זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
08/10/20 09:01
13.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
שנת 2020 הייתה השנה המלחיצה ביותר בהיסטוריה עבור העובדים, שמעוניינים כי רובוטים יסייעו להם, ומאמינים כי אלה יוכלו לעשות זאת טוב יותר מבני אדם. כך עולה ממחקר חדש של אורקל (Oracle) ו-Workplace Intelligence, חברת מחקר וייעוץ בתחום משאבי האנוש. המחקר, שכלל יותר מ-12,000 עובדים, מנהלים, מנהלי משאבי אנוש ומנהלים בכירים מ-11 מדינות, מצא, כי מגיפת הקורונה העלתה את הלחץ בשוק העבודה, את החרדה ואת השחיקה של אנשים בכל רחבי העולם, ושאנשים אלו מעדיפים את עזרתם של רובוטים על פני זו של אנשים אחרים.
המחקר מעלה, כי אנשים בכל העולם מתמודדים עם רמות חרדה ודיכאון גוברות בעבודה בשל מגיפת הקורונה. 70% מהאנשים חוו יותר לחץ וחרדה בעבודה השנה לעומת כל שנה אחרת בעבר. רמות מוגברות אלו של לחץ וחרדה השפיעו לרעה על הבריאות הנפשית של 78% מכוח העבודה העולמי, וגרמו ליותר לחץ (38%), פגיעה באיזון בין העבודה לחיים (35%), שחיקה (25%), דיכאון מהיעדר קרבה חברתית (25%) ובדידות (14%).
לתופעות אלה היו השפעות גם על הפרודוקטיביות בעבודה, ו-42% מהאנשים אמרו שלחץ במקום העבודה, חרדה או דיכאון גרמו לצניחה בפרודוקטיביות שלהם, ו-40% אמרו שהם הובילו לקבלת החלטות פחות טובות.
השפעותיה של המגיפה העולמית החמירו בעיות הקשורות לבריאות הנפשית לא רק במקום העבודה, אלא גם בבית. 85% מהנשאלים ציינו, כי בעיותיהם הנפשיות בעבודה משפיעות על חייהם בבית, כשההשלכות הנפוצות ביותר היו חסכי שינה (40% אחוזים), בריאות פיזית ירודה (35%), ירידה ברמות האושר בבית (33%), בעיות בקשרים המשפחתיים (30%) ובידוד מחברים (28%).
עובדים מעוניינים שהטכנולוגיה תתמוך בבריאותם הנפשית
אחד הממצאים המעניינים בסקר הוא, כי אנשים מעוניינים שהטכנולוגיה תתמוך בבריאותם הנפשית. 68% מהאנשים היו מעדיפים לדבר עם רובוט בנוגע ללחץ וחרדה בעבודה ולא עם המנהל שלהם, ו-80% מהאנשים פתוחים לאפשרות שרובוט ישמש כמטפל או כיועץ. 75% אומרים, שטכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית עוזרת לבריאותם הנפשית בעבודה. בינה מלאכותית סייעה גם לרוב (51%) העובדים לקצר את שבוע העבודה שלהם ואפשרה להם לצאת לחופשות ארוכות יותר (51%). מעל למחצית מהמשיבים אמרו כי טכנולוגיית בינה מלאכותית העלתה את הפרודוקטיביות של העובדים (63%), שיפרה את שביעות רצונם מהעבודה (54%) ושיפרה את רווחתם הכללית (52%).
מאחר שהבעיות בתחום בריאות הנפש בעבודה אינן עומדות להיעלם בקרוב לאור התמשכות המשבר העולמי, עובדים בכל העולם מצפים שהארגונים שלהם יספקו יותר תמיכה בתחום בריאות הנפש. לפי הסקר, 76% מהאנשים מאמינים, שהחברה שלהם צריכה לעשות יותר כדי להגן על בריאותם הנפשית של עובדיה. 83% אחוזים מכוח העבודה העולמי מעוניינים, שהחברה שבה הם עובדים תספק טכנולוגיה שתתמוך בבריאותם הנפשית, הכוללת גישה בשירות עצמי למשאבי בריאות, שירותי ייעוץ לפי דרישה, כלי ניטור בריאות פרואקטיביים, גישה לאפליקציות של רווחה או מדיטציה וצ'טבוטים שיענו על שאלות הקשורות לבריאות.
"עם המגיפה העולמית, בריאות הנפש הפכה לא רק לבעיה חברתית רחבה יותר, אלא גם לאחד מהאתגרים המובילים במקומות העבודה. יש לה השפעה עמוקה על הביצועים של הפרט, על יעילותם של צוותים ועל הפרודוקטיביות הארגונית. היום יותר מאי פעם יש לדון בנושא זה, והעובדים מצפים שהמעסיקים יספקו פתרונות", אמרה אמילי הא, סגנית נשיאה בכירה באורקל לנושא ניהול משאבי אנוש בענן. "ישנם דברים רבים שניתן לעשות כדי לתמוך בבריאות הנפשית של כוח העבודה העולמי, ויש דרכים רבות שבהן טכנולוגיה, כגון בינה מלאכותית, יכולה לעזור. אך קודם כל הארגונים צריכים להוסיף את נושא בריאות הנפש לסדר היום שלהם. אם נוכל להתחיל שיח כזה – הן ברמת משאבי אנוש והן ברמה הניהולית – נוכל להתחיל ליצור שינוי. והזמן הוא עכשיו".
08/10/20 09:51
13.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
המולטי-מיליונר האקסצנטרי ג'ון מק'אפי נעצר בספרד בחשד להונאה.
מק'אפי פעיל בשנים האחרונות בעולם מטבעות הקריפטו. על פי משרד המשפטים בארה"ב, מק'אפי מואשם בהעלמת מיסים מכספים בסך יותר מ-23 מיליון דולרים, שאותם הרוויח בשל קידום של מטבעות קריפטוגרפיים, עבודות ייעוץ, הרצאות ומכירת הזכויות לסרט דוקומנטרי על אודותיו. לפי משרד המשפטים, בשנים 2014-2018 מק'אפי לא הגיש דו"חות מס והסתיר את הנכסים שבבעלותו – לרבות נדל"ן, מכונית ויאכטה – אותם רשם על שמם של אחרים על מנת להתחמק מתשלום מיסים.
לפני כשלוש שנים, כאשר ההייפ של מטבעות הקריפטו היה בעיצומו, מק'אפי הכריז בפני עוקביו הרבים כי ימליץ להם באילו מטבעות כדאי להשקיע. מה שהוא "שכח" לספק להם היה, שהוא קיבל עמלות שמנות בעבור ההמלצות. בשל הסתרת העובדה שהייעוץ לכאורה היה ממומן, והוא כלל לא בדק את המטבעות שעליהן המליץ, מק'אפי צפוי לתביעה נוספת, מצד ה-SEC, הרשות לניירות ערך האמריקנית. זאת, כי ההמלצות שלו התגלו כחסרות ערך. על פי הרשות, בין סוף 2017 לתחילת 2018 מק'אפי המליץ לעוקביו על לפחות שבע מטבעות קריפטו ראשוניות.
מק'אפי צפוי להיות מוסגר לארה"ב. היה ויורשע – הוא צפוי למאסר של עד 30 שנה בשל ריבוי עבירות.
ביולי 2019 מק'אפי, שכבר שנים אינו הבעלים של החברה הנושאת את שמו, יצא בהודעה מהיאכטה שלו, העוגנת בנמל הוואנה, על כך שירוץ לנשיאות ארה"ב ב-2020 – מקובה. "זה לא יהיה קמפיין רגיל", הבטיח האיש האקסצנטרי. "אני מבוקש כפושע על ידי הממשלה שאני רץ לנשיאותה", הוסיף בראיון שאותו ערך כשהוא יושב ביאכטה לבנה, לצידו שבעה יועצי קמפיין ושני כלבים ענקיים.
מק'אפי בן ה-75 טוען, כי הוא עדיין מתפרנס לא רע בכלל מחברת הסייבר שהקים, ושממנה התפטר ב-1994. החברה היא בעלת שם מוכר ומוניטין נחשבים, וזיכתה את מק'אפי בכינוי "מר-אנטי-וירוס", אבל הוא מזמן כבר לא בעליה. ב-2010 היא נרכשה על ידי אינטל (Intel) בעבור סכום של 7.68 מיליארד דולר. על שמה, שהוא שמו, התקוטט המייסד הפורש עם ענקית השבבים קשות.
הוא עשה בחייו הרבה רעש, ששיאו אולי בהכרזה כי יאכל את איברי המין שלו אם מטבע הביטקוין לא יגיע לערך של מיליון דולר עד שנת 2020. הביטקוין אמנם נסק, נפל והתאושש, אולם לא נסק לגבהים שאותם הבטיח.
היזם הפרובוקטור, שנולד בבריטניה בבסיס חיל האוויר האמריקני, מעולם לא נחשב שפוי במיוחד. מצד אחד הוא היה מדען בנאס"א – ומנגד, הצליח להתחמק מרצח שכנו בבליז.
ב-2016 הוא כבר ניסה לרוץ לנשיאות, אך נכשל כשהוכרע על ידי גארי ג'ונסון, מועמד אחר של המפלגה, שהמשיך במירוץ וזכה רק בקצת יותר מ-3% מהקולות בבחירות הכלליות.
מק'אפי – שהודה בעבר כי לא שילם מס הכנסה במשך שמונה שנים מסיבות אידיאולוגיות, ושרשות גביית המיסים של הממשל הפדרלי של ארצות הברית, ה-IRS, הגישה נגדו כתב אישום בנדון וערעורו בנדון נדחה – עזב את ארה"ב ועבר לאיי בהאמה, כדי להימנע ממשפט.
08/10/20 12:25
13.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
טיפלתי (Tipalti) הישראלית מדווחת על גיוס של 150 מיליון דולר, אשר הובל על ידי חברות המימון Durable Capital ממלזיה, Greenoaks Capital ו-Advisors-01 – שתיהן מארצות הברית. דוראבל ואדוויזור הן חברות מימון כלליות, ואילו גרינאוק מתמחה בהשקעות בתחום הנדל"ן.
אדווייזור הוקמה ומנוהלת על ידי דיק קוסטולו, המנכ"ל של טוויטר לשעבר ומשקיע בעל דעות שמאלניות קיצוניות.
כספי הגיוס ישמשו להמשך פיתוח ושדרוג הטכנולוגיה וכן להעמקת החדירה לשוקי העולם.
החברה פיתחה טכנולוגיה שהופכת את התהליך של ביצוע תשלומים לאוטומטי. היא מנתבת את החשבוניות שמונפקות על ידי החברה הלקוחה לאישור הגורמים הרלוונטיים באותה חברה על פי התקנות של כל ארגון, ובכך היא אמורה, לפי הערכות של מנהלי טיפלתי, להקטין את העומס במחלקות תשלומים בכ-80%, במקביל לשיפור הליכי בקרת הונאה ורגולציה.
טיפלתי הוקמה ב2010 על ידי שני היזמים חן עמית, שמשמש כמנכ"ל, ואורן זאב.
נכון להיום היא מעסיקה כ-350 עובדים, 130 מהם בישראל. החברה צומחת יפה שכן הגיוס הנוכחי מבוצע על פי שווי חברה של שני מיליארד דולרים, ואילו לפני שנה בלבד הגיוס בסך 76 מיליון בוצע לפי שווי חברה של 460 מיליון דולר.
טפלתי היא מסוג החברות שיוצאות נשכרות ממשבר הקורונה, שכן הטכנולוגיה שפיתחה מקטינה את הצורך בעובדים. על פי הערכות בשוק, בתקופת הקורנה פעילותה גדלה בכ-80% והיא עבירה עבור לקוחותיה כ-12 מיליארד דולר.
08/10/20 15:00
13.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
סייט-אוור (SiteAware) הישראלית השלימה גיוס של 10 מיליון דולר במסגרת סבב הגיוס הראשון של החברה אחרי השקעות הסיד. סבב הגיוס הובל על ידי Axon Ventures ו-Robert Bosch Venture Capital GmbH. כספי הגיוס ישמשו את חברה להמשיך את עבודות הפיתוח ולהרחבת השיווק בשוק האמריקני.
החברה פיתחה פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית שמאמתת תהליכי בנייה ומספקת אימות תקינות עבודות בנייה באמצעות שירותי AI ייחודיים שפותחו בחברה. החברה מציגה, לראשונה בתעשייה, סטנדרט לביצוע אימות בנייה דיגיטלי (Digital Construction Verification) ומאפשרת עקביות ללא פשרות באיכות הבנייה, הפחתת עלויות וסיכונים ארוכי טווח, הנובעים משגיאות ביצוע.
"שוק הבנייה האמריקני נאמד בכ-1.3 טריליון דולר ובעל תרומה מרכזית לכלכלה האמריקנית", אמר זאב בראודה, מנכ"ל סייט-אוור. "מזעור טעויות הבנייה מאפשר הפחתה של 10%-30% מהעלות הכוללת. הטכנולוגיה של החברה מורידה באופן משמעותי את התקורה, וחיסכון זה מתבטא בהוזלת מחירים ללקוחות הקצה", הוא הוסיף.
סייט-אוור פיתחה את הפלטפורמה הראשונה בתעשייה לאימות בנייה דיגיטלי (DCV). הפלטפורמה עוקבת אחר שלמות העבודה ומזהה סטיות בזמן אמת, תוך שהיא מאפשרת לצוות פרויקט הבנייה לקבל החלטות בזמן, לצמצם עלויות הנובעות מטעויות ולחסוך בליקויים בעלי השלכות ארוכות טווח.
אימות תקינות עבודות בנייה. הטכנולוגיה של סייט-אוור. צילום: יח"צ
הטכנולוגיה שפיתחה סייט-אוור מבצעת סריקה דיגיטלית של מבנים בתהליכי הבנייה ויוצרת מודל תלת ממדי בדיוק גבוה של האזורים השונים. לאחר מכן, המודל עובר תהליך אימות בהשוואה לתוכניות הבנייה המאושרות, על מנת לאתר ולסמן טעויות בביצוע העבודות בשטח. המוצר מאפשר תצוגה מלאה של העבודה בזמן אמת, לצד חשיפת כל חריגה, קטנה כגדולה, ביחס לתוכניות הבנייה, ובכך מאפשר לצוותי השטח לבצע את ההתאמות הנדרשות ללא עלות נוספת או השלכות עתידיות.
"המוצר מאפשר לקבלנים וליזמים להפחית את עלות הטעויות ולצמצם את הסיכונים הכרוכים בתהליך הבנייה באופן משמעותי. האפקט המצטבר של שינוי זה מאפשר ליזמים להוזיל את עלות הקמת הנדל"ן, ובכך לספק הזדמנויות טובות יותר לרוכשי בתים". הוסיף בראודה. "הטכנולוגיה שלנו מאפשרת הלכה למעשה את סגירת הפער בין תוכניות העבודה לביצוע בשטח, ופותרת אתגר אדיר בשוק של יותר מטריליון דולר", אמר בראודה.
"סייט-אוור פיתחה טכנולוגיה חדישה, המספקת את הערך הדיגיטלי שעולם הבנייה זקוק לו, ואנחנו שמחים להצטרף לחזון שלהם" אמר ערד נוה, שותף ב-Axon VC. "התרשמנו מאוד מיכולות החברה בבניית בסיס לקוחות, המורכב מחברות מובילות בארה"ב, ויתר על כן, מההשפעה של המוצר של החברה על התעשייה כבר היום.
"יכולות ה-AI הייחודיות לעולם הבנייה של החברה מייעלות את העבודה באתר הבנייה ויאפשרו לתעשייה להוזיל עלויות בנייה באופן משמעותי". אמר ד"ר אינגו רמסול, מנכ"ל Robert Bosch Venture Capital. "הטכנולוגיה של סייט-אוור מאפשרת לצוותי שטח להשיג איכות בניסיון ראשון (First Time Quality), ואנחנו מאמינים שזה יהפוך לנורמה החדשה בענף", הוסיף.
08/10/20 15:54
13.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"למנהלי אבטחת המידע בארגונים יש אתגרים רבים, ההולכים ונהיים מסובכים. אחד מהם הוא תשתית IT חדשה, הכוללת קונטיינרים וקוברנטיס. אנשי הפיתוח וה-DevOps מכניסים להם את התשתית הזו 'מתחת לרגלים', כשלא תמיד הם יודעים מה קורה איתה. צריך לאבטח את כל 'גן החיות' הזה. מחד, צריך פתרון אבטחה מקצה לקצה, ומנגד – צריך לאפשר למפתחים ולאנשי ה-DevOps יכולת לעבוד בפשטות עם חיבור פשוט לתשתיות הקיימות", כך אמר רן אילני, מייסד-שותף ומנכ"ל פורטשיפט (Portshift).
לפני ימים אחדים סיסקו (Cisco)רכשה את סטארט-אפ הסייבר הישראלי פורטשיפט, המפתחת פלטפורמה לאבטחת יישומי ענן. העסקה צפויה להיסגר בשנת הכספים 2021 של ענקית התקשורת. היקף העסקה לא נמסר לפרסום, אולם גורמים בשוק העריכו אותה בעשרות רבות של מיליוני דולרים.
פורטשיפט נוסדה ב-2018 במסגרת Team8 Enterprise זרוע הקמת החברות של Team8, המתמקדת בתחומי אבטחת הסייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגיה לארגונים. Team8 השקיעה בפורטשיפט 5.3 מיליון דולרים. החברה מעסיקה 15 עובדים, שיצורפו לחטיבת הטכנולוגיות בצמיחה ואינקובציה של סיסקו. מייסדי החברה הם אילני, המנכ"ל, וזהר קאופמן, סגן נשיא לטכנולוגיות. אילני, יוצא חיל הים, היה בעבר ראש חטיבת תשתיות האבטחה של צ'ק פוינט. קאופמן, יוצא יחידה 8200, שימש סמנכ״ל הפיתוח ב-Ctera Networks וב-SofaWare.
לדברי אילני, "תחום אבטחת היישומים בענן מתפרס על מגוון רחב של פתרונות, ורובם מטפלים רק בחלק מהבעיה. פורטשיפט פיתחה יכולות נרחבות, המשתרעות על חלק גדול ממחזור החיים של יישומים בענן – החל מפיתוחם, דרך אכיפת חוקים, ניהול חולשות אבטחה ולבסוף הגנה על היישומים בזמן הריצה". אילני הוסיף, כי "אנו באים עם מחויבות לקוד פתוח ולפילוסופיית סטנדרטים פתוחים, לצד גישור על הפערים בין מפתחים, צוותי אבטחה, צוותי תשתיות, תפעול וצוותי SRE".
ב-15 השנים האחרונות, אמר אילני, "היו בעולם התשתיות כמה מהפיכות. האחת, מעבר מתשתיות פיזיות לווירטואליות. לאחריה, ניהול שלהן על ידי ספקיות הענן. אז הופיעו הקונטיינרים, המסייעים למפתחים לפעול בנוחות ולשחרר גרסאות בצורה מהירה. לפני שש שנים הגיחה לעולם טכנולוגיית קוברנטיס, המאפשרת להריץ ולנהל קונטיינרים עם אוטומציה. זה התחום שאנו זיהינו שיש בו פערי אבטחה, ואנו עונים עליהם".
לדברי קאופמן, "הטכנולוגיה שלנו מציגה פרדיגמת אבטחה חדשה, שבמסגרתה מפתחים יכולים לפרוס ולהפעיל אפליקציות ביעילות ובמהירות, כאשר רובד האבטחה מוכלל כבר בפריסה הראשונית. כך, הוא לא נכפה בצורה בירוקרטית על המפתחים ואנשי התפעול לאחר המעשה. אנחנו מאפשרים לצוותי DevOps , אבטחה ותפעול – להגן באופן רציף על אפליקציות ענן בכל שלבי חייהן, מכתיבת הקוד ועד לריצתן בייצור. הטכנולוגיה מגינה מפני חולשות בכל רובדי התשתית. עוד אנו מציעים נראות רחבה, ניהול תצורה, חלוקת רשת ומענה לדרישות רגולטוריות". הוא הוסיף כי "הפתרון שלנו כולל את מגוון היבטי האבטחה עבור האפליקציות והתשתיות בעולם הענן, ואנו היחידים המסוגלים לבצע זאת בלא התקנת agents תוך כדי אינטגרציה ותהליך התקנה קלים במיוחד". הוא ציין כי "אבטחה אצלנו מתאפיינת במיקוד בשני תהליכים – המשכיות של האינטגרציה והמשכיות של ההטמעה. ארגונים הצורכים שירותי תוכנה כשירות, SaaS, נדרשים לשינויים בעל עת, לשינוי גרסאות, לבדיקה מתמשכת של הגדרות אבטחה, ליכולות לבדוק כל מיני דברים שקורים, היכן מותר או לא להריץ עומסי עבודה, ועוד".
לשאלת אנשים ומחשבים לגבי המתחרים שלהם, אמר אילני, כי "לספקיות הענן יש כלים התחלתיים בתחום, הן בדרך כלל מביאות לעולם זה את הדברים הבסיסיים. אנו באים עם אבטחה 'הארד קור', תוך חיזוק והקשחה של מה שספקיות הענן מביאות".
"אנו מספקים אבטחה מקצה לקצה בעולם התשתיות", סיכמו השניים, "לא משנה היכן אתה רץ ועל איזה ענן. אנחנו מביאים לשוק יכולות אבטחה לעולמות הענן, הקונטיינרים והקוברנטיס, המאפשרים לנו לספק פתרונות אבטחה בכל שלבי מחזור החיים של פיתוח אפליקציות".
08/10/20 16:33
13.64% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
בשנים האחרונות מתרחשת מהפיכה בתחום הרפואה והבריאות בעולם. בבסיס מהפכה זו שני גורמים: הראשון הוא משבר עולמי במערכות הבריאות ובתעשיית הביו-פארמה, המונע מגידול חד בהוצאה על בריאות ובעלויות פיתוח תרופות חדשות. הגורם השני מתייחס לפריצות דרך טכנולוגיות בתחומי ההנדסה, הביולוגיה והרפואה, המתרחשות בעולם בשנים האחרונות.
מהפכה זו מצמיחה תעשייה רב-תחומית חדשה, המתבססת על חיבור בין טכנולוגיות שונות מתחומי הביולוגיה וההנדסה ומכונה ביו-קונברג'נס (Bio-Convergence). מדובר בתחום, המשלב שיטות ודיסציפלינות שונות מתחומי ההנדסה והביולוגיה, ונחשב לגל הטכנולוגיה הבא של המאה ה-21.
כעת יש למהפכה זו משמעות הרבה יותר קריטית, מאחר שהשילוב בין שני התחומים יכול להאיץ ולסייע במירוץ למציאת חיסון לקורונה, וגם לייצר פתרונות לאבחון מהיר של בדיקות לזיהוי הווירוס.
בישראל יש תשתית של מחקר והנדסה מתפתחת, שמייצרת פוטנציאל לפתח את התחום הזה ולהיות מובילה גם בנושא זה. זו הסיבה שלפני כחודשיים פרסמה רשות החדשנות קול קורא לחברות ישראליות שמפתחות פתרונות בתחום הביו קונברג'נס, לפיילוט משותף עם ממשלת דרום קוריאה.
בפודקאסט אנשים ומחשבים, שעסק בנושא הביו-קונברג'נס, ראיינו את ד"ר איתי קלע, שפיתח את התוכנית האסטרטגית הלאומית שהושקה לאחרונה ברשות החדשנות, שהוגדרה כמנוע הצמיחה הבא של כלכלת ישראל, ומשמש כמנהל המדעי של התוכנית. לד"ר איתי קלע ניסיון של יותר מ-15 שנים בתעשיית טכנולוגיות הבריאות ובהובלת תוכניות לפיתוח מוצרים רפואיים בתחום הביו-פארמה, הדיאגנוסטיקה ורפואה מותאמת אישית. קלע הוא בוגר שייטת 13, בעל תואר דוקטור בגנומיקה של סרטן וביולוגיה חישובית ממכון וייצמן למדע, והתמחה באונקולוגיה חיסונית וגנומיקה חישובית באוניברסיטת סטנפורד. ד"ר קלע זכה בפרס "המרכז לביולוגיה מערכתית" מטעם מכון ויצמן למדע.
ד"ר קלע, בוא נסביר למאזינים מהו תחום הביו קונברג'נס וכיצד הוא יכול לסייע בתחום הבריאות.
"הגעתי לנושא הזה במסגרת עבודת הדוקטורט שלי במכון וייצמן. המחקר עסק בניסיון להבין מהו המנגנון שגורם למחלת הסרטן. אז גילו, שבניגוד למה שסברו קודם, יש מספר רב של חלבונים שיכולים לגרום למחלה. אבל אז ראינו שיש בעיה של איתור ומדידת הגורמים, שזה בעצם שייך לתחום ההנדסה, מערכות מחשב ומידע. המשכתי את המחקר בסטנפורד, שם הצלחנו לשלב טכנולוגיה חדשנית בתחום הגנטיקה, שאפשרה לזהות בזמן קצר את כל הרפרטואר שמשפיע על המחלה. אז הבנתי את החשיבות של הקשר בין הביולוגיה לבין טכנולוגיות כמו דימות ובינה מלאכותית. זוהי בעצם מהפיכת הביו-קונברג’נס".
כלומר, אם הבנתי נכון, זה חיבור בין הביולוגיה להנדסה?
"אכן כן. אם במאה ה-20 עיקר החדשנות היה מבוסס על פיזיקה, הרי שבמאה ה-21 ניתן לייצר חומרים חדשים על ידי מערכות ביולוגיות, אפשר לייצר מערכות שמאפשרות זיהוי מהיר של מחלות מצד אחד, ומצד שני לייצר בעזרת מיקרו-אורגניזם מערכות כמו פלסטיק, ניילון, ואפילו עור. כל זה תלוי בשילוב של הנדסה נכונה, שמייצרת את התיעוש הנכון של הביולוגיה".
האם זה יכול לסייע במאבק למציאת חיסון או תרופות לקורונה?
"בוודאי. הבעיה העיקרית של הקורונה היא היעדר חיסון, שמשבית את כל העולם וגורם לנזקים אדירים. חיסון הוא תרופה, ואנו יודעים לייצר תרופה, רך זה לוקח כמה שנים עם השקעות של מיליארדים. הביו קונברג’נס יכול ברמה העקרונית להאיץ ולקצר תהליכים מסוימים, בתנאי שתהיה תשתית הנדסית מתאימה, שתהיה מבוססת על דאטה, יכולת אבחון אנשים לבדיקות ניסיוניות ועוד. ולא רק זה. תאר לעצמך, שבכל חנות או בניין שאתה תיכנס, במקום שימדדו לך חום תהיה מערכת שתדע לזהות בתוך דקות אם יש לך וירוס או לא. לשם העולם הולך, וזוהי, לדעתי, המהפיכה".
באחרונה פרסמה הרשות קול קורא לחברות ישראליות לפיילוט בתחום של הביו-קונברג’נס. במה המדובר?
"נכון. שלוש שנים חיפשנו אתגרים טכנולוגיים שיכולים לייצר את מנועי הצמיחה הבאים של החדשנות הישראלית. זיהינו שיש פה תשתית מחקרית מאוד מתקדמת, לצד תעשיית היי-טק מאוד מצליחה, ולכן אנחנו מתחילים להניע את השוק, כדי לייצר פה קלאסטר עולמי שישראל תהיה מובילה בו".
כמה חברות ישראליות פועלות בתחום?
"זה תחום צעיר, בכל העולם. בארץ אני מעריך שיש בין 60 ל-80 חברות, כאשר עיקר הניצנים באקדמיה. האתגר שלנו הוא לסייע להן, כדי שיבשילו לחברות מלאות, וכמובן לבנות את האקו-סיסטם הנכון, שיכול גם לסייע למערכת הבריאות שלנו".
מדוע דווקא בחרתם את דרום קוריאה כשותפה למיזם?
"דרום קוריאה היא מדינה שיש לה הרבה יכולות אקדמיות מצד אחד ותשתית תעשייה מאוד מתקדמת. הם מחפשים אצלנו את החדשנות, וכמובן פתיחת שווקים חדשים לעולם. זה מאוד מתאים גם לנו".
להאזנה לפודקאסט המלא לחצו כאן.
08/10/20 16:58
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רכישת הענק של אנבידיה (NVIDIA), שמוכנה לשלם 40 מיליארד דולר כדי לרכוש את ARM, עוד תעבור כמה טלטלות עד שתאושר, אם בכלל. בעוד החברה "מצחצחת חרבות" ומסבירה מה שתי החברות יעשו ביחד, ברקע מתחילה להתאגד אופוזיציה חזקה מאוד, שמנסה למנוע את השלמת העסקה, גם אם הגופים הרגולטוריים יאשרו אותה – וגם זה כרגע בספק גדול, בעיקר בסין, בשל מאבקי הכוחות הכלכליים בינה לבין ארצות הברית, אבל גם באיחוד האירופי.
האופוזיציה הזאת לפי הדיווחים כבר איגדה תחת כנפיה את אינטל (Intel), קוואלקום (Qualcomm), טסלה (Tesla) ויצרניות מעבדים אחרות – חלקן מתמודדות מול אנבידיה בתחום המעבדים לשוק הרכבים החכמים, חלקן יצרניות מעבדים לטלפונים ולמחשבים.
לפי הערכות, החברות פנו גם לאפל (Apple) כדי שתצטרף לחבורה, אבל זו בינתיים כנראה מעדיפה להישאר בחוץ, אם כי ייתכן שהיא תשמיע את קולה בנפרד.
ההתאגדות הזו מוכיחה בפועל את מה שצפה ד"ר הרמן האוזר, ממסיידי ARM, שטען כי, "אחת התפיסות העקרוניות של המודל העסקי של ARM היא, שהיא יכולה למכור לכולם. אם היא תהפוך לחלק מאנבידיה, רוב רוכשי הרישיונות הם מתחרים של אנבידיה והם כמובן יחפשו חלופה".
קבוצת החברות אמורה לפרסם הודעה בנושא בימים הקרובים.
08/10/20 17:41
9.09% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
פייסבוק (Facebook) הודיעה כי היא מתכוננת לבחירות בארה"ב בעוד כחודש עם סט ייחודי של מוצרים ומדיניות, שנועדו לעזור לכמה שיותר אמריקנים להירשם ולהצביע ולהגן על טוהר הבחירות באמצעות מאבק בהתערבות זרה, במידע שגוי ובדיכוי המצביעים.
החברה עדכנה הבוקר על היערכותה למגוון רב של תרחישים, שעלולים להתממש ביום הבחירות ובימים שלאחריו. בין הצעדים החדשים שהוכרזו:
היערכות לתוצאות הבחירות – קבלת תוצאות הבחירות עשויה לקחת יותר זמן מהבחירות בשנים קודמות לאור משבר הקורונה והעובדה, שרבים יצביעו דרך הדואר. לכן, החברה נערכת עם שורה של כללי מדיניות ומוצרים, שיאפשרו למנוע הפצת מידע שגוי. כך, למשל, תוויות, שיסמנו תכנים שנויים במחלוקת באשר לתוצאות הבחירות, או תכנים, שינסו לבצע דה-לגיטימציה לתוצאות הבחירות – במידה ואחד מהמועמדים או אנשי הקמפיין שלהם יטענו לניצחון לפני קבלת התוצאות הסופיות – פייסבוק תמקם תווית במעלה
מרכז תפעול הבחירות – מיד עם פרוץ המגפה הקימה פייסבוק מרכז וירטואלי, שיחליף את המתחם הפיזי בבחירות הקרובות. מרכז התפעול יכלול נציגים מומחים ממגוון תפקידים בפייסבוק, שיבצעו ניטור בזמן אמת כדי לזהות איומים פוטנציאליים ברחבי הפלטפורמות.
איסור תוכן שמטרתו דיכוי בוחרים – בנוסף לצעדים שהחברה נוקטת להסרת קריאות לפעילות לא אותנטית מתואמת או קריאות להבאת נשק למתחמי הקלפיות, החברה תסיר גם קריאות לאנשים לעסוק בסקרים כאשר אלו עושים שימוש בשפה לוחמנית, או כשהמטרה היא הפחדה, הפעלת שליטה או הפגנת כוח על גורמים רשמיים או על המצביעים.
לדברי פייסבוק, בין מרץ לספטמבר 2020 היא הסירה יותר מ-120,000 פיסות תוכן שהתפרסמו בארה"ב והפרו את מדיניות ההתערבות בבחירות של פייסבוק ואינסטגרם (Instagram); הזהירה אנשים מפני יותר מ-150 מיליוני תכנים שנצפו בארה"ב וסווגו ככוזבים או כמטעים-למחצה על ידי בודקי העובדות של צד שלישי; פסלה את פרסומן של מודעות פוליטיות שיועדו לקהל האמריקאי ביותר מ-2.2 מיליוני מקרים, שמפרסמיהן לא השלימו את תהליך ההזדהות הנדרש; והסירה קרוב ל-30 רשתות שהיו מעורבות בהתנהגות לא אותנטית מתואמת, כולל התערבות זרה או ממשלתית ברחבי העולם. חלק מרשתות אלו התמקדו בארצות הברית.
מכלול הצעדים הללו, אומרת פייסבוק, הובילו, בין השאר, לכך, שיותר מ-2.5 מיליוני אנשים נרשמו להצבעה בבחירות דרך הסיוע שניתן בפייסבוק, באינסטגרם ובמסנג'ר. במהלך 2019 אף הוסרו כ-6.5 מיליון חשבונות פיקטיביים, כש-97% מהם זוהו עוד בטרם דווח עליהם, וכן יותר מ-39 מיליוני אנשים ביקרו במרכז המידע לבוחר שהופעל בפייסבוק.