"אנחנו נמצאים בעידן של שינוי, של מהפכה מטורפת – מהפכת הבינה המלאכותית. יש לנשים את כל הכלים להוביל את העידן הזה, והן – אנחנו – רק צריכות אומץ", כך אמרה גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל. שלזינגר דיברה במפגש של פורום WIT – נשים בטכנולוגיה – מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') במשרדי PwC בתל אביב, תחת הכותרת "נשים מובילות AI". הדברים של שלזינגר מגובים בשטח: נכון שעידן ה-AI מובל בעיקר על ידי גברים – סם אלטמן מ-OpenAI, דאריו אמודיי מאנת'רופיק, אילון מאסק ואחרים, אלא שיש בטופ של העולם הזה גם כמה נשים. שתיים מהן אלה דניאלה אמודיי, שותפתו של בעלה לייסוד אנת'רופיק ונשיאת החברה, ומירה מוראטי, שהייתה סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI ואחרי שפרשה מהחברה הקימה את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Labs. בנוסף, מחקרים מראים שמיומנויות רכות, כגון מנהיגות משתפת ואינטליגנציה רגשית, הופכות בעידן ה-AI למיומנויות הליבה. כמו כן, לפי מחקרים, למשל של אונסק"ו, גיוון מחשבתי יכול למנוע הטיות של הבינה המלאכותית. לדברי שלזינגר, "מה שצריך בעידן הזה הוא לא לדעת לכתוב קוד, אלא לשאול את השאלות הנכונות כדי לקבל את התשובות המדויקות ולהשיג את המטרה בפחות זמן וכסף, ועם תוצר הרבה יותר טוב ללקוחות. את זה הנשים יכולות לעשות לא פחות טוב מהגברים, והעידן הזה מאפשר לנו להיות יזמיות ולבצע דברים שלא העזנו בעבר. נשים שלא היו בעולם הטכנולוגיה יכולות להגיע אליו דרך ה-AI". לסיכום אמרה שלזינגר כי "הבינה המלאכותית היא מתנה שנחתה עלינו, הנשים – מהגברים. המודל הבא יפותח על ידי נשים, ובישראל". שירה לב עמי, חוקרת AI, לשעבר מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור "אם לא נעלה מהר על הרכבת – היא תדרוס אותנו" דוברות נוספת באירוע הייתה שירה לב עמי, עד לא מזמן מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי וכיום חוקרת AI. "אני חוקרת בעיקר איך הבינה המלאכותית משנה את עולם העבודה, את המציאות של כל אחד מהמגזרים במשק, ומה ההשלכות של השינויים הללו על המנהלות והמנהלים", אמרה. לדבריה, "עידן הבינה המלאכותית מביא איתו שינוי מציאות במהירות מטורפת. אם כמנהלים, לא נעלה מהר על הרכבת הזאת – היא תדרוס אותנו". ההבדלים בעולם הניהול לפני ואחרי עידן ה-AI לב עמי הסבירה כמה הבדלים בניהול בין התקופה שלפני "התפוצצות" הבינה המלאכותית לעידן הנוכחי: "פעם המנהל ידע יותר. הוא היה הכי ידען בחדר. כיום עובדים לא צריכים אותו כדי לקבל את הידע. בנוסף, פעם, ההחלטות ירדו מלמעלה למטה. זה כבר לא נדרש יותר, ובארגונים שבהם הדברים עדיין מתנהלים בצורה הזאת נוצר צוואר בקבוק. כמו כן, סוכני ה-AI כבר מדברים אלה עם אלה, וזקוקים לאנשים רק בנקודות ספציפיות. המציאות הזו מייצרת עולם אחר של צרכים, ושל ניהול". "האתגר הוא לעבור מעולם הניהול והעבודה הקיים, שלא השתנה דרמטית במשך הרבה מאוד עשורים, אל העידן החדש. מנהלים, והעובדים שלהם, צריכים לבנות את הבית של העתיד, לא לשדרג את הבית הקיים. יותר קל לבנות מחדש", הוסיפה. מה המנהלים צריכים לעשות? "בעידן הבינה המלאכותית, האנשים כבר לא עושים את 'העבודה השחורה', כגון כתיבת קוד. הבוטים עושים את זה. לנו נשארו החיבורים בין האנשים. זה הופך להיות הערך המוסף העיקרי שהאנשים מביאים ל-'חתונה' הזאת", אמרה לב עמי. אלא שצריך לנהל גם את הסוכנים וכדי לעשות זאת, לפי החוקרת, צריך הכשרות ספציפיות – למנהלים ולעובדים שלהם. לדבריה, "היכולת לקחת את מה שיש בראש שלנו, ולא מאורגן, ולהפוך אותו להנחיות ברורות לסוכנים היא קריטית, והיא מה שהופך את המנהלים והעובדים האנושיים לפרודוקטיביים, לאלה שיכולים להניע את הכלים החדשים". "המנהלים צריכים לבנות את המוח הארגוני – להסביר לסוכנים איך הם מנהלים כיום, ולקבל מהם 'ספר מתכונים' מה לעשות כדי לשפר. חייבים לעשות את זה, אין שאלה בכלל", הוסיפה. ככלל, אמרה לב עמי, "עידן הבינה המלאכותית מצריך יכולות ניהול אחרות ומורכבות יותר. כך, למשל, שיתוף פעולה חוצה יחידות קריטי בעידן הזה הרבה יותר מבעבר. המנהלים צריכים לחבר בין יחידות שונות ולעקוף את צווארי הבקבוק, המושרשים בארגון. גם ניהול סיכונים נכון הופך להיות מיומנות חשובה מאוד בעולם של היום". היא סיכמה באומרה כי "אנחנו חיים בעולם של חיבורים, שאת חלק מהם הבינה המלאכותית תדע לעשות בעצמה, אבל את החלק האחר אנחנו צריכים לעשות, ואנחנו זקוקים לאנשים שמסוגלים לעשות אותם בצורה טובה. הצורך של ארגונים ביכולות האלה אקוטי, ויש לנשים יכולות שמאפשרות להן לבצע את המשימה הזאת על הצד הטוב ביותר".

בעוד שיצרניות השבבים המובילות, לפחות בהיבט של מכירות לשוק המחשוב, מציעות כיום שבבים המיוצרים בליתוגרפיה של 2 ננו-מטר, ומדברות על הדור הבא של ייצור ב-1.4 עד 1.6 ננו-מטר, יבמ (IBM) הכריזה היום (ה') על פריצת דרך היסטורית, כשהציגה לראשונה טכנולוגיית ייצור שבבים בגודל של מתחת ל-10 אנגסטרום, או פחות מ-1 ננו-מטר – כשלמעשה מדובר בטכנולוגיית ייצור של 0.7 ננו-מטר, ופריצה בפועל של מה שנחשב בעבר כסוג של חסם פיזי, וכניסה לפי יבמ לעידן האטומי. הייצור החדש מבוסס על ארכיטקטורת טרנזיסטורים תלת-ממדית ראשונה מסוגה שפיתחו ביבמ, שעונה לשם Nanostack. טכנולוגיה זו, לפי החברה, עורמת טרנזיסטורים בצורה אנכית ומדורגת, באופן שמאפשר לארוז יותר טרנזיסטורים על פני שטח נתון, כמו גם שימוש בחומרים שונים בכל שכבה כדי לשפר את היעילות האנרגטית הכוללת של כל שבב. $IBM unveiled research-stage sub-1nm chip technology using a 0.7nm “nanostack” 3D transistor design. IBM says it could pack nearly 100B transistors on a fingernail-sized chip and deliver up to 50% more performance or 70% better efficiency vs. its 2nm node. pic.twitter.com/IlIb0sMVxU — Wall St Engine (@wallstengine) June 25, 2026 "אנחנו ממציאים מחדש את אופן הבנייה של שבבים" כתוצאה מכך בכל שבב כזה יהיו כמעט 100 מיליארד טרנזיסטורים על שטח שדומה לגודל ציפורן אנושית – כמעט פי שניים מצפיפות הטרנזיסטורים בטכנולוגיית ה-2 ננו-מטר שהציגה החברה ב-2021. יבמ הוסיפה כי לפי הבדיקות שלה, הטכנולוגיה החדשנית צפויה לספק עד 50% יותר ביצועים, או לחלופין עד 70% חיסכון בצריכת אנרגיה לעומת שבבי ה-2 ננו-מטר. עם זאת, ייקח כנראה עוד זמן ממושך למדי עד שהשבבים החדשים הללו יגיעו לשוק. לפי יבמ ההערכה היא שהשבבים יהיו ניתנים לייצור בתוך כחמש שנים. "פריצת הדרך הנוכחית של יבמ מסמנת רגע מכונן בהיסטוריה של המחשוב – דחיפת הטכנולוגיה מעבר לעידן הננומטר לממד של אטומים. עם ארכיטקטורת ה-Nanostack החדשה שלנו אנחנו לא רק מקטינים טרנזיסטורים, אנחנו ממציאים מחדש את אופן הבנייה של שבבים, כדי לספק הרבה יותר עוצמה ויעילות אנרגטית. חדשנות ראשונה מסוגה בתעשייה זו ממשיכה את המורשת של יבמ בהובלה טכנולוגית ומניחה את היסודות לעידן המחשוב הבא", אמר ג'יי גמבטה, מנהל חטיבת המחקר של יבמ בעת ההכרזה הרשמית.

ועדת המדע, שבראשה עומד ח"כ יאסר חוג'יראת, אישרה פה אחד את הצעת החוק של חברי הכנסת, סגן שר התקשורת ישראל אייכלר וינון אזולאי, לתיקון חובת "מענה הולם" בגופים ציבוריים במסגרת תקשורת דיגיטלית עם אזרחים, לקראת קריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.  על פי הצעת החוק, גופי ממשלה וציבור יהיו חייבים לתת שירות מלא באמצעות מסרונים גם לאזרחים שאין להם גישה לכלים דיגיטליים. מדובר במענה נגיש ומותאם, לרבות באמצעות מסר קולי מוקלט ושיחות חוזרות, במקום הסתמכות בלעדית על הודעות SMS או מערכות מקוונות. מחלוקת על פרק הזמן שיידרש ליישום ההליך במהלך הדיון התפתח ויכוח בין יוזמי החוק לבין נציגי הממשלה סביב משך תקופת ההיערכות הנדרשת ליישום החוק בגופים הציבוריים בהם רשות המיסים, רשות האוכלוסין והמוסד לביטוח לאומי.  נציגי הממשלה ואגף התקציבים טענו כי נדרש פרק זמן של עד שלוש שנים ליישום מלא, בשל היקף ההתאמות הטכנולוגיות והעלויות השוטפות של שליחת מסרים קוליים. מנגד, חברי הכנסת טענו כי מדובר בפרק זמן ממושך שאינו משקף את מוכנות המערכות הקיימות בפועל. "אין שום סיבה לתת שלוש שנים, זה זמן ארוך מדי, הגופים כבר ערוכים. באיזה מקום בעולם זה נשמע שלעניין דיגיטלי יש היערכות שלוש שנים?" שאלו בזעם הח"כים אייכלר ואזולאי. מחלוקת נוספת הייתה סביב העלות התקציבית. אגף התקציבים העריך את עלות היישום בכ-6 מיליון שקלים בשנה (בממוצע), בעוד שחברי הכנסת טענו כי הסכום מוגזם והציגו עמדה שלפיה חלק ניכר מהתשתיות כבר קיים בפועל בגופים השונים. לדבריהם, חלק מהערכות התקציב מבוסס על הנחות מחמירות יתר על המידה, וניתן לבצע את היישום בפרק זמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר. בסיום הדיון, לאחר הפסקת התייעצויות, סוכם כי 60 אחוז מהמערכת יתחילו לפעול תוך שנתיים והיתרה בשנה השלישית. בתקופה זו הגופים יגישו לוועדה דו"חות התקדמות. יו"ר הוועדה ח"כ חוג'יראת סיכם: "מדובר בצעד משמעותי לשיפור הנגישות לשירותים ציבוריים. המטרה היא אחת: שכל אזרח יקבל שירות, גם אם אינו מחובר לדיגיטל".

חברת מטא נמצאת בהליך פיתוח מואץ של אפליקציית שוקי חיזוי עצמאית, שמכונה לעת עתה בפנים החברה בשם Arena (או Antwerp ו-FBForecast), כך על פי חשיפה של הניו יורק טיימס. עוד דווח כי מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, היה מי שהנחה ישירות את צוותיו לבנות את המערכת החדשה, אם כי הוא טרם התייחס לכך פומבית. מסמכים פנימיים שהגיעו לידי רשת NPR חושפים כי האפליקציה תישען באופן הדוק על Llama, מודל השפה הגדול מבית מטא. הבינה המלאכותית צפויה לשאוב נושאים חמים מהרשת כדי לייצר מהם שאלות הימור, לספק המלצות מותאמות אישית למשתמשים, ואף להוות את ה"שופט" שיכריע כמעט בזמן אמת לגבי תוצאות האירועים בשטח. בשונה מהמקובל בתעשייה, פלטפורמת Arena לא תתבסס בשלב הראשון על הימורים בכסף אמיתי, אלא על חלוקה יומית של נקודות וירטואליות שיעניקו חוויה דמוית משחק משתמשים. מודל זה – לצד הפרדת האפליקציה משירותי מטא האחרים, כדוגמת פייסבוק, ווטסאפ ואינסטגרם – משרת, כך נטען במדיה העולמית, מטרה אסטרטגית עליונה: עקיפת הרגולציה האמריקנית הנוקשה של הוועדה למסחר בחוזי עתידיים על סחורות, ה-CFTC, לפחות עד שהמערכת תתבסס. עו"ד דניאל וולך, משפטן המומחה לדיני הימורים, הסביר ל-NPR את ה"פלונטר" סביב השקת שירותים שכאלו: "אנחנו בבירור נמצאים בלימבו משפטי… וייתכן שלא תהיה לנו תשובה ברורה בעוד שנה או שנתיים", אמר. לדבריו, תעשיית החיזוי הנוכחית היא "יצירה חדשה" שהגיעה רק לאחרונה, ולכן "הציתה את כל המאבקים המשפטיים הללו סביב השאלה האם הקונגרס התכוון אי פעם שפעילות מסוג זה תפוקח על ידי ה-CFTC". News: Meta is currently building a prediction markets app to rival Polymarket and Kalshi, according to sources the app, currently called "Arena," will be a standalone offering and was ordered up by Mark Zuckerberg w/ @yaffebellanyhttps://t.co/IobogS4xkV — rat king ???? (@MikeIsaac) June 23, 2026 פולימרקט, רובינהוד, ו-דראפט-קינגס – מאחוריכם כניסתה של מטא לזירה מעוררת גלי הדף אדירים; מיד עם הדיווחים צנחו מניותיהן של חברות מתחרות כדוגמת רובינהוד, דראפט-קינגס ופלאטר (חברת האם של FanDuel). ההשלכות של כניסת שחקנית חדשה, אשר לה למעלה מ-3.5 מיליארד משתמשים פעילים, לתחום ה"חם" הן חסרות תקדים. לפי אנליסטים, מספיק שקומץ ממשתמשים אלו יהגרו ליישומון של מטא, החברה עתידה להפוך למונופול בתחום, ולא סתם אלא כזה שבידי חברה שמגלגלת כבר כיום מיליארדי דולרים בתחומי עיסוקה האחרים. If Meta "did it the right way, they would destroy Polymarket and Kalshi because Meta just has the distribution," Opening Bell Media co-founder & CEO Phil Rosen says. pic.twitter.com/ms4UdIA4lj — Yahoo Finance (@YahooFinance) June 24, 2026 מעניין לציין כי מדובר בניסיון חוזר של ענקית הטכנולוגיה, לאחר שאפליקציה דומה שניסתה להשיק ב-2020 (Forecast) נסגרה מחוסר עניין. אבל הזמנים השתנו – בעיקר בגלל פולימרקט (Polymarket). המהלך של מטא מציב אותה כמתחרה חזיתית מול פולימרקט – שירות ההימורים/חיזוי המאוד פופולרי שנחשב כיום לשלוט הבלתי מעורער של התחום. למי שטרם הכיר נספר כי פולימרקט היא פלטפורמת שוקי חיזוי מבוזרת המבוססת על מטבעות קריפטו. היא מאפשרת להמר על שלל אירועים עתידיים. השירות נסק לפופולריות היסטרית במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024, והגיע לאחרונה לנפח מסחר חודשי של למעלה מ-3 מיליארד דולר, כשהוא משמש לעיתים כמדד מדויק יותר מסקרי דעת קהל מסורתיים לנושאים שונים שהעולם עוסק בהם בזמן X. עם זאת, העלייה המטאורית של פולימרקט מלווה בשלל מחלוקות ושערוריות – רגולטורים פדרליים בארה"ב, ובכללם ועדת הפיקוח של בית הנבחרים האמריקני, פתחו בחקירות כנגד פולימרקט בחשדות לסחר במידע פנים. הדוגמה המובהקת לכך התרחשה כאשר חייל בצבא ארצות הברית זכה במאות אלפי דולרים, לאחר שהימר על מבצע צבאי מסווג בוונצואלה (חטיפת מדורו), תוך ניצול מידע רגיש, בטרם זה הפך לפומבי. נזכיר כי גם סביב מלחמת איראן-ישראל וארה"ב התרחשו הימורים רבים בנוגע למועדי תקיפות וכדומה. מעבר לפן הפלילי, כדאי לדעת גם כי מבקרי התחום חוששים כי פלטפורמות אלו מעודדות התמכרות חמורה להימורים, מטשטשות את הגבול שבין גיימינג לפיננסים, ויוצרות בעיות מוסריות עמוקות כשאנשים גוזרים קופון על גבי אסונות טבע, מלחמות או חיסולים.

מכה בסייבר? יחיא חוסייני פנג'כי, מפקד כנופיית ההאקרים האיראנית הידועה לשמצה חנדלה, נהרג בסיכול ממוקד במהלך המערכות באיראן. חשבון טלגרם לא רשמי, בערוץ המזוהה עם מודיעין משמרות המהפכה, אישר כי ההרוג עמד זה שנים בראש קבוצת חנדלה – אולם גורמים במערב לא הצליחו לאמת את הדיווח על מותו. מומחים ציינו, כי "אם יתברר שאכן הוא חוסל, זוהי מכה קשה לרשת תשתיות הסייבר ההתקפי של איראן. הוא היה דמות מפתח, וכעת יש לבחון מי יחליף אותו והאם החיסול יפגע ביכולות הקבוצה". חנדלה הצליחה לפרוץ ולקצור מידע רגיש בשלל מתקפות. אלא שרבות מהן הוצגו כמתקפות סייבר חדשות, ובעצם הן היו "מחזור" של מתקפות מהעבר. בסוף מאי האחרון, חנדלה טענה כי פרצה לארגון ישראלי שעוסק בסיוע לניצולי שואה. חברי הקבוצה הדליפו משם מאגרי מידע, מסמכים ותכתובות בהיקף רחב. מומחי אבטחה אישרו בפני אנשים ומחשבים את דבר הפריצה. לפי אנשי חנדלה, הם קצרו מהמערכות של הארגון יותר משני מיליון מסמכים וקבצים. מומחי אבטחת מידע ישראלים אומרים, כי "חברי קבוצת חנדלה נואשים. הפריצה היא עדות למצבם הממש לא טוב בזירת הסייבר ההתקפית. אמנם נכון שהם הצליחו  לפרוץ והצליחו לקצור מידע – אבל הפריצה היא לא יעד מספיק חשוב. זה לא בנק, זו לא חברת היי-טק, אלא אתר בעל רמת אבטחה לא גבוהה, ולכן קל, יחסית, לפרוץ אליו". לדברי אותם מומחים, "עדות נוספת לייאושם של ההאקרים עולה מהעובדה שהם העלו לאתר ההדלפות שלהם קובץ להורדה במשקל של 900 גיגה-בייט. אין הרבה מחשבים אישיים שיכולים לטפל בקובץ בהיקף שכזה. ההאקרים גם לא טרחו לבודד, לחלק ולפלח לפלחים את המידע, אלא פשוט העלו אותו כמות שהוא". עוד בחודש מאי האחרון, חברי קבוצת ההאקרים האיראנית שלחו לישראלים רבים הודעות מפחידות. בשורה של הודעות SMS, התכנים של המסרונים שהקבוצה שלחה היו מגוונים: חלקן כללו ניסיונות לגיוס של ישראלים לרגל לטובת איראן, ואחרים התבקשו לשלוח תמונות וסרטים או לשתף מידע אודות אתרים בארץ. כמובן, היו גם הודעות שבהן חברי חנדלה הפליגו באיומים – מגוחכים, יש לציין: "תושבי האדמות הכבושות! זהו (הטעות במקור – י"ה) האזהרה האחרונה: בקרוב השמיים מעליכם יהפכו לגיהינום לוהט, עם גשם של טילים מהמאבק. שום מקלט לא יושיע אתכם". בהודעת SMS מאיימת נוספת נכתב: "הבטחנו לכם שבקרוב תראו כוכבים בשמי הלילה שאינם כוכבים… בקרוב תראו את השמש בשמי הלילה". תוקפת ומתרברבת קבוצת ההאקרים חנדלה, שמזוהה עם המשטר בטהרן, היא אחת הקבוצות האיראניות הפעילות בסייבר, ובאחרונה כתבנו על כמה מתקפות שלה. היא תוקפת מטרות לא רק בישראל: באפריל נטלה הקבוצה אחריות על מתקפת סייבר ומבצעי השפעה-תודעה שבוצעו נגד כוחות מרינס שמוצבים בבחריין. בנוסף, שירות הביון הקנדי, CSIS, האשים אותה לא מכבר כי היא אחראית לפריצה ולתקיפות סייבר נגד עיתונאים מקנדה, כולל אחד שעובד בערוץ איראן אינטרנשיונל, שמתנגד למשטר. תמונותיו ופרטיו פורסמו באינטרנט וברשתות החברתיות. עוד פעילות של הקבוצה: השנה פרסמה חנדלה הצהרה סרקסטית בתגובה לפרס ממשלתי אמריקני עבור מידע על חבריה, וטענה שהיא התחזקה, תוך שהיא קוראת לוושינגטון "להתמקד במקרים אחרים במקום בנו". ההצהרה באה לאחר שהסטייט דפרטמנט הכריז על פרס של עד 10 מיליון דולר עבור מידע שיוביל לזיהוי חברי קבוצות סייבר הקשורות לאיראן, כולל Parsian Afzar Rayan Barna וחנדלה. חברי חנדלה קראו בתגובה לרשויות האמריקניות "להסיט את תשומת ליבן מהמאבק בארגון" ולחקור נושאים חשובים ומעניינים יותר, לדבריהם: "רשת הפדופילים של אפשטיין" ו-"כישלון האבטחה של הבית הלבן". עם זאת, הם כתבו כי "אנחנו מוכנים לחשוף את זהותנו בגאווה", והזמינו את ה-FBI ליצור איתם קשר במייל כדי לקבל את שמותיהם. ב-9 באפריל, יום אחרי כניסתה של הפסקת האש בין ארצות הברית וישראל לאיראן לתוקף, פרסמו חברי חנדלה תמונות וסרטונים מהטלפון הפרטי של הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי. הפרסומים כללו סרטונים שבהם הוא מבצע תרגילי פילאטיס, צילומים שלו עם טייסים ותמונות מטיולים שביצע עם משפחתו. עוד טענו חברי הקבוצה, כי חדרו לטלפונים הניידים של נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, צחי ברוורמן, ראש לשכת ראש הממשלה לשעבר, ובכירים נוספים במערכת הביטחונית והפוליטית בישראל.

הילדים של היום, כך נדמה, יכולים ללמד את ההורים שלהם, ו-ודאי את הסבים והסבתות, מה זה AI. הם שולטים בכלי ה-AI, יוצרים באמצעותם סרטונים ותמונות, ומשחקים במשחקים שיש בהם דמויות בינה מלאכותית. ובכל זאת, כדי לשלוט בתחום הזה באמת, וכדי להיות מוכן לשוק העבודה מרובה הבינה המלאכותית, שכבר מתהווה, צריך הרבה יותר מזה. מחקרים מראים שבעתיד הקרוב, מי שלא יהיו לו כישורי AI יתקשה למצוא עבודה, ועובדים שלא יאמצו את הכישורים האלה – יפוטרו. בעצם, זה כבר מתחיל לקרות. צריך מישהו שילמד את התלמידים של היום, ועובדי ההיי-טק של העתיד, את התחום המרתק אך גם המורכב הזה. המצב העגום הוא שאין הרבה מורות ומורים שיעשו זאת – ועלולות להיות לכך השלכות לא טובות על התעשייה, וגם על צה"ל, בהמשך. המשבר הזה עלה בדיון שערכה השבוע ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, שקיימה דיון המשך אודות עתיד החינוך המדעי-טכנולוגי. ברקע הדיון עמדו הנתונים המאוד לא מחמיאים של תלמידי ישראל בלימודי ה-STEM, כפי שעולים במבחנים בינלאומיים. אחת הבעיות הבולטות, שנציג הלמ"ס בדיון חשף, היא שמחצית מהמורים שמלמדים מדעים וטכנולוגיה בחטיבות הביניים (חלק מהמבחנים הללו נערכים בקרב תלמידי כיתות ח') כלל לא עברו את ההכשרה המתאימה. כלומר, תחום הידע שלהם הוא לא מדעים ולא טכנולוגיה. התופעה הזו, שהיא חלק מהבעיה הכללית של מחסור במורים, קריטית נוכח העובדה שבחטיבות הביניים התלמידים מחליטים באילו מגמות הם ילמדו בתיכון. המורים למדעים וטכנולוגיה בחטיבות הביניים אמורים לשמש גם כסוכני שינוי, ולדרבן את הילדים ללמוד את המקצועות האלה גם בבית הספר התיכון. עם הידע שיצברו במגמות המדעים והמחשוב בתיכון יש להם פוטנציאל להתגייס לאחת מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל ומשם, אולי, להמשיך לקריירה מצליחה בהיי-טק. מה עושים במשרד החינוך כדי לשנות את המצב? ודאי לא תהיו מופתעים לקרוא שהתשובה לשאלה הזו היא: לא הרבה. הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים. אחד הצרכים שדובר עליהם לא מעט בשנים האחרונות הוא בהסבה של אנשי היי-טק למורים לטכנולוגיה ומחשוב. המטרה היא שאלה יביאו את הניסיון שלהם מהתעשייה, ישלבו אותו עם יכולות הוראה ויגישו את ה-"סלט" הזה לתלמידים. אלא שלמרבה הצער, מספרם של אנשי ההיי-טק שעושים את ההסבה הזאת לא רב, גם בגלל השכר הנמוך בהרבה בהוראה, וגם עקב ביורוקרטיה וחוסר עידוד מספק ממשרד החינוך. ראשי ענף ההיי-טק לשנס מותניים, להגביר את שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך, לעודד את העובדים שלהם לסייע בהוראת המדעים, ולעשות את כל זה בתוכנית מסודרת, רחבה, שתיתן פתרונות מהירים, כדי להתחיל ליישם אותם כבר בשנת הלימודים הבאה משרד החינוך מקפיד לשתף בשורה של תוכניות לטווח ארוך לשיפור רמת הלימודים בחטיבות הביניים ולהעמקת שילוב הבינה המלאכותית בתוכניות הלימודים. רק השבוע ערך שר החינוך, יואב קיש, מסיבת עיתונאים, שבה הכריז על תוכנית מכינות קיץ לתלמידי כיתות ז'-ט', להשלמת פערים במקצועות המתמטיקה, המדעים, האנגלית והבינה המלאכותית. במסגרת התוכנית הזאת, שעל פי המשרד קיבלה תקציב יפה של 750 מיליון שקלים, התלמידים אמורים להשלים, בשלושה שבועות בחופש הגדול, את הפערים במקצועות האלה, שנוצרו עקב המלחמה. מצב עגום. צילום: גיל כהן מגן, ShutterStock מעניין יהיה לראות מה יעלה בגורל התוכנית הזאת. אם ללמוד מהניסיון מתוכניות קודמות שהשר קיש הכריז עליהן, למשל "שנת ה-AI במערכת החינוך", כנראה שגם התוכנית החדשה לא תצא לפועל במלואה. התוכנית הקודמת הושקה בקול תרועה רמה, עם שפע הכרזות והבטחות, אבל היישום בשטח היה, אפעס, מקרטע. ההכרזות של שר החינוך יפות ונוצצות, אבל כל עוד הן לא ייושמו במלואן בשטח, וכל עוד משרד החינוך לא ייתן מענה למחסור במורים, ויספק לכל מורי מקצועות ה-STEM את ההכשרה המתאימה, נסבול מזה להרבה שנים – מהמשך תוצאות גרועות במבחנים הבאים בטווח הקצר ועד להשפעה שלילית אפשרית על צה"ל ותעשיית ההיי-טק בטווח הארוך. האיום האיראני – גם במספר המהנדסים שהיא מכשירה אם מה שקראתם בטור הזה עד כה לא עורר אצלכם דאגה, הנתון הבא בוודאי יעשה זאת: איראן מכשירה 240 אלף מהנדסים בשנה – פי 35 מאשר בישראל, שבמקרה הטוב מכשירה כ-7,000 מהנדסים בשנה – כך עולה מנתונים שפרסמה עמותת עתידים. נכון שאוכלוסיית איראן גדולה בהרבה מזו של ישראל, ועדיין, פער של פי 35 בהכשרת מהנדסים בינינו לבין האויבת הכי גדולה שלנו מעורר נורות אדומות ומדאיגות. שלא לדבר על העובדה שרבים מאותם מהנדסים שאיראן מכשירה עובדים אחר כך בתעשיות הצבאיות שלה, כולל בתוכנית הגרעין. ולא רק איראן: הנתון הזה, של כ-7,000 מהנדסים חדשים בשנה, מעמיד את ישראל במקום מאוד לא טוב בתחרות הגלובלית על הון אנושי וטאלנטים. המהנדס הישראלי כבר מזמן לא אטרקטיבי, מפני שהוא הולך ונעשה יקר יותר להעסקה, בפרט על רקע משבר שער הדולר – הייסוף החד של השקל למולו – שאנחנו יודעים בתקופה האחרונה. אמנם, שכר אנשי ההיי-טק בארצות הברית עדיין גבוה מאשר של עמיתיהם בישראל, אבל הפער הולך ומצטמצם. מי יפעיל את כיפת ברזל בעוד כמה שנים? צילום: ShutterStock הדבר הזה מייצר צל גדול ומסוכן על היתרון הטכנולוגי של ישראל, שמורכב מההון האנושי שלנו. בהעדר כל יוזמה ממשלתית מכוונת, יש גורמים אזרחיים שמרימים את הכפפה ומנסים להדביק את הפערים. עמותת עתידים מתמקדת בשילוב צעירים מהפריפריה במוקדי המצוינות של הצבא, התעשייה וההיי-טק. בין היתר, היא מקיימת תוכנית שנקראת אורבופיסיקה, שמשלבת תלמידים בלימודים ברמה אקדמית בטכניון. זוהי פעולה מבורכת, אבל היא רחוקה מלהדביק את הפערים הללו, ולהביא לייצור מספיק מהנדסים לענף. קריאת השכמה לראשי ההיי-טק הנתונים שהוצגו כאן מחייבים את ראשי ענף ההיי-טק לשנס מותניים, להגביר את שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך, לעודד את העובדים שלהם לסייע בהוראת המדעים, ולעשות את כל זה בתוכנית מסודרת, רחבה, שתיתן פתרונות מהירים, כדי להתחיל ליישם אותם כבר בשנת הלימודים הבאה. נכון הוא שתפקיד ההיי-טק אינו להחליף את משרד החינוך, אבל פה הסיוע הוא לא לממשלה, אלא לחברה הישראלית, לעתיד של הילדים שלנו, של צה"ל ושל הענף. בלי תלמידים טובים בתחומי הטכנולוגיה לא יהיו לנו מי שיפעילו את המערכות החכמות של היום, כולל הביטחוניות, ומי שיתכננו את המערכות החכמות עוד יותר של הדור הבא. זוהי קריאת השכמה לראשי ההיי-טק, דווקא בתקופה המורכבת והקשה שעוברת על הענף ועל מדינת ישראל בכלל. אין כל סיבה להמתין לממשלה. אנשי המקצוע שם כבר הבינו מזמן שהם לא יכולים לפתור את האתגרים בעצמם, וזקוקים לשיתוף פעולה מהענף כדי לשנות את המצב העגום.

קבוצת הפריצה והריגול בסייבר מים עכורים (MuddyWater), המקושרת למשרד המודיעין והביטחון של איראן, התחזתה לקבוצת כופרות בשם הכאוס – כדי להסתיר את פעילות הריגול שלה; כך חשפו באחרונה חוקרי סייבר מקבוצת NCC. החוקרים ציינו כי "הגבול בין מתקפות כופרה לבין קמפיינים בסייבר הנתמכים על ידי מדינות הלאום – מיטשטש: קבוצות ריגול בסייבר בחסות מדינה מאמצות כלים וטכניקות הקשורים לפושעי סייבר, כדי להסתיר את פעולות הריגול ואיסוף המודיעין שלהן". הם כתבו כי זו לא הפעם הראשונה שבה קבוצה שנתמכת על ידי מדינה מנסה להסתיר את פעילותה ככנופיית פשע סייבר. "אלא שבמקרה הזה", ציינו, "מים עכורים השקיעה מאמצים משמעותיים להציג את פעילות הריגול שלה כאילו הייתה באמת מתקפה של קבוצת הכאוס והמניע שלה היה כלכלי". ניתוח של מרכיבי המתקפה העלה כיצד ההאקרים שילבו הערות שמצביעות על סחיטה, הקימו ערוצי משא ומתן על מנת לדון בהם עם הקורבנות ורשמו את עצמם באתר דליפות המידע של הכאוס. "כל אלה נעשו כדי לחזק מראה משכנע יותר של חדירה ממניעים כלכליים", כתבו אנשי NCC. שיתוף פעולה ברשת האפלה לפי הדו"ח, "מים עכורים אינה קבוצת האיום היחידה שאימצה את טכניקת ההסתרה הזו. השנה, כמה שחקני איום שקשורים לאיראן ניצלו מודלים תפעוליים של פושעי סייבר, כלים ותשתיות מוכנות מראש, שנמצאים בשימוש או מוכנים לשימוש על ידי פושעי סייבר – לטובת ביצוע פריצות בחסות המדינה". לדבריהם, גם האקרים שנתמכים על ידי סין, רוסיה וצפון קוריאה פועלים בשיטות הללו. הדו"ח ציין קבוצה אחרת שנתמכת על ידי איראן, ששמה לא נכתב, שפעלה במשותף עם פושעי סייבר רוסים כדי לפרוס נוזקה טרויאנית להשגת גישה מרחוק. "נוזקה זו זמינה לרכישה בדארק ווב, לטובת ביצוע פעולות ריגול בסייבר", כתבו החוקרים. הבחנה שהופכת קשה ויותר ויותר "היסטורית, ארגונים יכלו להבחין באופן יחסית ברור בין מתקפות כופרה שהונעו על ידי רווח כספי לבין פעולות מדינתיות שנועדו לתמוך במטרות אסטרטגיות, כגון ריגול. ההבחנה הזו הופכת לקשה יותר ויותר", אמר מאט הול, סגן נשיא למודיעין סייבר ותגובה ב-NCC. "מה שאנחנו רואים הוא התכנסות של פעילות פלילית ופעילות הנתמכת על ידי המדינה. שחקני איום משתפים תשתיות, מאמצים כלים משותפים ובמקרים מסוימים פועלים במכוון מאחורי 'מותגי' כופרה ידועים, כדי להסתיר את הייחוס שלהם ולעכב את יכולות ומאמצי התגובה". הול הוסיף כי "השימוש בכלים וטקטיקות בסגנון פשעי סייבר יוצר גם רמת הכחשה סבירה עבור התוקפים. יש לכך השלכות על ארגונים שנופלים קורבן למתקפות: זה יוצר סביבת איום מורכבת יותר. ארגונים כבר לא יכולים להניח שמתקפת כופרה נובעת רק ממניעים כלכליים. הבנת התנהגות היריב, מטרותיו וההקשר התפעולי הופכת לחשובה לא פחות מזיהוי קבוצת הנוזקה או הכופרה שתוקפת". לסיכום כתבו החוקרים ש-"ארגונים נדרשים לאסטרטגיות הגנה בשלות ומעודכנות, עם ניתוח התנהגותי, הקשר תפעולי, ידע על היכולות המקצועיות של גורמי האיום השונים וזהות המטרות של היריבים".

ורוניס (Varonis) הישראלית בוחנת אפשרות להימכר, כך פורסם שלשום (ג'). דיווח ראשוני על כך עלה בסוכנות בלומברג, ולאחריו הופיעו ידיעות כי החברה כבר קיבלה הצעת רכישה, אותה היא בודקת. בין המועמדות לרכוש את ענקית הסייבר הישראלית נמנות הקרנות בלאקסטון (Blackstone), תומא בראבו (Thoma Bravo) ו-ויסטה (Vista Equity Partners). ורוניס נסחרת בנאסד"ק (Nasdaq) לפי שווי שוק של 4.1 מיליארד דולר, והמניה שלה זינקה בעשרות אחוזים בחודשיים האחרונים. החברה הונפקה בראשונה בשנת 2014 לפי שווי של כחצי מיליארד דולר. מומחים ציינו כי מניע אפשרי לרכישה הוא הופעת הבינה המלאכותית כגורם משנה משחק בעולם הגנת הסייבר. ה-AI עושה את חיי התוקפים לטובים יותר ומאפשרת להם לזהות חולשות ולבצע מתקפות סייבר באופן מהיר ומתוחכם יותר. על הקרנות והאסטרטגיה שמאחורי העסקה בלאקסטון בעלת שווי של כמעט 150 מיליארד דולר. על רכישותיה בישראל נמנית פריוריטי (Priority), שנקנתה תמורת 800 מיליון דולר ב-2024. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-1.3 טריליון דולר. תומא בראבו מטפלת בנכסים בהיקף של יותר מ-180 מיליארד דולר, ובהיצע החברות שבבעלותה יש חברות מישראל, בעיקר בעולמות הגנת הסייבר וה-IT. בסל שלה נמצאות כ-80 חברות תוכנה ארגוניות. בשנה החולפת הקרן הייתה מעורבת בעסקאות המתגבשות בארץ – באוגוסט האחרון היא רכשה את החברה הישראלית הוותיקה ורינט (Verint) תמורת שני מיליארד דולר. היא אף התמודדה על רכישת ארמיס (Armis), שלבסוף נמכרה ב-7.75 מיליארד דולר ל-סרוויס נאו (ServiceNow). בנוסף, היא השקיעה בחברות בולטות כגון סופוס (Sophos), קונקט ווייז (ConnectWise) ו-פרופפוינט (Proofpoint). עוד נמנות על הרכישות שלה אימפרבה (Imperva) אותה הקים שלמה קרמר, ו-אטיוניטי (Attunity). קרן ויסטה מנהלת נכסים בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר. הצלחה מיד לאחר ההנפקה ורכישות בארץ בפברואר הודיעה ורוניס הישראלית, כפי שדיווחנו, על רכישת AllTrue.ai – חברה עם שורשים ישראליים, שפועלת בעולם התוכן של ניהול האמון, הסיכונים והאבטחה של AI. היקף העסקה לא פורסם, אולם גורמים בענף העריכו אותו ב-125 מיליון דולר במזומן. יקי פייטלסון, ממייסדי ומנכ"ל ורוניס, אמר בעת הודעת הרכישה כי "בינה מלאכותית יכולה להתנהג בצורה בלתי צפויה. אם אתה לא יודע אילו מערכות בינה מלאכותית יש לך, מה הן עושות ובאילו נתונים הן יכולות לגעת, אתה לא יכול להשתמש ב-AI בצורה בטוחה". ורוניס מתמקדת בהגנה על נתונים רגישים בארגונים. משרדיה הראשיים נמצאים במיאמי ויש לה מרכז פיתוח בהרצליה. החברה מציעה פלטפורמת אבטחת נתונים המשלבת יכולות גילוי וסיווג דאטה, ניהול גישה, ניטור פעילות משתמשים וזיהוי איומים בזמן אמת, באמצעות למידת מכונה ובינה מלאכותית. יש ל-ורוניס יותר מ-8,000 לקוחות ארגוניים ברחבי העולם. היא הוקמה ב-2005 על ידי פייטלסון ו-אוהד קורקוס. בפברואר 2014 החברה הונפקה בבורסת נאסד"ק, וביום המסחר הראשון שלה הוכפל שוויה למיליארד דולר. ורוניס ביצעה עוד שתי רכישות של חברות ישראליות: באוקטובר 2020 היא קנתה את Polyrize, שמתמחה בניהול הרשאות בשירותי ענן. במרץ אשתקד רכשה ורוניס את סיירל (Cyral), שעוסקת באבטחת מידע ובניטור של בסיסי נתונים בענן. בספטמבר האחרון קנתה ורוניס חברה אמריקנית – סלאש נקסט (SlashNext) – שמספקת פתרונות מבוססי AI לאבטחת דואר אלקטרוני ויישומי מסרים – תמורת 150 מיליון דולר. אנליסטים ציינו כי ורוניס נמצאת בתקופה של שינוי במודל המכירה שלה, ומעבר מעבודה און פרם לרישיונות SaaS, והמעבר משפיע על תוצאותיה העסקיות.