נחשפה חולשה מסוג יום אפס (לא ידועה),  הפוגעת במערכות מבוססות Windows. את החולשה חשפו חוקרי קלירסקיי (ClearSky) הישראלית באוגוסט השנה. הפגיעות דווחה למיקרוסופט (Microsoft) וזו תיקנה אותה לפני ימים אחדים. הפגיעות מאפשרת לקבצי URL, שמוטמעות בהם שורות קוד ספציפיות – להפעיל סקריפט המתקשר עם שרת התוקף. הוא עושה זאת גם כשהמשתמש לא מפעיל את הסקריפט ישירות. לפי חוקרי קלירסקיי, החולשה תקפה לרוב הגרסאות של Windows. הקבצים הזדוניים והחולשה הנלווית אותרו על ידי החוקרים בקבצים שהורדו מאתר רשמי של ממשלת אוקראינה. האתר מאפשר להוריד תעודות ובהן הסמכות אקדמיות רשמיות. התוקף שלח לקורבנות מייל מתוך מערכת המייל הממשלתי, ובו הודיע להם כי תוקף התעודה האקדמית שברשותם פג, ולפיכך עליהם לבצע תהליך של חידוש התעודה באמצעות קישור שצורף למייל. לחיצה על הקישור הפעילה שרשרת פעולות שמטרתן הדבקת המחשב בנוזקה. המחקר שותף עם אנשי CERT-UA, מערך הסייבר האוקראיני. אנשיו חשפו כי קובץ ה-URL מופץ כחלק מקמפיין של קבוצת תקיפה רוסית, UAC-0194. הקבוצה פועלת מול ארגונים ואזרחים באוקראינה. החוקרים הישראלים שיתפו את המחקר עם MSRC, מרכז תגובת האבטחה של מיקרוסופט. הענקית מרדמונד תיקנה את החולשה במסגרת "Patch Tuesday", שהתפרסם לפני כמה ימים. מיקרוסופט בנתה עדכון אבטחה עבור מערכות Windows כדי לתקן את הפגיעות והעניקה לו את הכינוי המזהה CVE-2024-43451. לפי חוקרי ענקית האבטחה הרוסית קספרסקי, "מדובר בפגיעות מדאיגה במיוחד. ההנחה הכללית היא, שאם משתמש לא פותח קובץ זדוני – אף דבר רע לא יכול לקרות. במקרה הזה, זה לא נכון. ניצול הפגיעות מאפשר לתוקף לגנוב hash NTLMv2 עם אינטראקציה מינימלית מהקורבן. למרות שאין לו דירוג חומרה 'מרשים', והוא קיים הודות למנוע MSHTML – מורשת מעידן Internet Explorer, אשר תיאורטית הוא דפדפן מושבת ואינו בשימוש עוד – כל הגרסאות הנוכחיות של Windows מושפעות מפגיעות זו. הפגיעות מסוכנת כל כך, כי היא מאפשרת לתוקף ליצור קובץ, שברגע שהוא נמסר למחשב של הקורבן, הוא מעניק לתוקף אפשרות לגנוב את ה-hash NTLMv2 – פרוטוקול אימות רשת הפועל בסביבת Windows. לאחר גישה ל-hash NTLMv2, התוקף יכול לנסות לבצע אימות ברשת על ידי התחזות למשתמש לגיטימי – מבלי לקבל את האישורים האמיתיים שלו, מה שהופך את חיי התוקף להרבה יותר קלים".

השערורייה הבולטת בימים האחרונים בממלכת השערוריות בריטניה נסבה סביב בינה מלאכותית והמגיש האגדי דיוויד אטנבורו, שקולו מוכר כבר כמה עשורים מעשרות רבות של סדרות וסרטי טבע, בעיקר של ה-BBC. אמש (א') עלתה לאוויר ברשת השידור הבריטית סדרה חדשה של אטנבורו בשם אסיה, שבה הוא חוקר את עולם החי המרתק של היבשת. בימים האחרונים היא העלתה סרטוני יוטיוב שמקדמים את הסדרה. גולשים רבים הבחינו בכך שבאותם סרטונים לא שומעים את קולו המקורי והכה מזוהה של אטנבורו, אלא קול "שלו" שנוצר על ידי AI. ה-BBC פרסם בתגובה לטענות סרטון ביוטיוב, שבו נראה כיצד הדבר נעשה. ברשת טענו שכמעט שלא ניתן להבחין בין ההעתק לדבר האמיתי. אלא שכאמור, צופים רבים הבחינו בכך. הפרשה התחילה כשתחקירנים של ה-BBC מצאו את דמות ה-AI של אטנבורו ברשת, וטענו כי יש שם עוד כמה שמחקים את קולו.  בהמשך פרסם ה-BBC סרטונים נוספים שבהם נשמע קולו של אטנבורו לאחר שנוצר על ידי AI מדבר על מינויו של מאט גאץ לתובע הכללי של ארצות הברית על ידי הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, ועל המלחמה באוקראינה. ד"ר ג'ניפר וויליאמס, חוקרת קול ובינה מלאכותית מאוניברסיטת סאות'המפטון, אמרה ל-וראייטי כי היא "קצת נגעלת. זה רציני מאוד, כשיש קול שאתה נותן בו אמון, כמו זה של דיוויד אטנבורו, שאנשים בכל העולם רואים בו כאוטוריטה ומאמינים לדבריו – ואז שמים בפיו דברים על מלחמה, פוליטיקה ודברים שהוא מעולם לא דיבר עליהם". אטנבורו עצמו, בן ה-98, זעם על ההחלטה לצרף בינה מלאכותית לקול האייקוני שלו. הוא אמר ל-BBC כי "ביליתי חיים שלמים כדי להגיד את מה שאני מאמין שהוא אמת, ואני מוטרד מאוד למצוא בימים אלה שהזהות שלי נגנבה בידי אחרים, ומתנגד מאוד לשימוש בקול שלי כדי להגיד את מה שהם רוצים לומר".

בין החסמים המרכזיים למחשוב מלא של תהליכי הבחירות – כלומר, הצבעה דיגיטלית – נמנים חשש מזיופים, הצבעות כפולות והעדר פתרונות שיכולים למנוע את התופעה הזו. וכשמדובר בבחירות, שאמורות להיות חשאיות, מדויקות ובטוחות – זה קריטי. אלא שייתכן שנמצא פתרון למצב. שני סטודנטים מ-SCE – המכללה האקדמית להנדסה אשדוד פיתחו, במסגרת עבודת גמר, מערכת בחירות אלקטרונית, מבוססת בלוקצ'יין, ולטענתם, היא נותנת מענה לחשש מזיופים ומונעת אותם. שי מצליח וטל סיני, מפתחי המערכת, שזכתה לשם VoteChain, הציגו אותה בכנס Brains בברלין, וזכו לשבחים רבים ולתואר הפרויקט המחלקתי המצטיין לשנת 2024. הפיתוח של המערכת נעשה בהנחיית של ד"ר הדסה דלטרוף, ראשת מסלול תקשורת וסייבר במחלקה להנדסת תוכנה במכללה. מפתחי המערכת והמנחה שלהם. מימין: טל סיני, ד"ר הדסה דלטרוף ושי מצליח. צילום: מכללת SCE המפתחים הסבירו לאנשים ומחשבים כי מניעת הזיופים מתבססת על תשתית הבלוקצ'יין, שמאפשרת בדיקה אמינה של הזכאות של הבוחר הפוטנציאלי לבחור ומונעת הצבעות כפולות. "רישום שקוף ובלתי ניתן לשינוי של תהליך הבחירות" "הגישה שלנו מתמודדת עם פגיעויות קריטיות במערכות הצבעה אלקטרוניות קיימות, כולל נטייה להונאה ואי-נגישות, על ידי עסקאות בלוקצ'יין חזקות, חוזים חכמים ופונקציונליות של אפליקציה מבוזרת (dApp) בצד. מדובר בפתרון סקלבילי, שמסוגל לשמור על ביצועים גבוהים גם כשיש המון מצביעים, ומספק רישום שקוף ובלתי ניתן לשינוי של תהליך הבחירות", אמרו מצליח וסיני. ד"ר דלטרוף ציינה כי "האפקטיביות של המערכת באה לידי ביטוי בהתמודדות עם אתגרי הצבעה מסורתיים, והיא מניחה את הבסיס לתהליכים דמוקרטיים עתידיים, שיהיו יותר כוללים, בטוחים ואמינים. היא מאפשרת הרבה מעבר להצבעה אלקטרונית בלבד, כי אם מציעה מסגרת מבטיחה לשימוש בטכנולוגיית בלוקצ'יין ביישומים שונים, שדורשים אבטחה ושקיפות גבוהות". יצוין שבמרבית המדינות המערביות, כולל בישראל, תהליך ההצבעה בקלפי הוא עדיין על ידי פתקים ומעטפות, ורק מדינות בודדות כמו אסטוניה עברו להצבעה דיגיטלית. השימוש בבלוקצ'יין עשוי להיות מהפיכה, אם וכאשר ועדת הבחירות המרכזית תחליט להעמיד את הפתרון למבחן, ואולי אף לאמץ אותו.

דיווחים חדשים מצביעים על כך שגוגל עובדת במרץ על פיצ'ר חדש המכונה Shielded Email (מייל מוגן), שנועד לשחרר את משתמשי תוכנת המייל שלה, ג'ימייל (Gmail), ממכת הספאם המעיקה על כולנו. התכונה החדשה, שלפי הטענות נמצא כרגע בשלבי פיתוח מתקדמים, תאפשר למשתמשים ליצור, או אם תרצו לחולל, בקלות כינויי דואר אלקטרוני זמניים – מעין כתובות מייל "מזויפות" – במקום לחשוף את כתובת המייל האישית שלהם, וזאת בעת הרשמה לאתרים, לשירותים, לרשימות תפוצה או לכל פלטפורמה מקוונת אחרת הדורשת כתובת מייל. הכתובות/כינויים הזמניים והפיקטיביים יפעלו ככתובות מייל לכל דבר ועניין, אך יפנו את כל ההודעות המתקבלות אליהם היישר לתיבת הדואר הנכנס הראשית של המשתמש. כך, המשתמשים יוכלו ליהנות מכל היתרונות של כתובת מייל ייעודית, וזאת מבלי לחשוף את כתובת המייל האמיתית שלהם ולסכן אותה בהצפת ספאם. ???? @Google is working on a Shielded Email feature to fight spam Called “Shielded Email,” the intent appears to be hiding your main email address from apps demanding one. ✅ Details – https://t.co/qSFBuvPQ7s#Android #Google pic.twitter.com/bJqACYIlMK — AssembleDebug (Shiv) (@AssembleDebug) November 15, 2024 אתר Android Authority, המתמחה בחדשות טכנולוגיה, היה הראשון לדווח על קיומו של הפיצ'ר החדש. האתר סיפר כי זיהה אזכורים ל-Shielded Email בקוד המקור של גרסת אפליקציית ג'ימייל האחרונה למכשירי אנדרואיד. יתרה מכך, האתר פרסם צילומי מסך של תכונת המילוי האוטומטי של גוגל, אשר מרמזים כי משתמשים יוכלו ליצור מספר כתובות Shielded Email בו-זמנית, מה שיעניק להם שליטה וגמישות מירבית בניהול זרימת המיילים לג'ימייל שלהם. לפי הדיווחים, תכונת Shielded Email תפעל בצורה דומה לתכונת "הסתר את המייל שלי" (Hide My Email) של אפל, הזמינה למנויי +iCloud בתשלום. עם זאת, לא ברור בשלב זה אם השימוש ב-Shielded Email של גוגל ידרוש רכישת מנוי בתשלום או שיוצע בחינם לכלל משתמשי ג'ימייל. חשוב לציין שגוגל טרם אישרה רשמית את קיומו של הפיצ'ר החדש, מה שאומר שעל אף הדיווחים, יתכן כי התכונה לא תפותח או תשוחרר לציבור הרחב בסופו של יום.

נשיא ארצות הברית הנבחר, דונאלד טראמפ, מינה את ברנדן קאר ליו"ר רשות התקשורת הפדרלית (ה-FCC). ה-FCC היא סוכנות ממשלתית עצמאית, המסדירה את התקשורת הבין-מדינתית והבינלאומית עם שני רפובליקנים ושני דמוקרטים, המכהנים כנציבים. בהודעתו על המינוי כתב טראמפ: "הנציב קאר משמש כיום כרפובליקני הבכיר ב-FCC. לפני כן הוא היה היועץ הכללי של ה-FCC. מיניתי לראשונה את הנציב קאר ל-FCC ב-2017, והוא אושר פה אחד על ידי הסנאט של ארצות הברית שלוש פעמים. כהונתו הנוכחית נמשכת עד 2029, ובגלל עבודתו הנהדרת, אמנה אותו כעת כיו"ר קבוע". עוד אמר טראמפ על המינוי: “הנציב קאר הוא לוחם למען חופש הביטוי, ונלחם נגד החוק הרגולטורי שחנק את חירויות האמריקנים ועצר את הכלכלה שלנו. הוא יסיים את המתקפה הרגולטורית ששיתקה את יוצרי העבודה והחדשנים של אמריקה, ויבטיח שה-FCC תספק את הסחורה עבור אמריקה הכפרית". בחשבון ה-X שלו, קאר הבטיח "לפרק את קרטל הצנזורה ולהחזיר את חופש הביטוי לאמריקנים מן השורה". בחודשים שקדמו לבחירות לנשיאות ביקר קאר את היחס המועדף לכאורה של רשתות השידור לסגנית הנשיא קאמלה האריס, והתבטא לא אחת על הצורך להפחית ברגולציה ולטפל בענקיות הטכנולוגיה.

"מערכות התשלומים בישראל סבלו בתחילת השבוע שעבר מלא מעט תקלות. משתמשי ביט ופייבוקס לא הצליחו לבצע העברות כספים, לקוחות בבתי קפה המתינו בחוסר סבלנות כשהעסקאות שלהם התעכבו, קונים ברשתות הפארם דיווחו על תורים ארוכים כי זמן ההמתנה לסליקת אשראי עמד על ארבע דקות ועוד. זו הייתה טעימה, על קצה המזלג, של ממדי הנזק שמתקפת מניעת שירות מבוזרת (DDoS) בודדת עלולה ליצור במדינה", כך אמר עודד טורג'מן, מנהל פעילות שירותי הסייבר בבזק בינלאומי, בראיון לאנשים ומחשבים בעקבות מתקפת Sky Aid. לדבריו, "נדמה שהיו מי שהחליטו שלא להסתפק בניסיונות הבודדים לפגוע בישראל, ולשלב כוחות כדי לתזמן מתקפות מרובות ומשולבות על הכלכלה הישראלית". טורג'מן הסביר כי "קמפיין הסייבר Sky Aid ניסה לממש מתקפה מתואמת נגד ישראל, עם מגוון מתקפות: מניעת שירות, גניבת מידע והשחתת אתרים. מדובר בקואליציה של ארגוני האקטיביסטים רבים. חלק גדול מהקבוצות הוא אסלמיסטי, והאחרות – פרו-רוסיות. הקואליציה הרחבה הזו מצביעה על רמת גבוהה של תיאום, עם ריבוי משאבים – מה שמגדיל את הפוטנציאל להשפעה משמעותית של המתקפות השונות". "ההשפעה של מתקפה אחת על רבים אחרים – מדאיגה" "מה שמדאיג במיוחד", הדגיש, "הוא כיצד מתקפת ה-DDoS השפיעה על רבים אחרים. במתקפת שרשרת אספקה שכזו, תקיפה אחת נגד ספק אחד משביתה חברות רבות שנסמכות על השירות של אותו ספק. כך, במיקוד בספק עיבוד תשלומים אחד, התוקפים משביתים את כל העסקים שתלויים בו. זה דומה לניסיון ממוקד להשבית תחנת כוח אחת וכך להחשיך עיר שלמה. במתקפת Sky Aid, עסקים לא יכולים היו לעבד תשלומים, וזה ממחיש באופן ברור וחד עד כמה התשתית הדיגיטלית שלנו מקושרת". מיהם ה-האקטיביסטים? טורג'מן ציין כי "האקטיביסטים הם חברים בקבוצות תמיכה פוליטיות, שרודפות אחרי חשיפה תקשורתית, שמבינות היטב בחשיפה, בבואן לבחור מטרות. הבחירה במטרה נעשית לרוב לפי סוג הלקוחות שלה. באתר של חברת סליקה או תשלומים מצוינות כל החברות המשתמשות באותה מערכת סליקה – כך שייתכן שלמידע זה היה משקל בקרב התוקפים כשהם תיכננו את המתקפה". "מעקב אחרי התקשורת של קבוצות ה-האקטיביסטים הללו מעלה אילו מגזרים נמצאים בסיכון מוגבר: שירותים פיננסיים – בנקים, מעבדי תשלומים ומוסדות פיננסיים אחרים; תחבורה – חברות תעופה, מערכות תחבורה ציבורית וחברות לוגיסטיקה; קמעונאות ואירוח – מסופרמרקטים ועד לבתי קפה, כל עסק עם מערכת נקודת מכירה עלול להיות מושפע דרך שרשרת האספקה של ספק התשלומים שלו; שירותי ממשלה – אתרים ופורטלים מקוונים, שמספקים שירותים חיוניים", אמר. יש לטורג'מן שורת המלצות לארגונים מה לעשות כדי לצמצם את הנזקים שעלולים לקרות כתוצאה ממתקפה כמו Sky Aid: "ראשית, מודעות היא קריטית. עסקים וארגונים חייבים להכיר בסיכונים הפוטנציאליים ולנקוט בצעדים פרו-אקטיביים כדי לצמצם אותם. עוד נדרשים סקירה וחיזוק אמצעי הסייבר: יש לוודא שכל המערכות מעודכנות ומתוקנות נגד פגיעויות ידועות. נדרש גם גיוון של ספקי השירות. כמו כן, ככל שניתן, יש לממש אפשרויות גיבוי לשירותים קריטיים, כמו עיבוד תשלומים". עוד שתי המלצות חשובות שלו הן: "יש לשתף פעולה עם הרשויות. שימרו על קשר עם סוכנויות הסייבר לקבלת עדכונים והנחיות בזמן אמת. לצד זאת, הבטיחו את ההגנות: ודאו שיישומים קריטיים מוגנים היטב מפני מתקפות מניעת שירות ומפני מתקפות ברמה האפליקטיבית".

השם החם בימים האחרונים בעולם הרשתות החברתיות הוא בלוסקיי. משתמשים רבים, בעיקר בארצות הברית, החליטו לעזוב את X ולעבור אליה. המעבר המסיבי הזה מעלה את השאלה עד כמה הוא ישפיע על X, וה-"מהדרין" אף תוהים האם הוא יביא את הקץ על הרשת המצייצת. מדובר בטרנד חם מאוד: נכון לעכשיו, מספר המשתמשים של בלוסקיי עומד על קרוב ל-20 מיליון בלבד – רחוק מאוד מ-X ובטח שמהרשתות החברתיות של מטא, אבל בכל יום מצטרפים אליה כמיליון איש. it's official — 1,000,000 people have joined Bluesky in just the last day!!! welcome ????https://t.co/x6v5YW0WFTpic.twitter.com/ifpjZFpYsf — bluesky (@bluesky) November 15, 2024 מהי ומיהי בלוסקיי? בלוסקיי היא רשת חברתית שנוצרה מתוך טוויטר – ועכשיו מהווה אלטרנטיבה לממשיכת דרכה, X. היא נוסדה ב-2019 כפרויקט בתוך טוויטר, שהכריז עליו מנכ"ל החברה דאז ומקימה, ג'ק דורסי. המטרה הראשונית שלה הייתה למצוא תקן פתוח ומבוזר למדיה החברתית, שתיתן למשתמשים יותר שליטה על המידע שלהם והחוויה שלהם ברשת. באוקטובר 2021 היא הפכה להיות חברה עצמאית בשם בלוסקיי סושיאל, וארבעה חודשים לאחר מכן הפכה לארגון ללא מטרות רווח. טוויטר ניתקה את כל הקשרים שלה עם בלוסקיי לאחר שמאסק רכש אותה. הרשת החברתית החדשה הושקה בפברואר 2023, כגרסת בטה למוזמנים בלבד. היא נפתחה לציבור הרחב בפברואר האחרון. שלושה חודשים לאחר מכן, דורסי פרש ממועצת המנהלים של בלוסקיי ובכך עזב אותה. בחודש ספטמבר הוא אף מחק את החשבון שלו שם. כעת, הבעלים הבלעדי והמנכ"ל של בלוסקיי הוא ג'יי גרבר. בלוסקיי מגדירה את עצמה כ-"רשת חברתית כפי שרשתות חברתיות צריכות להיות". זה לא מנע מהחברה לעצב אותה כך שתיראה דומה לטוויטר לפני שמאסק רכש אותה ונתן לה רקע שחור. למה המשתמשים עוברים מ-X לבלוסקיי? יש למעבר הזה, שבכמה אתרים כונה "אקסודוס", כמה סיבות, ובהן השינויים ש-X ביצעה באפשרות החסימה ובתנאי השימוש, שמאפשרים לה כעת לאמן את הבינה המלאכותית שלה על הנתונים של המשתמשים. בנוסף, לאחר שקנה את טוויטר, מאסק פיטר 80% מכוח האדם של החברה והגמיש מאוד את האיסור על שיח שנאה והפצת פייק ניוז בפלטפורמה. מה גם שפחות כוח אדם עלול לומר פחות שליטה על האלגוריתם, ופחות גילוי של אותם תכנים אסורים. כלומר, גם האכיפה של כללי המדיניות החדשים הייתה, איך נאמר, גמישה. סיבה לא פחות חשובה למעבר היא ניצחונו בבחירות של דונלד טראמפ, והעובדה שמאסק הריץ אותו – ולא מכבר קיבל את התגמול שחיכה לו: עמידה בראש ועדה ממשלתית לענייני רגולציה – מה שישפיע ישירות לטובה על שלל החברות שהוא הבעלים שלהן. אדם טינוורת', מומחה למדיה חברתית ומרצה לעיתונות דיגיטלית באוניברסיטת סנט ג'ורג', אמר לסקיי ניוז כי "החיבור של מאסק עם הנשיא הנבחר טראמפ והשימוש שלו ב-X כדי לקדם אותו הבריחו, באופן ברור, הרבה אנשים מהפלטפורמה". יש להניח שיש גם כאלה שעברו לבלוסקיי כדי לראות על מה כולם מדברים. ובמילה "כולם" אני מתכוון באמת לכולם, לפחות במדינות בולטות מחוץ לישראל: השם של בלוסקיי מוזכר פעמים רבות מאוד ברשתות החברתיות האחרות, והיא זוכה לדיווחים והתעניינות מכלי התקשורת ברחבי העולם. בנוסף, ככל שיותר אנשים עוברים לבלוסקיי ומפרסמים ברשת החברתית הזאת, כך עולה מספר תוצאות החיפוש שמפנות אליה במנועי חיפוש גדולים, ובפרט בגוגל – מה שבתורו מסייע לגידול נוסף במספר המשתמשים.   הצגת פוסט זה באינסטגרם   ‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Jamie Lee Curtis‎‏ (@‏‎jamieleecurtis‎‏)‎‏ המעבר הגדול לבלוסקיי לא פוסח גם על סלבס. בין אלה מהם שכבר עשו זאת ניתן למצוא את הזמרת ליזו, השחקנית ג'יימי לי קרטיס והשחקן והבמאי בן סטילר. אמצעי תקשורת בולט שעבר לשם הוא העיתון הבריטי גרדיאן. X לא חולקת באופן קבוע מידע על מספר המשתמשים בה. למעשה, הפעם האחרונה שהיא עשתה זאת הייתה לפני שנתיים, כשמאסק צייץ שהרשת החברתית שלו הגיעה ל-250 מיליון משתמשים יומיים. מספר המשתמשים בבלוסקיי הוא פחות מעשירית מזה, ויש לה עוד דרך ארוכה לעבור אם היא רוצה לחלוף על פני X. האם הכעס על מאסק ו-X מביא לגל מעבר חזק עד כדי כך שזה יקרה? קשה לי להאמין. מה שכן, הוא עלול להוביל לקיטון לא קטן במספר משתמשי X, שבתורו עלול להביא לירידה במספר המפרסמים ברשת החברתית, כאשר גם ככה כמה וכמה מהמפרסמים הגדולים לא קונים מודעות בה. אגב, יש לציין שאפשר להשתמש בממשק של בלוסקיי בכמה וכמה שפות. עברית, למרבה הצער, היא לא אחת מהן.

כתב: הילל יוסף. "בעולם שבו הטכנולוגיות משתנות במהירות, הערך המוסף המבדל בין ארגונים בא לידי ביטוי באנשים ובמחויבות שלהם. אנחנו חברת אינטגרציה ושירותים מנוהלים, שמעניקה ללקוחותיה הרבים ערך טכנולוגי, מסחרי ושירותי. גדלתי בעולמות השירות והמכירות, וכאשר ללקוח יש בעיה, על האינטגרטור ללוות אותו בכל שלב – מחשיפת האתגר, דרך מציאת המענה הטכנולוגי ועד להטמעת הפתרון המלא, תוך שילוב הטכנולוגיות המתאימות ללקוח והטובות מסוגן. בזק בינלאומי הולכת ותופסת מקום מרכזי בענף ה-ICT בישראל, עם מגוון פתרונות לתחומי תשתיות ה-IT, הענן הציבורי, הגנת הסייבר והתקשורת – תחום שאותו אנחנו מובילים בישראל, בשל הרקע של החברה והנכסים העומדים לרשותה בעולמות אלה", כך אמר שרון עזרא, סמנכ"ל פתרונות לעסקים בבזק בינלאומי. עזרא התראיין לקראת כנס הלקוחות השנתי שעורכת החברה. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך בשבוע הבא, בימים א'-ב', ה-24-25 בנובמבר, במלון דן קיסריה. "בזק בינלאומי נמצאת בעיצומו של שינוי משמעותי, כאשר אנחנו הופכים מחברת טלקום לארגון ICT בעל פעילות רחבת היקף", ציין. "במיוחד לאור כל שקרה מאז ה-7 באוקטובר והאתגרים הרבים הניצבים בפני החברות בשוק ה-IT, אנחנו עוסקים בשנה האחרונה ביצירה ובשיפור החוסן הארגוני של הלקוחות שלנו. אנחנו רואים כיצד הוספת טכנולוגיות חדשות לסל השירותים שלנו מעבה את היכולת של לקוחותינו להגיב לאתגרים השונים, ובהתאמה משפרת את מצבם העסקי". "מציאת המיקוד – ולאחר מכן הספק או השירות שנותן לו מענה" לדברי עזרא, "היבט משמעותי בקשר שלנו עם הלקוחות הוא מציאת המיקוד הנכון עבורם מבחינה טכנית, ורק לאחר מכן יש לאתר ולמצוא את הספק או השירות שנותן מענה למיקוד זה. צמחתי בעולם השירות ואני מכיר היטב את הערך שהמיקוד הזה מניב". הוא הרחיב: "בשנה החולפת סיפקנו כמה וכמה פתרונות שכאלה עבור לקוחות מהמגזרים הממשלתי והביטחוני. באחד הארגונים עלה חשש שתוקף חדר לרשת שלו. מיד הפעלנו מרכז לניהול אירועי סייבר (SOC), סביב השעון, בדקנו את כלל העדכונים וטלאי האבטחה, ומנענו מהתוקף לנוע בחופשיות במערכות הארגון, עד לסגירת הפרצה. מה שמאפיין אצלנו מקרים שכאלה הוא שאנחנו קודם כל נענים לקריאה ומעניקים שירות צמוד ללקוחות שלנו. כך פועל יועץ נאמן. הבידול הוא בשירות, ורצוי שהשירות יהיה פרו-אקטיבי, עם סל שמעניק פתרון מקיף, של 360 מעלות". "אנחנו פועלים בלא הרף להרחבת היצע השירותים והמוצרים שלנו, כאשר עיקר המיקוד הוא בחברות ה-SMB, שבאופן טבעי מוגנות פחות, ולכן מהוות יעד 'מושך' עבור האקרים ותוקפי סייבר", ציין עזרא ונתן דוגמה: "לפני כשנה הצגנו שיתוף פעולה עם חברת הסייבר פלואוסק, שפיתחה שירות מבוסס בינה מלאכותית לחסימת מתקפות מניעת שירות מבוזרות (DDoS). השנה חלה נסיקה של מאות אחוזים במתקפות DDoS, ומתקפה זו הפכה להיות אחד הכלים הנפוצים, היעילים והפשוטים ביותר המסבים נזק לארגונים, עד כדי השבתה שלהם. פלואוסק מציעה פתרון שמעביר את הזרקור מלקוח הקצה לקהילת ספקיות האינטרנט (ISPs), ברמת המדינה ומעבר לה. הפתרון, מבוסס AI, מזהה מתקפות DDoS כבר בשלב הראשוני של הכניסה לאינטרנט ומגיב בעצירת התעבורה המזוהה כהתקפה מהגורם העוין". הוא הוסיף ש-"באחרונה אף חתמנו על הסכם לשיווק הפתרונות של אטרה הישראלית, שמפתחת פלטפורמה מבוססת AI לניהול, חיזוי, מניעת תקלות וקריאות שירות למערכי מחשוב בארגונים. אטרה מספקת פתרון מוכלל, ובו מערכות שליטה מרחוק (RMM), ניהול קריאות שירות (Service Desk) וניהול כולל של מערכות המידע בפלטפורמה אחת, קלה לתפעול. זוהי עוד דוגמה מצוינת להרחבת סל השירותים שנועדו לתת מענה מקיף ללקוחות שלנו". "לסיכום", אמר עזרא. "הטכנולוגיות המתקדמות מהוות עבורנו הזדמנות, מסייעות לנו ונותנות לנו רוח גבית. אנחנו פועלים כחברה היברידית ויודעת כיצד לחבר בין העולמות עבור הארגונים – ובאופן רב ערוצי. נמשיך לספק שירותי IT לכל לקוח עסקי ונתמקד בארגוני ביניים כדי להיות 'מתווכי הטכנולוגיה' שלהם. בעזרת ההון האנושי של בזק בינלאומי, שהוא מהטובים בתעשייה, אני בטוח שנזניק את הפעילות של החברה ונייצר ערך משמעותי עבור לקוחותינו".