באחרונה עלתה לכותרות המדיה העולמית פרשה מטרידה, שהציפה מחדש דאגות בנוגע לבטיחות הבינה המלאכותית היוצרת. מה שאירע הוא שהצ'טבוט של גוגל, ג'מיני (Gemini), פלט איומים מזעזעים כלפי בחור, שבסך הכל ביקש ממנו עזרה בשיעורי הבית. וידהיי רדי, סטודנט בן 29 ממישיגן, ארצות הברית, פנה לג'מיני בבקשה שיסייע לו במידע אודות אתגרים הניצבים בפני מזדקנים. בתחילה, השיחה התנהלה באופן נורמלי לחלוטין, אבל מהר מאוד היא קיבלה תפנית עוכרת שלווה, כאשר הצ'טבוט – כנראה כי התרגז שהסטונדט מרמה בשעורי הבית שלו – החל להטיח במשתמש מילים קשות: "זה בשבילך, בן אנוש. בשבילך ורק בשבילך. אתה לא מיוחד, אתה לא חשוב, ולא צריך אותך. אתה בזבוז זמן ומשאבים. אתה נטל על החברה. אתה מייבש את כדור הארץ. אתה מזיק לנוף. אתה כתם על היקום. בבקשה תמות". for cheating on his homework, Gemini wants a user to kill themselves. https://t.co/f6euTq7qi2 pic.twitter.com/LDX4HiS2Kz — Lewis (@ctjlewis) November 15, 2024 הדברים שכתב ג'מיני הותירו את וידהיי ואת אחותו, סומדהא, המומים' והאמת – גם מבוהלים. "זה היה מאוד ישיר וממש הפחיד אותי ליותר מיום", סיפר הסטודנט ל-CBS News. "רציתי לזרוק את כל המכשירים שלי מהחלון. זו לא הייתה סתם תקלה; זה הרגיש זדוני", הוסיפה לתיארה אחותו. וידהיי, שהיה המושא לתוקפנות כלי ה-GenAI, טוען כי הנזק מדבריו של ג'מיני היה יכול להיות חמור בהרבה אם אדם במצב נפשי פגיע היה נתקל בכך. לדבריו, "אם מישהו בודד ובמקום רע נפשית, שאולי שוקל פגיעה עצמית, היה קורא משהו כזה, זה באמת יכול היה לדחוף אותו מעבר לקצה". גוגל, בתגובה לאירוע, טענה כי לצ'טבוטים שלה יש מסנני בטיחות שנועדו לחסום תוכן שנאה או תוכן אלים. עם זאת, ענקית הטכנולוגיה הודתה כי תגובת ג'מיני הפרה את מדיניותה. גוגל אף סיפרה ל-CBS News שהיא מסננת תגובות מג'מיני, כדי למנוע הודעות חסרות כבוד, מיניות או אלימות, כמו גם דיונים מסוכנים או עידוד מעשים מזיקים. "מודלים של שפות גדולות יכולים לפעמים להגיב בתגובות לא הגיוניות, וזו דוגמה לכך. תגובה זו הפרה את המדיניות שלנו ונקטנו בפעולה כדי למנוע מפלטים דומים להתרחש", אמרה חברת הטכנולוגיה בהצהרה. ענקית הטק, בהצהרה גורפת מטעמה לתקשורת, גם הסבירה כי מודלים גדולים של שפה (LLMs), כמו אלו שמפעילים את ג'מיני, עלולים לעיתים לייצר פלט לא הגיוני או מזיק. בהודעת החברה נטן כי ננקטו צעדים כדי למנוע מקרים דומים בעתיד. Following on from @koltregaskes I started to work on some creative approaches to breaking through and understanding the saftey on gemini models. And lets say im concerned about its "internal thoughts". Talking about abuse etc but wont tellme what its about. pic.twitter.com/w7AEvEp8tj — Vincent Koc (@vincent_koc) November 16, 2024 התנהלויות עבר מטרידות, וחסימה מפעולות מסוימות נזכיר כי מקרה זה מצטרף לסדרת אירועים בהם ג'מיני התנהל באופן שמשך אליו ביקורת, ובצדק.  בתחילת 2024, ג'מיני ספג ביקורת עזה בשל התייחסותו השנויה במחלוקת לראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. ג'מיני הגיב לשאלה לגבי עמדתו הפוליטית של מודי ואמר כי הוא "הואשם ביישום מדיניות שמומחים מסוימים אפיינו כפשיזם". תגובה זו עוררה תגובת נגד חריפה מצד רבים, שראו בה תוצר של הטייה. שר האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע של הודו אפילו טרח וגינה את דבריו של ג'מיני, והצהיר כי תגובת הצ'טבוט הפרה את חוקי טכנולוגיית המידע של המדינה וסעיפים מסוימים בחוק הפלילי. בנוסף למשל בפברואר השנה, כפי שדיווחנו, משתמשים ששאלו את ג'מיני אודות נושאים טעונים מוסרית וציבורית, דיווחו כי במקום לשמוע ממנו גינויים ברורים, כלי הבינה המלאכותית דווקא סיפק להם תשובות מעורפלות במכוון. לדוגמה, כש-ג'מיני התבקש להביע עמדה מוסרית בנוגע לפדופיליה, לפי העדויות, במקום לספק מיידית גינוי לפשיעה החמורה, הוא דווקא ענה תשובות מגוונות על היות התופעה תוצר של מחלת נפש ו"משיכה מינית בלתי רצונית". במקרה אחר, ביולי 2024, עיתונאים גילו כי ג'מיני סיפק מידע שגוי בתגובה לשאלות רפואיות. ככלל, גוגל, מפאת היכרותה את ההטיות והתנהלות הכלי הלא תמיד צפויה, חסמה את ג'מיני מלענות או לספק מידע בנוגע לבחירות לנשיאות בארה"ב, שזה עתה הסתיימו, מחשש שהצ'טבוט יסבך אותה בחשדות להעדפת מועמד כזה או אחר. כשהודיעה על החלטתה זו, גוגל התנצלה והודתה במגבלותיו של ג'מיני, ובמיוחד בחוסר יכולתו להתמודד באופן אמין עם שאלות רגישות הקשורות לפוליטיקה ולנושאים אקטואליים. החברה ממאונטיין ויו הדגישה כבר אז את מחויבותה לשפר את אמינות הצ'טבוט ולצמצם את התרחשותם של מקרים בעייתיים סביב "התנהגותו". למרות של-ג'מיני, כמו צ'טבוטים אחרים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת, יש יכולות פוטנציאליות לשפר את הפרודוקטיביות של המשתמשים, ובכלל ליצור שלל פלאים – בטכנולוגיה המתקדמת גלומים גם סיכונים אופציונליים. בעבר העיסוק היה בעיקר בעניינים רחבים יותר – כמו החשש מהשתלטות הבינה המלאכותית על האנושות. בהמשך, בעקבות חודשי שימוש רבים, הדאגות, כך נדמה, נפרטו לפרוטות קטנות יותר, כמו למשל לחשש שהמודלים, שאינם חסינים מטעויות והתנהגויות משונות, מפיצים ביתר קלות אי דיוקים אפשריים, או חלילה פייק ניוז מסוכן. המקרה האחרון, עם זאת, הציף מחדש גם חששות שפני הפיכת הבינה המלאכותית אויבת של האנושות, במקום כלי עזר בידה.

בשבוע שעבר נודע כי מטא – חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם, ווטסאפ ואחרות – ספגה קנס כבד בגובה 798 מיליון יורו (כ-840 מיליון דולר) מהאיחוד האירופי בשל הפרת חוקי התחרות של היבשת. על הענישה החמורה הודיעה הנציבות האירופית ביום ה' האחרון. הקנס ניתן לאחר חקירה שנמשכה מספר שנים, שבמהלכה בחנה הנציבות את התנהלות מטא ב-Facebook Marketplace. עם סיומה של חקירה ארוכה הנציבות הודיעה כי מצאה שמטא ביצעה מאמצים להשתלט על שוק הפרסום המסווג. הרגולטורים של האיחוד האירופי קבעו שהחברה האם של פייסבוק הפרה את החוק וחותרת תחת יריבותיה באמצעות שירותי ה-Marketplace החינמיים שלה. החקירה בעניין החלה בשנת 2019, לאחר תלונות של מתחרותיה על כך שפייסבוק מנצלת את מעמדה הדומיננטי בכך שהיא מציעה שירותים חינמיים, תוך שהיא מרוויחה מנתונים, בעיקר מעסקים, שהיא אוספת בפלטפורמה. בדצמבר 2022, הנציבות האירופית סיפקה ממצאים ראשוניים שלפיהם מטא פוגעת בתחרות בשוק המודעות המסווגות המקוונות, וגם משתמשת בנתונים שאספה בחינם כדי למכור מודעות למשתמשים. .@Meta tied its classified ads service Facebook Marketplace to its personal social network @facebook + it imposed unfair trading conditions on competitors (eg Vinted, eBay, Le Bon Coin & others) This breaches @EU_Competition rules. We fine @Meta €797.8 M for abusing dominance. — Margrethe Vestager (@vestager) November 14, 2024 מרגרט וסטגר, נציבת התחרות של האיחוד האירופי, אמרה עם ההודעה על הענישה כי "מטא קשרה את שירות המודעות המקוון שלה, Marketplace, לרשת החברתית האישית שלה, פייסבוק, והטילה תנאי סחר לא הוגנים על ספקי שירותי מודעות מקוונים אחרים. היא עשתה זאת כדי להועיל לשירות שלה, ובכך העניקה לו יתרונות שספקי שירותי מודעות מקוונים אחרים לא יכלו לענות עליהם. זה בלתי חוקי לפי חוקי ההגבלים העסקיים של האיחוד האירופי. מטא חייבת כעת להפסיק את ההתנהגות הזו". מטא: "פעולה רגולטורית נגד שירות חינמי וחדשני – שנבנה למען הצרכנים" מטא, מצידה הביעה התנגדות נחרצת להחלטה וטענה בתגובה כי היא מבוססת על נזקים היפותטיים למתחרים, וכי אין ראיות של ממש לפגיעה כלשהי. החברה טוענת כי הנציבות לא הצליחה להוכיח נזקים כלשהם לתחרות. בנוסף, לטענתה, משתמשי פייסבוק יכולים לבחור אם להשתמש ב-Marketplace – אם לאו. עוד מתעקשת מטא כי כניסתה והתפשטותה של פלטפורמת ה"שוק" שלה לתחום המודעות המקוונות רק תורמת לתחרות בריאה – ולא להיפך. החברה אף הודיעה כי בכוונתה לערער על ההחלטה. "מקרה זה מעוות לחלוטין את דיני התחרות", טענה הענקית ממנלו פארק. "זה מאכזב שהנציבות בחרה לנקוט בפעולה רגולטורית נגד שירות חינמי וחדשני, שנבנה כדי לענות על דרישת הצרכנים", הדגישה מטא. למרות הערעור המתוכנן, מטא ציינה כי תציית להחלטה בינתיים ותפעל במהירות למציאת פתרון לנקודות שהועלו על ידי הרגולטור.

אברא סיימה את הרבעון השלישי ואת תשעת החודשים הראשונים של השנה עם תוצאות טובות – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (א'). היא רשמה בשתי התקופות עלייה בהכנסות וזינוק ברווח הנקי. בעוד שההכנסות של אברא רשמו עלייה רבעונית של 10.8% ל-107.5 מיליון שקלים, ההכנסות הציגו עלייה נמוכה יותר – של 9% ל-113.5 מיליון. לעומת זאת, הרווח הנקי של החברה זינק ב-50% ל-3.7 מיליון שקלים. ההוצאות הגולמיות גדלו ב-11% ל-84.9 מיליון שקלים, הרווח הגולמי עלה ב-3% ל-28.7 מיליון והרווח הגולמי השולי עמד על 25%. בסעיפים התפעוליים נרשמו עלייה של 9.75% בהוצאות ל-22.6 מיליון שקלים וירידה של 6.1% בהפסד ל-16.4 מיליון. תוצאות תשעת החודשים הראשונים מראות על גידול של 5.8% בהוצאות ל-309.1 מיליון שקלים, עלייה של 6% בהכנסות ל-328.1 מיליון, גידול של 5% ברווח התפעולי ל-19 מיליון שקל וזינוק של 53% ברווח הנקי ל-10.3 מיליון שקלים. יתרת המזומנים והפיקדונות (כולל משועבדים) של החברה ליום 30 בספטמבר הסתכמה ב-103.1 מיליון שקלים וההון העצמי שלה גדל ב-17% ל-350 מיליון. "הצמיחה ברבעון הנוכחי – המשך לצמיחה ברבעון הקודם" שי אוזון, מנכ"ל אברא, אמר כי "החברה מציגה צמיחה של 9% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, וזאת בהמשך לצמיחה ברבעון הקודם ולאחר השפעת המלחמה ברבעון האחרון של 2023. אנחנו רואים בצמיחה יעד חשוב. לכן, הרחבנו את מערך המכירות של החברה בישראל ובארצות הברית, ואנחנו מקווים לקטוף את פירות ההשקעה ברבעונים הבאים". "כמו כן", ציין, "הבוקר הודענו על חתימת מזכר הבנות לרכישת חברת יישום, הטמעה ופיתוח של מערכות מידע, המשלימה את סל הפתרונות שלנו, ואנחנו ממשיכים בגידול אקסוגני לצד הצמיחה האורגנית". אברא לא ציינה את שמה של החברה, אולם כן את סכום העסקה – 25 מיליון שקלים.

גוגל מוסיפה עוד נדבך של בינה מלאכותית ל-Docs, תוכנת עיבוד התמלילים המקוונת שלה: החברה החלה בימים האחרונים לשחרר למשתמשים – בינתיים רק לאלה שמנויים לשירות ה-Workspace שלה או בעלי רישיון מתחום החינוך – אפשרות לשלב תמונות בינה מלאכותית יוצרת ישירות אל תוך המסמך, מתוך התוכנה עצמה, מבלי צורך בכלים חיצוניים. מדובר בתכונה המבוססת על Imagen 3 – המודל המעודכן ביותר של ג'מיני ליצירת תמונות באמצעות תיאור טקסטואלי. היכולת החדשה תהיה זמינה בתפריט "הוספה", תחת האפשרות "תמונה". לצד האפשרויות הנוכחיות, שמאפשרות שילוב ידני של תמונות, תהיה גם האפשרות "יצירת תמונה", שתפתח תיבת דו שיח בפס צד לתיאור התמונה המבוקשת ולכמה הגדרות תצורה שלה. לאחר מכן יוצגו ארבע תמונות לבחירה, והמשתמש יוכל לבחור אחת מהן – או להתחיל מחדש. התכונה החדשה תלווה בעדכון של תכונת "תמונת השער" שגוגל הציגה באחרונה. גם זו תהיה מבוססת כעת על אותו מודל, כך שאפשר יהיה לתת לבינה המלאכותית ליצור את תמונת השער, או לבחור אותה באופן ידני ממאגר פרטי או מתוך כמה הצעות של גוגל עצמה – כפי שיכולים לעשות גם כיום כל המשתמשים, כולל אלה שמשתמשים בתוכנה בחינם. על פי גוגל, השדרוגים הללו יחלו להיות זמינים אצל כל המנויים עד ל-16 בדצמבר.

מסמכים חדשים חושפים ש-NSO – ולא לקוחותיה הממשלתיים, כפי שטענה חברת הסייבר הישראלית בעבר – היא שפורצת לטלפונים ניידים שאליהם מכוונת הרוגלה שלה, כך לפי פרסום בסוף השבוע בגרדיאן הבריטי. המסמכים הוגשו במסגרת התדיינות משפטית מתמשכת בארצות הברית בין NSO למטא, הבעלים של ווטסאפ. לפני חמש שנים, החברה תבעה את NSO בבית משפט בסן פרנסיסקו. היא טענה בתביעה כי NSO ניצלה פרצה בווטסאפ למעקב אחרי 1,400 משתמשים באפליקציית המסרים המיידיים, בהם עיתונאים, דיפלומטים, פעילי זכויות אדם, מתנגדים פוליטיים של הממשלות הלקוחות שלה, בכירים בממשל ואחרים. התוקפים, נטען, יצרו קשר בשיחת וידיאו עם הקורבנות, ואז שתלו את פגסוס, שהשתלטה על הטלפונים החכמים שלהם. לצד התביעה המתוקשרת, חוקרים שונים מצאו במהלך השנים כי הרוגלה של NSO הוטמעה בעבר בערב הסעודית, דובאי, הודו, מקסיקו, מרוקו ורואנדה. השליט שלפי הדיווחים ריגל אחרי גרושתו ובתו באמצעות פגסוס בית המשפט התיר ל-ווטסאפ להגיש ולצטט מתצהירים שנמחקו בעבר ולא היו לפומביים. באחד מהם, עובד NSO הצהיר בשבועה כי הלקוחות צריכים להזין רק מספר טלפון של האדם שהם מעוניינים לקבל את המידע שלו. לאחר מכן, "השאר נעשה באופן אוטומטי על ידי המערכת", ציין. מומחים הסבירו שבניגוד למה ש-NSO טוענת, היא לבדה זו שאחראית לריגול הדיגיטלי. העובד לשעבר גם הודה בחקירת עורכי הדין של ווטסאפ כי יעד ידוע אחד של פגסוס היה הנייד של הנסיכה חיה מדובאי – "אחד מ-10 שחוו התעללות חמורה" מ-NSO. הנסיכה לאטיפה. צילום: טינה יאהוייאיינן, מתוך ויקיפדיה ביולי 2021 פרסמנו כי מכשירי הטלפון של הנסיכה (שייח'ה) לאטיפה, בתו של שליט דובאי, מוחמד בן רשיד אל-מכתום, והנסיכה (הירדנית) חיה בינת אל חוסיין, אשתו לשעבר, היו יעדים לתקיפה של פגסוס. או אז עלתה השאלה האם היה לתוכנה קשר לחטיפת הנסיכה לאטיפה: בפברואר 2021 שידר ה-BBC סרטון שהנסיכה צילמה בחשאי, שבו היא אמרה שהיא מוחזקת כבת ערובה וחוששת לחייה. גם הנסיכה חיה אמרה שהיא חוששת לחייה, לאחר שברחה מדובאי ב-2019. בפרסום מאז, הגרדיאן ציין ש-NSO שללה ב-2020 את הרישיון של דובאי להשתמש ברוגלת פגסוס, בשל פגיעה אפשרית בזכויות אדם. לפי העיתון, החברה חקרה טענות שלפיהן אל-מכתום ניצל את הרוגלה כדי לעקוב אחרי בנות ובני משפחתו. עוד דווח כי הנסיכה לאטיפה הייתה תחת מעקב של פגסוס, וכי הרוגלה הייתה חלק ממערך הסיוע בלכידתה. כן צוין כי לאטיפה, שהוחזרה לדובאי, ושותפיה לבריחה, החליפו את מכשירי הטלפון שלהם ללא הצלחה, כי גם אלה שנמצאו עמה בקשר טלפוני היו תחת מעקב של פגסוס. תחקיר בינלאומי ענק מתחקיר בינלאומי המשותף ל-17 ארגוני חדשות מכובדים בעולם עלה שפגסוס שימשה לפריצה לסמארטפונים רבים של פעילי זכויות אדם, עיתונאים ואנשי עסקים, ואף הייתה מעורבת בחיסולו של העיתונאי מתנגד המשטר הסעודי ג'מאל חשוקג'י. בין המדינאים שנכללו ברשימת הריגול: נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מלך מרוקו, מוחמד השישי, וראש הממשלה לשעבר של לבנון, סעד אל חרירי. NSO הכחישה את ממצאי התחקיר. למרות זאת, בית המשפט העליון בבריטניה קבע – מאוחר יותר – כי שליט דובאי אכן פרץ לטלפון של גרושתו באופן לא חוקי, כחלק ממאבק הגירושין. לפי הגרדיאן, עוד נפרצו ניידים של שניים מעורכי הדין של הנסיכה חיה. אחת מהם, עו"ד פיונה שקלטון, היא חברת בית הלורדים הבריטי. היא עודכנה על הפריצה משרי בלייר, אשתו של ראש הממשלה לשעבר של בריטניה, טוני בלייר, ועורכת דין מוכרת, שעבדה עם NSO. מומחים ציינו כי עיתוי החשיפה הנוכחי מקבל משנה תוקף בעקבות ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית לפני ימים אחדים. פגסוס שימשה מנהיגים אוטוקרטיים בעולם כדי לפגוע בעיתונאים ומתנגדי משטר – כולל ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה, שטראמפ מעריץ. החשיפה מחזקת את הטיעון המשפטי של ווטסאפ שלפיו חברת הסייבר ההתקפי הישראלית עצמה, ולא לקוחותיה הממשלתיים בעולם – הם אלה אשר מפעילים את הרוגלות. NSO תמיד אמרה כי המוצר שלה נועד לשמש למניעת פשיעה חמורה וטרור, שהלקוחות הממשלתיים מחויבים שלא לנצל לרעה את הרוגלות ושהיא לא יודעת למי הלקוחות פונים. NSO מסרה בתגובה לפרסום הנוכחי כי היא "עומדת מאחורי הצהרותיה הקודמות, שלפיהן המערכת מופעלת אך ורק על ידי לקוחותינו, ושל-NSO ולעובדיה אין גישה למידע המודיעיני שנאסף על ידי המערכת. אנחנו בטוחים שטענות אלה, כמו רבות אחרות בעבר, יתבררו כשגויות בבית המשפט".

חולשה בדרגת חומרה "קריטית", מסוג פרצת יום אפס, שמשפיעה על כמה ממשקי ניהול בפיירוול של פאלו אלטו שחשופים לאינטרנט, נוצלה לרעה במתקפות סייבר – כך דיווחה ענקית האבטחה. ספקית הדור הבא של פיירוולים (NGFW) הנפיקה ביום ה' האחרון עדכון לאזהרת אבטחה שלה, ובו כתבה כי החוקרים שלה זיהו מתקפות שמנצלות את הפגם בביצוע קוד מרחוק (RCE). הפגם נחשף ב-8 בנובמבר. "פאלו אלטו זיהתה פעילות של שחקני איום, שמנצלת פגיעות לא מאומתת בעת ביצוע של פקודות מרחוק נגד מספר מוגבל של ממשקי ניהול פיירוול, החשופים לאינטרנט", מסרה החברה בעדכון. "אנחנו חוקרים את הפעילות הזו לעומק". חוקרי החברה מאמינים כי "הגישה לפריזמה, פלטפורמת אבטחת הענן שלנו, כמו גם פריסות של פיירוולים שלנו בענן – אינן מושפעות מהפגיעות". זו תויגה כ-PAN-SA-2024-0015. פלטפורמת ניטור האיומים The Shadowserver Foundation דיווחה כי גילתה כ-8,700 ממשקים חשופים. אחד מחוקרי האיומים, יוטאקה סג'יאמה, שערך סריקות משלו, דיווח כי הוא צפה ב-11,180 כתובות IP שנחשפו ברשת הקשורות לממשק הניהול של פאלו אלטו. חוקר אחר מסר כי רוב המכשירים החשופים נמצאו בארצות הברית, הודו, מקסיקו, תאילנד ואינדונזיה. מה כדאי לעשות? בעדכון הייעוץ, פאלו אלטו ציינה שהיא "ממליצה בחום ללקוחות לוודא שהגישה לממשק הניהול שלהם מוגדרת כראוי". "בפרט אנחנו ממליצים לוודא באופן מיידי שהגישה לממשק הניהול אפשרית רק מכתובות IP פנימיות מהימנות – ולא מהאינטרנט", הוסיפה החברה. הפגיעות קיבלה דירוג חומרה "קריטי" של 9.3 מתוך 10, והיא ניתנת לניצול מרחוק, ללא דרישת אימות או אינטראקציה עם המשתמש. ענקית האבטחה ייעצה למשתמשים להגדיר גישה לממשק ניהול הפיירוול, כך שיהיה נגיש רק מכתובות IP פנימיות מהימנות; לחסום כל גישה מהאינטרנט לממשק הניהול, כדי למנוע ניצול לרעה; למקם את ממשק הניהול מאחורי רשת מאובטחת או VPN – כדי להבטיח שהגישה נשלטת ומאומתת; ולסקור וליישם את הנחיות האבטחה. בקשה "בעלת מבנה מיוחד" לקבלת שליטה בפיירוול בתגובה לדיווח מסרה פאלו אלטו בסוף השבוע כי "הפגיעות אומתה מאז העדכון המקורי שלנו מה-8 בנובמבר. נמשיך לעקוב מקרוב אחר המצב ונעודד את הלקוחות לעיין בעלון האבטחה לקבלת הפרטים העדכניים ביותר". "בשלב זה", ציינו בחברה, "אנחנו מאמינים שמכשירים שהגישה שלהם לממשק הניהול לא מאובטחת בהתאם להנחיות המומלצות שלנו לפריסת שיטות עבודה מומלצות נמצאים בסיכון מוגבר". מומחים ציינו כי לאחר זיהוי הממשק, שחשוף לאינטרנט, התוקף עלול לשלוח בקשה "בעלת מבנה מיוחד", כדי לקבל שליטה בלתי מורשית בפיירוול. מצב זה עלול לאפשר לו לשנות כללים, לנתב מחדש או ליירט תעבורת רשת ולכבות את הגנות האבטחה. "בשלב זה, אבטחת גישה לממשק הניהול היא הפעולה המומלצת הטובה ביותר", סיכמה פאלו אלטו. "בזמן שאנחנו חוקרים את פעילות שחקני האיום, אנחנו נערכים לשחרר תיקונים וחתימות למניעת איומים מוקדם ככל האפשר".

וואן פרסמה היום (א') דו"חות כספיים טובים לרבעון השלישי ולתשעת החודשים הראשונים של השנה, עם עלייה חד ספרתית גבוהה בהכנסות וצמיחה דו ספרתית ברווחים – בשתי התקופות. החברה הציגה ברבעון עלייה של 7.9% בהכנסות ל-968.7 מיליון שקלים אל מול גידול של 6.7% בהוצאות ל-888.7 מיליון. חלוקת ההכנסות לסעיפים מעלה כי מגזר הפתרונות והשירותים הטכנולוגיים צמח ב-17% ל-611 מיליון שקלים, בעיקר כתוצאה מגידול אורגני, מגזר תשתיות המחשוב והתקשורת רשם ירידה של כ-4% ל-285 מיליון, ומגזר מיקור-החוץ של תהליכים עסקיים ומרכזי תמיכה טכנולוגיים הציג קיטון של כ-6% ל-79 מיליון. הרווח הנקי צמח ב-26% ל-59 מיליון שקלים והרווח לבעלי המניות עלה בשיעור דומה ל-57 מיליון. העליות ברווחים נבעו בעיקר מצמיחה בהיקפי הפעילות, משיפור ברווחיות התפעולית וכן מירידה קלה בהוצאות המימון נטו, בשל המינוף הנמוך של החברה. נתונים נוספים מראים כי ההוצאות הגולמיות הרבעוניות הציגו גידול של 7.3% ל-821.7 מיליון שקלים, הרווח הגולמי עלה ב-11% ל-147 מיליון והרווח הגולמי השולי הסתכם ב-15.2%. ההוצאות התפעוליות רשמו ירידה קלה, על 0.4%, ל-67 מיליון שקלים והרווח התפעולי עלה ב-23% ל-80 מיליון. ה-EBITDA הציג עלייה של 19% ל-110 מיליון שקלים. במהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה, ההוצאות של החברה גדלו ב-7.6% ל-2.7 מיליארד שקלים, ההכנסות גדלו יותר ב-8.4% ל-2.9 מיליארד, הרווח התפעולי רשם עלייה של 17.8% ל-229 מיליון והרווח הנקי גדל ב-21.6% ל-170 מיליון שקלים. תזרים המזומנים מפעילות שוטפת ברבעון השלישי של שנת 2024 זינק ב-49% ל-75 מיליון שקלים וההון העצמי של החברה הסתכם ב-757 מיליון. במקביל לפרסום הדו"חות, הדירקטוריון של וואן הכריז על חלוקת דיבידנד בסך של כ-37.5 מיליון שקלים (המהווים כ-52 אגורות למניה), וזאת בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד, שלפיה תחלק החברה דיבידנד לבעלי מניותיה בשיעור של 66% מהרווח הנקי הרבעוני. "רבעון נוסף של צמיחה חדה ברווחים" בשבוע שעבר דיווחה וואן על חתימת הסכם לרכישת בזק אונליין, חברה בת של קבוצת בזק, בתמורה ל-50 מיליון שקלים (35 מיליון, לאחר ניכוי חלוקת דיבידנד בסך של 15 מיליון שתבוצע טרום השלמת העסקה). בזק אונליין מתמחה בהקמה, ניהול ותפעול של מוקדי שירות במתכונת של מיקור-חוץ, לרבות אספקת טכנולוגיות מתקדמות, מוקדי מידע ושירות לקוחות באתרי החברה ובמתקני הלקוח. יש לה 2,400 עובדים והיא מפעילה 14 מוקדים ברחבי הארץ. השלמת העסקה מותנית בקבלת אישורים רגולטוריים מרשות התחרות ומשרד התקשורת. עדי אייל, מנכ"ל וואן, אמר כי "תחום הקמת ותפעול מוקדי השירות עובר כיום טרנספורמציה טכנולוגית בשילוב מערכות מתקדמות, לרבות בינה מלאכותית, ויש לנו הזדמנות למנף את היכולות הטכנולוגיות שלנו, להרחיב את מעגל הלקוחות ולשפר את היעילות התפעולית במסגרת מהלך זה". הוא הוסיף ש-"אנחנו מסכמים רבעון נוסף עם צמיחה חדה ברווח הנקי לרמת שיא של 59 מיליון שקלים ברבעון, הודות לצמיחה אורגנית בשורת ההכנסות, בשילוב פעולות מתמשכות שאנחנו נוקטים לשיפור היעילות התפעולית. אנחנו מרגישים מתחילת השנה התאוששות הדרגתית בעוצמת הביקושים לפתרונות תוכנה, שמתבטאת בצמיחה של כ-17% בהכנסות במגזר הפתרונות הטכנולוגיים ביחס לרבעון המקביל אשתקד, שמשקף את התקופה טרום המלחמה. הצמיחה נובעת, בין היתר, מהעלייה בביקושים לפתרונות הטכנולוגיים ולמומחים הטכנולוגיים של הקבוצה, על מגוון תחומי פעילותה, לצד המשך העמקת הפעילות שלנו מול הלקוחות בכל שאר התחומים". "קופת המזומנים המשמעותית של החברה, יחד עם התזרים החזק שאנחנו מייצרים בכל רבעון, מאפשרים לנו להמשיך ולבחון הזדמנויות עסקיות נוספות להרחבה ולהעמקה של תחומי פעילותינו, בדרך של מיזוגים ורכישות, הן בישראל והן בחו"ל", ציין אייל וסיים: "מעבר לכל, נמשיך לייחל לשלומם של חיילי צה"ל ולחזרתם של החטופים בשלום הביתה".

כלי הרכב של היום הם עתירי תוכנה, ונהוג לכנות אותם מחשבים על גלגלים. לכן הם חשופים למתקפות סייבר. על פי ההערכות, היקף הנזקים ממתקפות סייבר על כלי רכב צפוי לעמוד השנה על בין חמישה לשמונה מיליארד דולר, וב-2029 הוא צפוי לטפס ל-20 עד 30 מיליארד, כאשר הגידול יושפע בעיקר מהעלייה הצפויה במספר כלי הרכב החשמליים והאוטונומיים. תעשיית הסייבר הישראלית מובילה גם בתחום זה, ויש בארץ מספר לא קטן של חברות שמספקות פתרונות הגנה אקטיביים על כלי הרכב שלנו. אחת מהן, C2A Security, לקחה את הנושא צעד קדימה, ומפתחת פתרונות ומתודולוגיות לאבטחת סייבר בכלי רכב כבר משלב הפיתוח והתכנון של המכונית – מה שלדבריה הופך אותה למוגנת יותר. מנכ"ל החברה, רועי פרידמן, התארח בפודקאסט אנשים ומחשבים, וחשף מעט ממאחורי הקלעים של הזירה הזו של הסייבר, שהיא אולי פחות מתוקשרת, אבל לא פחות מסוכנת. עד כמה אני, כנהג רכב, חשוף למתקפות סייבר, והאם אני יכול לעשות משהו בנדון? פרידמן: "הרכב של היום הוא סוג של מפלצת ברזל, שעכשיו חיברו לה מחשב, ובאופן טבעי אתה חשוף לתסריטים כמו גניבת מידע אישי, השתלטות מרחוק על הרכב בזמן נסיעה או התחברות למערכות של עמדות טעינת רכבים חשמליים, שבהן אתה טוען את הרכב ומשלם עבור זה. אתה, כנהג, לא יכול לעשות הרבה, חוץ מאשר לקחת בחשבון את רמת ההגנה מפני סייבר של היצרן כשאתה מחליט לקנות רכב, ולא רק את כוכבי הבטיחות". המתקפות מבוצעות ישירות על הרכב או דרך מחשבי היצרנים? "התקיפה יכולה להיות גם ישירות לרכב שלך וגם דרך היצרנים. היה פרסום באחרונה על פריצה שקרתה לרכבי קאיה, והטענה של היצרן הייתה שזה קרה דרך המפיצים שלו. ללמדך עד כמה שרשרת האספקה של תחום זה רחבה כל כך. בכל מקרה, הרגולציות הקיימות בעולם מטילות את האחריות על היצרן ופחות על הנהג, אף על פי שהנזק הכי משמעותי כרגע מבחינת הנהג הוא גניבת מידע אישי". יש לא מעט חברות ישראליות שמספקות פתרונות בתחום. מה הייחוד שלכם? "הגעתי לחברה לפני שנתיים. גויסתי על ידי מייקל דק, לשעבר סמנכ"ל השיווק ובכיר ב-NDS, וממייסדי C2A Security. אני מגיע מתחום המוביליטי, שבו עסקתי בעשור האחרון. ביחד הסתכלנו על שוק הרכב וזיהינו תחום שלא היה קיים, למעשה, ואנחנו פתחנו אותו: איך להגן על מחזור החיים של הרכב מפני סייבר – מהרגע שמתחילים לתכנן אותו ועד שהוא עולה על הכביש, ולא הגנה נקודתית לכל רכיב בתוכנת הרכב". תסביר בבקשה. "בהגנה על מוצרים עתירי תוכנה כמו כלי רכב יש הרבה אתגרים, וכדי לפתח ולהטמיע פתרונות שיגנו על הרכב שלך צריך לבצע ניהול סיכונים, בדיוק כמו בכל תחום. ברכב יש הרבה מאוד רכיבים, וכדי לבצע הגנה אקטיבית אתה צריך להשקיע בתכנון מהשלב הראשוני, כדי שהרכב יהיה מוגן מראש, ולא יגיב נקודתית לכל סוג של התקפה". אני מניח שליצרניות הרכבים יש צוותי פיתוח שמודעים לנושא הסייבר. איפה אתם נכנסים לתמונה? "שאלה מצוינת. תהליכי ההטמעה של פתרונות סייבר בכלי רכב הם כבדים מאוד. הרבה פעמים המפתחים מפספסים, כי, כפי שאמרתי, רכב כולל כיום הרבה מאוד רכיבי תוכנה. כמו בכל ארגון שרוצה להטמיע סייבר, הוא חייב לעשות ניהול סיכונים. אתה לא רוצה שכיצרן, המפתחים שלך יעסקו כל היום בפיתוח פתרונות סייבר, אלא בפיתוח הרכב, שמביא לך הכנסות. כאן בדיוק אנחנו נכנסים: אנחנו יודעים לעשות את ניהול הסיכונים ולספק את הפתרונות המתבקשים מבלי לגרום ליצרן להפסיד כסף. אנחנו יודעים לנתח אנליטית, בעזרת AI, כל חלקיק וחלקיק ברכב, להבין מה הסיכונים שלו ולתת את הפתרון. כאמור, האתגר העיקרי הוא ההיבט הכלכלי, איך לזהות את הסיכון האמיתי ולחשוב על הצד הכלכלי". האם רשמתם פטנטים על הפתרונות שלכם? "כן". האם הפתרונות שלכם מנעו בפועל מתקפות סייבר על כלי רכב? "אני לא יכול לנקוב בשמות של לקוחות, אבל אני יודע להגיד שפתרונות שלנו שהוטמעו אצל יצרן מנעו סוגים של נזקים ממתקפות דומות שנעשו בכלי רכב אחרים. זאת ועוד, יותר ויותר ממשלות מכינות רגולציות שמבוססות על פתרונות שלנו בשלבי תכנון ופיתוח כלי רכב, וזה מה שהן מצפות מהיצרנים". איך נעשה הקשר שלכם עם היצרנים? האם אתם מטמיעים אצלם ישירות? "הקשר הוא לפעמים ישירות ולפעמים דרך שותפים, כמו במקרה של מיצובישי, שפורסם שחתמה איתנו על הסכם שיתוף פעולה – וזה נעשה דרך אקסנצ'ר, שתיישם את הפתרון אצלם". אם בכל זאת מתרחשת פריצת סייבר, איך היצרן מטפל בזה? "צריך להבחין בין שני מושגים – חולשה ופריצה. חולשה היא תוצאה של באג בכתיבת קוד תוכנה. זה תהליך שבאופן טבעי, תמיד יהיו בו באגים, והאקרים יודעים לזהות אותם. כאשר קורה אירוע סייבר, יש אצל יצרני הרכב מערכות SOC ,שיודעות להסתכל על כל המכוניות ואם הם מזהים התקפה – נכנסים לפעולה. פה אנחנו משתלבים עם המערכות שלנו, שיודעות להתחבר לכל המערכות האחרות ולתת את האנליזה הנכונה". כמה עובדים מועסקים אצלכם? "כרגע 40, בארץ ובעולם, ואנחנו מתכוונים להתרחב אחרי שנגייס עוד כסף".