הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
13/03/24 12:11
11.11% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת בזק סיימה את הרבעון האחרון של 2023 עם יציבות בהכנסות וזינוק ברווח הנקי – כך עולה מהדו"חות הכספיים שהיא פרסמה היום (ד'). בשנה כולה היא רשמה עליות בשני הסעיפים העיקריים.
ההכנסות של בזק קטנו במעט ברבעון – ב-0.6% – ל-2.2 מיליארד שקלים. חלוקה לחברות הבנות של הקבוצה מעלה כי ההכנסות של בזק קווי גדלו ב-2.8% ל-1.1 מיליארד שקלים (מחצית מכלל ההכנסות הרבעוניות של בזק), אלה של פלאפון קטנו ב-5.1% ל-562 מיליון, יס הציגה ירידה של 4.2% בהכנסות ל-316 מיליון ובזק בינלאומי (או, בשמה המלא כיום, בזק בינלאומי Tech) – של 4.7% ל-304 מיליון.
הרווח התפעולי הרבעוני רשם זינוק של 53.2% ל-380 מיליון שקלים, ה-EBIDTA גדל ב-14.7% ל-851 מיליון והרווח הנקי זינק ב-118.3% ל-238 מיליון. בלטו במיוחד בהקשר זה יס, שהרווח הנקי הרבעוני שלה זינק פי 27 ל-27 מיליון שקלים, ופלאפון, שהרווח הנקי שלה הוכפל ועמד על 26 מיליון שקלים. הרווח של בזק קווי זינק ב-20.9% ל-243 מיליון שקלים וההפסד הנקי של בזק בינלאומי צנח ב-76% ל-14 מיליון.
בסיכום השנה כולה, ההכנסות של בזק גדלו ב-1.3% ל-9.1 מיליארד שקלים. מתוכן, ההכנסות של בזק קווי עלו ב-2.5% ל-4.4 מיליארד שקלים, אלה של פלאפון ירדו ב-2.1% ל-2.4 מיליארד, הכנסות יס עלו ב-2.5% ל-1.3 מיליארד ואלה של בזק בינלאומי ירדו ב-2.2% ל-1.2 מיליארד.
הרווח התפעולי השנתי גדל ב-8.7% ל-1.8 מיליארד שקלים וזה הנקי עלה ב-18.9% ל-1.2 מיליארד. חלוקה לחברות מעלה כי הרווח הנקי של בזק קווי עלה ב-6.1% ל-901 מיליון שקלים, זה של פלאפון קטן ב-3.6% ל-1159 מיליון, יס הציגה זינוק של כמעט פי שמונה ל-102 מיליון ובזק בינלאומי עברה מהפסד נקי של 32 מיליון שקלים לרווח נקי של 29 מיליון.
בזק מסרה כי היא השקיעה השנה כ-1.7 מיליארד שקלים בפיתוח ושדרוג תשתיות התקשורת. החוב נטו שלה ירד ב-2023 ב-427 מיליון שקלים ל-5.2 מיליארד. דירקטוריון החברה החליט לעדכן את מדיניות הדיבידנד שלה ל-70% מהרווח הנקי, והכריז על חלוקת דיבידנד בסך של 374 מיליון שקלים.
ירידה בעלות השכר של בכירי בזק
עלות שכרם של חמשת בעלי השכר הגבוה בקבוצת בזק הסתכמה ב-2023 ב-22.39 מיליון שקלים – ירידה של 3.2% לעומת 23.13 מיליון ב-2022. מתוך סכום כללי זה, עלות שכרו של אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ויס, זינקה ב-65.45% ל-6.8 מיליון שקלים; זו של רן גוראון, מנכ"ל קבוצת בזק, שהודיע על פרישה בסוף החודש שעבר, ירדה ב-21.13% ל-5.62 מיליון; של גיל שרון, שהודיע על פרישה בתחילת נובמבר האחרון, צנחה ב-45.9% ל-3.88 מיליון; של רון גלב, מנכ"ל בזק בינלאומי, שלא נכלל בין חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ב-2022, הסתכמה ב-3.65 מיליון; וזו של טובי פישביין, מנהל הכספים הראשי, עלתה ב-7.1% ל-2.44 מיליון.
תומר ראב"ד, היו"ר החדש של בזק, אמר כי "הדו"חות שלנו מעידים על עוצמתה של הקבוצה. בזק מצליחה להציג תוצאות מצוינות, לצד ירידה משמעותית בחוב הפיננסי והשקעות משמעותיות בתשתיות של מעל ל-1.7 מיליארד שקלים. כל אלה אפשרו לדירקטוריון בזק לשדרג את מדיניות הדיבידנד ל-70% מהרווח הנקי של החברה".
"ברבעון האחרון של השנה, בעקבות המלחמה, קבוצת בזק פעלה להבטיח רציפות שירותי תקשורת לכוחות הביטחון וללקוחותיה בכל חלקי המדינה, ורואה בכך משימה מרכזית של כל החברות בה בימים אלה. יש לציין כי למרות השפעות המלחמה, הקבוצה עמדה בתחזיות שנתנה לשוק ההון", הוסיף.
13/03/24 18:23
9.52% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גילה גמליאל צפויה להתמנות בשבוע הבא לתפקיד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, במקומו של אופיר אקוניס, שיכהן כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. משרד המודיעין, שבו השרה גמליאל מכהנת כיום כשרה – ייסגר. מינויה החדש של גמליאל צפוי להיות מאושר במליאת הממשלה ביום א', והיא עתידה להיכנס לתפקידה החדש ביום ב'.
הדיווח על פרישתו של אקוניס ממשרד המדע והחילופים הצפויים פורסם לפני כחודש, ושמה של גמליאל כמחליפתו האפשרית צוין כבר אז. כעת, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפיץ לממשלה הצעת מחליטים לסגירת משרד המודיעין – מה שיביא לביצועו בפועל של המהלך. רוב הסמכויות והתקציבים של משרד המודיעין יועברו למשרד ראש הממשלה.
מדובר במשרד ממשלתי שני שנסגר מאז תחילת המלחמה, שהביאה לקריאות לסגירת משרדי ממשלה מיותרים ולמניעת בזבוזים – כולל מצד ח"כים מהליכוד, בהם גלית דיסטל-אטבריאן ואלי דלל. המשרד הראשון שנסגר היה משרד ההסברה, שדיסטל-אטבריאן עמדה בראשו.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה הפורש, אופיר אקוניס. צילום: דוברות משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
אקוניס מונה לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה וגמליאל לשרת המודיעין עם כינון הממשלה בסוף 2022. מכניסתו למשרד עסק אקוניס במתן מענה למשבר בהיי-טק, שהחל בתחילת השנה שעברה בעקבות ההאטה בעולם והמחאה נגד המהפכה המשטרית. לאחר פרוץ מלחמת ישראל-חמאס הוא עסק בתוכניות סיוע לענף, בין היתר על ידי מענקים של רשות החדשנות לחברות סטארט-אפ שנפגעו כתוצאה מהמלחמה.
בראיון לאנשים ומחשבים במלאת שנה לכהונת הממשלה דרש אקוניס להגדיל משמעותית את תקציבי המדע. "המלחמה", אמר, "משנה את סדרי העדיפויות ולכן יש להגדיל את תקציבי המדע והיי-טק". אולם מאמצים אלה לא צלחו ותקציב המשרד, ללא רשות החדשנות, נשאר בעינו – כחצי מיליארד שקלים. אקוניס אמר עוד בראיון כי הוא משכנע שבשנת 2024 ההיי-טק יחזור להתאושש ויצמח אף יותר מאשר ערב המלחמה.
תפקיד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה הוא התפקיד המיניסטריאלי הרביעי בקריירה של גמליאל: היא שימשה בעבר כשרה להגנת הסביבה וכשרה לשוויון חברתי, וכיום היא משמשת, כאמור, כשרת המודיעין. כשרה לשוויון חברתי, גמליאל הייתה אחראית על מטה ישראל דיגיטלית, שלאחר מכן נטמע במערך הדיגיטל הלאומי (יחד עם רשות התקשוב הממשלתי), שפועל תחת משרד הכלכלה.
13/03/24 12:05
7.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
אלעד מערכות חברת התוכנה הישראלית המעסיקה למעלה מ-1,300 עובדים בשלושה מוקדים, ממשיכה לצמוח, אפילו בעיתות מלחמה. למרות שאחוז גבוה מכוח האדם שלה גויס מאז פרוץ המלחמה, ועל אף אבידה כואבת של עובד מחטיבת ה-CRM בתחילת המלחמה, אלעד מערכות מציינת כי היא "מבקשת לחזק את המשק הישראלי בתקופה זו עם מהלך צמיחה משמעותי".
החברה מגייסת לשורותיה 250 עובדים בתחומי הפיתוח, ה-QA, היישום, ניהול הפרויקטים וניתוח מערכות בעולמות הדאטה, הדיגיטל וה-CRM. בין המשרות הפתוחות: מיישמ.ת AI (אופציה לג'וניור); ראש.ת צוות פיתוח CRM; מנהל.ת פרויקטים ומנתח.ת מערכות דיגיטל; מפתח.ת BI; מיישמ.ת סיילספורס (Salesforce).
חמשת המנהלים החדשים שמונו באלעד מערכות. מימין לשמאל: חובב זכריה, גיא טייב, גיא ברינברג, יותם לין ואדיר עמרני. צילום: עיבוד ממוחשב. מקור צילום: רועי שור.
חמישה מנהלים חדשים
בנוסף הודיעה אלעד כי במהלך המלחמה, ותוך כדי מילואים, גויסו חמישה מנהלים חדשים:
חובב זכריה, מונה למנהל מחלקה בחטיבת ה-DATA באלעד. בתפקידו יהיה אחראי על מחלקת הפרויקטים בחטיבה. זכריה הוא בעל ניסיון רב בניהול ודליברי של שירותי תוכנה ללקוחות. בתפקידיו הקודמים שימש כמנהל פעילות המגזר העסקי בחברות גדולות כמו קווליטסט. הוא בעל תואר שני במנהל עסקים מהמרכז האקדמי רופין ותואר ראשון בכלכלה ממכללת תל חי.
גיא טייב מונה למנהל מחלקת סיילספורס בחטיבת ה-CRM באלעד. בתפקידו יהיה אחראי על הלקוחות העסקיים והפרטיים, ובנוסף על צוות ה-Marketing Cloud באגף. טייב צבר בעל ניסיון רב בתחום ניהול הפרויקטים/פרוגרמות בחברות Professional Services. בתפקידיו הקודמים שימש כ-Delivery Manager, Regional Manager בחברות גדולות כמו Asperii ו-אמן. הוא בעל תואר B.A. במנהל עסקים ומערכות מידע מהמרכז האקדמי רופין.
גיא בירנברג מונה למנהל מחלקה בחטיבת ה-DIGITAL באלעד. בתפקידו יהיה אחראי על מחלקת הפיתוח הכוללת מספר צוותי פיתוח. בירנברג הוא בעל ניסיון רב בניהול לקוחות ופרוייקטים של מערכות WEB, אתרי תוכן ומסחר אלקטרוני ואפליקציות מובייל. בתפקידיו הקודמים שימש כמנהל תחום דיגיטל במערכות מידע בחברת תנובה. הוא בעל תואר BA במנהל עסקים מהקריה האקדמית אונו.
יותם לין מונה ל-CTO של חטיבת ה-DIGITAL באלעד. בתפקידו יהיה אחראי על כל היבטי הפיתוח והטכנולוגיה של החטיבה. לין הוא בעל ניסיון רב בעולמות הפיתוח. בתפקידיו הקודמים שימש כמנהל פיתוח בחברות גדולות כמו מטריקס. הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב והמתמטיקה ותואר שני במנהל עסקים.
אדיר עמרני מונה למנהל מכירות בחטיבת ה-DATA באלעד. בתפקידו יהיה אחראי על ניהול לקוחות, ומכירות. הוא בעל ניסיון רב בתחום מכירות וניהול לקוחות ברשויות מוניציפליות, משרדים ממשלתיים ותאגידים. בתפקידיו הקודמים שימש עמרני כמנהל פעילות לקוחות בחברות גדולות כמו Mgroup. הוא בעל תואר BA פיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת חיפה.
שינויים נוספים בדמות קידום עובדות
בנוסף, שינוי המבנה הארגוני ב-אלעד הביא ליצירת מחלקות פיתוח חדשות. עקב כך קודמו לניהול ארבע עובדות שמונו לתפקידי ניהול במחלקות הפיתוח. רויטל סלומון, מיטל חמי, רחלי וייס, ואביגיל בלוי מונו למנהלות מחלקה בחטיבת ה-CRM של החברה.
דגן הלוי מנכ"ל אלעד מערכות: "המבנה החדש הותאם ליעדי הצמיחה וההתפתחות שלנו לשנה הקרובה. אני שמח שהשדרה הניהולית שלנו מורכבת גם מקידום מנהלים ותיקים אשר הוכיחו את עצמם, ומגיוסים חדשים. זהו צעד משמעותי בתהליך הצמיחה המתמשך שעוברת החברה בשנים האחרונות. תהליכי הגיוס היו מאתגרים לנוכח העובדה שחלק מהמגויסים היו במילואים, לעיתים התהליך התארך, אבל הפעלנו גמישות ואמפטיה לתהליך והצלחנו לעמוד במשימה ולייצר תהליך קליטה אישי ומשמעותי לכל אחד. ההמשכיות העסקית חשובה לתמיכה בכלכלה הישראלית בשעה שהיא נדרשת לה כל כך".
13/03/24 12:25
7.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
צוות רפואי בבית החולים קרומוול שבלונדון רתם לעזרתו את משקפי ה-Vision Pro של אפל במהלך שני ניתוחי עמוד שדרה. הרופאים כינו את המכשיר כלי "משנה משחק", ובכך מחזקים את הטענות של אפל כי למשקפיים יש עתיד כמכשיר רפואי.
לפי הדיווחים, הרופאים לא חבשו את ה-Vision Pro בעצמם, אלא אחות בחדר הניתוח חבשה אותם במהלך ההכנות והניתוחים. ה-Vision Pro שימשו לצפייה במסכים וירטואליים שהוקרנו לחדר הניתוח כדי לבחור כלים ולעקוב אחר התקדמות הניתוח.
התוכנה המשמשת את בית החולים קרומוול פותחה על ידי eXeX, חברה שמפתחת אפליקציות מונעות בינה מלאכותית המיועדות למנתחים.
"העבודה עם eXeX כדי להשתמש ב-Apple Vision Pro עשתה הבדל עצום באופן שבו אנו מספקים טיפול למטופלים שלנו", אמר סייד אפטאב, אחד מהמנתחים שנעזרו במכשיר, בהודעה לעיתונות. "זו זכות אמיתית להיות הצוות הראשון בבריטניה ובאירופה שמשתמש בתוכנה הזו בניתוח, ואני מצפה לראות כיצד הטכנולוגיה הזו מתקדמת ואת ההשפעה שיכולה להיות לה בבתי חולים".
על פי הודעה לעיתונות לאחרונה מאפל, "מגוון חברות ומפתחים אחרים רותמים את ה-Vision Pro להכשרה וחינוך רפואיים… "עם היכולות הייחודיות של visionOS, מפתחי שירותי בריאות יוצרים אפליקציות חדשות שלא היו אפשריות בעבר ומשנים תחומים כמו חינוך קליני, תכנון כירורגי, הדרכה, הדמיה רפואית, בריאות התנהגותית ועוד".
13/03/24 16:16
7.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
קבוצת דאנת תקשורת הודיעה באחרונה על מינויה של ענבל אהרון לסמנכ"לית שותפים עסקיים בישראל ובחו"ל.
אהרון ניהלה בשנים האחרונות לקוחות אסטרטגיים של דאנת תקשורת, ובקבוצה אומרים ש-"החיבור הייחודי שלה לחברות, טכנולוגיה והאנשים שמאחוריהן הוביל אותנו לבחור בה להוביל את פעילות השותפים העסקיים שלנו, לניהול הקשר מול היצרנים, וכן לפעילויות ויוזמות עסקיות נוספות".
דאנת הקימה בשנה האחרונה את פעילות MAGEN.AI, שהינה פלטפורמת שירותים מנוהלים לספקי שירות, אינטגרטורים ולקוחות סופיים. הפלטפורמה הייתה בהתחלה זמינה רק בישראל, אולם בתחילת השנה היא התרחבה גם לחו"ל. פעילות זאת משרתת כבר כיום מאות לקוחות עסקיים ברחבי העולם, עם מגוון רחב של פתרונות סייבר, לדוגמה: נטסקופ, וויז, פאלו אלטו, טרנד מיקרו, טנאבל, סנטינל וואן, אופסוואט ואינפובלוקס.
לדברי אהרון, "אני גאה להוביל את פעילות השותפים העסקיים, בחשיבה על שדרוג והעמקת מערכות היחסים בינינו לבינם, הרחבת הפעילות בארץ וכמובן שדרוג הפעילות של MAGEN.AI ודאנת באירופה. מצאתי בדאנת צוות מדהים, ובעיקר ארגון שמאפשר לצמוח ולהוביל".
13/03/24 17:02
7.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"מנהלי אבטחת המידע בארגונים גדולים, בארץ וברחבי העולם, מתמודדים עם הבעיה של שמירה על המידע הארגוני הרגיש. המטרה של כולם היא אחת: איך לצמצם את הסיכון בשימוש במידע, כך שהוא לא ייחשף לגורמים לא מורשים, בתוך הארגון – ומחוצה לו", כך אמרה שירן בראלי, ראשת תחום המחקר בסיירה (Cyera).
סיירה פועלת בקטגוריה ההולכת וצומחת של כלי אבטחה המיועדים להגנה על המידע הארגוני – DSPM (ר"ת Data Security Posture Management – ניהול יציבות אבטחת מידע). התחום כולל כלים שיודעים לאתר מידע רגיש בארגון ולהתריע על חריגות באחסון או בשימוש בו. החברה הוקמה בתחילת 2021 על ידי יותם שגב, המנכ"ל, ותמר בר אילן, סמנכ"ל הטכנולוגיות. השניים שירתו במשך עשור בתלפיות וב-8200, שם הם הובילו, בין השאר, יחידה חדשה שעסקה בטכנולוגיות ובשיטות חדשניות. סיירה מונה יותר מ-100 עובדים, רובם בתל אביב והיתר בארצות הברית. החברה גייסה 160 מיליון דולר בשני סבבי גיוס.
שלוש שאלות שמנהלי האבטחה מתקשים להתמודד איתן
לדברי בראלי, "שני מייסדי החברה, שגב ובר אילן, חיפשו אתגר משמעותי לפתור עבור השוק הארגוני, והבינו שיש להתמקד בשמירה על המידע הארגוני הרגיש. יש בהקשר זה שלוש שאלות עיקריות שמנהלי אבטחת המידע מתקשים להתמודד איתן: איפה נמצא המידע הרגיש של הארגון? מהו בכלל אותו מידע רגיש? והאם המידע נמצא בסיכון מבחינת אבטחה או עמידה בתנאי הרגולציה?".
"ככלל", אמרה, "שני גורמים מגדירים מידע רגיש: הרגולטור והמחוקק, והארגון עצמו. לדוגמה, נוסחת חיסון שנמצאת בתהליכי פיתוח היא מידע רגיש עבור חברת תרופות, טיוטת דו"חות כספיים של חברות ציבוריות או רשימת לקוחות. לכל ארגון יש את המידע הרגיש שייחודי לו, שנובע מתחום הפעילות שלו".
"בליבת המוצר שלנו", ציינה בראלי, "עומדת יכולת הקלסיפיקציה, שמאפשרת לסווג את כלל המידע בסביבות הענן השונות של הלקוח באופן אוטומטי ותוך דקות. קודם כל אנחנו מזהים את המידע הרגיש בארגון, שיכול להיות 'קבור' במקומות לא ידועים – גיבויים ישנים, מערכות שהורדו מהאוויר או סביבות פיתוח שהועתק אליהן בטעות מידע ארגוני. כרגע אנחנו מרוכזים במידע שמאוחסן בענן, אבל בהחלט ייתכן שנטפל בעתיד גם במידע בקרקע, און-פרמיס, כדי לתת פתרון מקיף ללקוחות שלנו".
יש גם, איך לא, ML ו-AI
לדבריה, "בסיווג המידע אנחנו משתמשים ביכולות של לימוד מכונה ובינה מלאכותית, כדי לזהות ולאתר מידע רגיש. לעומת פתרונות אחרים, שנשענים בעיקר על זיהוי יוריסטי, מנוע הסיווג שלנו יודע ללמוד ולזהות את המידע הרגיש עבור הלקוח בלי צורך בהתאמות או עבודה מרובה מצידו. בנוסף, המערכת שלנו יודעת לזהות את ההקשר של המידע. לדוגמה, להגדיר שאם נשמרות כתובות מייל זאת לא בעיה, אבל אם הכתובות נשמרות יחד עם מספרי טלפון ושם מלא – אז ההקשר הוא אחר לגמרי, והוא יכול ליצור מידע רגיש".
לסיום ציינה בראלי את החיבור של החברה עם AWS, באמצעות המרקט פלייס שלה. "זהו חיבור משמעותי מאוד עבורנו", אמרה. "כחברה שקמה לפני פחות משלוש שנים, היכולת שלנו להציע ללקוחות את השירות שלנו דרך המרקט פלייס מאפשרת להם להפעיל אותו בקלות. הם יכולים לחבר את המערכת שלנו לשירותי הענן שלהם ב-AWS, ולהתחיל לקבל המלצות לפעולה, כמו גם לקבל התרעות באופן מיידי. זה טוב גם מבחינה עסקית, משום שזה חוסך לנו זמן רב, מאחר שהחיבור דרך שוק הפתרונות מאפשר ללקוחות להוסיף את המערכת שלנו כשירות נוסף לחשבון החודשי שלהם – ולקבל אותו במרוכז, מבלי להזדקק לתהליכי רכש מורכבים".
13/03/24 17:40
7.94% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הטכנולוגיה היא פקטור מאוד משמעותי במה שקשור לבריאות הציבור", כך אמר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים. הוא הסביר בראיון כיצד החדשנות מסייעת לשפר את המצב הבריאותי של כולנו ולטפל טוב יותר בחולים. כמו כן, הוא סיפר על תפקידו ההתנדבותי במטה משפחות החטופים.
פרופ' לוין יהיה דובר המפתח בוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים, שייערך ביום א' הקרוב. הוא מוכר מהופעותיו הרבות בטלוויזיה, בפרט בימי הקורונה, שבהם הייתה לו נוכחות רבה מאוד באולפנים, אבל ביום יום הוא משמש כיו"ר אחד הארגונים החשובים במערכת הבריאות. "איגוד רופאי בריאות הציבור הוא האיגוד המדעי של כלל העוסקים והעוסקות בתחום בריאות הציבור", אמר. "המטרה שלנו היא להגן על בריאות הציבור ולהגביר את המקצועיות של העוסקים בתחום – לא רק רופאים מומחים, שהם עמוד השדרה, אלא גם בעלי מקצועות כמו סיעוד, תזונה, רוקחות, פיזיותרפיה, ניהול רפואי ו-וטרינריה. הגנה על בריאות הציבור דורשת שילוב של תובנות ותורות מתחומים שונים, כולל כלכלה ומדעי הנתונים, אפידמיולוגיה ומדעי החברה". באילו פעילויות אתם עוסקים?
"אנחנו עוסקים בנושאים רבים שעומדים על סדר היום הציבורי – למשל, הפיקוח על הטבק. אנחנו מנהלים מאבקים ארוכים נגד הכוח המשחית של חברות מסחריות, שלפעמים מסכן את בריאות הציבור, ונאבקים בכל הדרכים והכלים הלגיטימיים, כולל בכנסת, כדי לשכנע ח"כים ולצרף אותם למאבקים שלנו".
כיצד הטכנולוגיה והחדשנות משתלבות בתחום הבריאות בכלל ובבריאות הציבור בפרט?
"יש לטכנולוגיה תפקיד מרכזי ביותר בחיים המודרניים שלנו, ויש לה פקטור מאוד משמעותי בבריאות הציבור. אחד הנושאים שקשורים בכך הוא האוריינות הדיגיטלית, וזה אומר קודם כל שב-2024, מי שאין לו את הכלים והיכולת ליישם חדשנות – נשאר מאחור. ראינו בקורונה כיצד משפחות שלא הייתה להן נגישות לשירותים דיגיטליים נפגעו קשות – בחינוך הילדים ובאפשרויות התעסוקה. החינוך והתעסוקה, והיכולת לתפקד בחברה ובסביבה, הם חלק מבריאות הציבור".
פרופ' לוין ציין כי "השם אנשים ומחשבים הוא כל כך נכון. זו התמצית של כל הנושא – האנשים לפני הטכנולוגיה. המחשבים הם כלי מאוד חשוב כדי להקל ולשפר את החיים שלנו, אבל הם לא המטרה. אנחנו צריכים לדעת להשתמש בהם כדי לראות איך הם משפרים את הבריאות של כולנו".
אילו טכנולוגיות משפיעות על עולם הבריאות?
"בתחום של הבריאות הדיגיטלית, בתחום של הדאטה, עברנו מהפכה של ממש בשנים האחרונות, ולדעתי זה ישנה את הדרך שבה כל עולם הרפואה יתנהל. אבל, אנחנו צריכים לבדוק כל הזמן כיצד השינוי הזה לא יגרום לשינויים בלתי צפויים ובלתי רצויים".
האם הגברת השקעה בדיגיטל בתהליכים רפואיים תקל למשל על מצוקת האשפוז, שקיימת כבר שנים?
"אוטומציה של תהליכים יכולה לצמצם את המצוקה. למשל, רפואה מרחוק, תהליכים פנימיים בתוך בתי החולים ואשפוז יום – כל אלה הם דברים שיכולים להיות מבוססי דיגיטל. הם בהחלט דברים שיכולים להקל על המצוקה, ולא עושים את זה מספיק. אבל, שוב, צריך להיות מאוד זהירים, לרדת לפרטים ולוודא שזה לא הולך לקיצוניות. למשל, אשפוז בית. יש כיום את כל האמצעים לטפל בחולים מרחוק, וחשוב לתת לאנשים את היכולת הזו, שבוודאי מפנה מיטות (בבתי החולים – י"ק), שהן משאב יקר. אבל באותה המידה אנחנו גורמים לחולים להתנתק מהמסביבה הפיזית, בבית החולים, מבודדים אותם, וראינו כיצד זה השפיע על חולי קורונה. מכאן אני חוזר לנקודה המרכזית: לשים תמיד את האדם במרכז. חדשנות, בסופו של דבר, אינה רק עניין של משאבים, אלא היכולת לשנות את נקודת ההשקפה שלנו".
אתה מתנדב במטה משפחות החטופים. כיצד התקופה הזו משפיעה עליהן בריאותית?
"בני משפחות החטופים עדיין נמצאים ב-7 באוקטובר. הם בלב הסערה, אין להם יום ואין להם לילה. בריאות החטופים נמצאת בראש מעייניהם, והדרך להגן עליהם היא להחזיר אותם הביתה. זה משפיע על בריאות המשפחות, ואני, עם צוותים של מתנדבים, עושים את הכול כדי לשמור עליה. כמו כן, אנחנו מסייעים עד כמה שאפשר בדאגה לבריאות החטופים. לאחר אירועי ה-7 באוקטובר הפקנו נתונים על המצב הבריאותי של החטופים לפני החטיפה, ובנינו דו"חות שמשקפים את הרקע הרפואי שלהם. ניסינו לאסוף מידע על הפציעות שלהם (שנגרמו כתוצאה מהחטיפה – י"ק), אבל זה נושא שהוא בחלקו מסווג. ברגע ששוחררו חטופים וחטופות, ראיינו אותם ולמדנו מהמצב הרפואי שלהם על המצב של החטופים האחרים. זה היה חלק מהמהלך שיזם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, להעביר להם תרופות – ואני מקווה שהם אכן קיבלו אותן.
מהלך נוסף שביצענו הוא בניית מיזם של מציאות מדומה, ביחד עם קרובת משפחה של חטוף חובש משקפיים, שנחטף בלעדיהן. והמיזם מראה, דרך העיניים של החטוף, את החוויה שלו ללא משקפיים".
מתעניינים בבריאות ובחדשנות? רוצים לשמוע עוד? הירשמו כאן לוובינר בריאות דיגיטלית של אנשים ומחשבים.
13/03/24 15:16
6.35% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
גוגל הודיעה באחרונה כי החליטה להגביל את כלי ה-GenAI שלה, ג'מיני (Gemini), מלענות על שאלות הקשורות לבחירות כלליות, בזמנים שבהם נערכות כאלו במדינה. החברה התייחסה ספציפית אל הבחירות הקרובות בהודו, אך תחיל את החלטתה גם במדינות אחרות הנמצאות בתקופת בחירות. המדיניות החדשה תשפיע על ארצות רבות, משום ש-2024 עומדת להיות השנה האלקטורלית ביותר בהיסטוריה, עם בחירות גדולות ב-64 מדינות.
החלטתה של ענקית הטכנולוגיה מגיעה לאחר מספר תקריות שהתרחשו בחודש שעבר בהקשר לג'מיני – ואשר הובילו את גוגל להקפיא את יכולתו של ג'מיני ליצור תמונות של בני אדם, לפחות לעת עתה עד שהחברה תפענח כיצד להתמודד עם הבעיות בתפקודו כמחולל אימג'ים כאלו.
על ההחלטה החדשה בנוגע למגבלות במוכנותו של ג'מיני ליצור תכנים פוליטיים במדינות בזמן בחירות הודיעה הצוות ההודי של החברה (Google India Team) בפוסט שפורסם בבלוג שלה, ובו צוין כי: "מתוך שפע של זהירות בנושא כה חשוב, התחלנו להגביל את סוגי השאלות הקשורות לבחירות, שלהן ג'מיני ישיב. אנחנו לוקחים את האחריות שלנו לספק מידע איכותי לשאלות מסוג זה ברצינות, ואנו ממשיכים לשפר את ההגנות שלנו באופן מתמיד".
הבחירות בהודו כבר ממש מעבר לפינה ויערכו בין אפריל למאי – פרק הזמן הארוך הנדרש כדי לאפשר לכמיליארד אזרחי המדינה להצביע. עם זאת, האיום שהבינה המלאכותית היוצרת תתערב או יותר נכון תעורב בבחירות, ואולי תגויס כדי לספק תכני תעמולה, בתוך הטיות שונות ואמינות במיוחד לכאורה, ואפילו לשם הפצת מידע כוזב ויצירות דיפ פייק, תקפות גם לבחירות שיתקיימו השנה במדינות אחרות כמו דרום אפריקה, ארצות הברית והממלכה המאוחדת.
חסימת השימוש האפשרי בטכנולוגיית ה-GenAI לצורך התערבות בתהליך הבחירות מתרחשת כעת אחרי שהטכנולוגיה כבר יצרה תופעות מטרידות מאוד – למשל בפקיסטן, ה-AI "גויסה" על מנת לייצר חיקוי של קולו של ראש הממשלה לשעבר, עמראן ח'אן. התופעה כבר צצה גם במקומות אחרים, לדוגמה בסלובקיה הקלטה מזויפת שיצרה ה-AI ושהופצה ימים ספורים לפני הבחירות גרמה לדרמה משמעותית.
בנוסף, לאחרונה ג'מיני של גוגל נחשף לזעם שהפנתה כלפיו ממשלת הודו, לאחר שהצ'טבוט נתן תשובה מעוררת מחלוקת לגבי מדיניותה של ממשלת מודי.
לנוכח אירועים אלו נראה שהאתגרים והאחריות המוטלים על חברות הטכנולוגיה להבטיח את דיוק ושלמות המידע שמופץ על ידי כלי ה-AI שלהן – מתעצמים.
חששות מכך שכלי ה-GenAI ייצרו כאלו, אבל לטעמי הונאה פוליטית. יצירות דיפ פייק. צילום: אילוסטרציה. שאטרסטוק
2024 – שנת הבחירות הגדולה בהיסטוריה
כאמור, השנה יהיו בחירות גדולות במדינות רבות, ואלו ישפיעו על כמעט חצי מאוכלוסיית העולם. מוקדם יותר השנה, אמר הפורום הכלכלי העולמי שהמידע השקרי הוא האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית בטווח הקצר, וציין את הבחירות הגלובליות בשנת 2024 כמוקד דאגתו.
חששות עכשווים מפני מינוף פוליטי של כלי ה-GenAI – כמו ג'מיני, ChatGPT של המתחרות OpenAI (ה-CoPilot של מיקרוסופט שותפתה, המבוסס על אותו מודל שפה גדול) וכן יתר הצ'טבוטים מחוללי התוכן – צצו באחרונה ביתר שאת.
עיקר הדאגה היא מכך שכלים אלו עלולים להפוך את 2024 לשנת המידע השקרי בבחירות. זו הסיבה המרכזית לכך שחברות הטק הגדולות ילכו כנראה אף הן בדרכה של גוגל, וינקטו בצעדים שמטרתם להפחית את הדאגה לגבי הניצול האפשרי של ה-AI שלהן לשם כך.
אין זה מפתיע שהענקית ממאונטיין וויו הודיעה שהיא נוקטת בגישה פשוט לחסום את ג'מיני מלעסוק במענה וביצירת תוכן פוליטי, מחשש שאם תאפשר לו לעשות זאת – היא והאמון בכלי ה-GenAI שלה עלולים להיפגע. America's Founding Fathers, Vikings, and the Pope according to Google AI: pic.twitter.com/lw4aIKLwkp
— End Wokeness (@EndWokeness) February 21, 2024 האפליה המתקנת יצרה עיוותים משכנעים
כאמור, לא מזמן החברה הותקפה בביקורת על הפיכתה למפיצת מידע שקרי, בגלל ג'מיני. במקרה הזה עליו דיווחנו, ואשר זכה לחשיפה גדולה, ג'מיני יצר עבור משתמשים תמונות, בעיקר היסטוריות, בהן הופיעו בני אדם, ותמונות אלו היו לא מדויקות בעליל. התוצרים הללו מקורם למעשה בניסיון כושל של גוגל להפוך את ג'מיני מכלי שעלול להיות מוטה וסטריאוטיפי לכלי הדוגל בגיוון – אם תרצו, סוג של אפליה מתקנת, אך מעוותת בפני עצמה.
כך למשל, כשהתבקשה ה-GenAI של גוגל לצייר תמונה של לוחם גרמני משנת 1943, הכלי סיפק תמונה שבין השאר כללה אנשים שחורים במדי נאצים. במקרה אחר, תוצאות של תמונות שחולל ג'מיני, בתגובה להוראות שקיבל לייצר אימג'ים של האבות המייסדים של ארה"ב, של אפיפיורים, וכן של פיזיקאים ואנשים שנולדו בסקוטלנד במאה ה-19 – היו תמונות רב-תרבותיות ומגוונות מבחינה גזעית. כך קרה שבין האבות המייסדים האמריקנים צוירו דמויות של ילידים אינדיאנים, או נשים – דבר שאינו תואם את המציאות ההיסטורית.
לפיכך גוגל בישרה שהחל מהבחירות הכלליות הקרובות בהודו, אם מישהו ישאל את ג'מיני על נושאים פוליטיים, הבינה המלאכותית תכוון אותו למקורות מוסמכים בכלי החיפוש של החברה Google Search, או בפלטפורמת יוטיוב (YouTube) שבבעלותה. בנוסף, גוגל הודיעה גם כי תשתף פעולה עם ועדת הבחירות של הודו, כדי לעזור לאנשים למצוא מידע הקשור להצבעה, תוך עבודה עם ארגון הודי המתמחה בבדיקת עובדות.
יש להניח כי ההחלטה החדשה תהיה תקפה גם לגבי הבחירות לנשיאות ארה"ב 2024, שתתרחש רק בנובמבר. כבר כרגע ג'מיני מסרב לענות על שאילתות הקשורות לאותן בחירות, ומפנה אנשים לגוגל חיפוש במקום.
בהחלט עושה רושם שהחברות הפועלות בעולם הבינה המלאכותית היוצרת חשות תחת לחץ השנה שלא להיתפס מתנהגות כמו שהתנהלה פייסבוק בבחירות 2016 בארה"ב, כשעדויות רבות אותרו לכך שהיא אפשרה לדיסאינפורמציה בנוגע לבחירות (שאפשר שמקורה בכלל ברוסיה) לחגוג בפלטפורמה שלה.