יעל יהודאי מונתה לסמנכ"לית משאבי אנוש (CHRO) בקבוצת הטראוול-טק טראוולייר (Travelier). יהודאי ותוביל את ניהול תחום ה-HR בשש חברות הקבוצה ברחבי העולם, המעסיקות כיום מעל 500 עובדים ונמצאת בתהליכי צמיחה וגיוס. יהודאי עבדה בשמונה השנים האחרונות בענקית הגיימינג פלייטיקה (Playtika) ושימשה בתפקידה האחרון כ-CHRO של החברה. היא הייתה אחראית על הובלת מערך ה-HR הגלובלי בארגון, המונה מעל 4,000 עובדים הפזורים ב-17 משרדי החברה ברחבי העולם. אסטרטגיית הצמיחה של ההון האנושי בארגון הייתה תחת אחריותה והיא ניהלה מחלקות מקצועיות בתחום. בנוסף, ליוותה יהודאי את פלייטיקה במהלכי רכישות והנפקת החברה. לפני הצטרפותה לפלייטיקה יהודאי כיהנה במשך חמש שנים כמנהלת HR בחברת קומסק (Comsec) בתחום אבטחת סייבר. יהודאי בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ותואר שני בייעוץ ארגוני מהאוניברסיטה העברית. במקביל לעבודתה, שימשה יהודאי  כמנטורית בהתנדבות בפרויקט "מדברות", היוצר מפגשים בין מנהלות בכירות ובין נשים המבקשות ללמוד ולפתח קריירה משמעותית בעולם העסקי. יהודאי מחליפה בתפקידה את נעמה אנגל, אשר כיהנה בתפקיד בשלוש וחצי שנים האחרונות. אנגל הובילה את משאבי האנוש של החברה בתהליך האינטגרציה של ארבעת החברות שנרכשו על ידי טראוולייר בתקופת הקורונה, במהלכו צמחה החברה במאות עובדים ברחבי העולם. נועם טויסטר, מייסד משותף ומנכ"ל טראוולייר: "אנו גאים לצרף לקבוצה את יעל, אשר מביאה עימה ניסיון עשיר ומוכח בתחום ה-HR. החברה שלנו עומדת בפני אתגרי צמיחה לא פשוטים, ולכן שמנו דגש על גיוס דמות מקצועית עם ניסיון מוכח בשלבי הצמיחה והאתגרים של חברות בסדרי גודל שלנו, עם משרדים וצוותים ברחבי העולם. הובלתה המרשימה של יהודאי בפלייטיקה לאורך השנים האחרונות היא אינדיקציה להתאמתה לתפקיד, ואין לי ספק שנוכל להוביל את הקבוצה לשלב הבא בצורה המקצועית והאיכותית ביותר".

העשור הדיגיטלי האחרון שינה את הדרך שבה המוח שלנו עובד, לטובה ולרעה, והמכשירים החליפו את הזיכרון ואת היכולות הקוגניטיביות שלנו בתחומי חיים רבים, כך עולה מדו"ח האינטרנט של העשור של חברת בזק. על פי הדו"ח, 58% מהישראלים מודים כי הם לא זוכרים תאריכים חשובים, מספרי טלפון ועוד, 43% מודים שהשימוש בווייז ובגוגל מפות פגע ביכולת הניווט שלהם, 48% מעידים כי השימוש בנייד ובאפליקציות פוגעים להם בקשב ובריכוז, 71% מוסחים מהתראות ברשתות ובווטסאפ מהפעולה שתכננו לבצע בנייד ו-41% רואים שני תכנים שונים על גבי אותו מסך. אבולוציה קוגניטיבית. צילום: בזק הסקר בוצע באמצעות פאנל אינטרנטי, שנערך על ידי מכון המחקר קנטר ובמדגם ארצי ומייצג של 4,500 מרואיינים. המחקר הקיף את ציבור הבוגרים בישראל (גילאי 18 ומעלה), בני נוער (גילאי 13-17), ילדים (גילאי 8-12), והמגזר הערבי. הדו"ח מראה, כי לאינטרנט ולרשתות החברתיות יש השפעה שלילית גם על התחושות הרגשיות שלנו. כשבודקים את 2023 מול 2019 מגלים, כי בקרב הבוגרים (גילאי 18 ומעלה) יש ירידה בהשפעה החיובית של הרשתות החברתיות. כך, בשנת 2019 העידו 60% מהישראלים, שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש חלק מהקהילה מול 46% בלבד בשנת 2023. ב-2019 אמרו 45%, שהרשתות החברתיות גורמות להם לבטא טוב יותר את עצמם מול 32% ב-2023. הרשתות החברתיות שגרמו ב-2019 ל-23% מהישראלים הבוגרים להרגיש טוב עם הגוף שלהם – גורמות נכון ל-2023 רק ל-17% לתחושה חיובית. אצל הצעירים המצב גרוע יותר, והרשתות החברתיות גרמו לעלייה בהשפעה השלילית: ב-2019 העידו 28% מבני הנוער, שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש פחות טוב עם הגוף שלהם, וב-2023 חל זינוק ל-41% שמעידים כך. ב-2019 העידו 45%, שהרשתות החברתיות גורמות להם להרגיש שהחיים של אחרים מאושרים ומושלמים יותר, וב-2023 חיים עם התחושה הזאת כבר יותר ממחצית מבני הנוער – 55%. ב-2023 חלה גם עלייה קלה באלו שמעידים שהרשתות החברתיות פוגעות להם באיכות ושעות השינה – 63% ב-2023 מול 58% ב-2019. מעדיפים לתקשר בהודעות טקסט העשור האחרון התאפיין גם בשינוי הרגלי התקשורת המילוליים שלנו: השיחות הולכות ומתמעטות וההקלדות הולכות ומתרבות: 57% מהישראלים מעדיפים לא לענות לטלפון ולכתוב הודעה במקום ו-58% מעדיפים באופן כללי לתקשר רק באמצעות הודעות טקסט או הודעות קוליות. הסיבות לכך תלויות בגיל: בני הנוער טוענים שהשיחות מלחיצות אותם (25%) והם מודאגים מכך שאי אפשר לתקן או למחוק (23%). אצל המבוגרים (18+) הסיבות דומות אבל "בוגרות" יותר: 37% מודאגים מכך שהם צריכים להיות מרוכזים ולהגיב בזמן אמת – די דומה לנימוק של בני הנוער, ששיחות הטלפון מלחיצות אותם. 32% טוענים שהם מודאגים מכך שהם לא שולטים באורך השיחה. 72% מהישראלים במקרים רבים ישלחו בכלל תמונות במקום הודעה. ב-2016 רק 44% מהישראלים העדיפו לעשות זאת. פייסבוק – הרשת החברתית הגדולה והיציבה ביות בישראל פייסבוק חוגגת 20 שנה ויש לה סיבות לחגוג. למרות שיש כאלה שכבר הספידו את הרשת החברתית יותר מפעם אחת, ל-76% מהישראלים הבוגרים (18+) יש פרופיל פייסבוק ב-2023, ירידה של 2% בלבד לעומת 2016, מה שהופך אותה לרשת החברתית הגדולה והיציבה ביותר בישראל. ל-58% מהישראלים הבוגרים יש אינסטגרם לעומת 19% בלבד שהיה להם פרופיל ב-2014, ול-40% יש חשבון בטלגרם – הרשת שצברה תאוצה מאז ה-07.10. לשם השוואה, ב-2018 רק ל-11% היה חשבון טלגרם. ליותר מרבע מהישראלים הבוגרים (26%) יש חשבון טיק-טוק לעומת 2% בלבד שהיה להם חשבון ב-2018. ל-13% מהישראלים הבוגרים יש חשבון X (לשעבר טוויטר) לעומת 7% ב-2015, אבל זה עדיין לא הופך אותה לרשת החברתית הכי פחות צומחת, כי בתואר מחזיקה דווקא לינדקאין, עם כ-16% מהישראלים הבוגרים שמחזיקים חשבון כיום מול 14% שהחזיקו חשבון לינקדאין ב-2014. אמנם כמות הפרופילים ברשתות החברתיות רק הולכת וגדלה אבל השימוש בהן במגמת ירידה. כך, למשל, רק 72% מגיבים לתכנים בפייסבוק באמצעות לייק או תגובה מול 83% שהיו עושים זאת ב-2019, ורק 45% מעלים פוסטים לעומת 54% ב-2019. בני הנוער באינסטגרם, והילדים – בטיק-טוק אצל הילדים ובני הנוער המציאות שונה בתכלית. הרשת הפופולרית ביותר אצל בני הנוער היא אינסטגרם, עם 66% שמחזיקים חשבון פעיל. בשנת 2015 רק ל-51% היה חשבון אינסטגרם. במקום השני נמצאת טיק-טוק, עם 48% שמחזיקים חשבון ברשת החברתית ב-2023 לעומת 18% שהחזיקו חשבון ב-2018 – מה שהופך את טיק-טוק לרשת הצומחת ביותר, ובקרב הילדים, היא גם הרשת הפופולרית ביותר (74%). הטיקטוק ממלא עבור הילדים ובני הנוער גם תחליף לסטרימינג – 65% מבני ה-18 ומטה מעדיפים לצפות בתכנים בטיק-טוק  ורק -35% בסטרימינג. ב-2022, לשם השוואה, הקרב היה עוד צמוד: 51% העדיפו את תוכני טיק-טוק מול 49% שהעדיפו את תוכני הסטרימינג. במקום השלישי בדירוג הרשתות החברתיות נמצאת פייסבוק, הרשת הפופולרית ביותר אצל המבוגרים, שבה משתמשים קצת פחות מרבע מבני הנוער (24%). בשנת 2015 התמונה הייתה שונה לחלוטין – כ-60% מבני הנוער החזיקו פרופיל פייסבוק. 47% מבני הנוער לא מסתפקים רק בפרופיל אחד בכל רשת חברתית, והם מחזיקים פרופיל נוסף פיקטיבי/בדוי לעומת 10% מבני 18+ שהודו שהם עושים זאת. סמארטפון כבר בגיל שש הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון "הידרדר" מ-11 בשנת 2014 ל-6.7 בשנת 2023. בשנת 2014 ל-34% מבני 6-9 היה סמארטפון והיום זה הפך כמעט לנורמה, עם יותר ממחצית מהילדים – 59% – שמחזיקים כבר סמארטפון בגילאים צעירים אלו. בני הנוער מבלים מול מסכים כ-12.1 שעות ביום וזה מטריף את ההורים, אבל מה קורה כשזה הפוך? 57% מבני הנוער ו-50% מהילדים מרגישים שההורים לא קשובים לשיחה איתם כיוון שההורים עסוקים בנייד ול-79% מהם זה מפריע. תשלומים בנייד צוברים תאוצה התשלומים הדיגיטליים ממשיכים לצבור תאוצה: ב-2023 שילמו 81% מהישראלים באמצעות אפליקציית תשלומים דוגמת Bit או PayBox ו-51% שילמו עם הנייד באמצעות Google pay או Apple pay. ב-2021 לעומת זאת, 72% שילמו באמצעות אפליקציית תשלומים ורק 19%! שילמו באמצעות הטלפון הנייד – זינוק של 30% בשנתיים. האפשרות להעביר כסף באמצעים דיגיטליים סייעv גם לתרומות במלחמה, כאשר 49% מאלו שתרמו למטרות שונות הקשורות למלחמה עשו זאת באמצעים דיגיטליים. אחוז חדירת אפליקציות התשלומים הדיגיטליים בישראל נחשב גבוה מאוד ביחס לעולם. ל-54% מהישראלים בעלי אנדרואיד יש אפליקציית Bit (האפליקציה הפופולרית ביותר) לעומת 35% מהאמריקנים בארה"ב שהורידו את אפליקציית Cash APP, זאת לפי נתוני חברת Similarweb. הפורמט הדיגיטלי כל כך אהוב על הישראלים, עד ש-69%  הביעו רצון להעביר את הכרטיסים הפיזיים כמו ת.ז. רישיון, כרטיס קופ"ח וכו' לטלפון הנייד, ו-51% מוכנים לקבל את המשכורת שלהם בביט. אוהבים קניות אונליין הישראלים גם מאוד אוהבים לקנות באונליין כאשר 87% רכשו השנה דרך אתרים או אפליקציות. כשמשווים את הקניות בשנת 2023 לעומת 2014 רואים זינוק בכל התחומים: גידול של פי 2.6 ברכישת בגדים ונעליים באינטרנט, גידול של פי 3 ברכישת מזון באינטרנט וגידול של פי 1.8 ברכישת ביטוח ומוצרים פיננסים. גם הרשתות החברתיות לוקחות חלק בחגיגת הקניות כש-28% רוכשים מוצרים באמצעות רשתות חברתיות. הרשתות המובילות לכך הן אינסטגרם ופייסבוק, ככל הנראה הודות לעבודתם של המשפיענים שהפכו לפופולריים מאוד. מהפכת ה-AI – הישראלים מסתערים וחוששים הישראלים מסתערים על טכנולוגיית ה-AI החדשה: 63% מהבוגרים משתמשים בטכנולוגיית AI ו-82% מגילאי 13-18– בעיקר ב-ChatGPT. אחוז השימוש בישראל גבוה יותר מארה"ב, שם הוא עומד על 51% בלבד. 78% מהמשתמשים מחליפים במידה מסוימת את החיפוש בגוגל בחיפוש באמצעות AI והשימושים העיקריים בצ'אטבוט AI בקרב מבוגרים (18+) הם ליצירת טקסט (46%), בניית מצגת (15%), שכתוב טקסט (28%), תרגום (21%), עיצוב תמונות (19%), ויצירת סרטונים (9%). לטכנולוגיית ה-AI יש גם צדדים פחות יפים: 48% מאמינים כי השימוש ב-AI מגדיל את כמויות הפייק ניוז, ואחוז זהה חושבים שהשימוש בכלי AI יפגע בעובדים, אך למרות זאת 71% לא חוששים שהתפקיד שלהם ישתנה מהותית או יהפוך למיותר. טלי פולג, סמנכ"לית השיווק של בזק, ציינה עם פרסום הדו"ח, כי "בעשור האחרון השתנו חיינו לבלי הכר. באבולוציה הדיגיטלית, צעדים קטנים ויומיומיים הצטברו לכדי שינויים משני חיים ומשני תודעה. עברנו שינויים בכל אספקט של החיים, בכל פעולה ובכל מחשבה, עד כדי שינוי בחיווטי המוח. אנחנו רואים היום עד כמה מיומנויות כמו זיכרון הפכו לפחות הכרחיות בעוד שפיתחנו מאוד מיומנויות אחרות כמו פיצול קשב והסתגלות לשינויים".

תחשבו רגע על המשתמש ה-"פשוט" בארגון – זה שלא מבין בטכנולוגיה. הוא פותח את מערכת המידע הארגונית, או אחת מהן ונתקל במלא נתונים, שכתובים ב-"שפה" שהוא לא כל כך מבין. חשוב שהוא יבין את הדברים, שיהיה לו סדר בבלגן, כי אחרת הוא לא יוכל לבצע את התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר, ואולי בכלל לא. עד עכשיו, כדי להפשיט את השפה הזאת לעובד הממוצע, ואפילו למנהל, היה צריך להעביר את זה דרך אנשי המקצוע, צוותי הטכנולוגיה – ובעיקר אנשי ה-BI וה-DBA. זה קצת סיפור, לא? אז זהו, שלא עוד – או לפחות כך טוענת ג'יגה ספייסס, שמפתחת הרבה פתרונות בהרבה עולמות כבר די הרבה זמן (20 שנה), אבל לצורך כתבה זו אתמקד בפתרון שלה בעולם ה-DIH (ר"ת Data Integration Hub) – האב של אינטגרציית דאטה לאפליקציות. כדי לפשט את המושג הזה, אינטגרציית דאטה לאפליקציות, לשפה "אנושית", ולהבין מה זה בדיוק אומר, פניתי למיכאל אלקין, ראש קבוצת AI ואינטגרציית דאטה בג'יגה ספייסס. לדבריו, "הרעיון ב-DIH הוא לאסוף את כל המידע המובנה ממערכות המחשוב הארגוניות הרלוונטיות למקום אחד, מרוכז ונגיש למשתמשים, להנגיש להם את הדאטה הארגונית בצורה מאוד מהירה, ולעשות זאת על פני הפתרון הקיים בארגון. זה מה שהמערכת שלנו עושה". "אנשים רוצים לדבר עם המערכות שלהם ושהן יבינו את השפה האנושית. זה מפשט את העבודה", אמר אלקין. "עד היום, כדי לעשות את זה היה צורך בהרבה מתווכים – אנליסט BI, אנשי DBA וכדומה. זה גורם לכך לעיתים לטלפון שבור ולכך שהתשובות לא מגיעות בזמן. הפתרון שלנו מטפל גם בזה". המערכת שלכם עובדת בעיקר עם מידע בלתי מובנה. למה דווקא הסוג הזה, ולא מידע מובנה? "כי בעולם של עבודה במידע בלתי מובנה עם AI, רמת הדיוק לא חוצה את ה-55%. זאת בעיה שצריך שיהיה לה פתרון – וכאן אנחנו נכנסים. ארגונים רגילים לתוצאה מדויקת, ולא כזו שיכולה להיות מדויקת – אבל גם ממש לא. אנחנו באים לפתור את זה". אז אתם באים בעצם "לסדר" את המידע הבלתי מובנה. "לא בדיוק. כיום, המידע הבלתי מובנה מסודר, אבל רק מי שסידר אותו יודע מה יש בכל 'מגירה' – ולא העובד או המנהל הרגיל. אנחנו עוזרים לו לדעת את זה, מוסיפים היגיון ומשמעות. הפתרון שלנו מבהיר בשפה פשוטה על מה מדבר כל חלק, ונותן תובנות. למשל, עובד חדש שצריך ללמוד את המערכות – במקום לקרוא מסמכים ולהשתתף בפגישות, הוא יכול להסתכל במערכת שלנו, והיא מסדרת לו את כל המידע". אלקין אמר כי "הפתרון של ג'יגה ספייסס מעודד את הגורם האנושי להוביל ולא להסתמך לגמרי על ה-AI. המערכת תורמת לדיוק, לביצועים ולהורדת עלויות, והיא תומכת בעברית. היא מגיעה כיום לרמת דיוק של מעל 55%, ואנחנו רוצים להגיע ל-95%". שיתוף הפעולה עם יבמ ג'יגה ספייסס מפעילה את המערכת שלה, שהיא למעשה מערכת GenAI, על בסיס WatsonX של יבמ. "שיתוף הפעולה בינינו צמח בחצי השנה האחרונה", אמר אלקין. "חיפשנו שותף שיכול לתת לנו את הגב בכל הקשור לפלטפורמה. ליבמ יש את הן את הטכנולוגיה והן את האנשים המתאימים. בשתי פגישות סיימנו בניית ארכיטקטורה והצלחנו, בתקופה מאוד קצרה, להגיע לפרוטוטייפ עובד מעל WatsonX. כך, אנחנו ממוקדים בהשגת שפה אנושית למידע מובנה ברמה מאוד גבוהה, ו-WatsonX מספק לנו את הגישה למודלים ולממשקים". לדבריו, "עוזר ה-AI של WatsonX מאפשר לבנות צ'טבוט חכם. כדי שהוא יהיה עשיר, אפשר לחבר אותו לסלאק, מסנג'ר, מיקרוסופט טימס וכו'… כך יוצא שאתה, כלקוח, מדבר עם הכלי, ומאחורי הקלעים עונה מערכת ה-AI שלנו". לסיכום, בתור איש AI, איך אתה רואה את התחום, באופן כללי? "התחום הזה מייצר עניין רב, אין כיום חברת ענק שלא נכנסה אליו. הלקוחות רואים את הערך העצום שהבינה המלאכותית מביאה לארגונים ויכולה להביא גם להם. הטכנולוגיה הזאת הולכת לעשות הרבה מהפכות. אחד השימושים המדוברים הוא הכניסה שלה למוקדי תמיכה. יש עוזרי AI שמצליחים לתת מענה ברמה של בן אנוש, בלי מעורבות של רגשות, עם דיוק ועם חוויית לקוח טובה. בכנס שהייתי בו בברצלונה עלה קו חם לילדים שמופעל על ידי ממשלת דנמרק, שהם יכולים להתקשר אליו. לאחר שה-ChatGPT הושק, אנשי הקו שמו לב שהילדים מפסיקים להתקשר, כי הם שואלים את ה-ChatGPT. אלא שהוא עונה הרבה פעמים תשובות לא מקצועיות ולא מדויקות. הם פיתחו עוזר AI שיענה לילדים תשובות מבוקרות ונכונות, והילדים חזרו 'לתקשר' עם המוקד. הבינה המלאכותית מייעלת את תהליכי שירות הלקוחות. היא מאפשרת לקבל יותר שיחות למוקד בבת אחת, ומקצרת את סיכום השיחות: באותה דוגמה מדנמרק, פעם, בסוף כל שיחה, העובד הסוציאלי צריך היה זמן רב זמן רב כדי לסכם אותה. כיום, ה-AI עושה זאת אוטומטית, והעובד הסוציאלי מקבל את סיכום השיחה ומחליט על פיו מה הוא עושה לטובת הילד. בשנה הקרובה ובשנים הבאות בכלל נראה הרבה יישומי AI ארגוניים. קודם כל, הבינה המלאכותית תיכנס לארגונים באופן פנימי, מתוך ניסיון לייעל את העבודה הפנימית שלהם, ואחר כך הם ישחררו את זה החוצה. 2024 תהיה שנה של התנסויות פנימיות ב-AI, שייתנו ערך רב לארגונים".

אחד החלקים בחוק השבבים והמדע שהעביר הממשל האמריקני באוגוסט 2022, שפחות מדברים עליו ,המוכר בשמו Chips, הוא הסכום שהממשל הקצה לטובת מחקר ופיתוח. הכותרות בדרך כלל עוסקות ב-39 מיליארד דולר שאמורות לקבל יצרניות השבבים, בהזרמה ישירה או בסובסידיות, לטובת הקמת מפעלים משלהן על אדמת ארצות הברית – וגם על הטבות המס שיכולות להסתכם בכ-24 מיליארד דולר, אבל יש גם סכום של 11 מיליארד דולר שנשמר לטובת המחקר. בסוף השבוע ציין הממשל את הצעד הבא במסלול הפיתוח והמחקר באירוע שנערך בבית הלבן. במהלך האירוע הוכרז על ההשקעה הבאה בשיעור של 5 מיליארד דולר, שבמוקד שלה יהיה הקמת "המרכז הטכנולוגי הלאומי לתעשיית השבבים למחצה" (NTSC). במלך האירוע הגדירו הדוברים את הקמת המרכז כהזדמנות של פעם בדור, כמקום מפגש בין הממשל, התעשייה, הלקוחות, הספקים, מוסדות החינוך, היזמים והמשקיעים  – שמטרתם היא להאיץ את קצב החידושים ולקדם אותם במהירות מרעיון למוצר שוק. "תוכניות המחקר והפיתוח של CHIPS הן הליבה של החידושים הגדולים ביותר שלנו ועוזרות למצוא את הפתרונות לאתגרים הדחופים ביותר של תעשיית המוליכים למחצה. עם השקעות אסטרטגיות הממוקדות בתעשייה, CHIPS for America לא רק יחזיר את ייצור המוליכים למחצה לארצות הברית – הוא ישמור אותו כאן לתמיד. כשאנו יוצרים הזדמנויות למשרות בעלות שכר טוב, יוזמות כוח העבודה, כגון מרכז המצוינות של כוח העבודה של NSTC, יסייעו להבטיח כוח עבודה מגוון, מיומן ומוכן ברחבי המדינה", אמרה מזכירת משרד המסחר, ג'ינה ריימונדו.

מוטי חדד, 49, מונה למנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה, חטיבת ההדרכה של מטריקס. במסגרת תפקידו ינהל את כלל ענפי הפעילות של החטיבה, מכללת ג'ון ברייס הדרכה, ג'ון ברייס טאלנט, המרכז הישראלי לניהול (המי"ל) וג'ון ברייס פתרונות למידה. חדד יחליף את זיו מנדל, שכיהן בתפקיד עד היום וימונה ליו"ר החברה, נוסף על תפקידיו במטריקס. חדד, ששימש עד כה כמנהל מכללת ג'ון ברייס הדרכה מביא איתו לתפקיד ניסיון רב ומגוון בתחומי המחשוב וההדרכה. חדד הינו בוגר מסלול תכנות בממר"ם. הוא החל את דרכו בג'ון ברייס הדרכה בתפקידי IT ומערכות מידע. בהמשך עבר לתפקידים עסקיים, כגון ניהול שותפים, ניהול פעילות Blue Education להדרכת טכנולוגיות יבמ (IBM) וניהול Net Bryce להדרכת טכנולוגיות התקשורת. בתפקידו האחרון היה חדד אחראי על כלל פעילות המכללה וסניפיה בתל אביב, ירושלים וחיפה הן בתחומי השיווק והמכירות והן בתחומי התפעול ומערך השירות לסטודנטים. כמו כן, שימש כמנמ"ר מטריקס בשלוש השנים האחרונות. זיו מנדל, יו"ר ג'ון ברייס הדרכה. צילום: סאם יעקובסון כאמור חדד יחליף בתפקידו את זיו מנדל, ששימש כמנכ"ל ג'ון ברייס הדרכה מאז הקמתה בשנת 1994, שאמר: "אני מברך את מוטי חדד עם כניסתו לתפקיד החדש. במהלך שנותיו בחברה מוטי הוכיח תמיד כי הינו בעל יכולת להוביל מהלכים ולקדם את ג'ון ברייס למצוינות כמכללה המובילה בישראל בתחום הדרכת המחשוב וטכנולוגיית המידע. אחד המהלכים המשמעותיים שמוטי יזם והוביל הוא ג'ון ברייס טאלנט, תוכנית הכשרה ייחודית להשמת בוגרים מצטיינים שמשתלבים בעבודה בחברות המובילות במשק. אני בטוח שמוטי ימשיך להוביל בבטחה את החברה להישגים מרשימים גם בתפקידו החדש".

אילון מאסק, יזם הטק המפורסם, שהוא גם מנכ"ל חברות רבות, ביניהן טסלה ו-SpaceX, קיבל באחרונה הוראה משופטת פדרלית שעליו להתייצב ולהעיד בפני רשות ניירות הערך של ארה"ב, ה-SEC, בנוגע לרכישת טוויטר (שכיום כבר נקראת X) ב-44 מיליארד דולר באוקטובר 2022. התפתחות זו נובעת מחקירה מתמשכת שעורכת ה-SEC לגבי הפרות אפשריות של חוקי ניירות הערך הפדרליים במהלך ביצוע העסקה. לפי דיווח של פורצ'ן, ה-SEC מחפשת לקבל ממאסק מידע ספציפי אודות רכישות של מניות טוויטר שביצע, לכאורה, לקראת רכישת החברה. מדובר על הרכישה המוקדמת של 9.2% ממניות טוויטר, שהפכה את מאסק לבעל המניות הגדול בחברה, אך שנערכה באיחור, ולא כנדרש בחוק. הוראתה של שופטת בית משפט השלום האמריקנית, לורל בילר, שיצאה במוצאי שבת, למעשה חידשה פסיקה שניתנה עוד בדצמבר, ושקראה למאסק להגיע ולהעיד בחקירתה של הרשות. השופטת בילר קבעה כעת שוב כי ל-SEC יש סמכות להוציא זימון שכזה – בו ביקשה הרשות לקבל ממאסק עדות ומידע רלוונטי לחקירתה – ולפיכך היא חידשה את הזימון, שמאסק פשוט סירב לקבל עד כה. כעת נקבע כי אם ה-SEC ומאסק לא יוכלו להסכים על תאריך ושעה שבהם המולטי-מיליארדר והיזם התזזיתי יתייצב לחקירה, בילר תמשיך ותתערב ותחליט עבור שני הצדדים על מועד שיוסכם עליהם. האם אילון מאסק נהג כחוק כשרכש אותה? טוויטר (כיום X). צילום: BigStock ה"התנגשות" בין מאסק ל-SEC אינה עניין חדש, וניכר היה בעבר כי הרשות נחשבת מזה שנים כאויבת בעיניי מאסק. ב-2018 ה-SEC תבעה את מאסק לאחר שקבעה כי ציוץ שלו – שטען כי "המימון מובטח" בנוגע להפרטה מתוכננת של טסלה, ושאותו הפך כעבור זמן מה – הונה משקיעים וביצע מניפולציה עליהם. אז יישב מאסק את התיק בכך שהסכים שהציוצים שלו הקשורים בטסלה יבדקו על ידי עורך דין, אך גם שילם ביוקר. אחרי 14 שנות כהונה, הוא נאלץ לפרוש מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון בטסלה, וכן נאלץ לשלם לרשות קנס של 20 מיליון דולר מההון העצמי שלו וגם טסלה נקנסה באותו סכום, בנפרד. וזה לא הכל, תביעה נוספת הגיעה ב-2019, בטענה שמאסק הפר הסכם זה, ואילו נכון לעכשיו, מאסק הכביר וערער לבית המשפט העליון על ההסדר המקורי שכלל ישוב הפרשה מול ה-SEC, בטענה שההסכם הזה הביא להפרה של זכויות חופש הביטוי שלו. Am considering taking Tesla private at $420. Funding secured. — Elon Musk (@elonmusk) August 7, 2018 מה חוקרת ה-SEC? החקירה הנוכחית, שאליה זומן מאסק וטרם הגיע, מתמקדת בשני תחומים מרכזיים: הראשון, כאמור, רכישות המניות של טוויטר שביצע מאסק טרם העסקה, והשני נוגע להצהרותיו הפומביות הקשורות לרכישת טוויטר. ה-SEC רוצה לקבוע אם היזם עמד בתקנותיה בעת קניית מניות הנרכשת כמו גם האם ההצהרות שהשמיע סביב הפרשה כולה, שכללה כזכור גם נסיגה זמנית של מאסק מהעסקה, עלולות היו להטעות משקיעים. ה-SEC טוענת כי השיגה מידע חדש, כולל מסמכים שחיבר מאסק עצמו, והם הסיבה לכך שביקשה הבהרה נוספת ממאסק סביב חקירתה וממצאיה. אשתקד הסכים מאסק להגיע לפגישה עם ה-SEC בספטמבר, אך לא עמד מהסכמתו זו בסופו של דבר, מה שהוביל את ה-SEC להגיש את התביעה, שתחייב את עדותו. אז, כאמור, פסק בית המשפט כי ה-SEC צודקת, ומצא את המידע המבוקש רלוונטי ואת הנטל המוטל על מאסק סביר. במקביל דחה בית המשפט את הטיעונים של מאסק, שהטיל ספק בלגיטימיות של הזימון והורה לו להיפגש עם ה-SEC בתוך שבוע, כדי לספק לה את העדות המתבקשת. דבר שלא אירע, כאמור, עד כה. העדות הקרובה, אם אכן מאסק יספק אותה הפעם, תוסיף נדבך נוסף לסאגה המתמשכת של קשרי מאסק וה-SEC, ולתוצאותיה יכולות להיות השלכות משמעותיות. בהתאם להשתלשלות הדברים, החקירה יכולה להסתיים, להסלים להליכים משפטיים נוספים, או להביא גילויים חדשים לציבור ולמשקיעים בחברות הרבות של מאסק.

עיריית תל אביב-יפו וקרן תל אביב חנכו הבוקר (ב') מרכז למקצועות ההיי-טק ברחוב ישראל טל, אשר הוקם עבור תלמידי כיתות ט'-י"ב מבתי הספר בדרום העיר ויפו. המרכז החדשני, אשר נבנה על ידי העירייה והקרן בתמיכת חברת צ'ק פוינט, מקדם נוער מרחבי העיר, ובו לומדים התלמידים והתלמידות במגמות סייבר, דאטה ורובוטיקה ברמת חמש יחידות. בשנה הנוכחית לומדים במרכז תלמידי כיתות ט'-י', והוא ימשיך ויצמח בכל שנה בשכבה נוספת, עד לאכלוס של כ-1,000 תלמידים. צ'ק פוינט תמשיך ללוות את סיליבוס הלימודים ולייעץ לגבי יישום כולל ומקיף של מגמות המתפתחות בעולם בתחום ה-AI והסייבר. חוקרי סייבר מטעם צ'ק פוינט יילמדו באופן שוטף במרכז, והתלמידים בו ייערכו סיורים במשרדי ומעבדות החברה. המרכז הוקם כחלק מתפישת החשיבות שרואה עיריית תל אביב-יפו בחינוך וגיבוש תחושת מסוגלות וביטחון, חשיבה עצמאית והתנסות מעשית בתחומי המדעים והחדשנות, וזאת על מנת לפתח דור צעיר שווה-הזדמנויות החשוף לתחומי המדע, מקבל השראה ומוסלל למצוינות. המרכז מרחיב את יריעת מושגי המדעים, הסייבר והטכנולוגיה בקרב ילדי דרום העיר ויפו, ומצטרף למרכזי מדעים נוספים בעיר, כדוגמת מרכז המדעים בקמפוס עירוני ז', חמד"ע במרכז העיר, מרכז המדעים דג'אני ביפו ובית הספר להיי-טק ע"ש שמעון פרס, כמו גם לתכניות חדשנות בבתי הספר אורט סינגלובסקי, עירוני ט, פרס, ליידי דייויס ועוד. נחנך בתל אביב. המרכז למקצועות ההיי-טק. צילום: גיא יחיאלי "לקחת את הכאב ולשרטט ממנו את העתיד"  רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "מאז 7 באוקטובר אנחנו נמצאים באירוע מתמשך, אך חובתנו מתוך הכאב ומתוך המציאות הזו היא לקחת את הכאב ולשרטט ממנו את העתיד – מעשה של אופטימיות. המרכז למקצועות ההיי-טק הוקם עבור תלמידי כיתות ט'-י"ב מבתי הספר ברחבי העיר. על הנייר הוא נועד לקדם למידה של מקצועות טכנולוגיים ומדעיים, אבל מאחורי המספרים מסתתרת אמת גדולה יותר והיא שהמרכז הזה יהיה כלי חשוב ביכולת לייצר שוויון הזדמנויות עבור תלמידי ותלמידות העיר כולה. תל אביב-יפו היא הסטארט-אפ סיטי של הסטארט-אפ ניישן, ודווקא בגלל שהלב הטכנולוגי של המדינה יושב כאן, אנחנו יודעים להגיד מה ישנו ומה חסר. הפערים הם לא פערי שכל או כישרון, הם קודם כל פערים של הזדמנויות. חברה משגשגת לא נבנית רק על היי-טקיסטים. חברה צודקת תתגמל יפה גם מקצועות אחרים, ומה שחשוב לנו זה לא שכל תלמידי ותלמידות תל אביב-יפו יגדלו וילכו להיי-טק, אלא שיגדלו ויוכלו לבחור ללכת להיי-טק, אם ירצו. אני מודה לכל העוסקים במלאכה, ובראש ובראשונה לגיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, שזו כבר השותפות השנייה שלכם עם העירייה וקרן ת"א, וכן ירבו כאלה". אחד מחדרי הלמידה במרכז למקצועות ההיי-טק בתל אביב. צילום: גיא יחיאלי "תשתית ליצירת עתיד אישי ומקצועי מבטיח" גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, מסר כי: "בית ספר למקצועות ההיי-טק הינו מיזם חינוכי שעוסק בדבר החשוב ביותר שלנו – דור העתיד של מדינת ישראל ושל ההיי-טק הישראלי. צ'ק פוינט, מעבר לעיסוקה המרכזי בהגנת סייבר על מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, משקיעה משאבים רבים במערכת החינוך הישראלית, בקשת שמתחילה באוכלוסיות החלשות ביותר – תלמידות ותלמידים על סף נשירה ממערכת החינוך – ועד לחינוך אקדמאי והנגשת השכלה גבוהה. אנחנו רוצים לסייע בכל מקום שאנחנו יכולים לעזור בו, בכל שלב בשרשרת, של הדבר החשוב והבסיסי ביותר בחברה הישראלית – חינוך ילדינו. שיתוף הפעולה בין צ'ק פוינט וקרן תל אביב מניב מיזמים חינוכיים פורצי דרך, עשינו זאת בעירוני ז' ביפו, אנחנו עושים זאת בביה"ס למקצועות ההיי-טק, והיד עוד נטויה. אני מקווה שכל תלמידה ותלמיד שיגיעו למרכז, ולמשרדי החברה שלנו, ירגישו שהעתיד המקצועי שלהם נמצא בהישג ידם. הם צריכים ללמוד, להשקיע, ובעיקר לחלום את החלום ולהאמין שהוא ממש יכול להתגשם. אנחנו מייצרים עבורם ועבורן את התשתית הזו, ליצירת עתיד אישי ומקצועי מבטיח. חלל במרכז החדש למקצועות ההיי-טק בתל אביב. צילום: גיא יחיאלי "בית עבור דור העתיד של תעשיית ההיי-טק, המניעה את ישראל" ד"ר הלה אורן, מנכ"ל קרן תל־אביב: "היום, יותר מתמיד ברור לנו הקשר בין קידום מצוינות, חשיבה שקולה, ראיית עולם רחבה וסקרנות, לבין מדינה בטוחה ודמוקרטית. והמרכז למקצועות היי-טק עושה בדיוק זאת. לצד מתן הזדמנויות שווה לכלל תושבי ותושבות העיר, המרכז מהווה בית עבור דור העתיד של תעשיית ההיי-טק, המניעה את ישראל. לקרן תל אביב ושותפיה הישראלים והגלובליים יש מחויבות לאומית – זוהי חובתנו האזרחית והאישית. היכולות שלנו באות לידי ביטוי מחוץ לשערי העיר. בין אם בתמיכה ביישובי עוטף עזה ובחיילים פצועים, ועד השותפות עם עיריית שדרות והמפונים מהדרום והצפון. כל מה שאנחנו עושים בתוך העיר, משפיע על מדינתנו. כשאנחנו שמים את הדגש על הדור הבא של מובילי תעשיית ההיי-טק, אנחנו שמים את הדגש על מי שיוביל את הכלכלה. שותפויות כמו זו עם חברת צ'ק פוינט וגיל שויד, מבטיחות מדינה מובילה, חזקה ויציבה יותר". המרכז הינו המשך לפיילוט שערכו העירייה, צ'ק פוינט וקרן תל אביב לאור שותפות של שנים רבות. בשנת 2021 פתחו השלוש, כאמור, מרכז עתודה לחמד"ע (חינוך למדעים) בתיכון עירוני ז', אשר הוקם במטרה לקדם עתודה של תלמידי ותלמידות חטיבות ביניים מצטיינים מדרום העיר ומיפו, על מנת לשלבם בתוכנית חמד"ע לתלמידי תיכון מובילים בתחומי המדעים, אשר רוכשים השכלה מדעית במרכז החינוך התל אביבי.

מאנדיי סיימה הן את השנה הכספית 2023 והן את הרבעון האחרון שלה עם תוצאות טובות: בשתי התקופות היא השיגה עלייה חדה בהכנסות, כאשר ברבעון היא עברה מהפסד לרווח נקי ובשנה כולה – ההפסד הנקי שלה הצטמצם לכמעט 0. ההכנסות הרבעוניות של החברה הסתכמו ב-202.6 מיליון דולר – זינוק של 35% לעומת הרבעון המקביל ב-2022, ומספר הלקוחות עם הכנסה למנוי של יותר מ-50 אלף דולר האמיר ב-56%. ההפסד התפעולי הצטמצם בכ-90% ל-1.1 מיליון דולר והחברה עברה מהפסד נקי של 1.5 מיליון לרווח של 12.4 מיליון. בהתאמה, היא הציגה רווח נקי למניה של 24 סנט לעומת הפסד של שלושה סנט ברבעון האחרון של 2022. תזרים המזומנים נטו שנבע מפעילות שוטפת עמד על 58.5 מיליון דולר, עם תזרים מזומנים חופשי של 55.4 מיליון, לעומת 34.1 מיליון ו-29.7 מיליון ברבעון המקביל. בשנת הכספים כולה, ההכנסות רשמו גידול ניכר יותר מאשר ברבעון – של 41% – והסתכמו ב-729.7 מיליון דולר. ההפסד התפעולי על בסיס GAAP צלל ביותר מ-70% ל-38.6 מיליון דולר וההפסד הנקי – בקרוב ל-99%, ל-1.88 מיליון. ההפסד הנקי למניה הצטמצם מכמעט שלושה דולר – 2.99 דולר, ליתר דיוק, לכמעט 0 – לארבעה סנט. החברה חוזה כי ההכנסות שלה יעמדו ברבעון הראשון של 2024 על בין 207 ל-211 מיליון דולר – גידול של 28% עד 30% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ובשנה כולה על בין 926 ל-932 מיליון – עלייה של 27%-28% לעומת 2023. "תוצאות שיא והמשך צמיחה של בסיס הלקוחות" רועי מן וערן זינמן, המייסדים והמנכ"לים המשותפים של מאנדיי, אמרו כי "2023 הייתה שנה מצוינת עבור החברה, עם תוצאות שיא והמשך צמיחה משמעותית של בסיס הלקוחות בסגמנטים השונים. המשכנו לפתח את המוצרים והטכנולוגיה שלנו במהלך כל השנה, על מנת להציע ללקוחותינו פלטפורמת Work OS שכוללת כמה מוצרים ושדרוגים משמעותיים של התשתיות שלנו, עם mondayDB והשקת mondayAI". "על בסיס ההצלחה הזו", ציינו, "נמשיך להשקיע בחדשנות, בכדי להוביל את החברה קדימה להמשך צמיחתה בשנים הבאות". אלירן גלזר, סמנכ"ל הכספים של מאנדיי, אמר כי "למרות קיומם של אתגרים כלכליים וגיאו-פוליטיים, אנחנו בטוחים ביכולתנו להמשיך את המומנטום החיובי לשנת הכספים 2024 ומעבר לה, ומתכוונים להמשיך ולהתמקד בהגדלת ההכנסות ונתח השוק".