לפי הערכות שונות, שוק המחשוב הקוונטי צפוי לחצות את רף ה-10 מיליארד דולר, ואולי אף 11 מיליארד, בשנת 2030. אבל כדי שזה יקרה, המחשוב הקוונטי צריך להוכיח שהוא שימושי עבור צרכים מסחריים ו/או שימושיים – וכדי שזה יקרה, השחקניות בשוק צריכות עדיין להתמודד עם אתגרים קשים, ובעיקר תיקון שגיאות קוונטיות ויכולת התרחבות. משפחת המודלים Ising, שעליו הכריזה היום (ג') אנבידיה, אמורה לסייע להשיג את המטרה הזו. לפי החברה, מדובר במודלי AI קוונטיים פתוחים, שיסייעו לחוקרים ולארגונים לבנות מעבדים קוונטיים להרצת יישומים שימושיים. מהחברה נמסר כי משפחת המודלים הזו, שקרויה על שם מודל מתמטי פורץ דרך, אמורה לעזור להקנות אמינות רבה יותר למעבדים הקוונטיים, ובקנה מידה גדול. אלה הם מודלים פתוחים, שמאפשרים לבנות מוצרי AI עם ביצועים גבוהים, תוך הקפדה על הענקת שליטה מוחלטת על הנתונים והתשתיות. המודלים מספקים את יכולות כיול המעבדים הקוונטיים הטובות ביותר, לפי אנבידיה, עם ביצועים מהירים עד פי 2.5 ודיוק גבוה פי שלושה בתהליך הפענוח הנדרש לתיקון שגיאות קוונטיות. זאת, על מנת לאפשר לחוקרים להתמודד עם בעיות מורכבות וגדולות הרבה יותר באמצעות מחשוב קוונטי. "הבינה המלאכותית חיונית להפיכת המחשוב הקוונטי לשימושי”, אמר ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה. "עם Ising, ה-AI הופכת לשכבת הבקרה – מערכת ההפעלה של מכונות קוונטיות, והופכת קיוביטים שבריריים למערכות Quantum-GPU אמינות הניתנות להרחבה".

טכנולוגיית GaN (גליום ניטריד) מאפשרת ליצור מוליכים למחצה, ואחת מתכונותיה היא האפשרות להקטין באופן משמעותי רכיבי הספק, ובמקביל לשמור על יעילות אנרגטית ברמה גבוהה. עד עתה מצאו את הטכנולוגיה הזו בעיקר במטענים של מכשירים, נייחים וניידים כאחד, אבל עכשיו היא נמצאת בדרך להשתלב בפס הייצור של המעבדים של אינטל. ענף הייצור של החברה חשף באחרונה פרטים על טכנולוגיית צ'יפלט, המבוססת על GaN, שפותחה על פרוסות סיליקון בקוטר של 300 מ"מ – שהוא תהליך הייצור התעשייתי הסטנדרטי. על פי אינטל, מדובר בפלטפורמה שכבר מוכנה לשימוש תעשייתי. באינטל מספרים שהחברה החלה לחקור את השימוש ב-GaN משום שטכנולוגיות הסיליקון המסורתיות מתקרבות למגבלות הפיזיקליות שלהן, עקב היותו חומר שמפסיק לתפקד באופן אמין בטמפרטורות מעל 150 מעלות צלזיוס, ובקצבי מיתוג גבוהים הוא מאבד אנרגיה רבה. לעומת זאת, טכנולוגיית ה-GaN מציעה צפיפות הספק גבוהה יותר, עם עמידות בטמפרטורות גבוהות בהרבה, כמו גם עם פחות אובדן אנרגיה. זאת, לצד היכולת לתפקד היטב בתדרים מעל 200 גיגה-הרץ. מאפיינים אלה, לפי החברה, מתאימים מאוד ליצירת מודמים לרשתות 5G ו-6G – ויש כיום מודם כזה בכל מעבד. במחקר לקראת הייצור הצליחו מהנדסי אינטל לייצר שכבת GaN בעובי של 19 מיקרו-מטר, שזה כחמישית מעובי של שערת אדם, ועם זאת לספק את כל היכולות לתקשורת אלחוטית מהדור הבא. היישומים האפשריים שמסמנים בחברה עבור השימוש בשכבות GaN, שכאמור מוטמעות בפרסות 300 מ"מ סטנדרטיות, הם בעיקר וסתי מתח קטנים אבל יעילים יותר לשימוש במרכזי נתונים ותחנות בסיס שעובדות עם תדרי תקשורת מתקדמים.

עמותת קהילת שבט הנובה העלתה באחרונה, כשנתיים וחצי אחרי ה-7 באוקטובר, ובמסגרתו הטבח הנורא במסיבה, את האתר הרשמי החדש שלה. האתר מרכז במקום אחד את כלל הפעילויות, התוכניות והיוזמות שמובילה העמותה מאז אסון ה־7 באוקטובר, ולדבריה מנגיש מידע ברור ומעודכן על מיצוי זכויות, גופים מטפלים, שירותי סיוע, חדשות ועדכונים מהקהילה, חדשות שקשורות בנושא ככלל ומאמרים. בעמותה אומרים כי האתר "נבנה מתוך הקשבה לצרכי שורדי ושורדות המסיבות, שורדי ושורדות השבי, והמשפחות השכולות", ומציג אזור אישי לחברות ולחברי הקהילה. מדובר במרחב ייעודי, שבו כל אחת ואחד מהחברים.ות יכול לקבל מידע מותאם, עדכני ומרוכז, במטרה לסייע בהתמודדות עם האתגרים השונים וליצור רצף של מידע, תמיכה ושייכות. אזור ההנצחה לנרצחים בפסטיבל הנובה. צילום: לכידת מסך מתוך האתר בלב האתר נמצא אזור ההנצחה – עמוד אישי לכל אחד ואחת מהנרצחים.ות. זהו מרחב זיכרון "מכבד ומרגש", על פי ההודעה, שמאפשר למשפחות, לחברים ולציבור כולו להכיר את סיפור חייהם של הנרצחים. בנוסף, באתר קיים מתחם בשם Nova Market, שמרכז תחת קורת גג אחת מגוון בעלי עסקים מקהילת הנובה. לחשיפה, חיזוק והזדמנות צמיחה. ה-Nova Market. צילום: לכידת מסך מתוך האתר האתר החדש נבנה מתוך ההבנה שידע יוצר יציבות גם בתוך מציאות מורכבת. הוא מהווה צעד נוסף בבניית בית דיגיטלי עבור קהילת שבט הנובה כולה. קהילת הנובה היא הקהילה הגדולה ביותר שנפגעה בטבח ה-7 באוקטובר, וכוללת אלפי אנשים מרקעים, גילאים ומצבים סוציו-אקונומיים מגוונים, מכל רחבי הארץ. הקהילה מורכבת משורדי המסיבות נובה, אשרום, פסיידאק ומידברן, לצד 413 משפחות שכולות, שורדי שבי ובני משפחותיהם, שכולם מתמודדים עם אובדן, טראומה ואתגרים מתמשכים. עמותת קהילת שבט הנובה, המאגדת כ-3,750 שורדים, מבצעת מאז האסון פעולות שיקום, חיזוק חוסן, הנצחה והסברה, במטרה לסייע לחברי הקהילה לשוב לשגרת חיים מיטיבה ולבנות עבורם עתיד.

נוטניקס (נאסד"ק: NTNX) – המובילה במחשוב רב-ענני היברידי – הציגה באחרונה את ממצאי הסקר והמחקר השנתי השמיני של מדד הענן הארגוני (ECI), המודד את התקדמות ארגונים ברחבי העולם באימוץ הענן. המחקר, בו רואיינו כ-1,600 מנהלים ובעלי תפקידים בתחום ה-IT, בחן מקרוב את האתגרים שעומדים בפני מנהלי IT כשהם מתמודדים עם הגידול המהיר בשימוש בבינה מלאכותית ובצורך במודרניזציה של יישומים ותשתיות בארגונים. העלייה המהירה באימוץ הבינה המלאכותית בארגונים בשנה האחרונה מאלצת גל של מודרניזציה של תשתיות, כאשר חברות ממהרות לבנות ולהריץ יישומים בצורה יעילה יותר. למעשה, הקונטיינרים הפכו לרכיב מרכזי באסטרטגיית התשתית עבור יישומים ארגוניים, כאשר הסקר מראה כי 85% מהמשיבים מדווחים כי הבינה המלאכותית מאיצה את אימוץ הקונטיינרים כדי לשפר מהירות, אמינות ויכולת גידול. על פי המחקר עולה כי חוסר חיבור (Silos) בין יחידות בארגון יוצר סיכונים חדשים. 82% מהמשיבים סבורים כי ההפרדה בין היחידות העסקיות ל-IT מקשה על ביצוע יעיל של יוזמות טכנולוגיות, מה שמאט את לוח הזמנים של פריסת יישומים חדשים ומגביר את המורכבות. בנוסף, ה-Shadow IT – קיומם של יישומים בארגון אשר אינם ידועים ל-IT – יוצר אתגרי אבטחה ובקרה. 79% ממנהלי IT נתקלים ביישומים שנוצרו ב-AI או סוכני AI שנוצרים על ידי עובדים, בלי ידיעת ה-IT. 87% מאמינים ששימוש לא מורשה בבינה מלאכותית יוצר סיכון, כולל חשיפת נתונים רגישים וקניין רוחני. תופעה זו מדגישה את הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר בין אנשי ה-IT לבעלי עניין עסקיים כדי להבטיח שיוזמות בינה מלאכותית ישארו בטוחות ותואמות למטרות הארגון. סוכני AI: פוטנציאל עסקי עצום בצד דגש על ריבונות נתונים עוד עולה מהמחקר כי סוכני AI יוצרים פוטנציאל עסקי עצום לארגון. 61% ממנהלי ה-IT מצפים שסוכני הבינה המלאכותית ישפרו את חוויית הלקוחות או העובדים. 58% גם צופים שסוכני AI ישפרו את הפרודוקטיביות והיעילות. בנוסף, יש הסבורים שסוכני AI יכולים למלא תפקיד עמוק יותר, כאשר 57% רואים פוטנציאל לסוכני AI ליצור מוצרים, שירותים או מקורות הכנסה חדשים. 80% מהנשאלים אמרו ש-ריבונות נתונים נמצאת בעדיפות גבוהה בארגון שלהם בקבלת החלטות על בחירת תשתיות, כולל היכן להשתמש בקונטיינרים. למעשה, דרישות רגולציה לעיתים קרובות דוחפות ארגונים לשמור נתונים פיזית בתוך המדינה שבה נאספו. יותר ממחצית (57%) מהמשיבים דיווח כי הם מרגישים צורך להפעיל את התשתית שלהם בתוך מדינה אחת, בין אם מקומית או דרך אזור ענן מקומי, בעיקר בשל חששות אבטחה או הגנת מידע. קונטיינרים הם הבסיס ליישומים מודרניים עוד עולה מהמחקר כי ארגונים פונים לאימוץ קונטיינרים כדי לתמוך בעומסי עבודה מבוססי בינה מלאכותית ובפיתוח יישומים מודרניים. 87% מהמשיבים מצפים שהשימוש בקונטיינרים ליישומים יגדל בשלוש השנים הקרובות, בעוד ש-83% אומרים שהם כבר בונים יישומים חדשים בקונטיינרים. בנוסף, 85% מהמשיבים סבורים שהבינה המלאכותית מאיצה את אימוץ הקונטיינרים, מה שמדגיש מדוע ארגונים צריכים לפתח את אסטרטגיות התשתית שלהם כדי להתמודד עם עומסי עבודה בקונטיינרים. ההנהלה לוחצת ליישם AI למרות תשתיות לא מתאימות נתון מעניין נוסף שעלה מהמחקר נוגע בהחלטות לפריסת יישומי AI. על פי הממצאים, ההנחיה לפרוס יישומי AI מגיעה מן ההנהלה, למרות שהתשתית אינה מוכנה לתמוך בכך. 59% מהמשיבים צופים שלארגון שלהם יהיו יותר מחמישה יישומים מבוססי בינה מלאכותית בשלוש השנים הקרובות. ואולם, אם הארגון שלהם היה צריך לפרוס יישומי בינה מלאכותית בתשתית מקומית, 82% רואים את התשתית הנוכחית שלהם כלא מוכנה במלואה לתמוך בכך. סקר ה-ECI השמיני ביוזמת נוטניקס נערך בנובמבר 2025 על ידי Wakefield Research, אשר ראיינו למעלה מ-1,600 מנהלי ענן, IT והנדסה, עם לפחות תפקיד ברמת מנהל. המשיבים מייצגים ארגונים עם 500 עובדים ומעלה ברחבי אוסטרליה, ברזיל, צרפת, גרמניה, הודו, איטליה, יפן, מקסיקו, הולנד, ממלכת ערב הסעודית, סינגפור, ספרד, בריטניה וארצות הברית. למידע נוסף על הדו"ח והממצאים, אנא הורידו כאן את הדו"ח השנתי השמיני המלא של ECI. לפרטים ורישום לכנס נוטניקס הקרוב, ה-21.6 – היכנסו לכאן

במסגרת תוכנית "ניצנים" ובשיתוף מערך הדיגיטל הלאומי, תלמידי תיכון פיתחו כלי לשיפור החיפוש במאגרי יד ושם, שבהם מיליוני פריטים דיגיטליים, חלקם ללא תיאור מספק. כתוצאה מכך, חיפושים רגילים מפספסים לא פעם חומרים רלוונטיים. הצוות פיתח מנוע חיפוש מבוסס בינה מלאכותית, שמאפשר לשאול שאלות חופשיות ולקבל תוצאות לפי הקשר ולא רק על פי מילות מפתח. לצורך הפיתוח נאספו יותר מ-13 אלף פריטים, והמערכת מייצרת לכל תמונה תיאור רחב, כולל הקשר היסטורי. כך, למשל, הצליחה המערכת לקשר בין תמונות מתוך "אלבום אושוויץ" לבין סיפורה של ניצולת השואה לילי ג'ייקוב גם כאשר המידע לא הופיע במפורש בתיאור המקורי. צילום מסך מתוך כלי החיפוש החדש שפותח למען איתור מידע חכם במוזיאון יד ושם. צילום: יח"צ תוכנית "ניצנים" שמופעלת על ידי עמותת בנתיבי אודי מתפרסת כיום ב-89 יישובים ברחבי הארץ ומונה כ-5,000 חניכים וחניכות, וצפויה להגיע עד שנת 2030 לכ-10,000 משתתפים מדי שנה. היא כוללת ארבע חטיבות: מחטיבת ביניים, דרך תיכון, מכינה קדם-צבאית ועד מסלול ייעודי למשתחררים המעוניינים להשתלב בהיי-טק. סא"ל (מיל') קורין כהן-מתוק, מנהלת התוכנית, אומרת כי "יש חשיבות לאופן שבו מנגישים את הסיפור לדור הבא. הטכנולוגיה מאפשרת לתלמידים לא רק ללמוד את ההיסטוריה, אלא לעבוד איתה". קרן קציר שטיבל, מנהלת היחידה לפיתוח עסקי בר קיימא ואחריות תאגידית במערך הדיגיטל הלאומי, הוסיפה כי "חיבור בין תלמידים לעולמות הטכנולוגיה דרך התנסות מעשית הוא מרכיב מרכזי בהכשרה שלהם לעתיד. תוכניות כמו 'ניצנים' מאפשרות להם להתמודד עם אתגרים אמיתיים ולפתח פתרונות רלוונטיים". לעת עתה הכלי עדיין נמצא בשלבי פיתוח, כשהאתגר המרכזי הוא שיפור דיוק תוצאות החיפוש, במיוחד כשמדובר בהקשרים היסטוריים מורכבים, אך הפרויקט מציף סוגיה חשובה על השימוש ב-AI גם עבור מוסדות חינוך וארכיונים ברחבי העולם.

"המלחמות של המאה ה-21 אינן מתנהלות עוד רק בשדות הקרב הפיזיים. הן מתנהלות במקביל גם בזירת המידע, ברשתות החברתיות, בפלטפורמות כמו טיקטוק (TikTok), טלגרם (Telegram) ואינסטגרם (Instagram) ובתקשורת הבינלאומית. זהו שדה קרב חדש: תודעתי, דיגיטלי וגלובלי. בעידן הבינה המלאכותית הזירה הזו משתנה במהירות חסרת תקדים. מאז ה-7 באוקטובר 2023, ובעיקר בעימותים האחרונים בין ישראל לאיראן, שדה הקרב הדיגיטלי הפך למעבדה חיה של תעמולה מבוססת בינה מלאכותית", כך אמר ד"ר אסף שפיינר, ראש התוכנית לתואר שני בפקולטה להנדסת תוכנה, המכללה האקדמית להנדסה עזריאלי ירושלים. בראיון לאנשים ומחשבים אמר ד"ר שפיינר כי "עידן הבינה המלאכותית מעניק טכנולוגיות שמאפשרות יצירה אוטומטית של טקסטים, תמונות, סרטונים וקולות. כך, הפצת המידע הופכת לפעולה מהירה, זולה ונגישה לכל גורם – מדינות, ארגונים ואפילו יחידים. התוצאה היא מאבק מתמיד על עיצוב המציאות כפי שהיא נתפשת בעיני הציבור". לדבריו, "עם AI, בתוך זמן קצר ניתן להציף את הרשת בעשרות אלפי חשבונות. כך למשל, נחשפו קמפיינים מבוססי דיפ-פייק שהגיעו לעשרות ומאות מיליוני צפיות, שהמשתמשים נחשפים שוב ושוב לאותו מסר. גם אם המסר נוצר באופן מלאכותי, נוצרת תחושה של קונצנזוס ציבורי, למרות שמדובר בפעילות מתוזמנת היטב". "ייצור המוני של תודעה" "אחד השינויים המרכזיים בעידן ה-AI", ציין ד"ר שפיינר, "הוא ביכולת לייצר מידע בקנה מידה עצום ובמהירות גבוהה. מערכות AI מסוגלות לכתוב אלפי פוסטים, תגובות ומאמרים בתוך זמן קצר, תוך התאמה לקהלי יעד שונים ובשפות שונות. רשתות של חשבונות אוטומטיים או חצי-אוטומטיים פועלות באופן מתוזמן, מפיצות מסרים אחידים ומעצבות שיח ציבורי. כאשר אלפי פרופילים לכאורה מביעים עמדה דומה, קשה להבחין שמדובר במבצע מתוזמן ולא בדעת קהל אותנטית. האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מעצימים את התופעה, כי תוכן שמעורר רגש חזק זוכה לחשיפה רחבה יותר, גם כשהוא שגוי או מטעה". "מאחורי הקלעים נעשה שימוש גם במודלים של שפה לכתיבת מאמרים לאתרי חדשות מזויפים, ליצירת פרופילים פיקטיביים שנדמים לאנשים אמיתיים ולהפעלת קמפיינים גלובליים, המכוונים להשפיע על דעת קהל במדינות אחרות", הוסיף ד"ר שפיינר, "לעתים, קריסת תשתיות אינטרנט במדינה אחת הובילה להיעלמות פתאומית של אלפי חשבונות. זו עדות לפעילות מתוזמנת ומרוכזת". תמונות שמיליונים ראו – ואיש לא צילם שותפה מיליוני פעמים על אף שהיא תוצר AI. תמונת מחנה אוהלים לבנים ברקע הרים מושלגים עם הכיתוב 'All Eyes on Rafah'. צילום: לכידת מסך מהרשת, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכות יוצרים "המהפכה הדרמטית ביותר מתרחשת בעולם החזותי", הוסיף ואמר ד"ר שפיינר. "בעבר, יצירת זיוף משכנע דרשה יכולות גרפיות מתקדמות וזמן רב. כיום, ניתן לייצר דימויים ריאליסטיים בתוך דקות. כך, תמונה ויראלית של מחנה אוהלים לבנים ברקע הרים מושלגים עם הכיתוב 'All Eyes on Rafah' שותפה עשרות מיליוני פעמים, למרות שנוצרה ב-AI. בתגובה הופצה תמונה נגדית, גם היא מבוססת AI, שזכתה למיליוני שיתופים. שני הצדדים הפכו ליצרני תוכן סינתטי בהיקף תעשייתי. גם סרטונים אינם חסינים והם 'זוכים' לטיפול AI. במקרים אחרים הופצו סרטונים ממשחקי מחשב, כאילו היו תיעוד אמיתי של תקיפות צבאיות. הקושי להבחין בין אמת לזיוף גדל ככל שהתוכן נראה אמין יותר ומופץ מהר יותר". "מלחמת ה-AI הראשונה" "העימותים האחרונים ממחישים עד כמה הבינה המלאכותית הפכה לכלי מרכזי בלוחמה תודעתית, עד שחוקרים מכנים אותם ב'מלחמת ה-AI הראשונה'. סרטוני פגיעות שלא התרחשו ותיעוד שקרי של מטוסים שהופלו – כולם הופצו כחלק ממאמץ לעיצוב הנרטיב, כאשר עבור מרבית הצופים התוכן נראה אמין לחלוטין. עוד היו גם שידורים רשמיים שכללו תכנים שהתבררו כמזויפים. כך, שימוש בפרסונות דיגיטליות ובקמפיינים מתוזמנים הפך לחלק מהמאבק על דעת הקהל הבינלאומית". "תעמולה ומלחמה פסיכולוגית אינן תופעות חדשות, אך הבינה המלאכותית משנה אותן מן היסוד באמצעות שילוב של היקף עצום, מהירות הפצה גבוהה ואמינות לכאורה", סיכם ד"ר שפיינר. "אנו מתקרבים למציאות שבה בני אדם לא יוכלו להבחין בין מדיה אותנטית למפוברקת – בלא סיוע טכנולוגי. ההתמודדות עם המציאות הזו מחייבת שילוב בין פיתוח טכנולוגיות לזיהוי וסימון תוכן, מהלכים רגולטוריים שיחייבו שקיפות, וחיזוק האוריינות הדיגיטלית של הציבור. הבינה המלאכותית הפכה לגורם שמשנה את האופן שבו אנו תופשים אמת, מידע ואמון. האתגר המרכזי אינו רק לנצח בקרב על התודעה, אלא לשמור על היכולת להבחין בין מה שקרה באמת לבין מה שמישהו רצה שנחשוב שקרה".

זוכרים את נוקיה? את קודאק? את בלוקבסטר? כמו בכל מהפכה טכנולוגית, גם עכשיו במהפכה העצומה הזו של הבינה המלאכותית מי שלא יקפוץ על העגלה – ישאר הרחק מאחור. בעידן סוכני ה-AI מי שלא יאמץ את הטכנולוגיה, יפנה את המגרש למתחרים שלו. לכולם בעולם העסקי כבר ברור שאנו נמצאים בעידן חדש – עידן סוכני ה-AI, אשר מביא עימו פוטנציאל רב של התייעלות, הספקים גבוהים יותר ואפשרויות חדשות להגדלת ההכנסות והרווח. אנחנו עדים לסינרגיה חסרת תקדים: הנגישות ל-Big Data בענן, בשילוב יכולות העיבוד של ה-GenAI, הולידו את סוכני ה-AI האוטונומיים. בניגוד לצ'טבוטים המוכרים, הסוכנים החדשים מסוגלים לנתח הקשרים עסקיים מורכבים, לגשת למאגרי המידע בזמן אמת ולסגור מעגלי טיפול מקצה לקצה במערכות הליבה של הארגון. הקישור של סוכנים אלו למידע בענן הוא ה"דלק" שמניע את המהפכה. כאשר הסוכן מחובר ל-SharePoint הארגוני, למערכות ה-CRM או למאגרי ידע חיצוניים דרך הענן, הוא הופך ממנוע חיפוש פסיבי לעוזר אקטיבי המבין את הטרמינולוגיה הייחודית של הארגון ומספק ערך עסקי מיידי. המעבר מתהליכים אנלוגיים ידניים לדיגיטציה מלאה והצטרפות לעידן טכנולוגי חדשני, עובר דרך הטמעה חכמה של סוכני AI. הסוכנים הם כבר לא חזון לעתיד, אלא כלי עבודה שצריך לאמץ במהירות המומחה שתמיד חלמתם עליו המטרה היא להפוך את סוכן ה-AI למומחה שתמיד חלמתם עליו בצוות, כזה שאתם עיצבתם ואימנתם לפי הצרכים של הארגון. הסוכן לומד את ההנחיות הבסיסיות של התפקיד, מתעדכן בידע רלוונטי (פנימי וחיצוני), מטמיע את הטרמינולוגיה הארגונית הספציפית ובסוף מתחבר למערכות האופרטיביות כדי לבצע פעולות בפועל. ניתן לחלק את עולם הסוכנים לשלוש קטגוריות מרכזיות המאפשרות מעבר משיטות עבודה ידניות לתוצאות מדהימות בשטח: עוזר אישי (Personal Assistant) – סוכן המתמקד בייעול עבודת הפרט, ניהול משימות אישי וסיכום אינטראקציות יומיומיות. סוכן מידע ארגוני (Organizational Information Agent) – סוכן בעל גישה חכמה למאגרי המידע הפנימיים בארגון. הוא מסוגל לתמצת חוזים מורכבים, לענות על שאלות בנושאי נהלים המבוססים על מידע במאגרי המידע הארגוניים ולחסוך שעות של חיפוש ידני במסמכים. סוכן מחקר (Research Agent) – סוכן "מעמיק" יותר, המסוגל לאסוף ולעבד מידע עדכני חיצוני – כגון טכנולוגיות חדשות, רגולציה ומגמות שוק. דוגמה לכך היא סוכן המייעץ לעורכי דין על דרכי פעולה מסחריות ומשפטיות לאחר ניתוח מאות הסכמים קיימים, או סוכן המייעץ לרופאים מה הטיפול הנדרש לפציינט על בסיס התסמינים. סוכני AI בתעשיית האנרגיה: החלטות בזמן אמת על מנת להבין מעט יותר את העוצמה בשילוב סוכני AI אציג כמה מקרי שימוש מעניינים שביצענו בארגונים אשר אימצו את סוכני ה-AI. כך למשל, בחברת אנרגיה ישראלית-גלובלית גדולה סוכני ה-AI משמשים כזרוע אסטרטגית לניתוח שוק: החברה הטמיעה סוכן מחקר, המנטר באופן רציף מגמות בשוק האנרגיה המתחדשת, שינויי רגולציה וטכנולוגיות חדשות. במקום שצוותי מחקר יבלו ימים באיסוף נתונים, הסוכן מספק תמונת מצב מזוקקת, המאפשרת לקבל החלטות על השקעות ותשתית בזמן אמת. היכולת של הסוכן להצליב בין מידע חיצוני (מגמות עולמיות) למידע פנימי (יכולות הארגון, הסכמים קיימים, ספקים ושותפים מובילים וכו') הופכת אותו לנכס קריטי בשוק תחרותי. משדרגים את הארגון. סוכני ה-AI. צילום: ShutterStock מהפכה בעולם הבריאות: אבחון ודימות בענן באחד מגופי הבריאות הידועים בישראל חוברו מערכות דימות ואבחון ישירות לענן, תוך שימוש ביכולות GenAI. בעקבות החיבור עובדי הארגון נהנים מאבחון מהיר ומדויק, מצמצום טעויות אנוש, מהנגשת המידע למטופלים, מגמישות בתפעול השוטף (ניתן להגדיל ולהקטין משאבים בקלות), מעמידה בתקנים וברגולציה המתעדכנת ומהקלה בתפעול השוטף – בזכות חיבור כלל המערכות למערכת אחת אחודה בענן. אקדמיה חכמה: שיפור חוויית הסטודנט במוסד אקדמי מוביל הוטמע סוכן AI המחובר למערכת CRM מובילה ולמערכות המידע הארגוניות, כדי לשפר את הליך הרישום והשירות שניתן למועמדים. הסוכן מסוגל: לענות על שאלות מורכבות של מועמדים לגבי תחומי לימוד ושילובי חוגים, לספק מסמכים רלוונטיים באופן אוטונומי, לבצע חישוב מדויק של סיכויי קבלה על סמך נתוני המועמד ודרישות הסף, ולבסוף – לקשר את הפונה למענה אנושי בעת הצורך. המעבר מתהליכים אנלוגיים ידניים לדיגיטציה מלאה והצטרפות לעידן טכנולוגי חדשני, עובר דרך הטמעה חכמה של סוכני AI. הסוכנים הם כבר לא חזון לעתיד, אלא כלי עבודה שצריך לאמץ במהירות. ארגונים שישכילו לחבר את סוכני ה-AI שלהם למקורות המידע בארגון, ויאפשרו לסוכן לבצע עבורם פעולות (במקום או לצד הגורם האנושי), יזכו ב"מומחה" חדש בצוות שיעניק להם יתרון תחרותי יוצא דופן. הכותב הוא מנכ"ל קלאודוג'ו – חברת פתרונות הענן הדאטה ו-AI מבית בזק בינלאומי

טיקטוק ישראל (TikTok Israel) ועמותת מצעד החיים (March of the Living) נרתמו גם השנה לשימור עדויות של שורדי שואה ולהנצחת זיכרון השואה, עם פרויקט תוכן ייחודי שעלה ברשת החברתית טיקטוק אמש (ב') – ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. במסגרת היוזמה יוצר התוכן שרון בנימין – מורה שהפך לאחת הדמויות הבולטות בלימוד תנ"ך ברשת עם כ-93 אלף עוקבים – ראיין את שורדת השואה בת ה-93 רינה צ'צ'קס אקסלברד, שתצעד על אדמת פולין היום – יום הזיכרון לשואה ולגבורה תשפ"ו – במסגרת מצעד החיים. כך, דרך שיחה אישית ומרגשת, באמצעות שימוש בכלים, שפה ועריכה המותאמים לפלטפורמת טיקטוק, נחשפים המשתמשים לסיפור חייה המטלטל ולכוח הרוח האנושית שהיא מייצגת. @tanachbaktana העדות של רינה צ'צ'קס #מצעדהחיים #יוםשואה ♬ original sound – Sharon Benyamin פרויקט זה הוא חלק משיתוף פעולה בין טיקטוק ומצעד החיים, המתקיים זו השנה השלישית ברציפות, שמטרתו להנגיש את זיכרון השואה ולהעלות את המודעות למאבק באנטישמיות בקרב קהלים רחבים, ובפרט לדור הצעיר ברחבי העולם. שיתוף הפעולה בין הפלטפורמה הדיגיטלית המובילה לבין אחד ממיזמי ההנצחה המרכזיים בעולם היהודי, הפך בשנים האחרונות לכלי משמעותי בחינוך לזיכרון השואה ובהנגשת עדויות שורדי שואה. לאחר שנתיים בהן טיקטוק השתתפה במצעד החיים, עם משלחות של יוצרי תוכן מהארץ ומהעולם, שהעבירו את החוויה האישית שלהם ויצרו תוכן חינוכי ולימודי על זיכרון השואה – השנה, על רקע המצב הביטחוני, לא יצאה משלחת היוצרים שתוכננה לקחת חלק במצעד החיים בפולין. לכן, כדי להמשיך להנכיח בפלטפורמה את השיח סביב שואת העם היהודי, השיקו טיקטוק ומצעד החיים את תיעוד סיפורה של צ'צ'קס אקסלברד כחלק ממארג כולל של יצירת תכנים המיועדים להישמר על גבי הפלטפורמה לדורות הבאים ולהוות עדות חיה לנצח. סיפורה של שורדת השואה רינה צ'צ'קס אקסלברד נולדה בשנת 1933 בפינסק – שהייתה אז בשטח פולין. ביולי 1941 נרצחו אביה יצחק וסבה יהודה בבורות הריגה, ועולמה חרב עליה. היא ניצלה בזכות תושייתה של אמה, מניה שיינברג, ששכנעה את הנאצים כי בתה נראית כבן. בגטו פינסק חוותה רעב ופחד מתמיד, ובאוקטובר 1942 הסתתרה עם אמה במחבוא תת קרקעי. בהמשך מצאו השתיים מקלט אצל עוזרת הבית שורה, שהחביאה אותן בבור מתחת לאח, שם שהו יחד עם קרוב משפחה נוסף במשך 18 חודשים, כשהן תלויות באספקת מזון שהעבירה להן שורה, שהוכרה לימים כחסידת אומות העולם. לאחר המלחמה הגיעה צ'צ'קס אקסלברד לישראל, שירתה בצה"ל, הקימה משפחה והקדישה את חייה לחינוך. כיום היא אם לשבעה, סבתא ל-23 ול-11 נינים, ורואה במשפחתה הגדולה ביטוי לניצחון הרוח על החושך. "חלק בלתי נפרד מהעשייה לחינוך והענקת כלים וידע עבור הדורות הבאים" ליאור וינטרוב, סמנכ"ל מדיניות ציבורית וקשרי ממשל, אמר: "טיקטוק מחויבת להעלות את המודעות למאבק באנטישמיות ולפעול לשימור זיכרון השואה. השותפות עם מצעד החיים היא חלק בלתי נפרד מהעשייה הרחבה שלנו בכל העולם לחינוך והענקת כלים וידע עבור הדורות הבאים, ואנחנו גאים להמשיך ולקיים אותה גם השנה במסגרת מעט שונה יותר". מנכ"לית מצעד החיים בישראל, רויטל יכין קרקובסקי: "באמצעות שיתוף הפעולה המתמשך של טיקטוק עם מצעד החיים, עשרות מיליוני צעירים ומבוגרים, מקבלים תוכן על השואה, מפי שורדי השואה. חינוך על השואה היא התשובה של מצעד החיים לאנטישמיות ברשתות החברתיות, ואנחנו מודים לטיקטוק על השותפות. יש לנו זמן מוגבל לשמוע מפי השורדים את מה שקרה בשואה, והעדויות האלה הן התשובה להכחשת השואה".