עולם הטלפונים החכמים עבר בשנים האחרונות שינוי משמעותי מאוד, שבא לידי ביטוי בחשיבות ההולכת וגוברת לצילום. לא מדובר רק במספר העדשות, אלא גם איכות החיישנים ובכמות האור שהם מכניסים למערכת. מאחורי הקלעים, מדובר במעבדים חזקים יותר, שמציעים יותר יכולות. זה נכון גם ל-Snapdragon 8 Gen 2, המעבד החדש – או, יותר נכון, המערכת על שבב שמורכבת ביותר מ-50 שבבים זעירים – שעליו הכריזה קוואלקום לפני כמה ימים בכנס המפתחים שלה בהוואי. הגרסה החדשה של ה-Snapdragon, שתצא לשוק עוד לפני סוך השנה, מגיעה עם מעבד תמונה חדש ומעדוכן, שמביא אל השולחן לא רק שיפורים לעומת הדור הקודם, אלא גם כמה תכונות שאמורות לשדרג את התוצאות שיפיקו המשתמשים מהטלפונים החדשים שיהיו מבוססים עליו. בכל מה שקשור לצילום, לקוואלקום ישראל יש הרבה מה לספר. לחברה שני מרכזי פיתוח בארץ – אחד בהוד השרון, שמתעסק בפיתוח שונים, ובעיקר במודם המתקדם שמשובץ במעבד, ואחד בחיפה, שהוא חלק משמעותי בקבוצה שאחראית להיבטים של הצילום – ועובד מול צוות האם בארצות הברית ומול הצוותים האחרים בהודו, בדרום קוריאה ובטייוואן. "המטרה: שהמחשוב יהיה ממש ביחידת הקצה" "מה שמאפיין את האסטרטגיה של קוואלקום הוא פיתוח רובד טכנולוגי אחד, שלאחר מכן מתאימים אותו לשווקים השונים. למשל, בהיבט שאנחנו מעורבים בו, מתאימים את אותו מעבד תמונה לכל השווקים, לטלפונים, לרכבים, למחשבים ניידים ולטאבלטים", סיפר ניר שטראוס, מוביל צוות טכנולוגיית התמונה במרכז של קוואלקום בחיפה. בגדול, אמר שטראוס, "קוואלקום רוצה לעשות משהו שהוא אלחוטי, עתיר ביצועים וחסכני, ולהעביר את החוכמה ואת הזמינות ממש אל יחידת הקצה, כי אחרת, זמן השיהוי יכול להיות גבוה או שתהיה הפרה של תנאי המשתמש, כמו העברת פרטי זיהוי אצבע לשרת רחוק. לכן, אנחנו רוצים שהמחשוב יהיה ממש ביחידת הקצה, כולל שיפור בביצועים של הבינה המלאכותית". ניר שטראוס, מוביל צוות טכנולוגיית התמונה במרכז של קוואלקום בחיפה. צילום: מארק גינצבורג הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי חזק מאוד בתכונות החדשות, ששולבו בדור החדש של המעבד. אחת התכונות הללו מכונה Cognitive ISP. תכונה זו משתמשת בדור החדש של שבב ה-Hexagon, ה-DSP, כדי ליצור סגמנטציה בתמונה. היא מפרקת אותה לגורמים על ידי זיהוי של חלקי פנים, כולל עיניים ושיער, רקעים שונים, בדים שונים, והעברה ל-ISP של מפה של שטחים שבהם ניתן להשתמש כדי לעבד באופן שונה כל חלק ולשנות צבע, מרקם, רמת רעשים וכדומה. זאת, במקום לשנות את כל התמונה בבת אחת – מה שעלול לגרום לעיוותים. מדובר בטכנולוגיה שמוצעת בקוד פתוח, כך שניתן להשתמש בטכנולוגיה של חברות אחרות כדי ליצור את המפה הזו. תכונה חדשה אחרת היא שימוש בבוקה ב-וידיאו, וזאת על ידי ביצוע של אותו תהליך סגמנטציה, כדי לזהות את האובייקט הראשי וליצור את האפקט של הטשטוש מאחור. זה נעשה בזמן אמת, מבלי כל שהיות כפי שנדרש בצילום וידיאו. הדבר בא לידי ביטוי גם בתהליך שמאפשר לשמור על יציבות מוחלטת של צילום הווידיאו, שבו האופק נשאר יציב לחלוטין, גם תוך כדי ריצה, ובמיוחד בטכנולוגיה חדשה שהחברה מכנה ViULL – צילום וידיאו בתאורה נמוכה במיוחד, בעוצמה של עד לוקס יחיד, שמצליחה להפיק פרטים מדהימים ותיקוני תמונה משופרים. כך, ניתן לצלם בחושך כמעט מוחלט מבלי לפגוע בפרטים, ותוך הימנעות ממריחות צבע מיותרות. מדובר בפיתוחים שעל חלקם העבודה כבר נמשכת ארבע שנים. אחד מהם – החלפת רקע חלקה בווידיאו באופן מקוון ומיידי תוך כדי צילום – ישולב בדור הבא של המעבר, Snapdragon 8 Gen 3. "המטרה של קוואלקום הוא להפוך את הטלפון למצלמה מקצועית – ולשם אנחנו הולכים. אני לא חושב שיש מצלמת DSLR שיש לה יכולת חישוב יותר גדולה ממעבד של קוואלקום, ואנחנו גם משלבים שיפור של אופטיקה, מה שמביא אותנו אל הקו שבו נמצאות המצלמות המקצועיות. עיבוד התמונה הוא תחום מאוד גמיש, כי אין סטנדרט, ואנחנו מספקים ממשק לכולם", אמר שטראוס. "התפיסה העיקרית שלנו היא: מה שאפשר לעשות בחומרה – עושים בחומרה, כדי לא לבזבז חשמל וגם כדי לקצץ את זמני העיבוד. המטרה המוצהרת היא לייצר אלגוריתם חומרתי, שעושה את הפעולות בזמן מהיר. אי אפשר לחכות, לומר למשתמש אל תעביר כי אנחנו מטפלים כמה שניות בפריים. הכול חייב להיות מיידי – לצלם, לקודד, לסנן ולייצב, ואז לשמור", סיכם.

כבר ברור לרוב האנשים עלי אדמות שאי השמירה על איכות הסביבה לאורך השנים הרבות, מאז ימי תחילת המהפכה התעשייתית, הורסת בהתמדה את תנאי המחיה שלנו. אולי יש כאלה שיודעים ולא רוצים לעשות כלום, עוצמים עין כדי לשמור על דברים שיותר חשובים להם, אבל ברמת הרחוב והבית יש כבר דבר אחד די ברור: האוויר שאנחנו נושמים היה פעם, איך נאמר, איכותי יותר. לפי חברת האקלים-טק הישראלית סנסיבו, למרות מה שרבים מאתנו אולי חושבים, חללים פנימיים עלולים להיות מזוהמים עד פי חמישה מהאוויר בחוץ – ובממוצע, האדם המערבי מבלה מעל 90% מהחיים שלו בתוך חללים סגורים. אילו דברים אנחנו נושמים בחללים סגורים ולא יודעים? חומרי ניקוי ביתיים וחומרי בניין, מזהמים שנכנסים לאוויר הבית מבחוץ, כגון אבק ואבקנים, ומזהמים שהם תוצרי לוואי של הנשימה האנושית, שבחלל סגור עלולים לעלות לרמות מסוכנות. החברה השיקה את Sensibo Elements כדי לנטר אחר איכות האוויר בבית, במשרד, במחסן ובכל מקום ששוהים בו שעות רבות ונושמים את האוויר שבתוכו. מדובר בצעד ראשון, שבעקבותיו ניתן ליישם פתרונות שישפרו את איכות האוויר המקומית – ולא לזייף ולהגיד: "תפתח חלון". הגאדג'ט הזה יכול להתחבר למזגנים ולמוצרי טיהור אוויר שבהם תומכת החברה, כולל באמצעות אינטגרציה עם הסייעות הווירטואליות של אמזון וגוגל. הוא דורש חיבור לרשת, כדי שניתן יהיה לתחבר לאפליקציה שעוקבת אחר רמת הזיהום המקומית, וכאמור, להוביל לפתרון, שאותו מגדיר המשתמש באמצעות אלגוריתם שהחברה מכנה PureBoost. המחיר של Sensibo Elements כעת, בתקופת חגי הקניות של נובמבר, עומד על 549 שקלים.

סיטיזן אימפקט היא חברה ישראלית שמבקשת לעשות משהו חשוב מאוד ותורם חברתית: לסייע לצמצום הפערים בחברה הישראלית. או, יותר נכון, לעזור למשקי בית לשמור את הראש מעלה המים, ואולי קצת יותר מכך, ובכל מקרה – לא להידרדר לעוני. החברה הציגה בתערוכת הערים החכמות שהתקיימה בשבוע שעבר בברצלונה. הפתרון שפיתחה סיטיזן אימפקט הוא פלטפורמה טכנולוגית מבוססת מודלי AI לאיתור, מניעה וטיפול במשקי בית שעלולים להידרדר לעוני. בחברה אומרים כי הפלטפורמה יכולה להביא לשיפור מצבם בתקופה קצרה, תוך מקסום משאבים וחסכון לבעלי עניין ציבוריים ופיננסיים. מקימת החברה היא ד"ר דגנית בידרמן, שלה ניסיון של 20 שנים בטיפול בסוגיות חברתיות, בהן עוני, נוער בסיכון וחינוך. מחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות הראו שיש משפחות רבות, בארץ ובחו"ל, שבסיס ההכנסות שעלולות להידרדר למשבר כלכלי ולעוני על אף ששני בני הזוג עובדים. מדובר במשפחות נורמטיביות, מה שנהוג להגדיר המעמד הבינוני, שמנסות להתמודד עם יוקר המחיה, עליית הריבית והמציאות הכלכלית הקשה – ולא תמיד מצליחות. "איתור נכון ובזמן של המשפחות הללו יכול, בהתנהלות נכונה, להחזיר אותן למסלול חיים רגיל ולהציל אותן מקריסה", אמרה ד"ר בידרמן. "צריך להדגיש שאלה משפחות שנהוג לומר עליהן שהן 'לא מוכרות לרווחה', מה שגורם להן לא פעם ליפול בין הכיסאות". "יש פרק זמן קצר שאפשר לעזור למשפחות אלה, וכדי לטפל בהן צריך פלטפורמה טכנולוגית", הוסיפה. תובנה זו היא מה שהניע את ד"ר בידרמן להקים את סיטיזן אימפקט, יחד עם ינון ברוש, המשמש כסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה. ברוש מגיע מעולמות פיתוח התוכנה ובשנים האחרונות הוא עמד בראש קרן מחקר של מכבי שירותי בריאות. בעזרת אנג'לים ובתמיכה של חמי פרס ומשרד עורכי הדין שיבולת, בסבב הראשון גייסה החברה 300 אלף דולר, וכעת היא מצויה בסבב שני, שבו היא מבקשת לגייס כשני מיליון דולר – בין היתר כדי לפרוץ לשווקים חדשים. זוהי אחת הסיבות שבעטיין הציגו אנשי החברה בתערוכה בברצלונה. שיתוף פעולה עם הרשויות לדברי ד"ר בידרמן, במהלך השנים היא פיתחה מתודולוגיה ייחודית לטיפול באוכלוסיות שעלולות להידרדר לעוני ובמגזר השלישי, והרעיון היה לתרגם אותה למערכת ממוחשבת שתעשה את הפעולות הנדרשות כדי להציל משפחות מהגעה למצב זה. "הרעיון הוא יצירת מודל פרסונלי, מותאם לכל משפחה, שמקיף את כל תחומי החיים שלהם", הוסיפה. "אנחנו מראים להם תמונת כוללת ונותנים להם את הכלים לצאת מזה". ד"ר בידרמן וברוש ציינו שהמערכת יכולה לתת אינדיקציה לא רק לבעיה הפיננסית, אלא גם לבעיות רגשיות, שעלולות להביא ליציאה ממעגל העבודה. "אנחנו מטפלים רק באוכלוסיות שמשולבות במעגל העבודה", אמרו השניים. כדי לאתר את המשפחות האלה, הם משתפים פעולה עם הרשות המקומית, שיש לה אינטרס מובהק לדאוג שהמשפחה לא תידרדר ותיפול להיות נטל על הרווחה, ועם הבנקים, שיש להם אינטרס שהלקוחות שלהם לא ייכנסו למשברים כלכליים, שעלולים להביא לכדי חובות אבודים, הווה אומר אובדן הכנסות לבנקים. כיצד זה עובד בפועל? ד"ר בידרמן: "על סמך המודל שבנינו והמידע שאנחנו מקבלים, אנחנו מנסחים שאלון מובנה, שנותן לנו אינדיקציה על מצבם של האדם והמשפחה. בעזרת AI וכלים אחרים אנחנו מבינים את מצבם הדמוגרפי של בני המשפחה, מבינים את המוטיבציות שלהם לעשות שינוי, שזה שלב מאוד חשוב, ואז בונים להם את התוכנית. התוכנית כוללת חיבור עם שורה של גורמים בממשלה ובמוסדות אחרים, שיש להם מענה לאותן בעיות של המשפחות. מעבר לאיתור, אנחנו יוצרים קשר אישי עם אותם גורמים, מכינים אותם שאותה משפחה שאנחנו מאתרים תפנה אליהם, ואז מבקשים מהם לטפל בה. בנוסף, אנחנו מקיימים מעקב: האם המשפחה פנתה למוסד הרלוונטי, מה היה הסיוע והאם זה עזר. הסיוע הרגשי, שהוא מורכב יותר, מגיע בעקבות התשובות שבני המשפחה משיבים בשאלון, ועל פי זה אפשר להסיק תובנות". עד כה השתתפו בתוכנית כמה מאות משפחות ממספר ערים בארץ, ולדברי ד"ר בידרמן וברוש, היו לא מעט הצלחות, כלומר – משפחות שניצלו מהידרדרות וחזרו למסלול חיים רגיל.

המונדיאל הוא אירוע ענק, שמדי ארבע שנים מאחד מיליונים על גבי מיליונים ברחבי העולם, שאוהבים כדורגל. נדמה שאי אפשר למצוא משהו – לא רק בספורט, אלא בכלל – שמאחד את העולם יותר מהמשחק הפופולרי הזה. הפעם, יש כאלה שלא יצפו במונדיאל, עקב היותו שנוי במחלוקת, העובדה שהוא מתקיים בקטאר, שהיא מדינה שמפירה זכויות אדם, והדרך שבה היא קיבלה את האירוח. הצעד שלהם ראוי להערכה, אולם, הרשו לנו לנחש, מספרם יהיה מועט אל מול האוהדים שלא אוהבים את כל מה שצוין כאן, אבל זה לא מה שימנע מהם לצפות במשחקים. לכבוד האירוע, ביקשנו מחמישה אנשי היי-טק לספר לנו על חוויית הכדורגל הכי משמעותית שהם חוו, כיצד המשחק קשור בעיניהם להיי-טק ואיזו נבחרת הם רוצים שתנצח במונדיאל הנוכחי. הפסד הוא הזדמנות יודי בר און, מנכ"ל קאליידו (Kaleidoo), חברה בת של בינת תקשורת מחשבים, שמתמחה ב-AI ובדטה, שיחק בעברו בהפועל חיפה. "שיחקתי שם במשך חמש שנים, בתור ילד ונער", אמר. "ספורט זה אורח חיים עבורי, גם כיום. מבחינתי, זה כמו אוויר לנשימה. אפילו הייתי בזמנו אלוף הארץ בריצה והתאמנתי לאולימפיאדה". יודי בר און במדי קבוצת הילדים של הפועל חיפה. צילום: פרטי ספר לנו על זיכרון שלקחת אתך מהכדורגל. "אני זוכר דווקא מקרה של כישלון: המשחק הראשון שלנו, בילדים, היה נגד מכבי חיפה. אני הייתי הקפטן והפסדנו 4-0 – הם כיסחו לנו את הצורה. אני זוכר את ההלם כשאתה מקבל גול אחרי גול ולא מצליח לייצר הזדמנויות. או אז יש שתי אפשרויות: או שאתה מסתגר ומרחם על עצמך, כאשר הביטחון והמוטיבציה יורדים, או שאתה לוקח את זה לכיוון אחר – אנחנו בתחילת העונה, יש הרבה מה לשפר, לעשות שיעורי בית, ולתכנן מחדש את האסטרטגיה שלנו. בסוף היינו אחת הקבוצות הטובות בליגה, הרבה בזכות אותו הפסד צורב למכבי חיפה. זה דומה לעולם היזמות: אין סטארט-אפ שלא נכשל. סטארט-אפ זה רכבת הרים והיזמים הטובים הם אלה שלמדו מטעויות, שיפרו ובנו. מעט מאוד מצליחים בהזדמנות הראשונה". האם אתה מוצא חיבור בין כדורגל להיי-טק? "כן. בסוף, כמו קבוצת כדורגל, גם חברות, ובפרט חברות היי-טק, בנויות על עבודת צוות. לכל אחד יש את התפקיד שלו, שבו הוא צריך להיות הכי טוב, ואין תפקיד שהוא פחות חשוב. אם הקשרים או המגנים יהיו פחות טובים, תהיה זרימה פחות טובה של הכדור והסיכוי שיבקיעו לקבוצה שער גדל. גם כשאתה מייצר מוצר או פתרון, אתה חייב שיהיה לך את כל סט הכלים בקלמר – שוער, חלוץ, קשר וכו'… כלומר, אתה צריך את כל האנשים הרלוונטיים מהתחומים השונים, את כל השכבות של התשתיות ואת מגוון הטכנולוגיות, ויש צורך לחבר את כל זה בצורה טובה. מספיק שיהיה לך כשל באחד המקומות – והמוצר לא יעבוד. כמו כן, בכדורגל, אחד הדברים החשובים הוא הזרימה. כל הזמן יש זרימה של הכדור בין שחקן אחד לשני. זה נותן ערך, כי אתה מגיע להרבה הזדמנויות. גם בעולם הדטה וה-AI, כשהדטה נמצא בתנועה ומנתחים אותו, יכולים לקבל הזדמנויות חדשות ולממש את הפוטנציאל שלו, להבקיע". איזו נבחרת אתה אוהד במונדיאל הנוכחי? "אני בדרך כלל מעדיף את האנדרדוג. השנה אני עם אנגליה. מגיע להם. יש בכדורגל האנגלי המון סבלנות, משמעת ועבודה קשה. פעם אמרו על ספורטאים שהם נולדו עם כישרון, אני טוען שהחלוקה היא 20% כישרון, גנטיקה ופוטנציאל, ו-80% התמדה וכוח רצון, כי אם לא תתמיד ותעבוד קשה – לא תגיע לטופ העולמי". בזכות סבא שלי יוליה קרסיק, דירקטורית פרפורמנס מרקטינג ב-AI21 Labs, סטארט-אפ שמציע פתרון AI לכתיבה ולקריאה, חובבת כדורגל מגיל צעיר, והיא שיחקה בקבוצת נשים במרכז הקהילתי היהודי של סנט פטרבורג, טרם עלייתה ארצה לפני כחמש שנים. יוליה קרסיק במשחק של נבחרת הנשים של המרכז היהודי בסנט פטרבורג. צילום: פרטי כשקרסיק נשאלת על זיכרון משמעותי שיש לה סביב עולם הכדורגל, היא מספרת שהיא התאהבה בספורט הזה בזכות סבא שלה. "הוא היה מעריץ גדול של כדורגל, והתחלתי לצפות במשחקים בעקבותיו. אני במקור מסנט פטרבורג ואוהדת את הקבוצה המקומית, זניט, שאחרי פירוק ברית המועצות ירדה מגדולתה. ב-1999, כשהייתי בת 10, השתתפתי בחוג מוזיקה. באחד הימים, כשהגעתי לשיעור, זניט השתתפה בחצי הגמר של גביע רוסיה, ולא רציתי להחמיץ את המשחק. סבא שלי לקח אותי באותו היום לבית הספר שבו התקיים החוג, והייתה שם טלוויזיה בלובי, שאנשים התגודדו סביבה וצפו במשחק. שאלתי את סבא אם אני יכולה לצפות במשחק במקום ללכת לחוג, והוא הסכים. בסוף זניט ניצחה, והייתי כל כך שמחה. כעבור כמה שנים הצטרפתי לקבוצת הנערות במרכז היהודי בסנט פטרסבורג ושיחקתי כדורגל בעצמי. אני צופה בכדורגל עד היום. גמר המונדיאל הנוכחי ייפול על יום הולדתי בדצמבר, אז אחגוג אותו בצפייה במשחק". איזו קבוצה את אוהדת במונדיאל הנוכחי? "אני אוהבת את הולנד, והייתי רוצה שהם ינצחו". יום שהתחיל בעלייה לתורה ונגמר על הדשא ניר שכטר, מנהל מוצר ב-At-Bay, שפיתחה פתרון הגנת סייבר המשלב פוליסת ביטוח עם ניטור מערכות הלקוח והתרעה על חולשות המסכנות את הארגון, נזכר ב-1999. "עליתי לבמה בבית הכנסת, לדרשת בר המצווה שלי, שאליה התכוננתי במשך חודשים. בר המצווה הזה היה בסכנה, כי באותו היום התקיים המשחק בין הפועל חיפה – הקבוצה שאני אוהב – למכבי תל אביב, וידעתי שזה יהיה המשחק שיכריע האם הפועל חיפה תזכה באליפות. ואמנם, היא זכתה בה בסופו של דבר, לאחר שניצחה את הצהובים 3-2. זאת הייתה האליפות הראשונה והאחרונה עד כה בתולדות הפועל חיפה", אמר. ניר שכטר במשחק של הקבוצה האהובה עליו, הפועל חיפה. צילום: עצמי "הודעתי להורים שהבר מצווה מבוטל, ננעלתי בחדר והסיפור היה סגור מבחינתי. בסופו של דבר הגענו לפשרה: אני, אבא והאחים נצא מיד אחרי הדרשה לכיוון קריית אליעזר. וכך היה – היינו האורחים הראשונים שעזבו את בר המצווה שלי", ציין שכטר. הוא הוסיף ש-"את התחושה שאני וכל מי שסביבי הרגשנו ברגע שבו התברר שהפועל חיפה זכתה באליפות לא אשכח בחיים. אבא שלי, עם אחי על הכתפיים, אני ועוד אלפי אוהדי הפועל חיפה פרצנו למגרש. לעולם לא אשכח את היום הזה, שהתחיל בעלייה לתורה בבית הכנסת ונגמר על הדשא בקריית אליעזר, במרחק נגיעה מג'ובאני רוסו. לא אשכח גם את רובי שפירא ז"ל, שהיה אז הבעלים של הקבוצה, שגרם לזה לקרות ושימח אלפי אנשים". איזו קבוצה אתה אוהד במונדיאל הנוכחי? "הולנד. תמיד התחברתי לשחקנים ההולנדים, לחוכמה ולאלגנטיות של צורת המשחק שלהם, ולתחושת האנדרדוג לעומת המעצמות של אירופה". ירוק בעיניים ולצד השני של חיפה: עופר שטיינברג, ראש צוות אוטומציה ביחידת הענן של רדיס, שפועלת בעולם ניהול הנתונים, אוהד את מכבי חיפה מאז שהוא זוכר את עצמו. "זה עבר בירושה מאבי", אמר. "אנחנו מנויים למשחקי הקבוצה כ-12 שנים, ולא מפספסים כמעט אף משחק בית. מתוך משחקים מרגשים רבים שפקדתי בשנים האחרונות – החל ממשחקים בליגת האלופות, שכללו רגעי מתח בשלב המוקדמות, ניצחון מרגש על יובנטוס ומפגש מול כוכבי העל של פריז סן ז'רמן, ועד לניצחונות על היריבה המושבעת, מכבי תל אביב – המשחק שזכור לי ביותר הוא משחק האליפות בעונת 2020/2021 מול הפועל באר שבע". עופר שטיינברג עם הצעיף של הירוקים ממכבי חיפה. צילום: פרטי "אחרי עשור שחור ללא אליפויות, זה היה המחזור האחרון לעונה, וכל תוצאה פרט לניצחון הייתה עלולה להביא לאובדן האליפות", ציין שטיינברג. "כאוהד שראה הכול מהכול – גם אליפויות וגם אובדן אליפות ברגע האחרון, זה היה בשבילי ה-משחק של העשור. למרות הלחץ המטורף שהיה באצטדיון, מכבי חיפה עמדה במטרה. זה גרם לאווירה מחשמלת ביציעים, היו כאלה שבכו מרוב אושר. לאחר שריקת הסיום נשארנו לחגוג עם השחקנים עד השעות המאוחרות". זיכרונות מהמונדיאל עידו שוויקי, סמנכ"ל מו"פ ב-BeeHero, פלטפורמה להאבקה חכמה ואיסוף מידע סביבתי מכוורות דבורים, הוא אוהד מושבע של ארסנל האנגלית. בניגוד למשתתפים הקודמים בכתבה זו, הוא גם נכח במונדיאל – זה שהתקיים ב-2010 בדרום אפריקה. "היו במונדיאל הזה הרבה משחקים טובים ומוצלחים, אבל זכור לי במיוחד המשחק בין סרביה לגרמניה", אמר שוויקי. "בבוקר המשחק פגשנו בהוסטל בחור סרבי שהלביש אותנו, צבע לנו את הפנים, צייד אותנו בדגל ענק ולימד אותנו שירים מקומיים". ״האווירה הייתה מדהימה", ציין. "השתלבנו באופן מלא בקהל, עם אנרגיות גבוהות ואדרנלין בשמיים. סרביה, שהייתה אנדרדוג רציני, ניצחה את גרמניה 1:0, ולא רק זה – גרמניה החטיאה פנדל, מה שגרם לאוהדים הסרבים ולנו להיות מאושרים עם הגג, ולאוהדי גרמניה לשפוך עלינו בירה מהיציע העליון". האם אתה מוצא חיבור בין כדורגל להייטק? "כן. מדובר במשחק קבוצתי, שיתוף פעולה וחיבור הם הדרך לניצחון. כל אחד תורם את תפקידו להצלחה. כך גם בהיי-טק". איזו קבוצה אתה אוהד במונדיאל הנוכחי? ״אנגליה. אני אוהב את צורת המשחק שלהם ואת השחקנים בליגה״.

חילן סיימה את הרבעון השלישי עם עליות בולטות, דו ספרתיות, הן בהכנסות והן ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ב'). בעוד שההוצאות הרבעוניות גדלו ב-163.7 מיליון שקלים, המהווים זינוק של 44.9%, ל-528.4 מיליון, ההכנסות עלו ב-172 מיליון שקלים, או 42.3%, ל-578.2 מיליון. הגידול נבע בעיקר מצמיחה אורגנית משמעותית, שעלתה ב-20.2% ביחס לרבעון השלישי של 2021, ומאיחוד של תוצאות החברות נס אי.אס (לשעבר DXC) וחשבשבת, שאותן חילן רכשה ברבעון האחרון של השנה שעברה. חברות אלה תרמו להכנסות חילן 74.6 מיליון שקלים ו-15.3 מיליון, בהתאמה. הרווח הנקי צמח ב-19.1% ל-35.2 מיליון שקלים. במהלך הרבעון, ההוצאות הגולמיות של חילן זינקו ב-45.1% ל-457.6 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-32.8% ל-120.6 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 20.86%. ההוצאות התפעוליות רשמו עלייה של 43.1% ל-70.6 מיליון שקלים והרווח התפעולי עלה ב-20.7% ל-50.1 מיליון. הגידול ברווח התפעולי נבע מאיחוד התוצאות של נס אי.אס, שתרם לסעיף זה 4.6 מיליון שקלים, ומצמיחה אורגנית בפעילות העסקית, שהוסיפה לרווח התפעולי הרבעוני של חילן כארבעה מיליון. ה-EBITDA זינק ב-28.4% ועמד על 76.7 מיליון שקלים. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם בתום הרבעון ב-772.3 מיליון שקלים – עלייה יפה לעומת 595.8 מיליון בסוף השנה שעברה. תזרים המזומנים שנבע לחברה מפעילות שוטפת עמד על 129.7 מיליון שקלים לעומת 126.5 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. אבי באום, יו"ר חילן, אמר כי "מגמת הצמיחה המשמעותית של החברה המשיכה גם ברבעון השלישי. נהנינו בתקופה זו מהמשך הגידול בביקושים למוצרי ושירותי הקבוצה, ומהמשך צמיחה אורגנית משמעותית בכל מגזרי הפעילות בישראל ובארצות הברית. זאת, על אף עליות השכר והקושי בגיוס ובשימור עובדים. הרכישות שביצענו בשנה האחרונה, של פעילויות נס אי.אס וחשבשבת, משתלבות בפעילותנו ותורמות לתוצאות. אנחנו ממשיכים לבחון הזדמנויות רכישה חדשות ולהשקיע בפיתוח הפעילויות הקיימות, לטובת המשך הצמיחה בשנים הבאות".        

ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות, הודיעה על החלטתה לסיים את תפקידה, בתום שנה וחצי בו. מועד הפרישה הוא מרץ 2023 . בן אפרים הסבירה את הסיבה להחלטתה לפרוש ברצון לצאת לדרך חדשה, והיא בוחנת אפשרויות שונות. בן אפרים מונתה לתפקידה ב-מכבי בספטמבר 2021. לפני כן כיהנה במשך שלוש שנים כמנהלת זרוע המיחשוב של רשות המסים, שע"מ. במהלך הקריירה מילאה תפקידי ניהול וטכנולוגיה במגזר הפיננסי. בין היתר בבנק הפועלים ובנק אגוד, וכן בחברת TCS. במכתב ששיגרה ביום ה' האחרון לעובדי האגף, כתבה בין היתר בן אפרים: "האגף הוא מקום מצוין, עובדים מוכשרים שעובדים היטב ביחד, ואין ספק שהוא מהווה תשתית וקטר להתפתחות הארגון. כבר כעת אנחנו עושים דברים יוצאי דופן, ונעשה אף יותר". "אני מסכמת תקופה מדהימה, שבה בין היתר התמודדנו עם נגיף האומיקרון, שהצריך היערכות דיגיטלית, בזמן אפס, וכעת ממשיכים בקידום פרויקטים בתחום הבריאות הדיגיטלית", כך אמרה בן אפרים בשיחה עם אנשים ומחשבים. בין הפרויקטים הבולטים שבן אפרים הובילה, יחד עם כ-500 עובדי האגף: כניסה מואצת לענן הציבורי, פיתוח כלים מתקדמים עבור קהילת הרופאים, שיפור השירות הדיגיטלי, יישומי בינה מלאכותית מתקדמים והיערכות לסייבר. "דגש מיוחד שמנו על נושא הדטה, שמשמש את כל הגורמים בארגון", אמרה בן אפרים, "כל זאת מתוך התייחסות ספציפית לשימור והתפתחות המשאב האנושי". לדבריה, "הבריאות הדיגיטלית עברה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות, והפכה את הארגון מקופת חולים לארגון בריאות, שיודע למנף את העבודה של שלל הגורמים בו לטובת בריאות המבוטחים. אני מודה לצוות המנהלים והעובדים באגף, להנהלה ולשותפים בארגון כולו, ומאחלת המשך עשייה מתוך שליחות והובלת תהליכים דיגיטליים".

הפעילות הגלובלית בשוק העבודה הרחיבה מאוד את היקפי פעילותה בעקבות הקורונה, לרבות בהיי-טק, לאחר שמעסיקים הבינו שלא הכרחי להגיע למשרד ושמהבית ניתן להשיג את אותן תפוקות, אם לא יותר. כלומר: חברות ישראליות יכולות להעסיק עובדים שבעבר עבדו במשרדים בארץ – לאו דווקא בישראל. מנגד, בכל הנוגע לענף, יש כיום מחסור גלובלי בעובדים. חברות מתקשות לגייס עובדים, בין אם הם בישראל או בחו"ל, ולא נראה שהמגמה הזאת הולכת להשתנות. אם רוצים לגייס ולהעסיק עובדים בחו"ל, על המעסיק לשים לב להיבטים רגולטוריים שהוא צריך להסדיר, כדי לקבל אישור פעולה כישות עסקית. בפודקאסט אנשים ומחשבים שוחחנו על נושאים אלה עם ליאור אשכנזי, דירקטורית האחראית על שותפויות עסקיות בגלובליזיישן פרטנרס (Globalization Partners, שמוכרת גם בשם G-P). החברה פיתחה פלטפורמה שמסייעת בהעסקת עובדים עבור חברות שמעוניינות להתרחב למדינות שאינן מדינת המוצא שלהן. אשכנזי היא ישראלית שמתגוררת בהולנד, שאליה היא עברה אחרי הצבא. "תכננתי לעבור רק לשנה והיא הפכה ל-24 שנה", אמרה. היא סיפרה בראיון כיצד החברה מסייעת לחברות או לבודדים שרוצים לעבוד מחוץ לגבולות המדינה, כולל מישראל, עוד בטרם עשו את הצעדים הראשונים של כניסה אליה. מה הרקע שלך מבחינה מקצועית? "אני מהנדסת תעשיה וניהול בהכשרתי, והצטרפתי לגלובליזיישן פרטנרס לפני שנתיים. או אז נחשפתי לשוק עצום, גלובלי, כאשר כבר לפני כמה שנים היזמים של החברה צפו את התחום של ניידות עבודה ומרחוק, עוד לפני שהייתה קורונה". מה אתם עושים? "אנחנו נותנים מענה בתחום ההון האנושי לחברות שרוצות לפתוח שלוחות בחו"ל ואין להן עדיין ישות עסקית רשמית שם, כלומר – אישור לפתוח משרדים, אבל הן צריכות כוח אדם שיתחיל לעבוד בינתיים". עד כמה יש דרישה לתחום זה? "בין 70%-60% מהחברות שפונות אלינו הן חברות שרוצות לגדול ולהתרחב למדינה אחרת, עוד לפני שהן פותחות סניף רשמי באותה מדינה מבחינה רגולטורית. אך זה לא רק עניין של רגולציה – חברה יכולה להחליט שהיא רוצה לעבוד, נניח, בברזיל, ולפני שהיא פותחת שם סניף היא רוצה לבדוק את השוק. אז היא פונים אלינו, ואנחנו מעסיקים את העובד באותה המדינה". האם אתם מאתרים את העובדים או שהלקוח עושה זאת? "זהו אחד הדברים שאנחנו נשאלים. התשובה היא שאנחנו מעסיקים אותו, אבל הלקוח מאתר אותו, ואם הוא צריך אנחנו יכולים לסייע, אולם הבחירה היא שלו. אנחנו עוזרים ללקוח לאפשר לעובד לעבוד באותה מדינת יעד". מה קורה הלאה, בהמשך, אחרי שהוא אותר? "לאחר שגייסו אותו מבחינת משאבי אנוש הוא מקבל מאיתנו חוזה העסקה. אנחנו דואגים לשכר שלו, ולכל התנאים והחוקים שמקובלים באותה המדינה". מה ההבדל ביניכם לבין חברת השמה? "חברת השמה היא בדרך כלל חברה שיש לה מאגר העובדים משלה, והיא משימה אותם בעבודות ובפרויקטים שונים. אנחנו עובדים בשיטה אחרת, כמעט הפוכה: הלקוח יחפש את העובד שלו באותה מדינה ואנחנו עוזרים לו להעסיק אותו באופן חוקי". למה הלקוח לא יכול לעשות זאת ישירות? "כי אין לו ישות עסקית ואין לו את הידע המתאים. זו פרוצדורה משפטית שאורכת זמן. חברה לא יכולה להעסיק עובדים במדינה אחרת עד שהיא לא מקבלת אישור, ובינתיים אנחנו מסייעים לה". בואי נדבר על אתגרי ההון האנושי: אנחנו בעידן של מחסור בכוח אדם טכנולוגי. איך את רואה את זה וכיצד הקורונה השפיעה על כך? "מה שקרה אחרי הקורונה הוא שארגונים המשיכו לאמץ פרויקטים טכנולוגיים, שדורשים כוח אדם מתאים, ומנגד, תהליכי הגיוס ארוכים. אבל הקורונה לימדה אותנו שאין משמעות קריטית למשרד הפיזי, כמו שחשבו קודם לכן, וכדי לבצע את העבודה, העובד יכול להיות, תיאורטית, בכל מקום. אנחנו לרוב ממליצים ללקוחות שרוצים לגדול ולהתרחב לחו"ל להתחיל בקטן, לגייס עובד או שניים, ומשם לגדול". כיצד חברות צריכות לשנות את תהליכי הגיוס בעקבות הקורונה? "ראשית להפנים את התובנה שעובד מוכשר שאתה מחפש לא חייב להיות ברדיוס של עד 50 ק"מ מהמשרד, ולמעשה יכול להיות בכל מקום בגלובוס. יש הרבה מאוד מועמדים שמחפשים הזדמנויות לעבוד ברחבי העולם וכל מה שחברות צריכות לעשות זה לפתוח את הראש, להגדיר לעצמן לאן הן רוצות לגדול ואיך. אחרי שמגדירים, עושים תוכנית אסטרטגית לכל הארגון ורואים אילו עובדים הם רוצים לגייס. מכאן אנחנו עומדים לשירותם, לסייע להם, אבל, כאמור, הדבר הראשון הוא לחשוב גלובלי". עובד באנגליה יכול, למשל, להציג מועמדות לחברה בכל מדינה אחרת – ואתם עוזרים לו? "בוודאי. מה שאנחנו רואים זה שהעולם פשוט נפתח, והגבולות הופכים לווירטואליים. אני רוצה להעיר שהעסקת עובדים במדינות אחרות היא סוג של תפיסה שכבר הייתה קיימת בעבר. לדוגמה, יבמ העבירה כבר לפני לא מעט שנים, כמו הרבה חברות, עבודות להודו. שם התחילה הגלובליזציה. הקורונה והטכנולוגיה האיצו את השיטה באופן משמעותי". מה הפעילות שלכם בשוק הישראלי? "אנחנו בהחלט מסתכלים על השוק הישראלי, תומכים בחברות הישראליות ועוזרים להן להתרחב לחו"ל. אנחנו עובדים עם שותפים עסקיים, שפונים אלינו כדי שנעזור להם – ולא רק חברות היי-טק. אחד הלקוחות שלנו הוא משרד רואי חשבון, שרוצה לפתוח ישות עסקית בחו"ל ומעוניין להתחיל לעבוד שם. אנחנו מסייעים לו בתהליכי הגיוס של אותם אנשים שהוא איתר".

סלקום סיימה את הרבעון השלישי עם תוצאות טובות – הן בהכנסות, הן ברווחיות והן במספר המנויים שלה, בפרט לשירות הסיבים האופטיים. על פי הדו"חות הכספיים שהחברה פרסמה היום (ב'), ההכנסות שלה גדלו ב-12.2% ל-1.1 מיליארד שקלים והרווח הנקי זינק ביותר מפי ארבעה – ב-315.4% – ל-41 מיליון. חלוקת ההכנסות מעלה כי סעיף השירותים רשם עלייה של 8.8% ל=804 מיליון שקלים ומכירות הציוד עלו ב-22% ל-311 מיליון. פעילות הסלולר אחראיות ליותר משני שליש מהכנסותיה של סלקום – סכום של 756 מיליון שקלים. מספר מנויי הסלולר עלה ב-5% ל-3.41 מיליון (עם עלייה גם בהכנסה הממוצעת למנוי, שעמדה על 50.3 שקלים), מספר מנויי האינטרנט גדל ב-6% וזה של הסיבים האופטיים זינק ב-42.3%. במספר מנויי שירות הטלוויזיה של סלקום נרשמה סטגנציה יחסית. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות עלו ב-12.1% ל-790 מיליון שקלים, הרווח הגולמי גדל ב-12.5% ל-325 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 29.1%. הרווח התפעולי זינק ב-63.8% ל-95 מיליון שקלים. דניאל ספיר, מנכ"ל סלקום, אמר לאחר פרסום התוצאות כי החברה "ממשיכה להציג תוצאות חזקות בכל תחומי הפעילות המרכזיים, המעידות על משך מגמת הצמיחה שלה ושל החברות הבנות. אנחנו ממשיכים להשקיע בתשתיות סיבים, תוך המשך בחינת תחומים משיקים נוספים, במטרה למנף את יתרונות החברה ולייצר צמיחה".