"המנמ"ר בארגונים קטנים ובינוניים נדרש לעמוד באתגרים רבים, וזה קורה מסיבות רבות, ובראשן דרישת הארגון ליכולות טכנולוגיות עיליות בלי תקלות, ועם צוות קטן ומשאבים מועטים. כך, ארגוני SMB נדרשים ורוצים לקבל יכולות IT של ארגוני אנטרפרייז", אמר כפיר אלפנדרי, סמנכ"ל מכירות מיד-מרקט ב-דל טכנולוגיות ישראל. אלפנדרי דיבר בכנס וירטואלי של פורום C3 מבית אנשים ומחשבים, שנערך לפני ימים אחדים. את המפגש הנחה רונן זרצקי, יו"ר הפורום. לדברי אלפנדרי, "הקורונה גרמה לארגונים קטנים ובינוניים להימצא במלחמת הישרדות. המכירות שלהם קטנו וכך גם השקעותיהם ב-IT, בעוד שהדרישות מהמחשוב לא קטנו. ארגוני SMB נדרשים לפרויקטי IT כמו אצל גופי האנטרפרייז, כאשר מחד הם רוצים לחסוך בעלויות ומאידך – להיות ערוכים ותגובתיים לשינויים, עם IT סטנדרטי. עליהם להיות מאובטחים, אבל גם גמישים לטכנולוגיות חדשות. כך, ארגון ה-SMB מוצא את עצמו בעולם של ניגודים וכאוס. לכן, הוא נדרש ל-IT בעל יכולות, יעיל ואפקטיבי, על מנת לשרוד". הוא ציין כי דל טכנולוגיות היא קבוצה שמונה שבע חברות ויש לה 140 אלף עובדים. בארץ היא מונה 1,200 אנשי מו"פ וכ-200 אנשי מכירות. "יש לנו היצע IT שלם, עם מוצרים בתפיסה מוכללת, וכל אחת מהחברות מפתחת אבני בניין לטובת היכולת לערוך פרויקט כולל", אמר אלפנדרי. לדבריו, "שילוב הפתרונות מבית דל טכנולוגיות נותן מענה לאתגרים של כל מנמ"ר, לרבות של ארגון SMB. שמנו לעצמנו להגיע לשוק יחד, עם פיתוח משותף של החברות, שמייצר אבני בניין טכנולוגיות. Dell-EMC מביאה את פלטפורמת החומרה של EMC עם תוכנת הניהול VxRail. מדובר בהתקן (Appliance – מערכת אחודה) של מערכת סגורה, המכיל בתוכו דטה סנטר בקופסה, שכולל תקשורת, אחסון ומחשוב. VMware מביאה את vCloud foundation – מערכת לניהול הענן. לא מדובר בשני מוצרים משלימים, אלא מוצרים בעלי מפת דרכים טכנולוגית משותפת, שנסמכת על מו"פ משותף שחלקו הגדול מבוצע כאן, בישראל". "מסירים מהמנמ"ר את הקושי הכי גדול" "אנחנו לוקחים פרויקט IT ומובילים אותו מול הלקוח משלב התכנון וההטמעה עד לניהול הפרויקט והשירות", הסביר אלפנדרי. "כך אנחנו מסייעים ללקוח להביא תועלות של ממש לארגונו. בארץ ערכנו פרויקטים רבים בתחום. מרכז המו"פ של דל בישראל הוא השני בגודלו מחוץ לארצות הברית, ועובדה זו מסייעת לנו וגם ללקוחות. בדרך זו, אנחנו מסירים מהמנמ"ר את הדבר הכי נורא, את הקושי הכי גדול – כאב הראש. אנחנו מסייעים לו לסיים את ההטמעה בימים בודדים ולישון בשקט. בדרך זו אנחנו בונים ב-IT של ארגון ה-SMB ענן פרטי, ומשם ניתן להתחבר לענן ציבורי בלחיצת כפתור, וכן להעביר עומסים מהדטה סנטר לענן הציבורי בקלות ולפי הצורך. כך ארגון ה-SMB מקבל יכולות IT מלאות של ארגון אנטרפרייז". "כמו כן", אמר, "אנחנו עוזרים לארגונים לתכלל את הסיפור, ולתכנן פרויקט ותוצרים רצויים, כולל ייזום, הטמעה, הגירת נתונים, וידוא שאפליקציות הליבה של הארגון עובדות כהלכה, ומתן שירות על הפרויקט. במסגרת ניהול הסיכונים, אנחנו מעבירים את הסיכון מהלקוח אלינו. כך, המנמ"ר יכול להתרכז בעולם העסקי של ארגונו".

"למרות שיום חופש התוכנה הוא יום חשוב עבור כלל קהילת ה-IT, ובפרט לקהילת הקוד הפתוח, אני לא חוגג אותו. לא חגגתי אותו מעולם, כי עבורי כל יום זה יום תוכנה חופשית. לפני כמה ימים הודיעה אנבידיה (NVIDIA) שתרכוש את ARM. זו פיתחה ארכיטקטורת סט פקודות עבור מעבדים מסוג RISC שכולה פתוחה. זהו צעד המסמן את המגמה הבאה – חומרה פתוחה. מגמות מחשוב הקצה ואינטרנט של הדברים הן שיניעו את הפתיחות שיש כבר בחלק מהתוכנה – לעבר החומרה. ריבוי החומרות הקטנות בשבבים ובהתקני IoT יביא לפתיחתה של החומרה, כדי למנוע צווארי בקבוק וכדי להוזיל את עלויות החומרה", כך אמר יאן ווילדבור, אוונגליסט קוד פתוח באזור EMEA (אירופה, המזה"ת ואפריקה), רד האט (Red Hat) מבית יבמ. (IBM) ווילדבור התראיין לאנשים ומחשבים לרגל יום חופש התוכנה, הנחגג בישראל היום (ה'). זהו פסטיבל שנתי של תוכנה חופשית, המתקיים בכל העולם, ומטרתו היא הגברת המודעות לתוכנה חופשית וליתרונותיה, וכן עידוד השימוש בה. יום חופש התוכנה התקיים בראשונה ב-2004 בהשתתפות יותר משבעים קבוצות של תומכי תוכנה חופשית. מאז, גדלה הפופולריות שלו, והשנה ישתתפו בו אלפי קבוצות. מאז שנת 2006 יום חופש התוכנה מתקיים ברחבי העולם ביום שבת השלישי של חודש ספטמבר. בישראל נקבע מדי שנה תאריך חלופי בשל התנגשות עם השבת ולעיתים אף עם חגי תשרי. "העובדה שבתקופה האחרונה מנהיגים בקהילת הקוד הפתוח, דוגמת ריצ'רד סטולמן, עזבו את תפקידם", אמר, "היא לא בהכרח דבר רע. זה לא רק שינוי דורי. זה נורמלי, שהמייסדים-מובילים עזבו אחרי עשרות שנים. השינוי הטוב הוא בכך, שכבר אין לקהילה צורך בגיבורים. תוכנה חופשית וקוד פתוח מוטמעים כה עמוק בפיתוח תוכנה, עד שאין כבר צורך בגיבורי עבר, כי הרעיונות גדולים וחזקים מאנשים. כעת, אנו צריכים מודלים עסקיים חדשים. אנו במצב הרבה יותר טוב מבעבר. מיקרוסופט, למשל, עשתה שינוי גדול לעבר הקוד הפתוח. אך אל לשכוח שחלק מהמוצרים העיקריים שלה, דוגמת חלונות ואופיס – הם קנייניים. יש חברות רבות שחלק מהתוכנה שלהן חופשי וחלק לא". "רד האט, כמובן, חופשית לחלוטין, אולם כיום אנו חלק מיבמ, ויבמ לא לחלוטין פתוחה", ציין ווילדבור. "ברד האט לא השתנה דבר בעקבות הרכישה. יש לנו גישה טובה יותר ללקוחות, ויבמ מעוניינת ללמוד מאיתנו את ההיבטים התרבותיים והארגוניים שבחברה. זהו תחום שאנו מכנים 'הארגון הפתוח', עם תפיסת 'תרבות כשירות'. אם בעבר חלק ניכר מזמני הקדשתי להרצות בתחום הקוד הפתוח ללקוחות – הרי כיום אני מקדיש חלק מזמני להרצאות ולשיחות שכאלה עם עובדי יבמ. השיחות הן לא על תוכנה ותוכנה פתוחה, אלא על איך זה עובד עם קוד פתוח – איך הפתיחות בתוכנה משליכה על הפתיחות, השקיפות והשיתופיות שבארגון". "הקורונה הביאה להאצת מגמות טכנולוגיות ששנים אמרו עליהן ש'זה לא יקרה'", אמר ווילדבור, "למשל, הכנסים, שהפכו לווירטואליים, או המפגשים הפרונטליים, שהפכו לשיחות זום. בכנסים פיזיים שלנו השתתפו אלפים, ואילו באלה הווירטואליים, שנערכו מאז פרוץ המגיפה, היו עשרות אלפים. העתיד, לאחר מציאת החיסון לנגיף, יהיה היברידי. הווירטואלי לא יחליף את הפיזי, אלא יהיה לצידו. הדיגיטל יסייע למצות יותר נתונים מהאירוע ויביא ליותר 'לידים' וליותר נתונים על אודות לקוחות ולקוחות פוטנציאליים". "המעבר לפתיחות בעולם החומרה ייקח זמן", סיכם ווילדבור, "זה לא שאקום משנתי מחר בבוקר וכל ה-IT יהיה חופשי ופתוח, חומרה וגם תוכנה. למרות זאת, זה יקרה בוקר אחד, אין לי ספק שחלומי יתגשם".

בחברת סייברארק (CyberArk), שבשל המצב רוב עובדיה עובדים מרחוק, החליפו את הרמת הכוסית המסורתית לראש השנה, באטרקציה שתחבר את העובדים – אפילו וירטואלית – למשרד ולהווי שהם כל כך מתגעגעים אליו. לשם כך גוייס השחקן דביר בנדק לספיישל עבור העובדים, וצולם בסיטואציות שונות במשרדי החברה, בעזרת חברת ההפקה קונטקט פרימיום. בסרטון המשעשע שצולם, דביר מגלה תקלה בלפטופ שלו, ומגיע למסקנה שזו מתקפת כופר. הוא מחפש מעבדת סייבר, וחיפוש המילה 'סייבר' בגוגל מביא אליו את 'סייברארק'. כשהוא מגיע הוא מופתע לראות בניין היי-טק מודרני בן 10 קומות, במקום מעבדת תיקונים קטנה כפי שציפה. בחיפוש אחר התיקון המיוחל, הוא עובר בקומות השונות, לומד על האנשים והמחלקות השונות, כולל מעבדת המחקר, חדרי הקונספט (חדר כושר, חדר מוזיקה, חדר משחקים, חדר שקט, ועוד), עד שבסוף הוא מגיע למנהל סייברארק ישראל, חן ביתן, שפותר את התקלה בלחיצת מקש אחת. יחד הם איחלו שנה טובה והמון בריאות לכל העובדים ובני משפחותיהם, בשאיפה לחזור לשגרה שתאפשר יותר מפגשים פנים אל פנים בקרוב. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונה חן ביתן, מנהל סייברארק ישראל, ודביר בנדק. צילום: ליאת שניטמן

כולם מדברים על טיק-טוק (TikTok), אבל יש מי שכבר משבטים אותה ומנסים לגנוב ממנה לפחות חלק מהעניין הציבורי, והמשתמשים. יוטיוב (YouTube) הודיעה אתמול (ד') על השקת גרסת בטא למוצר החדש שלה, Shorts, אשר פלטפורמת הווידיאו מקווה שיתחרה באפליקציית המדיה החברתית המצליחה במיוחד, טיק-טוק בשוק סרטוני הווידיאו הקצרצרים. בפוסט שעלה לבלוג החברה ושעליו חתום סגן נשיא ניהול מוצרים של יוטיוב, כריס ג'פה, נכתב כי Shorts הוא שירות המיועד "ליוצרים ואמנים שרוצים לצלם סרטונים קצרים וקליטים, שלא משתמשים אלא בטלפונים הניידים שלהם". כמו בטיק-טוק, גם ה-YouTube Shorts יאפשר למשתמשים להעלות סרטונים הנמשכים 18 שניות, או פחות, באמצעות סט כלים חדש שיאפשרו, כך לפחות לדברי החברה, יותר גמישות ויצירתיות מאשר האפשרויות הקיימות ליצירת תוכן דומה ביוטיוב. אפשרויות אלו יכללו מצלמה מרובת-מקטעים (multi-segment), שתאפשר למשתמשים לחבר קליפים נפרדים יחד, כמו גם בקרות מהירות, טיימר ותכונת ספירה לאחור. היוצרים יוכלו גם להוסיף לסרטונים שלהם מוזיקה, ותהיה להם גישה לאוסף גדול של שירים דרך הספרייה של יוטיוב, שלדברי החברה – תגדל עם הזמן. כדי לצפות בסרטונים שיעלו ב-Shorts הפלטפורמה יצרה אפשרות צפייה חדשה, ממש בדומה לטיק-טוק, שתאפשר למשתמשים לגלול את הסרטונים בצורה אנכית. סולקה מהודו וגם בארה"ב היא בצרות. טיק-טוק. צילום אילוסטרציה: BigStock טיק-טוק מוחרמת בהודו – השטח פתוח לכיבוש Shorts בגרסת הבטא יתחילו את דרכם רק בהודו, שם טיק-טוק הוחרמה  ביוני על ידי הממשלה, יחד עם מספר אפליקציות סיניות אחרות, לאחר מתחים פיזיים בין המדינות. האפליקציה הכל כך אהודה בקרב קהל צעיר בכל רחבי העולם נמצאת כידוע בבעלות חברת בייט-דאנס (ByteDance) מבייג'ינג, וחרם מאיים עליה גם בארה"ב, עם שלל טלטלות ודיווחים על מכירות ושותפיות שטרם קיבלו כל אישור רשמי. אפשר שיטיוב, הנמצא כידוע בבעלות גוגל (Google) מעוניין להיכנס לוואקום שיכול להיווצר אם טיק-טוק לא תוכל לפעול בארה"ב או תחליף ידיים ותשתנה. בכל מקרה, בהודו טרם החרם, טיק-טוק נהנתה מנתח השוק הזר הגדול ביותר שלה, עם כ-120 מיליון משתמשים לערך. מנתון זה אפשר להבין מדוע יוטיוב בוחרת במדינה הענקית להיות הזירה לפיילוט של Shorts. יוטיוב לא פרסמה הערכת זמן למועד שבו השירות יהיה זמין גם במדינות אחרות. עם זאת, על פי הדיווחים, בכוונתה לפרוס אותו על פני שווקים רבים אחרים בשלב כלשהו.

"תקציב משרד המדע והטכנולוגיה, שעומד כיום על חצי מיליארד שקלים, צריך לגדול לפחות פי ארבעה, ואדרוש את זה בדיונים עם משרד האוצר, לקראת הגשת התקציב, אם וכאשר יהיה", כך אמר שר המדע והטכנולוגיה, יזהר שי, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ראש השנה. לדבריו, "מדינה שהחוסן הלאומי שלה תלוי לא מעט בחדשנות, בהיי-טק ובמו"פ חייבת לתרגם את זה למשאבים תקציביים". שי, איש מפלגת כחול לבן, הוא יזם היי-טק ותיק, שנכנס לתפקידו בחודש מאי, בעקבות הקמת ממשלת האחדות. הוא החליף את אופיר אקוניס, שמונה לשר לשיתוף פעולה אזורי. בעבר ניהל שי מספר חברות, בישראל ובארצות הברית. ב-2006 הוא הצטרף כשותף לקרן ההון-סיכון הבינלאומית כנען פרטנרס וניהל את פעילות ההשקעות שלה בישראל, וב-2014 הקים, ביחד עם אהוד לוי, את כנען פרטנרס ישראל, וביצע במסגרת זו השקעות בחברות סטארט-אפ כחול לבן בתחומי הטכנולוגיה. בשנה שעברה הצטרף שי למפלגת חוסן לישראל של בני גנץ, שהתאגדה יחד עם יש עתיד ותל"ם לרשימת כחול לבן. לקראת הבחירות לכנסת ה-21 הוא שובץ במקום ה-20 ברשימה, שבו הוא נמצא גם כעת, אחרי הבחירות לכנסת ה-23. הוא החל לכהן כשר המדע והטכנולוגיה לאחר כניסת כחול לבן לממשלת האחדות עם הליכוד. כיצד אתה מסכם את התקופה מאז שנכנסת לתפקיד? "בתקופה הזו עסקנו בריענון וניעור תוכניות, כדי להגיש לממשלה המלצות לאילו כיוונים המדינה צריכה ללכת בעולמות המדע והטכנולוגיה ב-10 השנים הקרובות. לצד המשרד פועלת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), שתפקידה לעקוב אחר המגמות בעולם ולהמליץ היכן כדאי להשקיע". מה מסתמן בעתיד? "בנוסף למגמות בתחום המחשוב הקוונטי ושילוב ישראל בתוכנית המענקים האירופית הורייזן בגרסתה החדשה, אני מתכוון להעמיק את המעורבות שלנו בתחום החלל האזרחי". מדוע? "ישראל היא מעצמה בתחום החלל הביטחוני. אנחנו יודעים לבנות ולשגר לוויינים, ולטפל בכל שרשרת המזון שקשורה בזה. אפשר למנף את זה לתעשיות האזרחיות, בדיוק כמו שעשו עם הסייבר או עם תעשיית ההיי-טק בכללותה, שהחלה במגזר הביטחוני". איך המדינה יכולה לסייע בכך? "בשני כיוונים: האחד – הסרת חסמים רבים שעדיין קיימים, והשני – הפניית משאבים, סיוע ותמיכה לסטארט-אפים שעוסקים או רוצים לעסוק בפיתוח וקידום חקר החלל, תוך סיוע לחוקרים לבצע את העבודה שלהם. אני שואף למנף את החלל האזרחי לאותה רמה כמו שהפכנו למובילים בתחום הרכב החכם, עם השקעות לא רק ממשלתיות אלא גם אזרחיות. יש כיום 50 חברות ישראליות שעוסקות בתחום הזה והוא מהווה פוטנציאל להרחבת התעסוקה. אנחנו יכולים להתקדם, כך שבתוך ארבע שנים נוכל לשגר עוד אסטרונאוט לחלל". הניסיון של בראשית לא מרתיע אותך? "ממש לא. להיפך – זו דוגמה לנחישות ודבקות במטרה. בבראשית 2 המעורבות הממשלתית הרבה יותר גדולה והופקו כל הלקחים, על אף שהמשימה לא הושלמה במלואה. אסור לשכוח שאנחנו בין המדינות הבודדות ששיגרו חללית לירח". כיצד משרד המדע והטכנולוגיה משתלב בהסכמי השלום החדשים? "משרד המדע והטכנולוגיה והמנכ"לית, שי-לי שפיגלמן, לקחו חלק במשלחת הישראלית שיצאה באחרונה לאבו דאבי, וממש בקרוב נתבשר על משלחת רשמית מאיחוד האמירויות הערביות שתגיע לישראל לדיונים כלכליים. גם כאן ניקח חלק. הם מתעניינים בחלל, בחקלאות מדייקת, במים ובאנרגיה ויש מקום לשיתופי פעולה רבים – ולא רק במימון. ככלל, ברמה הלאומית, ההסכם אתם וההסכם המתהווה עם בחריין הם הישגים חשובים מאוד, שיתרמו רבות למדינה ולכלכלה הישראלית, בכל תחומי החיים". כמו כל המדינה, ההיי-טק נמצא בתקופה מאתגרת, בגלל הקורונה. כיצד משרד המדע מסייע? "יש מספר משרדים שעוסקים בהיי-טק, שמשרד המדע והטכנולוגיה הוא רק אחד מהם, ולצערי עדיין לא קמה ממשלה שתוכל לאחד את הענף תחת משרד אחד. אנחנו גוף מתכלל ומייעץ, ושותפים בכל הדיונים שיש בממשלה בתחום". איך אתה רואה את מצב ההיי-טק בעקבות הקורונה? "ההיי-טק ספג מכה די קשה בעקבות הקורונה, שבאה לידי ביטוי בירידה בהשקעות זרות. אנחנו רואים את זה ברבעון הנוכחי, והתחזיות מדברות על ירידה שנתית של 20% בהשקעות בהיי-טק הישראלי. אלא שהענף מתאושש, ואין לי ספק שהוא ישרוד את המשבר". כיצד אתה רואה שההתאוששות הזאת קיימת? "הפעילות מתחדשת ויחסית לענפים אחרים, שנפגעו מאוד, כמו התיירות והמזון, ההיי-טק במצב די טוב וימשיך להיות מנוע הצמיחה העיקרי של המשק". האם הממשלה עשתה מספיק כדי לעזור לו לשרוד? "הממשלה הזרימה לענף משאבים נוספים דרך רשות החדשנות. זה לא מספיק אף פעם, אבל בדיונים כלכליים שהיו באחרונה, בנק ישראל ציין שההיי-טק הוא אחת הסיבות שהכלכלה הישראלית נחשבת לטובה". גם אם בממשלה מבינים את חשיבות ההיי-טק, זה לא בא לידי ביטוי בתקציב של משרד המדע. "כל שר בממשלה חושב שהמשרד שלו הוא הכי חשוב וצריך לתת לו את מירב התקציב. בסופו של דבר, תקציב הוא ביטוי של סדרי עדיפויות, ויש לא מעט אתגרים בחברה הישראלית. התקציב הבא, לכשיאושר, יצטרך לתת ביטוי לכל סדרי העדיפויות הללו. אנחנו בשנה קשה של גירעון עצום, וצריך להתנהל בזהירות". האם תקציב משרד המדע והטכנולוגיה יגדל? השר החדש דורש שכן. אילוסטרציה: BigStock אמרת שתדרוש מהאוצר הגדלה של פי ארבעה בתקציב. האם אתה מגלה אצלם הבנה? "יש הבנה לדרישות אבל כרגע לא ברור מה גורל התקציב באופן כללי, כך שאין סיכומים. חשוב להבין שהתקציב שלנו ממונף וחלק גדול מהפעילות שלנו היא בשיתוף משרדים אחרים, כך שהשפעתנו על כלל הפעילות של ההיי-טק והמדע בישראל גדולה יותר". מה התוכנית שלכם בתחום המדע והקהילה? "אחת המשימות של המשרד היא העמקת הקשר בין הילדים והנוער לטכנולוגיה ולחדשנות, בעיקר להוכיח לרבים מהם שהם יכולים, כלומר – לתת להם את ההזדמנות שממנה הם יוכלו לנצל את כישרונותיהם". מהי עמדתך לגבי פרויקט להב"ה, שהיה במוקד של מחלוקת בין העובדים להנהלת משרד המדע ולמשרד האוצר? "קיבלתי את זה בירושה. פרויקט להב"ה הוא חלק מהפעולות שלנו להנגשת המדע. אני לומד את הנושא ונעשה הכול כדי שקהל היעד יקבל את הפתרון הטוב ביותר. אני משוחח עם העובדים ויכול להבטיח להם שאעשה כל מאמץ שלא לפגוע בזכויותיהם".

בזמן שמגבלות הקורונה אוסרות על התקהלות, במטריקס הזמינו את יותר מ-10,000 עובדי החברה לאירוע וירטואלי המוני שונה מהרגיל. החברה הפיקה עבור העובדים ובני משפחותיהם חגיגה מושקעת לכבוד ראש השנה, שכללה הופעות חיות של מגוון אומנים. האירוע, שקיבל את השם Matrix Virtual Festival, הועבר לסלונים או לפינות העבודה של העובדים בלייב ישירות מזאפה הרצליה. עברי לידר ותומר מייזנר מרימים את הקהל של מטריקס – גם כשהוא לא מולם. צילום: שי שבירו בין האומנים ש-"התארחו" בבתיהם של עובדי מטריקס היו חנוך דאום, עברי לידר ותומר מייזנר. לשניים האחרונים יש מופע משותף והיברידי, שבו לידר שר ומייזנר, מה-DJים הבולטים בארץ, מנגן. חנוך דאום והסמארטפון. צילום: שי שבירו לצד ההופעות, במסגרת האירוע הועברו לעובדים הפעלות וחידונים באמצעות אפליקציה פנים ארגונית של מטריקס. העובדים ובני משפחותיהם שיתפו תמונות, ענו על שאלות שקשורות למופעים ובין העונים נכונה הוגרלו פרסים שווים. אנשי מטריקס: מימין – מוטי גוטמן, המנכ"ל, מנשה לביא, מנהל משאבי האנוש, שירה רז מייזנר, מנהלת השיווק, ואבישג אלבז-הרוש, סמנכ"לית משאבי האנוש. צילום: שי שבירו גם דיילי ציפי, שאוהבת את עברי לידר (אצלה זה תמיד אהבה) עוד מהימים שהוא שר על לאונרדו והייתה לו את הכוס הכחולה, צפתה באירוע – והתמוגגה. בהזדמנות זו היא גם רוצה לאחל שנה טובה לכולכם.ן.

"האירוע המשמעותי בשנה שחלפה הוא בלא ספק מגיפת הקורונה, שהשפיעה על אוכלוסיית העולם ושינתה את אורח חיינו בכל התחומים. בעסקים, הקורונה האיצה שתי תופעות בממדים עצומים: המעבר לעבודה מהבית ושימוש בענן, וביטול המושג 'קבלת קהל' והעברתו למרחב הווירטואלי", כך אמר ד"ר אורן איתן, מייסד ומנכ"ל אודיקס (odix). ד"ר אורן איתן, מנכ"ל אודיקס. צילום: תומר שלום "שתי תופעות אלו העצימו את הדיגיטציה של תהליכים שונים, ובמקביל האיצו את המגוון והאינטנסיביות של מתקפות הסייבר. לצערנו, ההאקרים לא הפגינו סולידריות ואמפתיה, אלא להיפך – ניצלו את התרחבות מרחבי התקיפה הווירטואליים ויצרו לעצמם הזדמנויות חדשות לפשעי סייבר מתוחכמים בחסות המגמות הללו". הוא ציין, כי "העלייה בכמות מתקפות הכופרה מאז פרוץ המגיפה הביאה למסקנה, כי עכשיו, יותר מתמיד, לעסקים אין זמן ומשאבים לפרויקטי הטמעה ארוכים של מערכות אבטחת מידע. התגובה של תעשיית הסייבר לקורונה צריכה להתמקד בהנגשת פתרונות הגנה מתקדמים לקהל רחב יותר – ובצורה מהירה". כוכבית אלמגור, מנהלת מרכז הפיתוח של מק'אפי בישראל. צילום: אילון יחיאל כוכבית אלמגור, מנהלת מרכז הפיתוח של מק'אפי (McAfee) בישראל, אמרה, כי "הקורונה פרצה וטלטלה את כל תחומי חיינו, כולל את תחום הסייבר. הדבר נכון גם בצד האיומים שהשתנו בהתאם לנגיף, וגם בצד הפתרונות שהציע השוק וצעדי התגובה לאיומים שנקטו הארגונים". לדבריה, "בתחילת השנה ראינו את מגמת המעבר לענן ממשיכה להתחזק במתינות. מתקפות כופרה הפכו השנה לאיום ממשי ביותר עבור ארגונים מכל גודל וסוג. בחודשים האחרונים היינו עדים לכמה מתקפות כופרה שהסבו נזק לחברות בולטות בישראל ובעולם. ככל שנגיף הקורונה התפשט והשתלט על השיח ברשתות ובאתרי החדשות – כך התרבו ניסיונות התקיפה של האקרים, שניצלו את מילות המפתח הקשורות לקורונה כמלכודת להדבקה בנוזקות ולביצוע מתקפות מתוחכמות". היא ציינה, כי "העבודה מהבית והאצת המעבר לענן הפכו את אבטחת המידע בענן לקריטית ביום אחד. כתוצאה מכך החל 'תור הזהב' של ה-DLP, ואנו נמצאים ממש בשיאו". דוריה גלעם, ראש צוות תקיפה ב-2BSeucre. צילום: יח"צ דוריה גלעם, ראש צוות תקיפה ב-2BSecure מבית מטריקס, אמר, כי "תש"פ תיזכר לדורות אולי בגלל הקורונה, אך בראייה לטווח הרחוק זה יהיה בזכות הקורונה. המגיפה הביאה עימה הרבה מאוד שינויים באורח החיים שלנו, שאמנם נכפו עלינו, אבל קידמו אותנו טכנולוגית. הקורונה דחפה לקניות אונליין – דבר שמייד משך את תשומת ליבם של ההאקרים. באותה התקופה זיהינו עשרות רבות של מתקפות שמכוונות על רוכשים ברשת". שינוי מבורך נוסף, ציין, "הוא שהרבה ארגונים, בעיקר שמרניים, הבינו שעליהם להנגיש את שירותיהם ברשת. המעבר לשירות דיגיטלי ופתיחת הרשת הארגונית לעובדים מבתיהם הגבירו משמעותית את האיום על הגנות הרשת של החברה. באמצעות מחלקת התקיפה ביצענו בחודשים האחרונים מאות מבדקי חדירה ללקוחות". דורון כחילה, מנהל פעילות סופוס בישראל וברשות הפלסטינית. צילום: יח"צ דורון כחילה, מנהל סופוס ישראל, אמר, כי "אופק האיומים נחשב היום יציב יחסית ברמה הגלובלית, כולל במזרח התיכון. האיומים, שנותרו קבועים בשנים האחרונות כללו תוקפים בגיבוי מדינה, ארגוני פשיעה בעלי מיומנויות גבוהות וקבוצות ובודדים בעלי יכולות נמוכות, המנצלים הזדמנויות בשטח. תוקפים בגיבוי מדינה הם הכי קשים להתמודדות: הם מיומנים ביותר, בעלי סבלנות אינסופית ונהנים ממשאבים בלתי מוגבלים. קבוצת תוקפים של ארגוני פשע מונעת בעיקר ממניעים פיננסיים, ואחראית לרוב האיומים שבהם אנו נתקלים. אלה מיומנים מאוד וזוכים למימון נדיב, ונמצאים בחיפוש מתמיד אחר הצעד הבא שיביא להפלת מנגנוני ההגנה שלנו – האנושיים והטכנולוגיים. הם מפעילים בוטנטים ואחראים לרוב הנוזקות שבשטח. העבריינים הקטנים, בעלי המיומנות הנמוכה, מייצרים את יתר הרעש והסחות הדעת באופק האיומים. הם מסתמכים בעיקר על אוטומציה וכלים מיושנים, משומשים יתר על המידה, הניתנים לזיהוי בקלות".

קספרסקי. צילום: BigStock סייבורג, הדור הבא. מרבית האנשים בעולם מתלהבים מההעצמה הדיגיטלית-טכנולוגית של גוף האדם, אלא שמחקר חדש של קספרסקי (Kaspersky) מעיד כי התהליכים הללו כרוכים בסכנות סייבר.  המחקר העלה כי 92% מאיתנו ישנוּ היבט פיזי של עצמנו, אם יוכלו, בעוד שכמעט שני שלישים (63%) מאיתנו ישקלו להעצים את גופנו בטכנולוגיה, כדי לשפר אותו, באופן קבוע או זמני. המחקר נערך בקרב 14,500 מבוגרים ב-16 מדינות באירופה ובצפון אפריקה. הוא מצא כי האיטלקים הם בעלי הרצון הרב ביותר לשקול העצמה טכנולוגית לגוף בני האדם (81%), ואילו הבריטים הם בעלי הרצון הפחות ביותר לכך (33%). חלק מהנשאלים אף הביעו את הרצון לחבר סמארטפונים לגופם. מרבית הנסקרים היו רוצים להשתמש בהעצמה הטכנולוגית לטובת האנושות. 53% מהם אמרו שיש להשתמש בה לשיפור איכות החיים. המטרה של כל העצמה טכנולוגית, לפי כלל הנשאלים בלא הבדל גיאוגרפי, הייתה לשפר את הבריאות הגופנית הכללית (40%) או את הראייה (33%). עם זאת, נותרו ספקות מסוימים, כאשר 69% מהמשיבים ציינו כי הם חוששים שההעצמה הטכנולוגית תהיה מוגבלת לעשירים, בעוד ש-88% מהם הביעו חשש כי גופם ייפרץ על ידי פושעי סייבר. זקוקים לסטנדרטים מוסכמים כדי להבטיח את הצלחת הפיתוחים לדברי מרקו פרויס, מנהל צוות המחקר והניתוח העולמי בקספרסקי, "השתלת אמצעים טכנולוגיים בגוף האדם היא אחת ממגמות הטכנולוגיה המשמעותיות ביותר כיום. אנו רואים כבר מגוון רחב של יישומים מעשיים הנפרשים באזורי חיינו, כמו בריאות וסעד, ספורט, חינוך ותחבורה. שריונות, שלדים חיצוניים ללוחמי אש, או הדפסה ביולוגית של איברים הם רק שתי דוגמאות. אלא שהאנשים צודקים בזהירות שלהם. תומכי ההעצמה הטכנולוגית כבר בודקים את גבולות האפשר, אך אנו זקוקים לסטנדרטים מוסכמים כדי להבטיח שההעצמה תמצה את מלוא הפוטנציאל – תוך צמצום הסיכונים". מחלוצי תחום חיבור מוח האדם למחשב. אילון מאסק. צילום מתוך ויקיפדיה אחד החלוצים והמובילים בפיתוח התחום הוא המיליארדר והיזם אילון מאסק, מייסד הענקיות טסלה (Tesla) ו-SpaceX – המתמחות במכוניות חשמליות שעתידות להפוך לאוטונומיות, ובהטסת טילים לחלל, בהתאמה. חברת סטארט-אפ נוספת שלו, נוירלינק (Neuralink), שאותה הציג לעולם ביולי 2019, חשפה בשלהי אוגוסט האחרון חזירה בשם גרטרוד ששבב מחשב בגודל מטבע הושתל במוחה ונמצא בו בחודשיים האחרונים. בכך הדגים מאסק את הצעד הראשון לעבר המטרה של החברה – לממשק את המוח האנושי למחשב. לפי מאסק, הצ'יפ של נוירלינק, לכשיושתל בבני אדם, יוכל לאפשר לנו לתקשר זה עם זה מוחית, במקום לכתוב או לדבר – מה שמאסק מכנה "טלפתיה רעיונית". דוגמה נוספת ליתרונות החיבור בין המוח למחשב היא שנוכל להאזין לשיר, פשוט על ידי מחשבה על שמו.