הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, אישר השבוע שורת מינויים של בכירים באגף התקשוב וההגנה בסייבר – כך נודע לאנשים ומחשבים. המינויים תלויים באישורו של שר הביטחון, בני גנץ. במסגרת הסבב, אל"מ ע' ימונה למפקד מרכז העליונות והחוסן בחטיבת ההגנה בסייבר באגף, סא"ל רחלי דמבינסקי תהיה ראשת מחלקת מעוף, סא"ל שלומי קדם יפקד על בה"ד 7 ויועלה לדרגת אל"מ, ואל"מ שי שולומון מונה לראש מחלקת עתיד באגף. אל"מ נ', מפקד המרכז למחקר סייבר אויב באגף התקשוב. צילום: דובר צה"ל לצד המינויים החדשים, אל"מ נ', מפקד המרכז למחקר סייבר אויב באגף התקשוב, יסיים את תפקידו במחצית השנה הבאה, וייסע ללימודים במכללה לביטחון לאומי בארצות הברית. נ', בוגר תלפיות ויוצא 8200, זכה ב-2011 בפרס ביטחון ישראל על חלקו ב-"הובלת פרויקט מרכזי". אל"מ ע', שימונה למפקד מרכז העליונות והחוסן בחטיבת ההגנה בסייבר. צילום: דובר צה"ל בתפקידו האחרון שימש אל"מ ע', בן 41, כמפקד ממר"ם – מאז 2018, ובסבב הנוכחי הוא מונה, אמור, למפקד מרכז העליונות והחוסן בחטיבת ההגנה בסייבר. ע' שימש בעברו קצין קשר גדודי ביחידות מבצעיות. לאחר שיצא ללימודים הוא היה שותף להקמת מחלקת ההגנה בסייבר – כיום חטיבה – ושימש בה ראש מדור מבצעים. בעשור הקודם היה ע' ראש לשכת ראש אגף התקשוב. ב-2015 הוא קודם לדרגת סא"ל והיה ראש ענף במצו"ב, ושם גם הקים ענף אופרטיבי ייחודי. ע' הוא בעל תואר ראשון כפול – בפיזיקה ובהנדסת חשמל – מאוניברסיטת תל אביב, והשנה הוא לומד לתואר שני בסייבר באוניברסיטה להגנה לאומית NUD בוושינגטון, בירת ארצות הברית. סא"ל שלומי קדם, בקרוב מפקד בה"ד 7. צילום עצמי סא"ל קדם קודם לפיקוד על בה"ד 7 מתפקידו הנוכחי – ראש ענף תוה"ד (תורה והדרכה) באגף התקשוב. קדם, בן 40, החל את שירותו הצבאי כלוחם ל"א, יצא לקצונה וביצע שורת תפקידים במערך התקשוב הקרבי, ביניהם קצין קשר בחטיבה 410, סמג"ד תקשוב באוגדה 162, מפקד גדוד הקשר מג"ד 376 ומפקד גדוד תקשוב באוגדה 210. סא"ל רחלי דמבינסקי, שתהיה ראשת מחלקת מעוף. צילום: דובר צה"ל סא"ל דמבינסקי תקודם לראשת מחלקת מעוף לאחר שביולי האחרון היא החלה את תפקידה הנוכחי, כראשת מחלקת עתיד בלוטם. היא בת 38, התגייסה לאגף התקשוב וההגנה בסייבר ב-2000 ועשתה בו את מרבית תפקידיה בצה"ל. דמבינסקי החלה ביחידת שהם (כיום יחידת מצפן) ושם הייתה אמונה על פיתוח מערכות ההתרעה לאזרח והשילוביות הרב זרועית. לאחר מכן היא יצאה ללימודי הנדסה, שבסופן הגיעה לממר"ם. בממר"ם היא הובילה את זמינות המערכות והתהליכים המבצעיים בתחום הדטה סנטרים ובעולמות ה-IT, והייתה ממקימות תחום ההגנה בסייבר. לפני מחלקת מעוף היא עסקה בתפקידי מחקר ופיתוח במצו"ב. אל"מ שי שׂולומון, בקרוב ראש מחלקת עתיד באגף התקשוב. צילום: דובר צה"ל אל"מ שׂולומון מונה לראש מחלקת עתיד באגף התקשוב, שאליו הוא מגיע מתפקידו הנוכחי כמקשא״פ צפון (קצין התקשוב של פיקוד הצפון). שולומון, בן 43, החל במסלול הקרבי של חיל הקשר באגף התקשוב. תפקידו הראשון היה קצין קשר בגדוד 12 בחטיבת גולני. לאחר מכן הוא היה סגן מפקד פלוגה בגדוד הקשר של פיקוד צפון – גדוד שבהמשך גם פיקד עליו. אז הוא מונה לקצין הקשר ומפקד פלוגת הקשר של חטיבה 7. לאחר מכן יצא שולומון ללימודים ובהמשך מונה למפקד 371 – גדוד הקשר של פיקוד הצפון. עוד ברזומה שלו: מפקד גדוד הקשר של אוגדה 36, ראש ענף תורה והדרכה במחלקת אג"מ של אגף התקשוב ומפקד יחידת חושן.

LG ידועה בהרפתקנותה בעיצובי הסמארטפונים שלה. לאחר שהשיקה את מכשיר ה-Wing – הראשון במסגרת פרויקט Explorer שלה, שנועד להציג דגמי סמארטפונים בעיצובים נועזים וחדשניים, בעלי תכונות חדשות ומיוחדות, החברה מתכננת כעת עוד סמארטפון בעיצוב מהפכני – עם מסך נגלל. תחת שם הקוד "פרויקט B", השמועות אומרות כי החברה מתכננת להשיק את המכשיר הזה כבר במרס 2021, ובהשקת ה-Wing היא אפילו סיפקה רמז עם הצצה למכשיר שמצוי בפיתוח במסגרת פרויקט Explorer, בעל מסך נגלל. הרמז הזה הפך מוחשי יותר בזכות זכויות פטנט שקיבלה LG, שאותר על ידי אתר LetsGoDigital , שנקרא "מסוף סלולרי נגלל בהחלקה" ("Roll-slide mobile terminal"). בקשת הפטנט הוגשה באוגוסט 2019, ומאז נכללה במאגר הנכסים הרוחניים העולמי World Intellectual Property Office) WIPO). לפי התיאור בפטנט, מדובר במכשיר בעל מסך OLED, שבמצב סגור נראה כמו סמארטפון מלבני רגיל, וכשגוללים אותו משני צדדיו שטחו מוכפל, ובתוך כך, נשלפת גם מסגרת נוספת שמקיפה אותו. ניתן גם לגלול אותו רק מצד אחד. כשמחזירים אותו למצב רגיל – המסך הפתוח נגלל בחזרה לתוך התושבת. LG משתמשת במסך במעין מנוע עם גלגלי שיניים ובחומרים גמישים לצורך גלילה חלקה, והפטנט מתאר גם מכניזם המשולב במסך, שמונע פתיחה אקראית ולא מכוונת שלו. אחד האיורים בפטנט של LG. צילום: WIPO עוד נכתב בתיאור הפטנט, כי המסך מתאים את עצמו אוטומטית לרוחב או לגובה בהתאם למצב הפתיחה שלו, כמו גם תכונות נוספות שמאפשרות ריבוי משימות. LG לא השיקה עד כה סמארטפון עם מסך מתקפל, אלא רק מכשירים בעלי שני מסכים, כמו ה-LG G8x, ה-V60 ThinQ ובאחרונה ה-Wing, אבל כיצרנית יש לא לא מעט ידע וניסיון בתחום המסכים הגמישים, והיא היחידה שהשיקה מסחרית טלוויזיה עם מסך נגלל לפני כשבועיים. כרגע לא ידועים פרטים נוספים, ולנו לא נותר אלא לעקוב ולצפות להדלפות שלבטח יתחילו לצוץ בחודשים הקרובים. יהיה מעניין.

במהלך הליכי הרישום והשימוש ביישומונים להעברת כספים ותשלומים לבתי עסק נאסף מידע רגיש על ציבור המשתמשים והרשות להגנת הפרטיות פונה לקבלת הערות הציבור בנושא לפני גיבוש המסמך הסופי. הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים מפרסמת שימוע המלצות להגנת הפרטיות באפליקציות להעברת כספים ותשלומים לבתי עסק. לדברי הרשות, לשימוש באפליקציות המשמשים להעברת כספים ולתשלומים לבתי עסק יתרונות רבים, אך עם זאת, הדבר מציב אתגר גדול בכל הנוגע להגנה על פרטיות המשתמשים בהם ויכולתם לשלוט במידע אישי ורגיש הנוגע להם, כולל איסוף של פרטים אישיים ופיננסיים. איסוף זה עשוי לשמש בסיס לניתוח ההתנהלות שלהם ואף להעיד רבות על אישיותם, זהותם, העדפותיהם ואורח חייהם. הרשות להגנת הפרטיות ביצעה בחינה הן של מדיניות הפרטיות והן של תנאי השימוש של האפליקציות המרכזייות הפועלים כיום בשוק הישראלי ומפרסמת, לראשונה, דגשים מרכזיים הנוגעים לפרטיות המשתמשים אשר עלו במסגרת הבחינה שערכה. עמדת הרשות היא, כי יש לשים דגש מיוחד על הליך קבלת ההסכמה לרישום ולשימוש באפליקציות, על כל היבטיו, וזאת כדי לאפשר למשתמשים לשלוט על המידע הנוגע אליהם באופן מיטבי, ועל מנת להבטיח כי השימוש במידע ייעשה בידיעתם ובהתאם להסכמתם המלאה, תוך שמירה על פרטיותם. במסגרת המסמך מתייחסת הרשות לסוגיות כגון איסוף מידע במסגרת מתן הרשאות גישה לרכיבים שונים במכשירים הניידים (כגון מצלמה ורשימת אנשי קשר); איסוף ועיבוד מידע במסגרת קובצי "עוגיות"; הסכמה לשימוש בטכנולוגיות אחרות וחדשות; פירוט זכויות המשתמשים והיבטי פרטיות בסיום ההתקשרות. הרשות מבקשת להבהיר בהודעתה, כי אין באמור במסמך ההמלצות כדי לומר שאופן הפעלתם של אפליקציות אלו כיום אינו תקין, או שאינו תואם את הוראות הדין. עם זאת, עמדת הרשות היא, כי ההמלצות המפורטות במסמך השימוע מבטאות את הדרך האופטימלית והמיטבית ליישום הוראות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שהותקנו מכוחו, ולהענקת המשקל הראוי לסוגית פרטיותם של משתמשים בתחום רגיש זה.

"בדיון בוועדה היום גילינו את האמת: הממשלה הייתה יכולה להתקדם, לתת לתושבים שירות טוב יותר ותעודות חכמות אם היא לא הייתה מתעקשת על המאגר הביומטרי. בגלל ההתעקשות שלה על המאגר הביומטרי היא נתקעה עם הטכנולוגיה של שנת 2007 בשנת 2017, כשהיא יצאה לדרך עם הפרויקט באיחור של עשור". כך אמר עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות האזרח, שהשתתף אתמול בדיון של ועדת המדע בנושא תעודות הזהות החכמות והיישומים הביומטריים, שעד היום כמעט ולא קיימים. בדיון השתתפו נציגי רשות האוכלוסין, נציגי הזרוע בממשלה האחראית על יישומים ביומטריים בישראל, נציג ממשל זמין, המפעילה עשרות שירותים מקוונים לאזרחים, אבל אף אחד לא משתמש בתעודה הביומטרית כדי להפעיל אותם, אלא עושה זאת דרך הטלפון הנייד או המחשב. ואז נשאלה השאלה האם בכלל צריך את התעודה עם השבב הביומטרי. עו"ד יהונתן קלינגר. צילום: גלעד אילוז חברת הכנסת עינב קאבלו, יו"רית ועדת המדע, אמרה: "עולה תמונה מדאיגה ומטרידה; פרויקט התיעוד החכם מתגלה כלא חכם וסובל מקשיים וכשלים. הפוטנציאל הוחמץ עד כה, ויש לעשות תהליך הפקת לקחים רציני. התושבים זכאים לשימוש יעיל בתעודות. לא נכון לעשות שימוש בכרטיסים מיושנים, עם טכנולוגיה מיושנת, רק בגלל שהם כבר יוצרו, ובפרט ששמענו כי רשות האוכלוסין כבר מתחילה בייצור תעודות מדור 2, שיכללו ממשק בתקן NFC (Near Field Communication)". בתחילת הישיבה מסר רועי גולדשמידט ממרכז המחקר של הכנסת נתונים מדו"ח מעקב מיוחד שהוכן לקראת הדיון. על פי הדו"ח, מאז 2013 הונפקו בישראל רק 3.5 מיליון תעודות זהות חכמות, שהם 41% מכלל תושבי המדינה שזכאים לתעודות זהות, בעלות ישירה של 288 מיליון שקלים. עוד עולה מקריאת הדו"ח כי התעודות שכבר נמצאות בידי האזרחים המכילות גם שבב ביומטרי אינן מעניקות לבעליהן שום יתרון משמעותי בקבלת שירותים דיגיטליים ממשל זמין וגופים אחרים. על פי הדו"ח, רק 0.1% ממחזיקי התעודות החכמות עושים בתעודה שימוש בשירותי ממשל זמין, וכל היתר נכנסים באמצעות הזדהות חזקה חד פעמית. החוק שאפשר את פרויקט התעודות נחקק ב-2008, ורק ב-2013 החלו להנפיק אותן. בדיון הודיע מנהל אגף טכנולוגיות דיגיטליות ברשות האוכלוסין וההגירה, אורן אריאב, כי 1.1 מיליון "גלמים" (פלסטיקים עם צ'יפים) של תעודות זהות חכמות נמצאים כעת במחסני המדינה, ונשקלת האפשרות לספק אותם בקרוב לתושבים. יו"רית הוועדה התקוממה על הרעיון הזה ואמרה: "אם הכרטיסים האלה לא טובים, למה שהאזרחים יקבלו אותם?! מה גם, שבמקביל מוכנות לייצור תעודות טובות יותר, מדור חדש. האזרחים לא צריכים לשלם על הטעות שנעשתה בעבר על ידי הממשלה. ההתנהלות הממשלתית הייתה לקויה מלכתחילה: לא היה צריך למהר ולרכוש 5 מיליון כרטיסי פלסטיק לפני שידעו מה יהיו הביקושים והשימושים", אמרה קאבלו. בתגובה אמר אריאב, כי "אם לא נעשה בהן שימוש, עלות השמדתן תעלה 40 מיליון שקלים. זה עניין של החלטה תקציבית של הממשלה". ח"כ עינב קאבלה, יו"רית ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90 יצוין כי על פי החוק שמאפשר את הנפקת התעודות, כל אזרחי המדינה צריכים להצטייד בתעודה חכמה עד אוגוסט 2022. בהקשר זה אמרו נציגי רשות האוכלוסין, כי הם מתכוננים להתחיל בקרוב לשגר מסרונים לכל התושבים שזכאים לתעודה ועדיין לא הנפיקו אותה להקדים ולבוא ולהנפיק את התעודה החכמה עם השבב הביומטרי. על כך העיר קלינגר, כי מדובר בהחלטה תמוהה ומסוכנת. "הממשלה שלנו מנסה עכשיו לחשק אותנו לביומטריה". בתגובה אמר רועי פרידמן, ראש היחידה להזדהות ויישומים ביומטריים במערך הסייבר הלאומי, כי הטכנולוגיה מתפתחת והחקיקה נשארת כשהייתה. "החוק הוא מאוד הדוק. אני מאמין בפוטנציאל הגדול בתעודות הזהות החכמה. זה יכול להצעיד קדימה את הממשלה והכלכלה הדיגיטלית. יש להמשיך ולהשקיע את המשאבים והאנרגיה כדי לעשות את זה נכון".

תשכחו מד"ר דוליטל, הרופא שנהג לאסוף בעלי חיים חולים למרפאתו ולטפל בהם, למד את שפתם ודיבר איתם, והכירו את "דוקטורט נט": תוכנת ענן עדכנית וחדשה בשירות הווטרינרי של עיריית ירושלים, המותאמת לצרכי התושבים בעידן האינטרנט. מדובר בתוכנה שתנהל את מאגר הכלבים והחתולים העירוני. היא מסונכרנת עם מאגר השבבים הארצי, עם המרפאות הווטרינריות הפרטיות ועם הכלבייה העירונית. השימוש בתוכנה משלב גם יתרונות של דיווח מיידי לעירייה על חיסון, רישוי הכלב וסנכרון, ובאמצעותה ניתן גם לשלם בכרטיסי אשראי על חיסון ורישוי. בשירות הווטרינרי מציינים כי כל כלב מגיל 3 חודשים צריך להיות מוחזק ברישיון של הרשות המקומית, כאשר הוא מחוסן כנגד כלבת ונושא שבב. על חיסון הכלבת והרישוי יש לחזור כל שנה וגובה הקנסות על החזקת כלב ללא חיסון ורישיון עומד על 2,000 שקלים. בנוסף, השירות הווטרינרי יעניק ערכת איסוף צרכים וחוברת הסבר לכל בעל כלב המגיע לחיסון בשירות. ראש העיר ירושלים, משה ליאון: "אני מברך על השקת התוכנה החדשה. מדובר במהלך חדשני שיסייע לנהל את המידע אודות הכלבים והחתולים בעיר וכן יסייע רבות לשמירה על בריאות הציבור". כזכור, על פי הנתונים שפורסמו ביום הכלב הבינלאומי, בעיר ירושלים יש כ-13,000 כלבים רשומים, כאשר השכונות גילה ופסגת זאב מובילות במספר הכלבים. בעיר ירושלים פועלת גם קהילת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, אשר מלווה ומכשירה כלבי נחייה לטובת סיוע ללקויי ראייה. "הציבור מוזמן לגשת לשירות הווטרינרי ולמרפאות פרטיות ולחסן את הכלבים שחיים בביתו ונמצאים באחריותו", נמסר מטעם השירות של י-ם. שעות החיסון בשירות הווטרינרי הן: בימים א'-ה' בשעות 08:30-12:00, 13:00-15:00, וביום ו' בין השעות 8:30-11:30. שימו לב שבימי ו' לא תתבצע גביית תשלום במקום, ויש להגיע עם שובר משולם.  

ספר לנו אודות פורס פוינט. "פורס פוינט (Forcepoint) היא מהמובילות העולמיות בתחום אבטחת הסייבר, בהגנה על משתמשים ונתונים. לחברה סל פתרונות מבוסס ענן, או פתרונות היברידיים, בתחומי אבטחת ה-ווב, אבטחת מיילים, פיירוולים, איומים פנימיים, DLP ,CASB ועוד. הפתרונות מבוססי ההתנהגות של פורס פוינט מתאימים את עצמם לסיכון, בזמן אמת, ומועברים באמצעות פלטפורמת אבטחה כוללת, המגנה על משתמשי הרשת ועל הגישה לענן, מונעת את זליגתם של נתונים סודיים מהרשת הארגונית ומונעת הפרות ופריצות שנגרמות מפנים הארגון. פורס פוינט מספקת סביבות מאובטחות ואמינות עבור קרוב ל-20 אלף לקוחות ועבור עובדיהם ביותר מ-150 מדינות". עם מה מתמודד הסניף הישראלי של פורס פוינט במהלך השנה האחרונה? ימים מרגשים עוברים על פורס פוינט בישראל, עם התרגשות של משהו חדש, פרי מוחם של מנהלי הפיתוח והמחקר בישראל ופרי עמלם של מאות עובדי החברה במחלקות השונות. ישראל ניצבת שוב בחוד החדשנות של החברה, עם פתרון חדשני וייחודי בעולם הסייבר. זהו פתרון שמהווה את השדרה המרכזית ביכולת של פורס פוינט להנגיש לכלל לקוחותיה מוצר שמגשים הלכה למעשה את החזון העיקרי של החברה – STOP the bad and FREE the GOOD (עצרו את הרעים ושחררו את הטובים), וזאת באמצעות שירות ענן לטובת אנליטיקה ששמה במרכז את ההתנהגות האנושית (Human-centric behavioral analytics), שמספק יכולות UAM". זאת לא הפעם הראשונה שבה פורס פוינט יוצאת עם פתרון UEBA (ר"ת User and Entity Behavior Analytics – ניתוח התנהגויות של משתמשים וישויות). מה שונה הפעם? "פורס פוינט רכשה את Red owl עוד במהלך 2017 ומאז הפכה לשחקן משמעותי בתחום ה-Enterprise UEBA בעולם, אך עדיין חסרו שני דברים מרכזיים: התאמה ללקוח צרכני עם משאבים מוגבלים – פרויקט UEBA הינו פרויקט עתיר משאבים, הן מבחינת כוח המחשוב, לטובת ביצוע האנליטיקות, והן בהיבטי יישום המערכת, האינטגרציה, זיקוק המידע והגדרת המאפיינים של עובד מסוכן, שבהם יש להתמקד. בנוסף, התחזוקה השוטפת של מערכת כזאת מחייבת כוח אדם ייעודי ומיומן. לכן, העלות הבעלות הכוללת (TCU) של UEBA מהווה חסם בשווקים שאינם עתירי תקציבים. שינוי מדיניות בזמן אמת לפי רמת הסיכון של המשתמש – פורס פוינט הציבה רף הרבה יותר גבוה מאשר מערכת איתור עובדים מסוכנים. אמנם, איתור ותחקור הינם שלבים אקוטיים בעולם אבטחת הסייבר, אבל החזון של פורס פוינט הגדיר מטרה ברורה – STOP the bad and FREE the good. מה שמסתתר מאחורי הצהרה ייחודית זו הוא טכנולוגיה שתאפשר ללקוחותינו שינוי בזמן אמת של מדיניות אבטחת המידע בהתאם לרמת הסיכון של המשתמשים – רמת סיכון שנקבעת על בסיס התנהגותם. הכוונה היא לטכנולוגיה שפועלת בשני הכיוונים במקביל – למול אינדיקציות להתנהגות פסולה של עובד המערכת תקשיח את מדיניות אבטחת המידע, ומנגד, עבור עובדים הפועלים בהתאם לנהלי העבודה ואינם מבצעים פעולות מסוכנות ו/או חשודות, היא תאפשר מדיניות מתירנית יותר, ללא סיכון לחברה. פועל יוצא של תפיסת עולם זאת הוא מחד גיסא צמצום הסיכון לאירועי אבטחת מידע ומאידך גיסא – שיפור הפרודוקטיביות הארגונית". אז מה בעצם השתנה בגרסת Forcepoint Dynamic User Protection? "לאחר פיתוח מסיבי של מספר שנים יצאנו עם הגרסה הראשונה של השירות, שהינו פתרון UAM behavioral analytics מבוסס ענן. בכך אנחנו מנגישים ללקוחותינו פתרון UEBA במחיר הגיוני, וללא צורך בהקמת תשתית מסיבית ובעלויות תפעוליות כבדות. בנוסף, פתרנו את היבט איסוף וזיקוק המידע באמצעות Neo, דור מחשוב הקצה העתידי שלנו, שילקט עבור ה-DUP רק את המידע הרלוונטי לטובת ביצוע האנליטיקה – מאות אינדיקטורים של התנהגות, שנקבעים על ידי מומחי התנהגות ב-X-Lab. בכך אנחנו מקצרים את אורך העלייה לאוויר של פרויקט ה-UEBA מחודשים לימים או שעות בודדות. תפקיד נוסף של Neo הינו לעדכן בזמן אמת את מדיניות ה-DLP בהתאם לרמת הסיכון הנוכחית של העובד. אם כבר מזכירים את Neo, חשוב לציין שמדובר בחלום של כל איש אבטחת מידע – נקודת קצה אחודה, שפועלת ללא תלות בתקשורת רציפה עם שרת הניהול ומייתרת את הצורך בהתעסקות עם שדרוגים, שמבוצעים בצורה שקופה". אילו צעדים אתם מתכננים כחלק מחשיפת המוצר בישראל? "ניתן יהיה ללמוד עוד על DUP ועל Neo באירוע חשיפה וירטואלי, בשיתוף מנהלי הפיתוח, המחקר והוגי הרעיון, שיתקיים ב-24 בנובמבר". ניתן לקבל מידע נוסף ולהירשם לאירוע כאן.

טענה רווחת במשק בכלל ובענף ההיי-טק בפרט היא שהקורונה הביאה לשינויים בעולם העבודה. אלא שטענה רווחת אחרת היא שהשינויים האלה קרו לפני הקורונה, והמגפה והמשבר שבא בעקבותיה העצימו אותם. אחד מהאוחזים בדעה זו הוא אורן שטרן, סגן נשיא לבריתות ושותפים במאנדיי – אחת החברות הישראליות היחידות שהן חד קרן (חברה בעלת שווי של יותר ממיליארד דולר – או של יותר משלושה מיליארד, במקרה של מאנדיי). "כבר לפני משבר נגיף הקורונה חלו שינויים בסביבת העבודה, באופן שבו אנשים מתקשרים ביניהם, משתפים מידע ומקבלים החלטות. מה שהקורונה עשתה הוא האצה של השינויים הללו", אמר שטרן. הוא דיבר בכנס Innov8work. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, התקיים היום (ד') באופן וירטואלי ופתח אותו בן פלד, מנכ"ל הכנס וסמנכ"ל פיתוח עסקי באנשים ומחשבים. לדברי שטרן, "הנגיף גרם לעולם העבודה לבצע חשיבה מחודשת: איך מנהלים צוותים ופרויקטים? כיצד מגייסים ומשמרים אנשים? ההגדרה של 'עבודה' היא מורכבת ובסופו של דבר, מדובר על סדרת פעולות שמקדמות את הארגון בהשגת יעדיו. הכול השתנה, הסביבה השתנתה. הקורונה הביאה למצב של ביזור של תהליכי קבלת ההחלטות. בעתיד, יהיו לנו דרכים שונות לתקשורת בין העובדים, ואף נידרש לכישורי עובדים שונים ממה שיש כיום. גם הגדרות התפקידים ישתנו". "תקופה מרגשת של שינויים" "אנחנו חווים תקופה מרגשת של שינויים", אמר שטרן. "זה בא לידי ביטוי בסביבת העבודה החדשה, שאחד ההיבטים שלה הוא איך החלטות מתקבלות בארגונים. עד לא מכבר, התהליך היה מלמעלה למטה ואילו כיום, על מנת שהארגון ינוע מהר, קבלת ההחלטות נעשית באופן עצמאי, למטה, בקצה – ועל ארגונים לשקול בחיוב לאמץ את השינוי הזה. אלמנטים נוספים הם איך לנהל שינויים ובניית אמון, שהיא דבר קשה אבל חיוני. אמון ותקשורת בין העובדים שלובים זה בזה. נדרשת שיתופיות בין אנשים והארגון כדי שלמרות היותו מבוזר – הוא יגיב מהר". הוא ציין כי "פיתחנו פלטפורמה שמסייעת לעובדים לעבוד מרחוק. כך אנחנו עונים לאתגרי סביבת העבודה החדשה. בין השאר, הפלטפורמה עונה על הצורך של העובדים בתחושת שייכות. היא מסייעת לנהל מרחוק ולתאם בין עובדים ותהליכים בארגון. ממד חשוב הוא הצורך של ארגונים בשקיפות מרבית, כדי לראות את התמונה הגדולה. הרעיון הוא פתיחות, כדי שכל אחד בחברה יידע מה קורה. יש לנו לוחות מחוונים שעונים לאתגר זה". "אנחנו מסייעים לארגונים לנצל את ההון האנושי שקיים אצלם כדי שהליכי קבלת ההחלטות יבואו לא מלמעלה", הוסיף שטרן. "אנחנו עוזרים לארגון להניע את הרעיונות ולבצע את השינויים. בנוסף, מאנדיי תומכת בצורך של ארגונים לשפר את פרקטיקות העבודה שלהם בלי לעשות שינויים. כך אנחנו עוזרים לארגונים לפתור אתגרים, להיות יעילים, אג'יליים, שקופים, פתוחים ומנוהלים טוב יותר". יונתן סרוסי, מנהל הנדסה בדרופובקס ישראל. צילום: יח"צ יונתן סרוסי, מנהל הנדסה בדרופובקס ישראל, דיבר על תהליכים אחרים שהחלו, לשיטתו, לפני הקורונה והואצו בעקבות המשבר – אלה הקשורים לטרנספורמציה הדיגיטלית. "מחקרים מצביעים שרבים מעובדי הארגונים רוצים להמשיך לעבוד מהבית. אנחנו יכולים לסייע לארגונים לעשות את השינוי באופן העבודה", אמר. סרוסי ציטט מחקר שלפיו רוב הארגונים הסתגלו לעבודה מהבית ואף ימשיכו אתה: "88% מהארגונים בעולם מעודדים את העובדים לעבוד מהבית, או באופן מרוחק, ועד 2028, כ-73% יעבדו באופן זה. העבודה המבוזרת כאן כדי להישאר. המטרה היא להעניק לעובדים ולארגון גמישות, עם אותה תפוקתיות או אף יותר. ארגונים יהיו יותר אג'יליים". "הענן", ציין, "הוא רכיב מפתח בצורת העבודה החדשה. כעת, יותר מבעבר, הענן מאפשר לעבוד באופן מבוזר. בכל ארגון וארגון יש הררי מידע, כאשר הנתונים לא נמצאים במקום מרוכז אחד. הענן מאפשר להנגיש את המידע ולשנע אותו בקלות. העברת נתונים לקלאוד יכולה לחסוך במשאבים ולהביא לשיתופיות שלהם באופן מאובטח". הוא דיבר על כלי השיתופיות להעברת, ניהול שיתוף וטיפול בתוכן, שבין הארגונים שמשתמשים בו נמצא לונלי פלאנט. סרוסי סיכם באומרו כי "500 אלף צוותי עבודה בארגונים ברחבי העולם נעזרים בנו ליצירת סביבת עבודה שיתופית ומאובטחת. כולם אומרים שהפרדיגמה החדשה תימשך גם בעתיד".

קרן הון-הסיכון 10D סיימה באחרונה סבב גיוס של 110 מיליון דולר, להשקעה בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים – סיד ו-A; כך מסרה הקרן היום (ד'). מייסדיה השקיעו בשתי חברות מצליחות – ווקמי (WalkMe) ו-Waze, ומאחוריהם ניסיון בחברות בולטות נוספות. הקרן פעלה עד כה תחת שם זמני – אופק ונצ'רס, והיא מתמקדת בחברות ה-"משבשות" (Disrupt) את השווקים שבהן הן פועלות. המשקיעים מחפשים טכנולוגיה פורצת דרך, מודלים עסקיים חדשים ויכולות יוצאות דופן של היזמים. מובילי הקרן, יהל זילקה, רתם אלדר (המייסדים שלה), ואיתי רנד, הם משקיעים מנוסים ומוכרים בתעשיית ההון-סיכון. זילקה הוא בעל ניסיון של יותר משני עשורים, שבמהלכם שימש כמשקיע, יועץ, וחבר דירקטוריון בחברות כגון Waze, ארגוס, אונבו, ריפליי ואופטימל פלוס, שבחלקן נרכשו על ידי חברות ענק כגוגל, פייסבוק, אינטל וקוואלקום. אלדר הוא בעל ניסיון של יותר מ-20 שנים בבניית חברות טכנולוגיה, מתוכן כ-10 שנים כמשקיע. כשותף בקרן ג'מיני הוא השקיע, שימש כחבר דירקטוריון ומשקיף במוביט, שנרכשה על ידי אינטל, ווקמי, אימפליסיט, שנרכשה על ידי סיילספורס, ומינט מדיה. רנד הצטרף לצוות תוך שהוא מביא מניסיונו בקרנות הון-הסיכון 83North ופאונדרס גרופ. בעברו גם ניסיון כיועץ בבוסטון קונסלטינג גרופ. צוות ההשקעות של הקרן צפוי להמשיך ולגדול בשנה הקרובה. מאז השקתה הספיקה 10D לבצע שש השקעות במיזמים טכנולוגיים שונים. בין חברות הפורטפוליו שלה נמנות סיבו, שמפתחת טכנולוגיות בינה מלאכותית עבור מפעלי תעשיה, StuffThatWorks, שמייצרת מאגר נתונים רפואי חדש, מבוסס מימון המונים, ודיי טו, שמספקת הנחיות תזונה בהתאמה אישית לפי הרכב חיידקי מעיים, לצורך הורדת רמת הסוכר בדם. "היזמים, ולא המשקיעים, הם הגורם המרכזי בהצלחה" בניגוד לחלק מהקרנות האחרות, 10D לא מגדירה את התחומים שבהם היא מעוניינת להשקיע. זילקה נימק זאת בכך ש-"החדשנות בעולם הטכנולוגיה משנה את פניה בכל מספר שנים. אנחנו מבינים שעלינו להקשיב לרעיונות ולכיוונים שמעלים בפנינו היזמים, ולדעת לזהות מוקדם את הטרנדים העתידיים, כדי שנספיק ללמוד אותם לעומק ולפתח את הקשרים האסטרטגיים הדרושים לקבל החלטות השקעה מושכלות, וחשוב מכך – כדי לעזור לחברות הפורטפוליו שלנו להצליח". לדברי אלדר, "הקמנו את הקרן לאחר שהבנו שאנחנו שותפים לאמונה שהיזמים, ולא המשקיעים, הם הגורם החשוב והמרכזי בהצלחה – הן של החברות והן של תעשיית הטכנולוגיה בכלל. תפקידנו, כמשקיעים, הוא לתמוך בהם ולעזור להם להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמם לאורך כל מחזור חיי החברה שלהם". רנד ציין כי "ב-10D אנחנו עושים דברים קצת אחרת מהמקובל. בתרבות העבודה שלנו, בכל אחת מההשקעות שאנחנו בוחנים, כל צוות ההשקעה מבלה זמן רב עם היזמים. כך נבנות עם היזמים מערכות יחסים משמעותיות ונוצרת פתיחות המבוססת על היכרות והבנה עסקית עמוקה, שמעודדת קשר ישיר עם כל אחד מאיתנו – כך שבפועל, היזמים מקבלים קרן שלמה שעובדת איתם ועבורם".