כפי שנכתב לא אחת, כמות האנרגיה לה זקוקים הדאטה סנטרים המיועדים לספק יכולות AI הולכת וגדלה, ובהתאמה הסיטואציה הולכת ומקשה יותר על הארגונים הגדולים – ובמיוחד על ספקיות השירותים – בשני היבטים: עלויות, ואולי אף יותר מכך, זמינות. מיקרוסופט (Microsoft), מהשחקניות המרכזיות כיום בשוק שירותי ה-AI, מצאה לפחות לאתר אחד שלה פתרון ארוך טווח. החברה חתמה על הסכם שאורכו 20 שנה עם שברון (Chevron) – אחת מהחברות הגדולות ביותר בשוק האנרגיה המתחדשת. שברון מוכרת היטב לשוק הישראלי בגלל המעורבות שלה באסדות הגז הישראליות תמר ולוויתן לאחר הרכישה של נובל אנרג'י (Noble Energy) לפני מספר שנים. על פי החוזה של עסקת מיקרוסופט-שברון, האספקה מיועדת להנעת דאטה סנטר ענקי שבונה מיקרוסופט במערב טקסס, ששמו בינתיים הוא 'פרויקט קילבי'. מתקן עצום זה אמור לצרוך בכל שנה כ-2.7 גיגה-וואט, שהם שווה ערך למה שצורכים כ-2 מיליון בתים. We’re expanding into the power-for-Al business to deliver on-site electricity to a next-generation @Microsoft data center, expected to be one of the largest U.S. power projects of its kind. Learn how we're powering up to support American energy and tech leadership:… pic.twitter.com/4MWyA3ggqr — Chevron (@Chevron) June 22, 2026 אנרגיה עצמאית לדאטה סנטר בטקסס בזכות ההסכם, רוב החשמל שיסופק למתקן יהיה מבוסס על טורבינות גז שיסופקו לפי החוזה בידי חברה בשם GE Vernova, שהיא שותפה של שברון, כשטורבינות נוספות יגיעו מבית היוצר של קטרפילר (Caterpillar). בכל מקרה, מדובר בתחנת כוח שתיבנה לצורך השימושים של הדאטה סנטר הזה בלבד, והוא כלל לא יחובר לרשת החשמל. "זה לא יגרום באמת לתחרות עם צרכני החשמל המקומיים. למעשה, עם הזמן, ככל שיהיה לנו עודף חשמל, אנחנו חושבים על שילובו בכל זאת ברשת החשמל כדי לייצב אותה", אמר ג'ף גוסטבסון, נשיא חטיבת האנרגיות החדשות של שברון.  שותפות זו עם שברון מגיעה על רקע של בניית פרויקטים מסיבית של דאטה סנטרים כדי לספק שירותי הרצת AI. כזכור, מיקרוסופט, לפי ההצהרות שלה, מתכננת השנה השקעות הוניות בגובה של 190 מיליארד דולר עבור שוק ה-AI – חמישים אחוזים ויותר לעומת השנה שעברה.

בימים האחרונים נאלצה ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta) לבלום בדחיפות ולהקפיא לחלוטין את פעילותה של תוכנת מעקב פנימית שנויה במחלוקת שלה, וזאת בעקבות אירוע אבטחה חמור שהוגדר ברמת הדירוג SEV 2. המערכת, שנטמעה במחשבי העובדים, נבלמה באופן גלובלי לאחר שהתברר כי למעלה מ-45,000 טבלאות נתונים, המכילות מידע רגיש, נפתחו לגישה רוחבית בתוך החברה. עקב התקלה החמורה נחשפו לעיני עובדים אחרים תכנים שכללו בין היתר תמלולים, הערכות ביצועים, שיחות צ'אט פרטיות, וכן פרטים פיננסיים ורפואיים של מועסקים, שהתחברו לחשבונותיהם האישיים בזמן העבודה. הפרשה שהתפוצצה כעת החלה לקרום עור וגידים בחודש אפריל האחרון, כפי שדיווחנו, כאשר הנהלתה של ענקית הטק ממנלו פארק פרסה במחשבי עובדיה בארצות הברית כלי טכנולוגי בשם 'יוזמת יכולת המודל' (Model Capability Initiative – MCI). הייעוד של המערכת הזו היה לאסוף נתוני התנהגות אנושית, כגון תנועות עכבר, הקלדות וצילומי מסך, על מנת לאמן מודלים של AI לבצע משימות באופן עצמאי. META CTO ADMITS STAFF MORALE IS NEAR WORST IN COMPANY HISTORY Andrew “Boz” Bosworth told employees current morale ranks among the lowest in Meta’s 20-year history amid major layoffs and aggressive AI reorganization. The company is now promising better communication, career… pic.twitter.com/ptKUaWlWew — The Dallas Express News (@DallasExpress) June 18, 2026 מיזם המעקב עורר זעם פנימי אדיר לכשהחלה היוזמה את דרכה הגנו בכירים בדרגים הגבוהים על המהלך בחירוף נפש – במיוחד מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג, תמך בתוכנית כשלפי דיווח של הטיימס של הודו, הוא ציין בהקלטה שדלפה כי המערכות לומדות בצורה הטובה ביותר כאשר הן "צופות באנשים חכמים מאוד עושים דברים". לצד זאת, החברה סירבה בתחילה להעניק זכות בחירה לאנשיה. כפי שדיווחנו על פי מה שדווח בניוזלטר Platformer, כאשר העובדים ניסו להתנגד, הבהיר להם סמנכ"ל הטכנולוגיות, אנדרו בוסוורת': "לא, אין אפשרות לבטל זאת במחשב הנייד, שסופק לכם לצורכי עבודה". כאמור, עוד בטרם התרסקות האבטחה האחרונה שגרמה להקפאתו, המיזם עורר זעם פנימי אדיר, ועובדים הגדירו את מטא כ"מפעל להפקת נתוני עובדים". התלונות עסקו תחילה בפגיעה בחיי הסוללה ושימוש חריג ברוחב הפס הביתי, אך החשש האמיתי והעמוק היה כי ההנהלה כופה על צוותיה לאמן את האלגוריתמים שעתידים לקחת את מקומם. כך למשל, אלינור פיין, מארגון העובדים הבריטי UTAW, ביקרה אז את התנהלות בכירי החברה בראיון וציינה: "העובדים של מטא משלמים את המחיר על ההימורים הפזיזים והיקרים של ההנהלה… ומציאות אכזרית של כפייה לאמן את המערכות הלא יעילות שנועדו להחליף אותם". העובדים שלה מחו נגד המעקב אחרי עבודתם, בחשד שהוא שלב בתפיסת משרותיהם על ידי בינה מלאכותית. מטא. צילום: אילוסטרציה: ChatGPT החשש מהיבטי האבטחה – התממש באופן שיש בו לא מעט צדק-פואטי, התקרית הנוכחית הוכיחה את צדקתם של יותר מ-1,600 עובדים, שאף חתמו מבעוד מועד על עצומה אשר הזהירה בדיוק מתרחיש הפריצה והפגיעה בפרטיות שהתממש זה עתה. כעת, עם התבררות ממדי החשיפה הפנימית, עברה מטא למגננה. טרייסי קלייטון, דוברת החברה, צוטטה בכלי התקשורת בניסיון להרגיע את השטח: "תכננו את התוכנית בקפידה עם אמצעי הגנה על הפרטיות, ולמרות שאין לנו אינדיקציה כרגע לכך שהייתה גישה למידע באופן לא ראוי על ידי עובדי מטא, אנחנו משהים אותה בזמן שאנו חוקרים". למרות החזית האיתנה של הדוברת, על פי דיווחים שונים בתקשורת, מאחורי הקלעים נרשמו גם זעזועים והתנצלויות; בוסוורת' התוודה בפני הצוותים כי התקשורת סביב פעילות ה-AI בחברה הייתה "איומה" והודה כי ההטמעה חרגה מהנחיות הפרטיות הפנימיות. “We will only re-enable MCI when we are confident in the effectiveness of our data protection controls,” Kasriel said. He added that Meta had now “gathered sufficient data to assess the long-term value of the tool.” https://t.co/tFCBFrnEaM — WIRED (@WIRED) June 23, 2026 הערכת מצב או סוף דרכה של התוכנית? למרות הסערה הפנימית, נראה שהמיזם לא נגנז לחלוטין. סטפן קסריאל, סמנכ"ל בחטיבת הבינה המלאכותית של החברה, ניסה למתן את הכעס עוד לפני גילוי פרצת האבטחה באמצעות הפצת מזכר פנימי. באותו מזכר, קסריאל הציע פשרות מסוימות לעובדים המוטרדים, כגון אפשרות להשהות את המעקב ל-30 דקות ברצף, זאת על מנת להקל על עומסי הרשת והסוללה, ואף אישר פטורים מלאים לקבוצות עובדים מסוימות. כעת, כפי שעולה מציטוט שפרסם חשבון ה-X של WIRED הבהיר קסריאל כי: "נפעיל מחדש את ה-MCI רק כאשר נהיה בטוחים ביעילותן של בקרות הגנת הנתונים שלנו". קסריאל אף רמז שההקפאה הנוכחית מתאפשרת בשלב זה גם מכיוון שמטא "אספה כעת מספיק נתונים כדי להעריך את הערך ארוך הטווח של הכלי". כך או כך, נראה כי אמון העובדים בהנהלת החברה נסדק קשות, או כפי שסיכם זאת עובד לשעבר שהתראיין למגזין WIRED: "ההנהגה יצרה בבירור סביבה סמכותנית שבה העובדים כבר אינם זוכים לכבוד או לאוזן קשבת".

בעולם ההיי-טק מעדיפים מפתח חזק, טאלנט, שיודע לפתח פי שניים מהר יותר מאשר שני מפתחים "רגילים", ובעולם ה-AI זה הולך להיות אפילו נכון יותר. גם בנבחרות כדורגל, השאיפה היא לחלוצים שיודעים להיות כובשי שערים מצטיינים (גולרים), ולכבוש כמה שיותר גולים במשחק. במונדיאל הזה, המגמה, נכון לעכשיו, קצת אחרת: כמה וכמה שחקנים כבר כבשו צמד שערים במשחק אחד. האחרון שבהם, נכון לכתיבת שורות אלה, הוא ליאו מסי, שכבש אתמול (ב') צמד, אחרי שהכניס לרשת שלושער במשחק הראשון, והיה לשחקן שרשומים לזכותו הכי הרבה גולים במונדיאלים בכל הזמנים. עוד מגמה שאנחנו רואים בטורניר הנוכחי הוא שלמרות ההגנות החזקות, הכישרון והמהירות של ההתקפה, שמזכירים את היכולות הפנומנליות של מנועי ה-AI, גוברים עליהן. האם נראה במונדיאל הזה גם שחקן שכובש רביעייה במשחק אחד? למנועי הבינה המלאכותית הפתרונים. ולמשחקי אתמול: ארגנטינה-מיקרוסופט נגד אוסטריה-HP במשחק הראשון שלה בטורניר, ארגנטינה-מיקרוסופט ניצחה את 3:0 את אלג'יריה-אוריגמי. אתמול היא הוסיפה לזכותה ניצחון נוסף – הפעם 2:0 על אוסטריה-HP. את כל חמשת השערים כבש ליאו מסי-סאטיה נאדלה. התובנה המרכזית משני המשחקים הראשונים של הענקים מבואנוס איירס ברורה: ארגנטינה נראית כמו מיקרוסופט, עם Azure ו-Copilot בשיאם – פלטפורמה אדירה. אבל כרגע, כל הערך העסקי מגיע ממוצר דגל אחד: מסי הוא גם Azure, גם Copilot וגם Teams באותו הזמן – כמו שנאדלה, כמנכ"ל מיקרוסופט, אחראי על כל הפתרונות הללו. שיאן. סאטיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט. צילום: ShutterStock אחרי הניצחון המרשים על אלג'יריה-אוריגמי, ארגנטינה-מיקרוסופט הגיעה למשחק מול אוסטריה-HP כשהיא כבר יודעת מה עובד. כמו מיקרוסופט, שמזהה מוצר מצליח ומרחיבה את השימוש בו, גם ארגנטינה המשיכה להפעיל את "מנוע מסי". הפעם זה היה פחות נוצץ משלושער, אבל יעיל באותה המידה. החמצת הפנדל בתחילת המשחק הייתה כמו תקלה זמנית בשירות הענן, אך בהמשך מסי סיפק שני עדכוני גרסה נוספים, בדרך לניצחון על ענקית המחשוב ממדינת האלפים. אוסטריה-HP ניסתה להישען על יציבות ותשתיות, אך זה לא הספיק מול מערכת שבה שחקן אחד מספק את כל החזר ההשקעה (ה-ROI). ארגנטינה-מיקרוסופט כבר הבטיחה את העלייה לשלב הנוקאאוט, אך לקראת השלבים המכריעים, בהנחה הסבירה שהיא תמשיך אחרי השלב הבא, היא תצטרך להראות שגם שאר המודולים יודעים לייצר תפוקה, ושאין לה רק שחקן-מנכ"ל, גם אם הוא תופעה בלתי רגילה כמו מסי-נאדלה. אוסטריה-HP עדיין חזק בתמונת העלייה, אבל תצטרך כנראה לא להפסיד במשחק האחרון בשלב המוקדמית. צרפת-OpenAI מול עיראק-קייטו נטוורקס גם צרפת-OpenAI הגיעה למשחק אחרי ניצחון במחזור הראשון – על סנגל-Mistral.ai. אמש, כשרובנו כבר ישנו, היא כבשה שלושה שערים לרשתה של עיראק-קייטן נטוורקס והבטיחה את מקומה בשלב הבא. כמו OpenAI, גם נבחרת הטריקולור לא מסתמכת על יכולת אחת, אלא על פלטפורמה שלמה: יש לשחקנים הצרפתים מהירות, יצירתיות, הסתגלות בזמן אמת ויכולת להפוך כל מצב להזדמנות. זאת, ביחד עם כוכב על שכולם מכירים: אמבפה-ChatGPT, או אמבפה-אלטמן, אם תרצו. המשחק נפתח בלחץ צרפתי כבד, ואמבפה כבש את השער הראשון. זה הרגיש כאילו הוא משתמש בגרסה מתקדמת של ChatGPT: ברגע שהמידע מגיע לאזור הנכון, התוצאה נוצרת במהירות ובדיוק. בניגוד למשחקים אחרים, שבהם הפסקות מים קצרות משנות את המגמה על המגרש, כאן, גם ההפסקה הארוכה עקב חשש לסכנת ברקים לא שינתה דבר – ההגנה העיראקית ניסתה לייצר "מעטפת אבטחה" בדיוק כמו שקייטו נטוורקס יודעת לעשות, אבל לא סגרה את כל הפרצות, וצרפת-OpenAI ידעה לנצל אותן היטב. ה-"מלך" הצרפתי. קיליאן אמבפה. צילום: ShutterStock המשחק סימל את הבעיה של פתרונות הסייבר השונים, ש(עדיין?) קורסים מול הגאוניות והשיטתיות של מנועי ה-AI – וזה בהחלט מהווה מקום לדאגה לארגונים. כך, לדוגמה, השער השני של אמבפה-ChatGPT הגיע מטעות בהנעת הכדור מאחור של העיראקים-קייטואים – המקבילה מעולם הכדורגל לקונפיגורציה שגויה, שמאפשרת חדירה למערכת, וזה מעלה את החשש שכל טעות סייבר תהפוך לפריצה ולנזק בלתי הפיך. השער השלישי, של דמבלה, המחיש את העומק של OpenAI. לא רק אמבפה-ChatGPT עושה את ההבדל, אלא גם כל האקו-סיסטם מסביב – מודלים, סוכנים, כלים ויכולות משלימות. דמבלה סיפק בישול ושער, בדיוק כמו פיצ'ר משלים, שהופך מוצר טוב לפלטפורמה מנצחת. צרפת-OpenAI כבר עמוק בשלב הבא, והיא אחת המועמדות הבולטות לזכייה במונדיאל כולו. עם אמבפה בכושר כזה, ועם עומק התקפי יוצא דופן, היא משדרת תחושה של ארגון AI שנמצא כמה גרסאות לפני המתחרים. עיראק-קייטו נטוורקס עדיין לא סופית בחוץ, אך היא תצטרך ניצחון במחזור האחרון ולקוות שכל מנגנוני האבטחה, או הכוכבים בשמיים, יסתדרו כמו שהיא רוצה, כדי שתוכל להמשיך הלאה. נורבגיה-אנת'רופיק מול סנגל-Mistral.ai אם כבר במודלי AI עסקינן, גם קלוד הנורבגי ניצח אתמול, במשחקו מול סנגל-Mistral.ai. שם זה לא היה ניצחון חלק, כמו שחוותה צרפת-OpenAI, אלא 3:2. כך או כך, האלנד ממשיך להוכיח שהוא כוכב עליון, כמו קלוד קוד, וכבר במונדיאל הראשון שלו מראה שהוא לא שחקן רק של קבוצות בליגה, אלא גם של נבחרות. נורבגיה-אנת'רופיק פתחה חזק, עם לחץ מרבי וגישה ישירה לשער – כמו מערכת שמסתמכת על המודל הכי חדש ומתקדם בשוק. האלנד הראה שוב יעילות קטלנית, וכבש שני שערים. ארלינג האלנד. צילום: Alizada Studios, ShutterStock סנגל-Mistral.ai לא נשברה והגיבה עם שני שערים של סאר. היא הוכיחה שגם מודל AI דובר צרפתית יודע לתת קרב על הבכורה, וזאת על ידי ניצול מצבים דרך יצירתיות ומהירות תגובה. היא כמעט הצליחה להשוות, אבל בסוף הזמן נגמר, וקלוד נשאר המודל המועדף. נורבגיה-אנת'רופיק עלתה לשלב הבא, ותתמודד במחזור השלישי על המקום הראשון בבית מול צרפת-OpenAI – במשחק שבו האלנד-קלוד יפגוש את אמבפה-ChatGPT. בעקבות הגול המאוחר שספגה, היא תצטרך לנצח את היריבה החזקה כדי להגיע לשלב הנוקאאוט מהצמרת. לעומתה, כדי שסנגל-Mistral.ai תמשיך את דרכה במונדיאל, היא תצטרך במחזור הסיום של המוקדמות ניצחון גדול, בהפרש שערים גבוה, על עיראק-קייטו נטוורקס, ולקוות גם היא שהכוכבים יסתדרו כפי שהיא צריכה. ירדן-נקסט פלוס מול אלג'יריה-אוריגמי כפי שכבר כתבתי באחד הטורים הקודמים, ירדן היא מדינה ששמה את יהבה על מפעלים תעשייתיים, ולכן היא נדרשת למוצר מבוסס ה-AI של נקסט פלוס, שמנהל תהליכי ייצור. עיראק, לעומתה, היא מדינה שנמצאת בתהליכי צמיחה כלכלית, ופועלת להרחיב את השפעתה כיצואנית ידע ותשתיות, ולכן אוריגמי, עם ה-CRM מבוסס הבינה המלאכותית שלה, מתאימה לה כמו כפפה ביד. השכנים שלנו פתחו חזק והובילו, תוך התבססות על תהליכי ניהול הייצור, כאשר השער הראשון הגיע מלחץ גבוה, חטיפה וניהול של כל התהליך – עד לכיבוש, או להוצאה לשוק. אבל אלג'יריה-אוריגמי ידעה היטב לאסוף את הדאטה על ההגנה של היריבה ושלטה בקצב המשחק. המאמצים האלה השתלמו לה במחצית השנייה, עם שוויון וגול ניצחון שהגיעו מקרנות. האלג'יראים-אוריגמים הפכו את התמונה והשיגו ניצחון 2:1, לאחר שהבינו את המצב בתוך הרחבה ואחרי שהחלוץ הסתנן בין השחקנים – בדיוק כמו שהפתרון של אורגימי נותן לארגון להבין את הלקוח ואיך אפשר למכור לו יותר טוב. בסיכום, ירדן-נקסט פלוס לא הצליחה לשמור על היתרון והודחה מהטורניר, ואלג'יריה-אוריגמי ממשיכה הלאה, עם תקווה למומנטום במשחק הבא, שיוביל אותה לשלב הבא. פורטוגל-אנבידיה נגד קונגו-אוברקאט כמה קוראים חדי עין העירו לי כי השמטתי שלושה משחקים. על כן, אני משלים כאן את התמונה, ומתחיל עם ההתמודדות בין פורטוגל-אנבידיה לקונגו-אוברקאט. פורטוגל היא נבחרת בעלת כוח על, שמחזיקה מערכת שלמה סביב שחקן מרכזי אחד – כריסטיאנו רונאלדו, בדיוק כשם שאנבידיה היא סופר סטארית של AI, עם ה-GPU החזק ביותר. אלא שכפי שכבר ציינתי, כמו בעולם הטכנולוגי, תלות גבוהה מדי בליבה אחת יוצרת שאלה של סקיילינג – האם כל המערכת סביב רונאלדו יודעת לייצר ביצועים גם כשהעומס מתחלק? כריסטיאנו רונאלדו. צילום: ShutterStock מול זה, קונגו-אוברקאט פועלת כמו סטארט-אפ AI, שמגדיל את הערך של הקבוצה על ידי בניית מערכת סוכנים חכמה מסביב לכל שחקן. כך כל אחד מהם מקבל "האצה חישובית" והופך לחלק חכם יותר במערכת. התוצאה, 1:1, מדגישה את העובדה שפורטוגל-אנבידיה אמנם יכולה לשלוט בעוצמה ובאיכות רגעיים, אבל מודל שמשדרג את היכולת של הקבוצה כקבוצה יכול לתת אתגר גם לנבחרת בעלת האיכות הרבה ביותר. גאנה-קלאודזון מול פנמה-מוביסופט גאנה נחשבת לאחת הנבחרות האתלטיות והאנרגטיות באפריקה, כמו שקלאודזון מסייעת לארגונים להאיץ חדשנות באמצעות ענן, דאטה ו-AI, ולהתקדם מהר יותר מהמתחרים. פנמה מיוצגת כאן על ידי מוביסופט, שפיתחה פלטפורמה לניהול מכירות, הפצה ומסחר B2B. הפתרון שלה עוזר ליצרנים ולסיטונאים למכור יותר, לייעל מסלולי הפצה ולהגדיל הכנסות. כשם שתעלת פנמה מחברת בין אוקיינוסים ומגדילה את היקף הסחר העולמי, כך מוביסופט מחברת בין ספקים, אנשי מכירות ולקוחות, ומגדילה את זרימת ההזמנות והביזנס. גאנה-קלאודזון פתחה בסערה ולחצה הרבה, כמו ארגון שמאמץ ענן ו-AI כדי להאיץ ביצועים. פנמה-מוביסופט נשארה במשחק בזכות משמעת טקטית והתקפות מעבר מסודרות. במחצית השנייה, קבוצת הענן מאפריקה הגבירה קצב, יצרה יותר מצבים והצליחה להכריע את היריבים המוביסופטים ממרכז אמריקה בתוצאה 2:1. בסופו של דבר, החדשנות והמהירות של קלאודזון גברו על היכולת של מוביסופט. קולומביה-טופ גרופ מול אוזבקיסטן-דיל נבחרת קולומביה היא כזו שלא נשענת על כוכב אחד בלבד, אלא על שילוב של אזורים, סגנונות ושחקנים שונים, שיוצרים קבוצה שלמה. כך גם טופ גרופ – קבוצה של חברות מומחיות בתחומים שונים: מרמדור לניהול פרויקטים, דרך נמלה לסקרים ועד ניפנדו לאוטומציית רכש. כולן פועלות יחד, כגוף אחד. אוזבקיסטן, כמו דיל, מביאה כוח ממגוון מקורות. המדינה צמחה על דרך המשי ומחברת בין תרבויות ועמים שונים, בדיוק כפי שדיל מחברת עובדים, ספקים וארגונים מכל העולם. במשחק, אוזבקיסטן-דיל הצליחה להפתיע ולהשוות ל-1:1. אבל אז הגיע היתרון של הקבוצה המאורגנת: קולומביה-טופ גרופ העלתה קצב, יצרה יותר מצבים והכריעה, בדרך לניצחון 3:1. דיל מייצגת את כוח הגיוון והחיבור בין אנשים, אבל טופ גרופ הוכיחה שכאשר מחברים הרבה תחומי מומחיות שונים תחת הנהלה אחת ותוכנית משחק אחת – השלם גדול מסך חלקיו, בדיוק כמו קולומביה בדרך לניצחון.

מאת: הילל יוסף "עוד בטרם עידן הבינה המלאכותית, חברות התוכנה הגדולות מצאו דרך להכניס לכיסן מיליארדים: מדי פרק זמן לא ארוך הן מציעות לערוך שדרוג מקיף, או לעבור לפלטפורמה חדשה. כך נוצר מצב שבו ארגונים לא מנצלים ולא משקיעים במערך ה-IT הקיים שלהם, אלא מוציאים עוד ועוד על רכישת והטמעת מוצרים חדשים. עם הופעת ה-AI לסוגיה, קורה אותה דבר, ובעלויות גבוהות יותר: ענקיות ה-AI ורבות נוספות מציעות לארגונים להיכנס לתחום, אך בעלויות מאוד גבוהות. אנו באים בגישה רעננה ואומרים ללקוח שהוא ממש אינו חייב לעשות את השדרוגים, שאינם משיאים הרבה ערך – כדי להיכנס לעולם ה-AI ולשרוד כלכלית", כך אמרה ורד ראובן, סמנכ"לית מכירות, רימיני סטריט ישראל. בראיון ל-אנשים ומחשבים אמרה ראובן כי מפתחי רימיני סטריט בנו שכבת IT, של בינה מלאכותית סוכנית, וזו 'יושבת' על המערכות הוותיקות של הלקוחות הארגוניים במינימום פיתוח. עם הטמעה קלה על המערכת הקיימת, ניתן להריץ את התהליכים על אותה שכבה, הכוללת סוכני AI. אלו לומדים את הארגון, שואלים שאלות ומביאים לייעול תהליכים. כך, הבהירה ראובן: "בשכבה הסוכנית ניתן להזריק חדשנות, ולטפל בכלל המשאבים והתהליכים בצורה מושכלת, בהתנהגות כלכלית שפויה". היא הסבירה כי הפתרון נחלק ל-3: המערכת הישנה שלא רוצים להחליף; שכבה סוכנית; וסוכני AI. לדבריה, "יתרון נוסף, מעבר לעלויות, הוא ששכבה זו שלנו מדברת עם כלל המערכות". רימיני סטריט היא חברת תמיכה לתוכנה ומערכות Agentic AI ERP, אך יותר מכך, אמרה ראובן, "אנו מספקים חופש בחירה טכנולוגי: אנחנו מאפשרים לאלפי ארגונים בעולם, שמריצים מערכות קריטיות, להשתחרר ממפות הדרכים המוכתבות של יצרניות התוכנה. אנו מעניקים למנמ"רים.יות את השקט הדרוש על מנת להריץ מערכות יציבות ומאובטחות, בלא להיגרר לפרויקטי שדרוג כפויים, יקרים ומסוכנים תפעולית". "מזה שנים", ציינה, "אנו מסייעים לארגונים בעולם ה-ERP. מערכות אלו הן הלב הפועם של הארגון, אבל בשנים האחרונות הן הפכו לבן ערובה: היצרניות דוחקות את הלקוחות למעבר כפוי לענן, גם כשהמודל העסקי לא בשל לכך. התוצאה: פרויקטים אינסופיים, תשואה להשקעה אפסית, ותלות מוחלטת בספק". לדבריה, "רימיני סטריט (Rimini Street) נכנסת בדיוק בנקודת השבר הזאת: אנחנו מאריכים את חיי המערכות הקיימות בעשור שנים ויותר, ומפנים את התקציב לחדשנות אמיתית, במקום לתחזוקה השוטפת. ארגונים מבינים שאינם חייבים לרקוד לפי חליל הספק. הארגון הוא המחליט על קצב החדשנות שלו". "אין צורך לשלם מס שדרוג ליצרניות" "הבשורה הגדולה שלנו", ציינה ראובן, "היא בשילוב בין יציבות – לחדשנות. אנחנו מאפשרים להטמיע יכולות בינה מלאכותית וזו היוצרת (GenAI), מעל המערכות הקיימות בארגון, בלי שהן יעברו לגרסאות החדשות. כך ארגונים נהנים מאוטומציה חכמה, או מאנליטיקה מתקדמת – בלא שדרוג. לתפישתנו, AI צריכה לשרת את העסק שלך היום, לא להיות התירוץ שיכריח אותך להוציא מיליונים על שדרוגים מיותרים. החזר ההשקעה מהיר: ארגונים חוסכים מיד כ-50% מעלויות התחזוקה השנתיות, ויכולים להפנות אותן לטובת יוזמות חדשנות שיוצרות יתרון תחרותי. אין כל צורך לשלם מס שדרוג ליצרניות". "כך", הסבירה, "רימיני סטריט מציעה שכבת AI סוכנית למגוון לקוחות פנימיים בארגון: משא"ן, פיננסים, לוגיסטיקה ועוד. במקום לשדרג את המערכת לעידן החדש, שכבת ה-AI הסוכנית שלנו נותנת מענה לעולמות התוכן השונים". "להפסיק להשקיע ב'אינסטלציה' ולהתחיל להשקיע באסטרטגיה וחדשנות" "ערכנו בישראל יותר מ-25 הטמעות שכאלו", ציינה ראובן, "ובכולן הבאנו לקיצור הפרויקטים מחודשים – לשעות. באחד הפרויקטים, בארגון גדול במגזר הציבורי, העלות החלופית שלנו הסתכמה במאות אלפי שקלים בלבד, במקום פרויקט ענק במיליוני שקלים שהיה אורך זמן רב". "החזון שלנו הוא להשאיר מערכת ליבה יציבה, ו'להלביש' עליה חדשנות כמו AI ואוטומציה, בלא לגעת בתשתיות", סיכמה ראובן. "אנחנו מאפשרים למנמ"רים.יות להפסיק להשקיע ב'אינסטלציה' ולהתחיל להשקיע באסטרטגיה וחדשנות, לטובת מקסימום ערך עסקי וצמצום התלות בספקים. ארגון שלא יפנים זאת – ימצא עצמו בבעיה גדולה. נערוך עשרות פרויקטים שכאלה השנה וב-2027".

הרשות לאכיפה במקרקעין, שבמשרד לביטחון לאומי, הטמיעה את פלטפורמת סוכני ה-AI Agentforce של סיילספורס (Salesforce). הפרויקט החל בסוף 2025 ועלה לאוויר בימים אלה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר לפרסום, אולם בענף העריכו אותו במיליוני שקלים. הסוכנים שולבו ב"ארץ" – מערכת העבודה המרכזית של הרשות. המערכת פועלת בפריסה ארצית ומשרתת את כלל מחוזות הרשות, תוך יצירת סביבת עבודה אחידה למפקחים, למנהלים ולגורמים המקצועיים. באמצעות הסוכנים החכמים, ניתן לאחד מידע ממקורות שונים, לנתח נתונים ולהציג תובנות בזמן אמת, באופן שמסייע בניהול יעיל יותר של הליכי האכיפה. במסגרת הפרויקט שולבו גם יכולות מידע גיאוגרפי (GIS) – שמאפשרות למפקחים ולמנהלים לבצע חיתוכים מרחביים, ניתוחי נתונים וקבלת תמונת מצב רחבה של פעילות האכיפה בשטח, לפי אזורים, סוגי עבירות, סטטוס טיפול ותהליכי אכיפה. אחד מתהליכי הליבה של הרשות הוא הכנת תיק לצו הריסה במקרים של בנייה בלתי חוקית. הסוכנים תומכים בתהליך באמצעות איסוף מידע רלוונטי, ארגון החומרים הנדרשים לתיק, סיכום נתונים והכוונה בהכנת המסמכים, באופן שמקל על עבודת המפקחים והמנהלים ומשפר את הדיוק והיעילות. במסגרת ההטמעה הוגדרו עבור הסוכנים כמה מרכיבים מרכזיים: תחומי הסיוע בהם הם תומכים, פעולות לביצוע בתוך המערכת וכן מנגנוני בטיחות ובקרה – שנועדו להבטיח פעולה אמינה, מבוקרת ומתואמת לדרישות המקצועיות והמשפטיות של הרשות.  מהרשות ציינו כי "הכנסת שירותי AI מתקדמים לתהליכי הליבה נועדה לייעל תהליכי עבודה, לקצר זמני טיפול בתיקים ולסייע למפקחים ולמנהלים בקבלת החלטות מבוססת מידע. הרשות מטפלת באלפי תיקים ברחבי הארץ, והמערכת החדשה מאפשרת ניהול חכם ומרוכז של המידע תוך סנכרון בין כלל מקורות הנתונים". המטרה לעתיד היא לאפשר למפקחי ומנהלי הרשות לבצע אינטראקציה מלאה עם מערכות המידע, גם מהשטח, באמצעות הסוכנים החכמים בלבד: מקבלת מידע וביצוע חיפושים ועד ניתוח נתונים והתקדמות בתהליכי העבודה, דרך סוכן אחד המרכז עבורם את כלל המידע והפעולות הנדרשות. "ההטמעה מדגימה את הפוטנציאל האמיתי של טכנולוגיות AI בשירות הציבורי" לדברי שי קיוויתי, ראש אגף הטכנולוגיה במשרד האוצר, "הטמעת סוכן הבינה המלאכותית במערכות הליבה של הרשות מדגימה את הפוטנציאל האמיתי של טכנולוגיות AI בשירות הציבורי. זהו צעד נוסף במסגרת המחויבות שלנו להוביל את המודרניזציה הדיגיטלית של הממשלה ולהנגיש כלים חכמים לגופים הציבוריים הפועלים לשירות האזרח הישראלי". לדברי אסף עפרון, מנהל אגף בכיר אסטרטגיה מידע וטכנולוגיות במשרד האוצר, "הכנסת שירותי AI תייעל תהליכי עבודה, תקצר זמני טיפול בתיקים ותסייע למפקחים ולמנהלים בקבלת החלטות מבוססת מידע. הרשות מטפלת באלפי תיקים ברחבי הארץ, והמערכת החדשה מאפשרת ניהול חכם ומרוכז של המידע תוך סנכרון בין כלל מקורות הנתונים. שילוב סוכני AI יאפשר לנו לשפר את עבודת האכיפה, לייעל תהליכים ולספק שירות טוב, מהיר ומתקדם יותר לציבור ולגורמים המקצועיים". איתי מרגלית, סגן נשיא אזורי ומנהל הפעילות העסקית של סיילספורס ישראל, הוסיף כי "ארגונים ציבוריים מתמודדים כיום עם כמויות מידע עצומות ועם צורך לקבל החלטות בצורה מהירה ומדויקת יותר. שילוב Agentforce בתהליכי העבודה של הרשות מאפשר לרכז מידע ממקורות שונים, לייעל תהליכים מורכבים ולספק למפקחים ולמנהלים כלים חכמים שמסייעים להם בעבודה היומיומית. יותר ויותר גופים מהמגזר הציבורי מבינים שסוכני AI אינם רק כלי שירות – אלא פלטפורמה שמאפשרת לשנות את הדרך שבה ארגונים עובדים ומנהלים מידע, ולבסוף משפיעים על מתן שירות ומענה טוב ויעיל יותר לאזרח".

המעבר של חברות והמגזר הציבורי לענן הוא רק יריית הפתיחה לעידן שבו מערכות הניהול הופכות למנוע פרואקטיבי של צמיחה. כך, חברת פריוריטי (Priority) מכריזה על השקת aiERP Companion, פלטפורמת ERP, בעלת שכבת בינה מלאכותית מתקדמת, המשלבת סוכני AI ייעודיים אשר מבצעים תהליכים עסקיים. הכרזה זו ממשיכה להציב את החברה, שמשרתת כיום כ-75,000 לקוחות ביותר מ-70 מדינות ברחבי העולם, בחזית העידן החדש שבו מערכת הניהול מהווה מנוע לשילוב פתרונות AI. פלטפורמת aiERP Companion החזון הוא פשוט: סוכני ה-AI בפלטפורמת ה-aiERP Companion פועלים כחלק אינטגרלי מהמערכת, ומאפשרים לארגונים להניע תהליכים מורכבים בצורה מהירה, מדויקת ואפקטיבית. שילוב זה מייצר חוויית עבודה רציפה, שבה פעולות שבעבר דרשו זמן, ידע וניווט בין מסכים, מתבצעות כעת באופן פשוט ויעיל. התוצאה אינה רק טכנולוגית, אלא עסקית-אנושית: המשתמשים יכולים לבצע פעולות באמצעות הוראה פשוטה בשפה טבעית, והמערכת מאתרת מידע, מנתחת נתונים ומבצעת פעולות באופן ישיר. כך ניתן לייעל את זמן העבודה, לשפר פרודוקטיביות ולהתמקד בהחלטות ובמשימות בעלות ערך גבוה. יכולת זו מאפשרת לכל משתמש, גם ללא רקע טכנולוגי, להפיק ערך מיידי מהמערכת. הפלטפורמה כוללת מגוון רחב של סוכני AI המתמחים בתחומי ליבה ארגוניים, כדוגמת: סוכני הנהלת החשבונות שיוצרים פקודות יומן ומתאימים חשבוניות, סוכני מכירות שמייצרים הצעות מחיר והזמנות ומטפלים בפניות נכנסות, וסוכני שרשרת האספקה שבודקים מלאי, מציעים הזמנות רכש ומתריעים על חוסרים – כולם פועלים על בסיס נתוני הארגון בזמן אמת. אם מסתכלים ברמה הגלובלית על שילוב AI ב-ERP, נתונים גלובליים כבר מצביעים על המגמה. על פי מקינזי (McKinsey), ארגונים מדווחים על הפחתה של 10%-20% בעלויות תפעול, ולפי נתוני PwC קיימת עלייה של עד 40% בפרודוקטיביות עובדים בשילוב ה-AI. במחקר של בוסטון קונסלטינג גרופ (Boston Consulting Group) נמצא גידול של כ-10% בהכנסות לצד חיסכון של כ-20% בעלויות, שמעיד על השפעה ארגונית רחבת היקף. ה-ERP כמערכת אקטיבית, יוזמת ומותאמת אישית לחברות ולמגזר הציבורי מה בדבר תהליכים מקצה לקצה ולמידה מתמשכת? סוכני ה-AI בפלטפורמת ה-aiERP Companion מלווים תהליכים מקצה לקצה, החל משלב קליטת המידע ועד לביצוע הפעולה במערכת. הם מציעים פעולות, מבצעים אותן לאחר אישור, וממשיכים לפעול באופן רציף כדי לשמור על זרימת עבודה חלקה. יכולת זו מאפשרת לארגונים לשמור על רמת ביצוע גבוהה גם בתקופות עומס. המערכת לומדת את דפוסי העבודה של המשתמשים והארגון, מזהה טרנדים ומציעה פעולות המבוססות על התנהגות עסקית בפועל. כך המערכת הופכת לכלי דינמי שממשיך להשתפר לאורך זמן, ומספקת תובנות שמסייעות בקבלת החלטות מבוססות נתונים. השקת aiERP Companion היא חלק מתהליך רחב שבו ה-ERP הופך למערכת אקטיבית, יוזמת ומותאמת אישית לחברות ולמגזר הציבורי. כל עובד יוכל להיעזר בצוות סוכנים אישי, המותאם לתפקידו ולצרכיו. יכולת זו תשנה את הדרך שבה ארגונים מתכננים, מפעילים ומנהלים תהליכים עסקיים ותהפוך את ה-ERP לכלי מרכזי בקידום צמיחה וחדשנות. המטרה היא להפוך את ה-ERP לכלי שעובד עבור המשתמש. הבינה המלאכותית מאפשרת לבצע תהליכים בצורה יעילה, מדויקת וחכמה ומפנה זמן לעיסוק במהות העסקית.

חברת אבטחת הסייבר פורטינט קיימה באחרונה את כנס ה-Fortinet Security Day שלה – בהפקת אנשים ומחשבים – באולם האירועים וואלי בכפר סבא, תחת הכותרת "Leading Cybersecurity in the AI Era". למעלה מ-700 לקוחות מכל מגזרי התעשייה וכן שותפי החברה לקחו חלק ביום מעשיר של הרצאות בהובלת צוות המכירות ומרכז המחקר והפיתוח של פורטינט ישראל, בהנחיית הילל קוברובסקי מצוות ניהול השותפים. המשתתפים שמעו אודות המגמות, האתגרים והחידושים המעצבים את עולם הסייבר בעידן הבינה המלאכותית, נחשפו למקרה בוחן של אחד מלקוחותיה הגדולים של החברה בארץ והתרשמו מהדגמות מוצר ותצוגות אינטראקטיביות של הטכנולוגיות והפתרונות החדשניים של פורטינט, שהוצגו על ידי שותפיה העסקיים של החברה, כולל 2Bsecure מבית מטריקס; אואזיס; בזק בינלאומי TECH; בינת; HOT; טלדור מבית וואן; מלם תים; אוברליין; סלקום; ופרטנר. את ההרצאה המרכזית העביר פיליפו קסיני, סגן נשיא להנדסה ומנהל טכנולוגי גלובלי בפורטינט, וזו עסקה באבטחת סייבר בעידן ה-AI. כמו כן, התקיים פאנל מומחים בנושא הטכנולוגיות והמגמות העדכניות באבטחת סייבר בהנחייתו של איציק מלכה, מנהל פעילות פורטינט ישראל, בו השתתפו נציגים בכירים מקרב השותפים העסקיים של החברה. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות מימין: ארז בן ישי – סמנכ"ל מכירות, אואזיס; אילן מצליח – ראש חטיבת אבטחת סייבר, בינת; עידן וינטפלד – מנהל אינטגרציה ופתרונות עסקיים, פרטנר; מני ברוך – מנכ"ל בזק בינלאומי TECH; מוטי צ'יקו – מנכ"ל 2Bsecure; לירן מור – סמנכ"ל ומנהל חטיבת ה-Infra, מלם תים; שרון ישראלי – CTO, סלקום עסקים; ואיציק מלכה – מנהל פעילות פורטינט ישראל. צילום: ינאי רובחה פיליפו קסיני, סגן נשיא להנדסה ומנהל טכנולוגי גלובלי בפורטינט. צילום: ינאי רובחה  

"מנהלי אבטחת מידע בארגונים נדרשים להיות סופרמנים: עליהם להגן מפני האיומים המסורתיים, ההולכים וגדלים בתחכום ובהיקף שלהם, ובמקביל הם נדרשים להגיב לאיומי הסייבר מבוססי AI, או אלה שמועצמים על ידה. המענה לריבוי איומים אלה הוא גישה מעודכנת, שמשלבת את הכוח של הבינה המלאכותית עם פתרונות רב שכבתיים. ארגונים נדרשים לא רק לפתרונות הגנה – אלא לאסטרטגיית סייבר שלמה, שתשלב בין AI, הגנה רב שכבתית, ריבונות על המידע ואבטחה מותאמת אישית לארגון", כך אמר עידן אברמוב, המנכ"ל ומנהל הטכנולוגיות של קומסקיור. אברמוב פתח את Comsecure 2.0 – כנס השותפים השנתי של החברה, שנערך היום (ג'), בהפקת אנשים ומחשבים, באולם האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון. מנחה הכנס היה גיל שטרן, מנהל השיווק של קומסקיור.  צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין לדברי אברמוב, "עידן הדיגיטל מתאפיין במתקפות סייבר שהופכות למתוחכמות ולממוקדות יותר. לכן, על הארגונים לאמץ פתרונות חדשניים, כולל כאלה שמבוססים על בינה מלאכותית – כדי לקבל יכולות משופרות לזיהוי, ניתוח ובלימת איומים בזמן אמת. מערכות AI מסוגלות לזהות חריגות בתעבורת הרשת, לספק התרעות מדויקות, לחזות איומים עתידיים ולבצע פעולות אוטומטיות, שיצמצמו את זמני התגובה ויפחיתו התרעות שגויות. בדרך זו הם יקבלו מענה לאיומים שלהם, מכיוון שהפתרונות המסורתיים כבר לא מספיקים: מערכות אבטחה מבוססות AI מאפשרות ניטור וזיהוי של איומים מתוחכמים בזמן אמת, וכן ניתוח של תעבורת רשת וזיהוי חריגים. המערכות מספקות ניתוח לניבוי איומים על בסיס נתונים היסטוריים, מגיבות אוטומטית לאירועים ומפחיתות התרעות שגויות – מה שמאפשר לצוותי האבטחה להתמקד באיומים הממשיים. בנוסף, הן לומדות ומתעדכנות כל הזמן, וכך שומרות על רמת הגנה גבוהה גם מול איומים חדשים". "הבינה המלאכותית מביאה עימה דברים טובים, אבל בה בעת גורמת לכמות 'מטורפת' של פגיעויות וסיכונים שלא היו בעבר", ציין. "מעבר לפגיעויות, עולם ה-IT מתאפיין בטכנולוגיות חדשות, שמתרבות מיום ליום. אם בעבר, הגנת קצה בתחנה הייתה מספיקה, כיום זה כבר לא המצב". אתגר נוסף שאברמוב דיבר עליו הוא ריבוי הכלים והמוצרים. "בכל ארגון יש עשרות מוצרי אבטחה, ויש כאלה שהנתון עומד בהם על יותר מ-100. זה מסחרר, יוצר המון רעש ולא בהכרח מעלה את רמת האבטחה", הוסיף. קומסקיור על קצה המזלג המנכ"ל אמר כי "קומסקיור היא חברת הפצה שפועלת בשוק זה 22 שנים. היא מתמחה בהפצת פתרונות אבטחת מידע והגנת סייבר מתקדמים, באמצעות מאות אינטגרטורים. הפתרונות משלימים ויוצרים מעטפת אבטחה כוללת, ואנחנו מתמקדים בהבאת ערך ללקוחות, שמצפים לקבל יותר מאשר מוצר אבטחה: גם הטמעה, ליווי או שירות מנוהל". "אנחנו מציעים לא רק פתרונות – אלא אסטרטגיית סייבר שלמה, שמשלבת AI ומעניקה הגנה רב שכבתית מותאמת אישית לכל ארגון", אמר אברמוב. לסיכום הוא ציין ש-"נמשיך לתת מענה לאתגרי מנהלי ומנהלות אבטחת המידע והגנת הסייבר בארגונים. נרחיב את היצע המוצרים והשירותים שלנו השנה ובשנה הבאה – לעולם ה-AI ולא רק".