סרטון בינה מלאכותית חדש, שבו נראים שני כוכבי קולנוע מפורסמים מאוד, מטלטל את תעשיית הסרטים, עד כדי כך שאחד התסריטאים הבולטים חוזה שחורות עבורה. מדובר למעשה בשני סרטונים, בני 15 שניות כל אחד, שנוצרו על ידי הבמאי האירי רואיירי רובינסון, שבין היתר ביים את סרט המדע הבדיוני הימים האחרונים על מאדים. בסרטונים נראים טום קרוז ובראד פיט מכניסים אגרופים זה לזה, כשהם נמצאים על גשר, ובאחד מהם אומר פיט לקרוז: "הרגת את ג'פרי אפשטיין, יא חיה אחת. הוא היה איש טוב". הכוונה היא לעבריין המין המורשע, שהתאבד ב-2019 וכיום נמצא שוב בכותרות. הסרטונים נראים מאוד ריאליסטיים, עד כדי כך שבסרטון שלא כולל דיבור, צריך עין חדה מאוד כדי להבחין שמדובר בבינה מלאכותית. בסרטון שכן כולל דיבור, הדיאלוג בין פיט לקרוז מסגיר שמדובר ב-AI ולא בסרטון אמיתי. Jeffrey Epstein knew too much pic.twitter.com/12u8PQH9nt — Ruairi Robinson (@RuairiRobinson) February 11, 2026 רובינסון כתב כי הוא השתמש כדי ליצור אותו בשתי שורות ב-Seedance 2.0 – הגרסה השנייה של כלי ה-AI של בייטדאנס ליצירת סרטונים, שהיא שחררה בשבוע שעבר. רת' ריס, תסריטאי הסרטים דדפול & וולברין, זומבילנד והאשליה 3, שיתף את הסרטון בחשבון ה-X שלו וכתב: "אני שונא להגיד את זה, אבל זה כנראה אבוד עבורנו". הוא הוסיף כי "בעוד זמן קצר מאוד, אדם אחד יוכל לשבת על מחשב וליצור סרט שייראה (באיכותו – י"ה) בדיוק כמו הסרטים שהוליווד מוציאה כיום. נכון, אם האדם הזה לא מוכשר, זה ייראה רע. אבל אם לאותו אדם יש כישרון וטעם כמו של כריסטופר נולאן, ויהיה מישהו כזה במהירות – זה יהיה נהדר". נולאן הוא במאי בריטי, שבין היתר ביים את הטרילוגיה המחודשת של סרטי באטמן ואת הסרט אופנהיימר על אחד מאבות הפצצה הגרעינית, שעל בימויו הוא זכה באוסקר. This was a 2 line prompt in seedance 2. If the hollywood is cooked guys are right maybe the hollywood is cooked guys are cooked too idk. pic.twitter.com/dNTyLUIwAV — Ruairi Robinson (@RuairiRobinson) February 11, 2026 כלי ש-"מתאים לצרכים של יצירות מקצועיות" הסרטון המהודק של פיט וקרוז מתכתב עם מה שציינה בייטדאנס בהודעה שלה שליוותה את יציאתו של בייטדאנס 2.0: "יש בכלי החדש דיוק פיזי, ריאליזם ואפשרויות שליטה שמתאימים לצרכים של יצירות ברמה מקצועית". עוד ציינה החברה בהודעה כי "תהליך היצירה יותר טבעי ויעיל (מהגרסה הראשונה של הכלי, שיצאה רק לפני כחודשיים – י"ה), ומאפשר ליוצר לשלוט על היצירה שלו כמו במאי אמיתי". בתגובה, האשימו ארגונים מקצועיים בהוליווד את בייטדאנס ב-"שימוש בלתי מורשה של עבודות המוגנות על ידי חוק זכויות היוצרים של ארצות הברית, בסקייל מסיבי". למה חוששים בהוליווד מה-AI? כלי ה-AI גורמים כבר מזה זמן לחרדה קיומית עמוקה בהוליווד. בשנים האחרונות היו שביתות היסטוריות של איגודי כותבים ושחקנים, מחשש שהבינה המלאכותית תחליף אותם. איגוד השחקנים אף הגיע בעקבות השביתה להסכם עם האולפנים הגדולים, שלפיו הם יוכלו להשתמש בקול ו/או בפנים של שחקן ליצירת כפיל דיגיטלי שלו רק בהסכמתו המפורשת ובתמורה לתשלום נוסף. מנגד, האולפנים הגדולים רואים את היעילות שיש בכלי ה-AI – בתהליכי פוסט פרודקשן, דיבוב וליפסינק, בהצערת שחקנים ועוד, כמו גם בצמצום עלויות. יש לציין שלא כולם בתעשיית הסרטים רואים בבינה המלאכותית "אויב" של הוליווד: נולאן קרא בעבר לאמץ את מהפכת ה-AI, אולם אמר שאסור להשתמש במערכות אוטונומיות לקבלת החלטות אומנותיות הנוגעות לסרטים. עוד הוא ציין שאסור להתייחס לתוצרים של AI כאילו הם "יצירה אלוהית". ג'יימס קמרון, הבמאי של הלהיטים אווטאר וטיטאניק, הפך לאחד התומכים הגדולים בשימוש בבינה מלאכותית בקולנוע, בטענה כי היא "מוזילה את עלויות האפקטים בחצי". הוא אף הצטרף לדירקטוריון של חברת Stability AI, שפועלת בתחום. עם זאת, הוא אמר כי שחקני ה-AI הם "נוראיים", וכי התוצרים שלה בינתיים "ממוצעים". אולפני דיסני, יוניברסל והאחים וורנר מנהלים בימים אלה תביעות נגד חברות AI, בטענה שהמודלים מהווים "כר פורה לפלגיאט" – העתקה והפרת זכויות יוצרים. המסר של האולפנים הללו הוא שהם בעד שימוש בבינה מלאכותית, אבל לא על חשבון הקניין הרוחני שלהם.

אתמול (א') הוגשה לבית המשפט בקליפורניה תביעה משפטית מעניינת, שיכולה לשנות השלכות בעולם הבינה המלאכותית. השדרן והעיתונאי הוותיק דיוויד גרין הוא התובע ולא סתם אלא שהוא עצמו יצא למאבק חזיתי נגד ענקית הטכנולוגיה גוגל (Google). גרין תובע את ענקית הטק בטענה שכלי ה-AI שלה, NotebookLM, שיבט את קולו ללא רשות.  כדי להבין את המשמעות של הדברים ימוין כי גרין אינו "עוד שדרן" עבור הקהל האמריקני; מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הרדיו הציבורי בארה"ב, ובעיתונאי מוערך שהגיש במשך יותר מעשור את תוכנית הבוקר הפופולרית Morning Edition ברשת NPR עד לשנת 2020. כיום גרין מנחה את הפודקאסט הפוליטי Left, Right & Center בתחנת KCRW. הקול של גרין הוא סימן ההיכר המקצועי שלו, מותג שנבנה בעמל רב במשך עשרות שנים של עיתונות משודרת, ולכן הטענה כי גוגל עשתה בו שימוש ללא רשות בכלי ה-NotebookLM שלה – המייצר סיכומים קוליים למסמכים (Audio Overviews) – מטלטלת את תעשיית התקשורת. כלי AI מתקדם נוסף של גוגל. NotebookLM. החברים לא זיהו שזה אינו קולו של גרין הפרשה החלה להתגלגל כאשר גרין הוצף בפניות מצד חברים, בני משפחה ועמיתים למקצוע, שהיו משוכנעים כי שמעו אותו מקריין ביישום החדש של גוגל, וביקשו לדעת האם הוא משתף פעולה עם החברה. בראיון לוושינגטון פוסט, תיאר גרין את הרגע שבו האזין לראשונה לקול הכל כך דומו לקולו, הבוקע מהמערכת, כרגע בו חש "מבועת לחלוטין". לטענתו, האלגוריתם לא הסתפק בחיקוי גוון הקול הכללי, אלא העתיק בדייקנות את המקצב הייחודי שלו, את האינטונציה הספציפית ואפילו את השימוש שלו במילות קישור ואתנחתות אופייניות כמו "אה" (uh). גרין הביע חשש עמוק כי הטכנולוגיה עלולה לשמש להקראת תכנים שקריים או תיאוריות קונספירציה בקולו, דבר שיפגע אנושות באמינותו העיתונאית, ולא רק בה. משתמשים עלולים לסבור שמאחר שהוא, גרין, הקריין – התוכן לבטח אמין לחלוטי. גרין הדגיש בראיון איתו כי "הקול שלי הוא ככל הנראה החלק החשוב ביותר במי שאני". בתגובה לכתב התביעה החמור, המאשים את החברה בהפרת זכויות יוצרים ובגניבת זהות קולית ללא פיצוי או קרדיט, גוגל מסרה הכחשה גורפת. דובר מטעם החברה ציין בהודעה רשמית כי "הטענות הללו חסרות בסיס", והתעקש כי הסאונד של הקול הגברי ב-NotebookLM מבוסס על שחקן מקצועי שגוגל שכרה ושילמה לו כדין, אם כי החברה טרם חשפה את זהותו של אותו שחקן. המקרה הנוכחי מזכיר את הסערה הציבורית משנת 2024 סביב השחקנית סקרלט ג'והנסון ו-OpenAI. במקרה הוותיק יותר ג'והנסון נותרה נדהמת מכך ש-OpenAI השתמשה בקול הדומה לשלה כקולה של העוזרת הקולית שלה שמכונה Sky (ופועלת ביחד עם ChatGPT), זאת למרות שמוקדם יותר סירבה לבקשתו של מנכ"ל החברה, סם אלטמן, לדבב את הסייעת. ככלל, המאבק המשפטי הנוכחי שמנהל גרין מצטרף לשורה של מאבקים משפטיים המנסים לשרטט את הגבולות האתיים והחוקיים של טכנולוגיות חיקוי הקול. מומחים מעריכים כי תוצאות המשפט יכולות בהחלט להשפיע על חקיקה פדרלית עתידית, כמו חוק ה-NO FAKES (ר"ת Nurture Originals, Foster Art, and Keep Entertainment Safe) – הצעת חוק פדרלית בארצות הברית שנועדה להתמודד עם האתגרים המשפטיים שמציבה טכנולוגיית הבינה המלאכותית בתחום החיקוי הדיגיטלי. פסיקה תקדימית גם בנוגע לחיקוי קולי יכולה לקבוע סטנדרטים חדשים להגנה על קניין רוחני בעידן שבו ה-AI מסוגלת לשכפל כמעט כל מאפיין אנושי.

בשבועות האחרונים חלה עלייה דרמטית במספר מתקפות הכופרה על ארגוני SMB בישראל – כך חשף בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, במפגש של פורום CSC של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב') במשרדי SQLink. מדובר בהמשך של מגמת עלייה: לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, בשנה שעברה חל זינוק של 55% בכלל מתקפות הסייבר על ארגונים ישראליים – מתקפות כופרה ואחרות, כאשר המגזרים המותקפים ביותר הם הפיננסים, הממשלה והשירותים הדיגיטליים. מבדיקת אנשים ומחשבים, נתונים אחרים מצביעים על זינוק של 48% במתקפות הכופרה על ישראל ב-2025, כאשר 75% מכלל מתקפות הסייבר (כופרה ואחרות) נגד ארגונים ישראליים הן על עסקי SMB. דולב אמר במפגש, שאותו הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ודורון סיון, מנכ"ל מדסק מבית SQLink, כי ההסבר לעלייה במתקפות הכופרה על ישראל "נעוץ ביכולות המיכון של קבוצות התקיפה". מתקפות אלה נעשות קלות וכדאיות יותר עבור ההאקרים, עקב האוטומציה, שמאפשרת להם "לירות לכל הכיוונים" ולפגוע בעסקים קטנים ובינוניים, שבעבר לא היו שווים את המאמץ הידני של ההאקר. עוד סיבה לעלייה הדרמטית במתקפות הכופרה נגד ארגונים ישראליים, העריך דולב, היא "הירידות בשער הדולר ובערך הביטקוין – מה שדורש מההאקרים יותר פעילות להשגת הרווחים מהמתקפות". מחוללת מהפכה בעולם מתקפות הסייבר. בינה מלאכותית. צילום: Jub ka Joy, ShutterStock הוא ציין במפגש את המגמות השונות בתחום הסייבר, ובראשן ההשפעה של הבינה המלאכותית בכלל וזו היוצרת בפרט. "ה-AI וה-GenAI מחוללות מהפך, משפרות את איכות והיקף המתקפות בסייבר, מסירות את רף הכניסה לעוד ועוד תוקפים ומאיצות את פעילותם. בראש נמצאים האקרים בחסות מדינות. אלא שהתוקפים אינם רק בחסות מדינות", אמר. כך האויבים משתמשים ב-AI למתקפות סייבר לפי דולב, "איראן עושה הכי הרבה שימוש בבינה מלאכותית במתקפות שלה. היא מובילה ותמשיך להוביל ב-2026 בהיקף המתקפות מבוססות ה-AI. עם זאת, סין ורוסיה הן המדינות שעושות את השימוש המתוחכם ביותר ב-AI בסייבר". הוא ציין כי "המגמות הצפויות השנה הן: המשך מתקפות על הענן הציבורי, כשגוגל, אמזון ומיקרוסופט הן בראש היעדים, משום שיש להן מערכות קריטיות, שמאפשרות לרעים לחדור למחשבי המשתמשים; שיפור דרמטי במתקפות מבוססות ה-AI; המשך ההתפתחות במתקפות שרשרת אספקה; ועוד התקדמות, ואולי אף קפיצת מדרגה, בעולם הקוונטי". "הרעים יפעילו תקיפות עם סוכני AI, שיפעלו 24 שעות ביממה, והסוכנים יתפשטו במהירות. כמו כן, השנים 2026-2027 יתאפיינו במתקפות משמעותיות על תשתיות קריטיות. ב-2027-2028 נראה 'מודלים מקומיים'. כלומר, שדה הקרב יהפוך לבלתי נראה, כי גופים רבים שמשתמשים ב-AI ציבורי יעברו לפתח במערכות מקומיות. לכן, המגנים יאבדו את הנראות, ולא יוכלו לדעת מי תוקף אותם עם AI", העריך. "מנוע LLM פרסי" דולב הסביר על פעילות הסייבר של המדינות שהינן האויבות המרכזיות של המערב, ובראשה איראן – שהיא גם המדינה שאחראית על מרבית מתקפות הסייבר שמבצעים האקרים שלוחי מדינות נגד ישראל. "ב-2025", אמר, "איראן ניצלה את מנועי ה-AI באופן מעמיק. בינואר השנה ראינו את SloppyMIO – נוזקה שהאיראנים פיתחו על ידי מודלי שפה גדולים (LLMs). איראן עברה את נקודת המפנה, ממחקר – לבניית כלי תקיפה בפועל. יש לה יכולת כיום לייצר 'מנוע LLM פרסי'. זה ימנע מאתנו לדעת מה היא עושה". הסינים – המובילים העולמיים בשימוש ב-AI למתקפות סייבר. צילום: Shutterstock סין היא המובילה העולמית בתחכום במתקפות סייבר מבוססות AI. "היא מובילה בפיתוח נוזקות ובאיתור חולשות. בסוף 2025 הסינים עברו משלב הניסוי – לריגול אוטונומי. יותר מ-25 קבוצות APT סיניות תועדו, כאשר 80%-90% מההאקרים הסינים משתמשים בקוד של קלוד מבית אנת'רופיק", ציין. שנייה לסין בתחכום היא רוסיה. "היא מנצלת את ה-AI באופן אסטרטגי, עם חדשנות ברמה גבוהה ונראות נמוכה. כבר ביולי 2025 הרוסים הטמיעו שאילתות LLM בזמן ריצה. יש להם יכולות התחמקות, עם יצירה דינמית של פקודות, בלא חתימה קבועה", אמר דולב. מלחמת הרחפנים הראשונה דולב דיווח על "גבול דרמטי" שנחצה בחודש שעבר במלחמת רוסיה-אוקראינה, באמצעות נשק שובר שוויון של האוקראינים: רחפנים. "בינואר השנה, כמות החיילים הרוסים שנהרגו במערכה באוקראינה, 34 אלף. הייתה גדולה מזו של המתגייסים לצבא הרוסי – 30 אלף. זאת, בזכות יכולת ייצור הרחפנים על ידי אוקראינה. אלה מתפקדים כחיילים לכל דבר והורגים חיילים רוסים רבים. ב-2025 האוקראינים ייצרו 1.5 מיליון רחפנים והשנה הם צפויים להכפיל את הכמות לשלושה מיליון. זוהי מלחמת הרחפנים הראשונה, וזו מלחמה מטורפת, שמשלבת בתוכה אירועי סייבר", אמר. רחפן אוקראיני במלחמה עם רוסיה. צילום: Papparazzza, ShutterStock אחרונה ברשימה הלא חביבה הזאת היא צפון קוריאה, שממשיכה לנצל מתקפות סייבר לטובת רווח כספי. "היא הגדילה ב-220% את היקף החדירה לחברות מערביות, באמצעות התחזות לעובדי IT מרוחקים", אמר דולב. "ההתחזות שלהם מצוינת, והם עוברים בהצלחה את הראיונות הטכניים", הוסיף דולב. לסיכום הוא ציין כי "בעתיד הקרוב, מתקפות הסייבר ינועו בין 'אנרכיה' ו-'דמוקרטיזציה' – כי כלי התקיפה נמכרים בדארקנט, וכך הרעים יחוללו מתקפות באפס מאמץ. הרבה עבודה צפויה למנהלי.ות האבטחה בארגונים השנה. הרעים עברו ב-2025 מ-PoC ל-AI – למימוש מבצעי בפועל, והשנה הם יעשו זאת באופן מלא".  

כותב: יוסי אסא, מנכ"ל קבוצת פיתוח פתרונות דיגיטל וענן בחטיבת התוכנה של קבוצת peax. עבור ארגונים עתירי לקוחות, המעבר לשירות עצמי דיגיטלי הוא כבר לא רק מהלך טכנולוגי, אלא שינוי תשתיתי וארגוני רחב. מהלך הטרנספורמציה שהשלימה יס (yes) במהלך השנה האחרונה ממחיש כיצד מעבר לענן, לצד הרחבת השירותים הדיגיטליים, יכול לשנות באופן מהותי את חוויית הלקוח ואת מודל התפעול הארגוני. המהלך כלל הקמת אתר חדש, בניית מערך שירות עצמי מתקדם ומעבר לתשתית ענן, כחלק מתפיסה ארכיטקטונית כוללת שנועדה לייצר תשתית גמישה, סקיילבילית ובעלת זמינות גבוהה. הפרויקט בוצע על ידי אידאו דיגיטל (Ideo Digital) מחטיבת התוכנה של קבוצת peax, במסגרת תהליך רחב של שינוי תשתיתי וארגוני. מעבר ראשון לענן כחלק משינוי תשתיתי במרכז המהלך עמד מעבר ראשון מסוגו ב-יס לתשתית הענן של AWS – מהלך ארגוני ותפעולי מורכב, שפתח את תשתיות האתר לסביבה גמישה ומתקדמת יותר. המעבר תוכנן מתוך ראייה ארוכת טווח, במטרה לאפשר יציבות תפעולית, שיפור ביצועים ויכולת התמודדות עם עומסי שימוש גבוהים, לצד עמידה בדרישות אבטחת מידע מחמירות. האתר החדש תומך כיום במאות אלפי גולשים מדי חודש ומספק זמני תגובה מהירים גם בתקופות של ביקוש גבוה. לצד ההיבט הטכנולוגי, כלל המהלך גם בניית תהליכי עבודה חדשים והובלת שינוי תפיסתי בקרב יחידות עסקיות וטכנולוגיות בארגון. שירות עצמי כבסיס לחוויית לקוח רציפה הרחבת יכולות השירות העצמי והפחתת התלות במוקדי השירות עמדו בליבת הפרויקט. במסגרת זו פותחו אתר חדש ואזור אישי מתקדם, שמאפשרים ללקוחות לבצע מגוון רחב של פעולות באופן עצמאי – החל מהצטרפות לשירות ורכישת חבילות תוכן, דרך ניהול חשבון ושינוי מועדי ביקור טכנאי, ועד לקבלת תמיכה בנושאים טכניים. הפתרון תוכנן מראש כחוויה רב ערוצית (omnichannel), שמייצרת רציפות בין המענה הקולי, האתר וה-ווטסאפ, ומאפשרת ללקוחות לעבור בין הערוצים השונים מבלי לאבד את ההקשר השירותי. נתונים המעידים על שינוי תפעולי ההשפעה של המהלך ניכרת גם ברמה הכמותית: כיום, כ-60% מפניות הלקוחות של יס מתבצעות בערוצים הדיגיטליים, כ-75% מהשיחות שמתחילות בצ’ט מסתיימות במענה מלא ללא צורך בהתערבות אנושית וכ-25% מלקוחות החברה עושים שימוש קבוע באזור האישי לביצוע פעולות שוטפות. נתונים אלה משקפים לא רק שינוי בהתנהגות הלקוחות, אלא גם טרנספורמציה בתפיסת השירות ובהיקף העומסים על מערכי התמיכה. תשתית אסטרטגית להמשך התפתחות דיגיטלית המהלך תוכנן מראש כתשתית אסטרטגית ארוכת טווח ולא כפתרון נקודתי, במטרה לאפשר הרחבה מתמשכת של השירותים הדיגיטליים והטמעת יכולות מתקדמות נוספות בהתאם לצרכים העתידיים של הארגון. גליה קיסלבסקי, מנהלת אגף פיתוח ויישומים ב-יס, מסכמת: "הפרויקט אפשר לנו להקים תשתית שירות דיגיטלית יציבה וגמישה, המבוססת על ענן ומספקת זמינות עסקית גבוהה. התשתית שנבנתה מהווה בסיס להמשך פיתוח וחדשנות בשנים הקרובות. העבודה המשותפת עם אידאו דיגיטל הייתה מקצועית ומוצלחת. החברה הובילה את הפרויקט במלוא המחויבות, תרמה מניסיונה בפרויקטים דומים והביאה לידי ביטוי סטנדרטים גבוהים של איכות". לדבריה, "הפרויקט תרם להעמקת שיתוף הפעולה בין יחידות הארגון ויצר שפה משותפת סביב מטרה מרכזית – חוויית לקוח מיטבית. בנוסף, עלו יוזמות משלימות, ובהן העמקת תהליכי מדידה, ריענון ובנייה מחדש של מאגרי הידע הארגוניים, תוך התאמתם לעולמות ה-AI, וכן גיבוש מתודולוגיות עבודה שימשיכו ללוות את הצוותים גם לאחר סיום הפרויקט". "הפרויקט הושלם בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, והתוצרים שסופקו היו ברמה מקצועית גבוהה ובעלי ערך משמעותי לארגון", מציינת קיסלבסקי.      

מסתבר שאילת היא כבר מזמן לא רק עיר תיירות, אלא גם מרכז טכנולוגי. כפי שדווח, באחרונה התקיים בעיר הדרומית מפגש מיוחד, שארגנו מרכז החדשנות SeaNovation ורשות החדשנות, במטרה לחבר בין סטארט-אפים לבין מענקים ומימון. מאות יזמים, חוקרים ותושבי אילת והערבה הגיעו ל-SeaNovation כדי לקדם טכנולוגיות "כחול-לבן" מול בכירי הרשות. זה היה אירוע עבודה אינטנסיבי – מעין "ספיד-דייטינג" – בין היזמים המקומיים לנציגים מכל החטיבות של רשות החדשנות. ומטרת האירוע הייתה ליצור חיבור ישיר למענקים, מסלולי מימון ואפילו שיתופי פעולה בינלאומיים. במהלך המפגש, אורי שמש, מנכ"ל SeaNovation, הציג את פעילות המרכז ואת המסלולים המיוחדים ליזמים.  שלומי קופמן, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות, סיפר על הדרכים להנגיש את כלי הסיוע הממשלתיים והבינלאומיים. שמש הסביר שהחזון הוא להפוך את אילת למגנט ליזמים מכל העולם, באמצעות תשתיות ייחודיות שמשמשות כ-Beta Site חי, לפיתוח ויישום טכנולוגיות בתחום המים, ביטחון המזון והמדבר הקיצון.  לדבריו, "אנחנו מאמינים ב'משולש הזהב' – תשתיות, הון ואנשים – כבסיס להצלחת מיזמים". בנוסף, הוא ציין שהם מחברים מיזמים למכוני מחקר, מלווים אותם עם מנטורים ובשלב זה מקדמים גם הקמת גוף השקעות ייעודי. בניגוד לכנסים רגילים, האירוע הזה התמקד בעבודה מעשית (Hands-on). אחרי סקירה קצרה וסיפור הצלחה של הסטארט-אפ המקומי v-corals, המשתתפים עברו לשלב "השולחנות העגולים". בפורמט ה"ספיד-דייטינג", היזמים נפגשו פנים אל פנים עם ראשי החטיבות הרלוונטיים ברשות החדשנות, ויצאו משם עם כלים פרקטיים שיעזרו להם לקדם את המיזמים שלהם. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות ספיד דייט ליזמי טכנולוגיה במרכז החדשות SeaNovation באילת. צילום: יח"צ שלב השולחנות העגולים בהשתתפות יזמי הטכנולוגיה במרכז החדשות SeaNovation באילת. צילום: יח"צ

OpenAI מצרפת לשורותיה רכש נוצץ חדש: פיטר שטיינברגר, המפתח שיצר את OpenClaw. שטיינברגר, כך לפי הודעה של מנכ"ל OpenAI, סם אלטמן, בחשבון שלו ברשת X, אמור להיות זה שיניע את הדור הבא של הסוכנים האישיים. OpenClaw הוא סייען אישי, שמוגדר על ידי יוצרו כ-"AI שבאמת עושה את העבודה", והוא זכה במהירות לאחר השקתו לפופולריות די רבה. מדובר במודל בינה מלאכותית שאפשר להוריד למחשב כדי לבצע הרצות AI מקומיות, תוך שימוש בצ'טבוט לפי בחירה, ואפילו אחד אחר לכל מטלה. OpenClaw יכול לנהל את המחשב, לנהל את לוח הזמנים ולשלוח הודעות דואר ותשובות ברשתות חברתיות, כאשר יש לו יותר מ-50 אינטגרציות עם תוכנות שונות – מ-ווטסאפ דרך סלאק ועד ספוטיפיי. יש לציין ש-OpenClaw יצא לדרך תחת השם Clawdbot, אך שטיינברגר שינה את השם לאחר שאנת'רופיק הודיעה שהיא מתכוונת לתבוע אותו, כי השם מזכיר מדי את קלוד. הוא בחר ב-MoltBot, אולם לאחר מכן הוא שינה שוב את השם ל-OpenClaw, כי זה פשוט מצא חן בעיניו יותר. OpenAI לא מתכוונת לסגור את OpenClaw שטיינברגר הסביר את המעבר בכותבו כי "כן, אני לגמרי יכול לראות איך OpenClaw יכולה להפוך לחברה ענקית. ולא, זה לא ממש מרגש אותי. אני בונה אפליקציות בלב. כבר עברתי את כל 'משחק' יצירת החברה, השקעתי בזה 13 שנים מחיי ולמדתי הרבה. מה שאני רוצה זה לשנות את העולם, לא לבנות חברה גדולה, ושיתוף פעולה עם OpenAI הוא הדרך המהירה ביותר לעשות את זה ולהביא את הבשורה לכולם". אלטמן הודיע ש-OpenAI לא מתכוונת לסגור את OpenCalw, אלא להמשיך אותו כפרויקט קוד פתוח, ולתמוך בו.

חברת מטריקס הודיעה על מינויה של דבורה קורן לתפקיד מנהלת חטיבת הפינטק והדיגיטל שלה. קורן – שמחליפה את אמיר שרי, שמונה למנהל חטיבת שילוב מערכות, Mega Projects – תוביל את אסטרטגיית הצמיחה והחדשנות של החטיבה, שהיא זרוע הפיתוח ויישום הצעות הערך הדיגיטליות של מטריקס לכל מגזרי המשק והסקטור הפיננסי-בנקאי. קורן מביאה עימה ניסיון ניהולי עשיר המשלב מומחיות פיננסית וטכנולוגית בארגונים גדולים. בתפקידיה האחרונים כיהנה כ-CFO בגלובוס וכ-OCIO במנורה מבטחים, ובעברה מילאה תפקידים בכירים בדלויט (Deloitte), וואן טכנולוגיות ו-שטראוס. קורן היא רואת חשבון, בעלת תואר ראשון בחשבונאות (בהצטיינות) ומערכות מידע ממוחשבות, ותואר שני (MA) במשפטים.  מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, בירך על המינוי ומסר: "הצטרפותה של דבורה קורן לחברת מטריקס היא חיזוק משמעותי להנהלת החברה. דבורה מביאה עימה שילוב ייחודי של התמחות פיננסית, ראייה אסטרטגית וניסיון ניהולי… אני סמוך ובטוח בהצלחתה בהובלת החטיבה להמשך הצמיחה והובלת השוק".

בעידן שבו בינה מלאכותית משנה כל היבט בפעילות העסקית, ארגונים רבים מגלים כי צוואר הבקבוק אינו תמיד היעדר חדשנות, אלא מערכות הליבה הישנות שעליהן נשען הארגון כולו. מערכות אלו – שחלקן נכתבו לפני עשרות שנים – מפעילות תהליכים קריטיים בתעשיות תלויות מיינפריים, כמו בנקאות, שירותים פיננסיים וביטוח, אך מתקשות לעמוד בקצב הדרישות של עולם דיגיטלי. בארגונים פיננסיים, למשל, שינוי לכאורה פשוט, כמו עדכון תנאי הלוואה או הוספת מוצר חדש, עלול לגעת בעשרות מודולים ותהליכים שנבנו לאורך שנים – לעיתים על ידי צוותים שכבר אינם בארגון. במקרים רבים אין תיעוד מלא, והקשר בין רכיבי המערכת אינו ברור. לכן החלפה מלאה של המערכת היא מסוכנת מבחינה עסקית ורגולטורית. לימור לופסקי, מנכ"לית שותפה ב-CTB מבית אמן דיגיטל (Aman Digital), מסבירה כיצד ניתן "להצעיר" מערכות ליבה מבלי לסכן את הפעילות העסקית, ומה תפקידה של הבינה המלאכותית בתהליך. שכתוב במקום החלפה: הדרך הבטוחה למודרניזציה לדברי לימור, "הצערת" מערכות ליבה אינה מתחילה בהכרח בשדרוג שפת הקוד משפה ישנה לשפה מתקדמת יותר. במערכות ליבה בהן הקוד לעיתים בן יותר מ-20 שנה, אפשר וכדאי להשתמש בכלים מודרניים כדי להפכו לברור, מובנה וגמיש יותר לשינויים. תהליך זה כולל ניתוח יסודי של התוכניות: זיהוי הקלטים, הפלטים, סוגי התלות בין המודולים ובניית תרשימים שמאפשרים להבין את הארכיטקטורה הכוללת. התמודדות עם אובדן ידע ארגוני אחד האתגרים הגדולים בביצוע שינויים במערכות הליבה הינו המחסור בידע. מקור הידע, בדרך כלל, כבר אינו בסביבה – המפתחים עזבו, התיעוד חסר או לא מעודכן והמערכת הפכה ל"קופסה שחורה". כדי להתגבר על כך, מבצעים מיפוי מלא של התוכניות, של הדרישות העסקיות ושל הפונקציונליות הקיימת. לאחר מכן מתקפים את הממצאים מול הלקוח ומנהלי המערכת בארגון, ומייצרים תיעוד עדכני הכולל את: הפונקציונליות הקיימת הדרישות העסקיות פונקציונליות חדשה נדרשת כך AI נכנסת למערכות COBOL ולמערכות מורשת מערכות רבות בעולם הפיננסי עדיין מבוססות על COBOL, שהיא שפה ותיקה אך יציבה במיוחד. החדשות הטובות: דווקא הבינה המלאכותית מאפשרת להחיות מערכות אלו במקום להחליפן. כלי GenAI מסוגלים לנתח קוד קיים, לבנות תרשימי זרימה, לזהות תלות ולמפות לוגיקה עסקית במהירות גבוהה בהרבה מהעבר. שימוש בכלים הללו מבטיח שמערכות אלו יישארו עמידות וגמישות בתשתיות היברידיות ויתמכו ביוזמות של שינוי דיגיטלי. בנוסף הוא מקצר משמעותית את זמני הפיתוח ומפחית משאבים. בניגוד לתפישה הרווחת, מדובר בכלי שמאפשר למהנדסים להבין לעומק את המערכת ולהתמקד בהחלטות ארכיטקטוניות ולא בפענוח קוד ישן. מדוע COBOL עדיין כאן? למרות גילה, COBOL נחשבת לשפה קלה להבנה ולתחזוקה. היא מפעילה תהליכים רגישים ומורכבים במיוחד, והחלפה מלאה שלה כרוכה בסיכון עסקי גבוה. לכן, מודרניזציה הנשענת על כלים ושיטות שהוכיחו את עצמם, בד בבד עם עבודה צמודה עם הגורם העסקי בארגון, מקטינים משמעותית את הסיכון ומבטיחים שדרוג בטוח של מערכות הליבה. שינוי גדול מתחיל מלמטה לדברי לימור, "כל שינוי גדול מתחיל בשינוי קטן". הטעות הנפוצה ביותר היא ניסיון לבצע מהפכה כוללת – הדרך הנכונה היא להתקדם מלמטה למעלה. תחילה בתהליכים פשוטים ובבחינת התוצאות, ורק לאחר מכן להרחיב את הפרויקט. גישה זו מפחיתה סיכונים, מאפשרת למידה תוך כדי תנועה ומייצרת אמון בתהליך ובשינוי. לסיכום, ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם לעצור את הפעילות ולהתחיל לתכנן מהיסוד תהליכים קיימים. יחד עם זאת, הארגונים אינם יכולים להישאר מאחור, בעולם שבו החדשנות מתרחשת בקצב אקספוננציאלי. הדרך קדימה היא לשלב בין זהירות לאומץ: להבין לעומק את הקיים, לשפר אותו בהדרגה, ולתת לבינה המלאכותית להיות המאיצה  – לא התחליף.