הלוגו בחלק האחורי של טלפוני ה-iPhone 12 החדשים הוא לא רק קישוט, כך מתברר: לחיצה פעמיים או שלוש פעמים על גב המכשיר מאפשרת שימושים יישומיים בחיי היום יום. אלא שלפני כן יש לעשות שינויים קטנים בתפריט ההגדרות במערכת ההפעלה שהוא מבוסס עליה, ה-iOS 14. ה-iPhone החדש הושק בחודש ספטמבר וכולל שלל שינויים. אחד מהם, ופחות מדובר, הוא תכונה חדשה בגרסה החדשה של מערכת ההפעלה, שיכולה לזהות את החיישן שנמצא בחלק האחורי של המכשיר. התכונה הזו מכונה Back Tap והיא מאפשרת להשתמש באזור של הלוגו לביצוע פונקציות שונות. איך עושים את זה? בהגדרות, ניתן לבחור מה יקרה כשמבצעים נקישה כפולה או משולשת. המשתמש יכול לקבוע עבור כל אחת מהאפשרויות הללו שתבצע פעולה מערכתית אחרת: צילום תמונת, שינוי עוצמת הקול, נעילת המכשיר, פתיחת מערך ההגדרות, הצגת ההתראות ועוד. האפשרות הזו קיימת כעת בכל מכשיר שנתמך בידי iOS 14, ורק צריך לעמוד על המקום המדויק שבו הוא מזהה את האפשרות לנקישה הכפולה והמשולשת – ורוב הסיכויים שזה יהיה בסביבות הלוגו.

עוד כאב ראש לפייסבוק (Facebook): משרד הטכנולוגיה ההודי דורש מהחברה הבת שלה, ווטסאפ (WhatsApp), לסגת מכוונתה לערוך שינויים במדיניות הפרטיות שלה, שהודיעה עליהם בתחילת החודש, בטענה כי התנאים החדשים נוטלים את אפשרות הבחירה מן המשתמשים ההודים. הדרישה מטרידה במיוחד, מפני שפייסבוק ו-ווטסאפ קידמו לאחרונה שירותים שונים בתקווה להרחיב את עסקיהן ואת השימוש בשירותי התשלומים באזור זה. "השינויים המוצעים מעוררים חששות כבדים בנוגע להשלכות על אפשרות הבחירה והעצמאות של אזרחים הודים", כתב משרד האלקטרוניקה וטכנולוגיות המידע לוויל קת'קארט, מנהל ווטסאפ בפייסבוק. "אי לכך, אנו קוראים לכם לסגת מן השינויים המוצעים". ווטסאפ הגיבה בהצהרה, ואמרה כי היא מטפלת בנושא מידע שגוי וכי היא תמיד זמינה להשיב לכל שאלה. "אנו רוצים  להדגיש, כי עדכון זה אינו מרחיב את יכולתנו לחלוק מידע עם פייסבוק". בשנה האחרונה השקיעה פייסבוק 5.7 מיליארד דולר בתאגיד הענק ההודי Reliance, כשחלק חלק נכבד מכספים אלה מיועד למשוך מיליוני בעלי חנויות מסורתיות להשתמש בתשלומים דיגיטליים באמצעות ווטסאפ. 400 מיליון המשתמשים שיש לווטסאפ בהודו גם הם חלק מתוכניות גדולות של החברה להתרחב בתחום התשלומים הדיגיטליים, כולל מכירה של ביטוחי בריאות באמצעות שותפים. כל השאיפות הללו עלולות להיבלם אם המשתמשים ההודים יעברו לאפליקציו הודעות אחרות, כמו סיגנל וטלגרם, כפי שעשו משתמשים רבים בעולם לאחר שווטסאפ הודיעה בתחילת החודש שהיא תשתף מידע מסוים עם פייסבוק ועם חברות נוספות שלה. "זהו חש גדול שלא ניתנה למשתמשים הודים כל אפשרות לבחור שלא להסכים לשיתוף המידע הזה עם החברות של פייסבוק, ויש להם אפשרות פחותה בהשוואה למשתמשי האפליקציה האירופים", צוין עוד במכתב. "היחס השונה והמפלה בין משתמשים הודים לאירופים מעורר ביקורת חריפה ומעיד על אי כיבוד זכויותיהם וטובתם של אזרחים הודים שמהווים נתח משמעותי מבסיס המשתמשים של ווטסאפ". המשרד ההודי מבקש מווטסאפ להשיב ל-14 שאלות, כולל הקטגוריות של המידע על המשתמשים שהחברה אוספת. כזכור, בעקבות הסערה הציבורית שעוררה ההודעה של ווטסאפ על שינוי מדיניות הפרטיות שלה, החלו מיליוני משתמשים לעבור לאפליקציות מתחרות, מה שגרם לחברה להודיע כי תדחה את הפעלת המדיניות החדשה מחודש פברואר לחודש מאי.

סטיב ג'ובס נחשב לגיבור אמריקני ועולמי כבר הרבה שנים. אלא שעכשיו זה מקבל הכרה רשמית: באחת ההחלטות האחרונות שלו כנשיא ארצות הברית הורה דונלד טראמפ להציב פסל של מייסד אפל וממציא ה-iPhone וה-iPad בגן הלאומי של הגיבורים האמריקניים – כך על פי צו שהוא פרסם שלשום (ב'). ג'ובס לא לבד ברשימה: בגן ייבנו פסלים של אמריקנים שונים שתרמו תרומה ייחודית להיסטוריה, מכל מיני תחומים. יחד אתו יוצבו שם פסליהם של אלכסנדר גרהאם בל, אלברט איינשטיין, האסטרונאוטים ניל ארמסטרונג וג'ון גלן, שנחתו על הירח, סמואל מורס, שעל שמו האותות המפורסמים, הצלפית אנני אוקלי, שעל שמה המחזה Annie Got The Gun (ובעברית – אנני אוקלי אשת לפידות), שירלי טמפל, לואי ארמסטרונג, פרנק קפרא, מארק טוויין, השופטת העליונה רות ביידר גינסבורג, שנפטרה לא מזמן, ארית'ה פרנקלין, מוחמד עלי, וולט דיסני, מרטין לותר קינג, ג'ורג' מרשל, חנה ארנדט, אינגריד ברגמן, המפרי בוגרט, קובי בראיינט, ג'וני קאש, נט קינג קול, כריסטופר קולומבוס, בנג'מין פרנקלין, שהמציא את הכליא ברק, פיטר דרוקר, מומחה לניהול, שכתב גם על ניהול היי-טק, רבים מהנשיאים האמריקניים ועוד. בצו הנשיאותי להקמת הגן, שעליו חתם טראמפ, נכתב כי "כל אחד מהאישים האלה נבחר כי הוא מגלם את הרוח האמריקנית של העזה והתרסה, מצוינות והרפתקנות, אומץ וביטחון, נאמנות ואהבה. הם הרשימו את העולם עם הכוח שלהם והדוגמה שנתנו, וכל אחד מהם תרם תרומה רבה מאוד לסיפור האמריקני, שהפרקים הטובים ביותר שבו עוד יבואו". הרעיון להקמת הגן – בעקבות השחתת פסלים על ידי מפגיני BLM טראמפ העלה את הרעיון להקים את הגן בקיץ האחרון, לאחר שמפגינים במהומות שפרצו בעקבות ההרג של ג'ורג' פלויד על ידי שוטרים (מפגיני BLM – Black Life Matters) השחיתו ואף הפילו פסלים שונים ברחבי ארצות הברית, בפרט כאלה שמסמלים את יישום תורת העליונות הלבנה. בחודש שעבר הוא הוציא צו שמורה למשרד הפנים בוושינגטון לבחור אתר ולגייס כסף לטובת הקמת הגן. עם זאת, ייתכן שהפרויקט לא יצא בסופו של דבר אל הפועל, כי הקונגרס עדיין לא מצא את הכסף לביצועו. ג'ובס, אחד הממציאים והמנהלים הבולטים בעולם הטכנולוגיה אי פעם, הקים את אפל מהמוסך שבבית הוריו – יחד עם שותפיו, סטיב ווזניאק ורונלד וויין. בין המוצרים פורצי הדרך שג'ובס חתום על פיתוחם נמצאים מחשב ה-Apple II (הראשון לא ממש הצליח), המקינטוש וה-iPad. הוא אף האחראי למהפכת הסמארטפונים, שהחלה עם ה-iPhone, שהושק ב-2007. ג'ובס מת מסרטן הלבלב באוקטובר 2011 – חודשייים בלבד לאחר שהתפטר מתפקיד מנכ"ל אפל והעביר את השרביט לטים קוק.

פייבוקס מנכ"ל קבוצת דיסקונט, אורי לוין, ומנכ"ל שופרסל, יצחק אברכהן, הודיעו היום (ד') כי חתמו על הסכם במסגרתו פייבוקס (PayBox) תהפוך לחברה עצמאית, בבעלות דיסקונט ושופרסל, שיחזיקו בחברה המשותפת 50.1% ו-49.9%, בהתאמה. העסקה כפופה לאישור בנק ישראל ורשות התחרות. החברה המשותפת, הראשונה מסוגה במערכת הבנקאית, תפעל על גבי פלטפורמת PayBox, ותציע שירותי ארנק דיגיטלי מתקדם, שיכלול בהמשך סופרמרקט פיננסי אשר יתחרה בבנקים, ובכלל זה – בבנק דיסקונט. בסופרמרקט הפיננסי יוצעו ויותאמו ללקוחות PayBox מוצרים ושירותים פיננסיים מתקדמים של מגוון יצרנים וחברות פינטק. שירותים אלה יכללו, בין היתר, הלוואות, מוצרי חיסכון וכלים לתכנון פיננסי. החברה תאפשר ל-2 מיליון הלקוחות של מועדון שופרסל, ליותר מ-1.5 מיליון הלקוחות של פייבוקס וללקוחות כלל הבנקים, לשדך את כרטיסי האשראי של מועדון שופרסל לאפליקציית PayBox, להנפיק כרטיסי אשראי וירטואליים חוץ-בנקאיים, ליהנות מזיכויים כספיים (cash-back), שייצברו בארנק בעת רכישה ברשתות שופרסל ו-Be, ולרכוש ולממש תווים דיגיטליים של המותג "תו הזהב". חברת כאל (Cal) תספק את הפלטפורמה להנפקה ולתפעול כרטיסי האשראי החוץ-בנקאיים. לפי ההודעה לתקשורת, "במסגרת השירות שיוצע על ידי פייבוקס יושם דגש על התאמת מיטבית של השירותים והמוצרים לצורכי הלקוח ושמירה על הוגנות ואובייקטיביות מקסימליות. פעילות המיזם תתבסס בין היתר על שימוש נרחב בתשתית הבנקאות הפתוחה לצורך יצירת אקו-סיסטם שיאפשר לחברות טכנולוגיה צעירות גישה למיליוני לקוחות, ובמקביל יעניק ללקוחות פייבוקס נגישות לשירותים מתקדמים וחדשניים, אשר יוצעו כולם במקום אחד". עוד נמסר אודות החיבור הייחודי והראשון מסוגו בארץ, כי "החבירה תאפשר יצירת תחרות אמיתית למערכת הבנקאית המסורתית. שיתוף הפעולה בין הצדדים הינו קפיצת מדרגה במעורבותה של שופרסל בתחום הפיננסי, ובמקביל מהווה ביטוי נוסף למימוש האסטרטגיה של דיסקונט להרחיב את פעילותה מול לקוחות כל הבנקים ולהוות גורם מוביל ומעורר תחרות בשוק הבנקאי". "בשורה דרמטית וחדשנית לציבור הצרכנים בישראל" לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט: "אנו משיקים היום מהלך תחרותי ופורץ דרך בבנקאות הישראלית – בנקאות-ללא-בנק, הממוקדת בצרכי הלקוח. המיזם המשותף של דיסקונט ושופרסל, שתי קבוצות מובילות בתחומן, יציע שירותים פיננסים מתקדמים ממגוון ספקים, יתחרה בכל הבנקים – כולל בבנק דיסקונט – וישיא ערך משמעותי לצרכן הישראלי. קבוצת דיסקונט שמה לעצמה מטרה להיות הקבוצה הפיננסית המובילה בעידן החדש, והמיזם מהווה צעד משמעותי בדרך ליישום חזון זה. המיזם נבנה תחת העקרונות המובילים באסטרטגיה זו: בניית מיזמים חדשים באמצעות חברות עצמאיות, אשר יתחרו בדיסקונט כמו בשאר המערכת הבנקאית, עבודה עם שותפים משמעותיים, בניית פלטפורמה להצעת מוצרים של חברות פינטק ומיקוד ביצירת ערך ללקוח". אברכהן, מנכ"ל שופרסל: "אנו באים היום עם בשורה דרמטית וחדשנית לציבור הצרכנים בישראל, אשר יוכל ליהנות משילוב בין עולם ההטבות בתחום הצרכני-קמעונאי, לפעילות פיננסית שוטפת של ארנק תשלומים ופעילויות בנקאיות אחרות, אשר ירוכזו כולן במקום אחד. מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין קבוצת הקמעונאות הגדולה והמובילה בישראל לבין קבוצת דיסקונט, שהינה אחת הקבוצות הבנקאיות המובילות בישראל. שתי החברות באות עם ניסיון אדיר בתחומן וביחד נדע להציע לציבור הצרכנים בישראל את המוצר החדשני, האיכותי והנוח ביותר, אשר ירכז את הפעילות הפיננסית השוטפת של הצרכן הישראלי. קבוצת שופרסל ממשיכה כל העת במאמצי קידום החדשנות והפיתוח העסקי ליצירת הצעות הערך הטובות והמשתלמות ביותר ללקוחותינו. אנו שמחים מאד על שיתוף הפעולה עם שותפינו בבנק דיסקונט ובטוחים כי מיזם זה יוביל להצלחה של כל הצדדים".

ג'ו ביידן, שמושבע הערב (ד') לתפקיד נשיא ארצות הברית, אולי לא מבין בשפות הפיתוח ג'אווה או פיית'ון, אבל אחרי קרוב לחמישה עשורים בפוליטיקה, הוא מבין דבר או שניים בכלכלה וביחסי כוחות – פנים וחוץ. ניתן להעריך שקילומטראז' זה יביא לשינויים ביחס שלו להיי-טק, לעומת הגישה שנקט קודמו בתפקיד, דונלד טראמפ. על שולחנו של הנשיא החדש בחדר הסגלגל יש כמה נושאים דחופים בתחום זה: הסייבר, הרגולציה על ענקיות הטק והמלחמה בפייק ניוז (אפשר היה לכתוב המשך המלחמה, אבל טראמפ הפיץ לא מעט חדשות כזב בעצמו). דבר אחד בטוח: בניגוד לכינוי "סליפי ג'ו", שטראמפ הדביק לביידן במסע הבחירות שלו, הנשיא החדש ממש לא מתכוון להיות ישנוני בתחומים אלה. נתחיל בסייבר: כסגנו של ברק אובמה, ביידן נחשף לעולם זה באופן רחב היקף, כולל לפעילותן המסיבית של "ענקיות"' הסייבר ההתקפי – אם לטובת גניבת כספים במיליארדים (צפון קוריאה), אם לגניבה רחבת היקף של קניין רוחני (סין ורוסיה) ואם לפייק ניוז, שמטרתם זריעת בלבול, מבוכה, הרס ופילוג – ה-"התמחות" של הקרמלין. בינואר 2017, רגע לפני שאובמה והוא פינו את הבית הלבן, ביידן נחשף לדו"ח משותף של סוכנויות הביון האמריקניות, שקבע מפורשות שהרוסים התערבו בבחירות בארצות הברית: הם אלה שפרצו למחשבי המפלגה הדמוקרטית, והם שערכו קמפיינים שקריים, לשיסוי החברה האמריקנית המפולגת. נראה כי בניגוד לקודמו, ביידן הקשיב, ואף הפנים: בדצמבר האחרון הוא אמר כי מתקפת הסייבר הרוסית הענקית, שפגעה בעשרות סוכנויות ממשל ובמאות חברות, אירעה כיוון שטראמפ לא לקח ברצינות מספקת את נושא הגנת הסייבר, וכי הוא, ביידן, יתעדף את התחום ויחזק את הגנות הסייבר על המדינה. ביידן קרא "לטפל באיומי סייבר כמו שמטפלים במתקפות הכוללות שימוש בכלי נשק קונבנציונליים", ואמר כי יבקש תמיכה דו-מפלגתית במאמציו בתחום. "נשיב בעין תחת עין", הבטיח. בהזדמנות אחרת אמר הנשיא הנכנס שהמענה לפריצת הענק יהיה בעדיפות עליונה של ממשלו. ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, מחכה לראות מה ביידן הולך לעשות – גם בתחום הסייבר. צילום: BigStock נחוש לפעול בתחום הסייבר גם המינויים שעליהם ביידן הכריז באחרונה מעידים על נחישותו לפעול בתחום הסייבר: כך, לדוגמה, בשבוע שעבר פורסם דבר מינויה של אן נויברגר, ראשת מינהלת אבטחת הסייבר ב-NSA, לסגנית היועץ לביטחון לאומי לתחומי הסייבר וטכנולוגיות בצמיחה. כתבים פוליטיים בוושינגטון ציינו כי הבחירה בנויברגר היא אות לכך שביידן וממשלו מתכוונים לתעדף את נושאי אבטחת הסייבר במטה המועצה. מצוות המעבר של הנשיא החדש נמסר בהודעה על המינוי כי "כפי שראינו בשבועות האחרונים, האינטרסים של אבטחת הסייבר באמריקה נותרים יעד חשוב לשחקני איום גרועים, המבקשים לפגוע באורח חיינו ולאיים על מעמדנו בעולם. האתגר שלנו הוא כיצד להגן על הדמוקרטיה שלנו, תוך שיפור יכולת התגובה שלנו. יש לפתח פתרונות יצירתיים, המבוססים על הבנה אמיתית יותר של אופן פעולתם של שחקני האיום בסייבר. הקמתה של פונקציה זו, שתובל על ידי סגנית היועץ לביטחון לאומי, היא אך טבעית, בהתחשב בהיקף האיומים ובאתגרים הנלווים אליהם". הצהרת נויברגר? אן נויברגר. סגנית היועץ לביטחון לאומי של ארצות הברית לתחומי הסייבר וטכנולוגיות בצמיחה. צילום: ה-NSA "למנות אנשים אגרסיביים לאכיפת ההגבלים העסקיים" גם יחסו של הממשל לענקיות, שלא לומר מפלצות ההיי-טק, צפוי להשתנות עם כניסתו של האיש החדש לבית הלבן. ייתכן שהוא יאמץ דו"ח שפרסם באחרונה פרויקט החירויות הכלכליות האמריקני – קבוצת השפעה משפטית בוושינגטון שפועלת נגד מונופולים, שיש בו המלצות לאכיפת תחום ההגבלים העסקיים. הקבוצה מנוהלת על ידי שרה מילר, שעבדה עם צוות המעבר של ביידן. המאבק העיקרי של הקבוצה הוא אכיפת ההגבלים העסקיים על ענקיות ההיי-טק. המלצות הדו"ח מספקות הצצה לחשיבה שעשויה להשפיע על קביעת המדיניות של ממשל ביידן בתחום. הקבוצה דוחקת במשרד המשפטים בוושינגטון להבהיר שימשיך בפעולותיו בתחום ההגבלים העסקיים נגד גוגל וירחיב את היקף ההתדיינות נגדה, מעבר לחיפוש – גם ל-Google Maps, ל-Google Drive ולחנות האפליקציות שלה, Play Store. הדו"ח קורא לממשל ביידן "למנות אנשים אגרסיביים" לתפקידי אכיפת ההגבלים העסקיים, ומפציר במריק גרלנד, התובע הכללי החדש, "להתחייב בפומבי לחפש דרכים לפירוק גוגל". צריכים להתחיל לחשוש? מימין: סונדר פיצ'אי, ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, מנכ"לי גוגל, טוויטר ופייסבוק. צילום מעובד מוויקיפדיה ומ-BigStock בנוסף, הדו"ח מעודד את רשויות ההגבלים העסקיים "לאתגר (משמע, לא לאשר – י"ה) מיזוגים הכוללים רוכש רב עוצמה", וקורא לרגולטורים להפסיק להסכים ליישוב סכסוכים עם חברות שלא מודות בעוולות שגרמו בהתנהלותן הדורסנית. בין שאר ההמלצות, הדו"ח קורא לבטל סעיפי אי תחרות בהסכמי עבודה ולהפסיק מצבים של ניגודי אינטרסים, על ידי עצירת חברות מלפעול להתמודד על אותה פלטפורמה. למשל: אמזון, שזירת המסחר שלה מתחרה באופן לא הגון בחברות צד שלישי, שפועלות גם הן באותה זירה. האם ביידן יכריח את הרשתות החברתיות להילחם בפייק ניוז? חזית אחרת שביידן צפוי ללחום בה נגד ענקיות הטק, ובמיוחד נגד הרשתות החברתיות, היא הפייק ניוז. טראמפ היה פחות פעיל בנושא, אולי עקב העובדה שהוא בעצמו הרבה לצייץ חדשות כזב, וטען כי המדיה המסורתית היא שמפיצה את הפייק ניוז. הוושינגטון פוסט, שלצד אמזון ג'ף בזוס הוא הבעלים שלו, היה מטרה קבועה להתקפות שלו, וכך גם הניו-יורק טיימס וה-CNN. הוא לא היה מהחביבים על טראמפ. ג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה לעומתו, ביידן לא חסך בביקורתו על עמק הסיליקון בנושא, וכמעט התחנן ביוני האחרון בפני פייסבוק למנוע מהנשיא טראמפ לפרסם "טענות פרועות…". ביידן והקמפיין שלו קראו משך חודשים רבים לפייסבוק להילחם בפייק ניוז, והדמוקרטים תקפו את ענקית המדיה החברתית שוב ושוב, על שאפשרה לרפובליקנים להפיץ שקרים בפלטפורמה שלה, מבלי שהיא נוקפת אצבע לבדיקת העובדות. משקיפים ציינו כי לאחר שפייסבוק ענתה לדרישות הדמוקרטים באופן חלקי ביותר, כל שנותר לביידן הוא לפעול נגדה במישור הרגולטורי. המתקפה על הקפיטול כזרז לרפורמה רחבת היקף כאשר מפגינים ימניים-קיצוניים הסתערו לפני כשבועיים על גבעת הקפיטול, באירוע שבו אושררה בחירתו של ביידן לנשיא ארצות הברית, חווה העולם דוגמה אלימה, שהמחישה את כוחם ההרסני של הרמקולים המקוונים השקריים של טראמפ, ושל הרשתות החברתיות בכלל. המתקפה הזו מגבירה את המתח שבין וושינגטון לעמק הסיליקון, ומבשרת על הידוק הרגולציות הקיימות והנפקת רגולציות חדשות, אגרסיביות יותר, נגד פייסבוק, גוגל, טוויטר ודומותיהן – גם בהקשר זה. לא מעט גורמים בבירה האמריקנית מעריכים שממשל ביידן והמנהיגים הדמוקרטיים בקונגרס ישגרו יותר חצים לעבר פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות, בשל החשש לפגיעה בדמוקרטיה האמריקנית. ריצ'רד בלומנטל, סנאטור דמוקרטי מקונטיקט, אמר כי ההסתערות על גבעת הקפיטול "היא טרגדיה שעשויה לעודד את הבית הלבן והקונגרס לפעול רגולטורית נגד הענף כולו. אני חושב שהקונגרס החדש והממשל החדש יפעלו במשותף באופן אינטנסיבי לבניית רפורמה בתחום". הסנאטור הדמוקרטי ממסצ'וסטס אדוארד ג'יי מארקי, שכבר מזמן קורא לרפורמה רחבת היקף בתחום, אמר כי "ממשל ביידן יודע שאנחנו צריכים לעדכן את תקנות הטכנולוגיה שלנו למאה ה-21". הדמוקרטים פועלים בנושא כבר כמה שנים, אולם הקריאות נגד הרשתות החברתיות התעצמו בעידן טראמפ, שחשף בצורה מוחשית וברורה את הסיכונים שבאינטרנט ובעולם המקוון, שרובו נטול רגולציה. בתקופה הקרובה, ייתכן מאוד שנראה את הקריאות האלה הופכות למעשים, ולו בשל העובדה שלנשיא הנבחר יש את התזמון המושלם לפעולה. התגובה של ענקיות הטק למהלכים האלה צפויה להיות לא קלה ולא פשוטה. פייסבוק, גוגל ואחרות התעצמו מאוד – לא רק כלכלית, אלא גם בהשפעתן הפוליטית: הן השקיעו בלובינג בוושינגטון סכומי עתק, ומבקשות להדוף מאמצים חדשים של הקונגרס והבית הלבן, שעשויים, או עלולים מבחינתן, להגביל מאוד את האופן שבו הן עושות עסקים. לצדו של ביידן עשוי להגיע גורם מסייע מפתיע: מחוקקים רפובליקנים, שתוקפים את הענקיות מימין, וכבר קראו להגבלת כוחן, ואף, "שומו שמיים" – להשתת רגולציות עליהן. מה יהיה? את זה רק ימים יגידו, אבל מה שבטוח הוא שיהיה מעניין.

ביממה האחרונה לפני שהוא עוזב את הבית הלבן, הספיק הנשיא היוצא, דונאלד טראמפ, להעניק 73 חנינות ועוד 70 הקלות בעונש לאנשים שיש נגדם הליכים משפטיים ופושעים מורשעים, בהם כמה דמויות מפורסמות. אחד ממי שקיבלו חנינה הוא המהנדס אנתוני לבנדובסקי, מי שנאשם בגניבת סודות מסחריים ממעסיקיו בוויימו (Waymo) של אלפבית (Alphabet), החברה האם של גוגל (Google) לבנדובסקי נידון ל-18 חודשי מאסר באוגוסט האחרון, לאחר משפט שזכה לפרסום רב ועורר סערה גדולה בעמק הסיליקון, שתואר על ידי השופט כ"פשע של גניבה מסחרית הגדול ביותר שראיתי אי פעם". לבנדובסקי עבד בפרויקט הרכב האוטונומי של גוגל בשנותיו הראשונות של הפרויקט, ועזב את גוגל לאובר, לאחר שלקח עימו אלפי קבצים שגנב מגוגל. בהודעת החנינה של הבית הלבן צוין, כי השופט שדן במקרה כינה אותו "מהנדס מבריק ופורץ דרך שהמדינה שלנו זקוקה לו". "לבנדובסקי שילם מחיר משמעותי על פעולותיו, והוא מתכנן להקדיש את כישרונותיו לקדם את טובת הציבור", צוין עוד בהודעת החנינה. עוד שם בולט ברשימת החנינות של טראמפ הוא יועצו ואיש סודו לשעבר, סטיב באנון, שכפר באישום נגדו. באנון הואשם בשנה שעברה בקשירת קשר לביצוע הונאה במסגרת קמפיין אינטרנטי לגיוס כספים לבניית החומה בגבול מקסיקו. באותו קמפיין גויס סכום של יותר מ-25 מיליון דולר. באנון הואשם כי הונה, יחד עם שותפים למעשה, מאות אלפי תורמים, שהאמינו שהכסף יועבר ישירות למאמצים לבניית החומה ולקח לכיסו מאות אלפי דולרים. טראמפ חנן גם את אביאם סלע, הישראלי שהפעיל את המרגל ג'ונתן פולארד, שעלה לאחרונה לישראל. סלע הואשם ב-1986 בעבירות ריגול, אך לא הועמד לדין בארה"ב, כי ישראל מעולם לא הסכימה להסגיר אותו לוושינגטון. הבקשה שלו לחנינה על ידי מדינת ישראל נתמכה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ישראל בארצות הברית, רון דרמר, שגריר ארה"ב בישראל, דייוויד פרידמן, וד"ר מרים אדלסון, במטרה  לסגור את הפרק האומלל הזה ביחסי ארה"ב וישראל.

סיטריקס רוכשת את Wrike, המתחרה של סלאק, תמורת 2.25 מיליארד דולר – כך הודיעה הרוכשת אתמול (ג'). על פי סיטריקס, מטרת הרכישה היא להוסיף תוכנת שיתופיות למוצריה שמשרתים עובדים מרוחקים. העסקה צפויה להיסגר במחצית הראשונה של השנה והיא תביא, לדברי הרוכשת, ל-"דילול צנוע" ברווחיה ב-2021. המכירות של תוכנות שיתופיות מאובטחות בעבודה צמחו בשנה החולפת, כיוון שעסקים הסתמכו יותר ויותר על עבודה מרחוק, מאז הופעת מגפת הקורונה. מגמה זו הזניקה את הצמיחה של Wrike, כמו גם של מתחרותיה – אסאנה, טרלו, אטלסיאן וסלאק. Wrike הוקמה על ידי אנדרו פילב ב-2006, והיא נמצאת בבעלות הקרנות ויסטה אקוויטי פרטנרס, ביין קפיטל ונצ'רס וסקייל ונצ'ר פרטנרס. ויסטה רכשה אותה לפני כשנתיים. Wrike מספקת פלטפורמה לניהול פרויקטים במתכונת תוכנה כשירות (SaaS). היא גייסה עד היום 26 מיליון דולר, דיווחה על צמיחה שנתית בשיעור של 30%, מונה כ-1,000 עובדים ויש לה 18 אלף לקוחות ארגוניים. "ההצלחה תגיע לחברות שיתמכו בעבודה היברידית" סיטריקס ידועה בעיקר בזכות הפתרונות הדיגיטליים שלה לסביבות עבודה ארגוניות, ורואה ברכישה צעד שמתאים להיצע שלה, כאמור – במיוחד בתקופה שבה עובדים נאלצו לעבוד מהבית בגלל המגפה. דיוויד הנשל, נשיא ומנכ"ל הרוכשת, אמר כי "ביחד נספק את הפתרונות הדרושים להפעלת חוויית עבודה דיגיטלית המועברת בענן, המאפשרת לצוותים לגשת בצורה מאובטחת למשאבים ולכלים הדרושים להם, כדי לשתף פעולה ולעשות את העבודה בצורה היעילה ביותר – בכל ערוץ ומכשיר, ומכל מקום". לדבריו, "ההצלחה תגיע לחברות שיכולות לתמוך במודלים גמישים והיברידיים של עבודה, ולספק חוויה עקבית, בטוחה ויעילה". פילב אמר כי "כחלק מסיטריקס נוכל להגדיל את מכירות המוצר שלנו ולהאיץ את מפת הדרכים שלנו, כדי לספק יכולות שיעזרו ללקוחותינו לקבל יותר מההשקעה שלהם בנו". סיטריקס תממן את העסקה באמצעות יצירת חובות חדשים ובמזומנים. לטובת ברכישה היא נטלה הלוואת גישור בסך 1.45 מיליארד דולר מג'יי.פי. מורגן, שאף יעצה לה בעסקה. העסקה מוכיחה את הפוטנציאל שחברות רואות בתחום התוכנות השיתופיות. רק בחודש שעבר, ענקית הענן סיילספורס רכשה את סלאק בעסקת ענק בהיקף של 27.7 מיליארד דולר – הרכישה הגדולה ביותר של חלוצת מחשוב הענן עד היום. סיילספורס אימצה לחיקה את סלאק לא רק בשל רצונה להשקיע בתחום השירותים לעבודה מרחוק, אלא גם כדי להשחיז את יכולותיה מול היריבה, מיקרוסופט. העסקה מעניקה לסיילספורס יכולת לספק פלטפורמה מאוחדת לעסקים, שמאפשרת לארגונים לחבר בין העובדים, הלקוחות והשותפים לבין האפליקציות שבהן הם משתמשים.

ג'ק מא – מייסד קבוצת עליבאבא (Alibaba) וקבוצת ANT, ואחד המנהיגים הטכנולוגיים המובילים בסין ואף בעולם – לא נראה בפומבי כחודשיים. הדבר עורר דאגה עולמית לשלומו, ושלל תהיות והנחות על שאולי אירע לו. עיקר החשש פנה לכיוון של מעצר או אף גרוע מכך, לכאורה משום התדרדרות היחסים בין מא לממשל הקומוניסטי הסיני, איתו חי בדו-קיום עד אוקטובר האחרון. בסוף אותו חודש נשא המיליארדר הסיני נאום בשנחאי, בו האשים את ממשלת סין בהפרעה לחדשנות ולפיתוח הטכנולוגיה, והעלה את מה שנתפש כביקורת על הבנקים הממשלתיים המשפיעים בסין. זמן קצר לאחר מכן בוטלה, תחת הנחייתו המובהקת של הנשיא שי ג'יאנפינג, הנפקת הענק ההיסטורית שתוכננה לחברת הטכנולוגיה הפיננסית שבשליטת עליבאבא ומא, קבוצת ANT. בהמשך הרשויות הסיניות החליטו להחיל חקירת הגבלים עסקיים על קבוצת עליבאבא, שהיא אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם, והקמעונאית אונליין הגדולה בסין. אחר כך הממשל העביר דרישות לקבוצת ANT להתמקד מעתה בחזרה בעסקי התשלומים המקוריים שלה ו"לתקן" פעילויות הלוואות צרכניות וניהול נכסי הון סיכון, כדי לעמוד בכללי הרגולציה הנהוגים בשווקים הפיננסיים בסין. היעלמות מא זכתה לתשומת לב רבה גם משום שהוא האיש העשיר ביותר בסין, עם הון המוערך כיום ביותר מ-50 מיליארד דולר, ולנוכח ספקולציות כי ייתכן שבקרוב עליבאבא, ANT וכל הנכסים שלהן יולאמו על ידי הממשל הסיני. ואולם ההשערות שמא מא נענש על ידי הרשויות הסיניות ולכן נעלם התפוגגו ככל הנראה בוקר (ד'), כשמא הופיע שוב באירוע לייב – בפגישה דיגיטלית עם 100 מורים מאזורים כפריים בכל רחבי סין. הסרטון בו מתועד היזם ש"חזר לחיים" הגיע לרשתות החברתיות ולתקשורת בסין ובעולם. BREAKING: Alibaba founder Jack Ma, who had not been seen in public in nearly 3 months, appears on video, saying: "We’ll meet again after the epidemic is over" pic.twitter.com/aFQyDWB7wQ — BNO News (@BNONews) January 20, 2021 "ניפגש שוב לאחר שהמגפה תסתיים" הופעתו הפומבית של מא מתפרשת בתקשורת העולמית כסימן לכך שהוא לא נעצר על ידי הרשויות הסיניות. מחיר המניה של עליבאבא עלה ב-5.5% בבורסת הונג קונג תוך שעה מאז פרסום הסרטון על ידי התקשורת הסינית. המקרה אשר עורר רבים לחשוש לגורלו של מא היה היעדרותו כשופט מגמר תכנית הריאליטי העסקית שהוא עצמו יזם באפריקה. מא הפסיק את השתתפותו בתכנית, והוחלף על ידי שופט אחר, דווקא באירוע הגמר של "גיבורי העסקים של אפריקה" (Africa's Business Heroes). בנוסף, תמונתו של מא הוסרה ממדור השופטים באתר התכנית, ואפילו הוצאה מסרטון הפרומו של הגמר. העולם הופתע מעצם העובדה שהאיש, שלמעשה עומד מאחורי סדרת הריאליטי, נעדר דווקא מאירוע הגמר ששודר לאחרונה, אך שצולם כבר בנובמבר. לעת עתה אין כל אינדיקציה למה שמר מא, ככל הנראה, על פרופיל נמוך במשך החודשים האחרונים ומה בדיוק קורה איתו ועם עסקיו וקשריו עם הממשל. באירוע היום אמר מא בלייב, כך על פי הגלובל טיימס (Global Times): "ניפגש שוב לאחר שהמגפה תסתיים".