המחסור בכוח אדם עומד על כ-15 אלף איש בשנה, ועדיין – חברות היי-טק לא ששות לגייס ג'וניורים. ניתן לראות את זה בשלל מודעות הדרושים לתפקידים בתעשייה, שמפורסמים באתרי החברות השונות וגם כאן, שרבות מהן דורשות ניסיון, ולעתים אף ניסיון רב. אלא שעכשיו, העובדה הזאת, שהפך לאחת מ-"שיחות היום" בענף, מגובה בנתונים. בסקר שערכה חברת הענן והטרנספורמציה הדיגיטלית הציבורית קודווליו השיבו 90% מהנשאלים, כולם עובדי היי-טק בני 20 ומעלה, שקשה מאוד להיכנס לענף ללא ניסיון קודם. רק 2% ציינו שהם הגיעו לעבודה הראשונה שלהם בהיי-טק ללא ניסיון כלל. לעומת זאת, 57% הגיעו לתפקידם הנוכחי כשמאחוריהם מעל 10 שנים של עבודה בענף. באופן לא מפתיע, התשובה שזכתה למספר התשובות הרב ביותר לשאלה איך הם הגיעו לעבודה בהיי-טק – מעל 35% מהנשאלים – היה בשיטת חבר מביא חבר. 18% הגיעו דרך לינקדאין ואחוזים בודדים – מאתרי דרושים, הד האנטרים ועוד. כרבע התקבלו לעבודה לאחר ראיון במקום אחד בלבד עוד ממצא מעניין שעולה מהסקר הוא שעובדי ההיי-טק "נחטפים" מהר. מעל 26% ציינו שקיבלו את העבודה הראשונה שאליה התראיינו וכ-65% התראיינו לעד חמישה מקומות עבודה בלבד לפני שהתקבלו לתפקידם הנוכחי. רק פחות מ-10% נאלצו לעבור יותר מחמישה ראיונות עבודה. שיעור הנשים בהיי-טק נמוך מזה של הגברים, אך כמעט 70% מהמשיבים ציינו שהם לא נתקלו באפליית נשים בענף. עם זאת, כ-60% סבורים שקיימת בו אפליית מבוגרים. המשתתפים בסקר נשאלו גם מה הכי חשוב להם במקום העבודה. באופן מפתיע, מרביתם – מעל 50% מהם – בחרו את מקום העבודה הנוכחי שלהם בגלל תחום העיסוק של החברה והאתגר המקצועי, ואילו רק כ-15% השיבו שהשכר היה מה שהכריע את הכף. יש לציין שמעל 80% מהנשאלים ציינו שמקום העבודה תואם את הציפיות שהיו להם לפני ההגעה לתפקיד. הנשאלים התבקשו לחוות את דעתם על הקמפיינים שחברות היי-טק עושות באחרונה בטלוויזיה ובשלטי חוצות במטרה למשוך עובדים איכותיים. 56.4% מאמינים שזה מביא לחשיפה של החברות המפרסמות לעובדים פוטנציאליים, 21.3% אומרים שזה מגביר את הרצון לעבוד בהן ואילו 28.7% טוענים שמדובר בקמפיינים מוגזמים. טלי שם טוב, המנכ"לית והבעלים של ספידווליו וקודווליו, אמרה כי "מהסקר עולים כמה דברים משמחים ומטרידים כאחד. מעודד לראות שרוב המשיבים מאמינים שלא קיימת אפליה מוחשית נגד נשים בהיי-טק. מנגד, נראה שרובם אכן חשים שישנה אפליה סמויה או גלויה נגד מבוגרים בני 45+. באחרונה עלתה לכותרות תביעה ייצוגית שהוגשה נגד פייסבוק, שבה צוין כיצד חברות גדולות במשק מתעדפות גיוס עובדים צעירים על פני בוגרים, לטענת התובעים. אנחנו, בקודווליו, מאמינים שזו טעות, פועלים נגד המגמה הזו ושמחים לגייס עובדים בעשור החמישי והשישי לחייהם, שעומדים בתנאי הסף שלנו. בנוסף, הקמנו בוטקאמפ לאנשים שרוצים להיכנס להיי-טק ולא בהכרח מגיעים עם ניסיון".

משבר האקלים הוא האיום הראשון במעלה שעומד בפני המין האנושי במאה ה-21. הדרך שבה האנושות מייצרת אנרגיה מזה כ-200 שנה הביאה לפיתוח כלכלי חסר תקדים, ובו בזמן יצרה פליטות גזי חממה שיוצרים התחממות מהירה של כדור הארץ. עד כה, כל מדינה שעברה פיתוח כלכלי משמעותי, עשתה זאת תוך כדי הגדלת הפליטות. האם אפשר לנתק בין המגמות – לאפשר צמיחה כלכלית תוך כדי הפחתת הפליטות? התשובה לכך היא: כן, בהחלט. הפתרון הראשי הוא החלפת הטכנולוגיות הישנות, המבוססות על שריפת דלקים פוסיליים – פחם, נפט וגז – באנרגיות מתחדשות. על פניו, הפתרון פשוט ומתבקש: אנרגיית השמש, שמגיעה לכדור הארץ באופן שוטף, מספיקה לצרכי האנרגיה של האנושות, וזאת בנוסף לרוח ולאנרגיות מים וחום, המתבססות על מקורות טבעיים מתחדשים. בעשורים האחרונים, טכנולוגיית האנרגיה המתחדשת פרצה את הגבולות הכלכליים שהשאירו אותה מאחור, וכיום זול יותר לייצר חשמל באמצעות אנרגיית שמש ורוח מאשר באמצעות גז, נפט ופחם. מרבית מדינות העולם התחייבו בהסכם פריז להפחתת הפליטות ולהגדלת היקף האנרגיה המתחדשת עד להחלפה מלאה של הדלקים הפוסיליים. כולל ארצות הברית, שחתמה עליו בתקופת אובמה כנשיא, יצאה ממנו בתקופת טראמם וכעת, כשביידן בבית הלבן – חוזרת אליו. אבל, המעבר הוא קשה וכמה חסמים מקשים על פריסה מהירה ואפקטיבית של אנרגיה מתחדשת. ישראל, לדוגמה, לא מצליחה לעמוד ביעדים (הצנועים יחסית) שהציבה לעצמה של אחוזי חשמל מאנרגיה מתחדשת, וב-2020 ההיקף עמד על 6% בלבד. מהם האתגרים שעומדים בפני מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת ואיך ניתן להתגבר עליהם? שטח קרקע לצורך ייצור חשמל, והצורך במיקסום הפקת החשמל מכל יחידת שטח ייצור אנרגיה סולארית דורש שטח קרקע נרחב. לדוגמה, בישראל, כדי לייצר 30% מהחשמל על בסיס אנרגיית שמש דרושים מעל 100 אלף דונם, בעוד השטח הפנוי הוא כ-35 אלף דונם בלבד (לא כולל גגות). מכאן מגיע הצורך בפתרונות יצירתיים המשלבים שימושים שונים באותו שטח – למשל שימוש בשטח חקלאי שמעל הגידולים הצומחים בו ניצבים פאנלים סולאריים. חברה שמתמודדת עם האתגר היא סול אראונד, שהקימו אבישי דרורי, נפתלי אייזנברג, לב קריינין ויוסי קופמן. הפאנלים שאותם פיתחה החברה מאפשרים קליטת אנרגיית שמש משני צידי הפאנל, ובכך מגדילים ב-30% את כמות האנרגיה שהם מייצרים. אם יש לך (אנרגיית) שמש… צילום אילוסטרציה: BigStock פתרון נוסף הוא ניצול מיטבי של שטח הקרקע שכבר מיועד לחוות סולאריות. רייקץ', שאותה הקימו חגי הופלנד, נעם נוי ומייק גולדשטיין, בנתה מערכת בינה מלאכותית לחוות סולאריות שמאפשרת אופטימיזציה של פריסת וכיוונון הפאנלים להפקה מקסימלית של אנרגיה. כיוון נוסף הוא לייצר את החשמל בנקודת הקצה הדרושה לו, מבלי להעמיס על תשתיות רשת החשמל. סול צ'יפ מפתחת פתרונות קטנטנים של אנרגיה סולארית למכשירי IoT, שמשלבים ביחידה אחת קליטת שמש, ייצור אנרגיה ותקשורת אינטרנט. החברה נוסדה על ידי שני קייזר ורמי פרידלנדר. אגירת אנרגיה לצורך רציפות אספקת החשמל אנרגיה מתחדשת היא מצוינת, אבל השמש זורחת רק במהלך היום, ויש ימים מעוננים שבהם פאנלים סולאריים כמעט שלא מייצרים חשמל. לכן, פתרונות מבוססי שמש מחייבים לצידם טכנולוגיות אגירת אנרגיה בהיקפים משמעותיים. יש בישראל מספר חברות המייצרות פתרונות אגירה חדשים. אחת מהן היא נוסטרומו אנרג'י, שהקימו אייל זיו וירון בן-נום, ופיתחה פתרון לאחסון אנרגיה שלא מבוסס על מתכות ומינרלים נדירים אלא על מים. המערכת משתמשת באנרגיה עודפת המיוצרת ברשת החשמל לאחסון אנרגיה קרה בתצורת קרח, שנעשה בו שימוש לקירור בשעות צריכת השיא. השנייה היא אקוואריוס אנג'ינס, שמייצרת גנרטורים חדשניים למטרות שונות, בין היתר כאמצעי משלים לרשת החשמל, שמאפשר ניצול של אנרגיה סולארית בה (מיקרו-גריד). התאמת רשת החשמל למודל מבוזר חכם רשת החשמל המסורתית בנויה על ייצור אנרגיה בתחנות כוח גדולות וחלוקת החשמל באמצעות הרשת עד לצרכנים הביתיים והתעשייתיים. אולם, רשת חשמל המבוססת על אנרגיה מתחדשת הינה מבוזרת, וזקוקה ליכולת לקלוט חשמל בנקודות הקצה, לשנע אותו למקום שבו הוא נדרש ולנהל את הקיבולת ברשת בצורה חכמה. מדובר בשינוי מרחיק לכת של הרשת, שמחייב לעתים פיתוח תשתיות רב שנים במאות מיליארדים. חלק מהאתגר ניתן לפתרון באמצעות אלגוריתמים ויכולות דיגיטציה של ניהול רשת החשמל. מדה אנליטיקיס, שנוסדה על ידי דניאל גימפל, אריק סלמון ויוסי פישר, מציעה מערכת אנליטיקה המבוססת על אלגוריתמי בינה מלאכותית, ומאפשרת אופטימיזציה של אחסון ושילוב אנרגיות שמש ורוח ברשת החשמל. השימוש באנרגיה מהשמש בישראל: מעונן חלקית – וצריך להיות בהיר. צילום אילוסטרציה: BigStock ל-Fsight, שייסדו מוטי פרידמן, עמוס לסקר ואוולין סטינברגר-קרן, יש תוכנה מבוססת בינה מלאכותית לאופטימיזציה של ייצור חשמל מבוזר ממקורות מתחדשים, שאותה היא מוכרת לחברות החשמל, תוך שיפור יכולת תחזית הייצור והצריכה. Grid4C, שהוקמה על ידי נעה רושין-רימיני, מסייעת לחברות אנרגיה באופטימיזציה מבוססת דטה. התוכנה שלה אוספת מידע ממיליוני חיישנים על פני הרשת, כולל מידע על מזג האוויר, תמחור דינמי ועוד, בכדי לחזות עומסים ברשת ולייעל את אופרציית האנרגיה. הצורך בפתרונות אנרגיה משלימים וחדשניים לצרכים נוספים, שלא מקבלים מענה מאנרגיה סולארית כאן אציין את: אקו-ווייב פאואר של אינה ברוורמן ודוד לב, שפיתחה טכנולוגיה להפקת חשמל נקי מגלי הים; ג'נסל, שמפתחת תאי אנרגיה מבוססי אנרגיית מימן, המספקים אנרגיה למקומות שלא מחוברים לרשת החשמל, או כשהרשת לא עומדת בדרישות. החברה הונפקה אשתקד בבורסה בתל אביב וגייסה 61 מיליון דולר; ופינרג'י, שמייצרת אנרגיה נקיה מאלומיניום ואוויר, בפתרון המשלב ייצור ואגירה של אנרגיה. בסיכומו של דבר, החדשנות בתחום האנרגיה מזמנת אתגרים עבור היזמים, שנוספים לאלה שכל יזם פוגש. הלקוחות הם לעתים ארגוני תשתיות שמרניים, עם מחזורי שינוי ארוכים, והתחום כפוף לרגולציה ממשלתית עמוקה. הפתרונות שמצליחים להבקיע את כל זה מתבססים על שילוב מוצלח בין טכנולוגיה פורצת דרך לרגולציה. ישראל מושקעת בגז, אבל מתחילה להבין שזהו פתרון קצר טווח, שההשקעה בו תהפוך בתוך שנים ספורות לנכסים בלתי ממומשים, שלא יחזירו את עצמם כלכלית. שיתוף פעולה ממשלתי עם אקו-סיסטם החדשות האנרגטית יכול ליצור כאן זירת ניסוי המשלבת פיילוטים רגולטוריים-טכנולוגיים, שהעולם כולו יוכל לאמץ. זו לא רק הזדמנות אלא זכות ומחויבות לאומית לקידום פתרון הליבה הטכנולוגי למשבר האקלים. הכותבת הינה מומחית לטכנולוגיות סביבה ואקלים.

"במאבק בקורונה עשו סגרים, בידודים והטילו גזירות והנחיות על הציבור. המקביל של זה בסייבר הוא חינוך עובדים להעלאת המודעות לסיכונים, ובניית נהלים ומדיניות אבטחה. אבל לצידם נדרש חיסון טכנולוגי. אלא שלכופרות, שהן לא סתם בעיה, אלא אחת מאוד רעשנית, נדרשת הגנה חכמה. ודווקא בתחום זה, אין לעולם האבטחה, למעט לנו, מענה כולל של הגנה של 100%. הפתרונות שבשוק הם או חלקיים או לא רלוונטיים לאיום, והם כמו תרופת פלסבו – כלומר, לא עובדים באמת", כך אמר יוג'ין קספרסקי, מייסד ומנכ"ל החברה הנושאת את שמו. קספרסקי דיבר במסגרת מפגש של פורום מדיניות הסייבר של האיחוד האירופי (EU Cyberpolicy Forum 2021), שנערך היום (ה') אחר הצהריים ודן בעליית המגמה של הכופרות בעולם. לדברי קספרסקי, שמקורה של החברה שייסד הוא ברוסיה, "רוב הכופרות, לא כולן, 'מדברות' רוסית. אבל לא כולן באות מרוסיה, אלא גם מעוד מדינות שבהן יש דוברי רוסית. זאת, בניגוד לשאר הנוזקות, שאינן כופרות, שרובן 'מדברות' סינית. לאחריהן, הנוזקות 'מדברות' רוסית, ספרדית ופורטוגזית". "כמו שכל העולם השתנה, גם עולם פשיעת הסייבר השתנה במהלך הקורונה", אמר. "ההאקרים ניצלו את העובדה שהעובדים עברו לעבוד מהבית, ורמת האבטחה בבתים לעולם תהיה נמוכה יותר מאשר בארגונים. ההתנהלות ה-'עסקית' של ההאקרים השתנתה, לא היה להם לאן לנסוע, לא היו אנשים ברחובות, אז לא היה טעם לפרוץ לכספומטים. ההאקרים ניצלו את המצב החדש לטובתם. הם רצו להוון את המצב החדש, להרוויח יותר. הנתונים מגבים את דבריי: בחודשים מרץ-אפריל 2020 היה גידול של פי 10 בהיקף המתקפות בעולם. מספר הנוזקות החדשות באותה התקופה גדל באופן חריג – ב-254%. כנופיות רבות שעסקו בהונאות פיננסיות עשו 'הסבה' לכופרות. למזלנו, כל פשע סייבר ניתן לחקור. גם אם ההאקרים הם מקצוענים, בסוף הם יעשו טעות". "הגיאו-פוליטיקה מונעת שיתופי פעולה לחקירת מתקפות" "הבעיה היא במקרים רבים עניינים גיאו-פוליטיים, שמונעים בנייה של שיתופי פעולה בין מדינות ובין גופי אכיפה לחקירת מתקפות. אם האקר בריטי יפרוץ לארגון רוסי, למשל, דבר לא יקרה, כי המדינות לא מדברות ביניהן. זה מקשה על איתור ותפיסת הפושעים", אמר קספרסקי. "בסייבר אין גבולות, אז אני קורא לממשלות לשלב פעולה, לאגד כוחות. אם הן לא יעשו זאת, זה יחזור אליהן כמו בומרנג. אמנם יש צלחות בינלאומיות, אבל לצערי אין מספיק. הלוואי שהיה ניתן לעשות 'בקרת ילודה' על מספר ההאקרים בעולם". "אני מאמין", ציין, "שבעקבות המפגש בין המנהיגים ולדימיר פוטין וג'ו ביידן, המצב בתחום ישתפר. נדרש שיתוף פעולה מעמיק בין גופי אכיפה, וצריך לכפות על פוליטיקאים לדבר ביניהם כדי שזה יקרה ויצליח". קספרסקי אמר כי "הטכנולוגיה היא רק הדבר השני בחשיבותו במאבק בפושעי הסייבר. נדרשת תעשיית הגנה שתהיה חכמה ותפתח הגנות נגד כל סוג של נוזקה". הוא הוסיף ש-"הלוואי שהיה ניתן לעשות 'בקרת ילודה' על ההאקרים". ד"ר חיה שולמן, ראשת החטיבה למחקר אבטחת רשתות ומערכות במכון פראונהופר בדרמשטדט. צילום: יח"צ ד"ר חיה שולמן, ראשת החטיבה למחקר אבטחת רשתות ומערכות במכון פראונהופר בדרמשטדט שבגרמניה, אמרה במפגש כי "פריצות הסייבר תימשכנה ורק תגדלנה בהיקפן, כי זה מאוד כדאי ומשתלם לתוקפים. העלות של פריצה בסייבר נמוכה משמעותית מזו של פריצה בעולם הפיזי. היכולת להשיג כלי פריצה קלה בהרבה, נגישה – ובעיקר הרבה יותר זולה". לדבריה, "תעשיית המתקפות התקדמה, עלתה מדרגה. היא הפכה לתעשייה מאורגנת: מפעלילי התעשייה הזאת שוכרים אנשים, עובדים עם ספקיות שירותים ועושים מיקור-חוץ לעובדים, לאפליקציות ולכלי פריצה. זה מצב חדש, שדורש היערכות אחרת מצד הקורבנות והמגנים". ד"ר שולמן ציינה כי "הניסיונות לייחס את המתקפות לתוקפים מזוהים הם בעייתיים. ממש לא ברור כמה אמין הייחוס. היינו עדים לא אחת למצב שבו מדינה הצליחה להסוות את העובדה שהיא זו שתקפה בסייבר, כי היא הצליחה לשטות בחוקרי האבטחה ברחבי העולם וגרמה להם להאמין שהתוקף הוא מישהו אחר. כך, לפני כמה שנים, תוקפים רוסים ניצלו כלי תשתית פריצה איראניים, והדבר התגלה ממש במקרה על ידי סימנטק. במקרה אחר, בעת אולימפיאדת החורף שנערכה ב-2018 בפיונגצ'אנג שבדרום קוריאה, הפריצה נדמתה להיות סינית – ובפועל הפורצים היו מצפון קוריאה. הייחוס הוא מאוד בעייתי והסתמכות עליו היא מאוד מסוכנת".

טכנולוגיה אלחוטית שמספקת אינטרנט במהירות של סיבים דרך האוויר, דור שני של 'בומביקס' הפורס בקלות יחסית סיבים אופטיים על כבלי חשמל, כבל טרנס-אטלנטי חדש שצפוי לחבר בין אירופה לארצות הברית, ופרויקט 2Africa. אלו ועוד היו הנושאים שהציגה פייסבוק באירוע Inside the Lab שלה השבוע, בו היא הציגה את הפעילות הנוכחית של קבוצת Facebook Connectivity, הקבוצה שהוקמה ב-2013 כדי לספק פתרונות חומרה ותוכנה להאצת הגלישה ברשת. כבלים תת-ימיים חדשים וחדשניים כאמור, החברה הודיעה שפרסה לאחרונה כבל תת-ימי חדש, המחבר את אירופה לארצות הברית, והוא מבוסס על מערכת המחברת דרכה 24 זוגות של סיבים אופטיים. לפי פייסבוק, הכבל החדש יספק נפח תעבורה הגדול עד פי 200 יותר מהכבלים שהונחו בין שתי היבשות בתחילת שנות ה-2000. הכבל החדש יהיה גם הבסיס לפרויקט ענק בשם 2Africe Pearls, שיחבר את אירופה לאפריקה ואל אסיה, עם מערכת צפופה ומקיפה של כבלים תת-ימיים. בסופו של דבר המערכת הזו תהיה הארוכה ביותר בעולם והיא תספק קישוריות לאינטרנט ליותר מ-3 מיליארד אנשים. בפייסבוק טוענים שהמערכת הזו צפויה לתרום יותר מ-422 מיליארד דולר לתמ"ג באסיה הפסיפית בין 2021 ל-2025, וכן לייצר 3.7 מיליון הזדמנויות תעסוקתיות חדשות באזור. בסך הכל אמורה פייסבוק לבנות, עם שותפותיה יותר מ-150,000 קילומטרים של כבל תת-ימי. גם זה של פייסבוק. הרובוט Bombyx המטפל בסיבים אופטיים. צילום: יח"צ הכבלים, כמובן, מתחברים לנקודות קצה באדמה ומשם והלאה אל תוך היבשה. יש צורך בסיבים אופטיים שמוטמנים בקרקע, אבל לא בכל מקום זה אפשרי, בעיקר בהיבט הכספי. בשנה שעברה הציגה פייסבוק את בומביקס (Bombyx), רובוט חדשני שעובר לאורך קווי חשמל קיימים ועוטף אותם בכבל סיבים, כדי לחסוך בזמן ובעלויות של פריסת סיבים אופטיים וגם כדי להגיע בקלות לאזורים נרחבים יותר. הפעם היא הציגה כבר את הדור השני של הרובוט, שעושה את העבודה יותר מהר, עם כבל גמיש יותר, ועוזר לחסוך עוד יותר עלויות. פתרון הקילומטר האחרון אבל במקרים רבים יש צורך, במיוחד במקומות מבודדים, בפתרון קצה ייעודי, מה שנקרא 'פתרון הקילומטר האחרון'. לצורך כך הכריזה החברה על Terragraph. מדובר בתיבות תקשורת שמתחברות אל הקצוות של סיבים אופטיים, ומצד שני משדרת אל מרחק קצר יחסית, כאמור, אות ברמה ובאיכות של סיב אופטי. לפי פייסבוק היא כבר משתמשת בטכנולוגיה הזו כדי לספק גישה לאינטרנט ליותר מ-6,500 משקי בית באנקורג', העיר הגדולה ביותר באלסקה, וכעת היא נמצאת באמצע תהליך פריסה של המערכת גם בפרת' שבאוסטרליה. פתרון הקילומטר האחרון של פייסבוק. Terragraph. צילום: יח"צ "באמצעות מאמצי הקישוריות שלנו, סייענו להאיץ יותר מ-300 מיליון איש לגישה לאינטרנט מהיר יותר, ואנו מצפים לאפשר קישוריות באיכות גבוהה במחיר סביר למיליארד הבא. וכיום אנו משתפים את העדכונים האחרונים על טכנולוגיות קישוריות חדשניות אלה המפותחות במעבדות שלנו", אמר דן רבינוביץ', סמנכ"ל Facebook Connectivity. פרויקט Express Wi-Fi ויש גם נקודה ישראלית: פרויקט Express Wi-Fi שמובל על ידי הצוות המקומי של קבוצת Facebook Connectivity. בקבוצה מגדירים את העבודה כמעין סטארט-אפ בתוך פייסבוק, שהמטרה שלו הוא להפוך את הגישה לאינטרנט לקלה יותר, באמצעות Wi-Fi כאמור, עבור מאות מיליוני אם לא מיליארדי אנשים שלא זוכים לגישה לאינטרנט, או שהגישה שלהם לרשת היא באיכות נמוכה ביותר. "החזון שלנו הוא לעזור לספקי שירות במדינות מתפתחות בעולם לנהל רשתות Wi-Fi בצורה מוצלחת. מצד אחד אנחנו ממש עוזרים באופן תפעולי, ומצד שני עוזרים להם לבנות מודלים עסקיים, וכך אנחנו עוזרים לאנשים באותן מדינות להתחבר לאינטרנט, או שהיא לא הייתה זמינה מספיק או איכותית מספיק כדי לחוות אותה בפועל ברמה נאותה. אנחנו בונים בישראל פלטפורמה לניהול הרשת באופן יעיל, עם הרבה כלים מתקדמים, ניהול, ניטור, אנליטיקה וכמובן כלים לבניית מודל עסקי מטבי עבורם. הצוות גם בונה ממשק עבור משתמשי הקצה", סיפרה לימור צמלמאיר, מנהלת פיתוח ב-Express Wi-Fi וממנהלי מרכז המחקר והפיתוח של פייסבוק בתל אביב, בו עובדים כבר יותר מ-700 איש – כשהוא נחשב לשני בגודלו מחוץ לארצות הברית. המיזם Express Wi-Fi כבר פועל נכון להיום ביותר מ-30 מדינות, ביניהן ארגנטינה, ברזיל, הודו וניגריה. במקומות מסוימים אנשי הצוות אף עזרו להגדיר בדיוק את המיקומים של תיבות ה-Wi-Fi וההגברה שלהן, כדי להבטיח כיסוי איכותי לאזורים שלמים. "היכן שיש אינטרנט יש צמיחה כלכלית משמעותית. אנשים נסמכים על האינטרנט לשפר יכולות, להקים עסקים, כדי ללמוד, כדי למצוא מקומות עבודה. במהלך תקופת הקורונה האינטרנט עזר לשמור על העבודה של בין 150 ל-300 מיליון ברחבי העולם. המגפה כמובן הוכיחה כמובן יותר מכל עד כמה אנשים נזקקים לאינטרנט, והמטרה שלנו היא לחבר יותר אנשים לאינטרנט באופן שהוא יותר אמין ויותר זול", הוסיף עדן רוזין, מנהל מוצר בחברה.

שם: טלי בונפיל גבאי. תפקיד: מנהלת פיתוח. ותק בתפקיד: מנהלת צוותים חמש שנים מתוכן שמונה חודשים בחברת הייבוב (HiBob). תפקידים קודמים: מנהלת צוות פיתוח בקנשו (Kenshoo). השכלה ושירות צבאי: תואר ראשון במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב וסמב"צית חי"ר בפיקוד צפון משפחה: נשואה לאמיר ואמא לשתי בנות – יובל בת 4.5, ומאיה בת שנה וחצי. מה הביא אותך לתחום הטכנולוגיה? אהבתי טכנולוגיה מגיל קטן, בכיתה ב' כבר הייתי בחוג תכנות של תלמידים מחוננים, ואמא שלי היא ההשראה הכי גדולה שלי, היא מתכנתת ומנהלת פיתוח בעצמה ועודדה אותי ללמוד מתמטיקה ותכנות. אם היו מחשבים בעידן של סבא שלי, כנראה שגם הוא היה בתחום. האם את חושבת שיש אפליה נגד נשים בתעשייה? עקרונית יש אפליה נגד נשים בשוק העבודה ובכלל בעולם, אבל היא נמצאת במגמת שיפור עם השנים. אני יודעת לזהות כשהיא קיימת ולא מפחדת להעיר כשאני מרגישה שיש משהו לא בסדר. אבל ככל שיש יותר נשים בתפקידים ניהוליים זה מה שמעלים את האפליה מהתעשייה. האפליה בתחום הטכנולוגי לא קשה יותר, היא קיימת בכל מקום ובכל תחום. תקופות ההריונות וחופשות הלידה משפיעות על ההזדמנויות וההתקדמות של נשים במקומות העבודה. אצלי זה לא קרה, אבל שמעתי סיפורים מאחרות. בתור מנהלת לא הייתי מאפשרת לפגוע באף אחת בגלל הריון ולידה. אין ספק שלגדל שתי בנות חייבת להיות משימה משותפת של שני ההורים, כדי ששנינו נצליח בעבודה, והחלוקה בינינו היא שוויונית לגמרי. האם נתקלת אישית באפליה נגדך בתעשייה על רקע היותך אישה? כן, בתחילת הדרך היו אירועים לא נעימים כלל. וגם בהריון הראשון שלי החליפו אותי כראש צוות בגבר, משום שבתחילת ההריון עברתי תקופה מורכבת. הרגשתי שלא גיבו אותי, וויתרו עלי. בהריון השני עברתי תקופה מורכבת גם כן, אך המנהל שהיה לי בזמנו גיבה אותי ותמך בי, עד שהרגשתי יותר טוב.

אחת הבעיות של משתמשי אפליקציות היא, שמחיקת האפליקציה מהמכשיר אינה מוחקת את החשבון שהמשתמש פתח בעת התקנתה.  החל מה-31 בינואר 2022, אפל תדרוש ממפתחי האפליקציות לפשט את מנגנון המחיקה, כך שמחיקת האפליקציה תמחוק גם את החשבון. בעדכון שפרסמה באתר המפתחים שלה, הודיעה אפל כי תחל בקרוב לכפות את העדכון שכבר נוסף בחודש יוני האחרון לקווים המנחים שלה לחנות ה-App Store, שלפיו "כל האפליקציות שדורשות יצירת חשבון חייבות גם לאפשר למשתמשים למחוק את החשבון מתוך האפליקציה". במקרים רבים, מפתחי האפליקציות מתכננים את האפליקציה כך שמנגנון המחיקה של החשבון יהיה דווקא פתלתל ודורש פעולות רבות  –  ובצורה מכוונת מעביר את המשתמש לטופס בדפדפן, או אפילו מאלץ אותם לשלוח מייל כדי להפעיל את מחיקת חשבונו. בנוסף, באחרונה אפל הפעילה מחדש כפתור לדיווח על בעיה, שבאמצעותו יכולים משתמשים להתריע על אפליקציות חשודות כהונאות, בניגוד לעבר, שאז אפשר הכפתור להתריע רק על בעיות איכות.

עוד גל של קורונה הולך ונרגע לו, בתקווה שאף גווע, ובעוד 10 ימים אמור להיכנס לתוקפו התו הירוק המעודכן… שגרת קורונה. אבל אני מכיר לא מעט אנשים שגם אם לא יישארו בבית, הם יעדיפו שלא לדחוף את האף – בתוך המסכה, כמובן – למקומות שיש אפשרות שהרבה אנשים יצטופפו בהם אחד ליד השני. אני מכיר כמה וכמה שבגלל זה לא ראו סרט בקולנוע יותר משנה וחצי, גם אחרי שנפתחו השערים והמקרנים החלו לעבוד מחדש – ולהקרין את הסרטים על האקרנים. בתקופת הקורונה, יותר ויותר אנשים מבלים זמן בבית ונהנים מסרטים ביחד, או אפילו משחקים במשחקי מחשב כמשפחה. זה נכון גם לאלה שהבית שלהם כולל חדר קולנוע ייעודי, או שיש בו חלל גדול מספיק כדי לשים מקרן. אחד המקרנים החדשים שמציעה אפסון עבור חובבי הקולנוע – וגם משחקי קונסולות ומחשבים – שמעוניינים בתצוגה איכותית הוא EH-LS12000. בתכונות שלו אפשר למצוא קודם כל את העובדה שהוא מקרין מהעדשה שלו רזולוציה שמגיעה עד 4K בבהירות של עד 2,500 לומנס, ועם יחס ניגודיות של 1:2,500,000, כדי לספק גווני שחור עוד יותר עמוקים ומובחנים. ומה עוד מציע המקרן? תמיכה בתקן +HDR ומקור לייזר שמבוסס על טכנולוגיית 3LCD. גיימרים ייהנו מרזולוציה של 4K ולא פחות חשוב מכך – בקצב של 120 פריימים לשנייה, יחד עם זמני השהיית קלט של פחות מ-20 אלפיות השנייה, כפי שנדרש עבור קונסולות הדור הנוכחי המעודכן כדי לשחק באיכות גבוהה. ה-EH-LS12000 אמור להגיע לשוק הישראלי עם היבואן הרשמי במחיר לא פעוט של 25 אלף שקלים.

אחת המגבלות המרגיזות והמתסכלות של מי שעושים שימוש תדיר במוצרי הבית החכם של אמזון, המופעלים בעזרת העוזרת הקולית אלקסה, היא הזמן הקצרצר שניתן למשתמש לשאול את שאלתו עד שהעוזרת הקולית מפסיקה אותו באמצע המשפט. כעת שיפרה אמזון את התכונה הזאת ומעניקה למשתמשי אלקסה שלה זמן נוסף כדי לבטא בלי חיפזון מיותר את השאלה או הבקשה, גם אם היא ארוכה. התכונה הזאת אינה מופעלת כברירת מחדל, ולכן המשתמשים צריכים להפעיל אותה ידנית. אמזון עדכנה גם את גירסת ה-Android של אפליקציית אלקסה והוסיפה לה את היכולת להקליד בקשות או שאלות במקום לבטא אותן בקול – תכונה שקיימת באפליקציה ל-iOS מסוף שנת 2020, וקיימת כבר מזה זמן בסירי של אפל, בגוגל אסיסטנט וגם בקורטנה של מיקרוסופט וסוף סוף זוכה ל"צדק" בגירסת ה-Android, כאמור.