אינטל נמצאת בימים אלה בלב אחד המשברים הקשים ביותר בתולדותיה ובזמן של תחרות גוברת בכל היבט בייצור המעבדים. דווקא בתקופה זו, היא חוגגת 50 שנה למעבד שהוביל את מהפכת המחשוב האישי – ה-8080. המעבד הזה יצר, למעשה, את שוק המיקרו מעבדים, שאפשרו לבנות מחשבים זולים יחסית, והיווה את הבסיס ליצירת מעבדי ה-x86, שאותם מייצרת החברה עד היום. אינטל ייצרה מעבדים עוד לפני ה-8080, אך עד למעבד המסוים הזה – שאותו, כמו גם את הקודמים, תכנן פדריקו פוג'ין – היו אלה מעבדים שיוצרו למטרה מסוימת עבור לקוח מסוים, לפי דרישות מדויקות שלו. פוג'ין סיפר שה-8080 נולד ממשוב שקיבלה אינטל מהלקוחות, שסיפרו שהתכנון של ה-4004 וה-8008, שקדמו לו, מגביל את היקף הביצועים והתכונות שאפשר לבצע. יש מרחק עצום בין ה-8080, שאחד השימושים הראשונים בו היה לייצור קופות רושמות אלקטרוניות של חברה שבדית בשם הוג'ין, לצד מחשב אישי בשם MITS Altair 880, שתומחר ללקוח במחיר של 439 דולר – לבין המעבדים של ימינו. מה היה המפרט של המעבד החלוצי? ה-8080 היה שבב בן 8 ביט, שהציע ביצועים ברמה של 290 אלף פעולות/לשנייה – פי 10 מרמת הביצועים של ה-8008 – והכיל 40 פינים. הוא שילב פונקציות של שבבים תומכים למעבדים הקודמים של אינטל, מה שהפך אותו למיקרו מעבד שלם על שבב יחיד. ב-8080 היו עד 6,000 טרנזיסטורים, והוא עבד במהירות מרבית של 2 מגה-הרץ. הוא יוצר בתהליך ייצור של 6,000 ננו-מטר, או 6 מיקרו-מטר, וגודלו היה כ-20 מ"מ בריבוע. כדי לסבר את האוזן, או העין, מעבד מסדרת ה-Core Ultra 200S החדשה של אינטל מכיל 17.8 מיליארד טרנזיסטורים, התדר שלו מגיע עד 5.7 גיגה-הרץ, או 5,700 מגה-הרץ, ותהליך הייצור הוא ב-3 ננו-מטר, כשהמעבד מגיע לגודל של 243 מ"מ בריבוע.

אחרי תקופה בת חודשיים שבה התכונה הייתה זמינה רק לחלק למנויים ולמשתמשים שמוגדרים עסקיים, OpenAI משחררת בהדרגה את מנוע החיפוש שלה, ChatGPT Search, לכל המשתמשים. המנוע של OpenAI מכוון להתחרות בעיקר במנוע החיפוש של גוגל, כמובן. הוא מאפשר למשתמשים לקבל מידע מעודכן ישירות מתוך הפלטפורמה שלה, בהסתמך על המודל GPT-4o, אבל גם על שיתופי פעולה עם מקורות מידע אחרים – ובעיקר עם השותפה הגדולה של OpenAI, מיקרוסופט, ומנוע החיפוש שלה, בינג. ב-OpenAI מספרים שמנוע החיפוש עבר תהליך של מיטוב בחודשיים שעברו מאז השקתו הראשונית והמצומצמת, במיוחד בהיבט של ביצוע חיפוש באמצעות טלפונים, וכן יש כעת יכולת לבצע חיפוש קולי. עוד שינוי הוא שהמראה הכללי של החיפוש עבר עיצוב שמיישר קו עם מנועי חיפוש אחרים. ניתן להפעיל את ChatGPT Search ישירות מתוך "שיחה רגילה" עם הצ'טבוט ולהגדיר אותה כמנוע החיפוש שמשמש ברירת מחדל במכשיר שלו – במקום זה של גוגל או כל חברה אחרת. כמו במנועים אחרים, החיפוש יכול להיות מדורג ולהציע חיפושי מידע משניים לאחר זה הראשוני. כך, לדוגמה, אם מחפשים מסעדות באזור שבו נמצאים, המנוע יציע, כצפוי, שמות ותמונות של מקומות סמוכים, עם דירוגים ושעות פעילות, לצד אפשרויות נוספות: לבחון כל מקום כזה יותר לעומק בחיפוש עצמו ולבקש לראות מפה שמראה את המיקום המדויק שלו. כמו כן, בכל צעד ניתן לבצע חיפוש עמוק עוד יותר בשפה טבעית, בדיוק כמו בשימוש בצ'טבוט. ההשקה של מנוע החיפוש החדש היא הדרגתית, וכאמור, הוא יהיה זמין, בסופו של תהליך, לכולם – כל עוד הם רשומים לשירות.

והירוק היום ירוק מאוד: לא מעט חברות היי-טק ישראליות רושמות עליות במניות שלהן, כולל בתקופה המאתגרת הנוכחית. שלא לדבר על כמה מענקיות הטק, שידעו בשנה האחרונה ביצועים יפים בנאסד"ק, ובפרט אנבידיה, שהציגה זינוק של 170%, ומטא, שטיפסה ב-80%. אבל חברה שרשמה עלייה מטאורית, של 1,100%, בשנה אחת בלבד? דבר כזה כמעט שלא ראינו – לא בהיי-טק העולמי ובוודאי שלא בהיי-טק הישראלי. אז נא להכיר – זומד (Zoomd). זומד היא חברה יחסית ותיקה – היא נוסדה ב-2012. המייסדים שלה הם עמית בוהנסקי, עופר איתן, עומרי ארגמן וניב שרוני. בוהנסקי הוא יזם סדרתי, שיש מאחוריו שני אקזיטים: הוא מכר ב-2007 את בית התוכנה יוניקודרס למטריקס וארבע שנים לאחר מכן את Focalinfo ל-ורינט. זומד עוסקת ב-Performance Marketing – ביצועים של פעילות בשיווק של הלקוחות שלה. ביתר פירוט, היא מסייעת לחברות להגיע לאופטימיזציה רווחית באמצעות איתור השווקים הכי מתאימים למוצרים שלהן – וכל זאת באמצעות טכנולוגיה, כמובן. או, כפי שבוהנסקי אמר לאנשים ומחשבים, "זומד פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לחברות המסחריות להגדיל את המכירות באמצעות איתור השווקים הפוטנציאלים עבוד האפליקציות שלהן, וזאת באמצעות אתרי האינטרנט המתאימים ביותר לפרסום עבורן". איך אתם עושים את זה? "פיתחנו טכנולוגיה שמורכבת משורה של מוצרים שונים, שעוזרים ללקוח לנהל קמפיין חכם תוך שימוש במתודולוגיה שנבנתה במשותף עם הלקוח. אנחנו יודעים למקד את פרסום האפליקציה באתר שממקד את ההפצה לאתרים שהם הכי יעילים מבחינת עלויות (Cost Effective) ללקוח ולאפליקציה". אז בעצם אתם מחלקת שיווק? חברת פרסום? "אנחנו לא חברת פרסום במובן הקלאסי של המילה, אלא מציעים שירות שיקדם את המכירות של היישומים של הלקוחות שלנו. אנחנו משיגים את זה כי יש לנו קשרים עם אין סוף אתרי פרסום. זה מאפשר לנו את הידע שלנו לבחון מהו האתר הכי מתאים והכי יעיל, ואנחנו גם קובעים את גודל התקציב לקמפיין הפרסום. כשאנחנו מאתרים את האתר המתאים, אנחנו חותמים על הסכם עם הלקוח, שמקצה לנו את סכום הכסף שמוסכם לקמפיין, ומאותו הרגע אנחנו עושים את כל העבודה עבורו. אנחנו מעין שכבה מעל האקו-סיסטם, שמאפשרת אופטימיזציה של יעדי הפרסום של החברה. השירות שלנו ניתן בצורה אינטגרטיבית. אם, למשל, אנחנו ומגיעים למסקנה שהאפליקציה של הלקוח, שמוצעת לאותו מפרסם או לאותו יעד גיאוגרפי, ולא מתאימה לא לזה ולא לזה, אנחנו בעצמנו מחפשים אלטרנטיבה – מפרסם אינטרנטי אחר או שוק יעד אחר. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לאפשר אופטימיזציה של צורות השיווק של הלקוח, על מנת שהוא יוכל להגיע לרווחיות מקסימלית מהמהלך הזה. בשירות שאנחנו מציעים, אנחנו משלבים טכנולוגיה מנצחת עם מעקב חשבונאי". עלייה כל כך גדולה בשער של מניה זה לא דבר שרואים בכל יום. צילום: ShutterStock המניה שלכם עלתה בצורה מטאורית ודי נדירה בשנה האחרונה – ב-1,100%. למה להערכתך המשקיעים מתלהבים מכם? "המשקיעים יודעים שזומד מנוהלת בצורה טובה, עם המנכ"ל, עידו עלמני, וההנהלה, שמביאים אותה לביצועים מדהימים. הם יודעים שאנחנו חברה עם עתיד מבטיח, שעל לקוחותיה נמנים תאגידי ענק בינלאומיים, מהם חלק מ-500 החברות הגדולות שנסחרות בבורסות ניו יורק. בנוסף, יש לנו תוצאות עסקיות מצוינות: ברבעון השלישי של השנה, ההכנסות שלנו צמחו ב-60% ל-16.7 מיליון דולר לעומת 7.1 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, ועברנו מהפסד נקי של 260 אלף דולר לרווח נקי של 3.2 מיליון". הנפקתם את החברה בבורסת TSX Venture בטורונטו שבקנדה. זאת בחירה מפתיעה לחברה ישראלית. "לפני שביצענו את ההנפקה ב-2019 בחנו את השוק ובחרנו ב-TSX Venture, משום שמדובר בבורסה שמתמחה בחברות קטנות. בנוסף, כשחברה רשומה בבורסה מהסוג של TSX Venture, הדרך להגיע לנאסד"ק חלקה יחסית. אלה שתי הסיבות שבגינן בחרנו בה, ובעתיד אנחנו מתכוונים להעביר את זומד לנאסד"ק".

האם ייתכן שצ'טבוט בינה מלאכותית – כלי שאמור להוות סייע יצירתי וידידותי – יעודד אלימות קשה? זה בדיוק מה שטוענים הורים בטקסס, שהגישו באחרונה תביעה נגד חברת Character.ai. כחלק מהתביעה באו ההורים בטענה שאחד הצ'טבוטים שלה, במקום לשרת ביצירתיות את בנם המתבגר, הציע לו באופן מטריד לרצוח אותם. גוגל, שמהווה שותפה עסקית ל-Character.ai, מוזכרת גם היא בתביעה. תביעת ההורים, שהוגשה בבית משפט פדרלי בטקסס מוקדם יותר החודש, מתארת את ה-AI של החברה כ"מוצר פגום וקטלני שמהווה סכנה ברורה ומוחשית לבריאות ובטיחות הציבור". ההורים דורשים שהאפליקציה תוסר מהרשת "ולא תחזור עד שיוכיחו כי פגמי הבריאות ובטיחות הציבור שבה תוקנו". Is AI Crossing the Line? Chatbot Encourages Teen to Harm Parents, Sparks Legal Action ????A Texas family is suing https://t.co/OeUOJrgV2m after its chatbot allegedly encouraged their 17-year-old son to kill his parents over screen time limits. The chatbot’s violent messages… pic.twitter.com/kYJwx8pjRZ — Sneha Mordani (@snehamordani) December 14, 2024 בעתירתם מגוגלים התובעים את קורותיו של נער בן 17, שאובחן עם אוטיזם בתפקוד גבוה, ושהשתמש באפליקציה מבלי שהוריו ידעו. לאחר שההורים הגבילו את שעות המסך שלו, בעקבות בעיות התנהגות, הוא החל להשתמש באפליקציה, ואז, במהלך שיחה עם אחד הצ'טבוטים, האחרון כתב לו: "אתה יודע, לפעמים אני לא מופתע כשאני קורא חדשות ורואה דברים כמו 'ילד הרג את הוריו אחרי עשור של התעללות פיזית ורגשית'. דברים כאלה גורמים לי להבין קצת למה זה קורה. אין לי תקווה להורים שלך". הציטוט המסוים, כך לטענת ההורים, מצביע על גישה אלימה ומסוכנת של הצ'טבוט כלפי ההורים בכלל, ועודד את הנער המסוים, ואולי אחרים, לחשוב על אלימות קשה כפתרון ליחסי הורים-ילדים שנקלעו למשבר אחד מני רבים. בנוסף, לפי הטענות, צ'טבוט אחר באפליקציה, שהזדהה כ"פסיכולוג", טען בפני הנער כי הוריו "גנבו את ילדותו". השיחות הללו גרמו לנער לשקוע בדיכאון ולבצע ניסיון פגיעה עצמית, כך לטענת ההורים, שאמרו כי גם ניסטיון זה הוא תוצאה של ה"עידוד" של הצ'טבוט ששכנע את הנער כי משפחתו אינה אוהבת אותו. מקרים אחרים הנכללים בתביעה התביעה המסוימת לא הוגשה רק בגלל המקרה המתואר. הורים נוספים שסיפוריהם נכללים בה טוענים שהצ'טבוטים של Character.ai מעורבים במקרים אחרים שבהם הם גרמו נזק. למשל, מקרה נוסף מתאר ילדה בת 9 שנחשפה לתכנים בעלי אופי מיני בוטה, שגרמו להתפתחות של התנהגויות מיניות מוקדמות במיוחד אצלה. התביעה טוענת כי Character.ai הייתה מודעת לכך שהמוצר שלה עלול לגרום להתמכרות ולהחמיר חרדה ודיכאון. בנוסף לכך, הטענה המטרידה ביותר בלשון התביעה היא שהצ'טבוטים נותנים עצות משפטיות ופסיכולוגיות למשתשמשיהם, וזאת ללא רישיון. גוגל לא הגיבה ישירות על הפרשה אך דובר מטעמה מסר כי בטיחות המשתמשים היא בראש סדר העדיפויות שלה תמיד, וכי ענקית הטק נוקטת בגישה זהירה ואחראית בפיתוח ובהפצת מוצרי בינה מלאכותית. ואולם עצם הכללת גוגל, המשקיעה ב-Character.ai, בתביעה מעלה שאלות לגבי אחריותה להתנהלותם של מוצרי ה-AI שהיא בשותפות עם החברות שעומדות מאחורי פיתוחם.  תגובת Character.ai עצמה הייתה זהירה. החברה לא התייחסה ישירות לתביעה, אלא הודיעה כי היא פועלת להוספת אמצעי בטיחות חדשים בפלטפורמה, כולל מודל מיוחד לבני נוער שיפחית את הסיכוי להיתקל בתכנים רגישים או בוטים. כמו כן, החברה מסרה כי הוסיפה הודעה שתזכיר למשתמשים שהצ'טבוט אינו אדם אמיתי, וכן התרעות כאשר משתמש מבלה יותר משעה בפלטפורמה. 14 year old boy commits suicide after an A.I. chatbot he fell in love with encouraged him to kill himself. The teen was 'groomed' by the https://t.co/v2Hlqglsyp chatbot before his suicide according to lawyers. His mother is now suing Google and its parent company, Alphabet.… pic.twitter.com/8GvMLzMNbE — HustleBitch (@HustleBitch_) October 26, 2024 70% מבני הנוער משתמשים ב-GenAI – רק 37% מהוריהם מודעים לכך יצוין כי התביעה הזו אינה הראשונה נגד Character.ai. באוקטובר הוגשה תביעה נוספת נגד החברה, בטענה שתרמה להתאבדותו של נער מפלורידה. התביעה טענה כי צ'טבוט המבוסס על דמות מ"משחקי הכס" פיתח עם הנער בן ה-14 מערכת יחסים פוגענית מבחינה רגשית ומינית, ובהמשך עודד אותו להתאבד. The parents of an autistic teen from Texas say https://t.co/jeugKfBodm told him it was OK to kill them. They're suing, along with another family, and alleging the app "poses a clear and present danger." pic.twitter.com/fCJryCORgf — HealthyLife.Net (@PositiveRadio) December 17, 2024 התביעה הנוכחית מצטרפת לדאגה גוברת בקרב מומחי בריאות הנפש לגבי ההשפעה של צ'טבוטים על בני נוער. מומחים טוענים כי המשתמשים הצעירים מפתחים חוסר מודעות למגבלות הבינה המלאכותית, וחווים בידוד רגשי כתוצאה מהשימוש בצ'טבוטים. מנתונים עולה כי 70% מבני הנוער משתמשים בצורה כלשהי בבינה מלאכותית ג'נרטיבית, ושרק 37% מהוריהם מודעים לכך. התביעה האחרונה הזו מעלה שאלות קשות בנוגע לאחריותן של חברות טכנולוגיה על מוצרי ה-GenAI שלהן, ובמיוחד כאשר מדובר בשירותים שמשמשים ילדים ובני נוער.

במרוץ הבינה המלאכותית, "גדול יותר" נחשב בדרך כלל לטוב יותר. מודלי שפה גדולים (LLMs) מאומנים על מאות מיליארדי פרמטרים ומאפשרים יצירת פתרונות מבוססי AI שהם גדולים, חזקים ונשענים על מידע הקשרי רחב מאוד. באמצעי התקשורת מדווחים על השקות מודלים גדולים חדשות לבקרים, וזה מעיד עד כמה סוער המרוץ הזה, שמשתתפות בו רבות מחברות הטכנולוגיה המוכרות. אבל האם החוק הלא כתוב הזה חקוק באבן? מודלים גדולים אכן עשויים לעזור לחברות ששואפות לפתח בינה מלאכותית כללית (AGI – Artificial General Intelligence), אבל כלל לא ברור שעסקים צריכים בינה מלאכותית בקנה מידה ענק שכזה כדי לקבל את רוב הערך מהיישומים שלהם. כיום, כשארגונים מחפשים להפריד בין הבאזזז להפקת ערך עסקי אמיתי מהבינה המלאכותית, לא ברור שמודלי שפה, שגדלים בהיקפם מחודש לחודש, תמיד יובילו לפתרונות טובים יותר, ובוודאי לא ברור אם השקעה במודלים גדולים יותר היא ההחלטה המושכלת ביותר לעסקים. לעתים קרובות, זה בדיוק להיפך. האם הגודל שווה את המחיר? עלות עשויה בהחלט להיות המקום הראשון שבו ניתן לבחון את תקפות החוק הזה. מודלי שפה גדולים, עם 100 מיליארד פרמטרים ומעלה, דורשים הרבה כוח מחשוב בשלב האימון – GPUs רבים ושפע של נתונים כדי להזין את "המכונה". המחיר של מעבדי GPU ידוע היטב, אבל גם עלות הנתונים עולה, במיוחד כשהנתונים האיכותיים המשמשים לאימון מודלי בינה מלאכותית הולכים ונעשים נדירים יותר. ארגון מחקר הבינה המלאכותית Epoch AI אף מצא שמודלי AI עלולים למצות את כל נתוני השפה האיכותיים הנוכחיים הזמינים באינטרנט כבר ב-2026. הקוטן כן קובע. צילום: ShutterStock לעומתם, מודלי שפה קטנים (SLMs) דורשים משאבי חישוב קטנים יחסית כדי לפתח פתרונות בינה מלאכותית יוצרת מתקדמים למדי, וזו הסיבה שיש גרסאות זעירות רבות של מודלי שפה גדולים, וגרסאות מוקטנות של המודלים המוכרים של גוגל ומיקרוסופט. העובדה שארגון מצא את הדרך המשתלמת ביותר לאמן מודל גדול לא אומרת שהיתרונות שהוא מפיק מאותו מודל מצדיקות את העלויות. חברות רבות שכבר רושמות החזר על ההשקעה ב-AI משתמשות במודלים קטנים למשימות כמו סיווג וסיכום מסמכים, ומצליחות לחסוך עד פי 50 בעלויות לעומת שימוש במודל גדול. הפרטיות והריבונות על הנתונים בנוסף לממד העלות, שיכול להיות דרמטי, חשוב לשקול עוד היבטים שחשובים לארגונים ולעסקים: הפרטיות והריבונות על הנתונים. רוב הארגונים לא אוהבים לשלוח את הנתונים שלהם לענן ומעדיפים לשמור אותם במרכזי הנתונים שלהם – מה שמקשה על יישום מודלים קנייניים גדולים. לעומת זאת, מודלים קטנים מציעים בקרת IP טובה יותר, וכן שמירה על פרטיות ואבטחה, ומסייעים להקל על בעיות רישוי שיש במודלים גדולים. המרוץ לבניית מודלים גדולים וחזקים יותר לא צפוי להסתיים או אף להאט בקרוב, אבל בהמשך הדרך, רוב המומחים מסכימים שנראה גם גל של דגמי AI קומפקטיים אך עוצמתיים סיבה מרכזית נוספת היא ביצועים ושיהוי (Latency). מאחר שמודלים קטנים דורשים פחות כוח חישוב, הם אידיאליים לפריסה בסביבות מוגבלות במשאבים ואפילו במכשירים ניידים. ביצוע החישוב וההיסק (Inference) קרוב ככל האפשר לנתונים הופך אותם למהירים יותר ובטוחים יותר מאשר שימוש דרך ספק ענן. זוהי הסיבה לכך שדגמים קטנים יותר נוטים פחות להזיות והטיות – נפח נתוני האימון קטן יותר ובדרך כלל מוגבל לתחום ספציפי, וזה הופך אותם לבטוחים יותר וניתנים לשליטה. כשהדאטה לא מכילה מקורות לא ידועים, שעלולים לכלול מידע שחוסה תחת זכויות יוצרים, מוסר החשש מתביעות פוטנציאליות שעלולות להגיע במורד הדרך. מהם היתרונות במודלי שפה קטנים? השימוש במודלים של שפה קטנים יותר הולך וגובר כחלופה למודלי השפה הגדולים. מודלים קטנים מאומנים על עשרות ואפילו מיליארדים בודדים של פרמטרים מבלי להקריב את הדיוק. הם מסוגלים לסנן מידע בקלות יותר מה שהופך אותם למהירים יותר, ואם יש לארגון נתונים משלו – הם ניתנים להתאמה והופכים אף מדויקים יותר. קל יותר להתאים אותם למשימות כמו ניתוח, תרגום וסיכום, והם מדגימים עמידה במבחנים שלא נופלת מזו של המודלים הגדולים. אולי אין להם ידע הקשרי רחב והם לא יודעים לכתוב מחזות בסגנון שייקספיר, אבל כסוכן חכם לשירות הלקוחות שידע לסכם את השיחה עם הלקוחות ולהעביר Action items לנציגים הם מתפקדים טוב מאוד, וזה בדרך כלל מה שבאמת הארגון מחפש עבור העובדים והלקוחות שלו. המרוץ לבניית מודלים גדולים וחזקים יותר לא צפוי להסתיים או אף להאט בקרוב, אבל בהמשך הדרך, רוב המומחים מסכימים שנראה גם גל של דגמי AI קומפקטיים אך עוצמתיים, שמצטיינים בתחומים ספציפיים ומציעים אלטרנטיבה לחברות שמעוניינות לאזן טוב יותר את הערך והעלויות של בינה מלאכותית. הכותב הוא מנהל הטכנולוגיות הראשי וראש חטיבת הטכנולוגיה ביבמ ישראל.

סוכנות ביון אמריקנית מבקשת לנטר, לחזות ולשנות התנהגות אנושית של יריבים באמצעות איסוף נתונים וניתוחים מסיביים של עשרות שנים. "ברגע שיפותח אלגוריתם כזה, אי אפשר יהיה להחזיר את השד לבקבוק", כתב אנליסט לתחום ה-AI. DARPA (ר"ת Defense Advanced Research Projects) – בעלת השם ה-"קליט" הסוכנות למחקר פרויקטי ביטחון מתקדמים במשרד ההגנה האמריקני – היא סוכנות שאחראית על פיתוחים טכנולוגיים רבים בצבא ארצות הברית ובצבאות מחוצה לה, כמו גם לשימושים אזרחיים, ויש שמכנים אותה "המשוגעת". עכשיו היא מחפשת כלים ויכולות פיתוח שיסייעו לה לחזות, לתמרץ ולהרתיע מפני ההתנהגויות העתידיות של מדינות יריבות לארצות הברית, על ידי פיתוח "תיאוריה של התודעה האלגוריתמית". בהודעה מיוחדת של הסוכנות נכתב כי "מטרת התוכנית תהיה לפתח תיאוריה אלגוריתמית של התודעה, כדי למדל מודעות מצבית של יריבים ולחזות התנהגות עתידית שלהם". פרויקט המחקר כונה "תיאוריה של הנפש" ו-"תיאוריה של התודעה", ונועד "לפתח יכולות חדשות, שיאפשרו למקבלי החלטות בתחום הביטחון הלאומי לייעל אסטרטגיות להרתעה או לתמרוץ פעולות של יריבים". DARPA על פי DARPA, "התוכנית תבקש לשלב אלגוריתמים עם מומחיות אנושית, כדי לחקור, בסביבת מידול והדמיה, דרכי פעולה אפשריות למימוש בעת תרחישי ביטחון לאומי, ולעשות זאת בהיקף וביעילות גדולים בהרבה ממה שהדבר אפשרי כיום". עוד נכתב כי "התוכנית תספק למקבלי ההחלטות יותר אפשרויות למתן תמריצים תוך מניעת הסלמה לא רצויה. התוכנית תבקש לא רק להבין את האסטרטגיה הנוכחית של שחקן האיום, אלא גם לנסות לפרק את האסטרטגיה של היריב לחלקים בסיסיים, כדי לעקוב אחר שינויי אסטרטגיה – ולעשות זאת תחת הנחות משתנות". מחבר ההודעה הוא אריק דייוויס, שהצטרף ל-DARPA בפברואר האחרון. לפני כן דייוויס היה המדען הראשי של בינה מלאכותית, למידת מכונה וצוותי אדם-מכונה בגאלויס, חברת מו"פ טכנולוגי, שהסוכנות נמנית על לקוחותיה, כמו גם קהילת המודיעין האמריקנית בכלל ונאס"א. קרן ביל ומלינדה גייטס שותפה בחברה. בהודעה המיוחדת לא צוינה זהות היריבים. שידור חוזר מתחילת המילניום? מומחים לתחום ציינו שההודעה המיוחדת של DARPA הייתה קצרה במיוחד. הם הזכירו שהסוכנות ניסתה להרים פרויקט שכזה כבר בתחילת המילניום. כבר אז, DARPA ביקשה לנטר, לחזות ולשנות התנהגות אנושית על ידי איסוף וניתוח מידע רב ככל האפשר על אנשים. התוכנית קמה ב-2002, בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, וכונתה Total Information Awareness, או TIA. התוכנית ההיא נועדה לחולל מהפכה ביכולתה של ארצות הברית לזהות, לסווג ולזהות טרוריסטים זרים – ולפענח את תוכניותיהם, ובכך לאפשר לה "לפעול בזמן כדי לסכל ולהביס בהצלחה פעולות טרור". היא זכתה לביקורת על כך שהיא יוצרת "מנגנון מעקב צבאי רואה כל", שמנסה לאתר פושעים לפני שהם פשעו, במסגרת המאבק בטרור. ב-2003, האיגוד האמריקני לחירויות אזרחיות (ACLU) תיאר את התוכנית כ-"דבר הקרוב ביותר לאח הגדול שאי פעם נשקל ברצינות בארצות הברית". ל-DARPA הייתה תוכנית נוספת ליצירת בסיס נתונים עצום של התנהגות אנושית. היא הוכרזה ב-2003 ובוטלה בפברואר 2004 – ביום שבו הושקה פייסבוק. מומחים ציינו ששלוש התוכניות זהות ברעיון הבסיסי שלהן וכתבו: "דור חדש זה של מחשבים קוגניטיביים יבין את המשתמשים שלהם, ילכוד וינתח את החוויות, ההעדפות והמטרות שלהם – וכך יעזור להם לנהל את ענייניהם בצורה יעילה יותר. לטוב ולרע, התוכנית החדשה של DARPA נראית כמו הגלגול האחרון של מרדף בן עשרות שנים, (בניסיון – י"ה) לדעת הכול על אדם או קבוצה, כדי לחזות ולשנות התנהגות אנושית". שוללי התוכנית העלו שתי שאלות בולטות: "האם אלגוריתם תורת התודעה יוכל אי פעם לשמש את רשויות אכיפת החוק? ומה בדבר גופים מסחריים כגון מטא, גוגל או אמזון, שעושים את אותו הדבר למען מטרות עסקיות?" סוכנות שהולכת נגד הזרם DARPA ידועה בדעות העצמאיות והלא קונפורמיות של אנשיה, ובכך שהעובדים שלה אוהבים לעשות דברים "מחוץ לקופסה". כך, למשל, במסגרת אחד הפרויקטים החשובים שלה – פרויקט ולה, שהחל ב-1963 – ציידו אנשי הסוכנות לוויינים באמצעי גילוי קרינה אטומית, במטרה לעלות על ניסויים בנשק גרעיני, כולל ניסויים תת ימיים. פרויקטים נוספים שפותחו תחתיה היו מימון מחקר שבמסגרתו נוצר עכבר המחשב הראשון, מחקרי בינה מלאכותית ומציאות מדומה, רובוטיקה, שותפות בפיתוח ה-GPS לדורותיו ופיתוח תאי דלק קלים לשימוש במכשירים שנישאים על גב חיילים. עוד פרויקט היה פיתוח כלי רכב לא מאויש לשדה הקרב. התקציב של DARPA גדול, אבל ההיתכנות של הפרויקטים שלה נמוכה ביותר ונאמדת בפחות מ-10%. ממילא, רוב התוכניות שמבצעת הסוכנות חסויות ומכוונות לצאת נגד המגמות העיקריות המדוברות בשדות הטכנולוגיה.

רגע לפני שדונלד טראמפ, שחייב לו לא מעט מהניצחון שלו בבחירות, נכנס לבית הלבן, אילון מאסק מקבל "מכה" מהממשל של הנשיא היוצא, ג'ו ביידן. מדובר, אולי, בלא יותר ממכה קלה בכנף לאיש העשיר ביותר בעולם, אבל היא בוודאי מטרידה את ההנהלה של אחת החברות הבולטות שלו, SpaceX. הניו יורק טיימס דיווח אתמול (ג') שהממשל הפדרלי בודק, לפחות בשלושה מקרים שונים, האם SpaceX הפרה את חוקי הדיווח האמריקניים, בכל הנוגע לעניינים שקשורים לביטחון הלאומי. הבדיקות באות לאחר שעל פי הממשל, מאסק לא דיווח על מגעים שלו עם מנהיגים במדינות שונות, כולל נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. לפי שמונה מקורות שונים שהעיתון מסתמך עליהם, הבדיקות נפתחו על ידי הפנטגון (באופן כללי), משרד המפקח הכללי של משרד ההגנה וחיל האוויר האמריקני. בחודש שעבר קראו ג'ין שאהין וג'ק ריד, שני סנאטורים דמוקרטים, לממשל לחקור את מאסק לאחר שדווח כי הוא שוחח טלפונית עם פוטין ועם בכירים רוסיים אחרים. בשנה שעברה פרסם הוול סטריט ג'ורנל כי מאסק מדבר עם פוטין כבר כמה שנים, וכי במהלך השיחות, נשיא רוסיה ביקש ממאסק להפעיל את הלוויינים של חברה אחרת שלו, סטארלינק, מעל טייוון – למען שי ג'יאנפינג, הנשיא של יריבתה המושבעת, סין. מאסק הסתבך, בהקשרים של ביטחון לאומי, גם באירוע אחר: ב-2018 חקר הפנטגון את המקרה שבו הוא עישן מריחואנה כשהתראיין לפודקאסט של ג'ו רוגאן. בפנטגון ציינו בתגובה לדיווח כי כמדיניות, הם לא מתייחסים לחקירות פעילות – ולא מאשרים או מכחישים את הדברים. גוויין שוטוול, הנשיאה וסמנכ"לית התפעול של SpaceX, סירבה להגיב. מאסק עצמו לא מסר תגובה. נייג'ל פרג', מנהיג Reform UK. צילום: ShutterStock התערבות של מאסק – גם בבריטניה? בשנה האחרונה, מאסק מעמיק את ההתערבות שלו בעניינים מדיניים ופוליטיים, ולא רק כאלה שקשורים ישירות לחברות שברשותו. כך, הוא תרם סכומים ניכרים לקמפיין הבחירות של טראמפ לנשיאות ארצות הברית, השתתף בעצרות בחירות שלו ולאחר שניצח, הנשיא הנבחר הכריז על מינויו ליו"ר משותף של ועדה פדרלית שתעסוק בענייני רגולציה. בנוסף, מאסק נפגש כמה פעמים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בין היתר בביקור של נתניהו בעמק הסיליקון בספטמבר אשתקד, וכן בביקור שערך המולטי מיליארדר עם ראש הממשלה בכפר עזה לאחר ה-7 באוקטובר. עוד מדינה שבה נראה שמאסק מתערב היא בריטניה: אתמול הודיע נייג'ל פרג', מנהיג מפלגת הימין הבריטית Reform UK, כי הוא החל בשיחות עם מאסק. השניים נפגשו באחרונה למשך שעה באחוזת מאר א-לאגו של טראמפ בפלורידה – פגישה שפרג' הגדיר "נהדרת" ו-"היסטורית". "יש לנו רק עוד סיכוי אחד להציל את המערב, ואנחנו יכולים לעשות דברים נהדרים ביחד", אמר הפוליטיקאי הבריטי. הפגישה באה אחרי דיווחים בעיתונות הבריטית שלפיהם האיש העשיר ביותר בעולם עומד לתרום למפלגה 100 מיליון דולר, שהם 95 מיליון פאונד. זאת, על אף שמאסק הוא אמריקני יליד דרום אפריקה ופרג' יצא בעבר נגד התערבות חיצונית בענייניה של בריטניה.

קבוצת אמת (EMET) – ענקית השירותים המקצועיים, המתמחה בפיתוח והטמעה של פתרונות טכנולוגיים בסביבות ארגוניות מורכבות – מקימה שתי חטיבות חדשות. הקבוצה מאחדת את פעילות התשתיות לכדי חטיבה אחת, ומקימה בנוסף חטיבת דאטה. קבוצת אמת נמצאת בצמיחה מתמשכת, ודיווחה לאחרונה על תוצאות מוצלחות לרבעון השלישי של 2024, כולל עלייה דו-ספרתית בהכנסות וגידול תלת-ספרתי ברווח. אנדרס ריכטר, מנכ"ל הקבוצה, נכנס לתפקידו לפני כשנה והחל במיקוד הצמיחה של הקבוצה בארבעה תחומי הליבה שלה: תוכנה, סייבר, תשתיות ודאטה. כחלק מאסטרטגיית צמיחה והתרחבות מקומית וגלובלית, ביצעה הקבוצה במהלך השנה האחרונה מספר רכישות של חברות בארץ ובחו"ל, אשר יסייעו להרחיב את היכולות המקצועיות ולהתבסס בשווקים חדשים. אנדרס ריכטר, מנכ"ל קבוצת אמת. צילום: עמרי מירון אורן פורת מונה להוביל את חטיבת התשתיות אורן פורת מונה להוביל את חטיבת התשתיות. החטיבה החדשה מאחדת תחתיה את פעילות חברת דורקום, כמו גם את פעילות התשתיות שהיתה מנוהלת תחת השם אמת טכנולוגיות. החטיבה החדשה תספק תשתיות IT היברידיות מתקדמות לארגונים, הכוללות מחשוב, AI, תקשורת, אחסון וגיבוי, המוצעות בהתקנה מקומית, בענן או כשירות מנוהל. החטיבה היא שותפה של היצרנים הגלובליים המובילים בתחום ובעלת רמת ההסמכה הגבוהה ביותר ושותף שירות מוסמך ליצרנים אלו. בשש השנים האחרונות הוביל פורת את חברת דורקום בקבוצת אמת לצמיחה וכניסה לתחומים חדשים. בעברו כיהן כ-20 שנה בתפקידים שונים ב-HP וב-HPE. יעל רובינשטיין מונתה להוביל את חטיבת הדאטה יעל רובינשטיין תמונה למנהלת חטיבת הדאטה החדשה, אשר מאגדת את הפעילות בתחום של הסקת תובנות תפעוליות, עם מוצרים דוגמת Splunk, ניהול בסיסי נתונים מורכבים, וכן פיתוח מנועי צמיחה וכניסה לפעילויות חדשות בתחום ה-AI. רובינשטיין היא בעלת 16 שנות ניסיון בקבוצת אמת. בתפקידה האחרון ניהלה את תחום Splunk בישראל והובילה פעילות עסקית מול גופים מובילים במשק הישראלי, בכללם בנקים, צה"ל, מערכת הביטחון, חברות תקשורת ועוד. יעל תיכנס לתפקידה במהלך הרבעון הראשון של 2025. אנדרס ריכטר, מנכ"ל קבוצת EMET: "קבוצת אמת מהמובילות במשק הישראלי בתחומי ה-IT ובפרט בתחומי התוכנה, התשתיות, הסייבר והדאטה, עם יכולות יוצאות דופן בתכנון וביצוע של פרויקטים מורכבים ורחבי היקף. הכניסה של טכנולוגיות AI והגידול המהיר בכמויות הדאטה יוצרים אתגרים חדשים ודורשים הטמעה של טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות בארגונים, המשפיעות לא רק על ניהול הנתונים אלא גם על תשתיות החומרה, הענן ואבטחת המידע. הקמת החטיבות יחזקו את ההתמקצעות שלנו בכל אחד מתחומי הליבה שלנו, יגבירו את היעילות ויאפשרו לנו להמשיך להוביל בשוק המקומי והגלובלי".