אנחנו, הישראלים, אוהבים את ווטסאפ הרבה יותר מאשר את פייסבוק ואינסטגרם, תחום הבתים החכמים הולך וצובר אצלנו תאוצה והסטרימינג פופולרי בכל שכבות הגיל בישראל, ובמיוחד בני הנוער - כך עולה מדו"ח האינטרנט השנתי של בזק, שהחברה פרסמה היום (ג'). הדו"ח בוצע בהתבסס על מחקר מעמיק אודות הרגלי הגלישה שלנו - ממאגרי בזק ומניתוח של השוק. כחלק מהמחקר בוצע סקר, בשיתוף מכון TNS-Kantar., שכלל הסקר כלל מדגם ארצי מייצג בקרב 1,400 מרואיינים בגילאי 13 ומעלה מכלל המגזרים, כמו גם, בפעם הראשונה, מדגם של ילדים בגילאי 8-12. טיקטוק בנסיקה - אבל עדיין פחות מאינסטגרם על פי הנתונים, מספר גולשי האינטרנט בישראל עומד על 6.6 מיליון. בכל בית במדינה מורידים קבצים בנפח ממוצע של תשעה ג'יגה-בייט ליום, 27% מהבתים בישראל חכמים ו-24% מהגולשים חוו מתקפת סייבר. ווטסאפ ממשיכה להוביל בקרב האפליקציות, עם 91% שימוש בקרב כלל הגולשים, כשפייסבוק ואינסטגרם ניצבות בפער ניכר אחריה - עם 81% ו-52%, בהתאמה. בדומה למגמה הכלל עולמית, אינסטגרם פופולרית יותר בקרב בני נוער - 81%, כאשר רק מחצית מהם גולשים בפייסבוק, ואילו הרשת החברתית של מארק צוקרברג נמצאת בשימוש של 85% מהבוגרים. טיקטוק המדוברת זינקה השנה והפכה לאפליקציה השנייה בפופולריות שלה בקרב הילדים, עם 60% מהם שכבר פעילים ברשת. [caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] הולכת וצוברת פופולריות בקרב בני הנוער. טיק טוק. צילום: BigStock[/caption] פייסבוק ממשיכה לבסס את מעמדה כרשת קהילתית ופחות אישית: כל אחד מאתנו חבר ב-16 קבוצות בממוצע. עובדה נוספת שמקבל אישוש בדו"ח של בזק היא שהרשתות החברתיות גורמות לנו להרגיש חלק מהקהילה, אך במקביל מכניסות אצלנו הרבה מתח ותחושת החמצה. פחות שיימינג מגמה מעודדת שעולה מהנתונים היא ירידה בשיימינג: שליש מבני הנוער ציינו שנחשפו אליו השנה לעומת 42% בשנה שעברה. עם זאת, ההורים עדיין שומרים על ערנות: 95% מהם מודאגים שילדיהם ייחשפו לתכנים פוגעניים ברשת וייפגעו מהם, וכמחצית חוששים מתקיפה פיזית נגדם. 75% מההורים מחטטים בווטסאפ של ילדיהם. ואם כבר הורים, תופעת ה-Sharenting (הורים משתפים ברשת) בלטה השנה, כאשר 52% מהם מאמינים שיקבלו יותר לייקים אם יעלו תמונה של ילדיהם ו-33% מתוכם בודקים לפחות פעם בשעה את כמות הלייקים שקיבלו לתמונה כזו. כשליש מבני הנוער בודק לייקים בכל כמה דקות ו-59% מהם חשים אכזבה מכמות הלייקים שקיבלו. [caption id="attachment_200659" align="alignnone" width="600"] ירידה בשיימינג - בתקווה שהמגמה תימשך. אילוסטרציה: BigStock[/caption] שאלה נוספת שיש תשובה עליה בדו"ח היא מתי הילדים מקבלים סמארטפון ראשון - בגיל 10. עם זאת, ההורים מבינים שצריך להגביל את זמן הצפייה במסכים, כאשר 85% עושים זאת, לשלוש שעות ביום. בשנה שעברה הנתון עמד על 57%. עוד נתון מעניין מראה שהסרטונים של היוטיוברים המובילים משפיעים על הילדים - המקצוע הנחשק ביותר בקרבם הוא כוכב/ת רשת (23%). זאת, לעומת שחקן/נית כדורגל עם 15% וזמר/ת עם 8% בלבד. 55% מהילדים מעלים לרשת סרטון לפחות פעם בשבוע, ו-60% מודים שהתמונות שהם מפרסמים ורודות יותר מהמציאות. נתון אחר צריך לעורר את תשומת לבם של הפוליטיקאים, בפרט בתקופת הבחירות הנוכחית: מחצית מבני הנוער שינו את דעתם הפוליטית בעקבות חשיפה למידע ברשתות החברתיות (48% מהם, לעומת 31% בקרב הבוגרים). יותר סטרימינג - אבל גם עם הסלולר ביד הדו"ח מעיד גם על העלייה בתפוצה של הסטרימינג בישראל: 30% מאתנו צורכים טלוויזיה בפס רחב, כאשר אצל בני הנוער הנתון מגיע ל-47%. שלושת רבעי מבני הנוער ו-45% מהמבוגרים בגיל 55 ומעלה גולשים בנייד במקביל לצפייה בטלוויזיה. [caption id="attachment_276893" align="alignnone" width="600"] הטלוויזיה המסורתית ודאי מסתכלת בקנאה על הסטרימינג. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] עוד נתונים בתחום הפנאי: 30% מהתל אביבים משתמשים בתחבורה שיתופית, לעומת 16% בלבד בשאר המדינה (כאן יש לציין שהקורקינטים זמינים רק בערים מסוימות) ו-82% מאתנו קונים באינטרנט - נתון שדומה לזה שהתקבל בשנים קודמות. קניית הבגדים ברשת הוכפלה ב-2019 לעומת השנים הקודמות ועומדת על 45%. עלייה בולטת נרשמה גם ברכישת מוצרי המזון אונליין - שליש מאתנו עושים זאת. באשר לדרכי התשלום שלנו, 34% ציינו שהם זנחו את המזומן לטובת תשלום באמצעות אפליקציות - בין אם להעברת או קבלת כספים ביישומונים כמו ביט, פפר פיי ופייבוקס, לתחבורה ציבורית ואף לתשלומים שקשורים ללימודים של הילדים. "הילדים מתייחסים למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי" קרן לייזרוביץ', סמנכ"לית השיווק והחדשנות בבזק, ציינה כי "החלטנו לשלב השנה לראשונה את קבוצת הגיל הצעירה כי זהינו את הדומיננטיות שלה ברשת. הקבוצה הזו, שנולדה לתוך הרשת, מתייחסת למרחב הווירטואלי כחלק מהמרחב הפיזי. הנתונים של הדו"ח תומכים בכך ומראים שהדור הצעיר נמצא יותר ברשתות, מגלה אחריות מפני הסכנות ברשת ולוקח בערבון מוגבל את התכנים שהוא נחשף אליהם אונליין". "השנה, יותר מתמיד, ניתן לראות איך כולנו, הורים וילדים כאחד, הפכנו להיות חלק מתעשיית הלייקים, מוקפים במדיה 24/7 ולעתים אף צורכים תוכן משני ערוצים שונים במקביל. נראה שהשלמנו עם זה שאנחנו מקבלים פרסומות רלוונטיות אחרי שיחה עם חבר באותו הנושא, ומוכנים לשלם את מחיר הפרטיות עבור הנוחות", הוסיפה. "בעיקר אנחנו רואים שצריכת התוכן הולכת וגדלה ובמקביל קבוצת הגיל שנחשפת אליו הולכת ויורדת".

שם ותפקיד: ריטה, מפתחת אלגוריתמים במערכות אוטונומיות ברפאל, ומשתתפת משתתפת בקורס ניהול לנשים והעצמה נשית, שמתקיים בימים אלה בפארק ההיי-טק גב ים נגב בבאר שבע". כיצד הגעת לקורס? "הגעתי אליו במקרה. המנכ"ל שלי שלח לי קישור, נרשמתי והתחלתי להגיע למפגשים". האם את לומדת בו דברים חדשים? "יש בו דברים שאני יודעת אבל גם נושאים שנחשפתי להם בפעם הראשונה, כמו הנעת עובדים. אני מצפה ללמוד בקורס העברת מסרים, ניהול נכון של פרזנטציות, ניהול משא ומתן וישיבות צוות בהנהלה בכירה. תמיד הייתי בהנדסה, אבל עכשיו אני צריכה להניע את העובדים, להגדיר תכנית עבודה, חזון וכדומה, ואני מצפה להיעזר לצורך ביצוע התפקיד שלי בכלים שאני מקבלת בקורס". האם צריך להיות קורס מיוחד לנשים? "אני חושבת שלא". אז מדוע הצטרפת? "כי זה קורס עם המון תכנים של ניהול והמטרה שלו נפלאה". האם לדעתך יש בתעשיית ההיי-טק יחס שונה כלפי נשים וגברים? "כן. מעולם לא נתקלתי בזה, אבל אני יודעת שזה קיים. נשים בגילאי ה-30 יקבלו פחות הזדמנות, כי הן צריכות להקים משפחה ולהוליד ילדים - וזה פקטור משמעותי. מבחינת כישורים, אין הבדל בין נשים לגברים, אבל יש הבדל ביחס". האם התפיסה הזאת באה לידי ביטוי גם ברפאל? "ברפאל אני לא מרגישה תפיסה כזאת". איך את מסבירה את זה? הרי מדובר בתעשייה ביטחונית, והענף הזה די גברי. "יש ברפאל רוח חדשה, נגד אפליה ובעד העצמת נשים".

לפי דיווח בוול סטריט גו'רנל, אמזון מפתחת מערכת תשלומים באמצעות כף היד, ובניגוד לדיווחים קודמים שהמערכת תתאים רק לרשת הסופרמרקטים הול פודס (Whole Foods) שבבעלותה, הדיווח מציין שהמערכת תתאים גם לעסקים נוספים. לפי הדיווח, אמזון מפתחת מסופים שימוקמו במסעדות, בבתי קפה ובחנויות שמקיימים מכירות חוזרות רבות עם לקוחותיהם. המסופים הללו יאפשרו לצרכנים לשלם על רכישותיהם באמצעות כף היד באמצעות קישור שייעשה בין פרטי כרטיס האשראי שלהם לטביעת כף ידם. שיטה זו יכולה לייתר את הצורך בשימוש פיזי בכרטיס האשראי או בטלפון כדי לבצע תשלומים. גורמים המקורבים לנושא ציינו, כי תוכניות הפיתוח של המסופים האלה מצויות בשלבים מוקדמים. אמזון החלה בבדיקתם יחד עם חברת האשראי ויזה רק לאחרונה, ומצויה גם במגעים עם מסטרכארד, כשג'יי-פי מורגן צ'ייס, וולס פארגו וסינכרוני פייננשל הביעו גם הם עניין במתן אפשרות תשלום במסופי אמזון לחשבונות כרטיסי האשראי של לקוחותיהם. מערכת התשלומים של אמזון תצריך מצד הלקוחות חיבור המידע של כרטיסי האשראי ונתוני כף היד שלהם באמצעות המסוף, אם כי עדיין לא ידוע כיצד בדיוק זה ייעשה. אחת האפשרויות היא הכנסת כרטיס האשראי למסוף, שלאחר מכן יבצע סריקה של כף היד של בעל הכרטיס. לאחר שמתבצע רישום ראשוני, יוכלו הצרכנים לשוב ולשלם באמצעות כף היד בכל העסקים שישתמשו במסופים ובמערכת התשלומים של אמזון. לפי הדיווחים, הנתונים שיעברו במערכת התשלומים יאוחסנו בענן של אמזון, וצפוי כי ייעשה בהם שימוש לצורכי מודעות מוכוונות לקוח על ידי החנות של אמזון.

גילה גמליאל, השרה לשווין חברתי, הגיעה להכיר ולשוחח עם העובדות החרדיות של חברת ההיי-טק 3Base בבני ברק, חברה בת של קבוצת טלדור. החברה הוקמה לפני 12 שנים, מתוך חזון ציוני וחברתי לשלב נשים חרדיות ומוכשרות ביותר בעולם הטכנולוגי הישראלי. במהלך הביקור התוודעה השרה לקושי של הנשים החרדיות להשתלב בענף: "המכשול הגדול ביותר שלנו היום הוא להצליח לשלב נשים חרדיות במשרות ג'וניור. הגיוס שלנו ממוקד ביותר, ובמהלכו אנו בוחרות את המוכשרות ביותר. עם זאת, ארגונים רבים לא פתוחים כלל לקלוט עובדות ללא ניסיון". סיפרה לשרה מירלי רוטשטיין, מנכ"לית שותפה של 3Base. גמליאל הבטיחה להציף את הנושא בפני חברי הכנסת. בביקור, סיפרו מנכ"ליות החברה, נועה קלוט ומירלי רוטשטיין, לשרה, כי למרות הרמה הגבוהה של העובדות החרדיות, אשר 70%% מהן בוחרות להמשיך בלימודים גבוהים ו-30% מתוכן לומדות תוכנה, הן מהוות בשוק בסך הכל פחות מחצי אחוז מכלל המועסקים בהיי-טק. [caption id="attachment_308626" align="alignnone" width="598"] גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי (במרכז), עם נועה קלוט (מימין) ומירלי רוטשטיין (משמאל) - מנכ"ליות 3Base. צילום: איציק בן דוסה[/caption] העובדות מצדן ציינו, כי בענף שבו התחלופה כל כך גבוהה, הן בוחרות להישאר בחברה שנים רבות ובכך מספקות ללקוחות החברה ערך מוסף עצום של יציבות. "בקרב לקוחותינו קיימת תחלופה גבוהה של עובדים, אולם העובדות שלנו נאמנות לחברה, מלוות את הלקוח במשך שנים ארוכות וכך גם שומרות על הידע", סיפרה מלכי פלדמן, מנהלת הטכנולוגיות, שעובדת בחברה כבר 12 שנים. "העובדות ב-3Base  מתכנתות ברמה הגבוהה ביותר", ציין נתן פרידחי, סמנכ"ל קבוצת מערכות בטלדור. בנוסף, "אנחנו מובילים יחד איתן את אחד מהפרויקטים המרתקים באחת מקופות החולים הגדולות, בשימוש הטכנולוגיות המתקדמות ביותר, ואנו מקווים להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות". השרה גמליאל אמרה בצאתה מהביקור: "פגשתי את העובדות הנפלאות של 3Base, שהן חלק מהמהפכה המדהימה של עולם ההיי-טק בחברה החרדית. הנשים החרדיות לוקחות חלק פעיל בהצלחה האדירה של תעשיית ההיי-טק הישראלי, וכל זה קורה בתוך בני ברק, באווירה חרדית ועם פרנסה מכובדת. עם כניסתי למשרד לשוויון חברתי התנענו כמה פרויקטים בתחום האוריינות הדיגיטלית בעשרות מיליוני שקלים עבור החברה החרדית, ואני שמחה לראות את השילוב המופלא של נשים חרדיות, הפועלות ומשפיעות בעולמות ההיי-טק, הטכנולוגיה והדיגיטל".

אוון שפיגל, מייסד ומנכ"ל חברת סנאפ, העומדת מאחורי אפליקציית הרשת החברתית סנאפצ'ט, השתתף השבוע בכנס השנתי Digital Life Design שנערך במינכן, גרמניה, והתנבא כי אפליקציית טיק-טוק עומדת להדיח את אינסטגרם ממיקומה המצליח בגזרת המדיה החברתית. במהלך מפגש "שיחות ליד האח" שנערך בכנס DLD, השיב שפיגל לשאלת הקהל על דעתו אודות טיק-טוק. "אני אוהב את TikTok; אני מעריץ גדול", הצהיר שפיגל, שאחר כך פירט: "המדיה החברתית במבנה המקורי היא באמת על סטטוס, מייצגת את מי שאתה, מראה לאנשים שאתה מגניב, מקבל לייקים ותגובות, דברים כאלה". אבל שפיגל עושה אבחנה וטוען כי משתמשים יוצרים תוכן ב-TikTok בכדי להפגין כישרון ולא להדגשת מעמדם החברתי. הוא טוען כי מדובר ב"אנשים שבילו כמה שעות בלימוד ריקוד חדש, או שחושבים על דרך יצירתית חדשה ומצחיקה לספר סיפור, והם באמת עושים מדיה כדי לבדר אנשים אחרים". לפי סברתו של מנכ"ל סנאפ, השוני הזה יכול להוות גורם מפתח בהדחת אינסטגרם ממעמדה הרם ומהפופולריות העצומה שלה. "אני חושב שזה בהחלט אפשרי, מכיוון שתוכן מבוסס כישרון הוא לעתים קרובות יותר מעניין מתוכן מבוסס סטטוס", אמר שפיגל לקהל. [caption id="attachment_306619" align="alignnone" width="600"] אפליקציית טיק-טוק. צילום: BigStock[/caption] אז מי שהביא את סנאפצ'ט לעולם אוהב את טיק-טוק - והוא לא לבד. לאפליקציה, שנוצרה על ידי ענקית הטכנולוגיה הסינית בייט-דאנס, יש כ-400 מיליון משתמשים יומיים, על פי הערכות של חברת המחקר ניקו פרטנרס. את דבריו של שפיגל מחזקים גם דיווחיה האחרונים של חברת סנסור טאוור – קבוצת ניתוח ליישומים לנייד – אודות האפליקציות שהורדו הכי הרבה פעמים בשנת 2019. לפי סיכום השנה של סנסור טאוור, אפליקציית טיק-טוק – פלטפורמה פופולרית שמספקת אפשרות לייצירת ושיתוף סרטוני לולאה קצרצרים, מבוססי מוזיקה ומאוד טרנדיים, ושהיא בעצם גם מעין רשת חברתית - חלפה על פני אפליקציית הרשת החברתית פייסבוק, שהגיעה "רק" למקום השלישי, ועל פני המסנג'ר שבבעלות פייסבוק, שהשיג את המקום הרביעי, וכעת היא מדורגת במקום השני, כשפופולרית ממנה רק אפליקציית המסרים המידיים ווטסאפ, שנמצאת גם היא בבעלות פייסבוק. ואינסטגרם (גם היא בבעלות פייס, כמובן)? הרחק במקום החמישי. [caption id="attachment_308249" align="alignnone" width="600"] טבלת האפליקציות הפופולריות ביותר להורדה ב-2019. צילום: סנסור טאוור[/caption] מבחינת מספר משתמשים היומיומי המצב עדיין מעט שונה - ב-2019 הייתה אפליקציית TikTok ממוקמת ממש מאחורי אינסטגרם במספר המשתמשים היומיים שלה, כך על פי חברת האנליסטיקה של האפליקציות אפ-אנני, כשאינסטה חצתה את רף מיליון המשתמשים כבר ב-2018. אבל כל זה בהחלט יכול להשתנות בהתחשב במאמצים החדשים של היישום המצליח - נתוני סנסור טאוור מראים כי הורדות טיק-טוק הגיעו לשיא של כל הזמנים ברבעון הרביעי של 2019, עם כמעט 220 מיליון התקנות, שייצגו עלייה של 24% לעומת הרבעון השלישי של 2019. העניין הוא שהצמיחה של אינסטגרם הואטה לאחוזים בודדים, לראשונה מאז שהושקה כרשת חברתית מבוססת צילומים ב-2010. נכון לעכשיו, שתי האפליקציות TikTok ו-ICurrent - שירות חדשות ומידע בהתאמה אישית המספק חווית מידע פשוטה למשתמשים שלו - צמודות זו לזו מבחינת מספר המשתמשים הפעילים החודשיים, ולשתיהן יש בערך מיליארד כאלו, ומסתמן שהיד, לפחות של טיק-טוק, עוד נטויה. סנאפצ'ט של שפיגל, אגב, משתרכת מאחור. הפלטפורמה חוותה מאז השקתה טלטלות קשות. היא שהביאה לעולם את קונספט הסטוריז ואת הצילומים המפולטרים עם המסננים המגניבים, וסחפה צעירים רבים, אלא שהתכונות שהמציאו קברניטיה "שובטו" על ידי מתחרותיה ללא היסוס ומינפו בעיקר אותן. נכון לסוף 2019, היו לה "רק" 210 מיליון משתמשים פעילים ביום, כך שהיא אינה מהווה כיום תחרות אמיתית לא לאינסטגרם ובטח ובטח שלא לטיק-טוק - הכוכב העולה בגזרת הרשתות החברתיות. ואם כבר מזכירים שיבוטים, הרי שבאחרונה השיקה אינסטגרם תכונה שהיא ממש העתק של מה שטיק-טוק מציעה לעולם – Reels שמה. מדובר על כלי עריכת סרטוני ווידיאו בני 15 שניות, המבוססים על מוזיקה - ושהמשתמש מככב בהם במעין ריקוד ותנועות - ושמועלים אחר כך לסטורי. כעת נצטרך לחכות ולראות האם גם במקרה הזה, אינסטה בעלת הגב העצמתי של פייסבוק תוכל להמציא את עצמה מחדש באמצעות ה"גניבה" שלה, ולהותיר עוד מתחרה קטנה מאחור. או שבמקרה הזה המנצחת במירוץ לאהבת הקהל תהיה דווקא האפליקציה שממנה "הושאלו" הרעיונות החדשניים.

טמפו נוסדה ב-1953 על ידי משה בורנשטיין וכיום היא מהחברות המובילות בישראל בתחום המשקאות. החברה הוותיקה חרטה על דגלה לפתח טכנולוגיה מתקדמת, למען אפקטיביות עסקית ואחריות חברתית. כמה נתונים על פעילותה של טמפו: היא מעסיקה כ-1,200 עובדים, מגיעה לכ-11 אלף נקודות מכירה ברחבי הארץ ומשלחת 300 מיליון ליטרים בממוצע מדי שנה. נפגשנו לשיחה עם אהוד הומינר, מנהל תשתיות, טכנולוגיה ומערכות מידע בטמפו, על מנת להבין מהם האתגרים בתחומי המידע והתשתיות שניצבים בפני חברות בסדר גודל כזה. לטמפו מערכות עצומות, שעובדות 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע. רווחיות החברה נובעת מפעילותן השוטפת של שלל המערכות יחד בסנכרון מדויק, יעיל ומדוקדק, שמאפשר לארגון כולו לייצר ולפעול ברמה הגבוהה ביותר. “האתגר הכי גדול שלנו היה למצוא מערכת אמינה וחזקה, שתאפשר שליפת נתונים מהירה וזמינות גבוהה. היה ברור שבחירת התשתית הנכונה הינה בחירה קריטית, כיוון שמערכת שלא תדע לספק את כל אלה עלולה להוביל לתגובת שרשרת, שתשליך באופן ישיר על תפוקת החברה כולה", אמר הומינר. הפתרון של לנובו כחלק ממערך הפתרונות שלנובו מציעה, היא מאפשרת תשתית ייחודית, שתומכת בפלטפורמת SAP HANA ומותאמת לדרישות השוק העסקי הישראלי, מתוך היכרות עם האתגרים, כמו גם ניהול מערכות המידע ושמירה עליהן. לנובו היא יצרנית החומרה היחידה שמעמידה עבור הלקוחות בישראל מומחים מקומיים ברמה עולמית בעולמות SAP HANA, המלווים את הלקוח החל משלב התכנון, דרך היישום וההטמעה וכלה בליווי לכל אורך חיי הפרויקט. הפתרון של החברה מספק מעטפת מלאה, ששמה דגש על יעילות, מהירות ואמינות, ועל כן הופכת אותו לפתרון המוביל כיום בשוק המתפתח של מאגרי המידע. היתרון של לנובו: נגישות מידית וזמינות גבוהה "מבחינתנו", אמר הומינר, "הייתה חשיבות מכרעת לבחור בחברה שתדע לספק תשתית שתוכל לעמוד בלחץ העבודה ובאינטנסיביות שלה". לדבריו, "מהנדסי לנובו היו קשובים לאתגרים שהעלינו ולדרישותינו, וידעו ליישם את פתרון ה-HA עבור המערכת הקריטית שלנו, שהיא מערכת ה-ECC. הפתרון שיושם מבוסס על טכנולוגיה מובנית במערכת ההפעלה SUSE, בשילוב עם טכנולוגיות מובנות של סאפ. פתרון זה ענה על הצורך המהותי ביותר שלנו כשמדובר במערכת ליבה". הוא התייחס כגם לאפשרות שהמערכת תקרוס. "אין אפשרות כזו", אמר הומינר. "הטיפול בתקלות חייב להיות בנגישות מידית וזמינות גבוהה, בכדי לייצר המשכיות עסקית. פתרון ה- HA שהוצג בפנינו נתן מענה שהוכיח את עצמו בפועל". הומינר ציין כי "לאחר עבודה מול חברות אחרות, היתרון הגדול ביותר מבחינתנו היה זמינות המהנדסים לטיפול שוטף בבעיות, במידה שהיו, בשלב ההטמעה, ולאחר מכן במענה מידי בשעות לא קונבנציונליות. לא בכדי, כיום, כל המערכות בטמפו הן של לנובו. עם שביעות רצון ויעילות עסקית אי אפשר להתווכח". לדברי דני ארז, מנכ"ל לנובו ישראל, "לקוחותינו נמצאים ברדיפה מתמדת אחרי הפקת תובנות מהמידע הנעול ברשותם. היכולת להאיץ את קצב קבלת ההחלטות על בסיס פתרון טכנולוגי בשילוב ידע מקומי ביישום עשרות פרויקטי תשתית בתחום מייצר ערך עסקי ללקוח. כל פרויקט שאנחנו מסיימים מייצר את העסקה הבאה, דרך שביעות רצון לקוח. אנחנו מבינים HANA, הפתרון שאותו אנחנו מספקים אמין וברור, והכי חשוב - יש לנו ניסיון אדיר בתחום". יוסי סוויסה, מוביל תחום תשתיות SAP HANA בלנובו, אמר כי "הבידול שלנו בתחום זה נובע מהסקלביליות והגמישות באופן יישום הפתרון הטכנולוגי. החברה מספקת פתרון מהודק ואמין עבור סביבת תוכנה ספציפית, מה שמגדיל את הביטחון של הלקוחות ביישום". "במקרה של טמפו", אמר, "הארכיטקטורה הייתה מורכבת, מאחר שנדרש מענה לשרידות מלאה בפריסת החומרה בין שני דטה סנטרים מרוחקים. הפתרון כלל מתגי תקשורת של לנובו ושרתי HANA בתצורת HA". "בזכות היכולת והידע המקומי, ההתקנה והאינטגרציה של הפתרון נעשו במעבדת לנובו בישראל, בה דימינו את הסביבה והרשת האמיתיים של טמפו", ציין סוויסה. "זה אפשר יכולת הטמעה בזמן קצר מאוד. בתוך שעות בודדות מרגע פריקת הציוד מהמשאית כבר היינו באוויר והתחלנו בבדיקות קבלה. ממש “Plug and Play. שותפים לדרך כאמור, בעקבות הפרויקט, טמפו עברה לעבוד רק עם תשתיות לנובו, שהוכיחו וממשיכות להוכיח את עצמן אל מול האתגרים של החברה. הומינר אמר כי "אנחנו מאמינים בשיתופי פעולה בכל הזירות, וזהו בהחלט שיתוף פעולה שתורם לצמיחה העסקית".

מנכ"ל גוגל ואלפבית, סונדר פיצ'אי, סבור כי יישור קו בינלאומי הוא עניין חיוני לצורך יצירת תקן רגולטורי עולמי לפיתוח AI. הבינה המלאכותית "קריטית מכדי" מכדי שלא תוסדר, טען פיצ'אי, וזאת משום הנזק שהיא עלולה לגרום אם לא תפוקח. פיצ'אי, שנאם באירוע סחר בבריסל, קרא להשהיית יישום טכנולוגיית זיהוי פנים, בזמן שרגולטורים מעריכים את הסיכונים הגלומים בה. המנכ"ל עשה זאת ימים ספורים לפני פרסום הצעת מפתח של האיחוד האירופי בנושא, שעיקרה דרישה לעיכוב השימוש ביכולות זיהוי הפנים שנלכדו במצלמות אבטחה המוצבות במרחב הציבורי. לפי דיווחים אחרונים, האיחוד האירופי שוקל להשהות את השימוש בטכנולוגיות לזיהוי פנים במרחב הציבורי לתקופה של חמש שנים. הסיבה העיקרית לכך היא שלטענת הוועדה המפקחת על התחום באיחוד, יש צורך בעובדה רבה כדי לקבוע תהליכים שימנעו שימוש לרעה בצילומים הללו. [caption id="attachment_277299" align="alignnone" width="600"] זיהוי פנים. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] בנוגע לנושא הנפיץ הספציפי, פיצ'אי חשף כי העקרונות של גוגל מציינים שהחברה לא תתכנן או תפרוס בינה מלאכותית במצבים מסוימים, כולל כאלה ש"תומכים במעקב המוני או פוגעים בזכויות אדם". לפי תעתיק של הנאום, פיצ'אי מסכים עם התפישה הזו ואמר כי השימוש הנכון ב-AI אמנם יכול להציל חיים, אך סוגיות כמו טכנולוגיית הדיפ-פייק, הנגזרת מיכולות AI, ו"שימושים זדוניים בזיהוי פנים" הראו כי הדבר עלול גם להוות סכנה לביטחון הציבור. "מוטל עלינו לוודא שהטכנולוגיה רתומה לטובה וזמינה לכולם" על פי הפייננשל טיימס, פיצ'אי אמר כי יש צורך בוויסות הטכנולוגיה על מנת למנוע השפעה של הטכנולוגיה משימוש מעוות, כמו גם כדי להגן על בטיחות הציבור ופרטיותו. "חברות כמו שלנו לא יכולות רק לבנות טכנולוגיה חדשה ומבטיחה, ולתת לכוחות השוק להחליט כיצד יעשה בה שימוש. מוטל עלינו באותה מידה לוודא שהטכנולוגיה רתומה לטובה וזמינה לכולם", אמר. המנכ"ל סיפר גם: "כשגדלתי בהודו, הוקסמתי מהטכנולוגיה. כל המצאה חדשה שינתה את חיי משפחתי בדרכים משמעותיות. הטלפון חסך לנו נסיעות ארוכות לבית החולים לקבלת תוצאות בדיקות, המקרר פירושו שיכולנו להקדיש פחות זמן להכנת ארוחות, והטלוויזיה אפשרה לנו לראות את החדשות העולמיות ואת משחקי הקריקט דמיינו פשוט בזמן שהאזנו לרדיו", סיפר. פיצ'אי המשיך ואמר כי "עכשיו, זו הזכות שלי לעזור לעצב טכנולוגיות חדשות שאנחנו מקווים שישנו את חייהם של אנשים בכל מקום. אחד המבטיחים ביותר הוא בינה מלאכותית. עם זאת, ההיסטוריה מלאה בדוגמאות כיצד סגולות הטכנולוגיה אינן מובטחות. מנועי בעירה פנימית איפשרו לאנשים לנסוע אל מעבר לאזורים שלהם, אך גם גרמו ליותר תאונות. האינטרנט איפשר להתחבר לכל אחד ולקבל מידע מכל מקום, אך גם נהיה קל יותר להפיץ מידע שגוי". פיצ'אי הצביע על העקרונות שפרסמה גוגל בנושא AI, ואמר כי כללים קיימים, כמו תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי, יכולים לשמש כבסיס להסדרת הבינה המלאכותית. "רוצים להיות שותף מועיל ומעורב בעבור הרגולטורים" לדבר פיצ'אי, בכדי להגיע להסכמה רב לאומית על אסדת התחום, "אנו זקוקים להסכמה על ערכי ליבה". פיצ'אי הוסיף והבהיר כי ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין וויו רוצה לעבוד עם אחרים על עיצוב הרגולציה. הוא אמר: "התפקיד של גוגל מתחיל בהכרה בצורך בגישה עקרונית ומוסדרת ליישום AI, אך זה לא נגמר שם. אנו רוצים להיות שותף מועיל ומעורב בעבור הרגולטורים כאשר הם מתמודדים עם המתחים ושקלול התמורות הבלתי נמנעים. אנו מציעים את המומחיות, הניסיון והכלים שלנו כשננווט נושאים אלה יחד". "ל-AI יש פוטנציאל לשפר מיליארדי חיים, והסיכון הגדול ביותר יכול להיות להיכשל בלעשות זאת. על ידי הבטחת התפתחותה באופן אחראי, באופן המועיל לכולם, אנו יכולים להעצים את הדורות הבאים להאמין בכוחה של הטכנולוגיה כמותי". [caption id="attachment_296796" align="alignnone" width="600"] מוצר מוביל מבוסס בינה מלאכותית. Google Assistant[/caption] למרות הדברים, כדאי לזכור גם שגוגל היא אחת ממפתחות הבינה המלאכותית הבולטות בעולם - Google Assistant, העוזר הווירטואלי הקולי שלה, מופעל על ידי הטכנולוגיה, והחברה עובדת גם על מספר מוצרים משמעותיים אחרים, כולל מכוניות אוטונומיות, שפעילותן מבוססת AI. אפשר להאמין לפי'צאי שהוא והחברה שלו רוצים באמת ובתמים פיקוח על השימושים האפשריים ביכולות הבינה המלאכותית, השאלה היא רק מה יקרה כשהרגולציה, אם תתקבל, תפגע ביכולת של גוגל ואלפבית להרוויח מ-AI בהתאם ליעדיהן. ימים יגידו.

"כשבוחנים את מה שהתרחש בשנים האחרונות בחיל האוויר רואים שתחום הרחפנים הוביל לכך, שמאפס זה הפך לכלי הטיס הנפוץ ביותר בחיל. בהתאם לכך, המגמה שלנו היא בסופו של דבר לקנות הכל כחול-לבן. זו תהיה המגמה היחידה בעתידי - בגלל השיקול הציוני, אבל גם בשיקול המאוד פרקטי: אם אני רוצה לעשות שינויים ולשלב יכולות מסווגות, כמובן קל הרבה יותר לעשות זאת יחד עם התעשיות המקומיות", כך סיפר עמיחי מגל, ראש תחום כטב"ם בחטיבה הטכנולוגית בצה"ל בפאנל "מגמות עולמיות בתחום הרחפנים", שנערך במסגרת הכנס השנתי אנשים ורחפנים. הפאנל, בהנחייתה של אשת התקשורת סיגל גפני, נערך מול מאות אנשי מקצוע, שמילאו את כל פינות האולם בלאגו אירועים, בהפקת אנשים ומחשבים, ומגל התייחס לשאלתה של גפני האם יש שינוי מגמה של כוחות הביטחון לרכוש מוצרי מדף. "נכון, בעבר השתמשנו ברחפנים סיניים, כפי שאת מכנה אותם מוצרי מדף, בגלל שזה זול וניתן לרצף בקלות ובמהירות יחסית את כל החיל. הם בהחלט אפשרו לנו, ועדיין מאפשרים, להתאמן כאילו יש ברשותנו רחפנים מאוד טובים, וגם לדמות שיש לאויב רחפנים, וזה לא פשוט, אבל אין ספק שבמלחמה הבאה אלה יהיו רק ישראליים, ובעוד שנים הרוב המוחלט של הרחפנים בחיל יהיה ישראליים", הוא אמר. הוא גם התייחס לשאלה כיצד משנים את הרחפנים לקראת השתתפות בשדה הקרב המודרני. "לפני שמשנים את שדה הקרב משנים את היום יום, בביטחון השוטף. היום אם יש אירוע הכלי הראשון שמגיע הוא הרחפן - עוד מצלמה לאורך הגדר, שיכולה לבדוק מלמעלה מה קורה, וכל תצפית הביטחון השוטף השתנתה עקב התוספת הזאת. אלה הם שינויים שחייבים ללמוד אותם, וזה משנה לשני הכיוונים, כי גם לאויב יש רחפנים. טכנולוגית, תוך שנה שנתיים ניתן יהיה לפתח תרגולות ולהביא לשדה הקרב, אבל כפי שלמדנו, ברוב המקרים היה צורך במלחמה כדי להבין באמת, אבל במקרה הזה אני מקווה שנלמד הרבה יותר מהר", הוא סיכם. השוק הפיננסי מתעניין בתחום נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל, אישרה את הקביעה של גפני, כי בשנים האחרונות השוק הפיננסי מגלה יותר עניין בהשקעות ברחפנים. "זו הסיבה שגם אנחנו כאן. באנו לחפש חברות ולחבר אותן לשוק האירופי והאמריקני. אנחנו בעיקרון בודקים את המגמות ובודקים עם רשת השותפים הגלובלית שלנו מה מעניין אותם, ואז מחפשים את הסטארט-אפים המתאימים ועוזרים להם דרך שלב ההשקעה הראשון, עם קרן של 100 מיליון דולרים שעומדת לרשותנו. לאחרונה השקענו, למשל, ב-SkyX. אחד הדברים שמעניינים את הלקוחות שלנו הוא העברת מטענים ממקום למקום, במיוחד משלוחים של הקילומטרים האחרונים, כיסוי של שטחים גדולים", היא אמרה. [caption id="attachment_308556" align="alignnone" width="600"] נעמי אוליאל, נציגת המאיץ סטארברסט לתחום התעופה והחלל. צילום: ניב קנטור[/caption] אוליאל ציינה גם, כי יש שינוי בשוק בהיבט של הובלת המגמות. "מצאנו שהחברות המסורתיות הצליחו למצוא את הערוץ שהוביל לשנות את הלך החשיבה ולהתחיל להתנהג כמו מאות חברות הסטארט-אפ שנכנסו לתחום. אז נכון שיש לחץ מצד החברות הקטנות, אבל החברות הגדולות מודעות לכך והן רוצות לסגור את הפער ולהפוך חזרה את המגמה. אנחנו עובדים איתן מקרוב כדי להתפתח עם השוק מחדש", היא אמרה. גם בעמק הסיליקון יש עניין ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל, סיפר, כי לחברה יש משרדים מסביב לעולם, כולל באירופה ובישראל עצמה, וזהו תחום שבו הם עוסקים מזה כמה שנים. "כשנכנסו לתחום שאלנו את עצמנו ואת המשקיעים מה הם בדיוק רוצים. אנחנו מגלים שבעמק הסיליקון יש עניין רב בתחום הרחפנים, אבל בעיקר בהיבט של התוכנה דווקא. יש בעיה עדיין עם הרגולציות, ולכן הייתה ירידה לתקופה מסוימת, אבל עכשיו יש שוב התעוררות, אבל עם שינוי מסוים: משקיעים בעיקר בחברות שמצליחות לענות בחיוב לשאלות האם כבר יש לכם תעבורה, האם יש לכם לקוחות - לא משנה אם מדובר בתחום הצבאי או האזרחי, אבל רוצים לראות לקוחות", הוא סיפר. [caption id="attachment_308554" align="alignnone" width="572"] ג'ונתן ריכטון, יועץ השקעות באימפריאל קפיטל. צילום: ניב קנטור[/caption] רחפנים = אמצעי לחימה עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות', ומובילה את תחומי תעופה וחלל והפרקטיקה הביטחונית במשרד, התייחסה לשאלה האם יש שינוי במעמדם של הרחפנים כיום  מבחינת הדין והתקנות. "רחפנים הינם כלי טיס בלתי מאוישים ונחשבים גם כיום, על פי אמנות בינלאומיות, לאמצעי לחימה. הגדרה זו מקשה על מסחר חופשי במערכות אלו. האם נוכח היישומים האזרחיים והשימושים הרבים של רחפנים על ידי גורמים אזרחיים צפויה מגמה זו להשתנות? אני לא חושבת שצפוי שינוי בהסדרים הבינלאומיים מחר בבוקר, אבל כבר רואים שיש מודעות לפער בין ההנחות שעומדות בבסיס ההגדרות הקיימות בהסדרים לגבי 'כטב"ם מפוקח'  או 'כטב"ם רגיש מאוד" לבין המציאות בשטח. המודעות הזאת מייצרת שיח, ואני חושבת שבסופו של דבר, ככל שהיישומים האזרחיים יתרבו, המדינות החברות בהסדרים יעמיקו בשיח ויהיו חייבות להתאים את עצמן, לפחות במידה מסוימת, למציאות", היא אמרה. [caption id="attachment_308557" align="alignnone" width="602"] עו"ד נעמה מרגלית, שותפה במשרד שבלת ושות'. צילום: ניב קנטור[/caption] עוד ציינה מרגלית, כי מדובר בסופו של דבר בשני הסדרים עיקריים: הסדר ואסנאר והסדר MTCR, כאשר בכל אחד מההסדרים האלו חברות עשרות מדינות. הקביעות מה נחשב לציוד דו שימושי ומה לא - לרוב עומדות בבסיס חקיקת הפיקוח על ייצוא של המדינות שחברות בהסדר, הגם שלא כל מדינה מאמצת את הרשימות כלשונן, ויש פערים מסוימים בין הרשימות הבינלאומיות לבין הרשימות הלאומיות של כל מדינה ומדינה. כפי שהיצואנים בארץ יודעים, רוב הכטב"מים האזרחיים המסחריים מופיעים גם ברשימות של הסדר ואסנאר, ויש כטב"מים ארוכי טווח, שמופיעים גם ברשימות של MTCR. זה המצב כבר שנים רבות", היא סיפרה.