עובדי חברת הסייבר טנאבל (Tenable) השתתפו ביום התנדבות במיזם חזית הבית שבעמק חפר – המסייע למשפחות שנפגעו במלחמה לאבזר את בתיהן ולבנות מחדש את שגרת חייהן. שנה אחרי סיומה הרשמי של המלחמה, אלפי משפחות עדיין זקוקות לסיוע בריהוט ואבזור בתיהן. במסגרת הפעילות השתתפו עובדי מרכז הפיתוח והמטה הישראלי של ענקית הסייבר האמריקנית בסדנאות נגרות, טקסטיל וחממה, והכינו פריטים ואביזרים עבור בתיהן של משפחות שנפגעו במלחמה. מיזם "חזית הבית" הוקם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, במטרה לסייע למשפחות שנעקרו מבתיהן ולנפגעי המלחמה להשיב לעצמם את תחושת הביטחון, היציבות והשייכות באמצעות ריהוט ואבזור סביבת המגורים. המיזם פועל מתוך תפישה שלפיה בית אינו רק מבנה פיזי, אלא מרחב המעניק ביטחון ובסיס משמעותי לתהליך השיקום האישי והמשפחתי. התנדבו במיזם לציוד הבית למשפחות שנפגעו במלחמה. עובדי טנאבל ישראל. צילום: דרור סיתהכל אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן עד כה סייע המיזם ליותר מ-4,300 משפחות ברחבי הארץ, אולם אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן.  בלב פעילות המיזם עומד האנגר בשטח של כ-2,000 מ"ר בעמק חפר, הפועל כמעין חנות חינמית לריהוט ולאבזור הבית. במקום פועלות כ-20 מחלקות הכוללות ריהוט, כלי בית, תאורה, טקסטיל, אמנות, פריטי ילדים וצמחי בית, לצד נגרייה וסדנאות לשיפוץ ולמיחדוש רהיטים. המשפחות שמגיעות למקום יכולות לבחור בעצמן את הפריטים המתאימים לביתן, בליווי צוות המתנדבים. במיזם פועלים יותר מ-260 מתנדבים ומתנדבות. במהלך יום ההתנדבות נחשפו עובדי טנאבל לפעילות המיזם ולסיפוריהן של המשפחות המתמודדות עם השלכות המלחמה. בהדרכת צוות חזית הבית הם לקחו חלק בעבודה מעשית בסדנאות השונות, כחלק מהמאמץ המתמשך לסייע למשפחות ליצור מחדש סביבת מגורים ביתית ונעימה.  ולאד קורסונסקי, מנהל טנאבל ישראל וה-CTO של טנאבל העולמית: "אנחנו רגילים לעבוד יחד על אתגרים טכנולוגיים מורכבים, אבל ביום הזה התגייסנו כצוות למען מטרה מסוג אחר. המפגש עם חזית הבית המחיש לנו עד כמה תהליך השיקום של המשפחות עדיין נמשך, וכמה משמעות יכולה להיות גם לעזרה מעשית ופשוטה. אנחנו גאים בעובדים שלנו על ההתגייסות ושמחים לקחת חלק במאמץ שמסייע למשפחות לבנות מחדש את ביתן ואת שגרת חייהן". עידו רובינזון, מנהל מיזם "חזית הבית": "כשמשפחה מאבדת את הבית שלה, היא מאבדת הרבה יותר מרהיטים וחפצים. הבית הוא המקום שבו אנחנו מרגישים בטוחים, ולכן שיקום של בית הוא גם שיקום של נפש. בשלוש השנים האחרונות סייענו ליותר מ-4,300 משפחות, אבל יש עדיין אלפי משפחות שזקוקות לעזרתנו. ההתגייסות של עובדי טנאבל היא בדיוק הרעיון שעומד מאחורי 'עם שלם עושה בית'. כשאנשים וחברות נרתמים יחד, אפשר לעזור לעוד משפחה לחזור ולהרגיש בבית".

אוהד יאסין נכנס השבוע לתפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שאליו הוא מונה בספטמבר. הוא מחליף את מיכל ברוורמן בלומנשטיק, שפרשה אחרי 13 שנים במיקרוסופט, מהן 6.5 שנים בתפקיד. יאסין משמש גם כסגן נשיא תאגידי במיקרוסופט ואחראי על תחום העננים הריבוניים הבינלאומיים בענקית מרדמונד. בתפקיד זה הוא אחראי על עיצוב האסטרטגיה הגלובלית של Azure בתחום ועל פעילות ענני השותפים הלאומיים ופעילות הענן הפרטי, ומוביל צוותים ברחבי העולם העובדים עם לקוחות במטרה לחזק את ריבונותם הדיגיטלית. הוא כתב בפוסט בלינקדאין עם כניסתו לתפקיד החדש כי "התעשייה שלנו משתנה בקצב חסר תקדים, ואני מאמין שיש לנו תפקיד מרגש וחשוב בעיצוב העתיד – בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ועוד". עוד הוא כתב כי "אני נזכר במה שאנחנו יכולים לבנות יחד, עד כמה מהר אנחנו מסוגלים להסתגל לשינויים ועד כמה העבודה שלנו משפיעה מדי יום על העולם כולו. הלקוחות שלנו סומכים עלינו שנסייע להם להשיג יותר, והאמון הזה הוא שנותן לנו את הדלק להמשיך ולעשות בדיוק את זה". לדבריו, "צפויים דברים נהדרים למרכז הפיתוח בישראל בשנים הקרובות". המינוי – אחרי מעל עשור של עשייה במיקרוסופט יאסין הצטרף למיקרוסופט ב-2014, ומאז היה שותף לצמיחתו ולהתרחבותו של מרכז המחקר והפיתוח בישראל. במהלך שנותיו בחברה הקים והצמיח קבוצות מוצר ופעילויות חדשות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה, שהשתלבו בפעילותה הגלובלית של מיקרוסופט. לפני הצטרפותו למיקרוסופט עבד יאסין במשך כעשור בסאפ. קודם לכן הוא עבד במשך כחמש שנים בחברות סטארט-אפ ישראליות. ניסיונו משלב עשייה יזמית עם הובלת צוותים ופעילויות בחברות טכנולוגיה גלובליות. מיקרוסופט ישראל – שהינה חברה אחרת ממיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח – עוברת טלטלה ניהולית בחודשים האחרונים: לפני כחודשיים נכנס נתי אמסטרדם לתפקידו כמנכ"ל. הוא החליף את אלון חיימוביץ', שנאלץ לפרוש מתפקידו עקב בדיקה שערך המטה העולמי של החברה בעניין שימוש ביישומי ענן של מיקרוסופט שכללו, לדבריה, מעקב אחר שיחות של פלסטינים בעזה. חיימוביץ' חזר לתפקידו הקודם בחברה, כסמנכ"ל הטכנולוגיות. אמסטרדם הגיע למיקרוסופט מאנבידיה, שם הוא שימש כמנהל הפעילות שלה בישראל.

כמחצית מהחברות ברחבי העולם פגיעות למתקפות סייבר שמונעות על ידי בינה מלאכותית, שממשיכה לשנות את הנוף הדיגיטלי. לפי דו"ח Global Digital Trust Insights של PwC לשנת 2027, שפורסם באחרונה, "ארגונים נתקעים יותר ויותר בין ההזדמנויות והסיכונים הקשורים לטכנולוגיות AI, שמתפתחות במהירות". המחקר, שהשתתפו בו 4,000 מנהלי ארגונים, טכנולוגיה ואבטחה ב-71 מדינות, מציף את הדילמה, שעולה לא אחת בכנסים ובמפגשים מקצועיים בקהילת ההיי-טק: בעוד שה-AI מציעה לעסקים דרכים חדשות לחזק את תשתית אבטחת הסייבר שלהם, היא גם יוצרת איומים מתוחכמים, שמערכות אבטחה מסורתיות מתקשות לזהות ולמנוע אותם. החוקרים כתבו כי "פושעי סייבר מנצלים יותר ויותר בינה מלאכותית לפיתוח טכניקות תקיפה מתקדמות, מיכון של פעילויות זדוניות וזיהוי פגיעויות ברשתות ארגוניות. מצב זה מרחיב משמעותית את שטח התקיפה, וחושף ארגונים לפרצות אבטחה פוטנציאליות, גניבת נתונים ואיומי דיגיטל נוספים". "אבטחת AI הפכה לפער המוכנות החריף ביותר" בתוך נוף סיכונים ואיומים מורכב, ה-AI הפכה לאתגר הגדול ביותר, וגם ה-CISOs מבינים את זה: 50% ממנהלי האבטחה מזהים התקפות המכוונות למערכות AI כאחד מפערי המוכנות הגדולים שלהם, ואחריהם – איומים הקשורים לענן (40%), פריצות צד שלישי (34%) וכופרות (33%). החוקרים ציינו כי "אבטחת ה-AI תפסה את מרכז הבמה, והפכה לפער המוכנות החריף והמשמעותי ביותר. מנהלי אבטחה מזהים התקפות המכוונות למערכות בינה מלאכותית שלהם כאיום הסייבר המרכזי שהם הכי פחות מוכנים להתמודד איתו". מנהלי האבטחה והסיכונים שהשתתפו במחקר דירגו את האיומים הנובעים ממתקפות מבוססות AI, שהם הכי פחות מוכנים להתמודדות איתן: פרצות שערכו בוטנטים אוטונומיים (53%), מתקפות זדוניות ועוינות (52%) והרעלת נתונים (אף הן 52%). "ככל שמתקפות סייבר מואצות מעבר למהירות האדם, הבינה המלאכותית הופכת למכפיל כוח חיוני לצוותי האבטחה", הוסיפו החוקרים. רוב המנהלים צופים כי תקציב הסייבר של ארגונם יגדל, ועדיפותם העליונה תהיה השקעה בעולם התוכן של AI והגנת סייבר. חוקרי PwC כתבו כי "לאחר כמה שנים שבהן תקציבי הסייבר היו יציבים, ארגונים מכפילים את ההשקעה שלהם, וה-AI במוקד. 84% מהם צופים שהתקציבים יעלו בהיקף של 6% יותר מאלה שהיו להם בשנה החולפת. 58% ממנהלי האבטחה מדרגים את הבינה המלאכותית בעדיפויות העליונות שלהם בתקציב הגנת הסייבר". החשש ופער האמון מהסוכנים האוטונומיים לפי המחקר, "ארגונים רוצים להקים ולתפעל סוכני AI להגנת סייבר, אך פחות מוכנים להטיל עליהם אחריות". כך, החוקרים מצאו שרק 22% מהם היו מאשרים פעולות בינה מלאכותית אוטונומיות לחלוטין, כאשר חששות מהאמינות והבגרות של הסוכנים הם המכשול הגדול ביותר. יותר ממחצית (55%) מדרגים את האמינות והבשלות של טכנולוגיית AI כאחד משלושת החסמים המרכזיים שלהם להגדלת אוטונומיית סוכני ה-AI בפעולות אבטחה. מה לעשות כשהאורות כבים? למרות החשיבות של המשכיות עסקית, המחקר מציין כי רק ל-39% מהארגונים יש תוכניות המשכיות תפעוליות, שמטפלות במיוחד באיומי סייבר. "זאת, על אף שמתקפות הפכו לשאלה של מתי הן יקרו – ולא האם הן יתחוללו", ציינו. עוד עולה מהמחקר כי ארגונים מזניחים הגנות בסיסיות, יסודיות. "ארגונים מתמקדים באיומים מתפתחים ובשימוש ב-AI בטיפול ובהגנת הנתונים", נכתב, "אולם רבים מהם עושים זאת מבלי לאבטח באופן מלא את הנתונים. בממוצע, חברות יישמו רק שלושה משבעה מדדי סיכון נתונים מרכזיים". מי אחראי על הבינה המלאכותית? המחקר מציין כי "לא נוצר מודל בעלות אחיד לממשל וניהול סיכונים בבינה מלאכותית". 29% מהמנכ"לים ומנהלי האבטחה והסיכונים אומרים שהאחריות נמצאת בידי סמנכ"לי הטכנולוגיות והמנמ"רים, 26% מטילים את האחריות על מנהל AI ייעודי או פונקציית AI, ו-17% סבורים שעל מנהלי האבטחה והגנת הסייבר לעשות זאת. עוד נכתב כי "ארגונים פונים לשירותים מנוהלים, ככל שהטכנולוגיות והאיומים מתפתחים. AI (עם 53%) ואבטחת ענן (עם 49%) מדורגות בין העדיפויות העליונות של ארגונים לשירותי אבטחה מנוהלים בשנה הקרובה". גם הגיאו-פוליטיקה משנה את נוף סיכוני הסייבר: בשל המצב העולמי, מחצית מהארגונים נאלצו לבצע שינויים בניהול סיכוני ספקים, צד שלישי ושרשרת אספקה. כמו כן, 49% עורכים שינויים בביטוח סייבר, בתגובה לאירועים ולניהול משברים – כדי לחזק את ההגנות שלהם מפני איומים גיאו-פוליטיים. בהסתכלות קדימה החוקרים סיכמו בציינם כי "אתגר אבטחת הסייבר הבא כבר מרחף באופק: חשיפה למחשוב קוונטי מדורגת שביעית בין האיומים שארגונים פחות מוכנים להתמודד איתם. מנהלי אבטחה מדרגים אותה במקום הרביעי בין הדאגות המרכזיות שלהם. המעבר לאבטחת מידע שתתמודד ותהיה עמידה לעולם המחשוב הקוואנטי ייקח שנים, לא חודשים. חברות צריכות להתחיל להתכונן כבר עכשיו כדי להיות מוכנות כשיגיע ה-Q-Day. עם זאת, רק 21% מהארגונים מיישמים אמצעי אבטחה קוונטית, בעוד שכמעט מחצית (49%) אפילו לא התחילו בכך".

מדי יום מתקיימות בארגונים אינספור פגישות שבהן מתקבלות החלטות, עולות הסתייגויות, מוגדרות משימות ונחשף מידע חשוב. אלא שחלק גדול מהידע הזה נשאר מפוזר בין הקלטות, סיכומים אישיים, התכתבויות וזיכרונם של המשתתפים, ולעיתים נעלם ברגע שהפגישה מסתיימת. עד לאחרונה, כלים מבוססי בינה מלאכותית שימשו בעיקר לתמלול ולסיכום פגישות. כיום מתפתחת שכבה חדשה של אינטליגנציית פגישות: מערכות שהופכות את תוכן השיחות למאגר ידע ארגוני נגיש, שאפשר לשאול עליו שאלות ולזהות בו החלטות, משימות, סיכונים ונושאים חוזרים. פגישות מפסיקות להיות אירועים חולפים בלוח השנה והופכות למקור ידע חי, שאפשר לחזור אליו ולהפיק ממנו ערך לאורך זמן. להישאר בעניינים בלי לבזבז שעות בפגישות במשך שנים התקבעה ההנחה שכדי להוביל, מנהלים חייבים להיות בחדר. אלא שבמציאות של ריבוי פגישות, הודעות ומקורות מידע, הניסיון להיות נוכחים בכל דיון עלול להפוך בעצמו לצוואר בקבוק ניהולי, ולהשאיר פחות זמן לחשיבה, לקבלת החלטות ולהובלת אנשים. דוח מגמות העבודה של מיקרוסופט לשנת 2026 מצביע על השינוי: 66% מהעובדים המשתמשים ב-AI דיווחו כי היא מאפשרת להם להקדיש יותר זמן לעבודה בעלת ערך גבוה, ו-58% אמרו שהם מבצעים באמצעותה עבודה שלא יכלו לבצע שנה קודם לכן. הפתרון אינו עוד סיכום פגישה לקוני שנשלח בדואר האלקטרוני ונשכח כעבור יום, אלא הפיכת הדיון עצמו למקור מידע דינמי ונגיש. עבור מנהל או מנכ"ל, ה-AI יכולה להפוך למעין עוזר אישי. עשר דקות לפני פגישה חשובה, המנהל יכול לבקש: "עדכן אותי במה שקרה עד עכשיו, אילו החלטות כבר התקבלו, אילו נושאים עדיין פתוחים ומה דורש את תשומת לבי היום". העוזר יכין תדרוך קצר המבוסס על היסטוריית הפגישות, כולל פגישות שהמנהל לא השתתף בהן. ה-AI אינה מחליפה את שיקול דעתו, אלא מקצרת את הדרך מהמידע להבנה. לשחרר את הרסן בלי לאבד שליטה ההתעקשות על נוכחות בכל פגישה נובעת לעיתים מחרדת השחרור: החשש שאם המנהל לא יהיה בחדר, איכות הביצוע תרד והשליטה תאבד. כאשר תוכן הפגישות מתועד, מאורגן ונגיש בהתאם להרשאות, נוצרת עבור המנהל רשת ביטחון: הוא יכול לחזור להחלטות, לבדוק משימות ולהתערב רק היכן שנוכחותו באמת נדרשת. גם העובדים מרוויחים. מחקר שבחן שימוש בעוזר מבוסס AI בקרב עובדי שירות לקוחות מצא שיפור ממוצע של 14% בפרודוקטיביות, ובקרב עובדים מתחילים ובעלי מיומנות נמוכה יותר נרשם שיפור של 34% בתפוקה. ה-AI מנגישה לעובדים פחות מנוסים ידע שבעבר היה זמין בעיקר לוותיקים, והמנהל מתפנה ממעקב אחר פרטים קטנים למשוב, לפיתוח עובדים ולהחלטות מהותיות. מזיכרון ארגוני לסוכנים ההזדמנות הגדולה היא ברמת הארגון כולו. כיום, אנשי הפיתוח דנים בבעיה טכנית, צוות המכירות שומע תלונה דומה מלקוח ומחלקת התפעול מזהה עיכוב הקשור לאותה בעיה, אך לא תמיד קיים מנגנון שמחבר בין השיחות. כשהפגישות מתועדות וניתנות לחיפוש, מערכת חכמה יכולה לחבר את הקצוות ולהפנות אליהם את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, וכך נוצר בהדרגה זיכרון ארגוני משותף. בשלב הבא, כשמערכות כאלה יחוברו למערכות הארגוניות, סוכני AI יוכלו לזהות שבכמה פגישות הוזכר עיכוב באותו פרויקט, להכין טיוטת עדכון או להזכיר לבעלי משימות שלא הושלמו. אבל בלי ממשל נתונים, הרשאות, אבטחה ופיקוח אנושי, גם סוכן חכם עלול לפעול על בסיס מידע חלקי ולהציג מסקנות שגויות. לא כל פגישה אפשר, או רצוי, להחליף משא ומתן, פתרון קונפליקטים, שיחות רגישות ובניית אמון אינם מסתכמים ברשימת החלטות ומשימות. גם מערכות AI עלולות לטעות או להחמיץ ניואנסים, והקלטת פגישות וניתוחן מחייבים מדיניות ברורה בנושאי פרטיות, הסכמה, הרשאות גישה ושמירת נתונים. המטרה אינה להוציא את המנהלים מכל הפגישות, אלא לאפשר להם לבחור באופן מושכל היכן נוכחותם מוסיפה ערך אמיתי. ה-AI אינה מחליפה את המנהיגות, אלא מסירה ממנה חלק מהרעש האדמיניסטרטיבי. וכאשר הידע שנוצר בפגישות נשמר, מאורגן ונגיש, הפגישה אינה באמת מסתיימת כשהשיחה נגמרת. זה הרגע שבו הידע שנוצר בה יכול להתחיל לעבוד. מוני בולוצ'ניק, הוא סמנכ"ל תפעול ומוצר בחברת אודיוקודס, המתמחה בפתרונות Voice AI מתקדמים לארגונים.

כ-20 בכירים מהמשק הישראלי, ובהם מנכ"לים, מנהלי טכנולוגיות ומנהלי אבטחת מידע, בילו שלושה ימים במרכז המחקר הקוונטי של יבמ בציריך שבשוויץ. את הביקור, שנקרא Follow the Qubits, הובילה קבוצת ה-IT והטכנולוגיה מלם תים, במסגרת תוכנית Israel's Quantum Fellows של Qubit-IL, איגוד הקוונטום הישראלי. במשלחת השתתפו בכירים ממגזרי הבריאות, האנרגיה, התשתיות, הפיננסים והביטחון, ובהם נציגי בזק, טבע, נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז), משרד הבריאות, רפאל, כאל, בנק ONE ZERO, הראל ביטוח ופיננסים, מכבי שירותי בריאות, לאומית שירותי בריאות, מרכז החדשנות של שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי איכילוב, המרכז הרפואי מאיר, לשכת המסחר והחדשנות ישראל – מדינות המפרץ ועוד. לצד הרצאות, סדנאות וסיורים בליווי בכירי המעבדה, המשתתפים ראו מקרוב את מערכת IBM Quantum System Two ואת פלטפורמת Qiskit לפיתוח בקוד פתוח. משלחת הבכירים הישראלית במרכז המחקר הקוונטי של יבמ בציריך צילום: קבוצת בכירים ישראלים מצטלמת ליד המחשב הקוונטי של יבמ בציריך חלק מהמפגש הוקדש לאיום המכונה Harvest Now, Decrypt Later: אגירת מידע מוצפן בידי גורמים עוינים, כדי לפענח אותו בעתיד בעזרת מחשוב קוונטי. מומחי יבמ הציגו כלים לניהול המעבר להגנה קוונטית (QSMO) ורכיבים קריפטוגרפיים (CBOM), שנועדו לאפשר לארגונים להגן על המידע שלהם כבר היום. במסגרת המשלחת התקיים גם פאנל ממשלתי בהובלת Qubit-IL, עם נציגי הסוכנות הלאומית לבינה מלאכותית ושל Swiss Quantum Initiative, שעסק בהיערכות ממשלות לעידן הקוונטי. את משרד ראש הממשלה ייצג ד"ר אריאל סובלמן, יועץ השבבים למחשוב-על במטה הלאומי לבינה מלאכותית, שדיבר על המחשוב הקוונטי כנושא לאומי. "עשרים ארגונים חוזרים הביתה עם תמונה ברורה" שי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים צילום: רועי שור שי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים, אמר כי "עידן המחשוב הקוונטי כבר אינו חזון רחוק אלא מציאות עסקית וטכנולוגית שמתהווה בימים אלו ממש, וישראל בדרך להיות מעצמה בתחום". סהר דולב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלם תים, הוסיף כי "המחשוב הקוונטי עומד לשנות את כללי המשחק בעולמות הסייבר, ההצפנה ועיבוד הנתונים". תמי מאזל שחר, מנכ"לית Qubit-IL, אמרה כי בתחום הזה "הפער בין מי שנערך מראש למי שממתין נמדד בשנים". לדבריה, "המשלחת הזו היא צעד מעשי בכיוון: עשרים ארגונים שחוזרים הביתה עם תמונה ברורה של מה צריך לעשות, ומתי". אבי ויזל, שגריר המחשוב הקוונטי ביבמ ישראל, סיפר כי במהלך הביקור הוצג החיבור בין מחשוב קוונטי לבינה מלאכותית. לדבריו, הושם דגש משמעותי גם על "המוכנות וההיערכות לעידן הנושא מוכר לקהילה הישראלית: Qubit-IL השיקה לאחרונה תוכנית לדור הבא של יזמי הקוונטים, והממשלה הודיעה כי תשקיע 100 מיליון שקלים בהקמת תשתית מו"פ לקוונטום. המשלחת לציריך הייתה צעד נוסף באותו כיוון, הפעם מצד המשתמשים הארגוניים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

מיקרוסופט פרסמה השבוע 1,235 תיקונים לפגיעויות במוצריה, במסגרת עדכון האבטחה החודשי שלה לנובמבר. בין התיקונים נכלל גם תיקון לפגיעות "יום אפס", שלפי החברה כבר מנוצלת לרעה בידי האקרים. ההיקף אמנם נמוך מזה של אוקטובר, שבו נשבר שיא התיקונים של החברה, אך הוא ממשיך את רצף העדכונים העצומים של השנה, אחרי שיאים קודמים ביולי ובספטמבר. בספירות שאינן כוללות את התיקונים לדפדפן Edge ולהפצת Azure Linux, מספר הפגיעויות במוצרי החברה עומד על 1,094, ובכל מקרה מדובר בעומס כבד על צוותי האבטחה בארגונים. פגיעות יום אפס בתוכנת הדואר פגיעות יום האפס, CVE-2026-124194, היא פגיעות זיוף (Spoofing) בתוכנת הדואר Outlook. לפי ניתוח של דסטין צ'יילדס מ-Zero Day Initiative, קובץ הודעה שנבנה במיוחד גורם ל-Outlook להתחבר לכתובת רשת שבשליטת התוקף בלי האזהרה הרגילה. כך נחשף גיבוב הסיסמה (NTLMv2) של המשתמש, שבאמצעותו התוקף יכול להזדהות בשמו. "התוקפים כבר מנצלים אותו, הוא צריך רק לחיצה אחת על קובץ אימייל, והוא פוגע ב-Outlook, שכמעט כל ארגון מריץ", הסבירו חוקרי אבטחה. מיקרוסופט לא פירטה מתי החלו ההתקפות ומי עומד מאחוריהן, ובעבר כבר נחשפו בתוכנה חולשות שאפשרו לעקוף תיקונים קודמים. רוב הפגיעויות: העלאת הרשאות רוב הפגיעויות שתוקנו החודש, 536, הן פגיעויות של העלאת הרשאות (EoP). אחריהן באות פגיעויות של הרצת קוד מרחוק (296) ושל חשיפת מידע (157), ו-66 מהפגיעויות מדורגות קריטיות, רובן מסוג הרצת קוד מרחוק. אחת הפגיעויות שהחוקרים הדגישו היא CVE-2026-112967 בשירות הרשת של Xbox Live ב-Windows. מדובר בפגיעות שמאפשרת הרצת קוד מרחוק והשתלטות על המחשב, והיא קיבלה ציון חומרה גבוה של 9.8 בסולם CVSS. ניצולה אינו מחייב הזדהות או פעולה כלשהי של המשתמש. חוקרים ציינו כי "עם בינה מלאכותית שהופכת את יצירת הטלאים ואת ניצול הפגיעויות לכמעט מיידיים, חלון האיום נפתח ברגע שהעדכונים האלה יוצאים". הדברים מצטרפים למחקר שפורסם השבוע, ולפיו מחצית מהחברות בעולם פגיעות למתקפות סייבר המבוססות על בינה מלאכותית. לא רק מיקרוסופט מיקרוסופט לא הייתה ענקית התוכנה היחידה ששחררה ביום שלישי עדכון אבטחה גדול. היקף התיקונים ששחררה סאפ בנובמבר היה הגדול ביותר אי פעם: 43 פגיעויות שטופלו, ובהן 12 עדכוני אבטחה בדירוג החומרה הגבוה ביותר ו-13 פגיעויות בעדיפות גבוהה לתיקון. ההיקף כפול מהממוצע החודשי של החברה ב-2026, וארבע מהפגיעויות קיבלו ציון 10.0 בסולם CVSS, הציון המרבי. ג'ייק נוט, ראש מודיעין האיומים בחברת ניהול החשיפות watchTowr, סיכם בקצרה: "אולי פשוט נלך הביתה". לדבריו, "רוב צוותי האבטחה עדיין לא התאוששו לגמרי מהחודש האחרון של פגיעויות קריטיות, תיקוני חירום והכול עם מותג '2shell', והנה אנחנו מוצאים את עצמנו שוב, עם עדכון יום שלישי".

אפל הודיעה כי קהילת התמיכה של אפל (Apple Support Community), הפורום המקוון שבו משתמשים עוזרים זה לזה לפתור תקלות במוצרי החברה, תיסגר לצמיתות ב-20 בנובמבר 2026. ההודעה פורסמה בפורום עצמו בלי אזהרה מוקדמת, ומאז ערב יום שלישי (10.11) הפורום נמצא במצב קריאה בלבד ואינו מקבל פוסטים חדשים או תגובות. "החל מהיום, האתר לא יקבל עוד פוסטים חדשים והוא זמין במצב קריאה בלבד", נכתב בהודעה. אפל הוסיפה כי המשתמשים יוכלו להמשיך למצוא הדרכה ותמיכה אמינות באתר התמיכה הרשמי שלה, והודתה לחברי הקהילה שהקדישו מזמנם ומהידע שלהם כדי לעזור לאחרים. לדברי אפל, ההחלטה התקבלה "לאחר הערכה זהירה של האסטרטגיה ושל צורכי הלקוחות". החברה לא פירטה מעבר לכך ולא מסרה נתונים על מספר המשתמשים בפורום. מה יקרה לתוכן ולנקודות ההודעה עצמה אינה מתייחסת לגורל השרשורים שנצברו בפורום לאורך השנים. לפי דיווחים, אפל מסרה שהאתר יוסר מהרשת לחלוטין ולא יישאר כארכיון לקריאה, כך שתשובות ופתרונות שכתבו המשתמשים עצמם עלולים להיעלם מתוצאות החיפוש. הפורום הפעיל גם שיטת ניקוד: משתתפים צברו נקודות על תשובות מועילות וטיפסו בדרגות עד דרגה 10, והמובילים שבהם צברו יותר ממאה אלף נקודות. ההודעה אינה מציינת מה יעלה בגורל הנקודות, הפרופילים ותוכנית ההוקרה Community+ של הפורום. 28 שנים וארבעה שמות הפורום הוקם ב-1998 בשם Apple Tech Exchange, ב-2000 שונה שמו ל-Apple Discussions וב-2011 ל-Apple Support Communities. בגלגול של 2011 נוספו לוחות נפרדים לכל מוצר ומעקב אחר תשובות, וב-2022 קיבל את שמו האחרון. לאורך השנים הפך לאחד המקומות המרכזיים שבהם בעלי iPhone, Mac ומכשירים אחרים של החברה חיפשו פתרונות לתקלות. עובדי אפל השתתפו בדיונים מדי פעם, אך את רוב התשובות כתבו משתמשים מתנדבים. משתמשים ברדיט הגיבו לסגירה בתחושות מעורבות. חלקם הצטערו על אובדן מקור מידע שימושי בחיפושים בגוגל, ואחרים טענו שהפורום הופיע שוב ושוב בראש תוצאות החיפוש בלי לספק תשובה מועילה. לאן פונים מעכשיו הסגירה מצביעה ככל הנראה על כך שאפל מעדיפה שהלקוחות יקבלו תמיכה טכנית מנציגיה הרשמיים ולא ממשתמשים אחרים. במקביל, הפורום איבד בשנים האחרונות קהל לקהילות מתחרות, ובהן רדיט ופורומי התמיכה של אתרי טכנולוגיה. אפל מפנה את המשתמשים לאתר התמיכה הרשמי שלה ולאפליקציית Apple Support, שבה אפשר לשוחח בצ'אט עם נציג, לתאם שיחה או לקבוע תיקון. זה אינו הצמצום הראשון בערוצי התמיכה של החברה: ב-2023 הפסיק חשבון התמיכה של אפל ב-X לספק מענה אנושי. הסגירה מגיעה בתקופה עמוסה לאפל: לפי החברה, מאה אלף אפליקציות כבר מותאמות ל-iPhone Duo החדש, ולאחרונה היא פרסמה את הדו"חות הראשונים בעידן המנכ"ל החדש. מעתה, מי שיחפש עזרה מאפל יופנה לערוצי התמיכה הרשמיים של החברה.

כל אחד משבעת מייסדי אנת'רופיק יתעשר ברבע מיליארד דולר בהנפקה של החברה, שלפי מקורות שקרובים לנושא צפויה להתבצע בשבוע הבא. לדבריהם, אנת'רופיק לקבוע את המחיר הסופי של המניה בעוד שבוע, ב-18 בנובמבר, ולהתחיל להיסחר בנאסד"ק יום לאחר מכן. באנת'רופיק מכוונים לכך שההנפקה תבוצע לפי שווי של 1.4 טריליון דולר. עם זאת, משקיעים צוטטו בוול סטריט ג'ורנל כמעריכים שההנפקה עלולה להתבצע לפי שווי נמוך יותר. במסמך מעודכן שאנת'רופיק הגישה אתמול (ג') לרשות האמריקנית לניירות ערך, ה-SEC, לקראת ההנפקה ציינה החברה כי היא מתכוונת להציע לציבור 825 מיליון מניות שלה, במחיר של בין 70 ל-78 דולר האחת. אותם מקורות מקורבים אמרו ל-CNBC כי החברה רוצה להציע למשקיעים פרטיים 20% מהמניות שלה – שיעור שהינו בין פי שניים לפי ארבעה מהנפקה ממוצעת, שעומד על בין 5% ל-10%. במחיר המקסימלי המצוין, מדובר במניות בשווי כולל של עד 64.35 מיליארד דולר. כמה מניות ימכור כל אחד ממייסדי אנת'רופיק? אנת'רופיק נוסדה לפני חמש שנים על ידי דאריו אמודיי, המנכ"ל; דניאלה אמודיי (אחותו), נשיאת ויו"רית החברה; טום בראון, מנהל המחשוב הראשי; ג'ק קלארק, ראש תחום תועלת הציבור; ג'ארד קפלן, המדען הראשי; סם מקנדליש, הארכיטקט הראשי; וכריסטופר אולה, מוביל המחקר בנושא יכולת הסבר. לפי המסמך, כל אחד משבעת המייסדים צפוי למכור 3,378,378 מניות. החישוב שעל פיו כל אחד מהם ירוויח מההנפקה רבע מיליארד דולר נעשה על פי מחיר האמצע בטווח שציינה אנת'רופיק – 74 דולר למניה. יצוין כי ייתכן שהסכום הזה יעלה, מפני שבהנפקות שמעוררות ציפייה כמו זו, חברות לעתים מתמחרות את המניות שלהן, בסופו של דבר, במחיר גבוה משצוין במסמכי ההנפקה. אחרי המכירה, כל אחד מהמייסדים צפוי להחזיק בכ-3.2% ממניות אנת'רופיק מסוג A, והנתח של כולם עתיד להגיע ל-22%. עם זאת, השליטה בחברה תישאר בידיהם גם לאחר מכן, עקב מניות העל (מסוג F) שייוותרו בידיהם. נראה שהביקוש למניות אנת'רופיק יהיה גבוה. המסמך רומז על כך בכך שהוא מציין שאחד מחברי מועצת המנהלים של אנת'רופיק, ריד הייסטיגנס (מייסד ולשעבר מנכ"ל נטפליקס), מעוניין לקנות מניות של החברה בשווי של 300 מיליון דולר, דרך הקרן שלו, וכי חבר בורד אחר, כריסטופר לידל, מעוניין לקנות מניות בשווי של שלושה מיליון. יתרה מזאת, לפי CNBC, הביקוש למניות אנת'רופיק גדול יותר מזה שהיה למניות SpaceX בשלב הזה של ההנפקה. הנפקת SpaceX הייתה הגדולה בעולם. לכך יש להוסיף את ההקצאה הפרטית שנתנה אנת'רופיק לגוגל, אנבידיה, AMD וחברות אחרות, בסך כולל של כ-26 מיליארד דולר. קשיים סביב ההנפקה כמו OpenAI, היו לאנת'רופיק קשיים סביב ההנפקה. אלא שבניגוד ל-OpenAI, שכיוונה להנפקה השנה אולם דחתה אותה ל-2027 (והתייחסה לכך פומבית בפעם הראשונה אתמול), אנת'רופיק בחרה להמשיך במסלול להנפקה השנה. החברה נתקלה בכמה מכשולים בדרך להנפקה – היותה חברה לתועלת הציבור, הנסיקה בעלויות כוח העיבוד והשרתים, התחרות האגרסיבית ומלחמות המחירים, וכן ההתחייבויות להשקעות עתק במסגרת שותפויות אסטרטגיות עם חברות כגון אמזון וגוגל. אלא שבמקום להתגבר על המכשולים האלה ואז להנפיק, אנת'רופיק בחרה לחיות איתם, לצד ביצוע התאמות.