מפתח שעובד בסוכנות הידיעות בלומברג פיצח לפני ימים אחדים הודעה מוצפנת של הצבא הנאצי, הוורמאכט, שהייתה מוצפנת במכונת אניגמה, מחוללת ההצפנה של הנאצים – ושלא פוענחה במשך יותר מ-80 שנה. הוא עשה זאת עם GPT-6 Astra של OpenAI. הודעת הרדיו בת 82 התווים, מ-1941, היא מחייל שמבקש הנחיות ופקודות בטרם יצא לדרך. קרטר לפן, מומחה פיתוח מוצרים בבלומברג, השתמש בצוות של סוכני בינה מלאכותית כדי לחקור את המסר מתקופת מלחמת העולם השנייה. הסוכנים, שפעלו אוטונומית, פענחו את ההצפנה בתוך כ-10 שעות. לפענוח קדמו הכנת נתונים וטיפול במודלים – שארכו כיומיים. אסטרה חילקה את העבודה בין סוכנים שונים: אחד ניתח סריקות מהתשדורת המקורית, וסוכנים אחרים כתבו קוד חיפוש, בנו סימולטור (הדמיה) לאניגמה ובדקו פתרונות אפשריים אל מול הניתוחים. 159 קווינטיליון תצורות אפשריות לפי המדווח, פריצת הדרך בפענוח הגיעה לאחר שהסוכנים השתמשו ברמז מהודעה נוספת, שנפתרה – כדי לנחש מילה בטקסט המוצפן. עובדה זו צמצמה משמעותית את החיפוש. מומחי הצפנה ציינו כי "היקף הבעיה היה עצום. לאניגמה היו בערך 159 קווינטיליון תצורות אפשריות". לפן אמר שנדרשו כ-650 מיליון טוקנים לביצוע התהליך, כאשר ההנחיה שלו לסוכנים הייתה: "אל תפסיק לעבוד עד שתפתור את הבעיה". תוכנו של הטקסט המפוענח היה: "נא לציין את מסלול הצעידה. אני ברוזנואו, רוזנואו (Rosenow). תגובה מיידית בקשר (רדיו)". הפענוח אומת בהמשך על ידי חוקר ההצפנות פרוד ויירוד ופורסם ב-CryptoCellar. מעט רקע היסטורי דרוש כאן מעט רקע היסטורי: המכונה שפוענחה קשורה קשר הדוק לעבודתו של אלן טיורינג, שהקדיש חלק גדול ממלחמת העולם השנייה לסיוע לפיצוח התקשורת המוצפנת באניגמה. טיורינג הפך מאוחר יותר למפורסם בזכות "מבחן טיורינג", ששאל האם מכונות יכולות לחקות באופן משכנע את הבינה האנושית. כעת, עשרות שנים לאחר מכן, מודלים של בינה מלאכותית משמשים להתמודדות עם בעיות מחשוב מאותה תקופה בהיסטוריה. תגובות חלק מגולשים היו בסגנון: "תעדכן אותנו כאשר אתה מוצא זהב נאצי"; איפה הגופה של היטלר?"; ו-"האם ניצחנו במלחמת העולם השנייה?". מומחי הצפנה העלו שאלה בלתי פתורה: האם הפעלות של מערכות רב סוכניות הופכות ליקרות יותר לעומת הפיכה פשוטה של מודל אחד לחכם יותר?

חברת ברוקס-קרת (Brooks-Keret) הודיעה על מינויה של דב דור לתפקיד מנהלת AI וחדשנות (Director of AI and Innovation). במסגרת תפקידה תוביל דור את אסטרטגיית הבינה המלאכותית והחדשנות של החברה, ותהיה אחראית על פיתוח והטמעת יכולות AI, מתודולוגיות עבודה ושירותים חדשניים. לדור תואר שני במנהל עסקים (MBA) בהתמחות בכלכלה מהאוניברסיטה הפתוחה. היא מביאה עימה מומחיות פיננסית וניסיון בהובלת טרנספורמציה עסקית והטמעת מערכות מידע פיננסיות, ובשנים האחרונות התמקדה בחיבור שבין עולם הכספים לבינה מלאכותית. דור תפעל בברוקס-קרת לצד שלושה שותפים וסמנכ"לי כספים, האחראים על תחום החדשנות; ג'וש ג'ונסון, דודי סיבוני ויונית קם. מהחברה נמסר כי הרחבת הפעילות שלה משקפת את האסטרטגיה להעמיק את השימוש ב-AI לא רק ככלי לייעול תהליכים, אלא כחלק מהאופן שבו היא מפתחת שירותים, מלווה לקוחות ומייצרת ערך עסקי. אלעד ברכה, COO & CFO ב-ברוקס-קרת, מסר: "אנו שמחים למנות את דב לתפקיד Director of AI and Innovation. השילוב בין הבנה עמוקה של טכנולוגיות AI, חשיבה חדשנית והיכולת לתרגם טכנולוגיה להזדמנויות עסקיות הוא בדיוק מה שנדרש כדי להוביל את החברה לשלב הבא. אנו רואים ב-AI מנוע משמעותי לייעול, ליצירת ערך ולפיתוח פתרונות חדשים, ודב תהיה גורם מרכזי בהפיכת הפוטנציאל הזה למעשה". 

חברת הבינה המלאכותית הפיזית רילסנס (RealSense) נרכשת על ידי קוגנקס (Cognex), בעסקה בהיקף של מעל 600 מיליון דולר – כך הודיעו החברות היום (ג'). במסגרת העסקה צפויה קוגנקס לשלם לבעלי המניות של רילסנס כחצי מיליארד דולר ולהקצות לעובדיה חבילת מענקים במניות, מזומן ואופציות, בהיקף כולל של כ-106 מיליון דולר. העסקה צפויה להיסגר סופית ברבעון הרביעי של השנה ותמומן במלואה מיתרות המזומנים של קוגנקס. רילסנס מפתחת מצלמות עומק וטכנולוגיות ראייה ממוחשבת, שמאפשרות לרובוטים ולמערכות אוטונומיות לראות ולהבין את סביבתם בתלת ממד, לזהות עצמים ולהעריך מרחקים, לנווט במרחב ולפעול באופן עצמאי ובטוח. הטכנולוגיה של החברה משולבת, בין היתר, ברובוטים ניידים אוטונומיים, בזרועות רובוטיות, ברובוטים דמויי אדם ובמערכות אוטומציה תעשייתיות, וכן ביישומים בתחומי הלוגיסטיקה, הבריאות והאבטחה. תחילת דרכה של רילסנס הייתה כחטיבה באינטל. היא הפכה לחברה עצמאית ביולי 2025, לאחר השלמת סבב גיוס של 50 מיליון דולר. מנכ"ל החברה הוא נדב אורבך. רילסנס נותנת שירות למעל 4,500 לקוחות ברחבי העולם ומעסיקה 180 עובדים, 135 מתוכם במרכז הפיתוח בישראל. לאחר השלמת העסקה, עובדי רילסנס ימשיכו בחברה והפעילות בישראל תהווה מרכז הפיתוח המקומי של קוגנקס. מאז יציאתה לעצמאות, רילסנס הגדילה את מספר העובדים שלה, ובחברה חוזים כי היא תעגיע השנה להכנסות של 80-90 מיליון דולר – מעל 50% יותר מאשר בשנה שעברה. החטיבה שלא נכללת בעסקה – ותהפוך לעצמאית קוגנקס הינה חברה בינלאומית שנסחרת בנאסד"ק. היא מפתחת מערכות וחיישני ראייה לזיהוי, למדידה ולבקרת תהליכים בתעשיות ובהן רכב, אלקטרוניקה ומוצרי צריכה. רילסנס היא הרכישה הגדולה ביותר שקוגנקס ביצעה עד היום, והרכישה הראשונה שלה בישראל. בקוגנקס אומרים כי העסקה תרחיב את פעילותה בתחום ה-Physical AI, באמצעות השילוב בין טכנולוגיות הראייה הממוחשבת שלה לתעשייה לטכנולוגיות תפיסת העומק של רילסנס. כך, לדבריה, היא תיתן מענה רחב יותר ליישומי בינה מלאכותית בעולם הפיזי – החל מזיהוי ומדידה בסביבות תעשייתיות, ועד לניווט של רובוטים ולאינטראקציה חכמה ובטוחה עם סביבתם. יש לציין שחטיבת זיהוי ואימות הפנים של רילסנס, שמפתחת טכנולוגיה ביומטרית מתקדמת לזיהוי ואימות פנים, לא נכללת בעסקת הרכישה של החברה, ותופרד ממנה לחברה עצמאית עוד בטרם תושלם העסקה. את החברה החדשה יוביל הצוות הקיים, שמונה כ-25 עובדים לשעבר של רילסנס. "העיניים והמוח שמאפשרים לרובוטים להבין את העולם" אורבך אמר כי "כדי שרובוטים יוכלו לעבוד לצד בני אדם, הם צריכים להבין את העולם שסביבם. רילסנס מספקת להם את העיניים והמוח שמאפשרים את זה. הצוות שלנו הפך מצוינות טכנולוגית ועבודה קשה לצמיחה מהירה ולעסקת רכישה בתוך קצת יותר משנה של עצמאות. זה הישג של העובדים, והיה לנו חשוב שהתרומה שלהם תבוא לידי ביטוי גם בחלקם בהצלחת העסקה: העובדים יקבלו סכום משמעותי מאוד מכספי העסקה, והרוכשת אף צפויה להשקיע מעל 100 מיליון דולר במענקי שימור ומניות לעובדים". לדבריו, "ההצטרפות לקוגנקס תאפשר לנו להאיץ את הצמיחה ולהביא את הטכנולוגיה שלנו לשווקים וללקוחות נוספים ברחבי העולם". מאט מושנר, נשיא ומנכ״ל קוגנקס, ציין כי "רכישת רילסנס מהווה התרחבות משמעותית עבורנו, לתחום התפיסה הרובוטית – אחד השווקים האטרקטיביים ביותר בתחום ראיית המכונה. השילוב בין הטכנולוגיה של רילסנס למומחיות והנוכחות הגלובלית שלנו יאפשר לנו להציע פלטפורמה מקיפה של אינטליגנציה חזותית עבור מערכות אוטונומיות ויישומי Physical AI".

"כיום, הטכנולוגיה משתנה במהירות מסחררת. בתוך חצי שנה, ואפילו פחות, יזם יכול למצא שכל הטכנולוגיה שפיתח לא רלוונטית. וכל ההשקעה שלו עלולה לרדת לטמיון. המשקיעים מבינים את זה. במצב שכזה, עם שינויים כל כך מהירים, איך אפשר לגייס כסף?", שאל עזרא גרדנר, מנכ"ל ומייסד שותף בקרן Varana Capital, ומייסד-שותף ומנכ"ל Gesher Acquisitions, שאלה רטורית. גרדנר השתתף בפאנל של משקיעים ומנהלים בכירים בקרנות הון-סיכון, שנערך תחת הכותרת "צריך כסף, איך מתמודדים עם הפחד ממנו?". הפאנל היה חלק מכנס הבינה המלאכותית הפיזית הראשון בישראל, שהתקיים באחרונה, על ידי אנשים ומחשבים והמטה הלאומי לבינה מלאכותית, במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. את הכנס הנחה קובי מחט, מגיש בערוץ 13, ואת הפאנל – ד"ר אסף הורוביץ, סמנכ"ל AI ברשות החדשנות. לדברי גרדנר, "בשוק הפרטי יותר קשה לגייס כסף, משום שהמשקיעים דורשים מהיזמים תגובה מהירה להתפתחויות הטכנולוגיות והערכה עד כמה מהר הם יראו תוצאות. מבחינתנו, יש הרבה מקום להשקיע בישראל". קרן Varana Capital משקיעה בחברות שמפתחות טכנולוגיות בתחומים שונים, כאשר כשליש מהן מגיעות מעולמות החומרה והתעשייה. הקרן, שפועלת מדנבר, קולורדו, השקיעה במעל 30 חברות ב-10 מדינות. גרדנר ציין כי "כשאנחנו בודקים חברת חומרה מתחילה, אנחנו שואלים את עצמנו שתי שאלות: האם היא יכולה לספק את המוצרים שלה? ואם כן – מה יהיה ההבדל המשמעותי מחברות אחרות בשוק, ומה יהיה מה שימכור את המוצרים האלה?". "כדי לקבל מאיתנו כסף", הוסיף, "יזמים לא צריכים לחשוב על רעיון, אלא למצוא פתרון לבעיות של האנושות, ואם הם ימצאו את זה – אנחנו נבוא". "הכי חשוב – לבדוק שיש לחברה Moat" דוברת נוספת בפאנל הייתה עדי וגמן, שותפה מנהלת בקרן E44 Ventures. הקרן הישראלית מתמקדת בחברות בתחום האקלים (קליימט-טק), ובאחרונה עושה הסבה להשקעות גם בסטארט-אפים בעולמות ה-Physical AI והדיפנס-טק. היא אמרה כי "אנחנו מאוד מדעיים בליבת ההשקעה שלנו, וכדי להבטיח את הורדת הסיכון, אנחנו מנסים להבין כמה כסף וזמן אנחנו צריכים כדי 'להריץ' את החברה שאנחנו בוחנים עד שהיא תיצור את הפתרון". וגמן הוסיפה כי "אם אנחנו נתקלים בבעיה עם אחת החברות המועמדות להשקעה, אנחנו בודקים היטב האם מדובר בבעיה הנדסית או מדעית, והאם יש פרטנרים אמיתיים שיעזרו לה לפתור אותה. הכי חשוב לבדוק שיש לה יתרון תחרותי אמיתי (Moat, חפיר – מושג שקבע וורן באפט; צ"ק). כל חברה שבאה אלינו ומחפשת השקעה עוברת את אותו תהליך, שבמסגרתו אנחנו מחפשים תנועה מהירה ויעילה, על מנת להגיע למצב של Moat. זה לאו דווקא החומרה עצמה, אלא שילובה בפתרון הבעיה – ובקנה מידה רחב". "חייבים להתחיל עם הבעיה וממנה להגיע לפתרון – ולא להיפך" אורלי גרופר, שותפה מייסדת ב-Robotics Factory – מאיץ סטארט-אפים בתחום, דיברה על כך שצריך לבחון השקעות וחברות הזנק בעולם הזה גם בהיבט הוורטיקלי. "כשמדברים על רובוטים", ציינה, "צריך להגדיר את הסביבה, כי אי אפשר ללמד את כל הרובוטים את כל ההיבטים הפיזיים. זה מורכב מדי. חייבים להתחיל עם הבעיה וממנה להגיע לפתרון. מה שאנחנו רואים הרבה שנים זה את המגמה ההפוכה – יצירת פתרון לפני שיש תעשייה. חברות שימצאו פתרונות לבעיה רוחבית, שהיא אתגר לחברות בכמה תעשיות, יוכלו להגיע הרבה מהר יותר לתוצאות שאנחנו רוצים לראות". "אפשר ליצור אינטגרציות יחסית מהר, וצריך לנצל את זה", אמרה גרופר. "הקרנות רוצות לראות את זה קורה, ויש בעולם ה-Physical AI הזדמנות לכך, ובלבד שהחברות יתאימו אותה לתרחישי השימוש". "עדיף לעשות פיילוט אצל לקוח שיש לו כמה אתרים" עוד דיברה בפאנל דנה גולדמן סקלי, שותפה ב-Greensoil Investment. היא ציינה כי "התעסקנו עד עתה בקרנות שהשקיעו בחברות היי-טק, אגריטק ופודטק, וכעת אנחנו מגייסים את הקרן הרביעית, שתתרכז ב-Physical AI". לדבריה, "אנחנו נותנים ליזמים צינור זמן וחותמים איתם על הסכם שלפיו נמשיך להשקיע בחברה שלהם אם נראה הצלחה. בנוסף, אנחנו שואפים לכך שהם יעשו את הפיילוט עם לקוח שיש לו כמה אתרים, עם אפשרות להתרחב, נניח, מאתר אחד לאתרים נוספים שלו. בעינינו, הרבה יותר כדאי להתרחב אצל אותו לקוח לפיילוט נוסף מאשר למצוא מישהו חדש. הדבר השלישי שאנחנו מתמקדים בו הוא במהלכים שמאפשרים אינטגרציה של מערכות, ולא מוצר אחד ספציפי ומוגבל". "הכנסה זה משהו שמדמיינים בשלבים מוקדמים, ולא מעבר לזה" איתי רנד, שותף כללי ב-10D, אמר כי "היינו הקרן הראשית שפעלה בתחום ה-Physical AI. אנחנו לא מחפשים אף פעם הכנסות, כי אנחנו משקיעים בחברות בשלבים מוקדמים. הכנסה זה משהו שמדמיינים בשלב הזה, ולא מעבר". רנד ציין ש-"אנחנו מאמינים שיש פוטנציאל עצום בשוק הבינה המלאכותית הפיזית, ושהוא ימשיך לגדול – במיוחד שוק הרובוטים ההומנואידים. בהתאם, כמות הכסף שהמשקיעים ישקיעו בחברות בתחום, שהיא כבר רבה, תלך ותגדל עוד יותר. כמו כן, אנחנו רוצים ללכת לשוק שתהיה בו יותר משחקנית אחת גדולה. בשוק הרובוטיקה כבר ברור שיהיו כמה חברות כאלה, ואנחנו מחפשים אותן". בתמונה למעלה: מימין – המנחה, ד"ר אסף הורוביץ, סמנכ"ל AI ברשות החדשנות; עזרא גרדנר, מנכ"ל ומייסד שותף בקרן Varana Capital , ומייסד-שותף ומנכ"ל Gesher Acquisitions; אורלי גרופר, שותפה מייסדת ב-Robotics Factory; איתי רנד, שותף כללי ב-10D; דנה גולדמן סקלי, שותפה ב-Greensoil Investment; ועדי וגמן, שותפה מנהלת ב-E44 Ventures.

המרדף אחרי אנבידיה בתחום מעבדי ה-AI משתלם, מתברר: AMD הפכה אתמול (ב') לחברה החדשה במועדון החברות ששווי השוק שלהן גבוה מטריליון דולר. זו חברת השבבים האמריקנית הרביעית שחוצה את הקו הזה, אחרי ברודקום, מיקרון וכמובן אנבידיה, שעשתה זאת כבר ב-2023. אנבידיה שווה כיום מעל 5.5 טריליון דולר. AMD, שנחשבת ליריבה הכי רצינית של מלכת שוק ה-AI, אם כי עדיין נמצאת בפער גדול מאחוריה, הגיעה להישג הזה לאחר שערך המניה שלה כמעט ששילש את עצמו מתחילת השנה, עם עלייה של קרוב ל-185%. אתמול עלו המניות של החברה ב-9.6%. לצד העליות בכלל השוק, עובדה זו מראה שהשוק מהמר שבועת ה-AI לא תתפוצץ בקרוב, אם בכלל. החברה הציגה ברבעון השני תוצאות מצוינות, עם זינוק של 50% בהכנסות והכפלה בפעילות הדאטה סנטרים, שמהווה התחום העיקרי שלה. קפיצת המדרגה של AMD השנה, AMD עשתה קפיצת מדרגה בשוק ה-AI: ממשווקת מעבדים לכל מי שצריך להקים חוות שרתי בינה מלאכותית, היא התחילה להציע מערכות שלמות, בדומה ליריבתה הגדולה. מערכות כאלה משלבות את המעבדים עם מוצרי הרשת שהם זקוקים להם יחד עם כל החומרה שמקיפה אותם. כמו כן, החברה הציגה בחודשים האחרונים כמה שיתופי פעולה גדולים עם חברות AI מובילות, כולל אנת'רופיק ו-OpenAI. בנוסף, AMD הצהירה שהיא צופה האצה משמעותית במכירות של פתרונות חוות השרתים המלאים שלה. AMD נמצאת, נכון לסגירת המסחר בוול סטריט אתמול, במקום ה-16 ברשימת החברות בעלות השווי הגדול ביותר. אנבידיה נמצאת, כאמור, במקום הראשון, כשאחריה מדורגות אפל, שנושקת לרף החמישה טריליון דולר, אלפבית, מיקרוסופט ואמזון. TSMC במקום השישי, ו-SpaceX, מטא, ברודקום וסעודי ארמקו משלימות את העשירייה הראשונה. בהמשך, לפני AMD, מדורגות טסלה, סמסונג, מיקרון, ברקשייר האת'וויי שייסד וורן באפט ואיליי לילי. 13 מ-16 החברות הראשונות בדירוג הן ענקיות טק.

השבוע הוסר החיסיון מעשרות עמודים של התכתבויות ומסמכים פנימיים של מיקרוסופט ושל OpenAI, שצורפו לתשובת החברות לבקשה לפסק דין מקוצר שהגישו עורכי הדין של הניו יורק טיימס לבית המשפט הפדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק. מי שציפה למצוא שם התחמקויות משפטיות מנוסחות היטב מצא משהו אחר לגמרי: תיעוד מסודר ומרשיע של אנשים שהבינו היטב את המשמעות ההרסנית של מעשיהם, ואפילו ניסחו אותה במילים חדות בהרבה מאלה של התובעים – ודהרו קדימה. ברנט הכט, בכיר במיקרוסופט, כתב במזכר פנימי בינואר 2023 שהציבור עתיד לראות באימון המודלים "גניבה מדהימה בממדים חסרי תקדים", ואף "גניבת העבודה הגדולה בהיסטוריה האנושית". הכט לא הסתפק ברטוריקה: הוא הסביר שמודלים ששואבים תוכן ללא מנגנון להעברת ערך כלכלי במורד שרשרת האספקה מאיימים, בהכרח, על היציבות הכלכלית של מי שמייצר את התוכן הזה מלכתחילה, כלומר – אתרי החדשות והתוכן. ניק טרלי, ראש ChatGPT ב-OpenAI, כתב פנימית שהמו"לים ניצבים בפני "איום קיומי", ושהמוצרים של החברה הם כבר כיום "תחליפיים במידה רבה" לתוצרים שלהם – ויהיו כאלה יותר ויותר. באחת העדויות היותר מרשיעות בתיק, שהוצגה בפני גרג ברוקמן, נשיא ומייסד-שותף של OpenAI, הוצגה שיטה לעקוף את חומת התשלום של הניו יורק טיימס, והוא השיב בשתי מילים: "אה, נחמד". "לולאת האבדון" הביטוי החריף ביותר במסמכים הוא דווקא טכני באופיו: מסמך פנימי של מיקרוסופט קובע כי "אסטרטגיית תוכן ה-AI שלנו יצרה 'לולאת אבדון', שתפגע בביצועי המודלים שלנו וברשת כולה בו זמנית". זו טענה חשובה במיוחד, כי היא קובעת במפורש שככל שהמודלים מייתרים את הגלישה לאתרי התוכן המקוריים, כך נשחק התמריץ לייצר תוכן חדש, וככל שהתוכן החדש מידלדל, כך נשחקים המודלים עצמם. חברות הבינה המלאכותית למעשה כורתות במו ידיהן את הענף שעליו הן יושבות, מזהמות את הבאר שממנה הן שותות או כל דימוי אחר שתרצו. השורה התחתונה היא שתופעת "אפס גוגל" היא אמיתית. נתוניה הפנימיים של מיקרוסופט, כפי שהוצגו בתשובתה לבקשה, מראים ששיעורי ההקלקה מ-Bing Chat אל אתרי הניו יורק טיימס נמוכים ב-87% עד 93% מאלה של חיפוש רגיל, ואל אתרי החדשות ככלל – ב-83% עד 91%. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט, העיד בעצמו בתצהיר שהגישו התובעים שהקליקים לאתרי החדשות "קרסו לחלוטין", בשיעור של יותר מ-90%. באותה עדות הוא גם אמר משפט שקשה להפריז בחשיבותו עבור עולם ההוצאה לאור המקוונת כולו: כל מה שנמצא מאחורי חומת תשלום צריך להיות מוסדר ברישיון על ידי מי שרוצה להשתמש בו, בין לאימון ובין לביסוס תשובות. וזו כבר לא בעיה של העיתונות בלבד: לפי נתוני Chartbeat, שפורסמו בדו"ח המגמות של מכון רויטרס לחקר העיתונות, תנועת החיפוש העולמית לאתרי תוכן ירדה בכשליש עד נובמבר האחרון, ואילו בארצות הברית הצניחה בחיפוש האורגני הגיעה ל-38%. במקביל, ChatGPT מחזיר לאתרים 0.02% בלבד מכלל תנועת ההפניות, שזה כלום בריבוע. במילים אחרות, מה שנלקח אינו מוחזר כלכלית, אפילו לא בפירורים. המו"לים עצמם, באותו סקר, צופים ירידה ממוצעת של 43% בתנועה בשלוש השנים הקרובות, והם כנראה היו אופטימיים. חברות הבינה המלאכותית למעשה כורתות במו ידיהן את הענף שעליו הן יושבות, מזהמות את הבאר שממנה הן שותות או כל דימוי אחר שתרצו. השורה התחתונה היא שתופעת "אפס גוגל" היא אמיתית האם ייתכן שמיקרוסופט ו-OpenAI דווקא יזכו בתביעה? מבחינה משפטית, ההגנה של מיקרוסופט ו-OpenAI נשענת על עיקרון השימוש ההוגן. עמדתן אינה חסרת סיכוי: בתי משפט בערכאות הנמוכות נטו בשנתיים האחרונות לצד חברות ה-AI, ובספטמבר משרד המשפטים האמריקני אף הגיש תזכיר שתומך בעמדת OpenAI, בטענה שאימון מודלים מייצר תועלת ציבורית משנת עולם, המקזזת פגיעה תחרותית. ברם, הנקודה המעניינת במסמכים שנחשפו היא לא משפטית, אלא עסקית. מבחן הערך המשנה חברתית, לב ההגנה, שואל אם המוצר החדש מחליף את המקור או יוצר משהו אחר. קשה לטעון בפני שופט שאתה לא מחליף את המקור כשמנהל בכיר כותב במייל פנימי שהמוצר הוא "תחליפי במידה רבה". התובעים אפילו לא נדרשו לכתוב את טיעוני הסיכום שלהם – הם פשוט מצאו אותם בתיבת המייל של הנתבעים. יתרה מכך, "לולאת האבדון" אינה איום על התעשייה בלבד, אלא גם על מי שיצר אותה. מודל שמייבש את מקור המידע שלו מגיע, בסופו של דבר, לרמת ביצועים נמוכה מזו שאיתה הוא התחיל, ואין כמות מחשוב שתפצה על היעדר סיקור של אירועים חדשים בעולם – מה שבהכרח ייגרם מפגיעה באתרי החדשות והתוכן. מדובר כאן לא ברשלנות, אלא בצעד מכוון של גזל, כשהערכת הנזק החמור שהוא גורם נגנזה, משום שהמרוץ התחרותי היה חשוב יותר. לסיום אציין שהשוק הישראלי, ועולם התוכן העברי בפרט, קטן וריכוזי בהרבה מזה האמריקני, ועל כן גם פגיע ממנו. הסדרי הרישוי שייקבעו בניו יורק, אם ייקבעו, יגדירו את הכללים שלפיהם ייסחר גם התוכן העברי המסחרי בשנים הקרובות.

רכישה בעולם הטכנולוגיה לתחום הנדל"ן: Venn הישראלית הודיעה היום (ג') כי היא רוכשת את זומא – חברה שמפתחת סוכני בינה מלאכותית לשוק המגורים להשכרה. סכום הרכישה הינו 50 מיליון דולר. החברה הנרכשת הוקמה ב-2021 על ידי שיב גטו (Gettu) וברדלי קנדריק. היא בונה סוכני AI שמשמשים משכירים לאיסוף לידים, לתיאום סיורים בדירות, לגביית שכר דירה ולמענה לדיירים מסביב לשעון. זומא גייסה הון ממשקיעים בולטים, בהם האקסלרטור Y Combinator וקרן אנדרסן-הורוביץ. הצוות שלה משלב מומחי למידת מכונה, מדעני נתונים ומהנדסים, עם מומחיות בשיווק ובהשכרה של דירות, וחבריו יצטרפו ל-Venn, על מנת לפתח סוכני בינה מלאכותית בכל הסקטורים בשוק הנדל"ן. כמו כן, מייסדי זומא ישולבו בהנהלה הבכירה של הרוכשת: קנדריק ימונה למנהל הכללי של פעילות ההשכרה וגטו – לסמנכ"ל שותפויות. Venn הוקמה בשנת 2017 על ידי אור בוקובזה, המנכ"ל, וחן אבני, סמנכ"ל המוצר. היא מציעה פלטפורמת AI ריבונית לשוק הנדל"ן, שהופכת את הנתונים, הידע ושיטות התפעול של כל חברה ל-Company Brain משלה, ובונה עליו את שכבת הסוכנים. האינטליגנציה נשארת נכס קנייני של הלקוח. Venn גייסה עד היום יותר מ-140 מיליון דולר, כולל סבב B בהיקף של 52 מיליון. החברה משרתת כיום יותר מ-270 בעלי נכסים וחברות ניהול ב-30 מדינות בארצות הברית ובחמש מדינות נוספות. Venn מדווחת על צמיחה של יותר מפי ארבעה בהכנסות החוזיות מתחילת השנה, והחברה מעריכה כי היא צפויה לחצות את הרף של מיליון יחידות דיור על גבי הפלטפורמה שלה עד סוף 2026. "העתיד: טכנולוגיה שמשקפת את הייחודיות של כל מפעיל נכסים" בוקובזה אמר כי "השאלה שכל חברת נדל״ן צריכה לשאול כיום היא פשוטה: מי הבעלים של הדאטה שלנו ברגע שמסרנו אותה לספק AI? זה כמו מפעילים השקיעו עשרות שנים בבניית שיטת עבודה שאין לאף אחד אחר, ואז מסרו אותה למערכת שמוכרת את אותן תשובות בדיוק לבניין ממול. אצלנו, התוכנה ניתנת בחינם. הלקוחות משלמים על האינטליגנציה, שנשארת בבעלותם, ועל התוצאות שהסוכנים מייצרים". לדבריו, "זומא מביאה את אחד מצוותי ה-AI החזקים בענף וחמש שנים של ידע בשיווק ובהשכרה – וכל זה נכנס לתשתית של כל אחד מהלקוחות שלנו". גטו ציין כי "מהר מאוד התברר לנו כמה גדולה יכולה להיות ההזדמנות כשאנחנו פועלים יחד. Venn בנתה תשתית שמאפשרת לקחת את ההתמחות שלנו בשיווק ובהשכרה אל כל ענף הנדל"ן. ככל שבילינו יותר זמן עם אור והצוות, כך התחדד כמה אנחנו חושבים באותו כיוון. אנחנו חושבים על לקוחות באותה דרך, בונים קרוב לעסק ומאמינים שהעתיד שייך לטכנולוגיה שמשקפת את מה שהופך כל מפעיל נכסים לייחודי". קנדריק אמר ש-"אנחנו מאמינים שהעתיד הוא לא עוד בוט השכרה גנרי. הלקוחות שלנו בוחרים בזומא כי הצלחנו להציע להם פתרון בהתאמה אישית. כל סוכן שאנחנו משיקים טוב רק כמו ההקשר שאנחנו מסוגלים לתת לו, ובשוק המגורים להשכרה אין מודל נתונים משותף. אי אפשר לבנות סוכנים שפועלים בנחישות ובתבונה על גבי נתונים מפוצלים ומפוזרים. מה שנדרש הוא רקמת חיבור, שמאחדת את הנתונים מתחת לשכבת הסוכנים. Venn בנתה בדיוק את זה".

משרד האוצר ומשרד הביטחון בחרו את הזוכות במכרז להקמת קרנות הון-סיכון בתחום הדיפנס טק (Defense tech – הטכנולוגיות הביטחוניות המתקדמות) בערבות מדינה.  אגף החשבת הכללית במשרד האוצר ומפא"ת (המנהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) במשרד הביטחון, בחרו בשתי קרנות: אדיר (Adir Capital) מבית עידן מכשירים פיננסיים וב-סלינג קפיטל (Sling Capital) מבית גיזה.  בעקבות הזכייה, הקרנות יפעלו בחודשים הקרובים להשלמת גיוס המשקיעים ולהתחלת הפעילות. הקרנות תספקנה לחברות הזנק ולחברות בתחום – הון, קשרים וגישה לשווקים, והן יסייעו לחברות ההזנק הללו להפוך לשחקניות גלובליות מובילות, תוך חיזוק הרציפות התפקודית של ישראל. כל אחת מהקרנות צפויה לגייס יותר מחצי מיליארד שקל, ונמצאת במגעים עם משקיעים מובילים ושונים, מהארץ ומהעולם. ועדת המכרזים בראשות גיל כהן, סגן בכיר לחשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון, ציינה כי "תחת ניהולן המקצועי יצעדו הקרנות להישגים משמעותיים ויכולות פריצת דרך עבור מערכת הביטחון והמשק הישראלי כולו". המהלך: עקב רצון של ישראל להשקיע בתחומי הדיפנס טק הטהור המכרז פורסם ברקע רצון של ישראל להשקיע בתחומי הדיפנס טק הטהור ולתת מקום לסטארט-אפים בתחומים אלה. הקרנות שיוקמו יתמקדו בהשקעות אסטרטגיות המיועדות לחיזוק העצמאות הטכנולוגית, התעשייתית והביטחונית של ישראל, "לביסוס שרשראות אספקה קריטיות ולהנעת צמיחה כלכלית ויצירת מקומות עבודה".  "בחירת הזוכות מהווה אבן דרך משמעותית בייצור המענה לאתגרים הלאומיים, גישור על המחסור בהון-סיכון בתחומים ביטחוניים עתירי ייצור וסיכון, ומענה לצורך הביטחוני והטכנולוגי הבוער שהתחדד לנוכח המלחמה והשינויים הגיאו-פוליטיים", נמסר. "נבנה גשר חדשני, כחלק מאסטרטגיית משרד הביטחון – בין מערכת הביטחון, ההון הפרטי והאקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי. זאת, במטרה לבסס את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום".  "המהלך ממשיך להשתלב במגמה העולמית של השקעות ממשלתיות ומתן תמריצים להון פרטי בתחומי ההגנה", נמסר בנוסף. "בנינו מנגנון יזום, אפקטיבי ושקוף, המבטיח שיתוף פעולה הדוק בין הממשלה, מערכת הביטחון, השוק הפיננסי והיזמות המקומית". "הקמת הקרנות תביא להובלה עולמית של ישראל בתעשיית הדיפנס טק" לפי אלוף (מיל') אמיר ברעם, מנכ"ל משרד הביטחון, "הקמת הקרנות תביא להובלה עולמית של ישראל בתעשיית הדיפנס טק. אחרי שלוש שנות מלחמה, עלינו להגדיל את ההשקעה במחקר ופיתוח כדי לשמר את היתרון האיכותי-אסטרטגי של מערכת הביטחון ואת פיתוח ה'הפתעות' הטכנולוגיות הבאות". לדברי ישראל מלאכי, מנכ"ל משרד האוצר, "הקמת קרנות הון-סיכון בתחום הדיפנס טק היא דוגמה לאופן שבו המדינה יכולה להשתמש בכלים פיננסיים חכמים כדי לגייס את ההון הפרטי לטובת יעדים לאומיים. ערבות המדינה תאפשר להגדיל השקעות בטכנולוגיות מתקדמות, לחזק את העצמאות הטכנולוגית והייצורית של ישראל ולתמוך בצמיחת חברות ויזמים ישראלים". רו"ח מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית, אמרה כי "קרנות המגובות בערבות מדינה הן כלי סיוע אסטרטגי ומרכזי של המדינה לעידוד מנועי צמיחה במשק. כעת, החזון הופך למציאות – חיזוק העצמאות הטכנולוגית והתעשייתית של ישראל, תמיכה ביזמות המקומית וביסוס שרשראות אספקה קריטיות בזמן חירום ובשגרה". תא"ל (מיל') ד"ר דני גולד, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, ציין כי "זהו צעד אסטרטגי חיוני לחיזוק עליונותה הטכנולוגית של ישראל. מהלך זה מהווה המשך ישיר למדיניות שמוביל מפא"ת בשנים האחרונות, לפיתוח וצמיחת אקו-סיסטם דיפנס טק, תוך תמיכה בסטארט-אפים וביזמים הישראלים. המהלך יאפשר לנו להאיץ פיתוח טכנולוגיות פורצות דרך, לשמר את היתרון האיכותי של צה"ל ולחזק את העצמאות הייצורית של מדינת ישראל". בראש קרן אדיר עומד צוות בכירים, בעל ניסיון עשיר ומגוון במערכת הביטחון והתעשייה הביטחונית, לצד בכירים משוק ההון, בהובלת ברק קפיטל ואלוף (מיל') מישל ינקו, שהיה ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל בתקופת חרבות ברזל, המכהן כיו"ר הקרן.  לדברי אלוף (מיל') ינקו, "הקרן פועלת מתוך התפישה שהחוסן הלאומי נשען על עצמאות טכנולוגית, תעשייתית וביטחונית, ושהדור הבא של היכולות הביטחוניות ייבנה בידי חברות טכנולוגיה ישראליות מתפתחות, לצד התעשייה הביטחונית המסורתית. הקרן מתמקדת בחברות שהוכיחו כבר טכנולוגיה, מוצר ואחיזה בשוק הביטחוני, ומעניקה להן הון, קישוריות ופלטפורמה לצמיחה בשוק הישראלי ובשוק הגלובלי".