מיקרוסופט אמורה לשנות את מבנה המנויים לשירות המשחקים שלה Game Pass גבר בנובמבר הקרוב, והיא בוחנת אפשרות למכור חבילות גם ללא מנויים

ענקית הבינה המלאכותית אנת'רופיק מגיעה גם היא לשוק הסוכנים האישיים שמבצעים פעולות בשביל המשתמשים - אבל זה עדיין מוגדר כניסוי

"אנחנו לא יכולים להציע לחולים של היום את הפתרונות של האתמול", אמר הבוקר (ה') מנכ"ל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, בפתיחת ועידת ARC בתל אביב. קרייס אמר לקהל כי בינה מלאכותית לא באה להחליף בינה אנושית אלא להעצים אותה. לפי קרייס, היא מאפשרת לרופאים ומטפלים אחרים להיות מטפלים שוב והיא כלי מפתח בהגשת רפואה מותאמת אישית.  "המשימה שלנו היא לא רק לשפר את הטיפול הרפואי, המשימה שלנו היא לשנות את העולם", קבע מנכ"ל שיבא. לדבריו של מנהל בית החולים, הטיפול הרפואי הוא מנוע לחדשנות. נשיא המדינה, יצחק הרצוג. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה נשיא המדינה יצחק הרצוג בירך את המשתתפים בנאומו, ואמר כי "החדשנות שמתרחשת כאן משקפת את ישראל שכולנו יכולים להתגאות בה. ישראל שבה מיטב אנשי המקצוע מקדישים את חייהם ואת הקריירה שלהם לשירות האנושות". עוד ציין נשיא המדינה כי "אחרי שלוש שנות מלחמה, אנשים מ-30 מדינות ברחבי העולם התכנסו כאן, ובהם נציגים מבתי החולים הטובים בעולם". פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל AI וטרנספורמציה דיגיטלית ומנהל ARC בשיבא – ומי שהוא הכוח המוביל מאחורי המיזם – הדגיש בדבריו את הכוונה לשנות את מערכת הבריאות ולעודד צמיחה. צימליכמן תיאר איך ייראו בתי החולים של העתיד על בסיס ארבעה עקרונות: הפעלה של כוח העבודה והשקעה באנשים וכישרון; שינוי מבפנים של תהליכי עבודה; הפיכת הטכנולוגיה למותאמת לרפואה; לצד החשיבות שבבניית AI כדי לתמוך ברפואה והצורך להעלות את הערך בקנה מידה רחב. לפי צימליכמן, 70 אחוז מהמאמץ צריך להיות על אנשים – ובכך מתמקדת ARC וסוד הצלחתה. פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל החדשנות, הבינה המלאכותית ומנהל ARC בשיבא. צילום: דוברות המרכז הרפואי שיבא "חולים יבנו סוכני בינה מלאכותית בעצמם" צימליכמן הציג בדבריו חזון שבו חולים יבנו סוכני AI בעצמם, וכיצד בינה מלאכותית יכולה לסייע באשפוז ביתי (פרויקט שכבר פותח ב-שיבא), ובבקרת זיהומים בבתי חולים. לבית החולים שיבא עצמו יש ארכיטקטורה מפורטת לשינוי, אותה הציג מנהל ARC על הבמה.   כך למשל, יש להם פלטפורמה אשר יושבת מעל הרשומות האלקטרוניות, בשם SMARTER, שמספקת תחנה אחת למידע ותשובות לצוות המטפל, לצד שיתוף פעולה שלהם עם OpenAI, עם מודל המותאם במיוחד לרפואה בשם 'אליס'.  במסגרת SpARC, תוכנית הדגל של ARC לקידום יזמות קלינית, אומנו 250 עובדי שיבא כדי להפוך צרכים רפואיים מהשטח לפתרונות מעשיים וחיבור להזנקים. שיתופי פעולה נוספים שהזכיר צימליכמן הם שיתוף פעולה עם אוויה (AVIA) – רשת אמריקנית הדומה ל-ARC ופועלת במסגרת 60 מרכזי בריאות בארצות הברית. צימליכמן ציין כי מדובר במכפיל כוח עבורם, וסיפר על שיתוף פעולה נוסף עם סטטיסטה (STATISIA), לפרסום נתונים סטטיסטיים על מערכות הבריאות בעולם.

בית המשפט במדינת ניו מקסיקו שבארצות הברית גזר על ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) עונש חסר תקדים והורה לה לשלם סכום עתק של 25 מיליארד דולר. פסיקת הענק התקבלה כשמונה שנים מאז שהפרשייה התפוצצה ברעש עצום. הענישה הגיעה אחרי שחבר מושבעים בבואנוס איירס, סנטה פה, קבע כי במסגרת הפרשייה ענקית הטק ביצעה למעלה מ-43 מיליון הפרות מכוונות ושיטתיות של החוק המדינתי להתנהלות מסחרית בלתי הוגנת. בית המשפט קבע כי החברה הטעתה את הציבור באופן עקבי בכל הנוגע למדיניות שמירת הפרטיות שלה, העבירה גישה לנכסי מידע של המשתמשים לגורמים שלישיים, ולא פעלה כראוי למניעת תכנים פוגעניים ודיבור שטנה. מדובר באחד הקנסות הכבדים ביותר שניתנו אי פעם נגד תאגיד טכנולוגיה. על פי הניתוח המשפטי המקורי, חבר המושבעים חישב קנס של 5,000 דולר עבור כל הפרה בודדת, רף שהביא את הסכום הראשוני להיקף דמיוני של כ-219.5 מיליארד דולר. עם זאת, השופט פרנסיס מתיו החליט להפחית את סכום הפיצויים והעמידו על 25 מיליארד דולר "בלבד". השופט מתיו הבהיר בהחלטתו כי חומרת המעשים, מעורבות ההנהלה הבכירה וההיקף הנרחב של הפגיעה במשתמשים מצדיקים את החלת הרף הענישתי המרבי המותר בחוק לכל הפרה. בנוסף, נקבע כי הסכום יצבור ריבית שנתית של 15% עד לניכוי מלא של החוב, וכי כלל הכספים יועברו במישרין לטובת תקצוב מערכת החינוך הציבורית במדינה. ???? BREAKING: A New Mexico judge ordered Meta to pay $25B for misleading users about privacy after Cambridge Analytica. A jury found 43.9M violations, worth up to $219.5B. Interest is at 15% a year until it pays. The judge called Meta's own data probe "willfully ineffective". https://t.co/RAF2RgwIcR — International Cyber Digest (@IntCyberDigest) October 22, 2026 השורשים ב-2018: שערוריית קיימברידג' אנליטיקה והסדרי העבר מקורו של ההליך המשפטי הנוכחי טמון במה שזכה לכינוי 'שערוריית קיימברידג' אנליטיקה' – פרשייה חמורה מאין כמותה שנחשפה בשנת 2018, אז נודע כי חברת ייעוץ פוליטי בריטית השיגה גישה לא מורשית למידע אישי של כ-87 מיליון משתמשי פייסבוק.  הנתונים נאספו באמצעות יישומון שאלונים שפותח על ידי חוקר עצמאי ופורסם בפייסבוק (Facebook) ושימשו לאחר מכן לבניית פרופילים פסיכולוגיים ממוקדים לצורך השפעה על מסעות בחירות פוליטיים, ובהם קמפיין דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית ב-2016 ומשאל העם על הברקזיט בבריטניה.  החשיפה הובילה לסערה ציבורית עולמית, למבחן אמון דרמטי עבור פייסבוק ולחקירות רגולטוריות נוקשות בגין מחדלי אבטחה ושקיפות. יצוין כי בעקבות פרשת 2018, מטא/פייסבוק כבר חטפה מכות משפטיות וספגה עונשים כבדים מרשויות החוק – בשנת 2019 הגיעה החברה להסדר היסטורי מול נציבות הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, ומשרד המשפטים האמריקני, במסגרתו שילמה קנס אזרחי של 5 מיליארד דולר והתחייבה להקים ועדת פרטיות עצמאית ולהדק את הפיקוח על מידע.  בהמשך, בשנת 2022, סוכמה תובענה ייצוגית נרחבת שבה הסכימה מטא לשלם 725 מיליון דולר נוספים לניזוקים. בעוד שהסדרים אלו התמקדו ברמה הפדרלית ובפיצוי הכללי, מדינת ניו מקסיקו בחרה שלא להצטרף להסדרים הרב-מדינתיים וניהלה תביעה עצמאית ועקשנית, שהובילה לפסיקה הדרמטית כעת. “This is a historic day for New Mexico and for consumers across the country,” said Attorney General Raúl Torrez. “For too long, powerful technology companies have operated as though their size and influence put them beyond the reach of the law… We took on one of the largest companies in the world because New Mexicans deserve honesty, accountability, and the protection of their personal information. Today’s result makes clear that no corporation is too powerful to be held accountable.” Official release linked in comments. #NMpol #NMLegislature #NewMexico — Raúl Torrez (@RaulTorrezNM) October 21, 2026 "חייבים לדבר עם מטא בשפה היחידה שהיא מבינה – כסף וערך מניותיה" ההחלטה הנוכחית עוררה הדים נרחבים במערכת המשפטית והפוליטית בארצות הברית, והוציאה תגובות חריפות משני הצדדים. התובע הכללי של ניו מקסיקו, ראול טורז, בירך על החלטת בית המשפט ואמר לפי דיווחים בתקשורת: "במשך זמן רב מדי, חברות טכנולוגיה עוצמתיות פעלו כאילו גודלן והשפעתן מעמידים אותן מעל החוק. התוצאה מבהירה כי אף תאגיד אינו חזק מכדי לשאת באחריות". במסיבת עיתונאים הוסיף טורז בנימה מרוצה: "ייתכן שמימנו כעת את בתי הספר במדינה ל-100 השנים הבאות". עורכת הדין ראנדי מקגין, שמייצגת את המדינה, הדגישה במהלך הדיונים כי "בית המשפט חייב לדבר עם מטא בשפה היחידה שהיא מבינה – כסף וערך מניותיה". מנגד, בכירי מטא דחו בתוקף את טענות המדינה והודיעו כי בכוונתם להגיש ערעור מיידי. יועצה המשפטי הראשי של מטא, סי.ג'יי מהוני, מסר בתגובה רשמית כי "החלטה זו, לצד גישת התובע הכללי, הופכות את עשיית העסקים במדינת ניו מקסיקו למשימה כמעט בלתי אפשרית".  מהוני הוסיף וטען: "בליבתה, תביעה זו מנסה להטיל מס על דיבור ולהכתיב כללים חדשים למה שמותר לאנשים לומר ברשת. אנו משוכנעים שננצח בערעור, ובמקביל נמשיך לבנות פלטפורמה בטוחה וחופשית". במטא הדגישו כי החברה אינה מוכרת נתוני משתמשים וכי לא הוכח שהצרכנים אכן הוטעו על ידיה בפועל.

סוכן ה-AI החדש והמדובר של Google הפך זמין ממש החודש, ומסמן מעבר דרמטי משימוש במודלי שפה בסיסיים להאצלת משימות ואחריות אוטונומית. Gemini Agent תומך בעיבוד מידע מסוגים שונים ובהתמודדות עם משימות רב-שלביות מורכבות, ופותח אפשרויות חדשות לפיתוח פתרונות AI מתקדמים. אבל אימוץ של פלטפורמת סוכנים מתקדמת היא רק תחילת הדרך. כדי להפיק ערך עסקי, ארגונים […]

מי אמר שכנס טכנולוגי חייב להסתכם במצגות? כ־550 לקוחות, שותפים עסקיים ובכירים מתעשיית הטכנולוגיה התכנסו באומן 17 לכנס השנתי של HPE Networking בישראל, שאליו הגיעו גם בכירים מהנהלת החברה העולמית. בין שיחות הנטוורקינג הוצגו חידושים בתחומי הבינה המלאכותית, הרשתות ואבטחת המידע, עם דגש על רשתות חכמות שאמורות לזהות תקלות מראש, לייעל את העבודה ולסייע בהגנה על המידע הארגוני. רועי גיאת, מנהל חטיבת HPE Networking בישראל, אמר כי הרשת הופכת לתשתית קריטית יותר מאי פעם, וכי הבינה המלאכותית משנה לא רק את האופן שבו ארגונים עובדים אלא גם את הדרישות שלהם מהרשת, מאבטחת המידע ומהיכולת לנהל סביבות מורכבות. אנדרס סנטהמריה, המנהל האזורי של HPE Networking שהגיע במיוחד לישראל, הוסיף כי ישראל היא שוק דינמי וחדשני, ושיבח את התנופה של הפעילות המקומית, את האקו־סיסטם שתומך בצמיחה ואת ההישגים המשותפים. ואחרי הטכנולוגיה הגיע גם החלק האמנותי: מרינה מקסימיליאן ו־די ג'יי דרוויש עלו לבמה והפכו את המפגש העסקי לערב של מוזיקה ובילוי. בין מי שנצפו באירוע היו גם יונתן שרמן, מוביל הנדסת המכירות האזורי של HPE Networking; עמרי שעיבי, מנהל השותפים של HPE Networking בישראל וביוון; ו־רובי כהן, מנהל הפריסייל של HPE Networking בישראל. כך הסתיים ערב שכלל 550 אורחים, טכנולוגיה, מוזיקה והרבה נטוורקינג, בכל מובן של המילה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות. מימין לשמאל: יונתן שרמן, מוביל הנדסת המכירות האזורי של HPE Networking; רועי גיאת, מנהל חטיבת HPE Networking בישראל; אנדרס סנטהמריה, המנהל האזורי של HPE Networking; עמרי שעיבי, מנהל השותפים של HPE Networking בישראל וביוון; רובי כהן, מנהל הפריסייל של HPE Networking בישראל צילום: פאביאן קולדורף

באירוע GM Forward שנערך הלילה (ד', שעון ישראל) הציגה ג'נרל מוטורס את הדור הבא של מערכות הרכב שלה, שמבוסס על מחשוב מתקדם, נהיגה אוטונומית ואיך לא – AI. החברה הודיעה שהחל מ-2028 היא תשלב ארכיטקטורת מחשוב חדשה שתספק פי 40 יותר כוח עיבוד, לצד אפליקציית OnStar משודרגת עם עוזר AI ומצלמות מחוברות שיגיעו ב-2027. האפליקציה […]

תשתיות הבינה המלאכותית הפכו לאחד המנועים החזקים של הסחר העולמי. לפי ארגון הסחר העולמי, מוצרים שמאפשרים פעילות AI היו אחראים ל־47% מהגידול בערך סחר הסחורות בעולם במחצית הראשונה של 2026, והסחר בהם זינק ב־67% לעומת התקופה המקבילה. טכנולוגיה שרוב האנשים עדיין פוגשים דרך מסך מתורגמת בפועל לתנועה עצומה של שבבים, שרתים, ציוד תקשורת ומערכות קירור. וכשמביטים בשרשרת שמאחורי התנועה הזאת, מתגלה חלוקת עבודה חדשה: ההון, התכנון והמודלים מגיעים ברובם מארצות הברית, בעוד שחלק גדול מהייצור, הרכיבים וההרכבה מרוכז באסיה. המספרים ממחישים את התמונה. יבוא מוצרי ההון לארצות הברית הגיע באוגוסט לשיא של 146.4 מיליארד דולר, ובטאיוואן טיפס היצוא בספטמבר לשיא חודשי של 87.22 מיליארד דולר, זינוק של 60.9% בתוך שנה. אלה אינם שני סיפורים נפרדים אלא שני צדדים של אותה מערכת. ארצות הברית משקיעה בתשתית שתאפשר לחברותיה להפעיל את דור ה־AI הבא, וטאיוואן ומדינות נוספות באסיה מספקות חלק מרכזי מהמכונות והרכיבים שעליהם הוא יישען. זה גם אינו בהכרח הפסד אמריקאי: יבוא של שרתים ושבבים הוא השקעה הונית, והחברות האמריקאיות עדיין מחזיקות בחלק גדול מהקניין הרוחני, בפלטפורמות, בקשר עם הלקוח ובהכנסות העתידיות. השאלה המעניינת יותר היא היכן לאורך השרשרת נשאר הערך. שרשרת הערך החדשה של ה־AI לחלוקה הזאת יש גם צד של סיכון. ריכוז של ייצור קריטי בטאיוואן, בדרום קוריאה ובסין הופך כל תקלה גיאופוליטית, לוגיסטית או תעשייתית לנקודת שבירה עולמית. לכן מי שמסוגל לספק רכיב מהשרשרת ממקום אחר אינו מוכר רק מוצר, אלא גם גיוון וביטחון אספקה. כאן נמצאת ההזדמנות של ישראל. לפי רשות החדשנות, יצוא ההייטק הישראלי הגיע ב־2025 לכ־85 מיליארד דולר, 58% מכלל היצוא של המשק. עיקר הצמיחה בתוצר ההייטק באותה שנה הגיע מייצור חומרה, מחשבים ומכשור אלקטרוני ואופטי, שהוסיף כ־16 מיליארד שקל בתוך שנה אחת. תעשיית ההייטק, שבתוכה מרוכז גם רכיב החומרה, אחראית ל־31% מתוצר הענף, עדיין הרבה פחות משירותי התוכנה, אבל הנתונים מראים שהמשקל שלה שוב גדל. ההזדמנות הישראלית נמצאת בתשתיות הגל הזה כבר עובר דרך ישראל. מרכזי הפיתוח של אנבידיה עוסקים בין היתר בטכנולוגיות רשת וקישוריות למרכזי נתונים, אינטל ו־טאואר מחזיקות פעילות ייצור שבבים, וחברות כמו נובה ו־קמטק מספקות ציוד בדיקה ומטרולוגיה. אלא שהמודל הישראלי עדיין בנוי בעיקר לתוכנה: הון סיכון אוהב חברות שאפשר להגדיל במהירות ולממש בתוך כמה שנים, בעוד שקו ייצור דורש הון ארוך טווח, קרקע, חשמל ותהליכי רישוי. הקפאת הרחבת מפעל אינטל בקריית גת המחישה עד כמה השקעות כאלה תלויות גם בתנאים עסקיים ומדינתיים, ולא רק ביכולת טכנולוגית. ישראל אינה צריכה לנסות להיות טאיוואן, והיא גם לא תתחרה בארצות הברית על תקציבי הענק של מרכזי הנתונים. היא יכולה לבחור במקומות שבהם הערך גבוה דווקא משום שהרכיב קטן יחסית, אבל הכרחי לפעילות המערכת כולה. קירור נוזלי לשרתים הוא דוגמה אחת, עם חברה כמו ZutaCore; פוטוניקה לחיבור בין שבבים היא תחום נוסף, שבו פועלות Teramount ו־DustPhotonics; ויש גם ציוד בדיקה ומטרולוגיה, ניהול אנרגיה ואבטחת חומרה. בכל אחד מהתחומים האלה כבר קיימת בישראל יכולת, אבל עדיין חסרה מדיניות שרואה בהם שכבה תעשייתית אחת ולא אוסף של סיפורי הצלחה נקודתיים. מה ישראל צריכה לעשות עכשיו אם רוצים לנצל את החלון שנפתח, צריך לשנות את דרך המדידה. פחות לשאול כמה סטארט־אפים הוקמו וכמה כסף גויס, ויותר לבדוק כמה מהביקוש העולמי לתשתיות AI מתורגם לייצור מקומי, ליצוא ולתעסוקה תעשייתית. צריך גם להקצות את מה שמפעלי חומרה זקוקים לו ותוכנה כמעט אינה דורשת: חשמל זמין, קרקע מתועשת ואישורים מהירים. ולבסוף, יש צורך בהון סבלני. מענקי המו"פ הקיימים מתאימים היטב לפיתוח, אבל קו ייצור חי על לוחות זמנים אחרים, ובמקום הזה למדינה יש תפקיד אפשרי כשותפה שמאפשרת להון הפרטי להישאר לאורך זמן. המהפכה התעשייתית יצרה עושר לא רק למי שהמציא את מנוע הקיטור, אלא גם למי שייצר את המנועים, הניח את המסילות ומימן אותן. מהפכת הבינה המלאכותית מחזירה את אותה שאלה בגרסה מודרנית: לא רק מי יפתח את המוח הדיגיטלי של העולם, אלא מי יבנה את הגוף שמאפשר לו לפעול. ישראל כבר נמצאת בתוך השרשרת הזאת, יותר מכפי שנהוג לחשוב. השאלה היא אם היא תסתפק בהפקת רעיונות, או תבחר להרחיב גם את המקום שלה בתעשייה שמממשת אותם. הכותבת היא ד"ר בלה ברדה־ברקת, יזמת ופרשנית מאקרו־כלכלית וגאופוליטית, ומייסדת מעבדת המודיעין האסטרטגי Blue Pumpkin Strategic Intelligence Lab שבישראל.