שר התקשורת, יועז הנדל, הודיע היום על רפורמה שנועדה לצמצם משמעותית את תופעת מסרוני הפישינג, הקנאביס, והמסרונים הזדוניים, ששליחתם באופן אנונימי בתפוצה רחבה התגברה בשנים האחרונות והפכה מטרד משמעותי לציבור, ובחלקם אף משמשים לגניבת פרטים אישיים ופרטי כרטיסי אשראי ואף עלולים לעודד ילדים ובני נוער לצרוך סמים. האסדרה החדשה תחייב את חברות הסלולר להפעיל מנגנונים לזיהוי שולח המסרונים באמצעות מערכת הפצה (כדוגמת אימות חזק מראש) ולהגביל שליחת מסרונים בתפוצה רחבה באופן אנונימי, ובכך יוקל על המשטרה לזהות גורמים עוינים ומטרידים. על מנת לאפשר לחברות להיערך, נקבע כי פרק הזמן למימוש החלקים השונים ברפורמה יעמוד על עד חצי שנה מיום ההחלטה. במסגרת האסדרה, מפיץ מסרונים המשתמש במערכות הפצת מסרונים יחויב לעבור אימות חזק ואמין, כדוגמת הזדהות באמצעות שיחת וידיאו מול גורם אנושי, שבה ימסור את שמו וכתובתו ויציג תעודות או מסמכים המזהים אותו. בנוסף, יתבצע אימות על כרטיס האשראי שבאמצעותו נרכשה חבילת ההפצה לאחר בדיקה שהכרטיס אינו גנוב. כמו כן, חברות הסלולר לא תאפשרנה למנויי פריפייד את הפצת המסרונים באמצעות מכשיר קצה סלולרי בכמות העולה על 50 מסרונים ליום. מנגנונים אלו יגבירו את אבטחת הכניסה למערכות ההפצה ושליחת הודעות מהן ויקלו על המשטרה להגיע בעת הצורך לשולחי המסרונים, מה שירתיע את המפיצים ויצמצם את התופעה. האסדרה צפויה לצמצם את יכולת ההפצה האנונימית של מסרונים בתפוצה רחבה, ללא עיון או התערבות בתוכן ההודעה, ובכך תאזן בין חופש הביטוי של השולח לבין ההגנה על האזרחים מתופעה זו. לדברי הנדל, ״לאחר תהליך עבודה מקצועי במשרד, אנחנו יוצאים היום למלחמת חורמה בתופעת מסרוני הקנאביס והפישינג שאין ישראלי שלא סובל ממנה. המציאות היום היא, שמיליארדי מסרונים נשלחים לאזרחים ישראלים. חלקם הגדול נשלחים בתפוצה המונית. לאור התרחבות התופעה והרצון לסיים את המשימות שהחלו ערב הבחירות, החלטתי לצאת לאסדרה שמחייבת שקיפות ואימות חזק של שולחי המסרונים ורישיונות החברות יתוקנו בהתאם לכך. הנחת המוצא היא, שזהות מאומתת של השולחים תצמצם דרמטית את תופעת מסרוני הפישינג, הקנאביס ומסרונים פליליים נוספים. גם מסרונים פוליטיים שנשלחים באמצעות מערכת הפצה נכללים באסדרה, וניתן יהיה להתחקות אחר השולח במקרים של עבירה על החוק. הכנסת חובת השקיפות לתהליך שליחת המסרונים תצמצם משמעותית את הספאם במסרונים ותיטיב עם הציבור״. מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, ציינה, כי "לפני מספר חודשים החלנו הליך במטרה למגר את התופעה, שבה גורמים עלומים ומפוקפקים מציפים מדינה שלמה בהודעות סמישינג וקנאביס. מדובר במטרד של ממש, והיום אנחנו קובעים הוראות חדשות לחברות התקשורת שיצמצמו דרמטית את התופעה, שבה מנגישים באופן חופשי ויזום סמים לילדינו״.

השנה האחרונה שימשה נקודת מפנה אסטרטגית בכל הנוגע לאימוץ ענן על ידי מגזר המחשוב הממשלתי בישראל, בזכות 'פרויקט נימבוס' – פרויקט דגל רב שנתי ורחב היקף לאספקת שירותי ענן עבור ממשלת ישראל. אחת מספקיות הענן באספקת שירותי הענן לממשלה במכרז נימבוס היא AWS (ר"ת Amazon Web Services) שהודיעה על ההשקה של אזור ענן (Region) בישראל במחצית הראשונה של 2023. אזורי הענן (Regions של AWS) מורכבים מ'אזורי זמינות' (Availability Zones), הממקמים תשתיות במיקומים גיאוגרפים נפרדים ושונים. אולקלאוד (AllCloud) היא שותפה של AWS, בעלת הסמכת Premier, ובעלת התמחות ייחודית בנושא מיגרציה ואבטחת מידע בענן, כולל הסמכה של למעלה מ-300 מומחי ענן בקשת רחבה של נושאים, וניסיון בביצוע של אלפי פרויקטים בעולמות הענן של AWS בישראל ובעולם. משרד התחבורה עובר לענן ומשפר את חווית התחבורה בישראל לאחרונה הודיע משרד התחבורה על מעבר לשירותי הענן הציבורי, במסגרת פרויקט נימבוס, אותו מבצעת חברת אולקלאוד, אשר החלה בהטמעת מערכות הענן של חברת AWS עבור משרדי ממשלה וגופים ציבוריים באמצעות פתרון ה-Landing Zone הייחודי שלה, המאפשר את ביצוע הפרויקט באופן מאובטח ובזמן קצר משמעותית. המעבר יאפשר התייעלות באיסוף, ניהול, מחקר ועיבוד נתוני התחבורה הציבורית בישראל. תשתית זו, בשילוב כלים אנליטיים, תספק למשרד התחבורה יכולת תכנון ושיפור התחבורה הציבורית בארץ, ובכך להוביל שינוי בחשיבה ומיקוד התהליך העסקי של המשרד, בנוסף לשיפור התשתית. הבשורה לאזרחים במעבר משרד התחבורה לטכנולוגיית הענן הציבורי היא בשיפור תנאי הנסיעה ורמת השירות שיקבלו בתחבורה הציבורית. עיבוד מידע מהיר על בסיס טכנולוגיות בינה מלאכותית, יאפשר חיזוי מדויק יותר בזמן אמת של צרכי תחבורה, והכוונת תנועה חכמה יותר, שתעזור בצמצום הפקקים. בנוסף, תשתית ענן ציבורי תאפשר ייעול ושיפור החיבור הישיר של כלים אזרחיים קיימים, כמו אפליקציות תכנון נסיעה או אפליקציות ניווט, למאגרי המידע של משרד התחבורה, ובכך תשפר את איכות התחבורה הציבורית ותפחית את מספר כלי הרכב על הכביש, מה שיביא להפחתת זיהום האוויר. רונית רובין, נשיאת EMEA ב-אולקלאוד. צילום: דורון לצטר רונית רובין, נשיאת EMEA ב-אולקלאוד: "אנחנו שמחים על הזכייה של AWS כספק ענן ראשי במסגרת המכרז של מנהל הרכש הממשלתי, וגאים לקחת חלק גם בפרויקט המשמעותי להעברת תשתיות משרד התחבורה לענן. באמצעות המעבר לענן, משרד התחבורה יוכל להפיק תובנות מעמיקות יותר על המשתמשים בתחבורה הציבורית בישראל, תוך שימוש בכלים מתקדמים של ניתוח מידע ובינה מלאכותית, קיצור זמני התגובה לקבלת מידע ויכולת התמודדות עם נפחי מידע בכל גודל". בסרטון היוטיוב המצורף תוכלו לשמוע מצור אהרון, מנמ"ר משרד התחבורה (לשעבר), כיצד המעבר לענן יוביל לשיפור משמעותי בחווית התחבורה הציבורית בישראל. באולקלאוד קיים מיקוד גבוה בפתרונות הענן של AWS והבנה בתחומים טכנולוגיים הנוגעים למעבר לענן. החברה מספקת ללקוחות מגוון רחב של פתרונות, החל משלב הייעוץ הראשוני, דרך בניית האסטרטגיה ותוכניות העבודה, ביצוע פרויקטי ענן מורכבים, וכלה בתפעול וניהול שוטף של סביבות הלקוח ב-AWS. למעשה, כאשר משרד ממשלתי עובר לענן של AWS, הוא חדל מלעסוק בעולמות העבר, של ניהול תשתיות המחשוב, אחסון, גיבוי ורכש חומרה, ועובר לעסוק בעולמות הנוגעים בחדשנות טכנולוגית ופתרונות מתקדמים דוגמת דיגיטל, ביג דטה, AI/ML. זאת ועוד, אולקלאוד תשתתף בוועידת הפסגה 2022, בהשתתפות צמרת מקבלי ההחלטות בעולמות ה-IT בישראל. באירוע תשתתף רונית רובין, נשיאת EMEA באולקלאוד ותציג במסגרת פאנל המנכ"לים את האופן שבו המעבר לענן יאפשר חדשנות, התייעלות ושירותים משופרים לאזרח. לפרטים נוספים והרשמה לוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים 2022 – לחצו כאן

קשה לומר שהרעיון של מסך חכם הוא משהו חדש בעולם המחשוב המודרני, אם לנקוט בלשון המעטה. הרבה יצרניות – ואני לא זוכר את השמות של כולן – הציעו עד היום מסך מחשב לכל דבר ועניין, שבהינף לחיצה על כפתור הפך לסוג של מחשב. אולם, היצרניות המובילות בשוק המסכים, סמסונג ו-LG, בדרך כלל נמנעו מהגישה הזו – עד לאחרונה. סמסונג הייתה זו שעלתה ראשונה על הרכבת הזו, ובאחרונה אף רעננה את הליין שלה. לא מזמן הגיע תורה של היריבה, גם היא מדרום קוריאה, כשזו השיקה את דגם 32SQ780S, ששמו רומז על כך שמדובר במסך חכם בגודל 32 אינץ' – הראשון מסוגו של החברה. כמו הטלוויזיות המעודכנות של LG, המסך מבוסס על מערכת ההפעלה לאינטרנט שלה, שעונה לשם webOS 22. שלא כמו הטלוויזיות, המטרה היא רק הזרמת מדיה (סטרימינג), כשהאפליקציות הזמינות הן נטפליקס, אפל TV, אמזון פריים ועוד. אם תרצו, 32SQ780S אמור לספק פתרון טלוויזיוני ומסך מחשב במכשיר אחד כדי לחסוך מקום בחדר. בצד השני, כמו מסכים מודרניים, באמצעות חיבור כבל USB למחשב, או כבל רשת, המסך הופך לסוג של רכזת USB, כשהוא מקבל מהמחשב עד 65 וואט, שבעת הצורך יכולים גם לטעון את הטלפון. המסך, שמציע רזולוציית 4K, מצויד גם במעמד/רגל Ergo הייחודי משהו של LG, שמאפשר סיבובים לכל הכיוונים, ובסופו של דבר גם לכוון את המסך באופן ארגונומי, לצורך השימושי. המחיר: 500 דולר.

"כיום כבר אין עוד שאלה האם נדרש לשנות את תפיסת המחשוב בארגונים, ובתוכה את הגנת הסייבר. שאלת 'האם' הוחלפה בשאלה 'מתי'. ברור שכדי לקדם ולהתקדם חייבים לשנות את הגישה. המענה לשינוי הדרוש נמצא בענן. אבל כדי שזה יקרה, לצד השינויים הטכנולוגיים יש לשנות בראש ובראשונה את התרבות הארגונית, ולבנות בסיס לשיתופיות. תפיסת העולם המשותפת, מבוססת ענן, היא הזדמנות, גם בהקשרי הגנת סייבר, לבוא ולקפוץ קדימה. כמאמר הקלישאה – עדיף להיות תלוי האחד בשני מאשר להיות תלוי אחד ליד השני", כך אמר תא"ל (מיל') גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר הלאומי. פורטנוי דיבר היום (ב') בפאנל שעסק בענן במגזר הציבורי ושהתקיים במסגרת אירוע שערכה גוגל קלאוד ישראל לרגל השקת אזור הענן הייעודי של החברה בארץ. האירוע התקיים באולם רוקח בתל אביב, ואת הפאנל הנחה שי מור, ראש תחום ציבורי וביטחוני בגוגל קלאוד ישראל. לדברי פורטנוי, "מילת המפתח היא אמון. אם נדע לייצר מרחב דיגיטלי אמין, בטוח ומאובטח – בוודאות נוכל לשנות את חוקי המשחק, ואני חושב שאפשר לעשות זאת". "הענן הציבורי יגדיל את האפשרויות ויביא למימוש מגמות שונות" גוגל קלאוד החלה להקים את האזור הייעודי שלה בארץ בד בבד עם מכרז הענן הממשלתי נימבוס, שבו היא זכתה (וגם AWS) ושהקמת האזור הייתה חלק ממנו. לדברי פורטנוי, לצד תפיסת העולם המשותפת לגוגל ולממשלה, "הענן המקומי מהווה הזדמנות לבנייה של מערכות מבוססות תקנים, כמו גם להגדלת המשילות ב-IT. יתרון נוסף יגיע מבנייה של מערכי הגנה, תוך יצירת שקיפות – מול גוגל ומול כלל המשק. הענן הציבורי יביא לעצמאות בחבילות של השירותים שאותם משרדי הממשלה יוכלו לבחור. זה יגדיל את כלל האפשרויות, תוך מימוש של מגמות שונות – ריכוז מול ביזור, תקניות לצד יכולת בחירה". "יחד", אמר, "נוכל להביא תהליכי בקרה, גילוי ומניעה, עם רציפות תפקודית מלאה, מבוססת אוטומציה – מה שיגדיל את יכולת הזיהוי של הסיכונים והמניעה שלהם, ובאופן מהיר יותר. תועלות נוספות שיתקבלו בשל השימוש בענן הציבורי הן יעילות, שיתופיות, שרידות והליכים טובים יותר. זה אתגר לא פשוט כלל, אבל אני חושב שזה אפשרי: הסיפור הוא כיצד לעלות לענן באופן הנכון, תוך מניעת וצמצום הסיכונים הכרוכים בתצורה (קונפיגורציה). כך, כלל האקו-סיסטם סביב הענן יוכל להביא לפתרונות עלייה אליו בצורה מושכלת ומחושבת". מה הממשלה עושה בסייבר? "שאלה מורכבת" לדברי פורטנוי, "מה הממשלה עושה בתחום הקינטי (הפיזי) – זה ברור. שאלה שכזו, לגבי העשייה של הממשלה בסייבר, היא מורכבת. אנחנו מקימים כיפת סייבר, באנלוגיה לכיפת ברזל. אנחנו עושים זאת יחד עם גוגל: נביא מענה, אמנם לא מענה הרמטי – אבל הגנת סייבר טובה יותר למדינה". ראש מערך הסייבר סיכם את דבריו באומרו כי "אנחנו, כמדינה, עוד לא מבינים עד הסוף את היתרונות שיש בהקמת אזור הענן הייעודי של גוגל בארץ. זו בשורה גדולה לישראל".

קבוצת מתנגדים איראנית הצליחה לפרוץ, לטענתה, לשרתי ארגון האנרגיה האטומית של המדינה, ולחשוף מידע המתייחס לפעילות הגרעינית של משטר האייתוללות. הארגון מצידו פרסם אישור שלפיו אמנם הייתה פריצה ופורסם מידע ברשת, אך לדבריו, מדובר בפריצה לשרת דואר של אחת מהחברות הבנות שלו. לטענת הארגון, מאחורי הפריצה עומדת מדינה זרה ולא גוף פרטי, "כשהמטרה היא תשומת לב". הקבוצה, שמכנה את עצמה Black Reward, הודיעה שהיא ביצעה את הפריצה בשבת האחרונה, מתוך תמיכה בתנועת המחאה שמתרחבת באיראן, בעקבות מותה של הצעירה מהסה אמיני, שהוכתה בחודש שעבר למוות על ידי אנשי המשטר מכיוון שלא לבשה חיג'אב "כמו שצריך". המסר של הקבוצה, לאחר פרסום הפריצה, היה: "לכבודה של מהסה אמיני ועבור נשים, חיים, חופש". לפי דיווחים שפורסמו, המידע שהקבוצה הצליחה להשיג כולל לוחות זמנים תפעוליים וניהוליים של תחנת הכוח הגרעינית בבושהר, עם נתוני כניסה למערכת של מומחים איראניים ורוסים שעובדים בתחנה, וכן מידע אודות חוזי פיתוח והסכמים עם שותפים מקומיים ובינלאומיים. בסך הכול טוענת הקבוצה שהיא שמה את ידיה על 40 ג'יגה-בייט של נתונים, והיא כבר שיתפה חלק מהם בערוץ הטלגרם שלה. הקבוצה איימה לפרסם את כל המידע, אלא אם ישוחררו כל האסירים הפוליטיים וכל אלה שנעצרו במהומות האחרונות. איראן האשימה בעבר את ישראל ואת ארצות הברית בלוחמת סייבר שמשבשת את תשתיות המדינה. המקרה הידוע ביותר התרחש לפני כ-13 שנים במתקן הגרעיני ליד העיירה נתנאז, אז נגרם נזק כבד למפעל העשרת האורניום, באמצעות הריסת הצנטריפוגות. הנזק גרם לעיכוב משמעותי בתוכנית הגרעין האיראנית, והאחריות לכך הוטלה על התולעת סטקסנט, שפותחה, לפי השמועות, על ידי יחידת 8200 של צה"ל וארגון ה-NSA האמריקני. אותו מתקן, דרך אגב, גם "זכה" לפני קצת כשנתיים לעלות שוב לכותרות בגין פיצוץ מסתורי, כשגם במקרה הזה השלטונות באיראן הפנו אצבע מאשימה אל עבר ארצות הברית וישראל.  

סינולוג'י, החברה הטיוואנית המתמחה במוצרי אחסון צמודי רשת (NAS), הציגה בישראל את מוצר האחסון החדש שלה, +DiskStation DS1522, כחלק מהמאמץ של החברה לחזק את מעמדה בתחום העסקי בישראל. לפי החברה, בשלוש השנים האחרונות חוותה החברה גידול של עשרות אחוזים בכל שנה של המכירות שלה בכלל, ולמגזר העסקי המקומי בפרט, כשהיא נעזרת ביבואנית הרשמית שלה בישראל בנדא מגנטיק. בסינולוג'י מתגאים לדבריהם במכירות חזקות לתחום האוניברסיטאות בארץ, בין השאר, וכן במכירות לתחום הממשלתי. הצמיחה המקומית זהה פחות או יותר למגמה העולמית, וכמו תחומים אחרים בתעשיית ההיי-טק, גם במקרה הזה הקורונה סיפקה תאוצה לאימוץ של מוצרי ה-DiskStation, שמיועדים לשוק ה-SMB ולשוק המשרדים הביתיים. מעבר לכך מציעה החברה סדרת מוצרים לארגונים גדולים ועד לתאגידים ולשרתי קבצים בסדרת RankStation, בתצורת U1 ובתצורת U2, שיכולות להציע שילוב של עשרות כוננים כנדרש בשוק. כאמור, +DiskStation DS1522 הוא הפתרון החדש שמציעה סינולוג'י לתחום העסקי הבינוני והקטן. מדובר ברכזת בגודל בינוני שמצוידת ב-5 מעגנים ומתאימה להרחבה והתאמה, ויכולה להכיל לכל היותר 15 כוננים בנפח כולל של עד רבע פטה-בייט, כשניתן להתקין בה כוננים מכניים מסורתיים, ועד כונני SSD מודרניים, לפי בחירה ולפי הצרכים. הרכזת מגיעה עם חיבור מהיר לרשת המקומית, שעומד על 10 גיגה-ביט/לשנייה. כמו כל המוצרים של החברה, מגיעה הרכזת עם מערכת ההפעלה הקניינית של החברה, DSM, היא בעצם ערכה גדולה של כלים לניהול נתונים, גיבוי ושיתופים. הרכזת מבוססת על המעבד Ryzen R1600 של AMD, מעבד 64 ביט בעל שתי ליבות במהירות בסיסית של 2.6 הרץ, והוא מלווה ב-8 גיגה-בייט זיכרון RAM מסוג DDR4, שניתן להרחבה עד 32 גיגה-בייט. מעבר להתאמה לכוננים מכניים ולכונני SSD, במערכת יש גם שתי תושבות למודולים מסוג M.2 2280 NVMe. גם Synology C2 הוצגה בארץ במקביל הציגה צ'יהסי הו, מנהלת המכירות לישראל, את Synology C2, שהיא פלטפורמת הענן הציבורי של החברה, שמספקת תכונות כמו ניהול סיסמאות, גיבוי אקטיבי עם יכולות התאוששות מאסון, שמספק הגנה על עומסי עבודה אישיים ואו עסקיים, וכן שיתוף קבצים בטוח, כולל הצפנה מקצה לקצה וכולל טכנולוגיות שמאפשרות לאמת את המשתמשים בשני קצוות ההודעה. "בזמן שבו החוסן והקיימות של עסקים קריטיים להצלחה, אנו חוזים בביקושים גוברים מעסקים בכל סדר גודל לפתרון גמיש וזריז. השוק הישראלי אינו יוצא דופן בכך. מאז שנת 2018 רשמנו גידול שנתי, משמעותי של 76%", אמרה הו. "ככל שאנו מתקדמים קדימה אנו בטוחים שנוכל להמשיך לסייע ליותר ארגונים לבנות זרימת עבודה גמישה ובטוחה בעסקים, תוך ניצול פתרון הענן ההיברידי שלנו". אחד השימושים הכבדים אליהם מכוונת החברה, תחום שאולי לא מתחבר אליה כברירת מחדל, הוא תחום המעקב והאבטחה באמצעות מצלמות, עם מערכות שתומכות ברמות שונות של עשרות מצלמות שונות לצורך הקלטה, שידור מוצפן ועוד. ג'ניפר לין, מנהלת אזורית, הציגה יכולות שונות של המערכת, כולל זיהוי אוטומטי של פנים לצורכי אבטחה וזיהוי עובדים מורשים, זיהוי של כניסות לא מורשות למתחם ועוד, כשהכל מוזרם אל מערכי האחסון שמציעה סינולוג'י, בזמן אמת, ועם יכולות ניהול מרחוק. "כדי להשלים את התמונה אנחנו מציעים גם מצלמות תוצרת החברה, שמציעות בעיקר יכולות עיבוד מקומי בקצה כדי לחסוך משאבים בליבה, והן מספקות יכולות לזהות אירועים ושלוח התרעות מתאימות באופן כמעט מיידי. יחד עמן השקנו גם אפליקציות מתאימות לטלפונים חכמים, כדי שהכל יהיה זמין בכל עת עבור מי שצריך לדעת", סיפרה לין.

כתב: הילל יוסף. "אתגרים רבים ניצבים לפתחם של מנהלי אבטחת המידע בארגונים. האיומים הולכים וגדלים, והופכים למתוחכמים יותר ויותר. מנגד, היקף טכנולוגיות ההגנה גדל אף הוא בלא הרף, וכך גם משטח התקיפה הפוטנציאלי. לכן, נדרשת לא רק הגנה על הדטה סנטר הפנימי, כבעבר, אלא יש להתמודד גם עם אתגרי האבטחה בשל העבודה מרחוק, צריכת המחשוב כשירות (SaaS), ביזור המחשוב לעננים הציבוריים, ההגנה על מחשוב הקצה ועוד. את כל האופרציה הזו נדרש לנהל בלי לפגוע בהתנהלות העסקית – אלא בהלימה אליה", כך אמר איתי משולם, CTO של גוף הייעוץ והשירותים המקצועיים של דל טכנולוגיות (Dell Technologies) לאזור EMEA (ר"ת אירופה, המזרח התיכון ואפריקה). משולם דיבר במפגש של פורום אבטחת הסייבר CSC מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה בסינמה סיטי בראשון לציון. מנחה המפגש היה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה. החסות לפורום הייתה של החברות AMD ו-דל טכנולוגיות, כחלק מקידום פתרונות הדטה סנטר וההגנה על המידע המשותפים. לדברי משולם, "אתגר נוסף כרוך בהון האנושי. בעולם אבטחת המידע והגנת הסייבר יש מחסור משמעותי במקצוענים לתחום. זאת, לצד הצורך של ארגונים לזהות פגיעויות ומתקפות בצורה מהירה ויעילה. עוד אתגר כרוך במימוש תפיסות הגנת סייבר חדשות, דוגמת אפס אמון. לכן, נדרשים הבנה תהליכית-עסקית וחיבור התהליך העסקי, עם הבנת ההקשר – עד לרמות התשתיתית והאפליקטיבית". מה דל בוחנת אצל הלקוח הארגוני? "בבואנו לארגון", אמר משולם, "אנחנו בוחנים איך הוא מנהל את הטיפול בפגיעויות שבו, כל כמה זמן הוא עורך סקירות, כיצד הוא פועל לריפוי ואיך הוא מנהל את האפליקציות שבענן. מצב זה שונה ממה שהיה בעבר, אז תהליכים נוהלו במפל מים והיו ארוכים, ואילו כיום הניהול הוא שונה – אג'ילי, שדורש שילוב של DevSecOps". לדבריו, "היבט נוסף שיש לבחון הוא מה קורה כאשר הארגון הותקף בכופרה והמידע הוצפן: מהיכן הוא משחזר את המידע, לאחר שהתוקף וסגר את אתר ה-DR". משולם ציין כי "ארגונים נדרשים לכמה דברים: האחד הוא זיהוי ברמה האסטרטגית, הבנה מהן האפליקציות הקיימות, בקרקע ובענן, מה הקשרים וההקשרים שלהן לתהליכים העסקיים ולתשתיות. אז, יש להגדיר ולסווג את התהליכים הקריטיים. לאחר מכן יש לדעת לעומק מהי אסטרטגיית הגנת הסייבר הארגונית. אז יש לבחון האם אנשי האבטחה בקיאים בטכנולוגיות ההגנה שבארגון, ובהתאם – להכשיר אותם, או לצרוך את הטכנולוגיות בתצורת שירותים מנוהלים. עוד נדרש לערוך ניטור כולל של תחנות הקצה והשרתים, הרישות והמערכות שבענן. זה ייעשה עם פלטפורמה שלצד יכולות ניהול ההגנה שלה, יודעת לבצע קורלציות בין אירועים ולהגיב באופן יעיל יותר למתקפות. עוד נדרשת יכולת גיבוי לעותק שלישי, מנותק מהרשת". הוא אמר כי "אנחנו, ב-דל טכנולוגיות, מעניקים ללקוחות הארגוניים כמה סוגי שירותים: האחד, ייעוץ לארגונים במיפוי הטכנולוגי – ברמת התשתית והאפליקציות, על מנת לצייר תמונת מצב על הצד העסקי והקשר שלו לטכנולוגיות, יחד עם הגדרת הקריטיות של תהליך. עוד אנחנו מספקים שירותי ייעוץ לטובת מימוש תפיסת אפס אמון, עם מיפוי הבעיות ברמה הארגונית: ההמלצות לתחום זה לא תהיינה בהכרח הטמעת טכנולוגיות שלנו. נקשר את ההמלצות, מבוססות תקני NIST, עם התהליכים מקצה לקצה. עשינו זאת כבר במגוון רחב של ארגונים, בארץ ובאירופה, בין השאר בחברת ביטוח גדולה ובארגונים בעולמות ההשכלה הגבוהה, ומגזרי הפיננסים והבריאות. בדרך זו אנחנו מספקים יכולות MDR, על בסיס פלטפורמת XDR. כך אנחנו מביאים לצמצום הסיכונים שמולם ניצב הארגון, עם חיסכון כספי וייעול תהליכי, על בסיס הכנסת טכנולוגיות של מיכון והליכי בדיקות אוטומטיים". "שירות שלישי", הוסיף, "הוא בנייה ויצירת עותק גיבוי שלישי, מנותק מהרשת, מבוסס פתרון Cyber Recovery של דל. המידע מועתק באמצעותו באופן חד כיווני, בעזרת Air Gap. הפתרון יודע לזהות שינויים שבוצעו בקבצי הנתונים שהוכנסו לכספת, או מתקפות שבוצעו, וכאשר נדרש שחזור של המידע מאותה הכספת – הוא יודע לומר מהו העותק הנקי". משולם סיכם באומרו כי "בדרך זו, אנחנו מעניקים שירותי הגנת מידע מקצה לקצה, בכל מקום בארגון ומחוצה לו – שבו המידע נמצא".

הבחירות הקרובות הן החמישיות במספר בשלוש השנים האחרונות, אך הן לא הבחירות החמישיות שבהן הדיגיטל שואב את עיקר המשאבים של הקמפיינים של המפלגות והפוליטיקאים. זה החל כמה מערכות בחירות לפני כן, כשבמרוצת הזמן, התעמולה בדיגיטל הלכה ותפסה את המקום המרכזי בקמפיינים, אל מול האמצעים האחרים. כבר מזמן, מערכות הבחירות בישראל עוסקות פחות במהות ויותר בפן האישי, סביב שנאה או הערצה של פוליטיקאי זה או אחר (כן ביבי – לא ביבי, למשל), אמירות מקוממות ופרובוקציות. ובכל זאת: האם ניתן להעביר בדיגיטל – בתקופת בחירות אבל לא רק – מסרים מורכבים, על עניינים שברומו של עולם, ולא רק התנצחויות בין הפוליטיקאים? לדברי טל שניידר, כתבת פוליטית בזמן ישראל ומגישה בדמוקרט TV, הציפייה למצוא מהות ברשתות החברתיות היא מוגזמת, כי המדיות האלה לא בנויות לכך. "שר האוצר, אביגדור ליברמן, העביר תקציב, בפעם הראשונה אחרי כמה שנים. זה דבר מהותי, אבל הוא אפילו לא ניסה להעביר את המסר הזה במדיות הדיגיטליות, כי זה קשה מאוד", הסבירה שניידר, כדוגמה. לדבריה, ההתמקדות של הפוליטיקאים בדיגיטל מחייבת אותם להתאים את עצמם לקהלים שלא חשופים למדיות המסורתיות כמו עיתונים או טלוויזיה, לרבות לצעירים, ולדבר בשפה שלהם. האם הם אמנם עושים את זה? האם הפוליטיקאים של היום מבינים דיגיטל? שניידר: "הם שם כי לשם שולחים אותם מנהלי הקמפיינים. הם חייבים להיות בטיק טוק כדי ללכוד את תשומת לב הצעירים בני ה-18-25, שנמצאים בעיקר במדיה הזאת, לא רואים חדשות ולא קוראים עיתונים, ולדעתי הם אפילו לא בפייסבוק". איך השימוש במדיות האלה משפיע על אופי המסרים? את אומרת שמוגזם לצפות למהות בהן. אבל האם היא בכלל קיימת שם? "אני חייבת לומר שבתדירות שבה מתקיימות פה בחירות, קשה לדבר בכלל על מהות. המהות היא שממשלות מתפרקות והולכים בכל שנה לבחירות. הקמפיינים מתנקזים לרמה האישית, משחק של כיסאות. מעבר לכך, אני סבורה שבמדיות הדיגיטליות כמו טוויטר בלתי אפשרי להעביר מסרים עם תוכן מהותי. הכול סביב כן ביבי או לא ביבי. למעשה, הוויכוח על ביבי הוא מהותי ולא פרסונלי לאיש. השאלה היא מה יקרה לדמוקרטיה אם הוא יחזור לשלטון, אבל כל אחד לוקח את זה לכיוון אחר. יש כאלה שמעדיפים את הרדידות ומתמקדים בפרסונלי, ואחרים מוטרדים מהמהות, אבל את המהות הזו – סכנה למערכת המשפט – אי אפשר להכניס לטיק טוק". יש שני אירועים שמסמלים שני קצוות: גדי איזנקוט הודיע על כניסה לפוליטיקה בהודעה לעיתונות, ואילו זהבה גלאון עשתה זאת בציוץ בטוויטר. מה ההבדלים? "אנשים כמו איזנקוט נכנסים לקוביות שהיועצים מכניסים אותם. איזנקוט הוא רמטכ"ל לשעבר שמכיר את הציבור מזווית מאוד מסוימת, לא ממש מחובר, וגם לא שקוף ונגיש לציבור. זהבה גלאון הרבה יותר נגישה ואני יכולה לדבר איתה בכל רגע". בכלל, המוסד של מסיבת עיתונאים נעלם בהקשר הפוליטי. הפוליטיקאים מדברים מעל הראש של התקשורת. "כיום אין כבר מסיבות עיתונאים במובן המוכר של המילה. הפוליטיקאים מדברים למצלמה, העיתונאים הם כמו סטטיסטים. לא צריך לשתף פעולה עם זה, אמצעי התקשורת לא צריכים להגיע לאירועים אלה, והם גם לא חייבים לשדר נאומים בשעה 20:00, בזמן אמת. למרבה הצער, התקשורת עצמה אשמה בכך שהיא משתפת פעולה, אם כי אני חייבת לציין שיש שינוי בתפיסה של עורכי המהדורות: הנושאים הפוליטיים כבר משודרים ב-20:30, כולל הסקרים, כי בדרך כלל זה באמת לא מעניין. הפוליטיקאים מדברים למצלמה, וגם אם שואלים שאלות הן מינוריות. חבל מאוד שיש שיתוף פעולה עם התופעה הזו".