על רקע הצורך הגובר במהנדסות ומהנדסים באלביט מערכות, ובמיוחד כמענה מהיר ואיכותי לאתגרי הביטחון, שבהם היתרון האיכותי של ישראל והעליונות הטכנולוגית שלה מהווים את חזית ההגנה מול איומים רב-זירתיים, הוחלט בחברה על שיתוף פעולה עם אקספריס (Experis) ישראל, על מנת לספק מענה מהיר ואיכותי לצורכי כוח אדם גדלים והולכים בתחום הנדסת החומרה. במסגרת שיתוף הפעולה תכשיר אקספרס ישראל, המתמחה בהכשרה, גיוס והשמת כוח אדם טכנולוגי, תוכנית הכשרה ייעודית ואינטנסיבית למהנדסי חומרה עם התמחות ב-Board Design. התוכנית, שתתקיים בת"א ותימשך כ-12 שבועות (3 חודשים) במסגרת Experis Academy – זרוע ההכשרות של החברה, מיועדת לבוגרי תואר ראשון ומעלה בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה ומטרתה לגשר על הפער שבין הלימודים האקדמיים לבין הצרכים המורכבים והגוברים של התעשייה הביטחונית כיום. הסטודנטים שיעברו את המיון הקפדני יוכשרו בפיתוח מעגלים אלקטרוניים ומערכות משובצות מחשב, תכנון מעגלים מהירים (High-Speed), וריפיקציה ואינטגרציה – כלים שיאפשרו להם להשתלב כמהנדסים מן המניין בחטיבת המודיעין של אלביט כבר מהיום הראשון לאחר סיום ההכשרה. בוגרי ההכשרה יזכו, לאחר כשנתיים כעובדי אקספריס ישראל, להשתלב בעשייה הביטחונית של אלביט ולקחת חלק בליווי מוצרים משלב האפיון והשרטוט ועד לייצור הסופי. לפיכך, התוכנית מעניקה הזדמנות נדירה למהנדסים בראשית דרכם להשתלב בפרויקטים בעלי השפעה ישירה על חייהם של מיליונים, תוך הבטחת אופק תעסוקתי יציב באחד הסקטורים המבוקשים ביותר בשוק. גלית אברג'יל, סמנכ"לית משאבי אנוש בחטיבת מודיעין ל"א באלביט מערכות: "מדובר בעולם מקצועי ייחודי, שאינו נלמד ברוב מוסדות ההשכלה ולא נגיש למהנדסים בתחילת דרכם המקצועית, גם אם הם מצטיינים, סקרנים ומלאי מוטיבציה. לאור הצמיחה של אלביט מערכות ובעקבותיה הביקוש הגובר למקצוענים, החלטנו להכשיר, להצמיח ולתמוך בדור הבא של  נשות ואנשי המקצוע בתחום. אלביט מעוניינת  לפתוח את הדלת לטאלנטים בראשית דרכם, על מנת שישולבו בעתיד במשימות הליבה של ההייטק הביטחוני". רותם מיטיב, מנכ"לית אקספריס ישראל: "אנו נמצאים בנקודת זמן שבה המונח 'חוסן לאומי' מקבל ביטוי מוחשי דרך המקלדת והמלחם של מהנדסי החומרה. שיתוף הפעולה עם אלביט מאפשר לנו לקחת את הבוגרים המוכשרים ביותר ולהעניק להם כרטיס כניסה לארגון שנמצא בחזית הטכנולוגיה העולמית. בזמן שחברות רבות מצמצמות פעילות, התעשיות הביטחוניות רק הולכות ומתעצמות, והצורך במהנדסי חומרה מיומנים הוא קריטי לשמירה על היתרון הטכנולוגי של ישראל. אנחנו גאים להוביל הכשרה שמשלבת קריירה מבטיחה עם תרומה ישירה לביטחון המדינה".

בעוד שהצרכן הישראלי מביט בסיפוק על שער החליפין ומפנטז על חופשה זולה יותר ביוון, או על סלולארי במחיר שפוי, בקומות הגבוהות של מגדלי המשרדים בתל אביב ובחללי העבודה המשותפים בהרצליה – נורות האזהרה מהבהבות באדום בוהק. התחזקות השקל אל מול הדולר אולי מרגישה כמו התעצמות של הכלכלה הישראלית (ובמובנים רבים היא אכן כזאת), אך עבור מגזרים ועסקים רבים במשק הישראלי מדובר בהידוק של טבעת חנק המקשה עליהם להמשיך ולתפקד, בעיקר עבור ניצני ההמשך של תעשיית ההיי-טק הישראלית: הסטארט-אפים. פגיעה ביציבות הסטארט-אפ הישראלי היא פגיעה ישירה בעתיד המשק כולו המודל העסקי של סטארט-אפ בשלבי צמיחה הוא פשוט ונטול רחמים: חברה מגייסת הון בדולרים, שמיועד להריץ אותה על "מסלול ההמראה" (Runway) של שנתיים עד שלוש. בתקופה הזו הסטארט-אפ צריך להראות צמיחה, עמידה ביעדים טכנולוגיים או פריצה שיווקית שתאפשר לו לגייס את הסבב הבא. אלא שבעוד שההכנסות (אם ישנן), וההון המושקע הם דולריים, ההוצאות של הסטארט-אפ הישראלי הן שקליות – כאשר כ-80% מהן מופנות לכוח אדם. הכל משולם בשקל משכורות, שכירות, ארנונה ועוד – הכל משולם בשקל. בכך נוצר מצב שחברה שגייסה לפי שער של 3.8 שקל לדולר, ותכננה את תקציבה לשלוש שנים, מגלה פתאום שהכסף שלה שווה הרבה פחות ובמונחי כוח קנייה שקלי ה-Runway שלה התכווץ בחצי שנה ויותר. "הדלק" שהיה אמור להספיק ל-36 חודשים ייגמר אחרי 30, כאשר הממוצע אליו אנחנו חשופים מדבר על צמצום של שליש מחיי הסטארט-אפ. אל תטעו, חצי שנה בחיים של סטארט-אפ היא לא "סטיית תקן", היא ההבדל בין הנפקה או רכישה לבין סגירת דלתות וייבוש זרעי ההמשך של תעשיית היי-טק הישראלית. חצי שנה היא זמן קריטי שבו חברות משלימות פיתוח, סוגרות חוזים אסטרטגיים ומוכיחות צמיחה במדדי ה-ARR. אולם, כששער החליפין 'אוכל' את חודשי הפעילות הללו, הלחץ מתחיל לתת את אותותיו. היזמים נאלצים לצאת לסבב גיוס מוקדם מהצפוי – כשהם בעמדת נחיתות מול המשקיעים ועוד לפני שהספיקו להציג תוצאות בשטח. ברגע שלוקחים מסטארט-אפ את אחד המשאבים הכי חשובים לו (אם לא החשוב ביותר) – הזמן! – אתה מוביל לסבבי גיוס בשווי נמוך (Down Rounds) במקרה הטוב, או לצמצומים כואבים כדי "למתוח" את הזמן שנותר, במקרה הרע. כן, שקל חזק הוא עדות לחוסן הכלכלה הישראלית. הוא אמור למתן את האינפלציה ולהוזיל את סל הצריכה של כולנו. אבל בראייה מאקרו-כלכלית ארוכת טווח, אנחנו עלולים לשלם פה מחיר כבד מהרווח. ההיי-טק הישראלי אינו "עוד מגזר" – הוא מנוע הצמיחה המרכזי בישראל, האחראי על נתח אדיר מהכנסות המדינה. פגיעה ביציבות הסטארט-אפ הישראלי היא פגיעה ישירה בעתיד המשק כולו. אם לא יימצא איזון, אם השקל ימשיך לדהור קדימה ללא רסן, הוא יהפוך לגולם שיקום על יוצרו ויגרום לכולנו לגלות שאולי קנינו מוצרי צריכה בזול, אבל שילמנו ביוקר רב מאוד במקום העוצמתי ביותר של מדינת ישראל. הכותב הוא משנה למנכ"ל חברת FAI, המעניקה שירותי ניהול כספים במיקור חוץ (CFO-as-a-Service) לסטארט-אפים וחברות בצמיחה

באחרונה נחשף רשמית צמיד הכושר החדש של גוגל, ה-Fitbit Air, אשר מביא עימו בשורה צרכנית שונה לחלוטין בנוף המכשירים הלבישים – במקום שעון חכם עמוס בהתרעות או תצוגות ססגוניות, ענקית הטכנולוגיה בחרה להשיק חיישן זעיר דמוי "חלוק נחל", השוקל 5.2 גרם בלבד ושהוא נעדר מסך לחלוטין, וזאת במטרה לאפשר ניטור מדדים רציף ללא הסחות דעת. בפוסט שפורסם בבלוג הרשמי של ענקית הטק ממאונטיין וויו, הסביר אנדי אברמסון, ראש מערך המוצר ביחידת Google Health, את החזון שעומד מאחורי המכשיר החדש. לדבריו, "פיטביט (Fitbit) תמיד הייתה מחויבת ליצור טכנולוגיה לבישה ונהדרת שעובדת עבור כמה שיותר אנשים… אך אפילו כיום, אנשים רבים מוצאים מכשירים לבישים כמסורבלים, מסובכים או יקרים מדי". הפתרון לכך, כפי שציין אברמסון, הוא ה-Fitbit Air, שתוכנן מראש להיות "פשוט, משתלם ונוח מספיק לענידה 24/7". התפישה האסטרטגית הזו זכתה להד חיובי גם בתקשורת, כאשר במגזין פורבס (Forbes) תואר המוצר החדש כחלופה "שקטה ובעלת פרופיל נמוך יותר" לשעונים החכמים המסורתיים. Introducing Fitbit Air. It’s lightweight, screenless and comfortable enough to wear 24/7 — with a battery life* of up to a week. * Battery life depends upon many factors and usage and actual battery life may be lower. pic.twitter.com/ItOjT8idYr — Google (@Google) May 7, 2026 מה ה-Fitbit Air יודע לעשות? שימו לב שעל אף מידותיו הזעירות של הצמיד, הוא עמוס בטכנולוגיית חיישנים הכוללת מעקב דופק רציף, זיהוי הפרעות בקצב הלב (כגון AFib), מדידת רמת החמצן בדם (SpO2) וניטור מעמיק של שלבי שינה שונים, זאת לצד עמידות למים בעומק של עד 50 מטרים. מאחר שהמכשיר נטול תצוגה, כלל הנתונים נשאבים ומסתנכרנים ממנו אל אפליקציית Google Health החדשה (שמחליפה את אפליקציית Fitbit הוותיקה), בה המשתמשים מקבלים גישה למאמן אישי מבוסס בינה מלאכותית, שמנתח את המדדים ובונה עבור כל משתמש ומשתמש תוכניות והמלצות אישיות. למרות שהצמיד אינו כולל רכיב GPS מובנה או יכולת למדידת א.ק.ג (ECG), גוגל מאפשרת כעת למשתמשים לחבר אותו לאותו חשבון יחד עם שעון הפיקסל (Pixel Watch) שלהם, כך שניתן להחליף ביניהם בצורה חלקה – למשל, לענוד את השעון המלא ביום ואת הצמיד הקליל בלילה. הוויתור על המסך מיתרגם באופן ישיר לחיי סוללה מרשימים במיוחד האורכים עד כשבעה ימים, כאשר טעינה מגנטית מהירה של חמש דקות בלבד תספק אנרגיה ליממה שלמה. שלב ההזמנות המוקדמות של המכשיר נפתח ב-7 במאי, וההשקה הרשמית בחנויות בארה"ב ובמדינות נוספות מתוכננת ל-26 במאי. הגרסה הרגילה מוצעת במחיר כניסה אטרקטיבי של 99.99 דולר, וכוללת מתנה של שלושה חודשי התנסות בשירות הפרימיום של האפליקציה. בנוסף, משווקת מהדורה מיוחדת ויקרה מעט יותר, שפותחה בשיתוף עם כדורסלן ה-NBA סטף קרי ועולה 129.99 דולר. גרסה זו מתאפיינת ברצועה ייחודית בעלת חרירים מיוחדים, להגברת האוורור ונידוף זיעה במהלך אימונים עצימים.

קלטורה – המפתחת פלטפורמה לחוויות דיגיטליות מבוססות סוכני בינה מלאכותית – מינתה את בת-שבע משה לתפקיד למנהלת השוק הישראלי והטק באזור EMEA (אק"א GM Israel market & EMEA Tech). בתפקידה החדש, משה תקים ותוביל את מערך ה-Go-To-Market של החברה בישראל. היא תהיה אמונה על אסטרטגיית המכירות, הקמת גוף מכירות חדש, ניהול הלקוחות ופיתוח מערך השותפויות המקומי. בנוסף, תוביל משה את צמיחת החברה וביסוס פעילותה בסקטור ההיי-טק במרחב אירופה, אסיה והמזרח התיכון. המינוי מגיע בתקופה שבה קלטורה מרחיבה את פעילותה לפיתוח חוויות דיגיטליות אייג'נטיות, ובמסגרת זו רכשה לאחרונה את הסטארט-אפים eSelf.ai ו-PathFactory. למשה רקורד עשיר: בארבע השנים האחרונות כיהנה כ-GM ישראל ומרחב המזרח התיכון, מזרח וצפון אירופה ב-Wix Enterprise. טרם הצטרפותה ל-Wix, ניהלה את פועלים הייטק – זרוע הבנקאות להיי-טק של בנק הפועלים, ושימשה כמנכ"לית יוניסטרים. לצד תפקידיה העסקיים, משה מכהנת כדירקטורית באלוני חץ וכיו"ר עמותת יוזמות עתיד. רון יקותיאל, נשיא ומנכ"ל קלטורה, ציין כי "בת-שבע מביאה עימה שילוב נדיר של חזון אסטרטגי, מצוינות תפעולית, ניסיון רב-תחומי והיכרות עם שווקים הטרוגניים, לצד מחויבות עמוקה לאימפקט. הניסיון שלה בנקודת המפגש שבין טכנולוגיה, עסקים ואימפקט יהיה חיוני בקידום שלב הצמיחה הבא שלנו".

חטיבת ה-Xbox של מיקרוסופט (Microsoft) עוברת שינוי לאחרונה, בניסיון להחזיר אותה למסלול צמיחה. מנכ"לית החטיבה, שאשה שארמה, שנכנסה לתפקידה בפברואר בלבד, הודיעה על שורה של מינויים חדשים, ורובם עם עבר ב-CoreAI – קבוצת פלטפורמת כלי הפיתוח וה-AI של ענקית הטק, שהיא הייתה הנשיאה שלה לאחר שהצטרפה למיקרוסופט ב-2024. כחלק מהמינויים החדשים – ג'ארד פאלמר, שכיהן כסגן נשיא למוצרים ב-CoreAI וסגן נשיא בכיר ב-גיטהאב (GitHub), יצטרף כחבר צוות טכני כדי לעבוד על מוצרים, הנדסה, כלי פיתוח ותשתיות. טים אלן, שהצטרף לחברה לפני כחצי שנה, ושימש סגן נשיא לעיצוב ב-CoreAI וסגן נשיא בכיר לעיצוב ומחקר ב-גיט האב, ישמש באותו תפקיד גם בחטיבת ה-Xbox. ג'ונתן מקיי, עם עבר כמנהל צמיחה ב-מטא (Meta) וב-OpenAI, שהגיע ל-CoreAI לאותו תפקיד, ימשיך לעשות את זה גם ב-Xbox. יחד איתו מ-CoreAI יגיע גם אוון צ'אקי, שיוביל צוות הנדסה לפישוט הפיתוח. המינוי האחרון הוא של דיוויד שלוס, שישמש כמנהל עסקי המינויים והענן של החטיבה. Microsoft is pivoting its strategy as Xbox CEO Asha Sharma announced the company will wind down the Copilot AI chatbot on mobile and halt development for consoles. The decision comes after significant backlash from the gaming community.#microsoft #xbox #copilot #businessdor pic.twitter.com/i80MTZWl7I — Business d'Or (@BusinessdOr) May 8, 2026 הירידה בהכנסות והתחרות בשוק מיקרוסופט ציינה יותר מפעם אחת שהיא רואה חשיבות רבה למיקום ולמכירותיה בשוק המשחקים, וזה כולל כמובן את המכירות של קונסולות המשחק שלה Xbox. אבל המרחק בין הרצון של החברה למציאות ספג עוד מהלומה ברבעון הראשון של 2026, שבה רשמה החברה, לפי הדיווחים, ירידה בהכנסות ממשחקים – וזה קרה לה ברבעון הרביעי מבין ששת האחרונים. הדבר בא לידי ביטוי גם בתחרות מול היריבות הגדולות בתחום, כשהמכירות של ה-Xbox נותרות הרחק מאחור חודש אחר חודש, לעומת המכירות של ה-PlayStation 5 של סוני (Sony) וה-Switch 1+2 של נינטנדו (Nintendo), אפילו אם בוחנים את השוק הצפון אמריקני בלבד. "אופן העבודה שלנו צריך להתפתח, כמו גם האופן בו אנחנו מאורגנים בפלטפורמה שלנו. כרגע, קשה לנו מדי להשפיע באופן מהיר. אנחנו מבזבזים יותר זמן על עניינים פנימיים במקום עם הקהילה, וחסר לנו העומק שאנחנו צריכים בחלק מהיסודות", כתבה שארמה במזכר פנימי שהופץ לעובדים, שבו גם דיווחה על המינויים החדשים.

מתקפת סייבר על מערכת ניהול חינוכית אמריקנית בשם קנוואס (Canvas) הביאה להשבתה שלה ושיבשה את ההיערכות של תלמידים, סטודנטים וחברי סגל לסוף שנת הלימודים. המערכת – בה עושים שימוש אלפי בתי ספר ואוניברסיטאות בארה"ב – לא פעלה ביום ה' האחרון, בשל מתקפת הסייבר, מה ש"יצר כאוס כשתלמידים ניסו ללמוד למבחנים הסופיים". סטודנטים רבים שאלו את חבריהם ברשתות החברתיות האם הם יכולים לגשת למערכת. רבים מהם נבהלו מכך שלא יכלו לצפות בחומרי הקורסים שמאוחסנים בפלטפורמה, כדי ללמוד למבחני הסיום. אוניברסיטאות ומחוזות חינוך ברחבי ארה"ב החלו במהירות להודיע לתלמידים ולהורים. חלק מהאוניברסיטאות, ביניהן אוניברסיטת טקסס בסן אנטוניו, הודיעו כי דוחים את מבחני הגמר שנקבעו ליום ו', בתגובה להשבתה. סטודנטים באוניברסיטת ג'ונס הופקינס קיבלו הודעת שגיאה כשניסו לצפות בציונים הסופיים שלהם בפלטפורמה. ‼️???? French threat actor group ShinyHunters has been wreaking havoc by affecting 8,809 educational institutions after compromising the Canvas learning management system. Canvas powers coursework, assignments, grades, messaging, and more for millions of students and educators.… pic.twitter.com/0klxKjq2qc — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) May 8, 2026 מנמ"ר מכללה שבאוניברסיטת איווה כתב כי "מדווח על זה כאירוע אבטחת סייבר ברמה הלאומית… מערכת האינטרנט של בית הספר מושבתת. מקווה שיהיה לנו פתרון בקרוב". אוניברסיטת פלורידה קראה לסטודנטים להישאר ערניים לכל הודעת פישינג שנראית כאילו נשלחה מתוך המערכת. אלפי מורים חיפשו, וחלקם מצאו, פתרונות עוקפים שיעזרו לתלמידים ללמוד למבחנים ולהגיש את המטלות הסופיות. ההאקרים טענו שהצליחו לגנוב כ-6.6 טרה-בייט נתונים. אינסטרקצ'ר (Instructure) – החברה שמאחורי קנוואס – לא פרסמה את דבר התקיפה ברשתות החברתיות שלה, וגם לא הגיבה לשאלה האם המערכת הושבתה באופן יזום – או כי ההאקרים השביתו אותה. המערכת משמשת לניהול ציונים, הערות קורס, מטלות, סרטוני הרצאות ועוד. @Shinyhunters can yall let me into Canvas. Tryin to grad college. Got a degree in Data and a minor in Security. Really wanna kno if I passed my classes ty pic.twitter.com/z7elp01WQp — Andy (@Andaey) May 10, 2026 מי אתם חברי ShinyHunters? קבוצת הפריצה ShinyHunters ('ציידים מבריקים' בעברית), נטלה אחריות על הפריצה למערכת, כך אמר לוק קונולי, אנליסט איומים באמסיסופט (Emsisoft). צילומי מסך שחוקרי אבטחה מצאו, העלו כי הקבוצה החלה לאיים ביום א' להדליף את אוצר הנתונים, ונתנה שני מועדים: 7 ו-12 במאי. "התאריך המאוחר יותר מצביע על כך שדיונים על תשלומי סחיטה עשויים להימשך", העריך קונולי. קבוצת הפריצות פרסמה כי כמעט 9,000 בתי ספר ברחבי העולם נפגעו. לפי קונולי, מיליארדי הודעות פרטיות ורשומות נוספות נקצרו בפריצה. מומחים ציינו כי בתי ספר בארה"ב הם "אוצר" עבור האקרים: הם עשירים בנתונים דיגיטליים, וככאלה, מהווים יעד מרכזי להאקרים שהמניע שלהם כספי-פלילי. אלה תוקפים את מוסדות החינוך מרחוק וקוצרים נתונים רגישים רבים. מנגד, מומחים אחרים מתחו ביקורת על היוזמות העצמאיות שערכו חלק מבתי הספר, שהסכימו לנהל משא ומתן על תשלום דמי כופר – בניגוד להנחיות פדרליות – כדי למנוע את פרסום הנתונים הרגישים. קבוצת 'ShinyHunters' "אוהבת" את התקשורת ופוגעת בתאגידים מפורסמים, כדי לזכות בתהילה. חברי הקבוצה שייכים בחלקם לדה קום (The Com) – קהילה אמורפית בעלת קשרים רופפים, עם מספר לא ידוע של חברים, הנאמד באלפים רבים או יותר. זו משלבת האקרים, האקטיביסטים, גיימרים, גיימרים המרמים במשחקי מחשב ובראשם 'מיינקראפט', לצד פושעים ותוקפי ילדים פגיעים ברשת. היא מורכבת מילדים, נערים וצעירים בשנות העשרים. חבריה התפרסמו בדצמבר האחרון, אז פרצו לאתר הפורנו הענק פורנהאב (PornHub) וקצרו את הנתונים, היסטוריית החיפוש והרגלי הצפייה של משתמשי הפרימיום באתר. חבריה ידועים במיוחד ב-Vishing – טקטיקת הנדסה חברתית בה תוקפים מתחזים לצוות תמיכה טכנית דרך שיחות טלפון, כדי להטעות עובדים לחשוף מידע רגיש. בשבוע שעבר דיווחנו על שורה של מתקפות מהימים האחרונים, שערכו חברי הקבוצה. הם טענו כי פרצו לענקית המכשור הרפואי מדטרוניק (Medtronic) וגנבו מיליוני רשומות. החברה אישרה את האירוע ומסרה שהוא פגע במערכות ה-IT שלה. ההאקרים פרצו גם לאודמי (Udemy) – מפלטפורמות הלמידה המקוונות הגדולות בעולם ולה עשרות מיליוני סטודנטים. הם קצרו 1.4 מיליון פרטי מידע ונתונים. אודמי מוזגה באחרונה עם קורסרה (Coursera). חברי הקבוצה גנבו אסימוני אימות של ספקית התוכנה אנודוט (Anodot) ואז פגעו בחברות רבות, בהן וימיאו (Vimeo) ורוקסטאר גיימס (Rockstar Games). פלטפורמת הווידיאו וימיאו – לה 287 מיליון המשתמשים – אישרה את הפריצה. מתקפה נוספת בוצעה על חברת הטכנולוגיה הלוגיסטית פיטני בואוס (Pitney Bowes), ממנה נקצרו 8.2 מיליון כתובות דוא"ל, לצד שמות, מספרי טלפון וכתובות. עוד פריצה: חברי הקבוצה טענו כי הצליחו לפרוץ ל-ADT. החברה אישרה את הפריצה, וההאקרים טענו כי קצרו יותר מ-10 מיליון רשומות. ADT האמריקנית היא מהספקיות הגדולות בעולם של מערכות אזעקה ומצלמות אבטחה ביתיות. לצד פריצות אלו – שאושרו ואומתו, חברי הקבוצה התפארו בשבועות האחרונים גם בפריצות נוספות: לזארה (Zara), להולמארק (Hallmark), לספק מערכות האבטחה Alert 360, לנציבות האירופית, לסבן אילבן, לקרניבל קרוזס (Carnival Cruises) ולהתאחדות הכדורגל האסייתית. במרץ הקבוצה טענה שהשיגה גישה לנתונים של כמעט 400 חברות דרך פירצה בסיילספורס (Salesforce).

האוניברסיטה הפתוחה תשקיע בשנים הקרובות כ-1.5מיליון שקלים ביישום והטמעתה של כלי AI באמצעות שכבה אנליטית בענן, לקידום התהליכים האקדמיים והמינהליים ולשיפור וייעול השירות לסטודנטים. כך אמר רמי ענבר, מנהל מרכז הדאטה (CDO) באוניברסיטה הפתוחה. ענבר דיבר באירוע השנתי של האוניברסיטה, בנושא "AI ודאטה", שנערך בקמפוס האוניברסיטה ברעננה. לאירוע הגיע גם ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, והשתתפו בו כמה עשרות חברי סגל ועובדי האוניברסיטה הפתוחה. בדבריו בפתיחת הכנס עוד אמר ענבר: "שנת 2026 היא השנה שבה ה-AI תיכנס לארגוני האנטרפרייז, בשל השיפור משמעותי ביכולות המודלים ובגרות גדולה מאד בתחום. ולכן ארגונים שלא יאמצו את הטכנולוגיה הזאת יישארו מאחור".  הוא ציין עוד, כי האוניברסיטה נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת תשתית AI מתקדמת. מנכ"ל האוניברסיטה, מאיר בינג, דיבר על חשיבות הבינה המלאכותית בתהליכים רבים, גם בתוך המערכות הפנימיות וגם אל מול הסטודנטים והסטודנטיות של האוניברסיטה. בינג סיפר שהוא משתמש בכלי הבינה המלאכותית גם לשיפור יכולותיו האישיות כרץ מרתון. בני פרבר, שמנהל קהילת AI גדולה אמר, כי "אם בתחילת מהפיכת ה-AI התמקדנו בכתיבת פרומפטים מול CgatGPT ודומיו, כעת ארגונים עוברים לשימוש יעיל ב-AI, המבוסס על סוכנים מותאמים אישית. סוכנים אלו יודעים לפעול ברקע, לסייע בארגון מיילים, לענות להודעות ברשתות החברתיות, להיות אחראים על אוטומציות מורכבות ובעיקר לחסוך זמן וטיפול בשגרות רוטיניות". אמר פרבר יורם קלמן, יו"ר הועדה האקדמית לבינה מלאכותית באוניברסיטה אמר, כי "הבינה המלאכותית תשנה את עולם עבודת הידע, ולכן גם תשנה כמעט כל אספקט של עבודת האקדמיה. פרופ' אלישי עזרא צור, דיקן הלימודים האקדמיים, ראש התוכנית לתואר שני בלמידת מכונה, אמר, כי "דווקא בעולם של התפתחות טכנולוגית אדירה, צריך לזכור לחשוב על הערכים המוקנים לסטודנטים, על חשיבות מתן מרחב של חשיבה עצמית ולא על פי אלגוריתמים". יוזמות חדשניות של עובדי האוניברסיטה בחלק השני של הכנס הוכרזו חמש יוזמות חדשניות מבוססות AI, שהוגשו על ידי עובדי האוניברסיטה, כחלק ממגמת המוסד לעודד חשיבה ויזמות בקרב כלל העובדים. בסך הכל הוגשו 27 יוזמות, שנבחרו על פי קריטריונים של ישימות, אימפקט ותרומה ארגונית רחבה. ואלו הפרויקטים הזוכים: EduFlix, היחידה לניהול ההתמדה, בהובלת שרון אברם ועינת מאירי – מערכת המלצות חכמה, המבוססת על נתוני בוגרים, שמסייעת לסטודנטים לבחור מסלול לימודים מותאם אישית ולהגדיל את סיכויי ההצלחה שלהם. Lead2Action, מינהל שיווק ותקשורת בשיתוף עם מינהל מרחבים ומוקדים, בהובלת ד"ר דפנה אידלסון וליאת פרי – מערכת AI לניהול חכם של לידים, משלב הקמפיין ועד להרשמה, עם דגש על תעדוף ושיפור אחוזי ההמרה. Op-Wize, המחלקה לייעוץ ללימודים אקדמיים, בהובלת עדי טל וחמוטל ורסנו – כלי מבוסס AI לתכנון לימודים, שמשלב מידע אוניברסיטאי כדי לשפר את חוויית הסטודנט ולייעל את תהליכי הייעוץ. Op-Timizer, דיקן הסטודנטים, בהובלת ליטל כהן – סוכן בינה מלאכותית לשיפור איכות התוכן באתרי האוניברסיטה, באמצעות ניתוח מבנה התוכן וזיהוי נקודות לשיפור. נתיב לגיוס, מינהל משאבי אנוש, בהובלת קטי שמואלי ואורית נאור – מערכת חכמה לייעול תהליך הגיוס, שמטרתה לנהל את התהליך בצורה מדויקת, מהירה ואפקטיבית יותר. תצוגת יוזמות חדשות שפותחו על ידי עובדי האוניברסיטה הפתוחה. צילום: איציק בירן

חברת החשמל מכניסה את הבינה המלאכותית לקווי המתח הגבוה: החברה חשפה לאחרונה רובוט חדשני, הראשון מסוגו בעולם, המיועד לביצע עבודות תחזוקה מורכבות על רשת חשמל "חיה". לפי הסברי חברת החשמל, המערכת, שפותחה בשיתוף פעולה עם חברת אקסיומה (Axioma) הישראלית, מאפשרת לבצע תיקונים ופעולות תשתית בזמן שזרם החשמל ממשיך לזרום במוליכים, ובכך מונעת הפסקות חשמל יזומות ללקוחות. הרובוט משלב יכולות מתקדמות של AI יחד עם שתי זרועות עבודה, מצלמות חכמות ודיוק הנדסי, המאפשרים טיפול בתקלות בזמן אמת. המערכת פועלת תחת פיקוח אנושי מהקרקע, ללא צורך במגע יד אדם עם הקווים – מהלך שצפוי לשפר משמעותית את בטיחות העובדים בשטח. ואיך יקרא שמו בישראל? בצעד יוצא דופן, החליטו בחברת החשמל לשתף את הקהל הרחב במיתוג ה"עובד החדש". בפוסט שפורסם בעמוד הפייסבוק הרשמי של החברה, נקראו הגולשים להציע שם "כחול-לבן" לרובוט, שכרגע נושא את השם הטכני High Voltage Maintenance Robot. "עצרו הכל! אנחנו מחפשים שם לעובד החדש שלנו ואתם כאן כדי להמציא אותו", נכתב בפוסט. "השם שייבחר ייכנס לספרי ההיסטוריה של חברת החשמל". מחברת החשמל נמסר: "מדובר בטכנולוגיה מתקדמת בענף התשתיות העולמי, הממצבת את חברת החשמל בשורה הראשונה של פיתוח פתרונות מסוג זה. הרובוט יצטרף לעבודה היומיומית של הצוותים בשטח, והוא מסייע לבצע משימות מורכבות בצורה בטוחה ומדויקת יותר. עבורנו, זו עוד דרך לשלב בין הידע והניסיון של העובדים לבין חדשנות". ההצעות לשמות שיועלו בתגובות לפוסטים ברשתות החברתיות ייבחנו על ידי ועדה, והשם הנבחר ילווה את פעילות הרובוט לאורך אלפי קילומטרים של קווי מתח ברחבי הארץ, אז אולי תרצו להצטרף למציעים.