אילה מילר, מי שכיהנה כראש תחום פיתוח ההון האנושי להיי-טק ברשות החדשנות וכסמנכ"לית אחריות תאגידית גלובלית בטבע מצטרפת לוועד המנהל של SID-ישראל – ארגון הגג של קהילת הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי בישראל. לצד מילר מונתה לוועד המנהל גם פרופ' דורית ניצן, מומחית בעלת שם עולמי בתחומי בריאות הציבור. מילר, מנהלת מטה התיאום הלאומי לצפון וסמנכ"לית אסטרטגיה בפורום הכלכלי-חברתי מבית נשיאות המגזר העסקי, תיכנס כאמור לתפקיד חברת הוועד המנהל של SID-ישראל – הארגון מאגד יותר מ-150 ארגונים, חברות, גופים אקדמיים, משקיעים ומומחים עצמאיים הפועלים בתחומי הפיתוח והסיוע ההומניטרי בישראל ובעולם. היא מביאה עימה יותר מ-20 שנות ניסיון בהובלת אסטרטגיה, שינוי ארגוני ובניית שותפויות בין המגזר העסקי, הציבורי והחברתי. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", היא מובילה פלטפורמות לאומיות לשיתוף פעולה רב-מגזרי בתחומי החירום והשיקום במסגרת תפקידה במטה התיאום הלאומי לצפון. צפריר אסף, יו"ר הוועד המנהל של SID-ישראל, מסר: "הצטרפותה של אילה מילר היא חיזוק משמעותי לוועד המנהל ולקהילת SID כולה. אילה מביאה איתה ניסיון רב בחיבור בין המגזר העסקי, הממשלה והחברה האזרחית, ובהובלת שותפויות מורכבות ומהלכים רחבי היקף. הניסיון שלה בעולם העסקי, בהיי-טק ובבניית שיתופי פעולה יסייע לנו להרחיב את החיבורים בין קהילת הפיתוח והסיוע הישראלית לבין המגזר העסקי והטכנולוגי, ולרתום יותר ידע, חדשנות ומשאבים ישראליים להתמודדות עם אתגרים בישראל ובעולם". לצד מילר מונתה לוועד המנהל, כאמור, גם פרופ' ניצן, מומחית בעלת שם עולמי בתחומי בריאות הציבור, הרפואה ההומניטרית וניהול מצבי חירום. פרופ' ניצן כיהנה במשך יותר מ-17 שנה בתפקידים בכירים בארגון הבריאות העולמי (WHO), וכיום עומדת בראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון.

התאחדות התעשיינים הודיעה על הקמת מרכז להטמעת בינה מלאכותית בתעשייה, במטרה להאיץ את כניסת טכנולוגיות ה-AI אל מפעלי התעשייה ולהפוך אותן לכלי עבודה מעשי, נגיש ומשמעותי. המרכז יהווה תשתית לאומית לתעשייה ויעסוק, בין היתר, בתמיכה בפיילוטים ובניסויי היתכנות, בהכשרות ובהדרכות מקצועיות, בהקמת קהילות ידע ופורומים ללמידת עמיתים, בקיום כנסים ייעודיים, במיפוי טכנולוגיות מתקדמות ובחיבור מפעלי התעשייה וחברות ההיי-טק לפתרונות טכנולוגיים, גופי מחקר ומוסדות אקדמיים. "על התעשייה הישראלית להפוך לחוד החנית ביישומי ה-AI" בראש המרכז יעמוד נעם גולדשטיין, אשר ישמש כיו"ר המרכז בהתנדבות. גולדשטיין כיהן בעבר כנשיא חטיבת האשלג ב-ICL וכמנכ"ל מפעלי ים המלח. "על התעשייה הישראלית להפוך לחוד החנית ביישומי הבינה המלאכותית, מה שישפר את הפריון וכושר התחרות ויתרום רבות לכלכלה", אמר גולדשטיין. המרכז יישען על אגפי ומשאבי ההתאחדות וביניהם: איגוד ההייטק, אגף הכלכלה, המכללה להכשרות וניהול ועוד, וזאת לצד חיזוק במומחים וגורמי מקצוע, בהתאם לצורך וככל שיידרש. כמו כן, הקרן ההדדית של המעסיקים תתמוך בחבריה אשר ישתמשו בשירותי המרכז להטמעת ויישום כלי AI. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי: "הקמת המרכז נועדה לצמצם את המרחק שבין החדשנות הטכנולוגית לבין רצפת הייצור. המרכז מבקש להפוך את הבינה המלאכותית ממושג שמעסיק בעיקר חברות טכנולוגיה ויחידות חדשנות לכלי עבודה מרכזי בתעשייה הישראלית. אתמול פרסמנו סקר שערכה התאחדות התעשיינים על סמך נתוני הלמ"ס, שמצא פערים משמעותיים בקצב אימוץ הבינה המלאכותית בתעשייה, לעומת הקצב בתעשיית ההיי-טק. על פי סקר זה, רק 42 אחוזים מכלל מפעלי התעשייה אימצו כלי AI בתהליכי ייצור, לעומת 76 אחוזים בחברות תוכנה ופיתוח.

סמסונג אלקטרוניקס אמריקה (Samsung Electronics America) נמצאת בעיצומו של מהלך רה-ארגון דרמטי, שבמסגרתו תעביר את מטה הפעילות המרכזי שלה בארה"ב מהעיר אנגלווד קליפס שבניו ג'רזי לפלאנו, טקסס, עד סוף השנה.  המעבר המורכב מלווה בגל פיטורים נרחב: על פי מסמכי התרעה רשמיים (המתחייבים מחוק ה-WARN האמריקני), 739 משרות יקוצצו בניו ג'רזי – נתון המהווה למעלה מ-60% מכוח האדם בקמפוס הזכוכית החדש של החברה, שנחנך רק בספטמבר האחרון. בנוסף לקיצוץ זה, כמאה עובדים מחטיבת המובייל בפלאנו יאבדו את עבודתם, כמו גם 179 משרות מחברת הבת סמסונג SDS אמריקה (Samsung SDS America), המספקת שירותי IT. בפועל, כך מסתמן, מדובר בקיצוץ מאות משרות בתחום מוצרי האלקטרוניקה בארה"ב. בסמסונג מתעקשים למסגר את המהלך כרה-ארגון אסטרטגי ולא כצמצום הנובע ממשבר או קושי תזרימי. החברה ציינה כי למרבית העובדים המושפעים בניו ג'רזי הוצעו חבילות רילוקיישן לטקסס, ומסרה בתגובה לסוכנות הידיעות רויטרס (Reuters) כי מטרת העברת המטה היא "לקדם שיתוף פעולה הדוק יותר, לשלב צוותים נוספים באקו-סיסטם טכנולוגי ו-AI צומח, ולייעל את המבנה הארגוני". עם זאת, החברה הודתה בהצהרותיה הרשמיות באשר למהלך כי "תהליך זה יכול להוביל לשינויים במבנה כוח האדם שלנו, כגון עובדים שאינם יכולים לבצע רילוקיישן או פונקציות מסוימות שעוברות אופטימיזציה כדי להבטיח שהתפקידים שלנו תואמים לסדרי העדיפויות העסקיים". SAMSUNG IS LEAVING NEW JERSEY. 739 JOBS CUT ON THE WAY OUT. Cutting over 700 roles and moving HQ to Texas. Samsung files nearly 40% of their H-1B filings across 5 main entities in Texas. Coincidence? pic.twitter.com/CPVLmXqCUt — LayoffHedge (@LayoffAI) July 20, 2026 "הפרויקט בטיילור מתוכנן להיות פעיל עד סוף השנה" ריכוז המאמצים וכוח האדם בטקסס אינו מקרי ומהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה של סמסונג. מעבר למטה המובייל בפלאנו ולמפעלים הקיימים באוסטין, החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת מפעל ייצור שבבים חדיש ומתקדם בעיר טיילור שבטקסס, בהשקעת עתק של 17 מיליארד דולר.  מישל גלייז, דוברת סמסונג אלקטרוניקס, סיפקה ל-Taylor Press עדכון אופטימי לגבי הקמפוס ההולך ונבנה: "הפרויקט של סמסונג בטיילור מתוכנן להיות פעיל עד סוף השנה… אנו צופים שמצבת העובדים שלנו בטיילור תעמוד על 1,500". התשתיות החדשות קורצות גם לשותפות עסקיות ענקיות, כמו חברת טסלה (Tesla), שחתמה עם סמסונג על עסקת ייצור לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים בארכיטקטורת 2 ננומטר. אילון מאסק, מנכ"ל ענקית הרכבים החשמליים, הדגיש את חשיבות המהלך כשציין כי "המיקום האסטרטגי של מפעל טיילור של סמסונג בטקסס הוא חשוב מאוד". הפיטורים הללו, המשפיעים בעיקר על חטיבות מוצרי הצריכה וכן על חטיבת המובייל של החברה, מתרחשים בנקודת זמן אירונית עבור הקונצרן הדרום-קוריאני. מהפכת הבינה המלאכותית יצרה דרישה עצומה לשבבי זיכרון, וזו עתידה לארגן לחטיבת השבבים של סמסונג רווח תפעולי רבעוני שובר שיאים של קרוב ל-58 מיליארד דולר. אלא שאותה התייקרות חדה בעלויות רכיבי הזיכרון פוגעת כעת בשולי הרווח של חטיבת הסלולר, אשר נאלצת לרכוש אותם במחיר מופקע. ברקע התחרות הגוברת מצד אפל (Apple) ומותגים סיניים זולים, חטיבת המובייל צפויה כעת לרשום את ההפסד הראשון אי פעם בתולדותיה.

אלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים אוטיסטים, הכריזה הבוקר (ג') על השקת ALUTech – תוכנית האצה לסטארט-אפים ומפתחים שפועלים בתחום האוטיזם.  התוכנית מציעה גישה ישירה לאוכלוסיית יעד של עשרות אלפי אנשים ומשפחות, לצד 50 שנות ידע קליני ומקצועי ורשת מנטורים – ובראשה ועדה מייעצת של בכירי היי-טק ו-AI, שנרתמו בהתנדבות לבחור את הסטארט-אפים. ההרשמה לתוכנית תיפתח היום (ה-21 ביולי 2026), ותאפשר לסטארט-אפים ויזמים להירשם במשך שנה לתוכנית אישית שתימשך שלושה חודשים. הנתונים בארץ ובעולם מצביעים על קהילה רחבה וצומחת, הזקוקה לפתרונות מותאמים. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-1% מאוכלוסיית העולם מאובחנת על הרצף האוטיסטי, נתון המשקף כ-78 מיליון בני אדם ברחבי העולם. מגמה זו מורגשת היטב גם בישראל: על פי נתוני הביטוח הלאומי, בישראל יש כ-68,000 ילדים מאובחנים על הרצף האוטיסטי, בקצב גידול שנתי של 18%-20% בשנה. נתונים אלו מדגישים לא רק את היקף קהל היעד, אלא בעיקר את הפוטנציאל המשמעותי והביקוש הגובר לכלים ופתרונות טכנולוגיים עבור אוכלוסייה זו והמשפחות. הרבה מהפתרונות הטכנולוגיים שמנסים לתת מענה לקהל הזה נתקלים בחסמים מגוונים: לסטארט-אפים אין גישה לאוכלוסייה, מחסור בידע קליני, והיעדר ערוץ מובנה לאמת פתרונות – ALUTech באה לסגור את הפער הזה. מעניקה סיוע ותמיכה לילדים ובוגרים אוטיסטים. האגודה הלאומית אלו"ט. צילום: שלומי מזרחי התוכנית תתמקד בשלושה אתגרים מרכזיים שאלו"ט זיהתה התוכנית בנויה סביב שלושה אתגרים מרכזיים שאלו"ט, בסיוע אוטיסטים ואנשי מקצוע, זיהתה כחסרים מענה: התאמה חושית של סביבות, זיהוי מצוקה מוקדמת וויסות רגשי, ותיווך חברתי ופיענוח קודים. בשלב הראשון יתקבלו עשרה סטארט-אפים שיעברו כל אחד מהם באופן אישי תוכנית של 12 שבועות שכוללת פגישות דו-שבועיות עם מנטורית ייעודית מאלו"ט, גישה מובנית לאוכלוסייה לצורך פיילוט, משוב ישיר מאוטיסטים ומרכזת הנגשה, וחיבורים לגורמים מממנים ואנשי מקצוע רלוונטיים. בנוסף, חברת וויקס (Wix) תומכת בפרויקט ותעניק ליזמים שלוש הרצאות בנושאי יזמות והרצאה של Base44, שיתקיימו בקמפוס וויקס. המנגנון הכלכלי נועד להוריד חסמי כניסה לאפס: ההשתתפות חינמית לחלוטין, ללא מניות וללא העברת IP. התוכנית פתוחה גם לפתרונות טכנולוגיים שלא פותחו במקור עבור קהילת האוטיזם, ובלבד שניתן להתאימם לצרכיה.  את הפרויקט מלווה וועדה מייעצת של בכירי היי-טק ו-AI, שנרתמו בהתנדבות מלאה, ובהם: עינת שמעוני סמנכ"לית בכירה וחוקרת טרנדים טכנולוגיים ב-STKI; אמיר שבט – משקיע בכיר בסטארט-אפים בתחילת דרכם ובכיר לשעבר בטוויטר (Twitter); טוויץ' (Twitch) וגוגל (Google); יהונתן וקסלר, CTO וממייסדי  Q-AI, שנקנתה על ידי אפל (Apple); יואב חפר, יועץ למנכ"ל, יזם, לשעבר מנכ"ל אלו"ט; אפרת מנצור – יועצת אסטרטגית בתחום ה-AI המלווה את אלו"ט בתחום הטמעת AI; שירי טלר, מנהלת בכירה בתחום התפעול בחברת למונייד (Lemonade); גדי וינריב, יו"ר אלו"ט; דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט; קרן כהנא, מובילת תחום ה-AI באלו"ט; ונעם אורן, מנמ"ר אלו"ט. דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט: "כעמותה הלאומית בתחום האוטיזם בישראל אנו רואים בקידום פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסייה זו כחלק מהמשימה שלנו. פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לאוטיסטים יסייעו לאנשים עם מוגבלויות שקופות נוספות, כמו פוסט טראומתיים. ALUTech יודעת לתת מה שחסר לכל יזם שרוצה לבנות כלי שיתן מענה לצרכים האמיתיים של האוטיסטים ובני משפחותיהם: קהילה, ידע ושטח. היתרון שלנו טמון בנשות מקצוע מובילות ומומחיות בתחומן, פריסה ארצית וצוותי עבודה שפוגשים את האוכלוסייה הזו כל יום". אמיר שבט, חבר הוועדה המייעצת של ALUTech, הוסיף: "מה שמייחד את התוכנית הזו הוא שאנחנו מתכננים לחבר באופן ישיר בין סטארט-אפים ויזמים שרוצים לפתור בעיה בתחום האוטיזם, לבין קהל הלקוחות שלהם. זהו קשר שאלו"ט נמצאת בעמדה הטובה ביותר לאפשר. כך נוצר פוטנציאל לערך מיידי עבור כל הצדדים".

פניקס קונטקט ישראל הודיעה על מינויו של אלכס פלדמן לתפקיד מנהל פיתוח עסקי בתחום הביטחוני, כחלק מהרחבת פעילותה בשווקים אסטרטגיים בישראל. פלדמן מביא עימו יותר מ-23 שנות ניסיון בתחום המכירות והפיתוח העסקי, לצד היכרות מעמיקה עם התעשייה הישראלית וניסיון רב בעבודה מול לקוחות בתחומי התעשייה, התשתיות והביטחון. במסגרת תפקידו יהיה פלדמן אחראי על הרחבת פעילות החברה במגזר הביטחוני, פיתוח הזדמנויות עסקיות חדשות, חיזוק קשרים עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, וקידום שיתופי פעולה ארוכי טווח עם גופים מובילים במשק. המינוי מהווה חלק ממהלך אסטרטגי רחב של פניקס קונטקט ישראל להעמקת פעילותה בשוק הביטחוני, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך מואץ של דיגיטציה, אוטומציה ושילוב טכנולוגיות מתקדמות. מגמות אלה מייצרות דרישה גוברת לפתרונות שמשלבים אספקת חשמל אמינה, תקשורת רציפה בין מערכות ויכולות בקרה מתקדמות, במטרה להבטיח רציפות תפעולית, זמינות גבוהה ויכולת התמודדות עם סביבות עבודה מורכבות ותובעניות. ארגונים ביטחוניים ותעשיות מתקדמות נדרשים כיום להתמודד עם היקפי מידע הולכים וגדלים, דרישות מחמירות לאמינות תפעולית וצורך בקבלת החלטות בזמן אמת. מציאות זו מחייבת תשתיות מתקדמות, המאפשרות חיבור רציף בין רכיבי השדה, מערכות הבקרה והמערכות הארגוניות, תוך שמירה על יציבות תפעולית, אבטחת מידע ויכולת התאמה לשינויים טכנולוגיים. פתרונות החברה מסייעים ללקוחות לייעל תהליכים, לשפר את ניהול המשאבים ולהבטיח זמינות גבוהה של מערכות קריטיות לאורך זמן. תחומי הפעילות של פליקס קונטקט בין תחומי הפעילות המרכזיים של פניקס קונטקט ניתן למצוא פתרונות בתחומי החשמל, האלקטרוניקה התעשייתית ומערכות הבקרה, לצד מערכות תקשורת תעשייתית, ספקי כוח, הגנות מתח, פתרונות לניהול והעברת נתונים ופלטפורמות אוטומציה מתקדמות. טכנולוגיות אלה מיושמות במגוון רחב של פרויקטים בתחומי התעשייה, האנרגיה, התשתיות והביטחון, ומשמשות בסיס למערכות שבהן אמינות, בטיחות ורציפות תפעולית מהוות תנאי הכרחי להצלחה. הביקוש הגובר למערכות חכמות ומקושרות מייצר צורך בפתרונות המאפשרים אינטגרציה בין עולמות החשמל, התקשורת והבקרה. באמצעות שילוב בין רכיבי חומרה תעשייתיים, מערכות תקשורת מתקדמות ופלטפורמות אוטומציה פתוחות ניתן ליצור סביבת עבודה אחודה שמאפשרת שיפור ביצועים, ניהול יעיל יותר של משאבים והפחתת זמני השבתה. יכולות אלה הופכות למשמעותיות במיוחד בפרויקטים ביטחוניים ותשתיתיים, שבהם כל רכיב במערכת חייב לפעול ברמת אמינות גבוהה ובתיאום מלא עם כלל המערכות הסובבות אותו. פניקס קונטקט על קצה המזלג פניקס קונטקט היא חברה משפחתית גלובלית, שמרכזה בבלומברג, גרמניה. היא פועלת מאז 1923 בתחומי האלקטרוניקה התעשייתית, החשמל ומערכות הבקרה. הקבוצה מעסיקה כ-21 אלף עובדים ברחבי העולם, פועלת באמצעות יותר מ-100 חברות בת ונציגויות, ומספקת פתרונות לתעשייה, אנרגיות מתחדשות, תשתיות ומערכות אוטומציה מתקדמות. לאורך השנים ביססה החברה מעמד של שותפה טכנולוגית עבור יצרנים, מפעילי תשתיות וארגונים תעשייתיים ברחבי העולם. שילוב הידע ההנדסי, הניסיון המצטבר וההשקעה המתמשכת בחדשנות מאפשרים לחברה לתמוך בפרויקטים מורכבים לאורך כל מחזור החיים שלהם – משלב התכנון והאפיון, דרך ההקמה וההטמעה ועד לתפעול השוטף והתחזוקה. בחברה מציינים כי הרחבת הפעילות במגזר הביטחוני מהווה נדבך משמעותי באסטרטגיית הצמיחה שלה לשנים הקרובות. מינויו של פלדמן נועד לתמוך בהעמקת הנוכחות בשוק זה, לחזק את הקשר עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, ולהנגיש את הידע, המוצרים והפתרונות של פניקס קונטקט לפרויקטים ביטחוניים ותעשייתיים מתקדמים בישראל.

שיעור אימוץ הבינה המלאכותית בתעשייה נמוך בהרבה מזה שבמגזר ההיי-טק – כך עולה מנתונים שעיבדו בהתאחדות התעשיינים, על פי סקר של הלמ"ס מהחודש שעבר. על פי הנתונים, בעוד שיותר משלושת רבעי (76%) ממגזר ההיי-טק כבר אימצו כלי AI, בתעשייה המספר עומד על 42% בלבד. עוד עולה מהדאטה פער בין מגזרי התעשייה וההיי-טק ברמת הנכונות להגדיל את הטמעת ה-AI: כמעט מחצית (47%) מהמנהלים בתעשייה הצהירו שיעשו זאת בחצי השנה הקרובה, לעומת 63% מהמנהלים בחברות הטכנולוגיה. קיים הבדל גם בין הצרכים והמקומות בארגון שהבינה המלאכותית משמשת בהם: בעוד שבתעשייה, עיקר השימוש ב-AI הוא בבקאופיס (למשל שיווק), בהיי-טק ההטמעה היא בעיקר במו"פ. בהקשר זה, 81% מהמנהלים בתעשייה שהשתתפו בסקר של הלמ"ס ציינו שלהטמעת בינה מלאכותית יש השפעה ישירה על המו"פ. בהיי-טק מדובר בקונצנזוס, עם 99% מהמנהלים שענו כך. רק 1.5% מחברות התעשייה משתמשות בכלי AI בתשלום הסקר מצא פערים בשימוש ב-AI גם לפי גודל החברה: בעוד ש-41% מחברות ההיי-טק הגדולות משתמשות בכלי בינה מלאכותית בתשלום, בחברות הקטנות מדובר ברבע בלבד. בתעשייה המסורתית, רק 1.5% מהחברות והמפעלים משלמים על כלי בינה מלאכותית. עוד עולה מהנתונים כי 66% מחברות התעשייה קיימו הכשרות לעובדים בנושא בינה מלאכותית, בהשוואה ל-82% מחברות ההיי-טק. 24% ממנהלי המפעלים מציינים את העדר הידע על בינה מלאכותית כאחד החסמים שמונעים את הרחבת הטמעת הכלים, לעומת 6% בלבד בהיי-טק. נתון מעניין נוסף הוא שבניגוד להיי-טק, במגזר התעשייה אין חשש שהבינה המלאכותית תביא לפיטורי עובדים, והתעשיינים עדיין לא פיטרו עובדים בגלל ה-AI. זאת, על אף החדירה, המסוימת, של הרובוטים למגזר התעשייתי. הזדמנות להאיץ את התעשיה 4.0 ד"ר נתנאל היימן, מנהל אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר לאנשים ומחשבים כי "הבינה המלאכותית מהווה הזדמנות להאצת הטמעת התעשיה 4.0 בישראל – תהליך שעדיין מתקדם באיטיות. הטמעת AI בתעשייה היא מהלך מורכב, וכדי לשלב כלי בינה מלאכותית בתהליכי ERP, למשך, נדרשות תשתית של חיישנים ותוכנות מתאימות לאיסוף הנתונים". "המטרה היא ליישם את כלי הבינה המלאכותית בתעשייה לטובת שיפור תהליכי ייצור ליבתיים: אופטימיזציה של צווארי בקבוק, תחזוקה חזויה ובקרה על קצב מכונות", אמר ד"ר היימן. בהתייחסו לתוצאות סקר הלמ"ס ועיבוד הנתונים שביצע האגף שבראשותו, הוא הסביר כי "מלבד חוסר בכלים ושיטות לאינטגרציה, יש בתעשייה קושי בהוכחת החזר ההשקעה למנהלים. הנהלות עסוקות בהתמודדות עם אתגרי היומיום, כמו שער הדולר והמצב הביטחוני, וקשה מאוד להצדיק השקעות בבינה מלאכותית ללא ROI ברור מראש". חסם נוסף, לדבריו, הוא כזה שיש כמעט בכל מקרה שבו יוצאות לשוק טכנולוגיות חדשות משמעותיות: התנגדות לשינוי. "זה בא לידי ביטוי במיוחד בחברות שיש להן מערכות ליבה גדולות, כמו מערכות ERP. בחברות כאלה, קשה להזיז את הספינה ולבצע שינויים מערכתיים", ציין ד"ר היימן. כיצד אפשר לשפר את המצב? ד"ר היימן אמר שההתאחדות ערה לפערים המשמעותיים בהטמעת AI בין התעשייה המסורתית להיי-טק, ופירט את הפעולות שהיא נוקטת כדי לשפר את המצב: "הפעילות היא בשלושה צירים – מודעות והכשרות, קידום תוכניות ממשלתיות וליווי צמוד לעסקים. בתחום של הגברת המודעות, ההתאחדות מארגנת כנסים וימי עיון, שמתמקדים בהטמעת AI בתהליכים עסקיים – ולא רק שיווק וכספים. בנוסף, ההתאחדות פועלת לקידום תוכניות סיוע ממשלתיות שיתמכו בתהליכי הטמעה כללים, על מנת שיתאימו לכלל החברות ולא רק לכלים נקודתיים". "המסלול השלישי, המעשי, הוא הליווי הפרטני", הוסיף. "אנחנו מבצעים פעולות שונות כדי לחבר בין תעשיינים לחברות הייעוץ הטובות בעולם בתחום הבינה המלאכותית, וכן מקדמים 'לימוד עמיתים' וקהילות שיתוף ידע בין תעשיינים". מה הצפי שלכם לעתיד? האם יש סיכוי לצמצם את הפערים? "אין ספק שנושא הבינה המלאכותית מעורר עניין רב, אבל הוא עדיין נמצא בחיתולים בתחומים מסוימים, כמו בתעשייה, במיוחד בכל מה שקשור ליישום ברמת הארגון או המפעל. אימוץ נכון של AI יכול לסייע לישראל להדביק פערים בפריון מול העולם, ואני משוכנע שהתעשייה תצעד לשם".

תחום חוות השרתים לבינה מלאכותית חווה גידול ניכר בשנים האחרונות, ובפרט בשנה האחרונה. החוות הללו צורכות הרבה מאוד חשמל, על מנת לספק את כוח המחשוב שה-AI דורשת. בישראל, הממשלה החליטה להגביל את הקמת חוות השרתים שדורשות חשמל רב ל-10 בשנה – החלטה שלא בטוח שתעמוד במבחן המציאות, מטעמים שונים. אחד מהם הוא החשש שאין מספיק חשמל בשוק הישראלי כדי לספק את האנרגיה לכל חוות השרתים הללו. לכן, רשות החשמל הודיעה היום (א') כי היא מקפיאה את מתן האישורים לבניית חוות שרתים המיועדות ל-AI למשך 140 יום. מתישהו, בין אם לאחר 140 יום או תקופה ארוכה יותר, ההקפאה הזאת "תופשר", ומתן האישורים לחוות השרתים יתחדש. אחת החברות הבולטות שצפויות לספק את התשתיות וההובלה של אותו חשמל שנצרך לפעילותן של החוות היא חברת החשמל. ד"ר נועם שריקי, מנהל מגזר טכנולוגיות ברשת חכמה בחברה, דיבר על הנושא באחרונה בכנס דאטה סנטרים ואינפוסק של אנשים ומחשבים. לדבריו, "החשמל הוא מה שמניע את מהפכת ה-AI. השאלה היא כמה חשמל צריך להקצות כדי לאפשר את עיבוד הנתונים שהבינה המלאכותית זקוקה לו. ריבוי שאילתות (פרומפטים) מייצר עומסים כבדים על הרשת, וחוות שרתים צורכות וצריכות הרבה מאוד אנרגיה. זהו גם אתגר אנרגטי: מרוץ ה-AI הוא לא רק ליכולות מחשוב, אלא גם ליכולות חיבור לתשתית החשמל". יש הרבה אתגרים – אבל יש גם מענים ד"ר שריקי מנה את האתגרים שעומדים בפתחה של חברת החשמל כדי לסייע לאספקה של כל האנרגיה הזאת. הנה רק חלק מהם: העובדה שמהפכת הבינה המלאכותית היא גם מהפכה אנרגטית, הביקושים הרבים לחשמל, החשש שלא ניתן יהיה לספק אותם, והפער בין לוחות הזמנים של הקבלנים לזמן שנדרש לפרוס תשתיות חשמל בחוות השרתים. הוא פירט על כל אחד מהאתגרים: "מהפכת הבינה המלאכותית היא גם מהפכה אנרגטית, עם אנרגיות מתחדשות, שמצריכות חיבור לתשתית חשמל, אגירת אנרגיה והעברת החשמל – וזה אחד הדברים הבולטים ביותר שנצטרך להתמודד מולם", אמר ד"ר שריקי. "אחוז החדירה כרגע קטן מהצפי, אבל אם הצפי יתממש בהמשך, זה יוסיף עוד ביקושים לרשת החשמל, שנצטרך לעמוד באספקתם. בסופו של דבר, המהפכה הדיגיטלית והאנרגטית מתנקזות לאותה נקודה – תשתית רשת החשמל". "יש אתגרים גם בחיבור חוות שרתים לרשת החשמל, משום שתשתית החשמל היא לא אינסופית. אנחנו נתקלים בהתנגשות בלוחות הזמנים בינינו לבין מקימי החוות. לרוב, הם רוצים להקים את החוות בתוך שנה עד שלוש שנים, אבל במונחים של תשתית רשת חשמל, מדובר על 5-7 שנים", הוסיף. "חוות השרתים מביאות איתן גם ריבוי בקשות לאנרגיה בהספקים גבוהים. כל חוות שרתים שוות ערך להזנה של ישוב או מספר ישובים", אמר ד"ר שריקי. "דבר נוסף הוא תוכנית הפיתוח של כל האלמנטים ברשת החשמל. התוכנית הזאת לא לקחה בחשבון את ה-'בום' של הזמנות חוות השרתים והאנרגיה הדרושה לתפעולן, ואנחנו צריכים להבטיח שנוכל לעמוד בדרישות. העמידה בלוחות הזמנים היא נגזרת של זה". "בנוסף", אמר, "יש את אתגר ההיתכנות והוודאות של הקמת כל חווה וחווה. כל בקשה כזאת דורשת הקצאה של משאבי תכנון ותשתית, ואם יש הזמנות רבות, ומספיק שאחת מהן לא מתממשת – זה יש לזה השלכות מעבר לבקשה הספציפית הזאת". "איך עונים לאתגרים?", שאל המומחה והשיב: "ראשית, על ידי שותפויות עם יזמים ובעלי עניין. אנחנו מספקים ליזמים אינדיקציה להיתכנות החיבור, ומסייעים בייעוץ ובהקמת המתקן עצמו. פתרונות נוספים הם תכנון וביצוע פרו-אקטיביים, פיתוח רשת, הצעת פתרונות גישור, במקרים שיש צורך, שילוב אנרגיה מתחדשת ואגירה, ניהול גמישות וביקושים והטמעת מערכות לניהול משאבי אנרגיה מבוזרים (DREMS). כאן אנחנו נמצאים בתהליכי אפיון לקראת יציאה למכרז של פיתוח והטמעה של מערכות ייצור מתקדמות". לסיכום אמר ד"ר שריקי כי "המהפכה הדיגיטלית תלויה לחלוטין ברשת החשמל. זהו לא אתגר טכנולוגי בלבד, אלא אתגר תשתיתי ברמה הלאומית, וחברת החשמל תעשה את הכול כדי לממש את מנוע הצמיחה הזה".

מנהלת תקומה ורשות החדשנות הכריזו היום (ב') על תוכנית חדשה להקמת תשתיות מו"פ ביישובי חבל תקומה (עוטף עזה), בהשקעה של 195 מיליון שקלים. 130 מיליון יגיעו מהתקציב של המנהלת (מענקים של 55% או 65% מהתקציב המאושר) והיתר – ממימון של היזמים. חבל תקומה כולל את הערים שדרות ואופקים, ויישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שער הנגב ושדות נגב. במסגרת המהלך, שמבוצע בשיתוף משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פורסם קול קורא להקמת שלוש תשתיות מחקר ופיתוח, שעל פי יוזמי התוכנית "ישמשו כעוגני צמיחה ארוכי טווח". התשתיות הללו עתידות לשרת חברות תעשייתיות וטכנולוגיות ומוסדות מחקר מכל רחבי הארץ. הן יספקו שירותי מו"פ, ייעוץ והכשרת כוח אדם, ויעודדו פעילות מחקרית יישומית ושיתופי פעולה בין התעשייה והאקדמיה. המהלך נועד על מנת ליצור אקו-סיסטם טכנולוגי גדול באזור, שנפגע קשות ב-7 באוקטובר, להרחיב את הנגישות בו לתשתיות מתקדמות ולהאיץ את פעילות המחקר והפיתוח בישראל כולה, מתוך החבל. כמו כן, לפי ההודעה, "המהלך יקדם מסחור ידע וטכנולוגיות, ימשוך השקעות ויאיץ את תהליכי המחקר והפיתוח בתחומים הטכנולוגיים שייבחרו". מהן הדרישות? הקול הקורא מיועד לתאגידים תעשייתיים ולקבוצות משתמשים, שיקימו ויפעילו את התשתיות. דרישת סף במסלול היא הקמת תשתית מחקר ופיתוח פיזית באזור חבל תקומה. על פי תנאי המסלול, הקמת התשתיות תושלם בתוך תקופה של עד שלוש שנים ממועד אישור התוכנית, כאשר תחילת מתן השירותים לתעשייה תהיה לכל המאוחר במהלך השנתיים הראשונות להפעלתן. הגופים השותפים לתוכנית יבחנו את הצורך הטכנולוגי בתשתית שהעונים לקול הקורא יציעו עבור התעשייה, קיומם של כשלי שוק, פערים טכנולוגיים או מגבלות נגישות לתשתיות מחקר ופיתוח, ותרומת התשתית להתמודדות עם חסמים אלה. בנוסף ייבחנו יכולות הפונים להקים ולהפעיל את התשתית בחבל תקומה, התרומה הטכנולוגית והתעסוקתית של התוכנית לכלכלה הישראלית ולאזור, פוטנציאל הצמיחה הטכנולוגי והעסקי שלה, תנאי השימוש בתשתית עבור התעשייה, זמינות השירותים, רמת החדשנות הטכנולוגית והמודל שיבטיח את פעילותה לאורך זמן. לשם כך, המבקשים יידרשו להציג תוכנית מקיפה, שכוללת את הדברים הבאים: התחום הטכנולוגי שבו תפעל התשתית; הצורך בה והתרומה הצפויה למחקר ולפיתוח בישראל; תוכנית עסקית ושיווקית; מודל כלכלי בר קיימא; שיתופי פעולה עם התעשייה והאקדמיה בארץ ובעולם; תוכנית להפעלת התשתית לאורך זמן בתוך תחומי חבל תקומה; לוחות זמנים להקמתה ולהפעלתה; וכוח אדם מקצועי בעל ניסיון בתחום הטכנולוגי הרלוונטי, שיפעל ויועסק באזור עוטף עזה, במטרה לחזק את התעסוקה המקומית. "חיבור בין פיתוח החבל לחיזוק תשתיות המו"פ הלאומיות" זאב אלקין, השר האחראי על שיקום הדרום והצפון, אמר כי "היעד שהצבנו הוא להכפיל את אוכלוסיית חבל תקומה ל-120 אלף תושבים. כדי להשיג את היעד הזה חייבים לייצר מנועי צמיחה איכותיים, שיביאו לאזור תעסוקה מתקדמת, חדשנות והזדמנויות. השקעה משמעותית בתשתיות מו"פ בחבל תקומה תביא לחיזוק החדשנות המדעית והטכנולוגית בחבל, ותעזור לחזק את כלכלתו באמצעות קידום הטכנולוגיות וההיי-טק בו". שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, ציינה כי "חדשנות נשענת על תשתיות איכותיות ועל שיתופי פעולה רחבים. באמצעות התוכנית אנחנו מחברים בין פיתוח אזורי לחיזוק התשתיות הלאומיות למחקר ופיתוח, במטרה להנגיש יכולות מתקדמות לחברות ולמוסדות מחקר מכל רחבי הארץ. זהו מהלך שיתרום להאצת החדשנות, לחיזוק התעשייה הישראלית ולהעמקת היתרון הטכנולוגי של ישראל". אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה, ציין כי "שיקום חבל תקומה ושגשוגו דורשים פתרונות אסטרטגיים, שייצרו אימפקט לעשרות שנים קדימה. השקעה זו מאפשרת יצירת מוקדי כוח טכנולוגיים גלובליים. תשתיות אלה ימשכו לחבל חברות מובילות, מדענים ויזמים, יחברו בין האקדמיה לתעשייה מתקדמת, ויהפכו את חבל תקומה למוקד חדשנות ומצוינות". לדברי דרור בין, המנכ"ל היוצא של רשות החדשנות, "אחד המאפיינים של מדינות חדשנות מובילות הוא היכולת להעמיד לרשות התעשייה והמחקר תשתיות מו"פ מתקדמות, שאין גוף בודד שיכול להקים לבדו. השקעה בתשתיות מו"פ כאלה מייצרת ערך שחורג הרבה מעבר לפרויקט עצמו: היא מאפשרת ליותר חברות לפתח טכנולוגיות מתקדמות, מאיצה את המעבר ממחקר ליישום, מחזקת את שיתופי הפעולה בין האקדמיה לתעשיית ההיי-טק ותורמת לכושר התחרות של המשק כולו. התוכנית הזאת מחברת בין התפיסה הלאומית הזאת לבין חיזוקו של חבל תקומה כמוקד חדשנות וצמיחה."