עליות מחירי ה-AI מגיעות לצרכנים: אפל מעלה מחירי מקבוק ואייפד בגלל זינוק במחירי שבבי זיכרון ואחסון. האייפון לא מתייקר כרגע, אך החברה מזהירה מלחץ עלויות מתמשך

דוח האינטרנט של בזק חושף נתונים מטרידים: בני הנוער כבר לא מסתפקים בטיקטוק ואינסטגרם, אלא פונים לבינה המלאכותית כדי לקבל תמיכה נפשית וייעוץ רפואי

מזה שנה אנחנו מזהירים מפני גל עליות מחירים בכל הנוגע למוצרי טכנולוגיה, וכל זאת הודות ל"ראמגדון" או משבר ה-RAM. כעת, זה הופך לרשמי, כאשר Apple מעדכנת את המחירים של רבים ממוצריה, וזה לא נראה טוב. עקבו אחרי גיקטיים בגוגל עליות של עשרות אחוזים קשה לומר שהכתובת לא הייתה על הקיר כאשר רק בשבוע שעבר טים […]

חוק מור אולי קצת מקרטע בשנים האחרונות, והמירוץ למזעור השבבים נראה לעיתים כאילו הוא מתקרב לקצה הגבול הפיזיקלי. אבל עכשיו נראה שדווקא IBM, לא בדיוק החברה שהכי מזוהה כיום בעולם עם שבבים מתקדמים, מבטיחה לשבור את הכלים. זה קורה כשהחברה חושפת את השבב הראשון בעולם, שיורד מתחת לרף ה-1 ננומטר – ומכניסה אותנו רשמית לשבבים […]

האם קבוצת ההאקרים ששמה לה למטרה גופים ישראלים איבדה את הראש? לפני כשנתיים חשף חוקר הסייבר האיראני הגולה, נרימן גריב, שנחשב למקור אמין בתחום מודיעין הסייבר, כי סייד יחיא חוסייני פנג'קי (המוכר גם כ"יחיא חמדי") הוא הבכיר שעומד בראש קבוצת ההאקרים האיראנית Handala. כעת, דיווח רשמי ראשון לכאורה מצביע על כך שפנג'קי חוסל במהלך המלחמה […]

"אנחנו נמצאים בעידן של שינוי, של מהפכה מטורפת – מהפכת הבינה המלאכותית. יש לנשים את כל הכלים להוביל את העידן הזה, והן – אנחנו – רק צריכות אומץ", כך אמרה גילי שלזינגר, מנכ"לית וואן דיגיטל. שלזינגר דיברה במפגש של פורום WIT – נשים בטכנולוגיה – מבית אנשים ומחשבים, שנערך אתמול (ד') במשרדי PwC בתל אביב, תחת הכותרת "נשים מובילות AI". הדברים של שלזינגר מגובים בשטח: נכון שעידן ה-AI מובל בעיקר על ידי גברים – סם אלטמן מ-OpenAI, דאריו אמודיי מאנת'רופיק, אילון מאסק ואחרים, אלא שיש בטופ של העולם הזה גם כמה נשים. שתיים מהן אלה דניאלה אמודיי, שותפתו של בעלה לייסוד אנת'רופיק ונשיאת החברה, ומירה מוראטי, שהייתה סמנכ"לית הטכנולוגיות של OpenAI ואחרי שפרשה מהחברה הקימה את סטארט-אפ הבינה המלאכותית Thinking Machines Labs. בנוסף, מחקרים מראים שמיומנויות רכות, כגון מנהיגות משתפת ואינטליגנציה רגשית, הופכות בעידן ה-AI למיומנויות הליבה. כמו כן, לפי מחקרים, למשל של אונסק"ו, גיוון מחשבתי יכול למנוע הטיות של הבינה המלאכותית. לדברי שלזינגר, "מה שצריך בעידן הזה הוא לא לדעת לכתוב קוד, אלא לשאול את השאלות הנכונות כדי לקבל את התשובות המדויקות ולהשיג את המטרה בפחות זמן וכסף, ועם תוצר הרבה יותר טוב ללקוחות. את זה הנשים יכולות לעשות לא פחות טוב מהגברים, והעידן הזה מאפשר לנו להיות יזמיות ולבצע דברים שלא העזנו בעבר. נשים שלא היו בעולם הטכנולוגיה יכולות להגיע אליו דרך ה-AI". לסיכום אמרה שלזינגר כי "הבינה המלאכותית היא מתנה שנחתה עלינו, הנשים – מהגברים. המודל הבא יפותח על ידי נשים, ובישראל". שירה לב עמי, חוקרת AI, לשעבר מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור "אם לא נעלה מהר על הרכבת – היא תדרוס אותנו" דוברות נוספת באירוע הייתה שירה לב עמי, עד לא מזמן מנכ"לית מערך הדיגיטל הלאומי וכיום חוקרת AI. "אני חוקרת בעיקר איך הבינה המלאכותית משנה את עולם העבודה, את המציאות של כל אחד מהמגזרים במשק, ומה ההשלכות של השינויים הללו על המנהלות והמנהלים", אמרה. לדבריה, "עידן הבינה המלאכותית מביא איתו שינוי מציאות במהירות מטורפת. אם כמנהלים, לא נעלה מהר על הרכבת הזאת – היא תדרוס אותנו". ההבדלים בעולם הניהול לפני ואחרי עידן ה-AI לב עמי הסבירה כמה הבדלים בניהול בין התקופה שלפני "התפוצצות" הבינה המלאכותית לעידן הנוכחי: "פעם המנהל ידע יותר. הוא היה הכי ידען בחדר. כיום עובדים לא צריכים אותו כדי לקבל את הידע. בנוסף, פעם, ההחלטות ירדו מלמעלה למטה. זה כבר לא נדרש יותר, ובארגונים שבהם הדברים עדיין מתנהלים בצורה הזאת נוצר צוואר בקבוק. כמו כן, סוכני ה-AI כבר מדברים אלה עם אלה, וזקוקים לאנשים רק בנקודות ספציפיות. המציאות הזו מייצרת עולם אחר של צרכים, ושל ניהול". "האתגר הוא לעבור מעולם הניהול והעבודה הקיים, שלא השתנה דרמטית במשך הרבה מאוד עשורים, אל העידן החדש. מנהלים, והעובדים שלהם, צריכים לבנות את הבית של העתיד, לא לשדרג את הבית הקיים. יותר קל לבנות מחדש", הוסיפה. מה המנהלים צריכים לעשות? "בעידן הבינה המלאכותית, האנשים כבר לא עושים את 'העבודה השחורה', כגון כתיבת קוד. הבוטים עושים את זה. לנו נשארו החיבורים בין האנשים. זה הופך להיות הערך המוסף העיקרי שהאנשים מביאים ל-'חתונה' הזאת", אמרה לב עמי. אלא שצריך לנהל גם את הסוכנים וכדי לעשות זאת, לפי החוקרת, צריך הכשרות ספציפיות – למנהלים ולעובדים שלהם. לדבריה, "היכולת לקחת את מה שיש בראש שלנו, ולא מאורגן, ולהפוך אותו להנחיות ברורות לסוכנים היא קריטית, והיא מה שהופך את המנהלים והעובדים האנושיים לפרודוקטיביים, לאלה שיכולים להניע את הכלים החדשים". "המנהלים צריכים לבנות את המוח הארגוני – להסביר לסוכנים איך הם מנהלים כיום, ולקבל מהם 'ספר מתכונים' מה לעשות כדי לשפר. חייבים לעשות את זה, אין שאלה בכלל", הוסיפה. ככלל, אמרה לב עמי, "עידן הבינה המלאכותית מצריך יכולות ניהול אחרות ומורכבות יותר. כך, למשל, שיתוף פעולה חוצה יחידות קריטי בעידן הזה הרבה יותר מבעבר. המנהלים צריכים לחבר בין יחידות שונות ולעקוף את צווארי הבקבוק, המושרשים בארגון. גם ניהול סיכונים נכון הופך להיות מיומנות חשובה מאוד בעולם של היום". היא סיכמה באומרה כי "אנחנו חיים בעולם של חיבורים, שאת חלק מהם הבינה המלאכותית תדע לעשות בעצמה, אבל את החלק האחר אנחנו צריכים לעשות, ואנחנו זקוקים לאנשים שמסוגלים לעשות אותם בצורה טובה. הצורך של ארגונים ביכולות האלה אקוטי, ויש לנשים יכולות שמאפשרות להן לבצע את המשימה הזאת על הצד הטוב ביותר".

בואו נדבר רגע על המירוץ שכולם נמצאים בו: כולם מדברים על אנבידיה ו-AMD, סופרים ליבות ובודקים כמה כוח חישוב אפשר לדחוס לתוך מארז אחד. אבל האמת היא שגם המעבד הגרפי הכי חזק בעולם יכול לספק ביצועי שיא רק אם המידע מצליח להגיע אליו בזמן. התקשורת בין המעבדים היא במקרים רבים צוואר הבקבוק האמיתי של עולם […]

צריך לדבר על פרדוקס ה-AI בארגונים. מנהלי טכנולוגיה וחדשנות בישראל כבר לא צריכים שיסבירו להם את הפוטנציאל העסקי של הטמעת GenAI וסוכנים בארגון. ואכן, אחרי תקופת הניסויים נכנסנו לשלב ההוכחה, שבו ארגונים כבר מעבירים את המודלים לעבודה שוטפת מל מערכות הליבה שלהם. אלא שבדיוק אז מתגלה הדילמה הפרדוקסלית: ככל שארגונים מרחיבים את האימוץ של מודלים […]