ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ עינב קאבלה, אישרה אתמול [שני] לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק למתן שירותים חיוניים מרחוק (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה), התש"ף-2020 לקראת קריאה שניה ושלישית. על פי החוק החדש, בתקופת הכרזה על מצב חירום בשל התפרצות נגיף הקורונה, שירות חיוני שנועד לאזרחים וניתן בידי גוף ציבורי, וכעת אינו מתאפשר – יינתן כשירות מרחוק. לאחר מספר דיונים מקצועיים שקיימה הוועדה עם מגוון רחב של אנשי המקצוע ממשרדי הממשלה, תוך מתן ביטוי לכל גורמי השירות שייכנסו מעתה תחת החוק, הכניסה הוועדה שינויים רבים בחוק זה כפי שהגיע אליה, וזאת לטובת שמירה בטוחה על פרטיות המשתמשים בשירות המקוון, לצד הבטחה ומעקב שנותני השירות לא יחשפו בפני פגיעה, מתקפת סייבר וכדומה.  במקרה של מצב חירום בגלל נגיף הקורונה. חוק שירותים ציבוריים מרחוק. אילוסטרציה: BigStock יו"ר הוועדה, ח"כ קאבלה, אמרה בתום הישיבה: "הצעת החוק נועדה לשרת את האזרחים בתקופת הקורונה ולסייע להמשך התנהלות תקינה של שירותי הממשלה, התאגידים שהוקמו בחוק וחברות ממשלתיות, גם כאשר השירותים הניתנים פנים מול פנים אינם יכולים להינתן או שניתנים באופן מוגבל. עמדנו על כך בוועדה כי הוספת שירות לתוספת תדרוש גם את אישור הוועדה. כמו כן הדגשנו את החשיבות שבנקיטת אמצעים הולמים להגנה על פרטיות, סייבר, אבטחת מידע וכיוצא בזאת". בדיון הראשון לחוק זה דרשה יו"ר הוועדה ממשרד המשפטים להכניס בחוק התייחסות מפורשת לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות: "עלינו לוודא שאוכלוסיה זו גם תקבל את המענה הראוי וההולם מלכתחילה". בנוגע לחשש הסייבר, הביא באחד הדיונים עו"ד עמית אשכנזי, יועהמ"ש ממערך הסייבר הלאומי, את תמונת המצב נכון לימי הקורונה, בהגברת החשש ממתקפת סייבר. לדבריו, משבר הקורונה יצר אתגרים ותלות גוברת במרחב הדיגיטלי, כך שהרבה דברים עוד יותר תלויים בדיגיטל ולפיכך, לדבריו, גם העולם סביבנו לא נותר אדיש להרחבת השימוש הדיגיטלי.

חברת פרטנר פרסמה את התוצאות העסקיות שלה לרבעון השני של השנה, עם ירידה בהכנסות, ברווח התפעולי וה-EBIDTA, אך הרווח הנקי יותר מהכפיל את עצמו. באותם שלושה חודשי הרבעון השני, ההכנסות קטנו בכאחוז אחד, ל-774 מיליון שקל, והרווח התפעולי פחת בכ-9%, ל-20 מיליון. ה-EBIDTA פחת גם ב-7%, ל-200 מיליון. אך הרווח הנקי גדל ב-4 מיליון שקל, ל-7 מיליון שקל – לא גידול מרהיב, אך באחוזים מדובר בעליה של 133%. במהלך הרבעון מספר המינויים של החברה גדל ב-3.52%, או 92,000, ועמד בסוף הרבעון על 2.71 מיליון. איציק בנבנישתי, מנכ"ל קבוצת פרטנר. צילום: סיון פרג' איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, אמר לאחר פרסום התוצאות, "ההתאמה המהירה שביצענו בפרטנר לשגרת הקורונה באה לידי ביטוי בתוצאות שאנו מפרסמים היום. פרטנר סיימה את הרבעון ברווח נקי של 7 מיליון שקל, למרות השפעות הגבלת הטיסות והצמצום בפעילות בקניונים. התחזקות המגזר הקווי וביסוסה של החברה כקבוצת תקשורת תרמו ליציבות בתקופה זאת. בנוסף, האיתנות הפיננסית של פרטנר הובילה להעלאת אופק דירוג ה-A+ של החברה, משלילי ליציב. העובדה שהדבר מתבצע בעיצומן של השפעות משבר הקורונה מעידה היטב על יכולות החברה להמשיך ולהתמודד עם מציאות של ודאות מוגבלת".  

רשות החדשנות ומשרד הדיגיטל הלאומי – המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" – משיקים זו השנה החמישית את מסלול ממשל-טק לעידוד חדשנות טכנולוגית במגזר הציבורי. המסלול נועד לעודד תאגידים וארגונים ללא מטרות רווח, המציעים מענה לאתגרי המגזר הציבורי באמצעות פתרונות טכנולוגיים חדשניים (בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, כלכלה, משפטים, שלטון מקומי ועוד). מסלול ממשל-טק – שהחל לפעול בשנת 2016 מתוך כוונה לעודד חדשנות טכנולוגית ולשלב את תעשיית ההיי-טק במגזר הציבורי – יוצא בקול קורא חדש, לשנת 2020, בתקציב של 10 מיליון שקל. הקול הקורא מזמין חברות לזהות ולענות על אתגרים ציבוריים הדורשים מענה ותמיכה טכנולוגיים – בייחוד לנוכח משבר הקורונה, המציף את הצורך לחזק את יכולתם של המגזר הציבורי והגופים הממשלתיים לניהול המשבר ולבניית חוסן חברתי ליום של אחרי. בין האתגרים להם נדרש מענה: שמירה על רצף הטיפול בתקופת מגפת הקורונה; פתרונות להכשרה ופיתוח מקצועי לאנשי חינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים הבאה, שתדרוש כוח עבודה גדול מתמיד; פתרונות דיגיטליים עם פוטנציאל לשיפור וייעול השירות לתושבים ברשויות המקומיות; פתרונות להפחתת יוקר המחייה באמצעות טכנולוגיות חדשות ועוד. לצד ההזדמנות של יזמים לקחת חלק בשיפור משמעותי של שירותי הציבור, יוכלו אלו להתנסות ולפתח את יכולותיהם בסיוע לקוח גדול עם צרכים טכנולוגיים מורכבים, כמדינת ישראל. משרדי הממשלה "מוכרחים" לאמץ טרנספורמציה הדיגיטלית אשר ביטון, מנכ"ל משרד הדיגיטל הלאומי מסר: "אנו שמחים להשיק את מסלול ממשל-טק, דרך נוספת בה אנחנו במשרד הדיגיטל הלאומי מקדמים את החדשנות במגזר הציבורי. הקשר ההדוק בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי הוכיח את עצמו בפעמים הקודמות, שהובילו לתוצאות טובות. עד היום הושקעו במסגרת מסלול ממשל-טק 100 מיליון שקל בכ-200 מיזמים שונים, ו-72% מתוכם הצליחו, בזכות התמיכה, להשלים פיתוח של מוצרים שיסייעו למגזר הציבורי להעניק שירותים טובים יותר לתושבות ולתושבים. אני רואה חשיבות בעידוד זה, במיוחד בתקופה זו בה נדרשת השקעה של משאבים במגזר הפרטי והשקעה בהעברת המגזר הציבורי לדיגיטל". אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר: "בימים של משבר הקורונה, יותר מתמיד, יש צורך לחזק את יכולתו של המגזר הציבורי בניהול המשבר, תוך מתן מענה רציף לאזרחים, באמצעות חיבור בין גופים ממשלתיים לבין חברות פרטיות, המייצרות טכנולוגיות מתקדמות. מסלול ממשל-טק מאפשר הטמעה של חדשנות ישראלית בפעולות היום-יומיות של כל אזרח (חינוך, בריאות, תעסוקה, רווחה, שלטון מקומי ועוד) ומעודד הישארותן של חברות טכנולוגיות בישראל". תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית המואצים למעשה "מכריחים" את המגזר הציבורי לעמוד בקצב החדשנות, ולהפוך עצמו למהיר ונגיש יותר. תוך כ-6 שנים צפויה מדינת ישראל להגיע לכ-10 מיליון תושבים, כאשר עד לשנת 2065 צפויה אוכלוסיית המדינה למנות כ-20 מיליון תושבים, זאת על פי התכנית האסטרטגית של רשות התקשוב לשנים 2019-2021. אם משרדי הממשלה ימשיכו לפעול בתצורה הנוכחית ולא יאמצו חדשנות וטכנולוגיה בקצב הנדרש, לא יוכלו ממשלת ישראל והגופים הציבוריים לספק את צורכי הציבור והמגזר העסקי. בהתאם לכך, מתגבר הצורך בשילוב שירותים דיגיטליים ואמצעים טכנולוגיים באופן שיאפשר את הטיפול הראוי באוכלוסייה ההולכת וגדלה, וכן באופן שיסייע בצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז ופערים חברתיים. מה במסלול ומי ממשל-טק השנה? מסלול "ממשל-טק" לשנת 2020 מציע שתי מדרגות תמיכה: בקשה עם תקציב עד 500,000 ₪ תוכל לקבל מענק בשיעור תמיכה של עד 75%, ובקשה עם תקציב בין 500,000 ₪ ל-1,500,000 ₪ תוכל לקבל מענק בשיעור תמיכה של 40%, 50% או 60%. תינתן תוספת עבור אזורי עדיפות לאומית, ובפעם הראשונה גם בעבור תאגידי הזנק בבעלות יזמים בעלי תנאים מועדפים (מיעוטים, חרדים, נשים). בין זוכי המסלול: חברת סרנוס (Serenus.ai): מפתחת פלטפורמת AI לאופטימיזציה של החלטות לפני פרוצדורות רפואיות. מחקרים אשר פורסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך ששיעור ניכר של טיפולים ופרוצדורות רפואיות הוא מיותר, גורם לעומס במערכות הבריאות ולבזבוז משאבים יקרים, שניתן להפנות למטרות מוצדקות, וכן שהמצב חושף את המטופלים, ללא צורך, לסיכונים מיותרים. המערכת של חברת סרנוס, המחזיקה בשני פטנטים רשומים, הינה מערכת רפואית ממוחשבת המבוססת על טכנולוגיית בינה מלאכותית תומכת החלטות. המערכת משמשת ככלי עזר לאנשי רפואה, בשיפור תהליך קבלת ההחלטות לפני ביצוע טיפולים ופרוצדורות רפואיות. מטרת המערכת היא לסייע לאנשי המקצוע לקבל את המחקרים העדכניים ביותר, לשקול את השיקולים הרלוונטיים, ולקבל החלטה מושכלת ומותאמת אישית לכל מטופל. התיעוד ההיסטורי של המטופל משתפר, וכך גם זרימת המידע בזמן אמת בין גורמי הרפואה השונים. מידע זה אף משמש למחקר פרוספקטיבי וגילוי תובנות באשר ליעילות טיפולים רפואיים, אף מעבר לידוע בעולם הרפואה נכון להיום. החברה עובדת עם מוסדות בריאות מובילים בישראל, אנגליה וארה"ב, ופתרון החברה זכה בפרסים יוקרתיים ובמענקים תחרותיים של רשות החדשנות, משרד הבריאות, משרד הכלכלה וקרן BIRD. MoodKnight בפיתוח חברת פור-גירלס (4Girls): מיזם טכנולוגי לאיתור ולסיווג מצוקה נפשית, קורבנות לאלימות ונטייה אובדנית, באמצעות ניתוח תכנים דיגיטליים בתוך שימוש בבינה מלאכותית, למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית (NLP). המערכת מספקת 'מד מצוקה' (Digital Distress Risk Score) על בסיס מודל שהוגדר, ומתוקף על ידי מומחים לבריאות הנפש, הפסיכולוגיה והעבודה הסוציאלית. המערכת כבר פעילה ומבצעת איתור וסיווג מצוקות נפשיות ברמת דיוק גבוהה, על גבי בסיסי הנתונים של שתי רשתות חברתיות, ובקרוב גם באפליקציה לבקרת הורים. 4Girls קיבלה מימון פרטי וממשלתי במסלול ממשל-טק, ובליווי של משרד הרווחה. בנוסף, היא משתתפת בתכנית האצה של חברת מיקרוסופט (Microsoft) בשם Ai for good, במסלול בריאות דיגיטלית.

"להסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות יש פוטנציאל להגדלת ייצוא ההיי-טק בעשרות אחוזים", כך אמר  אדיב ברוך, יו"ר מכון הייצוא, בראיון לאנשים ומחשבים לרגל ההכרזה על חתימת ההסכם עם מדינות האיחוד הערביות. "שבע הנסיכויות, במיוחד אבו דאבי ודובאי, הן מדינות שמשקיעות בתשתיות מכל הסוגים, ומייבאות פתרונות בהיקפים של 300 מיליארד דולר", אמר ברוך. "יש כאן הזדמנות אדירה, הם מעריצים ועוקבים אחר החדשנות הישראלית, ומאז יום ראשון, שבו הכריזו על הנורמליזציה, אנחנו מוצפים בבקשות מצד יזמים ואנשי עסקים מאבו דאבי ויתר המדינות, כדי שנייצר להם פגישות וקשרים עם חברות ישראליות, ואנחנו בהחלט מתחילים לעבוד על זה", הרחיב ברוך. לדבריו, מדובר במרקם אוכלוסייה שרובו הגדול הוא מהגרים, אנשי עסקים זרים, מה שהפך את דובאי ואת אבו דאבי למרכזי סחר עולמי. "הם משקיעים בסייבר, אבטחה, ערים חכמות, תחבורה, בינה מלאכותית ובכל אחד מהתחומים האלו יש לישראל הרבה מה לתרום", אמר ברוך. ברוך ציין כי ההכרזה על ההסכם בין שתי המדינות תאפשר לישראל להתארגן טוב יותר לתערוכת האקספו העולמית, שנדחתה לשנה הבאה. "הפעם הנוכחות שלנו תהיה הרבה יותר בולטת, רשמית, והיא תניב הרבה יותר פירות מאשר אילו היינו משתתפים השנה", אמר. מגדל הבורג' חליפה – ה-סמל של דובאי. צילום: BigStock "הסכמי שלום או נורמליזציה נחשבים למוצלחים לא מעט בזכות ההסכמים הכלכליים והעסקים שעושים בין שני הצדדים", המשיך ברוך, "כך גם במדינות שכנות אחרות, ירדן, הרשות הפלסטינית ומדינות אחרות שאין לנו איתן יחסים רשמיים כעת ואולי יהיו בקרוב". ברוך ציין כי חתימת ההסכם העלתה שוב לסדר היום את חשיבות הייצוא, כחלק מהפתרון ליציאה מהמשבר הכלכלי החמור אליו נקלענו בגלל הקורונה. "מאז המשבר מדברים כל הזמן על שוק מקומי, על ייצור, שזה חשוב מאוד, אבל מה לעשות – שני הקטרים שיכולים להוציא את מדינת ישראל מהמשבר הם קטר החדשנות וקטר ההיי-טק", אמר ברוך, "למרבה הצער, הקריאות שלנו וההסברים שהייצוא צריך להיות במרכז הכובד והפעילות של המדינה, לא נענו. מברכים על מה שעשו, אבל זה בחלק מהמקרים מאוחר מדי ומעט מדי", טען. כך למשל הוא ציין את נושא השמיים הפתוחים, "היום שמענו שמחפשים מתווה לאפשר לאנשי עסקים לטוס למדינות אדומות וירוקות. היה צריך לעשות את זה כבר מזמן. אין שום קשר בין נסיעה לפגוש לקוחות במדינה אדומה או ירוקה, אפשר להגיע להסכמים, למתווה מוסכם, כפי שעושים זאת כבר זמן רב בכל המדינות האחרות", הסביר, "איבדנו זמן יקר ועלינו להבין שאין וואקום בשווקים שהיינו בהם, אף אחד לא מחכה לנו", אמר ברוך לסיכום. הובלה עולמית בטרנספורמציה דיגיטלית בחודש מאי השנה פרסם המגזין Fintech Middle East & Africa World כתבת שער, שבה פירט את ההובלה של איחוד האמירויות בטרנספורמציה הדיגיטלית. לטענת העיתון, איחוד האמירויות קיבל החלטה לתת עדיפות להשקעות בדיגיטל עוד לפני שנים רבות, כדי לקדם את הכלכלה הלאומית שלו. זה היה חלק מהחלטות אסטרטגיות של מועצת שיתוף הפעולה במפרץ (GCC), שנועדו לבצע תהליכי טרנספורמציה כלכליים כשטרנספורמציה הדיגיטלית היא חלק בלתי נפרד מכך, ובאה לידי ביטוי בחיי היומיום. האיחוד, נאמר בכתבה, מקדם שתי אסטרטגיות כלכליות בחזון לשנת 2021, והן ממוקדות סביב הדיגיטליזציה והטרנספורמציה הדיגיטלית. הכוונה להעביר את כל מדינות האיחוד לפלטפורמות ידע חדשניות, השקעה במו"פ ואימוץ טכנולוגיות פורצות דרך. מסגד שייח' זאיד, מסמלי אבו דאבי. צילום: BigStock אחד התחומים החזקים שבהם דובאי מובילה הוא כל נושא העיר הדיגיטלית. מפת הדרכים שלהם מדברת על הכוונה להיות מובילים עולמיים בתחום עד שנת 2021. יצויין כי בתערוכת SMART CITY הבינלאומית שנערכה בברצלונה זכתה דובאי פעמיים בפרסים מובילים בקטגוריות של הערים המובילות בעולם, בתחרות בינלאומית של ערים מ-72 מדינות.

חברת וואן (ONE) פרסמה תוצאות עסקיות טובות לרבעון השני של השנה, למרות משבר הקורונה. התוצאות מעידות על גידול חד-ספרתי בהכנסות אך דו-ספרתי ברווח התפעולי והנקי. בין הסיבות לגידול ברווח, ריסון בהוצאות הכלליות אשר ברבעון המדווח גדלו ב-1.37%, ל-378.86 מיליון שקל – עליה של 5.1 מיליון שקל בלבד, לעומת גידול הרבה יותר גבוה בהכנסות, של 12.85 מיליון, ל-409.92 מיליון שקל. הרווח התפעולי, כאמור, גדל בשיעור דו-ספרתי – עלייה של 18%, ל-31.05 מיליון שקל, ואילו הרווח הנקי גדל ב-36.6%, ל-20.74 מיליון שקל. ה-EBIDTA הרבעוני גדל ב-4.9%, ל-46.06 מיליון שקל. עדי אייל, מנכ"ל וואן. צילום: חזי רגב, רגב ארט עדי אייל, מנכ"ל קבוצת וואן טכנולוגיות: "אנו מסכמים את הרבעון השני והמחצית הראשונה לשנת 2020 עם צמיחה משמעותית וביצועי שיא בכל הפרמטרים התפעוליים המרכזיים, וזאת למרות משבר הקורונה, שהשפיע על המשק הישראלי במהלך התקופה".  

הענקית אורקל (Oracle) שוקלת אף היא הצעה לקניית לחלק מעסקיה של בייט-דאנס (ByteDance), הבעלים של אפליקציית טיק-טוק (TikTok), ומבקשת להתמודד אף היא במירוץ לרכישת שירותי האפליקציה שמשהווה מעין רשת חברתית לשיתופי סרטוני וידיאו ויראליים. אפליקציית טיק-טוק המצליחה, שנמצאת בבעלות חברה סינית, עומדת להיות מוחרמת בארה"ב בקרוב, בשל החששות שהיא אוספת מידע אישי אודות משתמשיה בעבור הממשל בסין, או במלים אחרות – מרגלת אחרי המשתמשים האמריקנים שלה בשביל המדינה הקומוניסטית. האפשרות להשאיר את האפליקציה המאוד לוהטת זמינה לאמריקנים היא אם עסקי החברה בארה"ב יירכשו על ידי חברה מקומית, ובמירוץ הזה השתתפו עד כה, לפי דיווחים, שתי מועמדות מובילות – מיקרוסופט (Microsoft), שאישרה כי היא מנהלת משא ומתן לרכישה של פעילות היישום בארה"ב; וטוויטר (Twitter), שמקורות יודעי דבר טוענים כי הביעה גם היא התעניינות בעסקה. כעת, כאמור, מצטרפת גם אורקל למתעניינות הענקיות באפליקציה המגה-מצליחה. החדשות אודות אורקל משמעותן היא שכעת יש להן כנראה מתחרה חדשה. מי תרכוש את פעילותה בארה"ב? טיק-טוק. צילום: BigStock נזכיר כי בחודשים האחרונים שב ומתריע הממשל האמריקני כי האפליקציה מסכנת את שלום הציבור ואת ביטחון המולדת, כששיאה של הפרשה הגיע ביום ה', ה-6 באוגוסט – אחרי שהנשיא, דונלד טראמפ, נכנס למאבק כוח מול הבעלים מבייג'ינג, ובהמשך לאיומים רבים, הוא הוציא לבסוף, כפי שהבטיח, צו מנהלי האוסר על הפעלת והצעת השירות טיק-טוק למשתמשים בארצות הברית. הצו שהוצא העניק ארכה של 45 יום עד שטיק-טוק תורחק מארה"ב, ובמקביל הכניס את הליך מכירת פעילותה של בייט-דאנס במדינה למסגרת זמן קצובה, שהולכת ומצטמצמת. על פי הדיווחים השונים, אורקל, שבשליטת המיליארדר לארי אליסון, עשתה גישה ראשונית לצדדים אחרים, כולל לחברת ההון הסיכון סקויה קפיטל (Sequoia Capital), כדי לשתף עמה פעולה בהצעה לקבלת בעלות על פעילות האפליקציה בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד.