המחסור בכוח אדם בהיי-טק הצטמצם במקצת, ועמד, נכון לסוף ספטמבר, על 14 אלף מהנדסים (13,927, ליתר דיוק) – לעומת נתונים קודמים, שדיברו על מחסור של בין 15 ל-18 אלף. מתוכם, חסרים 9,369 מפתחי תוכנה. מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה שמדובר בירידות של 5% במספר המהנדסים ו-6% במשרות למהנדסי תוכנה, בהתאמה, לעומת החודשים יוני עד אוגוסט השנה. ככלל, מספר המשרות הפנויות בהיי-טק רשם ברבעון השלישי של השנה ירידה של 22% לעומת הרבעון הראשון. בהשוואה לרבעון השני, מדובר בקיטון של 11%. שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות בענף ההיי-טק עומד על 6.8%. זאת, לעומת 8.6% בסוף הרבעון הראשון. עוד מראים הנתונים שחסרים במשק 4,435 הנדסאים וטכנאים – 5% פחות מאשר אומדן יוני-אוגוסט. מתוכם, יש מחסור של 568 טכנאי רשתות ומערכות מחשבים – 2% פחות מהאומדן. מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ככלל, מספר המשרות הפנויות במשק עמד בסוף ספטמבר על 152,288. מדובר בירידה קלה לעומת אוגוסט, אז עמד הנתון על 151,717 משרות פנויות. מקצועות מבוקשים נוספים, שאינם היי-טק, הם עובדי מכירות, עם כ-12,500 משרות פנויות, מלצרים ומוזגים (כ-11,300 משרות), ועובדי מטבח וניקיון במוסדות ובמשקי בית (כ-6,400 משרות). בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרים ששיעור המשרות הפנויות בענפי הכלכלה שאינם היי-טק יציב, ואף מצביע על עלייה בביקוש לעובדים בענפי שירותי אירוח ואוכל (מלונות ומסעדות), ובענפי התרבות והפנאי.

המועצה האירופית אישרה היום סופית את הנחיית המטען האחיד של הפרלמנט האירופי, וסיימה את ההליך החקיקתי שיהפוך את יציאת USB-C לחובה במגוון רחב של מכשירים אלקטרוניים לצרכן, כולל ה-iPhone וה-AirPods, עד סוף 2024. ההנחיה אומצה כעת באופן רשמי והיא אמורה להתפרסם בכתב העת הרשמי של האיחוד האירופי. הנחיה תיכנס לתוקף 20 יום לאחר הפרסום, והכללים יחולו בדיוק 24 חודשים לאחר מועד זה. מוצרים שייצאו למכירה לפני מועד הגשת הבקשה יהיו פטורים ויוכלו להמשיך להימכר לאחר שלב זה. חובת היציאה האחידה של USB-C מחויבת כעת באירופה על פי חוק, וככל הנראה תשפיע במיוחד על אפל , שעושה שימוש נרחב במחבר Lightning במקום USB-C ברבים ממכשיריה. חברי הפרלמנט טוענים כי המהלך יצמצם את הפסולת האלקטרונית, יתייחס לקיימות המוצר ויהפוך את השימוש במכשירים שונים לנוח יותר. ללא קשר ליצרן, כל הטלפונים הניידים החדשים, הטאבלטים, המצלמות הדיגיטליות, האוזניות, קונסולות משחקי וידעאו כף יד ורמקולים ניידים, קוראים אלקטרוניים, מקלדות, עכברים, מערכות ניווט ניידות ומחשבים ניידים הניתנים לטעינה באמצעות כבל קווי, עם אספקת חשמל של עד 100 ואט, יצטרכו לכלול יציאת USB-C. פטורים יחולו על מכשירים קטנים מכדי להציע יציאת USB-C, כגון שעונים חכמים, צמידי בריאות וציוד ספורט מסוים, אך החקיקה צפויה להתרחב למכשירים אחרים עם הזמן. חברות גם יצטרכו להבטיח שתוויות ייעודיות יודיעו בבירור לצרכנים על מאפייני הטעינה של המכשירים שהם קונים. בנוסף, האיחוד האירופי מבקש להבטיח שפתרונות הטעינה האלחוטית יהיו גם הם ניתנים להפעלה הדדית ככל שהטכנולוגיה מתפתחת עם הזמן. ההוראה מסמיכה את הנציבות האירופית לחוקק חוקים עד סוף שנת 2024, שיאלצו חברות להפוך את פתרונות הטעינה האלחוטית המותאמים אישית שלהן פתוחים יותר ושיעמדו בתקנים של פעולה הדדית, ובכך יסייעו לצרכנים לא להיות "כלואים" בפתרונות טעינה קנייניים, ימנעו פיצול ויפחיתו בזבוז.לא ברור עדיין האם ההוראות יכללו את מערכת הטעינה MagSafe של אפל עבור ה-iPhone  וה-AirPods מכיוון שהיא מבוססת על תקן הטעינה האלחוטית Qi. בשבוע שעבר השיקה אפל שלט Siri Remote חדש ל-Apple TV ול-iPad מהדור ה-10, שניהם מחליפים את יציאות ה-Lightning בקודמיהם ל-USB-C, מה שמצביע לכאורה על כך שהמעבר של אפל לכיוון היציאה האחידה כבר בעיצומו.

אחרי שהשהתה את ההשקה של iPadOS 16 כדי להפריד אותה מההשקה של iOS 16, שחררה אפל את העדכון הראשון, 16.1, דווקא במקביל לעדכון של מערכת ההפעלה הטלפונית שלה, והוא מציע את העדכונים שהיו צריכים להגיע בגרסת הבסיס – כולל התמיכה בתכונה Stage Manager. תכונה זו, המוצעת עבור ה-iPad Pro השונים של אפל, המבוססים על מעבדי ה-A12 האחרונים ומעבדי ה-M1 וה-M2 החדשים יותר, מאפשרת למעשה לעבוד בנוחות יחסית בריבוי מטלות. היא מציגה מעין תפריט מעוגן בצד השמאלי של המסך ומאפשרת לפתוח ארבעה חלונות בו זמנית על מסך ה-iPad. בהמשך צפויה החברה להוסיף תמיכה גם לחיבור מסך חיצוני, כך שניתן יהיה לפתוח עד שמונה חלונות במקביל, ארבעה בכל תצוגה. העדכון הזה יהיה זמין לגרסות ה-M1 ומעלה בלבד. העדכון החדש גם מביא גרסאות משודרגות של האפליקציות השונות שמציעה אפל, כולל תוכנת המסרים Messages, הדפדפן ספארי וכן תוכנת הדואר האלקטרוני. בנוסף, כמו ב-iOS, יש עכשיו תמיכה בשיתוף ספריות תמונות וסרטונים מ-iCloud בדרך קלה ונגישה יותר. יש גם גרסה חדשה של אפליקציית המפות, ולראשונה אפל מציעה את אפליקציית חיזוי מזג האוויר גם בגזרת ה-iPad. עוד נוספו מספר מצבי תצוגה חדשים, המתבססים כמובן על הרזולוציה המרבית של כל גרסת iPad, וכן יש גרסה חדשה של Game Center, שמאפשרת, בין השאר, שיתוף ההישגים עם חברים. iPadOS 16.1 כבר זמינה להורדה ולהתקנה, והיא מציעה עוד שורה ארוכה של עדכונים ושדרוגים במערכת.

חברת הסטארט-אפ הישראלית טטאבי (Tetavi), הפעילה בעולמות המטאוורס, מכריזה על גיוס הון ממשקיעים אסטרטגיים ומבצעת מהלך של מיתוג מחדש ומשנה את שמה ל-יום (Yoom). החברה, שפיתחה מערכת מצלמות הלוכדת ומייצרת אווטארים והולוגרמות ומאפשרת הזרמת וידאו וולומטרי (תלת ממדי) בשידור חי, מודיעה היום על גיוס של 15 מיליון דולר. בסבב הגיוס לקחו חלק גורמים בכירים בתעשיית יצירת התוכן ובעולם התרבות, שהם גם שותפים אסטרטגיים של החברה. בהם: ג'ימי איובין – מייסד משותף, בין היתר, של Electronics Interscope ו-Beats Electronics, שנמכרה לאפל תמורת שלושה מיליארד דולר; פיניאס אוקונל – זמר, שחקן ויוצר ומפיק, זוכה פרס הגראמי;  מאבריק קרטר – מנכ"ל SpringHill Entertainment, ג'סטין לובלנר, מנכ"ל Darkroom, ופול וואכטר, מנכ"ל Main Street Advisors; והמשקיעים הקיימים – Insight Partners, מארק רואן וארון סטון. סבב הגיוס הנוכחי מעמיד את סך ההון אשר גייסה החברה עד היום על כ-50 מיליון דולר. כספי הגיוס יאפשרו לחברה לגייס עובדים בישראל ובעולם, להרחיב את שיתופי הפעולה שהיא מקיימת כבר היום עם המותגים, האמנים והיוצרים המובילים והמשפיעים ביותר, ולפתח את הפיצ'רים ואת חוויית המשתמש באפליקציות הנייד שברשותה. במהלך החודשים הקרובים החברה תגייס 20 עובדים למרכז הפיתוח שלה בישראל, בעיקר בתפקידי תוכנה ופיתוח. החברה הוקמה ב-2016 על ידי ד"ר מיקי תמיר, מייסד ויו"ר הדירקטוריון, שהקים כבר כמה חברות, כגון פיקסלוט (Pixellot), אורעד היי-טק, טראק 160 וספורט-VU, ומיכה בירנבוים, שמביא איתו ניסיון של כ-20 שנה בפיתוח אלגוריתמיקה של עיבוד תמונה. כחלק מאסטרטגיית המיתוג החדשה וקידום הפרויקטים הצפויים לה השנה, החברה אף מינתה את ארון סטון, שותף בכיר ב-Apollo Global Management, ליו"ר הראשון של החברה שאינו נמנה עם מייסדיה. היו"ר סטון ציין, כי "אנחנו ממש בתחילתה של תקופה שבה טכנולוגיות חדשות יחוללו מהפכה בדרך שבה אנחנו יוצרים וצורכים תוכן ואינטראקציה חברתית. יום תמשיך לשתף פעולה עם אמנים ויוצרים, כדי ליצור תוכן שמאפשר לייצר קרבה וחיבורים רגשיים טובים יותר בין אנשים ולשפר את הקשרים החברתיים ביניהם. אני נרגש להיות חלק מצוות כל כך מוכשר, המפתח שיטות חדשות המעוררות יצירתיות ומבטאות את הרגשות והתחושות האנושיות באופן משמעותי ונוכח יותר".

רישי סונאק שובר כמה "שיאים" עם כניסתו לבית ברחוב דאונינג 10 בלונדון והפיכתו לראש ממשלת בריטניה, במקומה של ליז טראס: הוא ראש הממשלה הבריטי הראשון אי פעם ממוצא הינדי, הוא אחד מהעשירים אי פעם שבין ראשי הממשלה של המדינה, אם לא העשיר שבהם – יש אומרים שעושרו גדול אפילו מזה של המלך, והוא גם איש עסקים מטבעו, אחרי שזכה להצלחה לא מעטה כשעבד בגולדמן זקס, בקרן הגידור TCI ובקרן שהקים בעצמו. סונאק מתקבל בידיים פתוחות לרווחה ועם גב חזק מצד קהילת ההיי-טק הבריטית – לא רק בגלל כהונתו כשר האוצר של הממלכה, כולל בתקופת הקורונה, אלא גם מאחר שהוא נחשב לתומך נלהב של התעשייה ולאחד שגאה בהצלחה שלה. רק לאחרונה הוא העלה ציוץ לחשבון הטוויטר האישי שלו שבו הוא סיפר, בגאווה לא מוסתרת, שתעשיית ההיי-טק בבריטניה היא השלישית בגודלה בעולם – ורק ארצות הברית וסין מקדימות אותה. יש מסונאק ציפיות גבוהות מאוד, ובראשן לחלץ את הממלכה מהמשבר שבו היא מצויה. הן גבוהות במידה רבה, ואולי אף בעיקר, מצד תעשיית המחשוב המתקדם המקומית, בין היתר מאחר שהוא היה בין הפוליטיקאים הבולטים בעמידה מאחורי חוק אסטרטגיית הדיגיטל הבריטית לשנת 2022, שהועבר לפני כחצי שנה. זאת, לאחר חמש שנים שבהן לא היה חוק כזה. לפי סונאק, המטרה שלו היא להתאים את המגזר התעשייתי לעתיד, ליצור מקומות עבודה, לקדם ולזהות כישרונות, ולחזק את התשתית הטכנולוגית של בריטניה. הדייר החדש בבית ראש הממשלה בלונדון ידוע גם כאחד שנלחם לצמצם את הפערים הטכנולוגיים באוכלוסייה, והוא הכריז על מועצת מומחים חדשה, שמטרתה להתמודד עם הפערים ולשפר את החינוך הדיגיטלי, במטרה להפוך את בריטניה למעצמת על. סונאק צוטט כאומר שהוא רוצה להפוך את המדינה למקום הטוב ביותר בעולם לפתיחה ולשגשוג של עסקים וחברות בתחום ההיי-טק. בנוסף, ההערכה היא שהוא מתכוון להשקיע כספים רבים בפיתוח ומחקר, ולנסות לקהל על סטארט-אפים למצוא את דרכם. חסיד של בינה מלאכותית בתקשורת הבריטית, וגם בזו הגלובלית, מציינים שסונאק דיבר יותר מפעם אחת, ובהתלהבות, על תחום הבינה המלאכותית ועל התועלות שהוא מספק לתעשייה בפרט, ולכלכלה ולמדינה בכלל. הוא התבטא בנושא לא אחת גם בדיוני המפלגה השמרנית, שממנה הוא מגיע, תוך שהוא מציין שהבינה המלאכותית היא לא עוד מדע בדיוני, אלא תחום חי, נושם ומתקדם. סונאק אף ציין שמדובר במהפכה לכל דבר, כמו שהקיטור תאם למהפכה התעשייתית, כפי שהמחשבים תרמו ליצירת האוטומציה, וכפי שהאינטרנט תרם להעברת והחלפת מידע ברחבי העולם. "אם הבינה המלאכותית הייתה תורמת רק את עליית הפריון הממוצעת שלה, זה היה שווה כ-200 מיליארד ליש"ט בשנה לכלכלה שלנו", הוא אמר בישיבה בוועידה של המפלגה השמרנית, שהתקיימה לפני כשנה. אז הוא גם הכריז על הקמת קרן בשווי של עשרות מיליוני ליש"ט כדי להציע מעל 2,000 מלגות בתחום ה-AI לאלה שבתורם יעזרו לקדם את תעשיית ההייטק הבריטית. יש לציין שהציפיות מסונאק הן גם לקדם, ואולי גם לזרז, תוכניות שכבר קיימות בתחום, שאחת מהן היא מפת דרכים לקידום מעמדה של הממלכה בתחום הבינה המלאכותית. מהלך זה הוא חלק מתוכנית ל-10 שנים קדימה, שיצאה לדרך בשנה שעברה. ראשת הממשלה היוצאת של בריטניה, ליז טראס. צילום: משרד ראש ממשלת בריטניה הבלוקצ'יין – תעשייה נוספת שנושאת עיניים אל סונאק גם טראס, בתקופת כהונתה הקצרצרה (44 ימים), התבטאה ופעלה למען חיזוק החדשנות בתחום הטכנולוגיה, כולל עמידה לצד תעשיית הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפים, והאימוץ שלהם. גם הצד הזה של התעשייה מביט אל סונאק בתקווה, מתוך הערכה שהוא מאמין בחדשנות ואימוץ טכנולוגיות. מרטין היסובאק, חוקר בתחום, אף התבטא כי "רישי סונרק טוב לקריפטוגרפיה. אם המנהיגות שלו תהיה המשך למה שמראה הרקורד שלו, הוא תמיד עמד לצד החדשנות. ההערכה היא שהדרך לבהירות רגולטורית לגבי המטבעות הווירטואליים תהיה קצרה מתמיד הפעם, תחת הנהגתו". אי אפשר לסיים סקירה כזאת, בוודאי שלא ב-2022, בלי התייחסות לתחום הסייבר: בהיותה אחת מהמדינות החזקות ביותר במערב, בריטניה היא מדינה מותקפת מאוד. לכן, מציינים מומחים בממלכה, ראש הממשלה החדש יהיה מוכרח להמשיך ולהשקיע רבות בסייבר, כולל פיתוח של כישרונות. זאת, במיוחד לאור זה שכבר כיום, בריטניה נמצאת בפיגור בנושא אחרי מדינות מתקדמות אחרות, עם מספר גדול מאוד של קורבנות – אולי הכי גדול למיליון תושבים בעולם המערבי.  

הקמפוס רחובות, בשיתוף מרכז הזדמנות רחובות וחברות מובילות מעולם ההדרכה בתעשיית היי-טק, יפתחו בעיר מסלול ייחודי וחדשני – קורס מכינה להיי-טק. מטרות המכינה הן למצוא את המסלול הנכון להשתלבות בתעשיית ההיי-טק, להכיר את המקצועות הנדרשים ולמצוא את החוזקות של המשתתפים במטרה לייצר השתלבות נכונה ולאורך זמן, תוך התנסות תעסוקתית מעשית בתעשייה. הקמפוס רחובות מציינים כי קהל היעד למכינה הם אנשים המעוניינים להשתלב בהיי-טק או מעוניינים בהסבת קריירה, תושבי רחובות והסביבה, בכל גיל. תנאי הקבלה הם 12  שנות לימוד, מחשב נייד או ביתי, או יכולת להגיע ולהתחבר מהקמפוס. למסלול שיווקי נדרשת יכולת קריאה בסיסית באנגלית כתנאי סף ברמת גלישה באתרי אינטרנט באנגלית. מרכז הזדמנות רחובות גם יסבסד לנרשמים הראשונים את העלויות. תוכנית המכינה כוללת סקירה של עולם ההיי-טק, הכוללת את התפקידים השונים ודרכים שונות להשתלבות בהיי-טק, הכרת מונחים, סקירת תעשיית ההיי-טק הישראלית, הכרת תפקידים מבוקשים, כיצד עובד דירוג השכר בענף ומה הם תנאי ההעסקה המקובלים.

הרשות להגנת הפרטיות ערכה באחרונה פיקוח רוחב בקרב 28 סוכנויות ביטוח בישראל ומצאה כי מרביתן עומדות ברף הבינוני-גבוה של הוראות חוק הגנת הפרטיות ובתקנות מכוחו. 26 מתוך 28 סוכנויות הביטוח שנבדקו קיבלו הנחיות לתיקון ליקויים ועל חלקן אף ביצעה הרשות הליך פיקוח מעקב ווידאה כי הליקויים תוקנו כנדרש. לדברי הרשות, כשני שליש מהסוכנויות (75%) עמדו ברמה גבוהה בהוראות חוק הגנת הפרטיות בנוגע לאבטחת מידע, 92% מהסוכנויות עמדו ברמה גבוהה בקריטריון של ניהול מאגרי מידע וכ-71% מהסוכנויות עמדו ברמה גבוהה בקריטריון של בקרה ארגונית. יחד עם זאת, רק 32% מהסוכנויות המשתמשות בשירותי מיקור חוץ לעיבוד מידע עמדו ברמה גבוהה בהוראות התקנות, המתייחסות לחובות החלות על החברות במקרים של עיבוד מידע אישי באמצעות מיקור חוץ. סוכנויות הביטוח בישראל – אחד מיעדי פיקוח הרוחב המשמעותיים של הרשות לאחרונה סיימה הרשות חקירה פלילית, שחשפה רשת סחר בנתונים אישיים של מבוטחים בשלוש מחברות הביטוח הגדולות בישראל, ממנה עלה כי סוכנות ביטוח הפעילה במהלך שנתיים עובדי מכירות בחברות הביטוח, שהופעלו על בסיס קבוע תמורת תשלום. בסיומה של החקירה הועבר התיק למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה לשם עיון והחלטה בדבר הגשת כתבי אישום   מגזר סוכנויות הביטוח בישראל נקבע כאחד מיעדי פיקוח הרוחב המשמעותיים של הרשות להגנת הפרטיות, וזאת בשל מאפייניו הייחודיים בהיבטי פרטיות, שבאים לידי ביטוי בשימוש נרחב של כלל הציבור בשירותי סוכנויות הביטוח, באיסוף מידע בהיקפים נרחבים ושמירתו לתקופה ממושכת ובהחזקת מידע רגיש, כגון מצב נפשי ומצב בריאותי של הלקוחות. בנוסף, המעבר הטכנולוגי המואץ לרכישת שירותי ביטוח במרחב הדיגיטלי, מעלה סיכונים נוספים לפריצה למאגרי מידע וגניבת נתונים, כדוגמת פרשת שירביט, אשר המחישה את חשיבות העמידה בחוק הגנת הפרטיות ובתקנות מכוחו, במיוחד בקרב סוכנויות ביטוח המספקות שירותי ביטוח לחברות וגורמים ביטחוניים. חוותה מתקפת סייבר חמורה. שירביט במסגרת פיקוח הרוחב, בחנה הרשות להגנת הפרטיות את עמידת סוכנויות הביטוח בקריטריונים הבאים: בקרה ארגונית, ניהול מאגרי מידע, אבטחת מידע ועיבוד מידע אישי במיקור חוץ. ממצאי דו"ח הפיקוח העלו כי נמצאו ליקויים בתחום אבטחת המידע וכי על מנת לשפר את רמת העמידה של הסוכנויות, עליהן לוודא, בין היתר, כי תיעוד של כל אירועי אבטחת המידע יישמר וכן לגבש נוהל עבודה סדור, בהתאם לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), לרבות קיום דיון מעת לעת באירועי אבטחה. כמו כן, על סוכנויות הביטוח לבחון את הצורך בחיבור התקנים ניידים למערכותיהן, וככל שלא קיים צורך, או שהוא מינימלי, להגביל את השימוש בהם למתכונת ההולמת את רמת אבטחת המידע שחלה על המאגר, רגישות המידע והסיכונים למערכות המאגר או למידע, הנובעים מחיבור ההתקן הנייד למערכת, לרבות קיומם של אמצעי הגנה מתאימים מפני סיכונים אלה. הסוכניות לא מבינות מה השימושים שמותר לעשות במידע על הלקוחות בהתייחס לקריטריון של ניהול מאגרי מידע, עולה מממצאי הדו"ח, כי ישנה אי בהירות בקרב סוכנויות הביטוח בנוגע לשימושים שמותר להן לעשות במידע שהן אוספות על הלקוחות, כאשר הן משמשות כמחזיקות עבור חברות הביטוח. עמדת הרשות היא כי בעסקת ביטוח טיפוסית, כגון ביטוח חיים, בריאות, נכסים וכיוצא בזאת, חברת הביטוח היא בעלת מאגר המידע וסוכנות הביטוח משמשת כמחזיקה, ומשכך אסור לה להשתמש במידע על הלקוחות למטרותיה, ככל שהן חורגות מהמטרות שביחס אליהן ניתנה הסכמת הלקוח לחברות הביטוח. המשמעות היא שההסכמה הניתנת על ידי המבוטח לחברת הביטוח למטרות המוצהרות, אינה מהווה הסכמה לשימושים נוספים על יד סוכנות הביטוח, גם אם המטרה דומה, כשאין בכך כדי לשלול את האפשרות של סוכנות הביטוח להקים מאגרי מידע בבעלותה. יצוין, כי במקרה שבו מבקשת סוכנות הביטוח לעשות במידע שימושים נוספים על אלה שלשמם אספה את המידע עבור חברת הביטוח, באופן שיהפוך את הסוכנות לבעלת מאגר מידע נפרד, עליה לקבל את הסכמתו הנפרדת של הלקוח להצטרף למאגר הלקוחות של סוכנות הביטוח. במסגרת בקשת ההסכמה הנפרדת על סוכנות הביטוח עליה לציין האם חלה על הלקוח חובה חוקית למסור את המידע, או שמסירת המידע תלויה ברצונו ובהסכמתו, וכן לציין את המטרה או המטרות אשר לשמן מבוקש המידע, למי יימסר המידע ומטרות המסירה. ממצאי הדו"ח על סוכנויות הביטוח צילום: הרשות להגנת הפרטיות עיבוד מידע פרטי במיקור חוץ  מממצאי הדו"ח המתייחסים לקריטריון של עיבוד מידע אישי במיקור חוץ עולה כי במגזר סוכנויות הביטוח נמצאה רמת עמידה בינונית בהוראות חוק הגנת הפרטיות. כמו כן עולה מהממצאים כי סוכנויות רבות כלל אינן מודעות לכך שהשימוש שהן עושות בתוכנות ניהול אינטרנטיות מהווה למעשה העברת מידע למיקור חוץ. כפי שעולה מהדו"ח, על הגופים המסתייעים בגורם חיצוני לצורך עיבוד מידע לבחון, עוד בטרם ההתקשרות, את סיכוני אבטחת המידע הכרוכים בהתקשרות. בנוסף, על בעל המאגר לוודא עריכת הסכם מול כל גורם חיצוני המחזיק במאגר, בו יקבעו במפורש, בין היתר, חובתו של הגורם החיצוני לדווח, אחת לשנה לפחות, לבעל המאגר אודות אופן ביצוע חובותיו לפי התקנות וההסכם ולהודיע לבעל המאגר במקרה של אירוע אבטחה. הרשות הבהירה כי גם כאשר הסוכנות משמשת כמחזיקה במאגר עבור חברת ביטוח, יש לוודא עריכת הסכם מול כל גורם חיצוני נוסף שמחזיק במאגר. עוד דורשות התקנות מן הגופים לנקוט באמצעי בקרה ופיקוח נאותים על עמידת הגורם החיצוני בהוראות ההסכם והתקנות. לאור הממצאים, שעלו מהליך פיקוח הרוחב, קיבלו 26 גופים מתוך 28 הגופים שנבדקו הנחיות ספציפיות לתיקון הליקויים שנמצאו אצלם. לנוכח הכשלים שהתגלו בהליך פיקוח הרוחב, המפורטים בממצאי הדו"ח, נשלחו הנחיות לכלל הגופים הפועלים במגזר, באשר לצעדים שעליהם לנקוט כדי לעמוד בדרישות החוק והתקנות.

חברת זיפרקרוטר (ZipRecruiter) מינתה את ענבל גלעד לדירקטורית מוצר במרכז הפיתוח הישראלי. ענבל תשמש כמנהלת צוות המוצר התומך בקבוצת ה-Enablement ותפקידה להעצים מאות מהנדסים ואנליסטים בחברת זיפרקרוטר העולמית, ולפתח תשתיות לקידום פיתוח חדשני ויעיל על מנת לייצר את החיבורים הטובים ביותר בין ארגונים לבין מועמדים לעבודה. גלעד בעלת ניסיון רב בתחום הדטה והמוצר. היא עבדה על מוצרים מבוססי דטה למעלה מ-15 שנה כמפתחת, אנליסטית ומנהלת מוצר. היא הובילה צוותי דאטה ומוצר בארגונים בהם אינטל ו-Sisense ושימשה בשירות הצבאי אנליסטית ביחידה 8200. ZipRecruiter היא מהמובילות בזירת חיפוש העבודה הדיגיטלית ומפעילה מרכז פיתוח בשרונה בתל אביב. הפלטפורמה של זיפרקרוטר מחברת אנשים באופן אקטיבי למקומות עבודה שעשויים להתאים להם באמצעות טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית.