במקרים רבים, יזמים מקימים סטארט-אפים לאחר ניסיון רע שהם חווים, או אחרי שהם מגלים שאין פתרון לבעיה שהם נתקלו בה. המקרה הבא בולט במיוחד בהקשר זה: תושב באחת העיירות הסמוכות לעמק הסיליקון שבקליפורניה הקים ספק אינטרנט קואופרטיבי לאחר שקומקאסט דרשה ממנו 210 אלף דולר (!) כדי להתחבר לשירות שלה. התושב, סשה זברוזק, גר בלוס אלטוס הילס – עיירה שממוקמת כשמונה קילומטרים מהמטה של גוגל, ושאותה הוא תיאר כ-"עיירת עמק סיליקון עשירה". הסיפור פורסם לפני ימים אחדים באתר Ars Technica, ולאחר מכן היכה גלים בארצות הברית. כמה זה עולה? קומקאסט השיבה רק כעבור… שנה! לפני שעבר לעיירה בשלהי 2019, הוא פנה לקומקאסט על מנת לקבל את שירות ספק האינטרנט שהיא מציעה, וזו מסרה לו שהיא יכולה לספק את השירות לכתובת שלו. יש לציין ששכנים של זברוזק התחברו עוד לפני כן לאינטרנט של קומקאסט. אולם, לאחר שעבר לשם – הוא גילה שהיא מעולם לא רישתה את ביתו. לדבריו, טכנאי מטעם החברה שהגיע לביתו טען שבלתי אפשרי לחבר אותו לשירות שלה. לאחר ביקור הטכנאי, זברוזק חזר לנציג שאמר לו שלא תהיה בעיה לחבר את הבית שלו לשירות, ומסר לו על כך. הנציג אמר שייתכן שזה אפשרי, ובתנאי שהחברה תעביר כבל אל ביתו מהמתקן הקרוב ביותר שלה. זברוזק חישוב את המרחק ב-167 רגל (קצת מעל 50 מטר) מהבית. הוא ביקש לדעת כמה זה עולה. התשובה לא הגיעה באותה הפנייה, אלא רק לאחר… שנה, וגם זה רק לאחר שהלקוח הפוטנציאלי פנה לעירייה המקומית, וזו דרשה מקומקאסט להשיב. התשובה הייתה: 210 אלף דולר (!), מאחר שקומקאסט דרשה 300 דולר עבור כל רגל (כ-30 סנטימטר). אלא שבניגוד לחישוב של זברוזק, קומקאסט אמדה את המרחק ב-700 רגל, שהם יותר מ-213 מטר. כלומר, מעל פי ארבעה מהחישוב של זברוזק. לדבריו, בקומקאסט אמרו לו שהמרחק גדול ממה שמתיר החוק המקומי מעל לקרקע, וכי עליה להעביר את הכבל מתחת לקרקע. החברה סירבה להצעה שלו להתחבר לשכן (שבינתיים עזב) שהתחבר עוד לפני כן לשירות שלה. כתוצאה מכך, לאחר שמצא הזדמנות להטמנת סיבים אופטיים במסגרת עבודות תשתית שממילא בוצעה בעיירה, הוא החליט להקים ארגון קואופרטיבי של תושבים בעיירה ולחבור לארגון המקומי בשם Los Altos Hills Community Fiber, שמחבר תושבים שנמצאים בסיטואציה דומה לאינטרנט. אלה פנו לחברה המתחרה של קומקאסט, AT&T, על מנת לקבל הצעת מחיר, אולם התברר להם שבתנאים האמורים, גם השירות שלה יעלה להם לא מעט: בין 28 אלף ל-44 אלף דולר. אז הם החליטו לעשות את זה לבד. חברת נקסט לבל נטוורקס הצטרפה למיזם שלהם, והנהלת הקואופרטיב החליטה שכל אחד מחבריו ישלם 12 אלף דולר, וכל אחד מהלקוחות – 155 דולר לחודש. הפתרון שזברוזק וחבריו מצאו עובד מאז אפריל אשתקד. בינתיים מחוברים אליו 50 בתים, במהירות מרבית של 50 ג'יגה-ביט לשנייה. פוטנציאל הלקוחות של הגוף לא קטן, כי יש בלוס אלטוס הילס לא מעט תושבים בסיטואציה כמו של זברוזק (האחרים יכולים להשתמש – ובחלקם משתמשים – בחיבור של קומקאסט). בארגון מעריכים כי עד סוף השנה יצטרפו למיזם 300 מנויים – מה שיכול להוריד את המחיר ל-60 דולר לחודש. יש לציין שאתר Ars Technica פרסם מקרה דומה לפני כחודשיים – על תושב עיירה נידחת במדינת מישיגן שבארצות הברית בשם ג'ארד מאוץ', שקומקאסט דרשה ממנו 50 אלף דולר על מנת לחבר את ביתו לרשת האינטרנט שלה. הוא קיבל מהממשל המקומי 2.6 מיליון דולר כדי לבנות רשת סיבים וחיבר אליה מאות בתים.    

המשבר בהיי-טק ממשיך להשפיע על הגיוסים שהחברות בענף מבצעות: על פי הדו"ח הרבעוני של IVC ולאומי טק, היקף הגיוסים ברבעון השלישי של השנה צנח ב-38% ל-2.6 מיליארד דולר ב-143 עסקאות. בתשעת החודשים הראשונים של השנה נרשמה ירידה מתונה יותר – של 30% – ל-12.3 מיליארד דולר ב-538 סבבי גיוס. עם זאת, יש לציין שסימני המשבר החלו להיראות ברבעון השני של השנה. המספרים מעידים על היקף ההאטה בהשקעות, שמגיעה כמעט לכל חלקה בכלכלת ההיי-טק המקומית, מלבד לסבבי הגיוס המוקדמים. ברבעון השלישי של השנה התבצעו 15 השקעות גדולות, בסך של מעל 50 מיליון דולר כל אחת. אלה היו אחראיות על מחצית מסך הסכומים שגויסו בתקופה. המגה עסקאות, שגבוהות מ-100 מיליון דולר כל אחת, צנחו לשלוש בלבד ברבעון השלישי, ותפסו כ-20% מסך ההון שגויס ברבעון – נמוך משמעותית משיעור של 53% מסך ההון שגויס ברבעון המקביל ב-2021. ההשקעות בסבבי הגיוס המוקדמים (פרה-סיד, סיד ו-A) הסתכמו ברבעון ב-880 מיליון דולר – נמוך במקצת לעומת הרבעון הקודם, אך בדומה לרבעון המקביל אשתקד. עורכי המחקר מציינים שהנתונים של סבבי הגיוס המוקדמים לא מראים שינוי שלילי במגמה, ואף מספקים זוויות ראיה חיוביות, לדוגמה המשך העלייה בהשקעה החציונית בסבבי הסיד. ברבעון השלישי של 2022, רק חברה אחת הצטרפה למועדון חדי הקרן – חברות סטארט-אפ עם שווי של מיליארד דולר ומעלה. במחצית הראשונה של השנה עמד הנתון על 20 חברות. כ-470 מיליון דולר גויסו על ידי חדי קרן ברבעון השלישי בשישה סבבים בלבד – בדומה למספרים בשנים 2018-2019. אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות 100 אקזיטים של חברות היי-טק ישראליות התבצעו בתשעת החודשים הראשונים של 2022 והסתכמו ב-13.4 מיליארד דולר. בנטרול מגה-רכישה – של טאואר על ידי אינטל (העסקה טרם הושלמה), הרכישות שהתבצעו בתקופה זו הסתכמו ב-7.4 מיליארד דולר. רק שתי הנפקות ראשוניות (IPO) התבצעו ברבעון השלישי, עם שווי כולל – לאחר תחילת המסחר – של 61 מיליון דולר. הקמת חברות היי-טק חדשות מספר חברות הסטארט-אפ שהוקמו במהלך 2021-2022 עדיין לא סופי, אולם IVC ציינה כי 746 חברות הוקמו אשתקד (המספר צפוי להתעדכן בהמשך השנה הקרובה בעד 10% כלפי מעלה) ו-580 חברות הוקמו עד כה ב-2022. "אנחנו עדיין פועלים תחת אי ודאות גדולה" תימור ארבל-סדרס, מנכ"לית לאומיטק, אמרה כי "הדו"ח הרבעוני מעיד על כך שהמציאות לא התייצבה ואנחנו עדיין פועלים תחת אי ודאות גדולה. עדיין לא בוצעו גיוסי המשך קובעי שווי בחברות שגייסו ב-2021, ומעניין יהיה לראות האם משבר המכפילים מתפתח למשבר ריאלי בתוצאות העסקיות של החברות. משבר כזה עלול להתרחש גם במקרה של כניסה למיתון עמוק וגם בשל קושי של החברות להתאים את עצמן לתנאי השוק". בנוסף, ארבל-סדרס חידדה את ההבחנה בין אומת סטארט-אפ לאומת סקייל-אפ. לדבריה, "בעוד שניסיון העבר המצטבר של תעשיית ההיי-טק – הנהלות ומשקיעים כאחד – גרר תגובה מהירה לשינויי השוק בסטארט-אפים, עולם הסקייל-אפ הישראלי הוא עדיין חדש. החברות הללו הן חלוצות גם בהתמודדותן עם שינויי שוק כמו אלה שאנחנו חווים כיום. השוק עוקב בדריכות אחרי ביצועי חברות הסקייל-אפ ומחכה לראות תוצאות להשקעות הגדולות בשוויים הגבוהים שבוצעו ב-2021". מריאנה שפירא, אנליסטית בכירה ב-IVC, אמרה כי "ההתדרדרות המהירה בשווקי ההון הבינלאומיים המשיכה להשפיע על ההיי-טק הישראלי גם ברבעון השלישי. מהצד החיובי, שוויים גבוהים באופן חריג של חברות שנוצרו בשנה הקודמת ירדו משמעותית בתשעת החודשים הראשונים של 2022, והערכים חזרו לטווחים יותר ממוצעים לעומת השנים האחרונות. אך המחיר כלל יציאה מהירה של משקיעים זרים מהשוק הישראלי, מה שמשפיע לרעה על היקף הנזילות הזמין לחברות בצמיחה. יש אי ודאות גבוהה כיצד תיראה המשך השנה וכן לגבי 2023, אך כל עוד היקפי הפעילות וגיוסי ההון של חברות בשלבים ראשוניים לא נפגעה, ניתן להיות אופטימיים לגבי תפקוד ההיי-טק המקומי בתקופה הנוכחית".  

ענבר אמיתי מונתה לתפקיד מנהלת שיווק (Field Marketing Manager) בענקית הדטה סנואופלייק (Snowflake) בארץ. במסגרת תפקידה, אמיתי תהיה אחראית על ניהול כל עולמות השיווק, הדיגיטל, המיתוג והפרסום של החברה בישראל. לענבר אמיתי ניסיון של למעלה מעשר שנים בעולמות השיווק בתחומי ההיי-טק. בתפקידה הקודם היתה מנהיגת שיווק בבינת תקשורת, שם עבדה כ-13 שנים. לאמיתי תואר ראשון מהאוניברסיטה הפתוחה במדעי החברה. "סנאופלייק הפכה בזמן קצר למובילת שוק עולמית בתחומי הדטה, ואני גאה להצטרף לשורות החברה", אמרה אמיתי. "סנאופלייק רואה חשיבות עצומה בשוק הישראלי ואנו מתכוונים להגביר את הנוכחות שלנו בשוק צומח זה. במסגרת זו אהיה אחראית על בניית האסטרטגיה השיווקית של החברה בארץ, נרחיב את פעילות השיווק ומחקרי השוק, נגביר נוכחותנו בכנסים ונחזק את הקשר עם לקוחותינו הרבים בארץ". "לענבר נסיון ויכולות מוכחות בבניית אסטרטגיה שיווקית לחברות טכנולוגיה והוצאתה לפועל. אני משוכנע כי הצטרפותה לסנאופלייק תאפשר לנו להגדיל את נוכחותנו בשוק הישראלי ולהגיע לשיאים חדשים", אמר ירון בן שלוש, מנכ"ל סנאופלייק ישראל.

פגיעות שנחשפה לפני כחצי שנה בתוכנה של VMware מנוצלת לרעה על ידי ההאקרים להתקנת נוזקות – כך לפי דו"ח שפרסמו לפני ימים אחדים חוקרי פורטינט. החולשה, שסווגה כ-CVE-2022-22954, פוגעת ביכולת של ביצוע קוד מרחוק ב-VMware Workspace ONE Access. מדובר ביכולת שעוזרת למנהלי מערכת להגדיר את חבילת האפליקציות שעובדים צריכים בסביבות העבודה שלהם. כשהיא נחשפה, החולשה זכתה לדירוג חומרה של 9.8 מתוך 10. ענקית הווירטואליזציה חשפה ותיקנה את הפגיעות ב-6 באפריל השנה, אלא שלרוע המזל, בתוך 48 שעות, האקרים ביצעו הנדסה לאחור של העדכון, וכך ביכולתם לפרוץ לשרתים בארגונים שטרם התקינו את הטלאי. "נוזקות רבות שמנסות לנצל את הפגיעות" בפורטינט מציינים שההאקרים ניצלו את הפגיעות שבתוכנה כדי לערוך קמפיינים להתקנת כופרות, כמו גם להפעלת תוכנות לכרייה של מטבעות קריפטוגרפיים שונים. חוקרי המעבדות של החברה, Fortiguard Labs, ראו באוגוסט עלייה פתאומית בניסיונות ניצול של החולשה עם שינוי משמעותי בטקטיקות התקיפה שלהם. כך, בעוד שבעבר ההאקרים התקינו נוזקות בעלות יכולת לקצירת סיסמאות ולאיסוף של נתונים אחרים, לפני כמה שבועות הם חשפו כופרה בשם RAR1ransom, שכורה מטבעות קריפטוגרפיים. הכופרה ידועה גם בשמות GuardMiner ו-Mirai. דרך פעולתה היא "לכלוא" התקנים מבוססי לינוקס לתוך רשת עצומה של בוטים, לטובת מימוש של מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). לדברי החוקרים, "על אף שהפגיעות הקריטית תוקנה כבר באפריל, עדיין יש מסעות מתקפה מרובים עם נוזקות שמנסות לנצל אותה. התוקפים השתמשו בפגיעות על מנת להחדיר נוזקות ולפרוץ לשרתים שמריצים את תוכנת VMware".

יום הסייבר הלאומי יתקיים ביום ד' הקרוב, ומטרתו היא להגביר את המודעות לאיומי הסייבר ולצורך בהגנה מפניהם. דורון אמיר, יזם הטובים לסייבר ומנכ"ל סייטקה, אליפות העולם בסייבר, יקיים ביום זה תחרות שבה צפויים להשתתף 1,000 האקרים ישראלים, שיתמודדו עם אתגרי פיצוח מתקדמים בתחום. אלוף הסייבר שייבחר יזכה ב-100 אלף שקלים, וסך כל הפרסים בתחרות עומד על רבע מיליון שקלים. בחודש הנוכחי, אוקטובר, מציינים ברחבי העולם את חודש המודעות העולמי להגנת סייבר. בישראל בחרו לעשות זאת, כאמור, ביום ספציפי. המטרה היא להסביר ולהזכיר לציבור הרחב ולארגונים אודות החשיבות שבהגנות סייבר. אמיר שם לו למטרה לפתח "סייבר חיובי", על ידי תחרויות בין טובי ההאקרים בארץ ובחו"ל, שמאתרים נקודות תורפה באבטחה ומייצרים מערכי סייבר הגנתיים לארגונים בתחומים כגון הבנקאות. אליפות הסייבר תתקיים בקריית אתא שבצפון, לאחר שבעבר היא נערכה במכרז (בתל אביב) ובדרום (במדרשת שדה בוקר). היא תכלול אתגרים ופרסים בקטגוריות כגון הגשת אתגרי סייבר, חידון בתחום הסייבר, המורשת והמודיעין, ומיזם הסייבר הייחודי. האליפות תיערך בהיכל הספורט ברחוב רמז 11 בעיר, בין השעות 15:00-22:00. הסעות צפויות לצאת מהרצליה ב-12:00, ולהחזיר את הנוסעים לשם בתום התחרות. לדברי אמיר, "אנשי הסייבר ומומחי אבטחת המידע משמשים למעשה מעין תמ"ג (ר"ת תוצר מקומי גולמי) חדש. כלומר, אם יש אנשי סייבר טובים והמדינה מוגנת מבחינה טכנולוגית יותר ויותר – הרי זה אומר שהמערכת עובדת נכון ויעיל. זה מתייחס ומשליך על איכות החינוך, המחקר האקדמי, הכלכלה, הבנקאות, הרפואה, הביטחון והקידמה הטכנולוגית".

342 אלף סטודנטים וסטודנטיות החלו היום (א') את שנת הלימודים האקדמית – גידול של 1.6% לעומת השנה הקודמת. גם השנה, לימודי ההיי-טק לסוגיהם השונים, במקצועות ה-STEM, תופסים חלק נכבד מסך הלומדים, והצפי הוא שמספרם יוסיף לגדול בשנים הבאות. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, 37,750 אלף סטודנטים לומדים השנה לתואר ראשון במקצועות ההנדסה, והם מהווים 18% מכלל הסטודנטים לתואר ראשון – נתון דומה לשנה הקודמת. בנוסף, מספר הסטודנטים לתואר ראשון במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עומד על 20,540. בסך הכול, מספר הסטודנטים שלומדים השנה לתואר ראשון במקצועות הטכנולוגיים הנדרשים הוא 58,290 אלף. תמונה דומה מתקבלת גם מנתונים שנמסרו על ידי האוניברסיטאות עצמן: באוניברסיטת תל אביב לומדים השנה לתואר ראשון 2,400 סטודנטים למדעים מדויקים ו-3,100 – לימודי הנדסה. באוניברסיטה מדווחים על יציבות במספרים בהשוואה לשנה הקודמת. באוניברסיטת אריאל עומד מספר הלומדים במקצועות המדעים לשלושת התארים על 4,800 סטודנטים, מתוכם 1,625 למקצועות ההנדסה, 400 למדעי הטבע ו-400 בלימודי קדם רפואה, שכוללים גם כימיה וביולוגיה. באוניברסיטת בר אילן נרשם גידול של 63% במספר הלומדים לתואר ראשון במדעי המחשב, של 32% בפיזיקה, של 20% במדעי המידע ושל 13% בהנדסה. באוניברסיטה העברית לומדים השנה 1,668 סטודנטים לתואר ראשון במדעי המחשב. שתי שאלות כאן נשאלות שתי שאלות: מה תפקידה של האקדמיה בכל מה שקשור להכשרת הדור הבא של המדענים והמהנדסים? והאם היא עונה על הצרכים ומסוגלת לתת מענה לעולם העבודה המשתנה? עובדה כמעט יציבה היא שעל אף מספר הרב של בוגרי לימודי המדעים והטכנולוגיה שיוצאים בכל שנה מהמוסדות האקדמיים, חסרים בין 15 ל-18 אלף עובדים בענף, בהם מהנדסים, אנשי תוכנה ומקצועות המעטפת. זה מראה שסיום תואר בתחומי המדעים והמחשב לא מקנה כרטיס כניסה אוטומטי לחברות ההיי-טק – דבר שיוצר לחץ ומחסור קריטי. בכמה מוסדות נוצרו מסלולי לימוד משולבים שמקנים כלים מגוונים לבוגרים. למשל, שילוב בין לימודי היי-טק ומינהל עסקים, ושילוב לימודי מתחומי הדעת, כמו פילוסופיה וספרות, עם היי-טק. האם המגמה הזו תסייע לשפר את מצוקת כוח האדם בענף, שעלולה להשפיע על היכולת שלו להמשיך להיות הקטר של המשק? ימים יגידו כאן נכנס עניין הג'וניורים – אותם אלה שלא עונים על דרישות המעסיקים לקבל עובדים שלא רק סיימו לימודים אקדמיים בהצלחה, אלא הם גם בעלי ניסיון. בשנים האחרונות נעשו לא מעט ניסיונות והושקו תוכניות שמסבות בוגרי מדעים למקצועות השונים הנדרשים בהיי-טק, כדי להכשיר אותם לעבודה. בהשוואה של היקף תקציבים אל מול התוצאה, כנראה שמשהו לא עובד בתוכניות אלה. מעסיקים שיכולים להרשות לעצמם קולטים את אותם סטודנטים צעירים, אבל לא יכולים להבטיח להם משרות שמאוישות על ידי בעלי ניסיון ובוגרים יותר. כך יוצא שג'וניורים לא מעטים מתייחסים למקום העבודה כסדנה שבה הם ירכשו ניסיון עד שיקבלו הצעה טובה ממעסיק אחר, שייהנה מהידע שהם צברו. עובדה זו מרתיעה מעסיקים אחרים מלהעסיק ג'וניורים, ואלו מוצאים את עצמם מתפרנסים במקצועות אחרים. משאירים את החלשים יותר בצד נכון שיש ג'וניורים שכן נקלטים, אבל אנחנו עדיין רחוקים מהיעד שראש הממשלה, יאיר לפיד, הציב: מיליון עובדים בהיי-טק. אמנם, הגענו ל-11% מכלל המועסקים בארץ – נתון יפה ביחס למדינות אחרות, אבל עדיין יש אוכלוסיות גדולות שנמצאות בתת ייצוג ושרבים מבניהן ובנותיהן לא מצליחים.ות להשתלב בענף. לא מפני שהם לא מוכשרים, אלא, בין היתר, כי חלק מאותם מוסדות אקדמיים שמכשירים את בוגרי המדעים חסומים בפניהם. קיים מחסור במרצים, בכיתות ובמשאבים, שמייצר סינון שמשאיר את החלשים יותר בצד. לכן, מתבקש לדרוש מהממשלה להשקיע הרבה יותר בסיוע למוסדות אקדמיים, לקדם את אלה מביניהם שפועלים בפריפריה ומייצרים כוח אדם לא פחות טוב מאשר במרכז, ובעיקר להזרים תקציבים שיאפשרו לאוניברסיטאות לקלוט הרבה יותר סטודנטים לתארי מדעים. האוניברסיטאות גם מתמודדות עם תופעות שמאפיינות את שוק העבודה החדש – שוק שבו מקצועות מסוימים בתחומי המחשוב וההיי-טק לא דורשים לימודי תואר. על אלה ניתן למנות תכנות, QA ועוד. אבל זהו פתרון לטווח הקצר, ומהר מאוד אותם צעירים שמתקבלים לתפקידים אלה בלי תואר מגיעים לתקרת זכוכית, שמחייבת אותם ללכת לאקדמיה. שם הם נתקלים בהעדר מספיק תקציבים שהממשלה מפנה לקידום המקצועות האקדמיים. אמנם בשנה האחרונה, על פי המועצה להשכלה גבוהה, הוקצו דרך הוועדה לתכנון ולתקצוב 150 מיליון שקלים לצורך עיבוי כוח אדם איכותי בתארים מתקדמים בתחומי ההיי-טק כדי שישמשו עתודת סגל והוגדלו מכסות למכללות, אבל זה ממש לא מספיק. גם האקדמיה עצמה, בקצב שלה, מתחילה להבין שהשינויים בשוק העבודה מחייבים אותה לכוון טוב יותר את בוגריה ולא להינעל במגדל השן. כך נוצרו בכמה מוסדות מסלולי לימוד משולבים שמקנים כלים מגוונים לבוגרים. למשל, שילוב בין לימודי היי-טק ומינהל עסקים, ושילוב לימודי מתחומי הדעת, כמו פילוסופיה וספרות, עם היי-טק. האם המגמה הזו תסייע לשפר את מצוקת כוח האדם בענף, שעלולה להשפיע על היכולת שלו להמשיך להיות הקטר של המשק? ימים יגידו.

סייבריזן הישראלית, שמפתחת פלטפורמת הגנה מפני מתקפות סייבר, מעוניינת להירכש. לפי דיווח שפורסם בסוף השבוע ב-CRN, החברה שכרה את שירותי ג'יי.פי. מורגן צ'ייס לטובת הרכישה. סייבריזן מסרה כי היא לא מגיבה לשמועות. חברת הסייבר פנתה לנתיב זה לאחר שרצתה להנפיק את עצמה בינואר השנה, לפי שווי של כחמישה מיליארד דולר, אולם הכנסותיה הצטמצמו והיא אף פיטרה באחרונה כ-8% ממצבת כוח האדם שלה. ביולי אשתקד השלימה סייבריזן סבב גיוס בסך של 275 מיליון דולר. הגיוס הובל על ידי ליברטי סטרטג'יק קפיטל, קרן הון-סיכון פרטית שהוקמה על ידי סטיבן מנוצ'ין, שהיה שר האוצר האמריקני בממשל טראמפ ומכהן כמנהל שותף בקרן. בסבב השתתפו גם הקרנות אירווינג, נויברגר ברמן וכן הקרן של סופטבנק. השקעה זו הביאה להשלשת שווי החברה, שגייסה עד אז 389 מיליון דולר, בין היתר מלוקהיד מרטין, ספארק קפיטל, סופטבנק וגוגל. בסך הכול, סייבריזן גייסה כ-750 מיליון דולר מאז הקמתה. נכון לשנה שעברה, שווייה של סייבריזן עמד על יותר משלושה מיליארד דולר. "להחזיר את היתרון למגן" סייבריזן היא חברת סייבר הגנתית, שמגנה על נקודות קצה בארגונים ומטרתה לבצע זיהוי, מניעה ונטרול של תקיפות סייבר. החברה נוסדה ב-2012 על ידי שלושה שותפים ישראליים יוצאי 8200: ליאור דיב, המשמש כמנכ"ל החברה, יונתן שטרום-עמית ויוסי נער. המוצר של החברה הוא מערכת XDR, שמטרתה להחזיר למגן את היתרון על פני התוקף על ידי הרחבת יכולות האיתור והתגובה בסביבת הארגון המודרנית. המערכת מאפשרת הצגת תמונת מצב מלאה על אירוע התקיפה במסך אחד, במקום במאות התראות שונות. בסייבריזן אומרים שבעזרת המידע הרב, שנאסף בזמן אמת, המוצר מזהה התנהגויות חשודות ומציג את השתלשלות האירוע באמצעות ממשק פשוט ואינטואיטיבי. הפלטפורמה מאפשרת לארגונים לפקח באופן רציף אחר המערכות השונות בארגון, וכן לזהות, לחקור, לבודד ולעצור תקיפות לפני שנגרם נזק לארגון. כך, החברה מונעת את הדינמיקה הקיימת בלא מעט ארגונים כיום, שבה המגן נמצא במאבק מתמשך כדי לעמוד בקצב של התוקפים. בניגוד למתחרות, טענו בסייבריזן, "אנחנו נוקטים גישה המאפשרת למגנים לסיים מתקפות תקיפה באופן מיידי, ובכך מחזירים את היתרון אל המגן".

במהלך החגים הגיעו לבקר במאורת הנמר אפרת מנצור, האחראית על מימוש אסטרטגיית EVP, וקרן עמר, אחראית BI ופיתוח EVP, בחברת אברא (abra). הן סיפרו לי ש-אברא יוצרת פתרונות טכנולוגיים חדשניים ויצירתיים, כדי לתרום לצמיחה של חברות ועסקים במגוון תעשיות ומגזרים. אברא מעניקה שירותים ופתרונות הוליסטיים, אשר מאפשרים שותפות ארוכת טווח עם לקוחותיה, כגון: שירותי ייעוץ אסטרטגי, פיתוח פתרונות ייעודיים ללקוח וכן יישום והטמעה של מערכות ליבה ארגוניות ו-BI.                                                                                                                                                                                               אתן מדברות על ייחודיות, על ערך מוסף ללקוח, איך זה בא לידי ביטוי? מנצור: "אנחנו החברה היחידה שיש לה פעילות מוגדרת של Strategy Realization. ארגונים רבים משקיעים רבות בבניית אסטרטגיה ארגונית, אבל מתקשים להוציא אותה לפועל ובפרט להנגיש אותה לעובדים הנמצאים בחזית הארגון ופוגשים את הלקוח. לעיתים קיימת תחושת נתק בין התוכניות האסטרטגיות לבין עבודת היומיום, מה שמשפיע על ניהול וביצוע נכון של יעדי הארגון והפרויקטים שהוא מוביל. לעיתים קרובות האסטרטגיה היא נחלת ההנהלה הבכירה בלבד, ללא תהליכי המשך שמורידים את האסטרטגיה למטה עד לרמה של כל עובד ועובדת ומאפשרים מעקב אחרי ההתקדמות. התפקיד שלנו בפעילות Strategy Realization באברא הוא לעזור לחבר בין האסטרטגיה לטכנולוגיה המתאימה, תוך התאמת הטכנולוגיה לאנשים ול-DNA של החברה". עמר: "יכול לבוא אלינו לקוח ולהגיד 'אני צריך מערכת CRM או ERP' ואז אנחנו יושבות עם הלקוח, מנתחות את הצרכים שלו, בודקות עם איזה אתגרים עסקיים הוא מתמודד, ומציעות ללקוח את הפתרון הנכון שמחבר בין הטכנולוגיה לבין האתגרים העסקיים שלו. בנוסף, אנחנו מלמדות את הארגון שאנחנו מגיעות אליו איך ממקסמים את השימוש במערכות הקיימות, ואיך לנתונים שהם מייצרים יש הרבה מאוד שימושים: חיזוי, תמונת מצב של כל המחלקות, מיצוי המשאבים ועוד. כאן נכנס ה-BI (ר"ת Business intelligence) לתמונה. ה-BI מאפשר לקחת את הנתונים ולהפוך אותם לידע וערך עסקי. היכולת ללמד ארגון למצות עד הסוף את הנתונים שיש לו, שווה ללקוחות הרבה כסף. כך לדוגמה, במסגרת פרויקט שעשינו עבור בנק ישראל כחלק מהמהפכה הצרכנית שהוא מוביל, פיתחנו פתרון שמאפשר להנגיש לציבור את שיעורי הריבית של משקי הבית, המשולמים בפועל על-ידי כל אחד מהתאגידים הבנקאיים בעד פיקדונות שקליים. הפתרון משלב טכנולוגיה ו-BI, והופך נתונים למידע שמיש עבור הציבור, שזהו מידע קריטי עבורו, בעיקר בתקופה כלכלית כמו זו שאנו חווים כיום של עלייה משמעותיות בריבית וההשפעה על משקי הבית. דוגמה נוספת שמבהירה את הערך שאנחנו מביאות ללקוח היא Monday – פלטפורמה שמאפשרת לארגונים להשיג ערך מוסף משמעותי, באמצעות ניהול תהליכים ומשימות שהן חוצות ארגון, אבל צריך להבין מה רוצים להשיג ממנה, לבנות תהליכי עבודה נכונים, להציב יעדים ולראות שכל הארגון עובד על פי אותם היעדים, וזה מה שמייחד אותנו בשוק, בעיקר בארגוני אנטרפרייז". הזכרתן את העובדה ש-אברא היא מקום עבודה שיש בו גיוון, איך זה בא לידי ביטוי? עמר: "הגיוון בא לידי ביטוי בכל היבטי החברה, שיעור גבוה של נשים בכלל ושל נשים בהנהלה בפרט. בנוסף, אנחנו מובילות תוכניות ייעודיות לשילוב בהיי-טק של אוכלוסיות מודרות". מנצור: "אנחנו מקיימים פעילות עם מיזם לוטוס, הפועל להכשרה והעסקה של נשים דרוזיות מסורתיות בתחומי פיתוח תוכנה. בנוסף אנחנו עובדות עם מיזם פורסא ('הזדמנות' בערבית) המסייע לאקדמאים.ות להשתלב בתעסוקה. תוכנית Beyond Dev היא תוכנית ייחודית שמטרתה לשלב בתעשיית ההיי-טק צעירים.ות מהחברה הערבית בעלי תואר אקדמאי, שאינו בהכרח טכנולוגי. ולאחרונה הוקם בזרזיר מיזם Samana, שהוא מיזם חדשני שמטרתו לשלב נשים בדואיות בעלות כישורים גבוהים בתעשיית ההיי-טק, ללא התפשרות על תרבות וערכי המסורת הבדואית. זו הזדמנות להעסיק עובדים ועובדות ישראלים.ות שהיציבות במקום העבודה חשובה להם ומייצרים ערך מוסף לארגון. במקום העסקת עובדים במקומות שונים בחו"ל, יש כאן מצב ששני הצדדים מרוויחים". לסיום, אני חייב לציין מההתרשמות שלי שנראה שאתן מאוד נהנות ממה שאתן עושות שבאה לידי ביטוי גם בדינמיקה ביניכן מנצור: "אתה צודק בהחלט, קרן ואני עובדות כבר כמה שנים ביחד, אנחנו מכירות היטב את החוזקות של כל אחת, אנחנו יודעות 'לנגן' היטב יחד וזה ניכר גם החוצה, כיף לנו לבוא לעבודה. עמר: "אני מסכימה עם אפרת, כיף לנו לבוא לעבודה וזה נובע גם מהמקום שיש לנו ב-אברא, שמאפשרת לנו לעבוד רוחבית, וגם מהעבודה מול הלקוחות. אנחנו עושות עם הלקוחות עבודה ממשית, שמשיגה עבורם את המטרות שלהם, שמסייעת להם בדרך, וזה תענוג אמיתי. אני מאחלת לכל אחד לקום בבוקר ולעשות את מה שהוא אוהב".