מיקרוסופט (Microsoft) מודיעה היום (ד') על מינויו של אוהד יאסין למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל. יאסין יחליף את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, הפורשת ממיקרוסופט לאחר 13 שנים בחברה, מתוכן שש וחצי שנים כמנכ"לית מרכז המחקר והפיתוח בישראל.  יאסין ייכנס לתפקידו בתחילת נובמבר. לאחרונה הודיעה מיקרוסופט גם על מינויו של נתי אמסטרדם למנכ"ל מיקרוסופט ישראל, שיוביל את פעילות המכירות והשיווק של החברה בישראל. אמסטרדם ייכנס לתפקידו באוקטובר. מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל היה המרכז הראשון של החברה מחוץ לארצות הברית. לאורך השנים התבסס כמרכז פיתוח אסטרטגי של מיקרוסופט העולמית ובשנים האחרונות כמוקד מצוינות בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר. המרכז פועל בשישה אתרים ברחבי הארץ, כשהקמפוס הגדול ביותר שלו נמצא בהרצליה ולצידו אתרים בתל אביב, בחיפה, בנצרת, בבאר שבע ובירושלים. כיום, צוותי המרכז לוקחים חלק משמעותי בפיתוח טכנולוגיות ומוצרי ליבה של מיקרוסופט, המשמשים מיליוני לקוחות ומשתמשים ברחבי העולם. המרכז אף זכה פעם אחר פעם להכרה כאחד ממקומות העבודה הטובים בישראל.  לצד תפקידו החדש, ימשיך יאסין לכהן כסגן נשיא תאגידי (Corporate Vice President) ולהוביל את פעילות הענן הריבוני (International Sovereign Clouds) של מיקרוסופט. בתפקיד זה הוא אחראי על עיצוב האסטרטגיה הגלובלית של Azure בתחום ועל פעילות ענני השותפים הלאומיים ופעילות הענן הפרטי, ומוביל צוותים ברחבי העולם העובדים עם לקוחות במטרה לחזק את ריבונותם הדיגיטלית. המינוי: אחרי למעלה מעשור של עשייה במיקרוסופט יאסין הצטרף למיקרוסופט ב-2014 ומאז היה שותף לצמיחתו ולהתרחבותו של מרכז המחקר והפיתוח בישראל. במהלך שנותיו בחברה הקים והצמיח קבוצות מוצר ופעילויות חדשות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה, שהשתלבו בפעילותה הגלובלית של מיקרוסופט.  לפני הצטרפותו למיקרוסופט עבד יאסין כעשור ב-סאפ (SAP). קודם לכן עבד כחמש שנים בחברות סטארט-אפ ישראליות. ניסיונו משלב עשייה יזמית עם הובלת צוותים ופעילויות בחברות טכנולוגיה גלובליות. יאסין הוא בעל תואר שני במדעי הניהול מאוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת רייכמן. לאורך השנים פרסם מאמרים וזכה בפרסים אקדמיים, והוא רשום כממציא של מספר פטנטים. לצד פעילותו המקצועית, הוא חבר בוועד המנהל של עמותת לא עומדות מנגד. יאסין, המנכ"ל הנכנס: "מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל הוא הבית המקצועי שלי כבר יותר מעשור, ואני גאה ונרגש לקבל את האחריות להוביל אותו לפרק הבא. לאורך השנים חוויתי מקרוב את היכולות שהופכות את הצוותים שלנו ליוצאי דופן: חשיבה חדשנית, תעוזה, מצוינות הנדסית והיכולת להפוך אתגרים גדולים לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים שמשתלבים במוצרי ליבה המשפיעים על מיליוני לקוחות ומשתמשים ברחבי העולם. היכולות האלה, לצד החיבור לתעשיית ההיי-טק המקומית, לאקדמיה ולאקוסיסטם הטכנולוגי, הן הבסיס להמשך הצמיחה שלנו. בעידן שבו הבינה המלאכותית משנה כל תחום ופותחת אפשרויות חדשות, אני נלהב ומלא הערכה על ההזדמנות להמשיך לחזק ולקדם את העשייה המקצועית והחברתית שלנו, ולעצב את הדור הבא של הטכנולוגיות והמוצרים של מיקרוסופט".  אלש הולצ'ק, נשיא וארכיטקט ראשי בחטיבת האבטחה של מיקרוסופט: "מיקרוסופט מחויבת להמשך פעילותו והצלחתו של מרכז הפיתוח בישראל. אני בטוח שתחת הנהגתו של אוהד יאסין, המרכז ימשיך בעשייה המשמעותית שלו וימשיך לקדם את פלטפורמות ה-AI, הסייבר והריבונות של מיקרוסופט".

נייס נמצאת במגעים מתקדמים למכור את אקטימייז, שמפתחת טכנולוגיה למלחמה בפשעים פיננסיים, לזרוע ההשקעות של חברת הענק הקנדית ברוקפילד תמורת שני מיליארד דולר – כך לפי דיווח שפורסם הבוקר (ד') בסקיי ניוז. לפי האתר וערוץ החדשות הבריטי, למרות היותם של המגעים בשלבים מתקדמים, עדיין ייתכן שהם לא יבשילו לעסקה. כך או כך, בשלב זה יש לברוקפילד בלעדיות על ניהול המשא ומתן עם נייס. אקטימייז נרכשה על ידי נייס לפני קרוב ל-20 שנה, ב-2007, תמורת 280 מיליון דולר. שנתיים לאחר מכן היא החלה לפעול כיחידה בתוך נייס. נייס אקטימייז מציעה פתרונות לניטור וניהול הונאות, תאימות לשווקים פיננסיים שונים, חקירת וניהול פשעים פיננסיים, ומוצרי דאטה מתוחכמים. היא מתמקדת בימים אלה בפיתוח פתרונות מבוססי AI. לפי אתר היחידה, יש לה מעל 1,000 לקוחות, ומדי יום היא מנטרת עסקאות בשווי של חמישה מיליארד דולר ומגינה על שישה טריליון דולר. ברוקפילד היא אחת החברות שמציעות השקעות אלטרנטיביות, כלומר לא במניות, ניירות ערך או מזומן. היא מנהלת נכסים בשווי של מעל טריליון דולר, כאשר רבים מהם אלה קרנות פנסיה של עובדים. היא מתמקדת בהשקעות בנדל"ן, אנרגיה מתחדשת, תשתיות, חובות ופרייבט אקוויטי. נייס העמידה את אקטימייז למכירה בסוף השנה שעברה – מהלך שמשך התעניינות מצד כמה גופים, בהם חברות הפרייבט אקוויטי אדוונט וניו מאונטיין קפיטל. אם לא יהיה שינוי, ברוקפילד היא זו שתזכה בה.

מצב הגיוסים להיי-טק הישראלי ממשיך להיות טוב, ואפילו מאוד: הנתון זינק בשלושת החודשים האחרונים ב-53% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ועמד על כ-3.6 מיליארד דולר ב-91 סבבים. לעומת זאת, מדובר בירידה של 7% מול ממוצע המחצית הראשונה של השנה – עקב תקופת הקיץ והחגים. מתחילת השנה גויסו מעל 11 מיליארד דולר – צמיחה של יותר מ-50% ביחס לתקופה המקבילה ב-2025. מדובר בנתונים ראשוניים מהדו"ח הרבעוני של IVC ולאומיטק, שייצא בקרוב. שני הגופים מפלחים את הגיוסים לפי תחומי פעילות, אולם לא כוללים את התחום החם ביותר, של הבינה המלאכותית. נתונים אלה, הם אומרים, יוצגו בדו"ח המלא. מקור: דו"ח הרבעון השלישי של IVC ולאומיטק נתון לא מפתיע הוא שהסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, עם 4.3 מיליארד דולר מתחילת השנה (38% מסך הגיוסים), מתוכם מעל 1.7 מיליארד ברבעון השלישי. אחד מהם הוא הסבב של אפווינד, שהודיעה בחודש שעבר על גיוס של 300 מיליון דולר לפי שווי של 3.8 מיליארד. גיוס נוסף היה של וונדרפול, חברה שפיתחה מערכת הפעלה ל-AI ארגונית, שגייסה 550 מיליון דולר לפי שווי של כחמישה מיליארד. סך ההשקעות בתוכנה ארגונית ברבעון עמד על 1.1 מיליארד דולר, ומתחילת השנה תחום זה מרכז קרוב ל-30% מכלל גיוסי ההון, בפעם הראשונה מאז 2020. לעומת זאת, נרשמה ירידה בקצב הגיוסים של חברות הדיפנס-טק, החלל והקוואנטום ל-170 מיליון דולר ברבעון, לעומת 400 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026 (כלומר, ממוצע של 200 מיליון דולר לרבעון). עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי תחומים אלה עדיין מהווים קרוב ל-10% מסך הגיוסים מתחילת השנה. הכסף הזר – שני שלישים מההשקעות בטק הישראלי הנתונים מעלים בנוסף שהמשקיעים הזרים שומרים על חלקם המרכזי בהיי-טק הישראלי: הקרנות הזרות עדיין מהוות 66% מכלל הקרנות הפעילות בארץ, וביצעו יותר מ-70% מסך ההשקעות. ברבעון השלישי, 110 קרנות זרות ו-60 קרנות ישראליות חדשות ביצעו בראשונה השקעה השנה – ירידה קלה ביחס לנתונים שנרשמו במחצית הראשונה. עוד מגמה שנמשכת היא זינוק בסבבי הצמיחה לצד ירידה מעכבת בשלבים המוקדמים והמאוחרים. לפי הנתונים, חברות בסבבי הצמיחה הובילו את סך הגיוסים ברבעון עם יותר ממחצית מהם – 1.8 מיליארד דולר. חברות בשלבים מוקדמים גייסו כמיליארד דולר – נתון דומה לממוצע הרבעוני מתחילת 2025. החלק הקטן ביותר בגיוסים – פחות מרבע מהם – היה של חברות בשלבים מאוחרים, והוא הגיע ל-840 מיליון דולר. בלאומיטיק וב-IVC תולים זאת בין השאר בפערי עיתוי ודיווח לאור החגים. יש לציין שבשקלול סבבי גיוס שהפרטים לגביהם אינם ידועים (Stealth Rounds) או יתגלו בשלב מאוחר יותר, IVC מעריכה שברבעון השלישי של השנה התבצעו 225 סבבי גיוס בהם גויסו 4.3 מיליארד דולר. "הזדמנות לחזור לצמיחה יציבה" מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן-צפריר, אמרה כי "מגמת הצמיחה שאנחנו רואים בהיי-טק הישראלי ממשיכה להיות בריאה, עם עלייה של מעל 50% בהיקף גיוסי ההון מתחילת השנה ביחס לתקופה המקבילה ב-2025. עם זאת, הצמיחה אינה אחידה: מספר העסקאות נמוך יחסית, וחלק משמעותי מההון מתרכז במספר מצומצם של חברות, שלבים ותחומים. אמנם, מגמת הריכוזיות מאפיינת את התעשייה הגלובלית, אך היא מהווה אתגר עבור החברות הישראליות. המבחן האמיתי לאקו-סיסטם המקומי אינו רק בהיקף ההון שנכנס לשוק, אלא גם ביכולת להעמיד הון, הזדמנויות ותמיכה לדור החדש של היזמים והסטארט-אפים, שממנו יגיעו החברות הגדולות הבאות ומנועי הצמיחה העתידיים של המשק". גיא הולצמן, יו"ר ומנכ"ל IVC, ציין כי "הרבעון השלישי השנה היה מאתגר במיוחד, עם חופשת הקיץ, חגים וחוסר בהירות בשווקי ההון הבינלאומיים. למרות זאת, אנחנו רואים המשך גידול בהיקפי ההון בהיי-טק המקומי, צמיחה במספר החברות החדשות, נוכחות יציבה של המשקיעים הזרים ותחומים תעשייתיים חדשים שבולטים. כל אלה מספקים הזדמנות עבור התעשיה לחזור לצמיחה יציבה אחרי שנים של חוסר ודאות ותנודתיות".

עידן ניידי ה-Googlebook יצא באופן רשמי לדרך. גוגל (Google) הציגה את הגל הראשון של המחשבים שמבוססים על מערכת ההפעלה שמחליפה את ה-ChromeOS. מדובר במימוש החזון של החברה ליצור מערכת הפעלה עם זיקה הרבה יותר ברורה לאנדרואיד, ובהתאם לכך לעבוד באופן הדוק יותר עם הטלפונים שמבוססים על אותה מערכת הפעלה – כולל חוויית שימוש ואפילו אפליקציות זהות. המחירים של המחשבים אמנם לא שייכים לחלק הגבוה של השוק, בוודאי במצב הנוכחי, והם מוצעים במחיר בסיסי של 899 דולר – עם זאת בגוגל מבהירים כי מדובר במחשבי פרמיום שמיוצרים באמצעות "חומרים איכותיים כגון אלומיניום, סגסוגת מגנזיום וסיבי פחמן, שהופכים אותם לקלים, אלגנטיים ועמידים במיוחד". הם גם נראים טוב להגדרת החברה. Introducing Googlebook, a new category of laptop, available for preorder today. ???? Crafted with 2.8K OLED touchscreen displays, 14 hour battery life and all the performance needed to power your ideas ???? Engineered to sync effortlessly with your @Android phone, so you can jump… pic.twitter.com/13mV40KUDi — Google (@Google) September 21, 2026 חמשת הדגמים הראשונים מגיעים מחמש יצרניות שונות: HP, אייסר (Acer), דל (Dell), אסוס (Asus) ולנובו (Lenovo). המחשבים אמורים להציע בהתחלה דגמים המבוססים על מעבדי ה-Snapdragon של קוואלקום (Qualcomm), אבל מהר מאוד יגיעו לשוק גם מחשבים המבוססים על מעבדים של אינטל (Intel), שמיועדים לשוק המוגדר הזה של מחשבים קלים ודקים. בגוגל פיתחו את מערכת ההפעלה כך שהיא תהיה אגנוסטית למעבד, כך שהיא תספק אותה חוויה ולא משנה מה המעבד – אבל המחשבים כן יהיו שונים אלו מאלו בסופו של דבר בעיצוב, בתכונות ובמרכיבים, בדיוק כמו שזה היה בתקופת ה-ChromeOS. המחשבים יגיעו עם 16 גיגה-בייט זיכרון RAM לכל הפחות, עם 1 טרה-בייט של זיכרון אחסון, ולפי גוגל יציעו לפחות 14 שעות עבודה לאחר טעינה מלאה. כולם יגיעו גם עם Glowbar – פס זוהר בחלק העליון של המכסה, שיוכל להציג צבעים שונים ותגובות שונות כדי לספר על התרעות, מצב הסוללה ועוד.

רבים מאיתנו מכירים את פספורטכארד מכרטיס ביטוח הנסיעות לחו"ל, שמלווה אותנו במקרה שאנחנו צריכים שירותים רפואיים או בכלל במקרי חירום בחו"ל. אלא שפספורטכארד הייתה בעבר חברת ביטוח. מאז היא פיתחה הרבה פתרונות טכנולוגיים, עברה ל-AI ועוד. היא גם מרחיבה בימים אלה את פעילותה בעולם, בין היתר לרילוקיישן ונוודים דיגיטליים. על נושאים אלה ועוד דיברו אייל קוט, מנהל הטכנולוגיות הראשי של החברה, ויוני איתיאל, סגן נשיא לפיתוח מוצרים בה, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים.  פספורטכארד היא לא חברה אחת, אלא קבוצה של חברות, ויש לה בארץ מרכז פיתוח מתקדם, שמעסיק 100 עובדים מתוך כלל 800 עובדי החברה. שם מפתחים ומיישמים סוכני AI, שמשמשים את הלקוחות. לדברי קוט ואיתיאל, הכול התחיל ממנכ"ל הקבוצה, אלון קצף, שהחל ליישם בה את מהפכת ה-AI, ובמיוחד את ה-וייב קודינג, הרבה לפני שהיא צברה תאוצה כל כך גדולה. לא מכבר התקיים כנס Fintech Junction של Lynx מבית אנשים ומחשבים, ופספורטכארד הציגה בו תפיסה שלפיה הבינה המלאכותית משנה לא רק את פיתוח התוכנה, אלא גם את קבלת ההחלטות העסקיות. לדברי קוט ואיתיאל, זמן השיהוי – מהזיהוי של בעיה ועד לטיפול בה – הוא האתגר המרכזי, ופספורטכארד שואפת לפתור אותו, כדי לקצר משמעותית את מחזורי הפיתוח. אייל קוט, תציג את עצמך. "נושא הנסיעות לחו"ל מוכר לי כבר 15 שנה, מהארגונים הגלובליים שבהם עבדתי. אחת המסקנות שהגעתי אליהן, בכל הקשור לחוויית הנוסע, היא שברגע שאתה יוצא מהארץ אתה מאבד חלק גדול מהמעטפת של השירותים שאתה רגיל אליהם בשגרת החיים. פתאום אתה לא חשוף למידע על אירועים בלתי צפויים, לא תמיד יודע למי לפנות במקרה של אירוע רפואי, ואין לך בהכרח מישהו שידבר איתך ויעזור לך. אנחנו חיים בעידן שבו הגבול בין טיול קצר לבין שהות ארוכה ביעד, ואפילו רילוקיישן, הולך ונעשה דק מאוד. זה עידן של נוודים דיגיטליים, או של אנשים שמחליטים לנסוע לשלושה חודשים ובסופו של דבר נשארים. זה שוק עם פוטנציאל רחב מאוד, והוא דורש התמחות במסע הלקוח ובחוויית הלקוח". מה הביא אותך לעבור לעבוד בחברה שמספקת שירותים כאלה? "פגשתי את המייסד והמנכ"ל של החברה, אלון קצף, והוא חשף בפניי חזון להפוך אותה לבית תוכנה אחד גדול. כבר אז הוא דיבר על הצורך לאפשר למשתמשים, ללקוחות הפנימיים שלנו, לייצר לעצמם סוכני AI באמצעות כלים כמו וייב קודינג. הוא עשה את זה בתקופה שבה כמעט אף אחד עוד לא שמע על המושג הזה".  איך אתם מיישמים את זה בתשתיות המחשוב שלכם? "התפיסה הבסיסית שלנו היא שבמקום לבנות אפליקציה אחת גדולה וכללית לכל השירותים שלנו, אנחנו מפרקים אותה לרכיבים, שכל אחד מהם יכול לעמוד בפני עצמו ולהיות מפותח באופן עצמאי. כל הרכיבים הללו יושבים בענן, כרגע על גבי AWS. התוכניות שלנו הן לפרוס את האפליקציות במדינות שונות, בהתאם לדרישות ההתאמה (Compliance) בכל מדינה, וכך נוכל לתת פתרונות להרבה מאוד שחקנים, שיצרכו אותם כשירות. היעד הוא לייצר קבוצה של סוכני AI שמדברים זה עם זה, כאשר כל אחד מהלקוחות העסקיים הפנימיים שלנו יכול לעבוד עם כלים כמו וייב קודינג ולבנות לעצמו את סביבת העבודה שלו". יוני איתיאל, ספר קצת על עצמך. "אני מגיע בכלל מעולמות האומנות והתקשורת. במשך 14 שנה הייתי מבקר תיאטרון בתוכנית מה יהיה עם יואב גינאי ברדיו. אחרי שפרשתי עברתי לעבוד בחברות טכנולוגיות. בין היתר הייתי מנהל פיתוח מוצרים בסאפנייס. שם נחשפתי לעבודה בחברה גלובלית, ולכל ההיבטים של תהליכי ביטוח ושירותים. לפני שנה וחצי הצטרפתי לפספורטכארד, ואני חלק מקבוצת פיתוח שתפקידה ליזום מוצרים חדשים של הקבוצה. דוגמה אחת לכך היא כרטיס הפספורטכארד, שמשמש כיום גם ככרטיס תשלומים בחו"ל. אנחנו מפתחים שירותים כל הזמן, בשיתוף מרכז הפיתוח שלנו". מה מייחד את הפעילות הגלובלית שלכם? "הפעילות הגלובלית שלנו דומה לזו הישראלית, אבל עם מאפיינים ייחודיים. אם אתה נוסע לכמה ימים ולא חש בטוב, יש לנו את הפתרונות שכולם מכירים. אבל אם החלטת להעתיק את מקום מגוריך לחו"ל, זה עולם שונה לחלוטין. התפקיד שלנו הוא להקל עליך את ההתמודדות עם נושאים כמו ביטוח רפואי ושירותים נוספים, לפחות בשלבים הראשונים, כשעדיין אין לך קשר לשירותים השונים שהמדינה שאליה הגעת מעניקה. וגם כשאתה מגיע לשלב שבו אתה צריך להתחבר לארגון בריאות מקומי, אנחנו יודעים לכוון אותך. יצרנו מאגר ושיתופי פעולה עם ארגוני בריאות שונים, שבעת הצורך אנחנו יודעים לכוון את הלקוח אליהם. יש מאחורי כל זה טכנולוגיה מתקדמת, שמפותחת אצלנו, כחול לבן". ומה לגבי לקוחות שאינם ישראלים? "אנחנו נמצאים בשלבי התרחבות בתחום הזה. לדוגמה, חתמנו על הסכם עם חברת תעופה גדולה בגרמניה, שמעניקה את השירותים שלנו לעובדים שלה. בנוסף, יש לנו כבר כמה שנים פעילות באוסטרליה, עם לקוחות עסקיים, ושם הצמיחה מרשימה". איפה תהיו בעוד שנתיים?. "נביא לשוק עוד ועוד מוצרים מתקדמים ונרחיב את הפעילות שלנו בעולם".

גוגל השיקה תכונה חדשה ב-Gmail, שמקילה על אלו שמשתמשים באימות דו-שלבי ומקבלים את הודעות הקוד באמצעות תיבת הדואר שלהם בשירות המקוון של גוגל. מעתה, האפליקציה תזהה אם ההודעה מכילה קוד אימות ותאפשר בקלות להעתיק אותו במקום לנבור פנימה אל תוך ההודעה. כל מה שהמשתמשים יצטרכו לעשות מעתה יהיה לבדוק את תיבת הדואר הנכנס שלהם, והקוד יופיע כבר בכותרות של ההודעות, ומתחת יהיה כפתור, שיאפשר להעתיק את הקוד בקלות כדי להדביק אותו במקום שצריך. בגוגל זיהו את הצורך להיכנס לתיבות הדואר, לחפש את ההודעה, ואז להיכנס אליה ולהעתיק אותה ידנית כגורם שמרתיע מהשימוש באימות דו-שלבי. יש לציין, שלעומת זאת כבר מזה זמן רב החברה מאפשרת העתקה אוטומטית של קוד אימות עבור אישור דו-שלבי לאפליקציה שמחכה לו בסביבות האנדרואיד, אם ההודעה מגיעה כמסרון ומשתמשים באפליקציית המסרונים של גוגל. התכונה החדשה זמינה באפליקציות Gmail לאנדרואיד ול-iOS אבל לא בגרסת הדפדפן. מי שמשתמשים במחשב ייאלצו עדיין להיכנס להודעה ולהעתיק את הקוד באופן ידני. כמו כן, מדובר בהשקה מתגלגלת, כך שייתכן שיעבור עד זמן מה עד שהיא תהיה זמינה לכולם באמצעות עדכון של האפליקציה.

ה-FBI חוקר האם בוצעה פריצה לרשתות שלו, לאחר שקבוצת פושעי סייבר "פורייה", ShinyHunters, טענה אתמול (ג') כי גנבה מידע אישי של אלפי סוכנים של הבולשת. מה-FBI נמסר כי "אנחנו מודעים לטענות על פעילות לא מורשית, שמשפיעה על אתר FBIjobs.gov, וכעת חוקרים את הנושא". פורטל בקשות העבודה באתר הבולשת לא היה זמין אתמול, כאשר היא טיפלה באירוע. ההאקרים: "נעלבנו מה-FBI" הודעת ה-FBI הגיעה שעות אחדות לאחר שקבוצת הפריצה הידועה ShinyHunters טענה כי השיגה גישה לנתוני הבולשת מאז יום ב' השבוע, לרבות פרטים אישיים של עובדים ועובדים לשעבר, בהם סוכנים מיוחדים (חוקרים). חברי ShinyHunters טענו שהם גנבו נתונים על "כמעט" כל סוכן FBI ועל מועמדים לעבודה בבולשת, ופרסמו דוגמאות – נתונים של, לטענתה, כ-5,000 סוכנים. הנתונים שהודלפו כללו שמות של סוכנים, כתובות המגורים שלהם, מספרי ביטוח לאומי ושמות בני משפחה. מומחי אבטחה בדקו את הרשומות שפורסמו ואימתו את חלקן. מטרת הפריצה: נקמה בצ'ט מקוון עם עיתונאים, חברי ShinyHunters הציגו את המתקפה כנקמה, וציינו שאין לה מניעים כלכליים. ההאקרים זועמים על פרסום של ה-FBI מחודש מאי, שבו הוצגו שיטות העבודה שלהם. באותה הודעה הבולשת קראה לארגונים שהפכו לקורבנות לסרב לדרישות כופר של התוקפים. לפי ההודעה, "ShinyHunters לוחצת על קורבנות ועל קרוביהם, עושה זאת באמצעות שיחות והודעות מאיימות, ובמקרים מסוימים גם באמצעות מכות". ההאקרים ציינו שהם "נעלבו" מההודעה, שטענה נוספת שנכללה בה היא שחברי הקבוצה "מכוונים לחברות טכנולוגיה גדולות, פיננסים וקמעונאות, ולעתים גונבים מיליוני רשומות לקוחות בו זמנית". בחודשים האחרונים חברי הקבוצה פרצו לכמה ארגוני בריאות גדולים, מה שהוביל לכך שהם "זכו" בתעשייה לתואר "סכנה ברורה ומיידית למגזר הבריאות העולמי". מומחים: לא מדובר בהוכחה שאמנם בוצעה פריצה מומחים ציינו שלמרות העבר המרשים של "הציידים המבריקים", הנתונים שפורסמו לא מהווים הוכחה לכך שאכן בוצעה פריצה ל-FBI. זאת, כי לא ניתן להבין מהיכן הגיעו הנתונים, או אם הם יצאו מהמערכות הפנימיות של הבולשת, כפי שטוענים ההאקרים. סינתיה קייזר, בכירה לשעבר ב-FBI וכיום סגנית נשיא בכירה בחברת הסייבר Halcyon, כינתה את האירוע "מזיק מאוד", והוסיפה כי "פושעים יכולים להשתמש ברשומות כאלה כדי לחשוף את החוקרים ולהפעיל עליהם לחץ אישי". היא הזכירה דליפת נתונים מ-2016 שגם בחלוף עשור, עדיין מסייעת להאקרים. "ברגע שהמידע הזה נגנב, הוא משמש אותם לנצח", אמרה. מי אתם, "ציידים מבריקים"? ShinyHunters ידועה במיוחד ב-וישינג – טקטיקת הנדסה חברתית, שבה תוקפים מתחזים לצוות תמיכה טכנית דרך שיחות טלפון, כדי להטעות עובדים לחשוף מידע רגיש. זוהי אחת מקבוצות הפריצה הידועות והרעבות ביותר לפרסום. באחרונה היא טענה כי גנבה מיליוני רשומות עסקיות מרוקסטאר גיימס, החברה שמאחורי משחק הווידיאו Grand Theft Auto. בחודש מאי חבריה פרצו לפלטפורמת החינוך קנבס ושיבשו פעילות של בתי ספר ברחבי ארצות הברית. החודש, אנת'רופיק הודיעה שתפסה האקרים שקשורים ל-ShinyHunters, שניסו להשתמש בכלי הבינה המלאכותית שלה. חברי הקבוצה התפארו בפריצות נוספות – לזארה, להולמארק, לספק מערכות האבטחה Alert 360, לנציבות האירופית, לסבן אילבן, לחברת השיט קרניבל קרוזס ולהתאחדות הכדורגל האסייתית. במרץ אמרו חברי הקבוצה לרג'יסטר כי הם השיגו גישה לנתונים של כמעט 400 חברות דרך פרצה בסיילספורס. לפי מומחי אבטחה, "שורת הפריצות מדגישה את האיום המתמשך שמציבים חברי ShinyHunters. הקבוצה מכוונת לספקיות תוכנה בענן, כדי להשיג גישה בקלות ואז לגנוב ממאגרי מידע גדולים".  

"הבינה המלאכותית משנה גם את מפת האיומים הארגונית. סוכני AI הופכים לחלק בלתי נפרד מהעבודה היומיומית, וחובה לוודא שהם פועלים בגבולות ברורים ובצורה מאובטחת. בשל האיומים שמגיעים מעולם הבינה המלאכותית הסוכנית (Agentic AI), שההיקף והקצב שלהם גדלים במהירות, בחצי השנה האחרונה העלינו הילוך בתחום אבטחת המידע והכפלנו את ההשקעות בו", כך אמר אורן וינטר, מנהל מרכז המו"פ של סיילספורס בישראל. וינטר, המשמש גם כסגן נשיא הנדסה לאבטחת מידע בחברה העולמית, התראיין לאנשים ומחשבים במסגרת הכנס השנתי שלה, Dreamforce 2026, שהתקיים בשבוע שעבר בסן פרנסיסקו. הוא אמר כי היכולות של סיילספורס בתחום אבטחת סוכני ה-AI התרחבו לאחר שהיא רכשה לפני כשנתיים את Own הישראלית ב-1.9 מיליארד דולר. לדבריו, "ההתרחבות של הבינה המלאכותית מחייבת אותנו לבחון את האבטחה לא רק ברמת המערכת, אלא גם ברמת הסוכנים עצמם: מה הם עושים, לאיזה מידע הם ניגשים ומה קורה כשהם מקבלים הוראות אסורות". המרכז הישראלי מרכז המו"פ בישראל הוקם ב-2011 בעקבות רכישת הסטארט-אפ נבאחו, שפעל בעולמות אבטחת המידע וההצפנה ליישומי ענן. המרכז גדל מאז ומונה כיום כמעט 1,000 עובדים. לדברי וינטר, "המרכז עוסק בתחומים שנמצאים בליבת הפעילות של סיילספורס, ואבטחת המידע היא אחד הצירים המרכזיים בה". הוא ציין כי "יש לסיילספורס כמה מרכזי מו"פ בעולם, ושלושה מהם אסטרטגיים לחברה – בארצות הברית, הודו וישראל". לדבריו, "יש לנוכחות של סיילספורס בישראל משמעות לפעילות העסקית שלה. הלקוחות הישראליים מאוד מרוצים מכך שיש לחברה מרכז מו"פ בארץ. חברות ישראליות-בינלאומיות רבות נהנות מהמצב שנותנים להן לבדוק מוצרים ושירותים חדשים – בישראל". שלט סיילספורס על משרדי החברה בנצרת. צילום: עידן כנפי "מרכז המו"פ בראשותי פועל בין היתר לאבטחת המוצרים שלנו וסביבות הלקוחות המטמיעים אותם. Trust הוא הראשון בערכי הליבה של החברה. מדובר ביותר מאמון, אלא במהימנות: שילוב אבטחת מידע, יושרה ואמינות", אמר וינטר. חברה ישראלית נוספת שסיילספורס רכשה היא דוטי – רכישה שבוצעה בנובמבר האחרון. פעילות דוטי מתכתבת עם זו של שתי חברות שסיילספורס רכשה מוקדם יותר: זומין, שאותה היא קנתה ב-2024, וסלאק – הרכישה הגדולה ביותר בתולדות החברה, שבוצעה ב-2020 תמורת הסכום הענק של 27.7 מיליארד דולר. לדברי וינטר, "רכישת דוטי חיזקה את המרכז בישראל בעולם ניתוח הדאטה ומאפשרת הכנסת מידע לא 'סלאקי' – לסלאק, באופן מאובטח". "בשנה האחרונה, מרכז המו"פ צמח. בנוסף, קרן ההשקעות של סיילספורס ממשיכה להשקיע בחברות בארץ – וזה מקור לגאווה. הנהלת החברה סורקת בקביעות חברות סטארט-אפ ישראליות, ואנחנו מסייעים בכך. ב-2027 נמשיך לחזק ולהעמיק היבטים שונים בפעילות שלנו – הגנת סייבר, ניתוח נתונים ו-AI, ויש להניח שנרחיב את הפעילות לתחומים נוספים", ציין. הכרזה על מוצר שפותח בישראל יצוין שאחת ההכרזות בכנס הייתה על פתרון שהינו פרי פיתוח ישראלי: Security Mesh, שמשלב נתונים מאובטחים מהחברה וממקורות חיצוניים – באחידות ובתצורה זהה. עוד ציין וינטר ש-"הרחבנו את השימוש בטכניקות שמדמות תקיפה של מערכות. הוספנו יכולות לתהליכי AI Red Teaming, שבהם אנחנו מדמים את ה-'רעים' כדי לבחון פלטפורמות כמו Agentforce, להקשיח אותן, לבדוק מודלים לאיתור פגיעויות, הזרקות שאילתות אסורות והתרעה על חשיפת נתונים. השאלה אינה רק אם המודל עצמו מאובטח, אלא גם מה מותר לסוכן לעשות. זו אחת הסיבות שאנחנו עוסקים גם בממשל, ניטור וריבונות על מערכות – לדעת מה הסוכנים עושים ולצמצם את תופעת הסוכנים הסוררים. אנחנו מתמודדים עם שני תרחישים במקביל: למנוע את חדירת ה-'רעים' למערכות שלנו, והיה והצליחו – למזער את היקף הנזק שהם גורמים". להבין טוב יותר את ההקשר "אבטחת סוכני AI אינה רק חסימת תקיפות", אמר וינטר. "ככל שהמערכות מקבלות יותר אוטונומיה, הן צריכות להבין טוב יותר את ההקשר שבו הן פועלות. גם בתחום זה עוסק צוות הפיתוח הישראלי: יצירת שכבות סמנטיות, שמאפשרות למערכות להבין את משמעות הנתונים ולא רק לקרוא אותם. אנחנו פועלים בעולם של שכבת מושגים ומטריצות סמנטיות, לטובת מתן הקשר נכון, משמע דאטה ויכולות סמנטיות. כשהמודל פועל בקונטקסט עשיר יותר, התשובות מדויקות ודטרמיניסטיות יותר. עולם התוכן של חברה שמוכרת חלב, לדוגמה, שונה מזה של יצרנית מכוניות. השכבה הסמנטית היא חלק הכרחי בעבודת הסוכנים". לסיכום, יש לו המלצה למנהלי אבטחת מידע בארגונים ישראליים: "ודאו שכל ההגנות על המערכות פועלות. העולם מפחיד היום יותר מבעבר: היכולת לייצר מתקפות מבוססות AI הרבה יותר קלה. טועה מי שחושב לא לקחת את תחום האבטחה ברצינות".