ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול סופית את התקנות שמבטלות בפועל את הצורך במתן טביעת אצבע כתנאי להנפקת תעודות ודרכונים ביומטריים. עוד קבעה הוועדה, כי תוקף תעודות כאלו יהיה ל-10 שנים, בעוד שעד כה, מי שלא רצה לתת טביעת אצבע "נענש" על ידי משרד הפנים ותוקף התעודה שלו היה רק לחמש שנים. בכך הגיע לסיומו דיון ארוך, שתחילתו במאבק אזרחי של התנועה לזכויות דיגיטליות וגופים נוספים, שלווה בשורה של דיונים בערכאות משפטיות, דו"חות מבקר וביקורת ציבורית חריפה. הטענה המרכזית הייתה לא נגד עצם לקיחת טביעת האצבע, אלא על כך שהן הועברו למאגר ביומטרי, שהכיל מיליוני טביעות אצבע של אזרחים שהנפיקו תעודות ביומטריות. בדיונים קודמים הוועדה דנה גם בצורך בהמשך קיומו של המאגר, אבל אתמול לא עסקה בכך, אלא אישרה את התקנות האלה בלבד. מעתה התנאי היחיד יהיה תמונה של מבקש התעודה. עם זאת, הוועדה דחתה את אישורו של סט תקנות נוסף, העוסק במתן שירותים ממשלתיים ושירותים בשדות תעופה באמצעות מסמך זיהוי ביומטרי באפליקציה או אל מול עמדת שירותים ממוכנת ("קיוסק"). יו"ר הוועדה, ח"כ גלעד קריב, התנה את אישור התקנות בכך שיובהרו כללי אבטחת המידע החלים הן בהזדהות המקוונת באפליקציה והן בהפעלת ה"קיוסקים": "דעתי לא נוחה מהציפייה שמביאים נושאים חדשים ועל הדרך נאשר אותם. אבקש מהממונה על היישומים הביומטריים הצגה מפורטת לסוגית אבטחת המידע. כמו כן, התייחסות בכתב של רשות הגנת הפרטיות לצעדים הנדרשים לשם כך. קחו אחריות על רמת הסיכון. צריכה להיות בהירות נורמטיבית. לא אאשר את התקנות בלשון עמומה כשלא ברור מי קובע את הכללים", אמר קריב. רקע ב-27 בפברואר 2017 התקבל בכנסת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017, המכונה "חוק המאגר הביומטרי". במסגרת התיקונים בחוק נקבע, כי המאגר הביומטרי יכלול, כחובה, תמונות תווי פנים של תושבים, ונקבע, כהוראת שעה למשך חמש שנים, כי תמונות טביעות אצבע של תושבים שהסכימו לכך בכתב ייכללו וישמרו במאגר הביומטרי. ב-1 ביוני 2022 הוארכה הוראת השעה עד ה-30 ביוני 2023. עם תום תקופת הוראת השעה, יימחקו טביעות האצבע של התושבים, שנשמרו במאגר הביומטרי. לצד הארכת הוראת השעה, הודיעה שרת הפנים כי בכוונתה להפעיל את סמכותה בהתאם לסעיף 5א לחוק ולצוות על הנפקת מסמכי זיהוי לתקופה של עד 10 שנים, ללא תלות במתן הסכמה לשמירת טביעות אצבע במאגר הביומטרי, בשונה מהמצב שהיה עד כה, כאשר לתושב שרק תמונת פניו הוכללה במאגר הביומטרי, הונפק מסמך זיהוי בתוקף עד 5 שנים. בהתאם לשינוי האמור, מוצע לערוך כמה התאמות למצב החדש.

במסגרת שבוע הסייבר השנתי של המרכז למחקר סייבר בינתחומי ע"ש בלווטניק באוניברסיטת ת"א, מערך הסייבר הלאומי, משרד הכלכלה ומשרד החוץ, הוענק היום (ג'), פרס 'אות מגן הסייבר' למנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק. פרס 'אות מגן הסייבר' ניתן מדי שנה לדמות בעלת הישגים ותרומה יוצאת דופן לקהילת הסייבר בישראל. זו השנה הרביעית בה מוענק האות, שמטרתו לציין תרומה ייחודית והישג יוצא דופן בתחום הסייבר הישראלי, באחד מהתחומים הבאים: כלכלה, טכנולוגיה, ממשל ואקדמיה. השנה הוחלט להעניק את הפרס לברוורמן-בלומנשטיק על הישגיה מעוררי השראה בקידום הסייבר הישראלי, הכלכלה והטכנולוגיה. בעבר, הוענק אות הסייבר לגיל שוויד, יוסי כהן, ארנה ברי ודמויות בולטות נוספות בעולם הסייבר הישראלי. ועדת הפרס, בהובלת האלוף (מיל') פרופ' איציק בן ישראל ובהרכב ד"ר גיורא ירון, ד"ר שלמה מרקל, גל שמואלי, וגילי דרוב–היישטיין פירטה את נימוקי הפרס וציינה כי "ועדת האות התכנסה ובחרה להעניק למיכל ברוורמן-בלומנשטיק את האות, לאחר שלאורך השנים הגיעה להישגים מעוררי השראה בקידום הסייבר הישראלי, הכלכלה והטכנולוגיה. אין ספק שקידום תחום הסייבר הינו חיוני כדי להביא את ישראל למעמד של מעצמת סייבר עולמית. לאורך השנים פועלת מיכל כיזמית והן כמנהיגה עסקית בעלת חזון, לקידום שיתופי פעולה, פיתוח מחקרי והעמדת תעשיית הסייבר הישראלית בחזית העולמית. ניתן למנות את ההצלחות שפרחו תחת ניצוחה, מאחד הסטארט-אפים הראשונים שנרכשו, דרך הובלת חברת RSA, הקמת מרכז הסייבר של מיקרוסופט בישראל וכיום, כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, עמדה בה השפעתה על מעמדה של ישראל בתחום ועל קידום המחקר הטכנולוגי הינה עצומה.  עשייתה לא פסקה בתעשייה ובמחקר, לצד כל אלו היא מקדמת עשייה חברתית ומהווה השראה לנשים בתחום ובכלל. כאישה מובילה ופורצת דרך, מיכל מהווה השראה לעשייה וקידום נשים בטכנולוגיה ובתפקידי ניהול בכירים. דרכן של נשים בתחומים אלו אינה סלולה באופן טבעי, ועשייתה למען קידום נשים, תוך שימת הדגש על שילובן בתפקידים טכנולוגיים, הביאה לשינוי חברתי ולקידום השוויון המגדרי. יכולתה להשתנות עם הזמנים, לצפות ולחפש אחר האתגרים הבאים, עבורה, עבור החברות אותן היא מובילה ועבור מדינת ישראל, הינה ייחודית ובולטת".   דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה *בתמונה הראשית משמאל לימין: יו"ר המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת ת"א, פרופ' איציק בן ישראל, ומנכ"לית המרכז למחקר סייבר, גילי דרוב היישטיין, מעניקים את סוס הסייבר – אשר הפך לסמל שבוע הסייבר השנתי – למיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח.

אפל זה עתה הכריזה על הדור השני של מעבד הבית שלה, M2, אבל הרשת והתקשורת הטכנולוגית האמריקנית לא שוקטים על השמרים וכבר בודקים מה יהיה הלאה. לפי דיווחים חדשים, TSMC תייצר גם את המעבדים המעודכנים של משפחת ה-M2 החדשה וגם את הדור הבא, ה-M3. באופן לא מפתיע, היא תעשה זאת בתהליך הייצור החדש של 3 ננו-מטר. ההערכה בשוק היא ש-TSMC תהיה מוכנה לייצור מעבדים ב-3 ננו-מטר כבר ברבעון האחרון של השנה הנוכחית, וכנראה שתצליח להקדים את סמסונג, שגם היא משנה בימים אלה את קווי הייצור שלה בהתאם לליתוגרפיה החדשה. אפל אמורה, כפי שקרה בדור הראשון של מעבדיה, להשיק גרסאות Max ו-Pro של M2, ולפחות גרסת ה-Pro אמורה להיות מיוצרת ב-3 ננו-מטר. עם זאת, ייתכן שגרסת ה-Max עדיין תיוצר ב-5 ננו-מטר. כך או כך, מרק גורמן, גורו האפל של בלומברג, ציין כי M2 Pro יהיה המעבד שבו תשתמש אפל עבור ה-MacBook Pro עם מסך 14 אינץ' וכן עם מסך 16 אינץ', וגם עבור גרסת הקצה העליון של ה-Mac mini. מעבד ה-M3 ישולב בדור הבא של ה-MacBook Air עם מסך 13 אינץ', ב-MacBook Air חדש עם מסך 15 אינץ', ב-iMac חדש וייתכן שגם ב-MacBook עם מסך 12 אינץ'.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, שחרר היום (ג') הצהרות לוחמניות במיוחד נגד איראן ופעילותה נגד ישראל במרחב הסייבר. לדברי בנט, "אני אומר לאויבים שלנו, ובמיוחד לאיראן: אם אתם מתעסקים עם ישראל – תשלמו מחיר. בסייבר כמו בממד הפיזי, אתם לא יכולים יותר להכות בישראל באופן לא ישיר, דרך החמאס או החיזבאללה, ולחשוב שתתחמקו מאתנו. אתם הבריון ששולחים אנשים אלינו, ונילחם בכם יותר מאשר בשליחים שלכם. מי שיתקיף אותנו בסייבר – נתקוף אותו בחזרה". דבריו של בנט מגיעים יום לאחר שהתחוללה מתקפת סייבר על מפעל פלדה באיראן, שמתנגדי משטר מיהרו לקחת עליה אחריות, אם כי גם שמה של ישראל עולה בהקשר זה, ובכלל, מלחמת הסייבר המתמשכת בינה לבין ישראל. האחרון בשרשרת האירועים שבאופן ודאי הם חלק מהמלחמה הזאת הוא המתקפה שגורמים איראניים ביצעו בשבוע שעבר, שגרמה להפעלת אזעקות שוא בירושלים ובאילת, ויוחסה לאיראן. יום לפני שהוא, כפי שמסתמן, עוזב את תפקיד ראש הממשלה, בנט השתתף הבוקר בשבוע הסייבר של אוניברסיטת תל אביב. הוא אמר את הדברים בשיחה שניהל עם מיכל ברוורמן בלומנשטיק, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח וסמנכ"לית טכנולוגיות הענן והבינה המלאכותית של חברת הענק. השניים סגרו מעגל, לאחר שהיו ביחד בין מייסדי סאיוטה, שבנט היה גם המנכ"ל שלה. בשיחה הם דנו על פוליטיקה ועל סייבר כאחד. בנט עמד על לוחמת הסייבר מול הלוחמה הפיזית: "כיום אפשר לנצח את האויב בסייבר, עם קבוצה של אנשים שיושבת מאחורי מקלדת במקום 50 או 100 חיילי קומנדו מאחורי קווי האויב. הסייבר עומד להיות אחד הממדים הדומיננטיים של לוחמת העתיד, אם לא הדומיננטי שבהם". "הופתעתי מכך שהיה שימוש מועט בסייבר, לפחות עד עכשיו, במלחמת רוסיה-אוקראינה. חשבתי שיהיה יותר שימוש בהם, ושימוש מתקדם. אבל זאת לא דוגמה, משום שמתקפות הסייבר הולכות וגוברות, ומשתכללות, והמגמה הזאת תמשיך. בלוחמת סייבר כמו בפשעי הסייבר, הוא לא רק שיישאר, אלא יהיה גרוע יותר", אמר בנט. אחד הפתרונות המרכזיים לכך, לדברי ראש הממשלה, הוא שיתופי פעולה בין ממשלות, ובינן לבין תעשיות ההיי-טק והסייבר. "שיתוף פעולה בינלאומי חיוני בסייבר, כי קבוצת האקרים שתוקפת מדינה אחת תוקפת באותו הזמן, או בזמן סמוך, עוד מדינות, ואם הן חולקות מידע – כולן יכולות להגן על עצמן. אנחנו בונים רשת של שיתופי פעולה עם ארצות הברית, בריטניה ומדינות אחרות, ונמשיך בכך. אם לא נעבוד ביחד, העולם יהפוך לסיוט של סייבר. אנחנו צריכים להילחם ביחד באויבי הסייבר – ואני אופטימי", ציין. "הממשלה וההיי-טק כמעט הפוכים" בנט ציין כי אחת המשימות הלאומיות החשובות ביותר היא לשלב את החרדים, הערבים – ובמיוחד הנשים הערביות – והפריפריה בתעשיית ההיי-טק. "הגברים החרדים חכמים, אבל הם לא חלק מהכלכלה הישראלית. הם בעלי אינטליגנציה גבוהה, אבל במקרה הטוב יש להם ידע בסיסי", אמר. "התחלנו תוכנית להכשרת החכמים שבחכמים שבגברים החרדים להיי-טק, עם לימודי אנגלית ומתמטיקה, ואני אופטימי". "עוד מקור הוא נשים ערביות. הן פחות מועסקות באופן כללי, והמשימה היא להביא אותן לעבודה, כולל להיי-טק. מקורות נוספים הם הפריפריה והעובדים הפלסטינים. זה דורש מקהילת ההיי-טק להיות פתוחה לאנשים שהם לא מאותו המועדון. יש גם את אנשי ההיי-טק הישראלים שעובדים בחו"ל, שאני קורא להם לשוב הביתה", ציין. לדברי בנט, "השיעור הראשון שלמדתי בתקופתי כראש ממשלה הוא שכמו במגזר הפרטי, צריכים לזוז מהר, להראות תוצאות מהר וליצור תחושה של הצלחה. המידע חיוני לצורך כך, והפוליטיקה וההיי-טק כמעט הפוכים בהקשר זה, כי בממשלה, אתה מאבד מידע במעלה ההיררכיה, משום שלא אוהבים לתת לך חדשות רעות. לכן, אני אוהב לעקוף את ההיררכיה. למשל, לפגוש קצינים צעירים אם אני חש שיש משהו לא טוב בצבא, או לפגוש מורים מתחילים".

גוגל החלה לפרוס גירסה חדשה של אפליקציית דפדפן Chrome ל-iPhone ל-iPad, הכוללת חמש תכונות חדשות, שאמורות לשפר את ביצועי הדפדפן ואת אבטחת הגלישה הפרטיות. גלישה בטוחה משופרת – שמעניקה, לדברי החברה, הגנה מותאמת ופרואקטיבית מפני פישינג, נוזקות ואיומי רשת אחרים, שכעת נוספה גם ל-iOS. כדי ליהנות ממנה יש צורך להפעיל אותה במכשיר. הדפדפן מזהיר את המשתמש על דפי אינטרנט מסוכנים באמצעות שליחת מידע עליהם לגוגל לצורך בדיקתם. בנוסף, בהכנסת פרטים אישיים באתר – התכונה תתריע למשתמש האם שם המשתמש והסיסמה שלו נוצלו בדליפת נתונים של גורם צד שלישי, ותציע לו לשנות אותם. מנהל הסיסמאות – גוגל הוסיפה ל-iOS את מנהל הסיסמאות, שכבר מובנה ב-Chrome השולחני ובאנדרואיד. כעת ניתן להגדירו גם ב-iOS כספק המילוי האוטומטי, כך ש-Chrome יסייע ליצור, לאחסן ולמלא את הסיסמאות במהירות ובאופן מאובטח בכל אתר או אפליקציה במכשיר ה-iOS. גלישה משופרת – הקלה בהתחלת חיפוש חדש או חזרה לאתרים שבהם גלש המשתמש בתדירות גבוהה, ומציאת הכרטיסיות האחרונות שבהן גלש המשתמש. תכונה זו תגיע בקרוב גם לאנדרואיד. תרגום אתרים לשפת המשתמש – גוגל משתמשת בלמידה חישובית במכשיר כדי להפוך  אתרים לזמינים בשפה המועדפת, ומודל זיהוי שפה מעודכן שמזהה את שפת הדף שבו מבקר המשתמש ומציע למשתמש תרגום שלו בהתאם להעדפותיו  – כל אלה משפרים את רמת התרגומים. תכונת Chrome Actions – תאפשר לבצע פעולות במהירות מסרגל הכתובות של Chrome, באמצעות הקלדת כותרת של פעולה בשורת הכתובת. שורת הכתובת של Chrome גם מנבאת מתי ניתן להפיק תועלת מפעולת Chrome בהתבסס על המילים שהוקלדו. בין הפעולות הנפוצות שניתן יהיה לבצע: ניקוי נתוני גלישה, פתיחת כרטיסיית גלישה בסתר, הגדרת Chrome כדפדפן ברירת מחדל ועוד.

היום הוא יום ההולדת ה-50 של אטארי – קונסולת המשחק הוותיקה, שרבים גדלו עליה ועל המשחקים שהציעה עוד בטרם עידן המחשב הביתי. לציון יום השנה המוזהב, נערך ראיון מיוחד עם מייסד אטארי, נולאן בושנל – שהקים את החברה ב-27 ביוני 1972 בסאניווייל, קליפורניה, יחד עם טד דאבניי. בושנל בן ה-79 שוחח עם מנכ"ל אטארי הנוכחי, ווייד רוזן. השניים דיברו על ההשפעה התרבותית העצומה של אטארי והמורשת המתמשכת שלה, כמו גם על ההשראה שלה על תחום הגיימינג כולו. אטארי, כידוע, הכניסה את משחקי הווידיאו למיינסטרים וכמעט לכל בית בשנות ה-70-80. למעשה, באותן שנים קונסולת משחקי הווידאו הביתית Atari 2600 נראתה כמעט בלתי ניתנת לעצירה. בושנל נחשב ככוח היצירתי המנחה באטארי, ובראיון איתו סיפר אנקדוטות מאותם ימים, אבל גם נשאל על ידי רוזן מה הוא למד בשנים הראשונות – ומה כבר לא מדבר אליו יותר בתחום. הראיון המלא עלה לערוץ של IGN – אתר אינטרנט אמריקני העוסק בבידור ומתמקד במשחקי וידאו, בסרטים, במוזיקה ובתכני מדיה נוספים – ביוטיוב, וכן לאתר הרשמי של אטארי. הלוגו בעל צורת הר פוג'י – לא מה שחשבתם "הסיפור של ימיה הראשונים של אטארי הוא, במובנים רבים, ההיסטוריה של לידתם של משחקי הווידיאו", פתח ואמר רוזן המנכ"ל של אטארי. "אני נרגש לחלוק את השיחה המיוחדת הזו עם המייסד, נולאן בושנל, בזמן שאנו חוגגים את ההשפעה האדירה של אטארי על התרבות הפופולרית ותעשיית משחקי הווידאו בחמישים השנים האחרונות". "אני חושב שקידמנו חדשנות וגם היינו סיפור בראשית", הגיב בושנל. "אז, תמיד יש לך עמדה מקודשת כשאתה הראשון", הוא הסביר לרוזן את הסיבה שבגללה לדעתו הצליחו הוא ושותפו דאבניי להפוך את המוצר שלהם למשמעותי כל כך. בושנל המשיך והבהיר:  "לא היה לנו כסף, לא מפעלים, לא נוכחות בשוק, הדבר היחיד שהיה לנו זה יצירתיות". 'אטארי' הוא ללא ספק אחד משמות המותג המוכרים ביותר על פני כדור הארץ, גם אחרי עשרות שנים שבהן החברה לא הוציאה קונסולות חדשות. בושנל סיפר לרוזן כי שמה המקורי של הקונסולה והחברה היה בכלל Syzygy. עוד אפשר היה ללמוד ממנו כי ג'ורג' אופרמן, שיצר את הלוגו המוכר כל כך של אטארי, בעל צורת הר הפוג'י, אמר שללוגו אין בכלל כל קשר להר היפני המפורסם, ושהסמליל בכלל נועד להיראות כמו האות A, או לייצג לוח של משחק אטארי מוקדם בשם פונג (Pong). "כשבחרנו בלוגו של פוג'י, רציתי שזה בכלל יהיה כלפי מעלה. זה קולקטיבי. זה ממלא השראה", הודה בושנל בראיון. מעניין לציין כי מאז כניסתו של רוזן לתפקיד המנכ"ל, אטארי חזרה לשורשים בפיתוח ופרסום של משחקי פרימיום. החברה משחררת כותרים חדשים, ומביאה עוד תוכן למחשב האישי, לקונסולה ולפלטפורמות הסטרימינג אך אינה עוסקת עוד, כאמור, בייצור או פיתוח קונסולות. באחרונה הודיעה אטארי כי חמישה מהמשחקים החדשים הללו מגיעים לסטדיה (Stadia), פלטפורמת המשחקים של גוגל.

"איראן היא היריב הדומיננטי של ישראל בסייבר, עם החיזבאללה והחמאס. אנחנו רואים אותם ויודעים איך הם עובדים", כך אמר היום (ג') ראש מערך הסייבר הלאומי, גבי פורטנוי. בדברים שנשא בשבוע הסייבר באוניברסיטת תל אביב הוא ציין שישראל בונה בימים אלה את מה שהוא כינה "כיפת הסייבר" – "כיפת הברזל" של הגנת הסייבר על המדינה. "'כיפת הסייבר' תספק אבטחת סייבר לאומית. במסגרת הפרויקט ייעשה שימוש במנגנונים חדשים ואנחנו חוזים שמספר מתקפות הסייבר על ישראל יצומצם בצורה משמעותית. זוהי גישה פרו-אקטיבית חדשה לחיזוי ובלימת מתקפות, שמשלבת טכנולוגיות של ביג דטה ובינה מלאכותית. היא תכלול סטנדרטיזציה של הנושא, טיפול מהיר יותר בהשבתות, מחקר איומים וטרנדים, ביצוע בדיקות חדירה, וסקירת איומים ופגיעויות. נעשה את זה לא לבד, אלא עם משרדי הממשלה והתעשייה", אמר. ישראל נמצאת בשנים האחרונות תחת מתקפות סייבר חוזרות ונשנות – בפרט מצד איראן ושלוחותיה. לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, מתחילת השנה הוא הדף כ-1,500 מתקפות סייבר על העורף. ראש הממשלה, נפתלי בנט, הזהיר היום את איראן ושאר האויבים של ישראל, וציין כי "אני אומר לאויבים שלנו, ובמיוחד לאיראן: אם אתם מתעסקים עם ישראל – תשלמו מחיר. בסייבר כמו בממד הפיזי, אתם לא יכולים יותר להכות בישראל באופן לא ישיר, דרך החמאס או החיזבאללה, ולחשוב שתתחמקו מאתנו. אתם הבריון ששולחים אנשים אלינו, ונילחם בכם יותר מאשר בשליחים שלכם. מי שיתקיף אותנו בסייבר – נתקוף אותו בחזרה". "בסייבר, אנחנו הבעיה ולא הפתרון" כללית, פורטנוי מתייחס אלינו – לממשלה, לתעשייה ובעצם לכלל הגורם האנושי – כאל הבעיה ולא הפתרון, ככל שזה נוגע לעולם הסייבר. "אנחנו רואים את זה ברגולציה, בחינוך ובמודעות הציבור", אמר. "יש ניסיון קבוע לגשר על הפער, אבל זה מתבצע לאט מדי. בנוסף, אנחנו נוקטים בגישה הגנתית, ורק הגנה תשאיר אותנו תמיד מאחורה. ההאקרים יודעים את זה משתמשים בזה נגדנו". "אנחנו צריכים הנהגה שתקבל החלטות במהרה, בעולם של התפתחות טכנולוגית מהירה – הנהגה שתוביל אותנו בסביבה של חוסר ודאות", אמר פורטנוי. עוד הוא ציין כי "אי אפשר להילחם בסייבר לבד, אנחנו צריכים שותפים בארץ ובחו"ל – במגזרים הציבורי, הפרטי והאקדמי. אנחנו עובדים על זה, ומנסים ליצור רשת חזקה יותר של שותפויות עם גורמים מקומיים ובינלאומיים. שיתופי פעולה טובים לא רק להגנת הסייבר הלאומית, כי אם גם לתעשייה, כי הם מאפשרים לעשות יותר עסקים. בנוסף, כשיש הגנת סייבר טובה, הממשלה יכולה ליצור סביבה שתביא לביקוש בתחומים כגון ערים חכמות, דור חמישי ואף שישי, פינטק ואוטומטיב, והחברות יוכלו לספק את ההיצע". הוא אמר כי הגורמים השונים בעולם הסייבר צריכים "לזוז מהר יותר – משרידות להגנה אקטיבית. מצבע אחד של סייבר ל-50 גוונים של צבעים, לא רק אפור. המטרה שלנו, במערך הסייבר, היא להגן על הנכסים הלאומיים בדרך הטובה ביותר – לממשלה, למגזר הפרטי ולזה הציבורי, לשפר את ניהול הסיכונים, ההגנה וקבלת ההחלטות, ולבנות תוכניות כדי שעוד אנשים יצטרפו למקצוע הסייבר". "אנחנו בעידן של אינטרנט ושל מספר אינסופי של מכשירים מחוברים", ציין פורטנוי. הוא קרא לתעשיית הסייבר: "אם נדע לעבוד בשדה הזה יחדיו, להאקרים יהיה הרבה יותר קשה לחדור. אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר, ואם אפשר – ביחד. אנחנו צריכים לבנות עוד 'כיפות סייבר' מקומיות ובינלאומיות".

רגע לפני שהוא מעביר את השרביט ליאיר לפיד, הגיע הבוקר (ג') ראש הממשלה, נפתלי בנט, לשבוע הסייבר הלאומי באוניברסיטת תל אביב והתייחס לנושא הסייבר. בין היתר, הוא דיבר על "המלחמה הקיברנטית" שבין ישראל לאיראן, ולמעשה נתן גושפנקא לכך שהסייבר הוא חלק מהכלים שמדינת ישראל מפעילה במאבק מול האויב המושבע שלה. בנט התייחס גם להגנה מפני סייבר במישור האזרחי והודה שהמצב לא מושלם – הגדרה שמי שמכיר את הנושא יודע שהיא עדינה. הוא גם קרא לתאגידים לקחת אחריות, הגם שיש את מערך הסייבר הלאומי, שעוזר להם בהקשר זה. ראש הממשלה, נפתלי בנט, בכנס הבוקר (ג'). צילום: Coming Up, שבוע הסייבר מצב הגנת הסייבר בסקטור האזרחי רחוק מאוד מלהיות מושלם. ראש הממשלה בנט אמור לדעת שהשנתיים האחרונות, כולל תקופת כהונתו בשנה האחרונה, היו רוויות במתקפות סייבר על ישראל, לרבות על גופים ממשלתיים. מבקר המדינה התריע על חוסר המוכנות של הגופים השונים למתקפות סייבר יותר מפעם אחת. בנט גם אמר שמערך הסייבר מסייע לאותם גופים, שאין חולק שהם צריכים לקחת אחריות על המידע של הלקוחות שלהם – בין אם אלה לקוחות פרטיים או עסקיים, ובין אם אלה אזרחים, במקרה של גופים כגון הממשלה והרשויות המקומיות. החלק האחרון של הפאזל אבל זו אינה התמונה המלאה: בנט אמור לדעת שמערך הסייבר צריך לפעול על פי חוק הסייבר, שאמור היה להיכנס לספר החוקים כבר מזמן. החוק הזה הוא אחד הקורבנות של המשבר הפוליטי המתמשך בישראל: הוא נהגה בתקופת ראש הממשלה הקודם, בנימין נתניהו, לפני שנכנסנו לסחרור הבחירות אחר בחירות. תזכיר החוק המקורי הונח על שולחן הכנסת ב-2018, זמן קצר לפני שהממשלה התפזרה, ומאז הוא לא התקדם. כתוצאה מכך, ידיהם של אנשי מערך הסייבר כבולות – מה שפוגע בהגנה הקיברנטית על הסקטור האזרחי. במקרה הטוב, אנשי מערך הסייבר הם לא יותר מאשר יועצים, כי כרגע, החוק לא מחייב אף אחד להישמע לעצות שלהם. מקסימום להתייעץ, וגם זה חובה רק לארגונים שהרגולטור מחייב אותם לעשות זאת. ארגונים שלא מחויבים לכך ומתייעצים עם המערך עושים זאת בדרך כלל במצבי משבר, כשההאקרים מאיימים לשחרר מידע רב על לקוחות שלהם אם הם לא ישלמו הרבה כסף, או אחרי שהם כבר עושים זאת. לכלל מנהיגינו, ובפרט למועמדים הפוטנציאליים לראשות הממשלה אחרי הבחירות – לפיד, נתניהו ואחרים – יוצאת מכאן הקריאה לשים את המשימה לחוקק את חוק הסייבר בראש סדר העדיפויות המציאות ההולכת ומחריפה של מתקפות הסייבר מחייבת אסדרה של הפיקוח על הסקטור האזרחי-פרטי. כבר לא מספיק להתייעץ ולקבל המלצות והדרכות – וגם זה, כאמור, רק במקרה הטוב. צריך לחוקק את חוק הסייבר, ועדיף כמה שיותר מהר, ולוודא שהוא יחול לא רק על הגופים הציבוריים, כי אם גם על החברות הפרטיות. בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים, שיועלה לרשת בקרוב, ח"כ רון כץ, יו"ר ועדת המשנה להיי-טק בכנסת, התייחס לנושא והודה שעיכוב אישור החוק מעקר חלק מהמטרות של הקמת מערך הסייבר הלאומי. "תפקידם להסביר, לקבוע תקנות וגם לאכוף", הוא אמר בראיון. אם החוק היה מועלה השבוע – ייתכן מאוד שהוא היה עובר חבל מאוד שבנט מסיים את כהונתו הקצרה מבלי שהצליח לבצע שינוי חשוב: העברת חוק הסייבר. לא מן הנמנע, ואולי אפילו סביר להניח, שאם זה היה קורה בימים אלה של "ניקוי שולחן" לפני פיזור הכנסת, הייתה בחוק הזה תמיכה מקיר לקיר. שהרי הוא נהגה בימי ממשלת הליכוד, ונתניהו מבין היטב את הצורך בהגנה מפני מתקפות סייבר על כלל הארגונים במדינה, כולל על ארגוני המגזר הפרטי. הכנסת מתפזרת – ההאקרים לא. צילום: BigStock עכשיו בנט כבר לא יכול להעביר את החוק, בגלל לוח הזמנים הצפוף. אולם, כדאי שבזמן הקצר, יש לקוות, עד להקמת הממשלה הבאה, הוא ייקח על עצמו את תיק הסייבר. עם העברת הלפיד ליאיר מחר בלילה, בנט יהפוך לראש הממשלה החליפי והאחראי על תיק איראן – שהיא, כידוע, האויבת הגדולה ביותר של ישראל, גם בסייבר. בנט מבין בסייבר: הוא היה בין מקימי סאיוטה, שעסקה בתחום, ושימש כמנכ"ל החברה. זו נמכרה ל-RSA, מהחברות הגדולות ביותר בעולם אבטחת המידע, ושימש בה בתפקיד בכיר במשך כמה חודשים. הוא יכול לרתום את הניסיון ואת הידע שצבר על מנת לוודא שהארגונים במשק אכן לוקחים ברצינות את המלצות מערך הסייבר. לכלל מנהיגינו, ובפרט למועמדים הפוטנציאליים לראשות הממשלה אחרי הבחירות – לפיד, נתניהו ואחרים – יוצאת מכאן הקריאה לשים את המשימה לחוקק את חוק הסייבר בראש סדר העדיפויות. השורה התחתונה: ההאקרים חורשי הרעה, האיראנים והאחרים, לא נחים. בהשאלה לדברים שנאמרו על ידי אחרים באירוע היום, כשההאקרים תוקפים ממשלה, הם לא תוקפים אותה, אלא את כל אזרחי המדינה שהיא מושלת עליה. במקרים רבים, ההגנה על אותם אזרחים מחוררת ביותר, והנזקים הם ברמה הלאומית. זה נכון להרבה מדינות, וגם לישראל.