מחר (ב') יפתח בבית המשפט בוושינגטון אחד המשפטים המשמעותיים ביותר בתולדות ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta). במשפט זה רשות הסחר הפדרלית האמריקנית, ה-FTC, יוצאת למאבק משפטי נגד ענקית הרשתות החברתיות, במטרה לחייב אותה למכור את שתי נכסיה המרכזיים, ווסטאפ (WhatsApp) ואינסטגרם (Instagram). התביעה, שהחלה את דרכה עוד בשנת 2020, טוענת כי מטא, אשר נקראה אז פייסבוק, ניצלה במשך שנים באופן בלתי חוקי את מעמדה המונופוליסטי בשוק המדיה החברתית, באמצעות שורה של פעולות אנטי-תחרותיות. במרכז התביעה עומדות רכישות העבר של אינסטגרם בשנת 2012 ושל ווטסאפ שנתיים לאחר מכן. ה-FTC טוען כי מטא רכשה את שתי האפליקציות במטרה "לנטרל תחרות פוטנציאלית", ובכך הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים. על פי מסמכים שהוצגו על ידי התביעה, מייסד ומנכ"ל מטא, מארק צוקרברג, ציין בשנת 2012, בהתכתבות פנימית, כי רכישת אינסטגרם נועדה "לנטרל מתחרה פוטנציאלי". לטענת התביעה, התנהלות זו, של "קנה או קבור" מתחרים, אפשרה למטא לשמר את כוחה המונופוליסטי בשוק. כעת, וכדי לתקן את המצב, דורשת ה-FTC מ-מטא למכור את שתי החברות הבת לחברות אחרות, ובכך לאפשר תחרות חופשית יותר בשוק הרשתות החברתיות. The FTC’s weak lawsuit against Meta ignores reality. The evidence at trial will show what every 17-year-old in the world knows: Instagram competes with TikTok (and YouTube and X and many other apps). https://t.co/dN8KqZCUeC — Meta Newsroom (@MetaNewsroom) April 13, 2025 האם מטא באמת מונופול בתחום המדיה החברתית? מטא מצידה דוחה בתוקף את הטענות ומכנה את התביעה "חסרת בסיס". החברה טוענת כי שוק הרשתות החברתיות תחרותי ביותר וכולל שחקנים משמעותיים כמו טיקטוק (TikTok), יוטיוב (YouTube), סנאפצ'ט (Snapchat), בלוסקיי (Bluesky) ו-X (לשעבר טוויטר), בין השאר. לדברי מטא, שצוטטו בתקשורת העולמית, התביעה של ה-FTC "מתעלמת מאיך שהשוק באמת עובד, ורודפת אחרי תיאוריה שלא מחזיקה מעמד בעולם האמיתי". עוד טוענת הענקית ממנלו פארק כי היא השקיעה מיליארדי דולרים ומיליוני שעות עבודה, כדי לשפר את ווטסאפ ו-אינסטגרם ולהפוך אותן לאפליקציות טובות, אמינות ובטוחות יותר. אחד האתגרים המשמעותיים שעומדים בפני ה-FTC הוא להוכיח שלמטא אכן יש כוח מונופוליסטי בשוק הרלוונטי. מטא טוענת כי אם בוחנים את הזמן הכולל שמשתמשים מבלים באפליקציות שונות, כולל ב-טיקטוק וב-יוטיוב, חלקה בשוק קטן מ-30%. יתרה מכך, החברה מדגישה כי רכישות הפלטפורמות שבהן עסקינן אושרו בעבר על ידי רגולטורים, בשנת 2012 ו-2014. עם זאת, ה-FTC גורסת כי מטא לא מסרה את כל המידע הרלוונטי לרכישה בזמן הבדיקות הללו. Meta’s spox has been effective at seeding the talking point that the FTC “cleared” the acquisitions of Instagram and WhatsApp a decade ago. Again, the court has already dispensed of this issue – twice – and not in Meta’s favor. https://t.co/SqvUkomuFx pic.twitter.com/zCUS3xRNnA — Lee Hepner (@LeeHepner) April 14, 2025 "בלי אינסטגרם ו-ווטסאפ, מה בעצם נשאר ממטא?" אם ה-FTC תצליח להוכיח את טענותיה במשפט ותכפה על מטא למכור את חברת הבת המשגשגות, עלולות להיות לדבר השלכות מרחיקות לכת על החברה האם. ההשלכות לכך יכולות להיות כה חמורות עד כדי שאנליסטים מעריכים כי ללא שתי האפליקציות הללו, זהותה העתידית של מטא מוטלת בספק. מייק פרו, סגן נשיא מחקר בפורסטר, התבטא בנושא ואמר כי "בלי אינסטגרם ו-ווטסאפ, מה בעצם נשאר ממטא? האם פייסבוק תוכל להתחרות ברצינות באינסטגרם עצמאית?" הוא גם הוסיף ותהה האם ת'רדס (Threads) – הרשת החברתית החדשה יותר שמטא הקימה כחיקוי/מענה ל-X – יכולה לייצר רווחים בקנה מידה גדול? ואף השיב על השאלה במענה "בספק רב". בנוסף, פיצול החברה עלול לפגוע בהכנסותיה של מטא מפרסום, המהוות את עיקר רווחיה – אשתקד הכנסות אלו עמדו על למעלה מ-160 מיליארד דולר. אתגר נוסף עבור מטא במקרה של הפסד הוא הקושי הטכני בהפרדת התשתיות של אינסטגרם ו-ווסטאפ משאר מערכות החברה, שכן הן הפכו לשזורות זו בזו במהלך השנים. למרות שבהתחלה פעלו האפליקציות באופן עצמאי יחסית, כיום הן משולבות עמוק במערכות הנתונים והטכנולוגיה של מטא. המשפט צפוי להימשך שבעה עד שמונה שבועות ובמהלכם צפויים להעיד בכירי מטא בהווה ובעבר, כולל המייסד והמנכ"ל צוקרברג והמנהלת התפעולית לשעבר של החברה, שריל סנדברג. גם ראשי אינסטגרם ו-ווטסאפ לשעבר ובהווה צפויים למסור עדות, כמו גם נציגים מחברות מתחרות כמו החברה ההורה של סנאפצ'ט סנאפ, טיקטוק ופינטרסט (Pinterest). Remember how Mark Zuckerberg started cozying up to Trump as Meta donated $1 million to his inauguration? Well now Zuckerberg is trying to cash in — reportedly lobbying Trump to settle the FTC’s antitrust lawsuit against Meta. This is why you always follow the money. — Robert Reich (@RBReich) April 3, 2025 אולי זו הסיבה לכך ש-צוק התקרב לטראמפ התקרבו מאוד. דונלד טראמפ ומארק צוקרברג. צילומים: BigStock וממשלת מקסיקו, מתוך ויקיפדיה מעניין לציין גם את הרקע הפוליטי של המשפט. התביעה החלה בתקופת ממשל טראמפ בכהונתו הראשונה, אז שררו יחסים מתוחים בין הנשיא ל-צוקרברג. עם זאת, מאז היבחרו של טראמפ לכהונה נוספת, ניכר ניסיון מצד צוקרברג להתקרב אל הנשיא וממשלו, כולל תרומה של צוקרברג לוועדת ההשבעה של טראמפ, ותשלום של 25 מיליון דולר במסגרת הסדר בתביעה שהגיש טראמפ לאחר השעייתו מפייסבוק ואינסטגרם. למרות ספקולציות שהועלו על כך שההתקרבות המסוימת תביא להתערבות מצד טראמפ לטובת מטא, נכון לעכשיו המשפט מתקיים כמתוכנן, ויו"ר ה-FTC, אנדרו פרגוסון, אף הכביר והצהיר כי עורכי דינו "להוטים" להתחיל במשפט נגד מטא. עם זאת, הוא גם ציין כי יציית ל"הוראות חוקיות" מהנשיא, כך שאפשרות להסדר שיבטל את המשפט עדיין קיימת, אם כי מומחים משפטיים מעריכים תסריט שכזה כלא סביר. תוצאות המשפט צפויות להשפיע באופן משמעותי על עתידה של מטא ועל תעשיית הרשתות החברתיות כולה. אם ה-FTC תנצח, ייתכן שנראה שינוי דרמטי במפת הכוחות בשוק, עם כניסה של שחקנים חדשים וצמיחה מחודשת של סטארט-אפים בתחום. מנגד, ניצחון של מטא יאפשר לה להמשיך ולשלוט בשוק הרשתות החברתיות, שווטסאפ ואינסטגרם מככבות בו.

בינה מלאכותית פוגשת אותנו בפעולות רבות ביומיום — בין אם זה חיפוש בגוגל שמשלים את השאלות שלנו, או ChatGPT שמסייע לנו לנסח מיילים. ואולם ה-AI לא רק מקלה על משימות אינטלקטואליות יומיומיות, יכולותיה מרחיקות לכת הרבה מעבר לכך, ויש לה פוטנציאל לשנות את עולם הבריאות ולייעל טיפולים רפואיים מצילי חיים. בינה מלאכותית תורמת רבות לעולם הרפואה בזכות היכולת ליצור רצף של החלטות מורכבות מותאמות סיטואציה — מדויקות, מהירות וחסכוניות. לבינה המלאכותית אין עדיין את כל היכולות של האדם. העתיד של הרפואה אינו האדם מול המכונה, אלא האדם והמכונה יחד, בשותפות שתשנה את פני הרפואה, כפי שאנו מכירים אותה. "מערכת ניתוח רובוטית, הלומדת מאלפי פרוצדורות שונות, יכולה לזהות טכניקות חדשניות ויעילות יותר. ניתן אף לדרוש ממערכת רובוטית להעתיק שיטת ניתוח מסוימת ברמת דיוק של רופא ספציפי. כיצד ה-AI משנה את הניתוח הרפואי? מוח קולקטיבי – רופאים מומחים משקיעים שנים בלמידה ובשיפור מיומנויותיהם. הם צופים במאות ניתוחים כדי להבין שיטות שונות ולבחור את הטכניקות הטובות ביותר, אך מוגבלים ביכולת האנושית לקלוט ולעבד מידע. באמצעות כלי AI, המסוגלים לעבד כמויות עצומות של מידע, ניתן לפתח מערכות ניתוח רובוטיות עם יתרונות על-אנושיים. לרוב AI אינה מוגבלת בזמן או בזיכרון – היא יכולה לעבד אלפי הקלטות של ניתוחים ולזכור את הניתוח הראשון באותה רמת דיוק כמו את האחרון. בינה מלאכותית משנה גם את האופן שבו רופאים לומדים ומשכללים את כישוריהם, מהכשרת רופאים צעירים ועד הנגשת ידע למנתחים במדינות מתפתחות. מובן כי לבינה מלאכותית יש עוד מה ללמוד מהאדם, כמו למשל הבנה של העולם הפיזיקלי ומוטוריקה עדינה, אך מערכות AI ילכו וישתפרו עם דורות חדשים של אלגוריתמים. חושים של רובוט – למערכת רובוטית בחדר ניתוח יש הרבה יותר מידע בכל רגע נתון מאשר לרופא, כמו גם זמני תגובה טובים יותר. לדוגמה: במקום שתי עיניו של האדם, למערכת הממוחשבת יש מספר מצלמות איכותיות המספקות מידע ויזואלי רב-ערוצי, עם פוקוס תמידי, וזאת כמובן בלי להתעייף. כיום, מצלמות זעירות יכולות אף להיכנס לגוף האדם. האתגר המרכזי הינו שלרובוטים עדיין אין יכולת מישוש מפותחת כמו החישה באמצעות העור האנושי, והדבר נדרש להרגשת כלים ונגיעות עדינות. יכולה לחולל בתחום הרפואה שינוי חיובי במיוחד. הבינה המלאכותית. צילום: אילוסטרציה. Shutterstock זיהוי דפוסים חדשים – AI מציידת את המנתחים בפרספקטיבה חדשה, שיכולה להוביל לגילוי שיטות ניתוח פורצות דרך וקביעת סטנדרטים רפואיים חדשים. באמצעות ניתוח נתונים מכל רחבי העולם, הבינה המלאכותית מסוגלת לפרוץ גבולות של טכניקות מבוססות. מערכת ניתוח רובוטית, הלומדת מאלפי פרוצדורות שונות, יכולה לזהות טכניקות חדשניות ויעילות יותר. ניתן אף לדרוש ממערכת רובוטית להעתיק שיטת ניתוח מסוימת ברמת דיוק של רופא ספציפי. הפחתת העומס הקוגניטיבי והפיזי – ניתוח אורך שעות ארוכות, והעייפות היא אויב מסוכן בחדר הניתוח. בדומה למערכות הטייס האוטומטי המתקדמות בעולם התעופה המסחרית, מערכות AI בחדר הניתוח יכולות לשמש כ"טייס אוטומטי כירורגי" – לא להחליף את המנתח, אלא לתמוך בו ברגעים קריטיים. AI יכולה להפחית משמעותית את הלחץ שבו מצויים מנתחים. בנוסף התאמת הפעולות למצבו הייחודי של כל מטופל חוסכת זמן יקר ומפחיתה את העומס הקוגניטיבי על הרופא, מה שמאפשר לו לבצע יותר ניתוחים ברמת ביצוע גבוהה יותר. ה-AI יכולה גם לשפר את ארגונומיית חדר הניתוח. לדוגמה, בניתוחי עיניים מנתחים רבים גורמים נזק לעצמם בשל רכינה ממושכת מעל פני המטופל, ומערכות רובוטיות יכולות להציע פתרונות ארגונומיים שמפחיתים את העומס הפיזי על הרופאים – מה שיכול לשפר את בריאותם לטווח ארוך ולהאריך את קריירת הניתוח שלהם. צמצום פערים – כיום, שני שליש מאוכלוסיית העולם אינם נהנים מגישה נאותה לטיפול כירורגי. שילוב AI עם טכנולוגיות ניתוח רובוטיות יכול לצמצם פער זה, ולאפשר טיפול איכותי לאוכלוסיות שלא זכו לכך בעבר. הבינה המלאכותית יכולה להנגיש לרופאים ידע מקצועי מהמודלים הטובים בעולם. גם במקומות עם גישה מוגבלת למשאבים, רופאים יוכלו ללמוד וליישם שיטות ניתוח מתקדמות, ובכך להרחיב את תחום ההתמחות שלהם ולספק טיפול ליותר מטופלים. המרכיב הכלכלי – ההוצאה הלאומית על בריאות גדולה, והיא צפויה להמשיך לגדול ממגוון סיבות, בהן עלייה בתוחלת החיים. הנטל הכלכלי של טיפול במטופלים עם מחלות כרוניות מורכבות עולה, והחוסר במשאבים של רופאים מיומנים נותן את אותותיו. מערכות AI אשר יציעו גילוי מוקדם, כמו גם הנגשת טיפול כירורגי מהיר ואיכותי, יורידו משמעותית את ההוצאות הלאומיות על בריאות ויתנו מענה רפואי מיטבי לכלל האוכלוסייה. לסיכום – שילוב מערכות AI בטכנולוגיה הרפואית הוא צעד חיוני לשיפור איכות הטיפול ונגישות טיפול מיטבי לאוכלוסייה. ה-AI יכולה לשנות את פני התחום, לקדם את עולם הבריאות, ולשמש כשער לעבר העתיד של טיפול רפואי אוטונומי מבוקר, תוך מתן סיוע למטפל – אך לא להחליפו. בעתיד הנראה לעין, האדם והבינה המלאכותית יעבדו יד ביד בסינרגיה ויציעו איכות טיפול מיטבית, כאשר מטופלים יוכלו לקבל גישה, טיפולים ושירותים רבים יותר, וזאת מבלי להגדיל את תקציב הבריאות. לחברות ישראליות יש פוטנציאל רב לעצב את המגמה הזו ולהביא תועלת עצומה לאזרחי המדינה ולעולם כולו. הכותב הוא מייסד, נשיא ומנהל רפואי של חברת פורסייט רובוטיקס – חלוצה בתחום הרובוטיקה הרפואית לניתוחי עיניים

החברה שייסד בשנה שעברה איליה סוצקבר, שהיה המדען הראשי של OpenAI, אחרי שעזב את מפתחת הבינה המלאכותית היוצרת והחברה האם של הכלי המצליח ChatGPT, משגשגת כבר, וזאת עוד בטרם הציגה לעולם את המוצר שלה. שוויה המוערך של החברה נאמד כעת ב-32 מיליארד דולר ולפי דיווחים היא זכתה באחרונה להשקעה מחברות בפרופיל מאוד גבוה – אנבידיה ואלפבית, החברה האם של גוגל. בדיוחים השונים על מעורבותן של אנבידיה ואלפבית בהשקעות בחברה לא צוין עם זאת מה היה גובה השקעותיהן של ענקיות הטק. The FT is reporting that Safe Superintelligence Inc has raised an additional $2 billion, and is now valued at $32 billion. Over six times SSI's previous $5 billion valuation from last September. Their only goal, and only intended product, is superintelligence. https://t.co/wRV5JzSdaa pic.twitter.com/5MYImgE5sm — Andrew Curran (@AndrewCurran_) April 13, 2025 כזכור, סוצקבר נטש את OpenAI אשתקד, אחרי שבחברה התגלעו חילוקי דעות פנימיים סביב הנהגתה, ובעיקר לאחר שנוצר "קצר" בינו לבין המנכ"ל של החברה והמייסד השותף סם אלטמן, עקב פיטוריו קצרי הטווח של אלטמן מהובלת החברה. אז נחשד כי סוצקבר מילא כנראה תפקיד מפתח באירועים שהובילו לפיטורי אלטמן, שבוטלו, כאמור, כמעט מיד עם הוצאתם לפועל. סוצקבר – מדען מחשבים יליד ישראל, שנחשב כעת לאחת הדמויות המרכזיות בעולם מחקר הבינה המלאכותית – הקים אחרי עזיבת OpenAI ביוני 2024 את SSI (ר"ת Safe Superintelligence) יחד עם דניאל גרוס, לשעבר ראש מחלקת הבינה המלאכותית של אפל, ועם חוקר הבינה המלאכותית דניאל לוי. מטרת החברה, כפי שהוגדרה, היא אחת ויחידה: פיתוח "אינטליגנציה עילאית בטוחה". ???? AUDITS COMPLETE ✅ Security is our top priority, and we’ve worked with leading auditors to ensure SSI (SoSoValue Indexes) is robust and reliable from day one. We’re excited to share that SSI has officially completed all smart contract audits, with reports delivered by top… pic.twitter.com/4Y3bhL4NeQ — SSI (SoSoValue Indexes) (@SoSoValue) April 11, 2025 ההשקעות מעידות על הציפיות העצומות ההתרגשות והציפיות הגבוהות שכבר טופחו סביב SSI ניכרות בגיוס הכספים המרשים שלה. בסבב הגיוס האחרון דווח כי החברה גייסה 2 מיליארד דולר, שהעניקו לה, כאמור, את שווי השוק 32 מיליארד דולר. סבב זה הובל על ידי קרן Greenoaks, שהשקיעה 500 מיליון דולר, וכלל משקיעים בולטים נוספים כמו Andreessen Horowitz, Lightspeed Venture Partners ו-DST Global. מוקדם יותר, בספטמבר 2024, גייסה SSI מיליארד דולר לפי שווי של 5 מיליארד דולר בלבד, מה שמצביע על זינוק של פי שישה בשוויה בתוך תקופה קצרה, וזאת למרות העובדה שתעשיית הטק עדיין לא פגשה במוצר שמפתחת SSI. האלמנט המייחד את SSI הוא ככל הנראה ההתמקדות המוצהרת שלה בגישה של "בטיחות תחילה" בפיתוח מודלים של בינה מלאכותית בקנה מידה גדול. גישה זו מזכירה את החזון המוקדם של OpenAI, שהחלה את דרכה כארגון ללא מטרות רווח, אך שינתה כיוון עקב הצורך בהשקעות הון משמעותיות. על פי הדיווחים, SSI שואפת לפתח מודלים מתקדמים משמעותית מהמערכות הקיימות כיום כמו ChatGPT של OpenAI, ג'מיני (Gemini) של גוגל, גרוק (Grok) של xAI ואילון מאסק, ו-קלוד (Claude) של אנת'רופיק (Anthropic), בין היתר. Superintelligence is within reach. After parting ways with OpenAI, Ilya Sutskever recently announced he's working on 'Safe Superintelligence' He explains why we chose this term. pic.twitter.com/g336EM1zeF — Haider. (@slow_developer) October 30, 2024 חזון שונה על עתיד ה-AI בסוף 2024, חזה סוצקבר כי תחום ה-AI מתקרב לנקודה של "שיא הנתונים" (Peak Data), כלומר – ירידה בזמינות נתונים חדשים ורלוונטיים לאימון מודלים. לכן, הוא טען שהתחום צריך לעבור ל-"עידן של גילוי" (Age of Discovery), שבו הדגש יושם על פיתוח גישות ותיאוריות חדשות, במקום הסתמכות רק על הגדלת נפח הנתונים. בהקשר זה, סוצקבר שם דגש על פיתוח מערכות בינה מלאכותית מבוססות סוכנים, שהן מערכות אוטונומיות המסוגלות לפעול באופן עצמאי כדי להשיג מטרות, וזה היה ללא ספק כיוון שונה מזה שבו עסק במשרתו הקודמת. סוצקבר אף ציין את החשיבות של הרחבת העיסוק ב"דבר הנכון" והצהיר שהוא עובד באופן פעיל על מערכות מסוג זה. מעבר לחדשות על ההשקעה של אנבידיה ואלפבית בסטארט-אפ, שמצביעות על הצלחתו, יצוין כי גוגל מעניקה ל-SSI גישה ליחידות העיבוד הייעודיות שלה לבינה מלאכותית, ה-TPUs (ר"ת Tensor Processing Units), דרך שירותי הענן שלה. מעניין לציין כי למרות ש-אנבידיה היא אחת המשקיעות, SSI נשענת על פי הדיווחים, בעיקר על ה-TPUs של גוגל לצורך המחקר והפיתוח שלה, במקום על המעבדים (GPUs) של אנבידיה, ששלטו עד כה בשוק שבבי הבינה המלאכותית. אפשר כי העדפה זו, כך דווח, מסמנת שינוי רחב יותר בתשתית הבינה המלאכותית, כאשר גוגל מציעה הן TPUs והן GPUs בפלטפורמת הענן שלה, על מנת לענות על הצרכים המתפתחים בתחום פיתוח מודלי ה-AI. ההשקעה ב-SSI משקפת מגמה רחבה יותר של חברות ענן גדולות הרוכשות לעצמן אחיזות אסטרטגיות במעבדות בינה מלאכותית. נזכיר כי מיקרוסופט השקיעה רבות ב-OpenAI, בעוד שגוגל ואמזון תומכות במתחרה אנת'רופיק. אנבידיה, מצידה, תומכת הן ב-OpenAI והן ב-xAI של מאסק. בדומה לחברות אחרות, כמו Thinking Machines Lab שהוקמה על ידי מירה מוראטי, לשעבר סמנכ"לית הטכנולוגיה של OpenAI, גם SSI זוכה לשווי שוק גבוה במיוחד עוד לפני שיש לה מוצר מוחשי. הערכות השווי הללו נתמכות בעיקר על המוניטין של המייסדים וההנחה כי שילוב של כישרון והון יוביל בסופו של דבר לתוצאות טכנולוגיות משמעותיות.

פארק היי-טק צפון אירח בשבוע שעבר (ד') את 'SheTalks' זו הפעם השנייה – אירוע שמטרתו להדגיש את השפעתן של נשים בכירות על תעשיית ההיי-טק והחברה בישראל ולקדם שוויון מגדרי בתחומי הניהול, היזמות והטכנולוגיה, במיוחד בצפון הארץ. האירוע התמקד בדרכים להובלת שינוי והשפעה ובאתגרים הניצבים בפני נשים בתפקידי ניהול בהיי-טק. באירוע השתתפו נשים מובילות בתעשייה ובכירות ישראליות, וכן את רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג, ויעל יגרמן לביא, מייסדת שותפה ויושבת ראש פארק היי-טק צפון ותוכנית מושל. השיחה המרכזית התנהלה בין השתיים, בהנחיית העיתונאית אדוה דדון, ועסקה בכוחה של מנהיגות נשית ובערכים המניעים יוזמות לשוויון מגדרי. במהלך הדיון שיתפה הרצוג את השקפת עולמה בנוגע לשילוב נשים והובלת שינוי חברתי וסיפרה: "אני ילדת שליחויות – גדלתי בברזיל ובקנדה בעקבות שליחויות של הוריי. למדתי בתיכון והייתי אחת משתי בנות יחידות בכיתת פיזיקה מועשרת. בשלב מסוים עשיתי שינוי כיוון ולמדתי משפטים. משם, התגלגלתי לעולם הפילנתרופי – לעבוד עם קרנות של יהודים כמו מרטין מושל, אנשים שרוצים לעשות טוב ולתרום לחברה הישראלית וזה פתח בפניי עולם שלם". היא הוסיפה: "אני מאוד מאמינה במפגש האישי ובשילוב של כולם. גיוון ושילוב הם קריטיים – במיוחד בעולם התעסוקה, שהוא מרחב כל כך משמעותי בחיים שלנו". הרצוג התייחסה למצב במדינה ואמרה: "אני חושבת שחלות תמורות בחברה הישראלית – וחשוב לפתוח את האופקים והאפשרויות". בנוגע לקידום נשים בעמדות מפתח בישראל הדגישה: "אם יש משהו שמפריע לי, זה שאנחנו לא רואות נשים סביב שולחנות קבלת ההחלטות. זה בלתי נתפש בעיני". היא עודדה נשים להיות מעורבות בחיים הציבוריים והזכירה את דמויות ההשראה שלה, ביניהן אמה וחמותה. לסיום, פנתה הרצוג לנשים בקהל בקריאה: "תהיו מעורבות. תנסו להשפיע ולהביא את הטוב שלכן מעבר לתא המשפחתי. ואל תשכחו לפרגן לנשים אחרות – לעזור, לשתף פעולה, ליצור יחד". "כישרון מפוזר באופן שווה – אבל ההזדמנויות לא" יגרמן לביא, יו"ר פארק היי-טק צפון, שיתפה את סיפורה האישי והסבירה את החזון שמאחורי הקמת הפארק ותכנית מושל: "הגעתי מעולם הבנקאות, ולאחר 17 שנים בבנק הפועלים עזבתי ופתחתּי משרד השקעות בלונדון – שם, ברוב המקרים, הייתי האישה היחידה בחדר. במהלך שהותי שם נחשפתי לשני רעיונות שהיו בעיניי בעלי פוטנציאל אדיר להשפעה חברתית-כלכלית: הקמת פארק היי-טק צפון ותכנית מושל – שניהם נולדו מתוך ההבנה שכישרון מפוזר באופן שווה – אבל ההזדמנויות לא. התפקיד שלנו הוא לגשר על הפער הזה, ולהביא את ההזדמנויות למקומות שזקוקים להן". בהתייחס לשוויון מגדרי בהיי-טק אמרה: "הרבה מהשינוי תלוי בנו. אתן רוצות משהו – תדחפו קדימה, תביעו את דעתכן, עד שתשבו בראש השולחן. צריך להבין איפה הפערים ולצמצם אותם, גם אם זה אומר לייצר לעצמך את המנטורינג שאת צריכה". היא גם הדגישה את חשיבות הדוגמה האישית ומערכת החינוך וסיימה במסר מעורר השראה: "תמיד תחשבי חיובי, תבחרי דרך התשוקה שלך – וצאי לדרך, כי אם יוצאים – מגיעים למקומות נפלאים, כפי שנכתב בספר של ד"ר סוס". מימין לשמאל: אדוה דדון, יעל יגרמן לביא, אלית בן בסט נוריאל, בת שבע משה, לימור צלרמאיר, ערין סלמאן מטר ורואן עמאר באירוע SheTalks בפארק היי-טק צפון. צילום: ניצן זהר הפאנלים שנערכו באירוע במהלך האירוע התקיימו שני פאנלים מרכזיים בהשתתפות נשים יזמיות, מנהלות ובכירות. הפאנל הראשון עסק במנהיגות נשית בהיי-טק והשפעת מהפכת ה-AI. בין המשתתפות היו אלית בן בסט נוריאל מגוגל קלאוד (Google Cloud), בת שבע משה מ-WIX ויוזמות עתיד, לימור צלרמאיר ממטא, וערין סלמאן מטר מנוקיה. הדיון התמקד באתגרי הקריירה, בצורך בשינוי תרבותי ובחשיבות של נראות ודיבור על הצלחות. הפאנל השני התמקד בקהילות נשים כנכס אסטרטגי והשתתפו בו מייסדות קהילות כגון הילה בקשי מ"המיטאפיסטיות", טלי גליקסמן מ"נשים משלבות נשים בהיי-טק", יוליה בסן מתוכנית Woman2Woman, ושלי בלוך מ-FemTech ישראל. הדיון עסק בכוחן של קהילות נשים כמנוע יזמות והשפעה. אירוע SheTalks מהווה חלק ממאמצי פארק היי-טק צפון לחיזוק האקוסיסטם החדשני באזור ולקידום גיוון בתעשיית ההיי-טק הישראלית. הפארק חרט על דגלו ליצור 5,000 משרות מו"פ בצפון עד שנת 2030.

מאות בני נוער מכל הארץ פיתחו פרויקטים טכנולוגיים, עם זיקה להתמודדות עם אתגרי המלחמה, במסגרת אירוע השיא של אחרייטק – תוכנית ההכשרה הטכנולוגית של עמותת בוגרי 8200 ותנועת אחריי. האירוע הוא ההאקתון השנתי של תוכנית "אחרייטק", שמכשירה בני ובנות נוער מהפריפריה ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל ולעולם ההיי-טק הישראלי. באירוע הוצגו 55 יוזמות ופרוייקטים בהשתתפות מאות בני נוער מכל הארץ ובהם בני נוער מפונים מהנגב והגליל, שפיתחו פרויקטים טכנולוגיים העונים על אתגרי המלחמה וההתמודדות שלהם ושל אוכלוסיות נוספות בארץ עם השפעות המלחמה. האירוע התקיים במתחם ה-MIXER ברעננה תחת הכותרת Hack for Hope. בהאקתון, שמתקיים זו השנה החמישית ברציפות, לקחו חלק גם עשרות מנטורים ומנטוריות מההיי-טק הישראלי, שמלווים את הנערים והנערות במהלך השנה, ובסיומו הציגו הקבוצות המתחרות את הפרויקטים בפני פאנל שופטים מבכירי המשק הישראלי; ד"ר דורית דור, סמנכ"לית טכנולוגיות בחברת צ'ק פוינט; ניר למפרט, יו"ר Mer Group ויו"ר עמותת בוגרי 8200; אריה אריאלי, סמנכ"ל בכיר ומשנה ליועמ"ש ראשי, הפניקס; אמיר הלוי, יו"ר רוח הגליל; חן שמילו, מנכ"ל עמותת בוגרי 8200 ואחרים. השופטים דירגו את המציגים על פי קריטריונים של חדשנות, עבודת צוות, מורכבות טכנולוגית, פרזנטציה ופוטנציאל לאימפקט חברתי וקבע מי הם הצוותים הזוכים. מהפעילוית בהאקתון אחרייטק. צילום: יח"צ אחרייטק פתרונות מקוריים למצב בישראל במקום הראשון זכו שלוש קבוצות נערים. קבוצה אחת כללה בני ובנות נוער שהגיעו מקרית שמונה – קבוצת חניכים בכיתה ט', שפונו בעקבות המלחמה וחזרו לאחרונה לעיר. הם פיתחו פלטפורמה בשם 'התקווה 8' המחברת בין יזמים חברתיים לשותפים שרוצים לחולל שינוי – מתנדבים, עמותות וארגונים, במטרה לחזק קהילות מקומיות שנפגעו בעקבות המלחמה. הקבוצה השנייה כללה נציגים ממעלה אדומים – קבוצת חניכים בכיתה י', שפיתחו משחק – Everyone is special, המסייע לתלמידים בחינוך ה'רגיל' להבין מה עובר על ילדים עם צרכים מיוחדים ומוגבלות, במטרה להכניסו לתוכנית הלימודים בעתיד. חלק מחברי הקבוצה הם בעלי צרכים מיוחדים ולכן הבעיה עלתה מצורך אישי. הקבוצה השלישית הייתה קבוצת המצוינות מאזור הקריות וטירת הכרמל – עם תלמידים בכיתות י"א-י"ב, שפיתחו מיזם AI בשם HATE BLOCKERS, במסגרתו פיתחו מודל למערכת במטרה לעצור הודעות ותגובות פוגעניות ברשת. המערכת יודעת לנטר הודעות פוגעניות ברשת ובפלטפורמות מסרים, עוד לפני שהן נשלחות, כך שההודעות נחסמות ומועברת פנייה להורים של אותו נער/ה שרצה לשלוח הודעה פוגעת. "הנוער שלנו ב'אחרייטק' הוא מודל להשראה עבורי" גיא מזרחי, מנהל תחום החינוך הטכנולוגי ב-עמותת בוגרי 8200: "זו השנה הרביעית ברציפות שאני מוביל ביחד עם צוות נהדר ושותפים מעולים את האקתון אחרייטק, במטרה לייצר אימפקט חברתי באמצעות טכנולוגיה על ידי בני ובנות נוער. הנוער שלנו ב'אחרייטק' הוא מודל להשראה עבורי. בכל פעם אני מתרגש לראות את הברק בעיניים של אותם נערים ונערות, כשהם ניגשים לפתור אתגרים מהותיים בחיים של כולנו. על אף המציאות המורכבת שבה אנו נמצאים בשנה וחצי האחרונות, עם נוער כמו שיש לנו, אני בטוח שיהיה לנו עתיד טוב יותר ומצפה לבאות!". גיל קדוש, מנהלת תוכנית אחרייטק מטעם אחריי!: "כשיצאנו לדרך עם ההאקתון ידענו שאנחנו לא רק מחפשים פתרונות – אנחנו מחפשים תקווה. בתוך מציאות של חוסר ודאות, של שבר, של התמודדות יומיומית עם השלכות המלחמה – בחרנו יחד עם החניכים לייצר פרויקטים שמביאים תקווה וחוזק לחברה".

גוגל קלאוד (Google Cloud) הכריזה באחרונה על חברת קומיט (Commit) כשותפת השנה שלה בישראל בפעם השנייה ברציפות. הפרס היוקרתי הוענק לחברה על תרומתה המשמעותית בקידום חדשנות ייחודית ובניית פתרונות משולבים מוצלחים ללקוחותיה בענן.   "פרסי השותפים של גוגל קלאוד מכירים בשותפים שיצרו ערך יוצא דופן ללקוחות, באמצעות אספקת פתרונות חדשניים ורמה גבוהה של מומחיות", אמר קווין איצ'פוראני, נשיא מערכת השותפים הגלובלית ב-גוגל קלאוד. "אנו גאים להכריז על קומיט כזוכה בפרס השותפים של גוגל קלאוד לשנת 2025 ולחגוג את השפעתם בהובלת הצלחת לקוחות במהלך השנה האחרונה".  אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים של קומיט הוא סיוע בתכלול ואינטגרציה מקיפה של מקרים מורכבים וטיוב מקסימלי של יכולות ענן קיימות, תוך שימוש ביכולות ה-Generative AI המתקדמות של גוגל קלאוד. גישה זו, כך הסבירו החברות, מאפשרת ללקוחות קומיט להפיק את מירב התועלת מטכנולוגיות הענן המתקדמות ולהטמיע פתרונות חדשניים בארגון שלהם.  "הבחירה של גוגל קלאוד ב-קומיט כשותפת השנה שלה בישראל לשנת 2025 מהווה אבן דרך משמעותית נוספת בנתיב המשותף שאנו סוללים עם שירותי הענן של גוגל", אמר ליאור ביאליק, VP Cloud ב-קומיט. "אנו גאים באינטגרציות המוצלחות שביצענו השנה ללקוחותינו על הענן של גוגל קלאוד  ובשירות האיכותי שהענקנו להם, שבזכותו הוחלט להעניק לנו את הפרס זו השנה השנייה ברציפות. אנו מצפים להמשך ההתפתחות המשותפת יחד עם השותפים שלנו ב-גוגל קלאוד ובטוחים שגם השנה נמשיך לשבור שיאים עבור לקוחותינו בענן". דיילי ציפי צפתה, נצפתה, וחזרה עם תמונות מימין לשמאל: אירוע הכתרת קומיט כשותפת השנה של גוגל קלאוד. משמאל: ליאור ביאליק, VP Cloud ב-קומיט. צילום: קומיט ו-עדי יזדי דננברג (בהתאמה)