גוגל הודיעה השבוע (ב') כי תיקנה באגים מסוג פגיעות-יום-אפס בדפדפן האינטרנט שלה, כרום וקראה למשתמשים לעדכן בדחיפות גרסה. הפגיעויות, לפי החוקרים, משפיעות על גרסאות Chrome הפועלות בפלטפורמות Windows, macOS ו-Linux, ועלולות לגרום בין היתר להשחתת הזיכרון הפנימי של המחשב. על איתור הבאג חתומים קבוצת ניתוח האיומים של גוגל והחוקרת קלמנט לסיגן. בפוסט שפרסמה גוגל בבלוג שלה ביום ב', ושעליו חתום קרישנה גובינד, מהנדס מבחן בחברה, אישרה הענקית ממאונטיין וויו שלוש נקודות תורפה "ברמה גבוהה" בתוך Chrome 80, שאחת מהן המכונה CVE-2020-6418, היא ניצול של יום-אפס שהחברה הגדירה אותו כ"קיים בטבע". פגיעות אחרת זכתה לשם CVE-2020-6418 והשלישית לא כונתה בשם.  לפי דיווחים, הפגיעויות הללו הופכות את ההישארות בגרסה הנוכחית של הכרום לכזו שמסכנת באופן מיידית את המחשב של המשתמש. אתר Neowin מציין כי המקור שממנף את פגיעות יום-אפס היא פגיעות מסוג Type Confusion שמנצלת JavaScript וגורמת בכוונה לשגיאות בדפדפן, דרכן ההאקרים יכולים להריץ קוד ללא הגבלה. בתגובה לדיווחים, גוגל פרסמה את גרסת Chrome 80.0.3987.122 הכוללת טלאים לכל שלושת הפגיעויות, ומשתמשים ברחבי העולם אמורים לקבל אזהרות עדכון בדפדפניהם ממש בזמנים אלו. אל תתעלמו או תדחו אלא עדכנו, מזהירה החברה.

המחסור החמור בעובדים בענף ההיי-טק מחריף: על פי נתוני דו"ח ההון האנושי השנתי של רשות החדשנות, יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), ב-2019 עמד מספר המשרות הלא מאוישות בענף על 18,500 - גידול של 8% לעומת 2018. עם זאת, אשתקד חלה עלייה של 9% במספר השכירים בהיי-טק ל-321 אלף איש. בדו"ח מצוין כי שוק ההיי-טק הוא שוק של עובדים - כלומר, הוא מאופיין בשיעור גבוה של עזיבה מרצון את החברות. זאת, מאחר שהמחסור בכוח אדם מאפשר להם למצוא עבודות בשכר גבוה יותר. [caption id="attachment_311334" align="alignnone" width="600"] מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל[/caption] עוד כמה נתונים שעולים מהדו"ח: הגידול בשיעור המועסקים בהיי-טק נובע מהחברות הרב לאומיות; שבעה מכל 10 עובדים בענף מועסקים בתפקידים טכנולוגיים; המחסור בעובדים הוא במקצועות התוכנה, האלגוריתמים ומדעי הנתונים; פערי השכר בין ההיי-טק ליתר המקצועות ממשיכים להיות גדולים: על פי הדו"ח, השכר הממוצע בענף עומד על 22,479 שקלים לחודש, בעוד שבשאר המשק הוא מגיע ל-9,345 שקלים; ובמקצועות המבוקשים בענף, יש פער של בין 1.5% ל-8.6% בין שכרם של עובדים חדשים לאלה שכבר מועסקים בהם. בחברת צבירן, שאספה את הנתונים, אומרים שזוהי אינדיקציה לביקוש הגבוה לעובדים במקצועות אלה. [caption id="attachment_311336" align="alignnone" width="600"] מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל[/caption] יותר ערבים, סטגנציה בשיעור הנשים הדו"ח מתייחס גם לנתוני העסקתן של אוכלוסיות מודרות בהיי-טק. כך, חל אמנם גידול במספרן המוחלט של נשים בענף, אולם שיעורן מכלל העובדים לא עלה בשנים האחרונות ועומד על שליש. בחינה של המקצועות שבהן מועסקות נשים בחברות היי-טק מעלה החמרה במצב: שיעורן בתפקידים טכנולוגיים מגיע ל-22% מהעובדים ול-18% בלבד מכלל המנהלים. עוד עולה מהנתונים כי ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר, כך חלקן של הנשים בהיי-טק קטן. הדבר בולט במיוחד בגילאים שבהם נשים רבות הופכות לאימהות - 25-44. במעבר בין גילאי 44-35 לגילאי 54-45 נרשמת יציבות ביחס בין המגדרים - נתון שממנו אפשר ללמוד שנשים שנשארו בהיי-טק לאחר גילאי ההורות המוקדמים לא נוטות לעזוב את התחום יותר מאשר גברים באותם גילאים. היחס בין גברים לנשים שב וגדל לטובת הראשונים ככל שמתקרבים לגיל הפרישה לגמלאות. הסבר אפשרי לכך הוא שנשים יוצאות לפנסיה בגיל מקדם יותר מאשר גברים. עם זאת, יש להניח שקיימת גם השפעה בין דורית, שכן קבוצת העובדים בגילאי 55+ משתייכת לתקופות שבהן ייצוג הנשים היה נמוך מלכתחילה, בהשוואה להווה. לעומת זאת, חל שיפור ניכר במספר השכירים מהחברה הערבית המועסקים בהיי-טק: בין 2017 ל-2018 צמח מספרם ב-23% ובין 2012 ל-2018 - ב-116%. [caption id="attachment_311337" align="alignnone" width="600"] מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל[/caption] מחברי הדו"ח מתייחסים גם לנכונות של חברות לגייס ג'וניורים - עובדים עם ניסיון של עד שנתיים: נתון הנכון למחצית 2019 מעלה שרק 45% מהמעסיקים דיווחו על קליטתם. יש לציין שרשות החדשנות מעודדת בשנתיים האחרונות חברות להעסיק עובדים נטולי ניסיון, או עם ניסיון מועט. ממצא בולט נוסף מעיד על גידול במספר החברות הישראליות שפונות לאופשורינג - 27% ב-2019 לעומת 22% ב-2018. חלק מהחברות הללו הקימו בחו"ל מרכזי פיתוח ולא רק מרכזי בדיקות תוכנה, כפי שהיה עד כה. [caption id="attachment_311338" align="alignnone" width="600"] מקור: רשות החדשנות וסטארט-אפ ניישן סנטרל[/caption] "חברות שלא מעודדות מגוון מגבילות את עצמן" פרופ' יוג'ין קנדל, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר בהתייחס לממצאי הדו"ח כי "המשך צמיחתו של ההיי-טק הישראלי וחוסנה הכלכלי של ישראל תלויים בטיפול שורשי במחסור ההון האנושי הטכנולוגי. אני קורא למנהלי חברות ההיי-טק לאמץ גישה של גיוון תעסוקתי בגיוס העובדים שלהם והכלתם בארגון. יש צורך לפרוץ גבולות מוכרים ולהרחיב את הגיוס לעובדים מרקעים שונים, שאינם יוצאי 8200 או בוגרי אוניברסיטאות. כמו כן, לקבע מדיניות שתעודד נשים ומגזרים נוספים בחברה הישראלית להצטרף להצלחה חסרת התקדים של ענף ההיי-טק. חברות שלא יאמצו גישה זו יגבילו את עצמן בהיצע העובדים ויוותרו על מצבורי כישרון לא מנוצלים". לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "מאז שהתקבלה החלטת הממשלה בעניין הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע נוצרה תכנית פעולה רחבה, שעירבה מגוון גופים ממשלתיים וכללה מאמצים ארוכי טווח". אהרון הוסיף כי "המחסור בהון אנושי בענף הוא גם איכותי ולא רק כמותי. לכן, הדגש ברוב התכניות שלנו הוא על שימור רמת איכות גבוהה, שתיתן מענה אמיתי לצרכי התעשייה. לשם כך חשוב שתעשיית ההיי-טק תמשיך ואף תגביר את מעורבותה בתכניות אלה".

באג אבטחה באינטגרציה שבין פלטפורמת הארנק הדיגיטלי ושירותי התשלומים של גוגל, Google Pay, לבין שירות התשלומים אונליין של פיי-פאל הניב להאקרים "יבול" מוצלח. פושעי הסייבר ניצלו את הליקוי החמור בכדי לבצע עסקאות לא מורשות, ולרכוש מוצרים ברשת בעסקאות בסכומים של אלפי יורו. לא ידוע מה השווי הכולל של המוצרים שנרכשו. העניין השפיע על מספר גדול של משתמשי PayPal, שדיווחו על כך בפלטפורמות שונות, כולל בפורומים של פיי-פאל, בטוויטר, וב-Reddit. הקורבנות טוענים כי חשבונות Google Pay שלהם נוצלו לרעה על ידי האקרים, לצורך ביצוע רכישות אונליין באמצעות חשבונות ה-PayPal שלהם. ההונאה התגלתה לקורבנות רק לאחר שראו עסקאות לא מוכרות או צפויות בהיסטוריית הפיי-פאל שלהם. כל העסקאות שעשו ההאקרים - מקורן בחשבונות Google Pay של הקורבנות. מרבית העסקאות הבלתי מורשות בוצעו אצל קמעונאים בארה"ב, כאשר רכישות מסוימות היו ביותר מ-1,000 יורו פר-רכישה. מרבית הרכישות הגיעו מגרמניה. [caption id="attachment_303222" align="alignnone" width="600"] אפליקציית Google Pay של גוגל. צילום אילוסטרציה: BigStock[/caption] חוקר האבטחה הגרמני, מרקוס פנסקה, שוחח עם פורבס ואמר כי הוא מאמין ששרשרת העסקאות הבלתי חוקיות האחרונות מגיעה מכשל הזהה לבאג שעליו דיווח לחברת פיי-פאל בדיוק לפני שנה ביחד עם חוקר האבטחה אנדראס מאייר. לדברי פנסקה, הבאג שגילו השניים קשור לעובדה שכאשר מקשרים חשבון PayPal לחשבון Google Pay, פיי-פאל מייצרת כרטיס וירטואלי עם מספר חדש משלו, תאריך תפוגה ו-CVC (קוד האבטחה שבגב הכרטיס). כאשר משתמשי Google Pay מבצעים תשלומים מרחוק באמצעות כספים מחשבונות הפיי-פאל שלהם, עסקאות אלו מחויבות באמצעות הכרטיס הווירטואלי הזה. פנסקה מאמין שההאקרים גילו דרך להבין את הפרטים של הכרטיסים הווירטואליים הללו, וכעת הם משתמשים בהם בכדי לבצע עסקאות לא מורשות בחנויות אמריקניות. עם זאת, התיאוריה של פנסקה ומאייר מושתתת רק על ניחוש הגורם האמיתי לאירועים, ולא זכתה לאישור מהחברות המדוברות. לא מקרה ראשון של כשלי אבטחה בפיי-פאל יצוין כי זהו אינו המקרה הראשון בו מדווחים על בעיות אבטחה בפלטפורמת PayPal. ב-2018 חשפו חוקרי ESET סוס טרויאני חדש באנדרואיד, שהתמקד באפליקציית פיי-פאל הרשמית, ושהיה מסוגל לעקוף את האימות הדו-גורמי של השירות. בשבוע שעבר דיווח אתר CyberNews כי חוקריו גילו ודיווחו על שש פגיעויות בפלטפורמת התשלומים של פיי-פאל. על פי CyberNews, הפגיעויות שהתגלו נעו בין ניצולים מסוכנים לעקיפת אימות דו-גורמי, לשליחת קוד זדוני באמצעות מערכת SmartChat של פיי-פאל. חברת פיי-פאל הגיבה לפורבס ואמרה כי "אבטחת חשבונות הלקוחות היא בראש סדר העדיפויות של החברה. הצוותים שלנו התייחסו באופן פעיל למצב והפחיתו את הנושא". גוגל מצידה ברכה על הפעולה של פיי-פאל, והדובר שלה אמר ש-"אנו מבינים את התסכול של המשתמשים שלנו כאשר כל סוג של פעילות הונאה מתרחש בחשבונות שלהם. אנו שמחים ש-PayPal נקטה פעולה במהירות בכדי לטפל בבעיה. אבטחה תמיד הייתה מרכז הגישה שלנו ב-Google Pay. הונאת תשלומים היא אתגר מורכב, והצוות נשאר מחויב לתמוך בשותפים שלנו וכדי לוודא שהמשתמשים מוגנים". צוות האבטחה של פייפאל, כאמור, אמנם ביצע חקירה של הנושא, ולדברי ענקית התשלומים אונליין הפגיעות אמנם "הופחתה", אך מכיוון שהדברים לא יותר מדי ברורים - עדיין כדאי לבדוק את פירוט חשבונותיכם בשירות ולהפוך זאת להרגל קבוע, למען השקט הנפשי.

משתמשי הדפדפן פיירפוקס יזכו בקרוב להגנה נוספת בקרב מול צדדי צד שלישי שמעוניינים בתבניות הגלישה שלהם. בניסוי שהחל השבוע, ארגון מוזילה מעביר את המשתמשים לשירות הגנת ה-DNS שמציעה חברת קלאודפלייר. במהלך השבועות הקרובים, לאחר שיוודא כי אין תקלות, יפרוס הארגון את הגלישה המוצפנת הזאת עבור כל משתמשי פיירפוקס בארצות הברית, בשאיפה בסופו של דבר לפרוס את השירות הזה גם באופן גלובלי. המטרה של הצפנה זו היא למנוע מצד שלישי, כאמור, יכולת לאבחן את מאפייני הגלישה ולהבין לאילו אתרים גולש כל אחד. המטרה היא ברורה: למנוע מסחור של הרגלי הגלישה של המשתמשים - אם על ידי ספקיות או על ידי חברות צד שלישי שמצליחות לבחון את ההתנהלות בעת מעבר מאתר לאתר. אחת הבעיות העיקריות שנובעות מכך היא היכולת של החברות הללו למכור את המידע על המשתמשים לחברות אחרות, ובמקרה של ספקיות שירות זה גם בהחלט יכול לבוא לידי ביטוי בהופעת מודעות שמתאימות לאתרים החביבים על הגולשים. לפי מוזילה, "אנחנו לא רוצים לראות את המודל העסקי הזה מועתק גם למרכז הרשת, ולדעתנו מדובר בטעות להשתמש ב-DNS למטרות הללו. כיום המצב הוא, שאנחנו יודעים ש-DNS שאינו מוצפן פגיע וגם מנוצל בפועל, ואנו רוצים לעזור לאינטרנט לבצע את המעבר לחלופות בטוחות יותר. השימוש הזה בהצפנת HTPPS לטובת DNS עוזר להגן על היסטוריית הגלישה מפני תוקפים ברשת". ההצפנה, כאמור, תבוצע כברירת מחדל באמצעות שירות קלאודפלייר, אבל גולשי פיירפוקס שירצו בכך יוכלו להשתמש גם בשירות NextDNS או בכל שירות אחר שיספקו באופן ידני. מי שירצו יוכלו גם לוותר על כך. משתמשים מחוץ למסגרת המבחן אולי לא יזכו להגדרה אוטומטית, אבל הם יכולים להפעיל את ההצפנה הזאת באופן ידני בהגדרות הדפדפן.

"דווקא בתקופה שבה משרדי הממשלה מתפקדים ללא תקציב - שהיא תקופה מאתגרת, כל חיסרון הוא יתרון. זו ההזדמנות לפתוח את הראש ולאפשר תכנון של הטרנספורמציה הבאה במגזר הממשלתי, כמו גם במגזר העסקי", כך אמר אבנר שטראוס, מנכ"ל חברת הייעוץ האסטרטגי שטראוס. שטראוס היה המרצה המרכזי במפגש ההשקה של פורום המשפיעים החדש של אנשים ומחשבים, המאגד בתוכו מקבלי החלטות ומנהלים בסקטור הציבורי ממגזרים שונים - בריאות, ביטחון, תחבורה, חינוך ועוד. נושא הרצאתו היה "חדשנות פורצת דרך בארגונים בישראל". הפורום ייפגש שש פעמים בשנה, במטרה לשתף ידע ולדון באתגרים המשותפים לכל משרדי הממשלה. את המפגש, שנערך ביס פלנט בירושלים, הנחה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים, והוביל אותו ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר במשרד לשירותי דת. המפגש עסק בשאלה כיצד בעלי תפקידים בממשלה, ובראשם המנמ"רים, פועלים בשנה שבגלל המצב הפוליטי, אין בה תקציב מאושר, אלא כזה המבוסס על התקציב של השנה שעברה, וכל הוצאה תקציבית דורשת אישור של ועדת חריגים בחשב הכללי באוצר. [caption id="attachment_311236" align="alignleft" width="300"] פורום המשפיעים[/caption] בהרצאתו סקר שטראוס מגוון של מקרי לקוח בישראל, בהתבסס על ניסיון החברה בהובלת עשרות תהליכי טרנספורמציה דיגיטלית עבור הנהלות הארגונים הגדולים במשק - פרטיים וציבוריים. תהליכים אלה הביאו באותם הארגונים לפריצת דרך עסקית ולהגעת שירות חדשני ראשוני לשוק בזמן קצר. "הכלים והשיטות שהביאו להשגת חדשנות באותם ארגונים גדולים ומסורבלים הוכיחו שכנגד כל הסיכויים, ניתן להגיע להצלחה ברורה ומדידה ביישום טרנספורמציה דיגיטלית, תוך הבאת ערך עסקי רב ופיצוח האתגר של השתלבות חכמה עם המורכבות והמאפיינים של הארגון", אמר. שטראוס הציג את התהליכים ואמר כי הם מתחילים בבחירת רעיון עסקי, בהתבסס על חשיבה עיצובית (Design Thinking), ממשיכים בשלבי העיצוב והתכנון, ועד לבניית MVP (מוצר עובד מינימלי), מבוסס ארכיטקטורה דיגיטלית, המספק ערך עסקי ממוקד, רובסטי ובר מדידה, שמאפשר לארגון ליצור יתרון תחרותי משמעותי. הוא המחיש כיצד עבודה ממוקדת ומקיפה עם המובילים העסקיים והטכנולוגיים בארגון, והפיכתם לסוכני השינוי המרכזיים בו, נותנים מענה אפקטיבי להשגה וליישום של חדשנות ארגונית, בטווח של שבועות בודדים במקום חודשים - מרמת החזון ועד לפרקטיקה של היישום והעלייה לאוויר. כיצד נתפס הדיגיטל בארגונים? בתחילת ההרצאה עורר שטראוס דיון ער בהשתתפות הקהל סביב השאלה מהי המשמעות האמיתית של דיגיטל בארגונים וכיצד הוא נתפס. "הדיגיטל הוא תפיסה עסקית שמשנה את הדרך שבה ארגונים עושים עסקים. זה כולל תהליכים, חוויית לקוח, מודלים עסקיים, כלים וטכנולוגיה", אמר. אלא שלדבריו, על סמך הניסיון הרב שצבר בעבודה עם הנהלות ארגונים, טרנספורמציה דיגיטלית מתחילה בשינוי בתרבות הארגונית, ובראש ובראשונה החדרת ההבנה בקרב כלל העובדים והמנהלים שאין בארגון דבר שאסור לגעת בו. לדברי שטראוס, כאשר פורשים את כל מרכיבי הדיגיטל, עלול להיווצר אצל ארגונים הרושם שזו משימה בלתי אפשרית, בעידן שבו התחרות קשה והאתגרים גדלים מיום ליום. "זה לא נכון", אמר. "לא חייבים להגיע מאפס ל-100 ולהיות אמזון ביום אחד. התהליך צריך להיות הדרגתי - בכל יום שלב חדש". לסיכום אמר שטראוס כי "בסופו של דבר, אין ספר מתכונים שמסביר איך עושים דיגיטל. צריך להתאים את זה לכל ארגון, ליצור אתגרים ולהתגבר על חסמים, שתמיד יהיו". [caption id="attachment_228555" align="alignnone" width="600"] ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר לתקשוב הממשלתי. צילום: ניב קנטור[/caption] ד"ר נחמן אורון, יועץ בכיר למחשוב הממשלתי, אמר בדברי ברכה בתחילת המפגש שמאז שהוקמה רשות התקשוב הממשלתי, המיצוב של המנמ"רים בממשלה והשיח ביניהם השתנו. "עד שהיא הוקמה, כל מנמ"ר היה לעצמו ולא מיהר לשתף עם האחרים. כיום השיח הרבה יותר פתוח, מפני שהממשלה יזמה שורה של פרויקטים ותהליכים שבהם האזרח הוא במוקד, וזה מחייב את כל המשרדים להיות פתוחים ולשתף מידע. זאת, כדי למנוע טרטור מאזרחים, ולאפשר להם לקבל שירותים ביעילות ובצורה שקופה", ציין. "הפורום שמושק היום הוא מאוד רלוונטי, כי תפקידו הוא לא רק העשרה אלא גם מפגש בין מנהלים ממקומות שונים, על מנת לשתף וללמוד האחד מהשני", אמר. [caption id="attachment_229044" align="alignnone" width="600"] ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר במשרד לשירותי דת. צילום: ניב קנטור[/caption] אשכנזי קרא לכל אחד ממשתתפי המפגש "לעשות דבר אחד פשוט, שאולי ישנה את המציאות שבה הממשלה פועלת ללא תקציב: ללכת להצביע, ולקחת עוד חבר שמתלבט אם להצביע. כך אולי יהיה סיכוי שנוכל בכל זאת להגיע למצב שיהיה תקציב מאושר בקרוב".

"שנה ללא תקציב היא שנה מאתגרת ומייצרת הזדמנויות רבות למנהלים במשרדי הממשלה, אלא שהמדינה לא מספיק מנצלת אותן", כך אמר עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, במפגש של פורום המשפיעים במגזר הציבורי מבית אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') ביס פלנט בירושלים. נושא המפגש היה "התנהלות בשנה ללא תקציב" והוביל אותו ליאור אשכנזי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות, מידע וסייבר במשרד לשירותי דת. מנחה האירוע היה פלי הנמר, יזם ומנהיג אנשים ומחשבים. לדברי פלוס, "שנה כמו זו שאנחנו פועלים בה, בין מערכת בחירות אחת למשנהה, היא שנה שבה הפוליטיקאים לא מפריעים, ומנהלי משרדי הממשלה יכולים להגשים את החלום של ממשל מקצועי. דווקא תקופה זו, שאני אוהב באופן אישי, היא המקום ליצירתיות במחשבה ולעידוד העובדים שהם באים למשרד לא רק כדי לעבוד, אלא גם כדי לקדם ולחדש". "הממשלה צריכה להתנהג כמו חברת היי-טק" פלוס הגיע למשרד לשירותי דת לפני חמש שנים, לאחר קריירה ארוכה במגזר הפרטי וברשויות מקומיות. "באתי למילואים כי המדינה חשובה לי", אמר. "אני רוצה שהממשלה תתנהג כמו חברת היי-טק, וזה לא קורה". בהמשך דבריו הוא יצא נגד אווירת הנכאים שלדבריו משרדי הממשלה משדרים בתקופה זו של העדר תקציב. "יש חשיבות רבה למסר שהממשלה משדרת לציבור", אמר. "המשרדים צריכים לחפש את הדרכים היצירתיות כיצד ממשיכים פרויקטים ואיך משיגים תקציבים, ולא גורמים לשקיעה אלא לפריחה". פלוס נתן כדוגמה את המשרד לשירותי דת. "במשרד שלי, שהוא משרד קטן, אני מחפש כל הזמן חדשנות. עכשיו, כשיש זמן, זו העת לחפש אותה ולבצע, ולעודד עובדים שרוצים לעשות חדשנות". דוברים נוספים במפגש היו סיגלית פוני, חשבת בכירה במשרד המשפטים, עו"ד חגי אברהמי, היועץ המשפטי של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, וששון סופרי, מנמ"ר משרד המשפטים. המשך סיקור המפגש - בקרוב.

קית' בלוק, פורש מתפקיד המנכ"ל המשותף בסיילספורס. הוא מונה למשרה באוגוסט 2018, ועבד לצד מארק בניוף, המייסד, המנכ"ל ויו"ר ענקית ה-CRM בענן פחות משנתיים. בשנה הקרובה בלוק יישאר כיועץ בסיילספורס. בלוק הצטרף ל-Salesforce לאחר חצי יובל באורקל, שם פגש לראשונה את בניוף, אשר כינה אותו "מנהל המכירות הטוב ביותר אי פעם בתעשיית התוכנה הארגונית". "זה היה כבוד גדול ביותר להוביל את הקבוצה עם מארק, שיותר מהכפיל פי ארבע את סיילספורס, מכ-4 מיליארד דולר בהכנסות כשהצטרפתי בשנת 2013, ליותר מ-17 מיליארד דולר בשנה שעברה", כתב בלוק בהצהרה לתקשורת. הוא המשיך וצוטט: ”אחרי ריצה פנטסטית, אני מוכן לפרק הבא שלי, ואשאר קרוב לחברה כיועץ. להיות עם מארק זה לצד זה היה מדהים, ואני אסיר תודה לנצח על החברות שלנו וגאה בתוואי בו נמצאת החברה". העזיבה לא קיבלה הסבר ברור, וכן לא הייתה כרוכה בשינוי באופי היחסים בין שני המנכ"לים שפעלו יחד. "הזמן שלנו יחד היה מדהים", אמר בניוף בשיחת ועידה עם אנליסטים ביום ג'. "אני התומך הגדול ביותר שלו. אני החבר הקרוב שלו. אני כאן כדי לעזור לו במסע שלו, וכשהוא מתחיל את המסע החדש הזה. כולנו איתך, קית', וכולנו מאוד נרגשים עבורך". יצוין כי בלוק, מצידו, הבהיר בשנת 2018 כי שינוי הטייטל של משרתו בחברה נועד יותר לצורך הגדרת מערכת היחסים והדינמיקה בינו לבין בניוף. [caption id="attachment_167596" align="alignnone" width="600"] האם ישאר לו כעת זמן לעשייה ציבורית? מארק בניוף, מנכ"ל ויו"ר סיילספורס. צילום: יח"צ[/caption] בניוף אמר ל-CNBC בראיון שפורסם בתחילת 2019 כי הוא קידם את בלוק, שהיה סמנכ"ל תפעול, לתפקיד מנכ"ל משותף כדי לאפשר "אסטרטגיה של חלוקה וכיבוש", ועל מנת שהוא עצמו יזכה במעט פנאי לעשות את הדברים שהוא נהנה לעשות. ואכן, לאחר שבלוק הפך למנכ"ל משותף לצידו, בניוף התפנה למשך שבועיים כדי להתמקד בקידום של מה שכונה Proposition C - הצעה למיסוי חברות גדולות הפועלות בעיר, במטרה להשתמש בכספים כדי להתמודד עם מצוקת חסרי הבית המקומית. ההצעה עברה בהצבעה מקומית, אבל עדיין לא נכנסה לתוקף וזקוקה לאישורים רגולטוריים נרחבים יותר. בניוף, מאידך, קידם בעצמו את הנושא באופן פילנתרופי. במאי 2019 נודע כי הוא ואשתו, ליין, תרמו נתח נוסף מהונם האישי בכדי לעזור להילחם בתופעת חוסר קורת הגג הרווחת בארצות הברית בכלל ובסן פרנסיסקו בפרט. השניים הודיעו על תרומה נדיבה בגובה 30 מיליון דולר, שיסייעו במימון מחקר בן חמש שנים בהובלת אוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו. לא ברור איך ומתי יהיה לבניוף זמן להמשיך בפעילות הציבורית כעת.

מינט מדיה, שפיתחה טכנולוגיה להפצת תכני מדיה לאוהדי ספורט, הודיעה אתמול (ג') כי השלימה סבב גיוס בסך של 40 מיליון דולר. את הסבב הובילה הקרן הבריטית דוון קפיטל, לצד המשקיעים הקיימים בחברה. הסכום מיועד להרחבת מרכז המו"פ של החברה ברחוב אחד העם בתל אביב, להגדלת צוותי הפיתוח הפועלים בו וצוותי המכירות בעולם, להכנת תשתית לרכישת פעילויות תוכן נוספות ולהשקעה בפלטפורמת טריבונת השחקנים (The Players Tribune), שהחברה רכשה באחרונה. יחד עם גיוס ההון הנוכחי מגיע סך ההשקעות במינט מדיה לכ-160מיליון דולר. בין משקיעיה ניתן למצוא את גולדמן זאקס, וינטג', באטרי ונצ'רס אינווסטמנט פרטנרס, קומרה קפיטל, פרו 7, ג'מיני ורימג'ן. מינט מדיה מתהדרת ביותר מ-150 מיליון משתמשים ייחודיים (יוניקים) בכל חודש ובתכנים ב-14 שפות. היא מעסיקה יותר מ-350 עובדים ולמעלה מ-4,000 יצרני תוכן, שמייצרים כ-20 אלף תכנים מקוריים בכל חודש. בין הלקוחות שלה נמנים נייקי, פפסי, מסטרקארד, וריזון, האחים וורנר, אולפני פרמאונט, ספורטס אילוסטרייטד, מחלקת הספורט של USA Today, יאהו, MSN של מיקרוסופט והורייזון מדיה. אסף פלד, מייסד ומנכ"ל מינט מדיה, אמר כי "זו הייתה שנה של צמיחה מהירה עבורנו, עם ארבע רכישות - של מנטל פלוס, פאן סיידד, טריבונת השחקנים ו-The Big Lead. משקיעים מובילים מביעים בנו אמון פעם אחר פעם ותומכים במהלכים שלנו לבניית פלטפורמה טכנולוגית שמשמשת להפצת תוכן דיגיטלי. סבב הגיוס הזה יעזור לנו להמשיך להשקיע בטכנולוגיה, ולהגדיל את היצע התוכן והמשתמשים על ידי רכישות מעניינות נוספות".