כתרים רבים נקשרו במשך השנים לפיטר ת'יל: מבכירי ומייסדי עמק הסיליקון (הוא ממייסדי פייפאל ומהמשקיעים הראשונים בפייסבוק), תורם ענק של דונלד טראמפ, מי שקידם ופעל רבות בעולם מטבעות הקריפטו, ואויב מושבע של המפלגה הדמוקרטית. כעת, לאחר שהוצא מהארון ונחשף כהומו לפני כמה שנים, מתפרסמת עוד חשיפה שקשורה אליו: הביזנס אינסיינדר גילה לקוראיו בסוף השבוע ש-ת'יל שימש כמודיע של ה-FBI. לאתר נודע שבקיץ 2021 החל ת'יל לספק מידע לג'ונתן בומה, סוכן FBI מלוס אנג'לס, שמתמחה בחקירת שחיתות פוליטית וקמפיינים בעלי השפעה זרה. צ'ארלס ג'ונסון, מקורב ותיק של ת'יל ודמות ידועה לשמצה בתנועת הימין הקיצוני שאותה הוא סבסד במשך עשור, אמר לאתר שהוא זה שעזר לגייס את המיליארדר כמודיע, בשל היכרותו עם בומה. האתר הצליב את המידע האמור, לדבריו, עם גורמים בבולשת ומחוצה לה, כולל רשימת המודיעים של ה-FBI – ש-ת'יל נמנה עליה. ג'ונסון, שאמר שגם הוא היה מודיע של בומה, העריך שהדיווחים של ת'יל ל-FBI נגעו, במידה רבה, למגעים של ענקיות טכנולוגיה אמריקניות עם מדינות זרות ולניסיונות של ממשלות זרות לחדור לעמק הסיליקון. ת'יל קרא בעבר בפומבי ל-FBI לחקור את קשריה של גוגל עם ממשלת סין. היזם הטכנולוגי והמיליארדר אמר כי ה-FBI וה-CIA צריכים לחקור האם המודיעין הסיני שם את הענקית ממאונטיין וויו במוקד. ת'יל רמז, בלי יותר מדי עדינות, שגוגל יודעת זאת ומשתפת פעולה עם הסינים, במקום עם צבא ארצות הברית. אחד המקורות אמר לאתר כי כל סיוע ש-ת'יל יכול היה לספק ל-FBI צריך להיות בתוך ההקשר שלפיו הוא התרחק באופן הדרגתי מטראמפ ומתנועות MAGA השונות (ר"ת לעשות את אמריקה גדולה יותר – אחת הסיסמאות המרכזיות של טראמפ; י"ה). אלה מתחו ביקורת נוקבת על ה-FBI וסוכנויות אכיפת חוק פדרליות אחרות. יצוין שכאשר ת'יל גויס, הוא הונחה שלא לדווח על הקשרים שלו עם טראמפ ועם דמויות פוליטיות אחרות בארצות הברית. מקור אנושי חסוי הביזנס אינסיידר ציין ש-ת'יל תויג על ידי ה-FBI כ-CHS – מקור אנושי חסוי, ושתהליכי הגיוס וה-"תחזוקה" של מקורות שכאלה הם מוסדרים, ודורשים אישורים מרובים. לפי מדיניות הבולשת, "רק אנשים שמסוגלים לספק מידע בעל ערך… על בסיס חוזר" מקבלים את הסטטוס CHS. ת'יל, הדובר שלו, לשכת העיתונות של ה-FBI, לשכת טראמפ ועורך הדין של בומה סירבו להגיב. שמחה לאיד לא מעט בעלי טורים ואנליסטים פוליטיים ועסקיים הרימו גבה או שמחו לאידו של ת'יל בשל הפרסום. הם ציינו כי רבים מהפוליטיקאים שהיו מצויים בסוגים שונים של קשרים עם ת'יל – לרוב הוא מימן אותם בעשרות מיליוני דולרים כל אחד – תקפו שוב ושוב את ה-FBI ואת ראשיו בפומבי, והטיחו בהם האשמות שהיו חסרות בסיס. על אותם פוליטיקאים נמנים, בין השאר, הסנאטור ג'יי.די ואנס מאוהיו ובלייק מאסטרס, לשעבר מועמד לסנאט מאריזונה. ביקורת נוספת נמתחה על ת'יל בשל הפער בין דבריו ומעשיו. ת'יל ידוע כליברטריאני מוביל ותורם נדיב למפלגה הרפובליקנית. תמיכתו בליברטריאניזם ובשוק חופשי קפיטליסטי לחלוטין הובילו אותו להתנגד לשיטה הדמוקרטית, והוא טען ש-"המונח דמוקרטיה קפיטליסטית הפך לאוקסימורון בלתי אפשרי". אלא שחלק מהאינטרסים העסקיים של ת'יל מתבססים על קשרים עסקיים עם ה-FBI וסוכנויות ממשלתיות אחרות. ת'יל הוא הבעלים של 10% ממניות פלנטיר – חברת דאטה שפועלת בצמוד ומספקת שירותים רבים לממשל הפדרלי, כולל לפנטגון, ל-CIA, ל-NSA ול-FBI. אנליסט פיננסי העיר בציניות ש-"חוזה בסך 250 מיליון דולר עם צבא ארצות הברית מעיד שפלנטיר היא בעצם ספקית שירות ממשלתית".

אילון מאסק, מנכ"ל טסלה והבעלים של פלטפורמת המדיה החברתית X (טוויטר), הציע אתמול (א') לשלם לוויקיפדיה מיליארד דולר, אם בתמורה האנציקלופדיה המקוונת והעממית תשנה את שמה ל-דיקיפדיה (Dickipedia) למשך שנה תמימה. ההצעה של מאסק היא עוד פיתול תמוה במסכת ההטרלות חסות המנוח שלו, וגם משקפת את הסגנון האופייני לו – שכמעט תמיד מעורבים בו בדרך זו אחרת שוביניזם או סקסיזם, לפחות לכאורה. Have you ever wondered why the Wikimedia Foundation wants so much money? It certainly isn’t needed to operate Wikipedia. You can literally fit a copy of the entire text on your phone! So, what’s the money for? Inquiring minds want to know … — Elon Musk (@elonmusk) October 22, 2023 ההטרלה החדשה החלה בציוץ ב-X שמאסק פרסם אתמול, בהתייחס לפרסום של ויקיפדיה שביקשה תרומות משתמשים ומגולשים. מאסק כתב: "האם אי פעם תהיתם מדוע קרן ויקימדיה (העומדת מאחורי ויקיפדיה – ג"פ) רוצה כל כך הרבה כסף? זה בהחלט לא נחוץ כדי להפעיל את ויקיפדיה. אתה ממש יכול להתאים עותק של כל הטקסט בטלפון שלך! אז בשביל מה הכסף? מוחות שואלים רוצים לדעת…" כעבור דקות מספר המשיך מאסק בציוץ נוסף בנושא ובו הכריז שהוא דווקא בהחלט מוכן לתרום סכום עתק של מיליארד דולר לוויקיפדיה. עם זאת, ההצעה הנדיבה באה עם מלכוד: ויקיפדיה חייבת למתג את עצמה מחדש כ"דיקיפדיה" (החלפת חלק מהשם האתר במילת סלנג בעלת הקשר מיני או מגונה). I will give them a billion dollars if they change their name to Dickipedia https://t.co/wxoHQdRICy — Elon Musk (@elonmusk) October 22, 2023 נזכיר כי האנציקלופדיה, שכולנו עושים בה שימוש קבוע, היא למעשה יציר של חוכמת המונים, שאת הערכים בה כותב ציבור הגולשים ועורכים מתנדבים. לפיכך יש התוהים מדוע ויקיפדיה מבקשת תרומות מהמשתמשים כל העת, כעניין שבשגרה. הציוץ של מאסק הפך מהר מאוד לוויראלי, ולפיכך הוא קיבל התייחסות מהירה והסבר לבקשת התרומות, שאותו סיפק דף Community Notes של האתר. בהסבר נטען כי ארגון המידע החינמי מטפל ב"מעל 25B צפיות בדפים ומעל 44 מיליון עריכות דפים בחודש, הדורשים עלויות תפעול ניכרות". בהסבר נכללה גם סיבה נוספת לבקשות הכסף, ונאמר כי קרן ויקימדיה מעסיקה מבקרים פיננסיים חיצוניים, שהדו"חות שהם מכינים עבורה זמינים לציבור. רבים הגיבו ב-X להצעתו הפרובוקטיבית של מאסק, ואחד מהם, העיתונאי אד קרסנסשטיין, אף הכביר והציע תסריט שבמסגרתו ויקיפדיה יכולה לקחת ממאסק את הכסף העצום, וכעבור זמן מה לחזור לשמה המקורי. בתגובה הבהיר מאסק ששינוי השם חייב להימשך לפחות 12 חודשים, אך לא הבהיר אם יעביר לאתר את ההון רק בתום שנה שבה יקרא דיקיפדיה. האם בעצם הכל קשור בביקורת על מהימנות התוכן של ויקיפדיה? כדאי לשים לב שההצעה ההומוריסטית של מאסק לשינוי השם מרמזת "למען הדיוק", כדבריו, לא רק על הסתייגותו מבקשות התרומות הבלתי נלאות, אלא גם ממהימנות התוכן המתפרסם בוויקיפדיה. הבעלים של X, כך דווח במדיה העולמית, כבר מבקר מזה זמן רב את ויקיפדיה, והאשים לא פעם את האנציקלופדיה המקוונת בהטיה ובחוסר דיוק. נזכיר כי אחת ההתנגשויות הקודמות של היזם המטריל עם ויקיפדיה אירעה אחרי שהיא נחסמה בטורקיה במשך יותר משנתיים, כהרגולטור על התקשורת ציטט חוק שאפשר לו לאסור גישה לאתרים שנחשבים מגונים או מאיימים על הביטחון הלאומי. במאי השנה, הגיב מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, עצמו ועסק בדברי מאסק על צנזור מבקרי נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן בוויקפדיה טורקיה, יום לפני הבחירות לנשיאות במדינה. וויילס נזף במולטי-מיליארדר וטען כנגדו כי מאסק לא תמך בחופש הביטוי כשנכנע לדרישות הרשויות באנקרה להגביל תוכן בפלטפורמה שבבעלותו. בתגובה צייץ מאסק: "המוח נפל מהראש שלך, איגלסיאס? הבחירה היא להחניק את טוויטר במלואה, או להגביל את הגישה לכמה ציוצים. באיזה מהם אתה מעוניין?". בתגובה זו ניסה מאסק להבהיר למייסד האנציקלופידה שמידת הכניעה לדרישות הממשל הטורקי מצידו הייתה סמלית לעומת זו שהפגינה ויקיפדיה, וכמובן – בלית בריאה. בתגובה כתב ווילס למאסק: "מה שוויקיפדיה עשתה: עמדנו חזק על העקרונות שלנו ונלחמנו בבית המשפט העליון של טורקיה, וניצחנו. זו המשמעות של להתייחס לחופש הביטוי כעיקרון ולא כסיסמה". לא ברור אם מאסק היה רציני בהצעתו, זאת אומרת – די ברור שלא. מאידך היזם התזזיתי, שהוא האדם העשיר בתבל, ידוע בהצהרות מוזרות (למשל בושם בריח שיער שרוף שמכר לפתע, ואכן נשלח לרוכשים) או במהלכים משונים (הגעה עם כיור למטה טוויטר אחרי הרכישה), שלעיתים הוא פשוט עומד מאחוריהם לבסוף. מאידך מאסק הוא גם מטריל סדרתי, שפיזר הצהרות אינספור אותן לא מימש, כמו למשל כשאמר שברצונו להיאבק פיזית במארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד מטא, וסתם שיטה ב'צוק'. דוגמה חריפה מזו היא הצהרתו של מאסק בציוץ, מ-2018, שטסלה עומדת להפוך לפרטית, ממנה נסוג בתוך זמן קצר ואחרי שהיא השפיעה על שוק המניות. על מקרה זה שילמו טסלה ומאסק קנס אחרי שה-SEC קבעה כי מאסק ביצע הונאת משקיעים בעצם המהלך.

גולשים שנכנסו הבוקר (ב') לאפליקציית ווייז גילו כי מפת עומסי התנועה לא מוצגת, וכי הם לא יכולים לראות אילו כבישים פקוקים ובאילו מהם ניתן לנסוע יותר בחופשיות. הסיבה לכך היא המלחמה בין ישראל לחמאס. מ-ווייז נמסר במענה לפניית אנשים ומחשבים כי "כפי שעשינו באזורי מלחמה אחרים בעבר ובתגובה להתפתחויות האחרונות, השעינו זמנית את היכולת לצפות בגודש תנועת הרכבים בזמן אמת ואת מידת העומס באזורים שונים, מתוך דאגה לביטחון תושבי האזור". עם זאת, בתגובה צוין כי "כל מי שינווט ליעד מסוים עדיין יקבל הוראות הגעה וזמן הגעה משוערים, שלוקחים בחשבון את תנאי התנועה באזור". בשלב זה לא ברור מתי האפליקציה תחזור לדווח על שיבושים בתנועה. יש מצב שרק אחרי המלחמה.

סמסונג, שהיא כזכור גם אחת מיצרניות רכיבי הזיכרון הגדולות בעולם, הכריזה על Shinebolt, שם הקוד של החברה לזיכרון בתקן HBM3E. זיכרון זה אמור להציע שדרוג ניכר לזיכרונות בתקן HBM3, שמטרתם לשמש מעבדים, המיועדים לקצה העליון של שוק המחשוב, כולל מחשבים עתירי ביצועים. השדרוגים באים לידי ביטוי בשלושה היבטים משמעותיים. הראשון הוא הנפח הכללי שאפשר לשלב בכל יחידת זיכרון, והשיפור יהיה ב-50% – עם עלייה מ-24 גיגה-בייט ל-36 גיגה-בייט. אבל אולי יותר חשוב מנפח הזיכרון הוא הגדלה משמעותית לא פחות ברוחב הפס לזיכרון לכל פין ביחידת הזיכרון – זה זינק מקצב של 6.4 גיגה-ביט/לשנייה לקצב מרשים של 9.8 גיגה-ביט/לשנייה, או שיפור של כ-53%. רוחב הפס האפקטיבי יישאר 1,024 ביט, ומספר שבבי הזיכרון שיהיו בכל יחידת זיכרון HBM3E יישאר 12 כמו בדור הקודם, אבל בשורה התחתונה יש גם שיפור של כ-50%, ממש מעט פחות, ברוחב הפס הכולל עבור כל יחידת זיכרון, שיגיע ל-1.225 טרה-ביט/לשנייה, וזו שבירת מחסום חדש – בדור ה-HBM3 הוא עמד על 819.2 גיגה-ביט/לשנייה. לפי סמסונג, זיכרונות ה-Shinebolt יהיו יעילים יותר ב-10% פחות או יותר בצריכת החשמל שלהם לעומת זיכרונות הדור הקודם, שכונו Icebolt, אבל המדידה הזו היא לכל העברת ביט, ומכיוון שיש עלייה בכמות הביטים שעוברים בכל שנייה בזיכרון החדש, זה לא אמור לבוא לידי ביטוי בצריכת האנרגיה הכוללת של יחידת זיכרון.

שלוש שנים אחרי שהתגלתה בעיה באקסל, שמשבשת את השימוש בנתונים אלפא-נומריים (מילים ואותיות) שמוזנים לתוכנה לצרכים מדעיים – מיקרוסופט תיקנה אותה. זאת, באמצעות עדכון של התוכנה ל-Windows ול-Mac, שהחברה שחררה באחרונה. העדכון ניתן להורדה לגרסאות 2309 ומעלה של אקסל ו-16.77 ומעלה של Mac. הבעיה התגלתה על ידי קבוצת מדענים, שגילו שפיצ'ר באקסל מפרש את המספרים שהם נתנו לגנים (Genes) ונתונים מדעיים אחרים כתאריכים. כדי לא להרוס את הנתונים, הם נאלצו לעבוד עליהם מחדש ולשנות אותם. העדכון החדש פותר את הבעיה ומאפשר למדענים להשתמש באקסל לצרכים מדעיים ללא חשש. הוא מבוסס על תכונת ה-Automatic data conversation, שמיקרוסופט השיקה בשנה שעברה ומאפשר ניהול וניתוח של נתונים. הפיצ'ר, Convert continuous letters and numbers to a date, מוצע כברירת מחדל וכדי לאפשר שליטה רבה יותר על הנתונים, צריך לבטל אותו, על ידי ביטול סימון ה-"וי", לאחר כניסה ל-Options ואז ל-Data. כמו כן, יש אפשרות שמונעת משיח הנתונים האוטומטי מלפעול כאשר מעלים קבצים עם סיומת csv. או עם סיומת דומה.

מתקפת מניעת שירות מבוזרת, DDoS, אשר התרחשה באוגוסט האחרון, הייתה המתקפה הגדולה ביותר מסוגה אי פעם בהיסטוריה המקוונת, כך לפי גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft), אמזון (Amazon) ו-קלאודפלייר (Cloudflare). החברות פרסמו באחרונה כי הצליחו להדוף את "מתקפת ה-DDoS הגדולה בהיסטוריה", שאירעה לפני כמה שבועות. המתקפה כוונה לשכבה 7 (layer 7). כל החברות לא ציינו כנגד איזה ארגון, ארגונים, או מדינות כוונה המתקפה. לפי החברות, המתקפות התאפשרו בשל פגיעות מסוג יום אפס (משמע, פגיעות שאיננה מוכרת, י.ה.) בפרוטוקול HTTP/2, אותה הן כינו "HTTP/2 Rapid Reset". זו אפשרה הגדלה מסיבית של תעבורת הרשת המכוונת אל הקורבנות, עד "הצפה" של השרתים שלהן ואז – קריסתם. פרוטוקול HTTP/2 מאפשר טעינה של דפים תוך שהוא מספק את האפשרות לקבל כמה בקשות לאתר – במקביל – אשר מגיעות מחיבור יחיד. החולשה החדשה שנחשפה הניבה לתוקפים את היכולת לשלוח בקשות רבות מאוד, מאות אלפים, בפרקי זמן קצרים, אל אותו חיבור יחיד – ואז לבטל אותן ולשלוח אותן מחדש, ואז לחזור בעקביות על פעולות הבקשות והביטולים. מיקרוסופט ציינה כי הצליחה לצמצם את היקף הנזק "מאחת ממתקפות ה-DDoS הגדולות ביותר שתועדו אי פעם", אולם לא סיפקה נתונים מספריים. גוגל ציינה כי הייתה זו מתקפה "כבדה ביותר", עם משלוח של יותר מ-398 מיליון בקשות בשנייה לשרתי האתרים הפועלים על בסיס HTTP/2. מדובר בהיקף גדול משמעותית, של כמעט פי 7-8, מהיקף המתקפה הגדולה ביותר עד אז, שאירעה ב-2022, אז היא עמדה על קצב של 46 מיליון בקשות לשנייה. קלאודפלייר ציינה, כי הבחינה בקצב של 201 מיליון בקשות לשנייה בשיא. חוקרי AWS, שירותי הענן והמחשוב של אמזון, שזיהו את המתקפה בזמן אמת, ציינו כי היא התפרסה על פני יומיים – 28 ו-29 באוגוסט – וכללה משלוח של "רק" 155 מיליון בקשות לשנייה. מתקפות מסוג DDoS ממשיכות להיות נפוצות, אף שהן "לא נחשבות" מהבחינה של רמת תחכום טכנולוגי. כך, ביוני דיווחה מיקרוסופט על מתקפת שכבה 7 בקנה מידה גדול, אשר הפילה את Outlook עבור אלפים ממשתמשיה. באותו חודש, אתר המעריצים AO3 הושפע גם הוא מהתקפות DDoS. קבוצת ההאקרים אנונימוס סודן, שאינה סודנית כי אם רוסית, ככל הנראה, נטלה אחריות על שתי המתקפות. על מנת להמחיש את היקף המתקפה, ציינו חוקרי גוגל כי "היא מקבילה למצב שבו בשתי הדקות שבהן המתקפה התחוללה נשלחו יותר בקשות מאשר מספר הצפיות של כלל הגולשים בעולם בערכים של ויקיפדיה במהלך כל חודש ספטמבר".

המלחמה שפרצה לפני כשבועיים וחצי גרמה לנזקים חמורים לחקלאים ביישובי הנגב המערבי וגבול הצפון. האתגר למצוא מענה להמשך אספקת מזון רציפה, כמו גם למצוא שטחי חקלאות חלופיים, תוך כדי המלחמה, הוא באחריות משרד החקלאות. למערכות המידע והמחשוב יש תפקיד חשוב, שלא לומר קריטי, בכך. זאת, מאחר שאלה אפשרו מעבר מהיר משגרה לחירום, תוך האצה ואף השלמה של פרויקטי IT שהיו בתכנון, ושבלעדיהם המשרד היה מתקשה לתפקד מול שלל האתגרים שעומדים בפניו בתקופה זו. המשימה הזו הוטלה מיד עם תחילת המלחמה על אמיר זיו, סמנכ"ל בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד החקלאות. זיו נכנס לתפקידו לפני כחודשיים, לאחר שפרש מתפקיד מנמ"ר עיריית הרצליה. הוא מצא את עצמו מתמודד עם אתגרים טכנולוגיים לא פשוטים, שכאמור, היו קריטיים לתפקוד המשרד. "המשימה הראשונה שביצענו, עובדי האגף ואני, הייתה הקמת חמ"ל חירום עבור מקבלי ההחלטות במשרד", סיפר. "בשלב הראשון, עוד בשבת שבה פרצה המלחמה, הקמנו חמ"ל וירטואלי, כדי לקבל תמונת מצב ראשונית. למחרת, בתוך 24 שעות, הקמנו את החמ"ל הפיזי. עובדי האגף התגייסו בצורה מדהימה ועבדו מסביב לשעון". "בחמ"ל הפיזי הותקן דשבורד מבוסס Power BI, שמרכז את הפניות למשרד, כדי לדעת כיצד לפעול על מנת להבטיח אספקה שוטפת של מזון על ידי כל גורמי שרשרת הייצור", אמר זיו. על הדשבורד הופעלה גם מערכת GIS, שמסייעת למקד את הטיפול בפניות הרבות שמגיעות. "כל הפניות מנוהלות באמצעות מערכת CRM מבוססת סיילספורס, כאשר העיקרון הוא שהכול מתחבר להכול. זכינו לברכות על ההתארגנות המהירה מהשר, אבי דיכטר, וממנכ"ל המשרד, אורן לביא", ציין זיו. טיוב המידע על החקלאים פרויקט נוסף שאגף מערכות המחשוב במשרד ביצע תוך כדי המלחמה הוא טיוב רחב היקף של כל המידע על החקלאים. הטיוב נעשה, בזמן קצר ביותר, על 16 מקורות ו-200 רשומות. לדברי זיו, "כעת יש במשרד מאגר עדכני של כל העוסקים בחקלאות, והמשרד יכול לתקשר איתם ולהבין טוב יותר מה דרוש להם וכיצד ניתן לסייע להם, למשל במציאת שטחי חקלאות חלופיים ובפרישת מיגוניות לעובדים בשטח. בנוסף, טיוב המידע סייע למשרד להתמודד עם האתגר של מחסור חמור בידיים עובדות, כולל טיפול בעובדים זרים". כמו כן, ציין, הוקם אתר משנה ייעודי, שמרכז את כל המידע והטיפול במשאבי האנוש של כלל עובדי המשרד, שפרושים בכמה מחוזות ברחבי הארץ. מערכות מידע נוספות במשרד, שתומכות בפעילויות אחרות שלו, הן יעלה לטיפול ביבוא ותאנה לתמיכה בקולות קוראים שהוא מוציא. שתי המערכות הללו פועלות בשגרה, והותאמו לתת מענה בעקבות המצב הנוכחי. לסיום אמר זיו כי "אין ספק שמערכות המידע והדיגיטל, שאת חלקן פיתחנו בזמן אפס, מסייעות למשרד החקלאות לתת מענה לאתגרי העורף, בעיקר בכל מה שקשור להמשכיות אספקת מזון וסיוע לתפקוד של שרשרת הייצור, כדי למנוע מחסור. זאת, בשיתוף החברות הספקיות שלנו, בהן מטריקס ואלעד מערכות, שהתגייסו לצורך כך מיד עם פתיחת המלחמה".

אחרי שהפגשתי אתכם עם אוזניות חדשות של היילו שמתחברות לעצם במקום לאוזניים כדי להזרים לראשכם מוזיקה, וגם פטפטת לפי הצורך, הפעם אני מציג בפניכם אוזניות יותר סטנדרטיות של אותה החברה, לפחות מבחינת המיצוב. ה-S23 ANC הן אוזניות קשת חיצוניות, עם כריות שמכסות את האוזניים במלואן, ובאופן טבעי מספקות מידה מסוימת של השתקת קולות פסיבית. הן תומכות ב-ANC – מנגנון שמשתיק קולות באופן אקטיבי על ידי שימוש בארבעת המיקרופונים הייעודיים המובנים, או, יותר נכון, מנמיך את העוצמה שלהם באופן משמעותי – ולפי היילו מדובר בהנמכת עוצמת הרעשים ב-42dB. בעזרת זמן שיהוי קצר במיוחד, כך לפי החברה, ההשתקה מבוצעת כמעט במיידית וגם השמע, בין אם מדובר בדיבור או במוזיקה, מגיע לאוזן כמעט באופן מיידי. את ה-S35 ANC אפשר לחבר באמצעות בלוטות' 5.2 לטלפון ובמקביל גם למחשב, לדוגמה, ובאמצעות הכפתורים, שכולם נמצאים באוזניה הימנית מבין השתיים, אפשר לבחור אם רוצים לבטל את החיבור הכפול ולהתרכז בטלפון בלבד. במקרה של שני טלפונים, מדובר בטלפון הראשון שאליו בוצע הצימוד. אם רוצים להתחבר למחשב בלי חיבור אלחוטי, גם לצורך שיהוי אפסי באמת, למשל כשמעוניינים להשתמש באוזניות במהלך משחקים, אפשר להשתמש בחיבור ה-3.5 מ"מ המוכר. באריזה יש כבל 3.5 מ"מ לחיבור למחשב, אבל הוא קצת קצר ולא איכותי מדי. הכפתורים כאמור, כל הכפתורים נמצאים באוזניה הימנית. התחתון הוא כפתור ההפעלה/צימוד. למעשה, ברגע שמפעילים את האוזניות, בלחיצה בת שתיים-שלוש שניות הן נכנסות מיד למצב צימוד, ולא צריך פעולה נוספת. הכפתור משמש בנוסף להפעלה/עצירה של שירים, וגם למענה לשיחות. הכפתור מעליו הוא זה של עוצמת הקול. לחיצה עליו מגבירה את עוצמת הקול ולחיצה ארוכה יותר – מנמיכה אותה. זה קצת משונה, וחבל שבהיילו בחרו לחסוך כפתור, כי יש מספיק מקום לעוד אחד. הכפתור השלישי הוא כפתור ה-ANC, שלחיצה עליו בוחרת אחד משלושה מצבים: פעיל, העברת קולות רקע מוגברת – שיש שמכנים אותו מצב מודעות לסביבה, ומבוטל. משום מה, בהיילו החליטו לבחור רק בצלילים כדי ליידע איזה מבין המצבים פעיל, ולא להשתמש במילים. לוקח זמן ללמוד איזה צליל מקושר לאיזה מצב, וזה קצת מבלבל ומעצבן בהתחלה. יש עוד אלמנט שיכול לעזור לזהות האם ה-ANC פעיל או לא. במצב ANC, לחיצה מתמשכת על המשטח של החיצוני של האוזנייה – הימנית, כמובן – עוצרת את המוזיקה ומגבירה מעט את הרעש מסביב. הסרת האצבע מהמשטח מחזירה את המצב האחרון לכנו. זה טריק נחמד, שמאפשר לנהל שיחה קצרה עם אנשים מבלי להוריד את האוזניות מהראש. הטריק הזה לא עובד במצב המבוטל. בנוסף, שלוש לחיצות מהירות על משטח המגע מפעילות את הסייעת הווירטואלית, אם יש. שומעים, אבל לא חזק מדי האוזניות מבוססות על דרייברים דינמיים בגודל של כ-40 מ"מ, אך עוצמת הקול שלהן יחסית מוגבלת. גם בעוצמה מרבית לא תרגישו שזה חזק מדי עבור האוזניים שלכם, ואני אומר זאת כאחד שאוהב לשמוע מוזיקה בעוצמה גבוהה. פרופיל האודיו כברירת מחדל הוא מאוזן, אבל הבס בהחלט מורגש. לא עוצמתי מדי, אבל עבר את רף הבחינה שלי כחובב רוק, ואפילו כבד מאוד. הסוללה מציעה נפח עבודה של 600 מילי-אמפר לשעה, ועל פי היילו וזה מספיק ל-40 שעות במצב ANC פעיל כל הזמן, או ל-60 שעות בלי. הבדיקה שלי ערכה עשרות שעות ולא הגעתי למצב שבו האוזניות דרשו טעינה מחדש. בכל מקרה, טעינה מלאה אמורה לערוך כשעתיים וחצי. לסיכום, ה-S35 ANC מפתיעות לטובה, במיוחד בתמורה שלהן לכסף, למרות הבקרות המוזרות מעט. הן נוחות מאוד לשימוש, גם במשך שעות ארוכות וגם בסתיו הישראלי החם מאוד לפעמים. הכריות נוחות, לאוזניות יש צירים לרוחב ופנימה-החוצה, שמאפשרים להתאים אותן בדיוק לאוזן, וההתאמה שלהן לראש מצוינת, כי למעלה יש קשת שמוסתרת בתוך מעטה הפלסטיק היפה. על אף שהן מיוצרות לגמרי מפלסטיק, אין חריקות מיותרות בעת השימוש. האוזניות זמינות בצבעים לבן, שחור וסגול, בשילוב כריות כתומות ועוד נגיעות כתומות פה ושם. זה נראה נהדר ומאוד ייחודי, וכמה וכמה עצרו אותי ברחוב כדי לבדוק ולתשאל. גם האוזניות הללו הגיעו ישירות מהחברה לסקירה הזו, ותוכלו למצוא אותן כאן, בעלות של כ-165 שקלים.