ברבעון השלישי השנה חלה עלייה של 50% בהתקפות היומיות על ארגונים בעולם – וגם בישראל – ביחס למחצית הראשונה של השנה; כך על פי מחקר חדש של צ'ק פוינט. "ארגונים ברחבי העולם נמצאים בעיצומו של גל עצום של מתקפות כופרה", נכתב בדו"ח. "בשלושת החודשים האחרונים עלה הממוצע היומי של מתקפות כופרה ב-50%. המתקפות הללו ממשיכות להתפתח, הן בתדירות שלהן והן בעוצמה. השפעתן על העסק גדלה באופן אקספוננציאלי (מעריכי). בחודש האחרון דווח על מתקפות כופרה, בין השאר, כנגד ענקית שילוח ואחד מיצרני השעונים הגדולים בעולם". על פי חוקרי ענקית הגנת הסייבר הישראלית, בכל עשר שניות יש למתקפות הללו קורבן חדש. "הכופרות הוכיחו את עצמן כשיטת התקפה משתלמת לפושעי רשת", נכתב. בשלושת החודשים האחרונים, מתקפות הכופרה בארה"ב הוכפלו – עלייה של 98% – והפכו אותה ליעד מספר 1 בעולם. שנייה בדירוג לפי מספר המתקפות היא הודו, עם גידול של 39.2% במתקפות. שלישית ניצבת סרי לנקה, שחוותה גידול של 436% במתקפות. סוגרות את החמישייה הראשונה רוסיה, עם גידול של 57.9%, וטורקיה – 32.5%. "המגיפה הנוכחית אילצה ארגונים לבצע שינויים מהירים במבנים העסקיים שלהם", כתבו חוקרי צ'ק פוינט, "ולעתים קרובות הותירו פערים במערכות ה-IT שלהם. פערים אלה נתנו לפושעי סייבר אפשרות לנצל פגמי אבטחה ולהסתנן לרשתות של ארגונים. האקרים מצפינים מאות אלפי קבצים מהמשתמשים ולעתים קרובות לוקחים רשתות שלמות כבנות ערובה. במקרים מסוימים, ארגונים פשוט מעדיפים לשלם את דמי הכופר – במקום להתמודד עם קבצים מוצפנים ולשחזר את מערכות ה-IT שלהם. מצב זה יוצר מעגל קסמים – ככל שמתקפות מסוג זה 'מצליחות' – כך הן מתרחשות בתדירות גבוהה יותר". על פי החוקרים, פושעי הסייבר החלו לשלב גם טקטיקה חדשה במסגרת המתקפות: סחיטה כפולה. במה שהפך למגמה מאז הרבעון הראשון של 2020, שחקני האיומים מוסיפים שלב נוסף להתקפות שלהם. לפני הצפנת מאגרי המידע של הקורבן, התוקפים מוציאים כמויות גדולות של מידע רגיש ומאיימים לפרסם מידע זה – אלא אם ייענו דרישות הכופר שלהם. הארגונים המותקפים, נכתב, "מונעים מפחד ולפעמים מעדיפים לשלם את דמי הכופר באופן מיידי – כדי להימנע מחשיפת הנתונים החשובים שלהם. באחרונה, ההאקרים המפעילים כופרות ניצלו את המגיפה הנוכחית והשתמשו בטקטיקה זו כדי לאלץ בתי חולים ומכוני מחקר רפואיים לשלם את דמי הכופר – מה שמסכן את חייהם של חולים". החוקרים ניתחו את הנוזקה הפופולרית ביותר, Ryuk – ששמה נקשר גם למתקפות כופרה אחרונות בישראל. "מדובר בנוזקה שתוקפת בממוצע 20 ארגונים בשבוע, עם התקפות ממוקדות ומאוד מוצלחות", נכתב.  

תת-ועדה של בית הנבחרים האמריקני, שבדקה את האופן הכוחני שבו פעלו בשוק ארבע ענקיות הטק הגדולות, מצאה, כי הן ערכו "רכישות חיסול" כדי להכות את יריבותיהן, גבו עמלות מופרזות מהלקוחות ואילצו עסקים קטנים לחוזים "מעיקים" לשם הגדלת הרווח. פרטים לא רשמיים החלו לדלוף ממצאי תת-הוועדה. לאחר יותר משנה של חקירה, שהניבה יותר מ-1.3 מיליון מסמכים ויותר מ-300 ראיונות-תשאולים, הוועדה, שבראשה עמד חבר הקונגרס הדמוקרטי דייוויד סיסיליין, מצאה, כי אמזון, אפל, גוגל, ופייסבוק פגעו בשוק, בכך שפעלו בתיאום ובשיתוף ביניהן, אף שהן היו גם מתחרות. בדרך זו, נכתב בדו"ח, "הן יצרו מצב שבו היו שני מערכי חוקים – האחד נועד לכלל החברות בשוק והשני – רק להן". תת-הוועדה להגבלים עסקיים שבוועדת המשפט בקונגרס ממליצה להגביל את כוחן של ענקיות הטכנולוגיה ורוצה, כי ארבע החברות הטכנולוגיה הגדולות לא תוכלנה להיות הבעלים של פלטפורמות חזקות – ובה בעת למכור ולקדם על פלטפורמות אלו שירותים ומוצרים משלהן. לדוגמה – שלא צוינה בדו"ח: גוגל לא תוכל להחזיק במנוע החיפוש המוביל בעולם, ובמקביל גם בשירות יוטיוב, אשר מקודם על ידי אותו מנוע חיפוש. על פי סיכום הוועדה, "יש לערוך הפרדות מבניות לענקיות ההיי-טק", אולם אין בסיכום את ההמשך המתבקש – כיצד לפרק אותן ומי החברה, או החברות הספציפית, שעליהן יש להחיל את ההמלצות. הדו"ח החריף בן 449 העמודים – שהוא הפעם הראשונה שבה הקונגרס סוקר לעומק את תעשיית הטכנולוגיה – מציע שינויים נרחבים בחוק ההגבלים העסקיים. הוא מתאר עשרות מקרים שבהם החברות הללו ניצלו לרעה את כוחן, וחשפו תרבויות ארגוניות שמטרתן הייתה, ככל הנראה – לעשות כל שביכולתן כדי לשמור על השליטה על חלקים גדולים באינטרנט. "במילים פשוטות, חברות שפעם היו חברות סטארט-אפ ששות אלי קרב, שערערו את הסטטוס קוו, הפכו לסוגי מונופולים שראינו באחרונה בעידן ברוני הנפט וטייקוני הרכבות", נכתב בדו"ח. בטרם יצא הדו"ח, אמזון הזהירה בפוסט בבלוג שלה מפני "התערבויות בשוק, שיהרגו קמעונאים עצמאיים ויענישו את הצרכנים, בכך שאותם עסקים לא יוכלו לפעול על גבי חנויות מקוונות פופולריות, מצב שיביא להעלאת מחירים ולצמצום חופש הבחירה של הצרכנים". גוגל מסרה, כי היא "מתחרה בצורה הוגנת בענף מהיר ותחרותי מאוד. אנו חולקים על ממצאי הדו"ח, הכולל טענות מיושנות ולא מדויקות של יריבים מסחריים בנוגע לשירותי חיפוש ושירותים אחרים". פייסבוק כינתה את עצמה "סיפור הצלחה אמריקני" בתגובה לדו"ח וציינה, כי "אנו מתחרים במגוון רחב של שירותים עם מיליונים, אפילו מיליארדים, של אנשים המשתמשים בהם. רכישות הן חלק מכל ענף, וזו רק דרך אחת שבה אנו מספקים טכנולוגיות חדשות כדי לספק ערך רב יותר לאנשים". אפל אמרה, כי "פעילות תת-הוועדה הייתה סבירה והולמת, אך אנו חולקים בתוקף על המסקנות שלה". החברה גם הגנה על שיעורי העמלות שלה ואמרה, שתפרסם תגובה נרחבת יותר בימים הקרובים. שלושה שבועות לפני הבחירות לנשיאות, תוכן הדו"ח הופך לפוליטי יותר ויותר, ומהווה הזדמנות לרפובליקנים ולדמוקרטים להגביר את אמינותם במאבק נגד השליטה של חברות הטכנולוגיה הגדולות בשוק. עם זאת, משקיפים פוליטיים העריכו, כי הקונגרס לא יפעל ליישום ממצאי הוועדה השנה. הם ציינו, כי הדו"ח משקף את עמדות הרוב הדמוקרטי בבית, ושולח איתות ברור שאם ג'ו ביידן יזכה בנשיאות ארה"ב, ייתכן שהלחץ על החברות הללו יימשך. יצוין, כי לעת עתה, ההמלצות של תת-הוועדה מוגדרות כטיוטה ועשויות להשתנות. כמו כן, טרם הוברר מי מחבריה יתמוך בהמלצות, על רקע הקיטוב הפוליטי בין שתי המפלגות. בכל מקרה, ציינו, מדובר בתהליך ארוך, שבו הקונגרס יידרש לחקיקה ולשינוי בחוקי ההגבלים העסקיים, שאם יקרה – יהיה השינוי הגדול ביותר זה עשרות שנים. בסוף יולי השנה ארבע ענקיות הטכנולוגיה נאלצו להציב את ראשיהן – המנכ"לים ג'ף בזוס, טים קוק, סונדר פיצ'אי ומארק צוקרברג – לשימוע בפני הקונגרס של ארצות הברית. על הפרק: חקירת הגבלים עסקיים, או בלשון העם: בירור מעמיק על אודות שיבוש התחרות במשק. השימוע הדרמטי היווה למעשה את הפעם הראשונה שבה כל ארבעת המנהלים הבכירים מעידים יחד מול הקונגרס. צוקרברג, הבוס והמייסד של פייסבוק, שענה על שאלות בעניינה, כבר העיד בעבר בקונגרס ובסנאט. הרשת החברתית מואשמת, בין היתר, בכך שהפכה לדומיננטית בעסקי המדיה החברתית בזכות הריכוזיות שצברה עקב רכישת שירותים חברתיים אחרים – אינסטגרם ו-ווטסאפ. בעבר ניסו מחוקקי ארה"ב לקבל מצוקרברג מענה בנוגע לפרטיות המשתמשים שלה, ומה שנראה כהפרה בוטה שלה בפרשיית קיימברידג' אנליטיקה, וכן בנוגע למטבע הווירטואלי הליברה, בין השאר. על פי המדווח, הטיוטה כוללת המלצה לחוקק חוק, שיחייב את חברות הטכנולוגיה לאפשר למשתמשים להעביר בקלות את המידע לגביהן מאתר אחד לשני. חוק מוצע נוסף יחייב, שבמיזוג הקונה יחזיק רק עד 25% מהחברה, וכן ההמלצה לבטל פסיקות של בית המשפט הגבוה, שלפי המבקרים מנעו מרשויות אכיפת החוק לחסום מיזוגים. לצד החקירה של הקונגרס, תובעים כלליים בכמה מדינות בארה"ב מתכוונים לתבוע בגין מונופול את גוגל, וייתכנו תביעות דומות נוספות בהמשך. בלי ועם קשר, נציבות הסחר הפדראלית (FTC) מתכננת תביעה אפשרית נגד פייסבוק, בעוד רשויות ההגבלים העסקיים חוקרות את ההתנהלות של אמזון ואפל.

לאחר משפט ממושך, בית משפט קבע, כי סיסקו (Cisco) אכן הפרה ארבעה פטנטים שהיו בבעלות Centripetal Networks. הנרי מורגן, שופט מחוזי בארה"ב, קבע, כי סיסקו הפרה פטנטים של התובעת, הקשורים לפתרונות אבטחת הסייבר שלה. השופט קבע, כי סיסקו תחויב בתשלום נזקים והגדיל את הסכום פי 2.5, לכ-1.9 מיליארד דולר, עונש על התנהלותה הלקויה. בשנת 2018 נתבעה סיסקו בראשונה בהפרה של הפטנטים שלCentripetal . היה זה כשנה לאחר שהתובעת שיתפה את סיסקו בפרטים על הטכנולוגיה שלה במסגרת הסכם סודיות, NDA. למרות זאת, הפונקציונליות של הטכנולוגיה שולבה במהירות במוצרי סיסקו עצמה בשנת 2017. "העובדה שסיסקו שחררה מוצרים עם הפונקציונליות של Centripetal בתוך שנה ממועד שיתוף המידע שלה – היא הרבה מעבר למקריות בלבד", קבע השופט מורגן. בפסק הדין הוא ציין גם את ההתנהלות הדו-פרצופית של ענקית התקשורת, שלפיה "סיסקו אספה בלא הרף מידע מהתובעת, כאילו בכוונתה לרכוש את הטכנולוגיה ממנה, אולם אז היא ניכסה את המידע שנצבר בפגישות אלו כדי ללמוד על הפונקציונליות מבוססת הפטנט של Centripetal והטמיעה אותה במוצרים שלה". השופט קבע, כי סיסקו תשלם 755.8 מיליון דולרים בגין השימוש בפיתוחי התובעת. הוא הכפיל את הסכום ב-2.5 לאחר שמצא שההפרה של סיסקו הייתה "מכוונת ומחמירה". עוד הורה השופט לסיסקו לשלם לתובעת תמלוגים בגובה 10% ממכירות חלק ממוצריה בשלוש השנים הבאות, ו-5% תמלוגים בשלוש השנים לאחר מכן. משקיפים ציינו, כי נראה שההגנה של סיסקו במשפט הייתה מוגבלת. אנשיה אמרו שהם מאוכזבים מפסק הדין של השופט – וכי הם מצפים להגיש את הערעור עליו במהירות, לנוכח "הראיות המהותיות לאי הפרה של הפטנטים", וכי היא פיתחה את הטכנולוגיה לפני הקמתה של Centripetal. אלא שהשופט לא קיבל זאת. "סיסקו לא קידמה כל הגנה סבירה מבחינה אובייקטיבית במשפט", נכתב בפסק הדין, "למעשה, חלק מהראיות אף  של סיסקו סתרו לעיתים קרובות את תזת אי-ההפרה שלה. התזה לא הצליחה להכיר בפונקציונליות החדשה, שאותה היא העתיקה מהתובעת במהלך הסכם הסודיות ולאחריו". בחודשים האחרונים המשפט מערך באופן מקוון. על פי המדווח, אף שסיסקו ביקשה שייעשה שימוש ב-וובקס, מערכת שיחות הוועידה שלה, המשפט התנהל בזום. פול אנדרה, אחד מעורכי הדין של התובעת, אמר, כי גזר הדין הוא "זכייה משמעותית עבור חברות קטנות וחדשניות".

אילוסיב נטוורקס (Illusive Networks), הפועלת בתחום הפתרונות האקטיביים להגנת סייבר ולהטעיית תוקפים, מדווחת על השלמת סבב גיוס B1 של 24 מיליון דולר משורה של משקיעים חדשים וקיימים, בהם ספרינג לייק אקוויטי פרטנרס, מרקר, NEA – שהובילה את הסבב הקודם, בסמר, סיסקו, מיקרוסופט וסיטי. במקביל לגיוס, החברה מדווחת על צמיחה של 228% בהכנסות החוזרות החדשות ב-12 החודשים האחרונים. עוד מדווחת החברה על הסכם שותפות אסטרטגית עם מיקרוסופט, שתטמיע את פתרון ההטעיה של אילוסיב כשותף "Co-sell" ותציע אותו גם על גבי Azure. עם גיוס זה החברה השלימה גיוסים של 58 מיליון דולר מאז הקמתה. אילוסיב נטוורקס הוקמה בשנת 2014 במסגרת Team8 על ידי עופר ישראלי, שטרם הקמת החברה ניהל צוותי פיתוח של צ'ק פוינט בכמה מוקדים בעולם. ישראלי מכהן כמנכ"ל החברה, ונדב צפריר, שותף מנהל ב-Team8, מכהן כיו"ר הדירקטוריון. החברה גייסה 5 מיליון דולר עם השקתה, והשלימה גיוס של 22 מיליון דולרים זמן קצר לאחר יציאתה מ-Stealth Mode. לאחר מכן הרחיבה את סבב A, וסבב הגיוס הנוכחי מביא את סך ההון שגויס על ידי החברה ל-58 מיליון דולר. החברה מעסיקה כ-100 עובדים, 60 מתוכם במרכז הפיתוח שלה בתל אביב והשאר במטה החברה בארה"ב. בימים אלה היא מגייסת 30 עובדים נוספים. הסכום שגויס בסבב ההשקעה הנוכחי ישמש את החברה להאצת הצמיחה באמצעות הרחבת מערכי השיווק והמכירות, ולהשקעות בפיתוח ובהתאמות נוספות של המוצר לעבודה אינטנסיבית ומאובטחת בסביבות ענן. בהתאמה להרחבת מערך השיווק והמכירות, החברה גייסה כמה בעלי תפקידים בכירים בתחום. עופר ישראלי, מייסד ומנכ"ל אילוסיב נטוורקס, מסר: "הגידול המהיר שלנו מלמד על הצורך שקיים בשוק לפתרון שאנו מציעים. המוצרים שלנו הופכים לקריטיים יותר ויותר בתקופה זו, עם העלייה בהתקפות סייבר והמורכבות באבטחה של סביבת עבודה מרחוק. אנו גם נרגשים מהמומנטום הנפלא שאנו חווים בשותפויות אסטרטגיות עם גופים מובילים, דוגמת מיקרוסופט, שהודיעה על הסכם "Co-sell" עם אילוסיב – ספק פתרון ההטעיה היחיד שלה במסגרת הסכמים אלה".

"בעולם התעסוקה הנוכחי, הצופה פני עתיד, להחזיק במשרה נחשקת אחת ויחידה -זה לא מספיק, ואנו נדרשים להמציא את עצמנו כל הזמן, במיוחד בתקופת משבר כמו הקורונה". כך אומר פיני לנגמן, כיום יזם ומנהל בתחומים שונים, המיישמים מודל שהוא מכנה אותו " מולטי ביזנס". העיקרון במודל מבטא את השינוי המהותי שמתחולל כיום בשוק התעסוקה,  גם לפני הקורונה ובמיוחד מאז פרוץ המגיפה. הרציונל של מודל זה: התפיסה שלפיה אדם צריך להיות במשרה אחת קבועה במקום אחד כל הזמן כבר אינה תופסת, וההמלצה של לנגמן היא, שכל אחד שמתאים לכך יקנה לעצמו תחום דעת נוסף, עם תעודה מקצועית, בנוסף לתארים האקדמיים, שתשמש אותו ליום סגריר, כמו במצבי משבר, שמביאים לפיטורים בהיקפים נרחבים. לנגמן הוא רס"ן במילואים, בוגר ממר"ם ואגף התקשוב, ועד לשחרורו מצה"ל מילא שורה של תפקידי פיקוד בתחומי כוח אדם, לוגיסטיקה תקציב. "מודל המולטי ביזנס אקטואלי היום יותר מתמיד", ולדבריו "משפר את מצב הרוח האפידמי. הורינו החזיקו במשרה מסורתית אחת עשרות בשנים, וכיום אנו עוסקים בהתמחות ייחודית ומדלגים מחברת היי-טק לרעותה ומתפקיד לתפקיד באותו העניין," הוא ממשיך. "הקורונה שפרצה לחיינו בפברואר טלטלה אותנו למציאות הזויה, ושינתה את כל ככלי המשחק בעולם התעסוקה. ההכנסות מתרסקות, חלק הארי מהמועסקים נפלטים מעולם התעסוקה ללא אופק ועתידם לוטה בערפל", אומר לנגמן. אבל הוא מציין, שלמפת התעסוקה יש גם צד אחר: "אלו אנשים שהנסיבות ואופיים המיוחד גלגלו אותם לתחום היזמות והעסקים, והם למעשה חלק מאותה תפיסת 'מולטי ביזנס'" אומר לנגמן.  אז מהו המודל? על פי לנגמן, זהו מודל שאינו מכוון את האדם להיות אך ורק עצמאי או שכיר, באופן טוטלי. הוא מצייר פרופיל של עובד, שיש לו כמה זהויות, גם כשכיר וגם עצמאי, "עם כרטיסים דיגיטליים, הזדמנויות ויציבות תעסוקתית שתגן עליו מפני כל מגיפה עולמית שתבוא", אומר לנגמן "בבסיס ההנחה עומדת התפיסה, שבמקביל לתואר האקדמי יש להוציא תעודה מקצועית נגישה למקצועות שיאפשרו למצוא בהם תעסוקה באופן מיידי, כי הם מקצועות נדרשים. למשל בודק תוכנה, תיווך, עיצוב, רישיון נהיגה ציבורי וכדומה". מסביר לנגמן. "הכוונה לייצר מעין 'תעודת ביטוח' לעת סגריר, שבזמן משבר או פיטורים ניתן יהיה למצוא בזה תעסוקה באופן מיידי". לנגמן מדגיש, כי אין הכרח לעסוק בתחום שבו רכשת תעודה מקצועית בנוסף לעיסוקך, "אבל נדרשת יכולת לנהל סדר יום גמיש ,שיאפשר להיות מועסק במספר מקומות, הן כשכיר וכן כעצמאי". "כדי לממש את המודל נדרשת יכולת לטפח כישורים ואפיקי הכנסה, דוגמת השקעות עצמאיות, ומעל לכל – לגלות ערנות והרבה נטוורקינג כדי לייצר הזדמנויות עסקיות", הוא מסביר. אימוץ המודל הזה מייצר גם ערך מוסף חשוב, לדברי לנגמן. "כאשר תומכים במתן ערך לסביבה, מגלים אחריות קהילתית, מתן הזדמנויות לאחר, פרגון טהור ואמיתי, אזי המודל תופס תאוצה, כיוון, נפח, עניין ותשוקה". לנגמן מעיד על עצמו, כי הוא מיישם את המודל בעצמו, ולראיה – האופי המגוון של עיסוקיו כיום. כך, למשל, הוא מציין, כי כיום הוא מנהל בתחומי הHR- בקבוצה מהגדולות במשק, ובמקביל עוסק בפיתוח עסקי, בהנגשת מכרזי או"ם ובפרויקטים. בנוסף, הוא בעל רישיון תיווך מקרקעין, מגייס משאבים לחברות ואף משווק מורשה של מוצר משלים בתחומי הביטוח, ועוסק ביזמות עסקית בתחומים מגוונים. בנוסף, לנגמן מנהל את קבוצת הפייסבוק After IDF וקבוצות ווטסאפ סגורות של יוצאי קהילת הביטחון, וגם מוצא זמן לממש את הכישרון האמנותי שלו ומשתתף בתערוכות שונות שמתקיימות בארץ, בין היתר בתערוכה שהתקיימה בנמל תל אביב. "בעבר, ריבוי עיסוקים יצר בלבול, חוסר מיקוד והתפזרות, והאדם נתפס כ'מאכר'", הוא אומר. "כיום מסתמן, שהדבר משתנה וצובר תאוצה כ'מאיץ הזדמנויות'". הוא מעיד על עצמו כי דחה כמה הצעות לעבוד במקום אחד באופן מלא. "חופש וריבוי העיסוקים הוא סם החיים של המולטי ביזנס" אומר לנגמן. "המולטי ביזנס טמון בכולנו ללא תלות בדת, גזע, מגזר, גיל, השכלה או מיקום. אנשי ה'מולטי ביזנס' המצטנעים –  קומו, העזו", הוא אומר לסיום.

"לארגונים שיישמו תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית בתקופת הקורונה יש סיכוי כפול להגדיל הכנסות ברבעונים הקרובים" – כך קובע מחקר עדכני של חברת הייעוץ מקינזי. המחקר מבוסס על סקר שנערך בקרב כמה מאות מנהלים במגזרים שונים, B2B ו-B2C, ובין היתר הם התבקשו להשיב על השאלה אם ביצעו תהליכי האצת גלובליזציה בתקופה שמאז פרוץ הקורונה ואיך זה השפיע על עסקיהם. הסקר נערך בחודש יולי האחרון והוא התייחס לתקופה מאז שהחלה הקורונה. מרבית המנהלים הסבירו את הערכותיהם לגבי השפעת הדיגיטציה על התוצאות העסקיות בין היתר בגלל  תהליכים מהירים ביותר של מעבר לדיגיטציה הרבה יותר ממה שתכננו בתחילת המשבר. כך, למשל, המעבר לעבודה מהבית, הושלם בתוך 10.5 ימים במרבית הארגונים,  לעומת תוכניות עבודה שדיברו על כמה שבועות ואפילו חודשים. חלק מהמנהלים ייחסו את השינוי המפתיע לכך שהם העלו בשלב ראשון פתרונות זמניים, כדי לענות על צרכים מיידיים, ורק אחר כך  יישמו פתרונות קבועים יותר, וגם כאן תהליך ההטמעה היה הרבה יותר מהיר ממה שציפו. המנהלים שהשתתפו במחקר מאוחדים בדעתם, כי כל התהליכים שיושמו יימשכו גם לאחר סיום הקורונה. המשבר גרם גם לשינוי ביעדי התקציבים שהמנהלים ניתבו, כאשר הפוקוס היה, כמובן, יוזמות דיגיטליות, שקיבלו עדיפות עליונה, וכן שמירה על מצבת כוח האדם   בתחומי הטכנולוגיה וה-IT, מאחר שהם הבינו שזהו אחד הכלים לשמירה על רמת תחרותיות בשוק. זה, בהמשך לתובנה נוספת שעולה מהמחקר, שעל פיה המנהלים מזהים יותר מתמיד את החשיבות האסטרטגית של הטכנולוגיה כקריטית, והיא  כבר לא נתפסת כסעיף הוצאות, אלא כחלק מהכלים ההכרחיים למימוש האסטרטגיה העסקית של הארגון. תוצאות הסקר גם מאששות באופן ודאי, שעידן הקורונה גרם למעבר מהיר לערוצים דיגיטליים כדי לשמור על קשר עם לקוחות, כאשר שיעורי האימוץ היו מהירים הרבה יותר מאשר היו נעשים בתקופה רגילה. בהיבט הגיאוגרפי, המחקר של מקינזי מעלה, כי באזורי אסיה תהליכי האימוץ של טרנספורמציה דיגיטלית היו פי שלושה מאשר לפני המשבר, כאשר 80% מהלקוחות במגזרים השונים עברו לערוצים דיגיטליים. מנהלים בארגונים אלו העריכו, כי הקורונה האיצה תהליכים דיגיטליים בקצב של שבע שנים קדימה ויש ארגונים שדיווחו על תחזיות לעשר שנים לתהליכים שבוצעו בעקבות הקורונה. ממצא מעניין נוסף הוא, שבהשוואה בין ארגונים שמייצרים מוצרים פיזיים לבין ארגוני שירותים, קצב ההטמעה היה די דומה, למרות שאפשר היה לצפות שבארגונים יצרניים התהליכים ייקחו זמן רב יותר. המחקר, כמובן, ראיין מנהלים בארגונים שלא יישמו טרנספורמציה דיגיטלית בזמן הקורונה, לפחות לא בקצב שדומה לארגונים שכן יישמו. אותם מנהלים השיבו לשאלה מדוע לא עשו זאת בתשובה די כנה: "זה לא היה בסדר העדיפות העסקי שלנו", ואילו אחוז קטן של משיבים הודו, כי חסמים פנים ארגוניים והיעדר מנהיגות עסקית מנע את יישום התהליכים הדיגיטליים בצורה מהירה יותר לעומת לפני הקורונה.

תגידו מזל טוב לאינסטגרם (Instagram), אפליקציה ורשת חברתית לשיתוף תמונות וסרטונים, שפרצה לחיינו בסערה לפני 10 שנים, שהתחילה בכלל כאפליקציה של שירותים מבוססי מיקום לחובבי וויסקי ובורבון. בשלב מסוים במהלך הפיתוח החליטו שני מפתחיה, קווין סיסטרום ומייק קריגר, שהכירו זה את זה במהלך לימודיהם באוניברסיטת סטנפורד, כי אם ברצונם להצליח, עליהם להתמקד בתחום אחד בלבד מתוך שלל האפשרויות שמציעה האפליקציה, ותוך שמונה שבועות פיתחו אפליקציה המתמקדת באפשרויות הצילום בלבד. הם קראו לה בשם אינסטגרם – מלשון מיידי (instant) ומברק (telegram). בתחילה הושקה האפליקציה למכשירי iOS של אפל בלבד, ורק לאחר כשנה וחצי, באפריל 2012, נוספה האפשרות להפעילה במכשירים מבוססי אנדרואיד. חודשיים לאחר השקתה כבר היו לה מיליון משתמשים רשומים, לאחר חצי שנה נוספת היא כבר צברה חמישה מיליון משתמשים, ועד מארס 2014 – כשלוש שנים וחצי לאחר ההשקה – כבר דיווחה החברה, שהגיעה ל-200 מיליון משתמשים רשומים. כיום יש לחברה יותר ממיליארד משתמשים ברחבי העולם, כשהיא גם משמשת "מקום עבודה" למיליוני אנשים, המשתמשים בה לקידום מכירות, תכנים ועוד, ו-כ-63% ממשתמשיה הם צעירים בני 18-34. באפריל 2012 הודיעה פייסבוק (Facebook) כי היא קונה את אינסטגרם, שבאותה עת עבדו בה 13 עובדים בלבד, תמורת מיליארד דולר. באוגוסט 2016 הושקה תכונת הסטוריז, המאפשרת למשתמשים לשתף "רגעים" שנמחקים בתוך 24 שעות, ובהמשך הורחבו בה האפשרויות. בנובמבר 2017 נוספה לאפליקציה תמיכה מלאה לעברית. בספטמבר 2018 הודיעו מייסדי החברה על החלטתם לפרוש מממנה, ובמקומם מונה אדם מוסרי לעמוד בראש פעילות אינסטגרם. במרץ 2019 הושקה תכונת Instagram Checkout, המאפשרת למשתמשים לבצע רכישות היישר דרך האפליקציה. באוגוסט 2020 הושקה התכונה Instagram Reels, המאפשרת למשתמשים לבצע צילום וידיאו של עד 15 שניות. באוקטובר השנה הוסיפה אינסטגרם אפשרויות רכישה לשתי תכונות שלה – IGTV ו-Reels. אפשרות הרכישה ב-IGTV נפרסת בימים אלה ברחבי העולם, בעוד השילוב ב-Reels ייבחן בהמשך השנה. עדכונים ותכונות חדשות לרגל חגיגת העשור הודיעה אינסטגרם על שורה של עדכונים ותכונות חדשות, ובהן: מפות סטוריז – מפה פרטית ולוח שנה של כל הסטוריז שהמשתמש שיתף בשלוש השנים האחרונות. ניתן יהיה גם לשתף, להוריד ולשמור את הסטוריז בהיי-לייטס. כלים חדשים נגד בריונות ברשת – בריונות היא אתגר משמעותי שרבים מתמודדים איתו, במיוחד צעירים שעל רקע הקורונה חווים לחצים רבים. החברה החלה לבחון תכונה חדשה, שתאפשר הסתרה אוטומטית של תגובות פוגעניות, הדומות לתגובות אחרות שדווח עליהן. משתמש יוכל להקיש על "הצג תגובות מוסתרות" כדי לראות את התגובות. תגובות המפירות את כללי הקהילה של הפלטפורמה, יוסרו. "אינסטגרם מחויבת להוביל את המאבק נגד בריונות ברשת,  והנושא היה ונותר בראש סדר העדיפויות של החברה", ציינה החברה בהודעתה. הרחבת התראות אזהרה – הפלטפורמה מרחיבה את התראות האזהרה, שיכללו התראות נוספות כאשר אנשים מנסים שוב ושוב לפרסם תגובות, שעלולות להיות פוגעניות. התראות אלו יאפשרו לאנשים לעצור ולבחון את דבריהם ולהבין את ההשלכות האפשריות במידה ויבחרו להמשיך. קישורים בתשלום – נכון להיום לא ניתן לשתף קישורים בפוסטים, וכעת זה עשוי להשתנות. אינסטגרם בוחנת אפשרות של הוספת קישורים לכיתובי תמונות בתשלום של שני דולרים. איחוד מסנג'ר עם הודעות מיידיות של אינסטגרם – בינואר 2019 הודיע מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, כי פייסבוק מעוניינת למזג את כל פלטפורמות המסרים של החברות שבבעלותה – מסנג'ר, ווטסאפ ואינסטגרם לפלטפורמה אחת. כעת, החברה עושה צעד גדול לעבר מטרה זו והחלה להטמיע בהדרגה את האפשרות לחבר הודעות ישירות באינסטגרם למסנג'ר. המשמעות היא, שניתן יהיה לשלוח הודעות לאנשי קשר במסנג'ר מאינסטגרם, ולהיפך.