זמני השבת
עיר | כניסה | יציאה |
---|---|---|
ירושלים | 16:00 | 17:12 |
תל אביב | 16:14 | 17:13 |
חיפה | 16:04 | 17:11 |
באר שבע | 16:19 | 17:16 |
הכותרות שעניינו הכי הרבה גולשים בדף זה
27/01/20 17:47
17.14% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"הבינה העסקית והאנליטיקה טובות לכל היותר לנתונים שיש בידי מדען הנתונים. הוא מקבל מהן פתרון חלקי, כיסוי בפלסטר, ולא פתרון שלם ומלא למה שהוא רוצה. איך מחלקת ה-IT מגשרת על הפער שבין המצוי לרצוי? החלטנו, בבנק ישראל, לצאת לתהליך אסטרטגי, שישנה את התמונה", כך סיפר אייל זפרני, יועץ בכיר למנהל חטיבת ה-IT בתחומי הדטה והאנליטיקה בבנק, במפגש של פורום BI and Analytics מבית אנשים ומחשבים, שנערך באחרונה ביס פלנט בראשון לציון.
הפורום דן הפעם במפגש שבין אנליטיקה למשילות מידע (Data Governance) בהיבטים שונים, וזפרני נתן את נקודת המבט הטכנולוגית של הבנק, תחת הכותרת "טנגו בין רצוי למצוי". "הדבר הראשון שעשינו היה למפות את כל הצרכים של כל הלקוחות שלנו, והדבר הבולט ביותר היה קשור לדטה. במהלך התהליך צצו פערים ביכולת של שילוב מידע וכלים, בגישה לנתונים ובחיפוש מידע, ודירגנו את כולם, כדי לתת מענה ראשוני לצרכים הדחופים ואחר כך לדחופים פחות", אמר.
[caption id="attachment_308974" align="alignnone" width="600"] פורומי אנשים ומחשבים[/caption]
המסקנה שחטיבת ה-IT הגיעה אליה היא לא מובנית מאליה כשמדובר בגוף ממשלתי גדול וחשוב כמו בנק ישראל. "אמרנו שקודם כל הולכים לענן, כפתרון אסטרטגי. אלא שאז עלו בעיות רבות, ובראשם הפרטיות של הלקוחות שלנו - עובדים, בנקים, ברוקרים ואחרים. היה עלינו להתמודד עם האפשרות שלצד השימוש בנתונים אלה למחקר שלנו, ניתן לשתף אותם עם גורמים שונים מבחוץ, כמו גופים מחקריים", ציין.
ההחלטה הייתה לפרק את הענן לשני מתחמים - אחד שכולו לשיתוף ומחקר ושני שמרחיב את מה שיש בשרתים של בנק ישראל, מעין ענן פרטי שיושב בענן הציבורי.
זפרני הוסיף כי "אחת ממטרות הענן היא ליצור סדר בארגון, למשל קטלוג בטה, שכל דבר יהיה מסודר ומאורגן. כך אנחנו מספקים את הכלים ואת כוח המחשוב, ונותנים ללקוחות שלנו דבר שעד עכשיו לא היה להם - סביבה מסודרת ומאורגת, עם הרשאות ומיסוך". בנקודה זו הוא ציין ש-"אנחנו עובדים ב-Azure, אבל מפתחים פתרונות אגנוסטיים, כך שאם נבחר בענן אחר, נוכל לעבור אליו בלי שהתהליך יהיה כואב מדי".
[caption id="attachment_309052" align="alignnone" width="600"] יובל קליין, מנהל לקוחות בנספרו. צילום: צבי קצבורג[/caption]
יובל קליין, מנהל לקוחות בנספרו, חטיבת המוצרים של נס, דיבר על האימוץ של תורת ה-Devops לתחום בסיסי הנתונים - מהלך שזכה לשם Dataops. "כשאומרים לי בארגון: גם אני רוצה דטה לייק, אני שואל: למה? רק כי זה אופנתי? לעתים קרובות, כשאני שואל מה יש באגם המידע, התשובה היא: קבצים, המון המון קבצים. קבצים הם אולי דבר קל לניהול, אבל חילוץ המידע מהם מורכב יותר, וזה נדרש".
"דטה לייק זה משהו תפיסתי, לא טכנולוגיה. כשמשתמשים בו, יש צורך לקבל החלטות חשובות, והראשונה היא שלא כל דבר חייב לבוא בקבצים", אמר.
לדבריו, אחת הבעיות בדטה לייק היא שכקונספט, "זורקים" אליו הכל, "ואז לא מוצאים את הידיים ואת הרגליים. צריך שצינור העברת המידע יהיה ניתן לניהול לכל האורך, כולל אפשרות להיזון חוזר. יש בליל של טכנולוגיות וצריך לייעד את כוח המחשוב לא לקבצים, כי אם לליבה – המידע. הוא צריך ללכת למידע עצמו ולא לחילוץ שלו מתוך המקום שבו הוא מסתתר".
קליין ציין שגם אם יש הרבה פתרונות, הרעיון הבסיסי הוא אחד: "חייבים לזהות את כל הנתונים שנכנסים בזמן אמת, ולהעביר לכל אחד רק את מה שרלוונטי עבורו. 90% מהעבודה שלי זה איך למצוא את מה שרלוונטי מתוך המידע, גם בלי שאני יודע מה בכלל יש במידע, ולדעת להעביר לכל אחת מהמחלקות שמנתחות את הנתונים רק את מה שהן צריכות. אנחנו צריכים לחשוב DBaaS (דטה בייס כשירות), לאמץ תהליכי Devops גם לתחום המידע".
[caption id="attachment_253266" align="alignnone" width="600"] מוטי סדובסקי, יו"ר פורום BI and Analytics של אנשים ומחשבים ומנהל מכירות אזורי לישראל ולבלקן באינפורמטיקה. צילום: ניב קנטור[/caption]
מוטי סדובסקי, יו"ר הפורום ומנהל מכירות אזורי לישראל ולבלקן באינפורמטיקה, סיכם את המפגש כשאמר כי "קיים קונפליקט בין ה-BI והאנליטיקה, שדורשים פתיחות והבאת כל מידע אפשרי מהארגון, לבין ה-Data Governance, שזה רגולציה, חוקים, גבולות, השמירה על פרטיות המידע והצורך שלא כל אחד יראה הכל. התשובה ברורה: ש-Data Governance מאפשר לבנות מערכות שגם יותאמו לצרכים וגם לא יפגעו בפרטיות".
הוא ציין בנוסף שרגולציה היא דבר ממש רע. "היא רק צריכה להיות נכונה ומותאמת, במיוחד בתחום הפרטיות. יש שאומרים שללא רגולציה אי אפשר לבנות אגם מידע אמיתי ונכון, אלא ביצת מידע, שאי אפשר יהיה למצוא בה את הידיים ואת הרגליים. הרי מדען נתונים לא צריך לטפל בנתונים שאינם רלוונטיים, אלא להתמקד בהחלטה מה מהם רלוונטי, נכון ואיכותי", סיכם סדובסקי.
27/01/20 16:31
11.43% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
"וקטור רחב של איומים מתפרס בעולם הסייבר. תחום הבנקאות והגופים הפועלים בו מהווים יעד מועדף למתקפות על ידי ההאקרים - כי שם יש כסף", כך אמר יוסי טל, מנהל מעבדת החדשנות העולמית בתחום הגנת הסייבר בסיטי.
טל מונה לתפקיד לפני ימים אחדים. הוא מביא עמו לתפקיד ניסיון רב: טל הקים וניהל את הסניף הים תיכוני של אינטרנט סקיורטי סיסטמס (ISS) לפני שנרכשה על ידי יבמ ב-2006. עם הקמת היחידה העסקית יבמ סקיורטי ב-2012 הוא מונה למנהל הפיתוח העסקי באירופה בתחום הפתרונות לתעשיות. ב-2013 החל לנהל את עסקי יבמ בתחומי תשתיות אבטחת מידע, ומודיעין סייבר - ה-X-Force - בצפון אמריקה. כשנתיים לאחר מכן הוא מונה למנהל של אותה הפעילות ברמה הגלובלית.
מעבדת החדשנות העולמית להגנת הסייבר של סיטי יושבת בישראל, ותפקידיה הם פיתוח אסטרטגיה ומציאת פתרונות שונים, כמו גם בניית אקו-סיסטם של חדשנות ושיתופי פעולה עם מרכזי הפיתוח בארץ ובעולם, בשיתוף סטארט-אפים וחברות שונות בתחום הגנת הסייבר. זאת, על מנת לענות על צרכי ההגנה הייחודיים והמורכבים של תעשיית הבנקאות.
"נפעל בכמה שדות", ציין טל. "בעולמות ההונאה הפיננסית, נתמקד במחקר של המרכז בארץ. בנוסף, נתעסק בעולמות איסוף מודיעין איומי סייבר. התעשייה עוברת לענן, ובתוכה גם הארגונים הפיננסיים מתכננים לעשות זאת. אצלם המעבר מסובך יותר, כי אלה ארגונים מוכווני רגולציות".
לדבריו, "נפעל בכמה מסלולים: נייצר עבור ארגונים ועבור עצמנו אסטרטגיה לשנים הקרובות, היכן רצוי להיות בסייבר; נעבוד עם חברות מקומיות על מנת למנף טאלנטים; ונמליץ לסיטי על השקעות בסטארט-אפים". הוא הסביר כי לצד מעבדת החדשנות להגנת הסייבר שבראשותו פועל בישראל אקסלרטור, שמשרת את סיטי העולמית ושבכוונתו לעבוד עימו בשיתוף פעולה.
מחפשים עובדים
"מעבדת החדשנות לסייבר מונה כבר עשרות עובדים", ציין טל. "בכוונתי להרחיב את הפעילות שלה ולגייס עוד כמה עשרות. מעבדת חדשנות הסייבר יוצאת במסע גיוס עובדים נרחב בישראל, לטובת איוש של משרות בתחומי המחקר, הפיתוח ותשתיות אבטחת המידע בענן, במודיעין הסייבר, מבדקי חדירה ועוד. לשם כך, אנחנו מחפשים דוקטורים בתחומי הענן, המתמטיקה ומדעי המחשב, וכן מומחים בעולם הגנת הסייבר ומעבר לו: תפעול SOC, בניית אגמי מידע, מדעני נתונים ומומחים לאבטחת חברות פינטק".
ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל, ציין כי "סיטי החליטה להקים את מרכז החדשנות בתחום הסייבר בארץ, כדי ליהנות מכישורי המחקר והפיתוח יוצאי הדופן שיש בישראל וממרחב החדשנות שהיא מציעה. הצטרפותו של טל תעזור לנו לחזק את מעמדה של ישראל בעיני סיטי העולמית, כמרכז סייבר משמעותי - ולהרחיב את פעילותנו כאן".
27/01/20 14:06
8.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת גוגל, הבעלים של יוטיוב, חשפה בחודשים האחרונים תשורות שונות שמטרתן לפתות משתמשים לאמץ את גרסת הפרימיום בתשלום של הפלטפורמה להזרמת וצריכת תכני וידיאו. בין הצ'ופרים שהחברה הציעה עד כה נכללו למשל: גישה חינמית ל-Google Home Minis למנויי פרימיום, שהוצעה באוקטובר האחרון, או הצעה בדמות גישה חינמית ל-YouTube TV לחודש אחרי שלושה חודשי חברות בפרימיום.
כעת, על פי הדיווחים - בעוד מהלך שאם הוא נכון הרי שהוא מהווה עוד צעד בדרך להפוך את YouTube Premium לאטרקטיבי יותר - גוגל בוחנת הענקת צ'ופר בדמות חברות בערוצים בחינם למשך חודשיים למנויי פרימיום, כך על פי 9to5Google.
בשגרה, חברות בערוצים מהווה דרך להפוך לחלק ממועדון מנויים בלעדי לערוץ ספציפי, והדבר עולה כסף. החברים המשלמים זכאים למגוון הטבות הכולל תגים, אמוג'ים, סרטונים בלעדיים ועוד. התשלומים עבור התענוג מתחיל מ-4.99 דולר לחודש, ויכול לטפס, כך שהענקת חודשיים חינמיים בעבור הדבר היא בהחלט פיתוי.
על פי הדיווחים, האפשרות להענקת חברות בערוץ בחינם נבדקת כבר בעבור מנויי פרימיום באזורים שונים. משתמשים דיווחו כי במהלך הגלישה ביוטיוב ראו פרסומים שמעבירים אותם לדף אשר בו הם מתבקשים לבחור את ההצעה החינמית שמתאימה להם בחודש הנוכחי.
למרות שההצעות נראות רציניות, משתמשים דיווחו בפורום התמיכה של יוטיוב כי חברות חודשית בחינם למנויי הפרימיום עדיין אינה עובדת נכון לעכשיו, ואפשר שהפיצ'ר לא ממש הושלם.
באופן מעניין, הצעה דומה זמינה כבר למנויי שירות אמזון פריים טוויץ' - Twitch הוא אתר אינטרנט המהווה פלטפורמה לסטרימינג בלייב, בדומה ליוטיוב - ולכן הגיוני שגוגל תנסה להתחרות בהצעה של אמזון עם הצעה דומה משל עצמה.
גוגל לא הגיבה לדיווחים בנושא.
27/01/20 16:17
8.57% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
במשך תקופה ארוכה למדי אחת התחרויות הגדולות ביותר בשוק הטלפונים התמקדה בעובי של המכשירים. ברגע שחברה הכריזה על הטלפון הכי דק אי פעם, כולם ידעו שזו רק שאלה של זמן מתי תגיע אחת היריבות שלה ותכריז על אחד דק יותר. תופעת הלוואי של הריצה אחרי הרזון, כמו במסלול הדוגמנות, הייתה ברוב המקרים מכשירים ששוקלים פחות ופחות.
הימים ההם עברו. אני לא ממש עוקב מה קורה בעולמם של הטופפים על המסלול, אבל בעולם הסלולרי התחרות כיום מתמקדת בעיקר בעיצובים שמנסים להפתיע, ועם מסכים גדולים במיוחד כבר אף אחד כמעט לא מדבר על עובי ולא על משקל - טוב, כל עוד הוא לא מוגזם.
אבל בשוק המחשבים, המשקל הוא מאפיין שחזר באחרונה להיות חשוב. הוא תמיד היה חשוב למעשה, במיוחד בתחום העסקי, שבו התרגום המיידי של משקל נמוך יותר הוא ניידות רבה יותר, כל עוד הסוללה מציעה זמן עבודה סביר ומעלה, ובהיבט הזה ה-Portege X30L-G של דיינבוק הוא אחד המתמודדים החזקים ביותר על התואר - הוא מציג משקל התחלתי של 870 גר' בלבד, ואם לא השתנה משהו מאז שהוכרז בתחילת החודש בכנס CES 2020, זה כנראה המחשב הקל ביותר כיום בשוק מבין אלו שמצוידים במסך בגודל 13.3 אינץ' - וכן, אתם קוראים כעת את הסקירה הראשונה על המחשב הזה בארץ, ואחת הראשונות בעולם.
רק לאחרונה ממש, ה-U939X של פוג'יטסו הצליח להרשים עם קלות המשקל שלו שנע סביב הקילוגרם היחיד, אז תחשבו מהי ההרגשה להחזיק מחשב ששוקל 200 גרם פחות... ואם אתם חושבים שזה לא משמעותי, אז אתם טועים - זה מורגש מאוד, ואני לא בטוח שדגם מקרטון עבה של מחשב דומה היה שוקל הרבה פחות.
באופן ברור, אחת הדרכים להשיג את המשקל הזה הייתה לצמצם את הגודל הפיזי של המחשב. העובי, 17.9 מ"מ, אינו יוצא דופן עבור מחשבים בתחום המחשבים שמכונה 'דק וקל', אבל כשמניחים אותו מעל לאחיו למשפחה v-Portege X30T עם המסך הנתיק, שגם הוא נסקר כאן לפני כמה חודשים, מבינים את השינוי המשמעותי בגודל - ואם אני רוצה להיות קטנוני, עוד יש קצת מקום לצמצמם בשולי המסך אם רוצים להוריד קצת במשקל. אבל רק עוד קצת, לפחות עבור מחשב עם מסך בגודל כזה אני לא ממש בטוח שאפשר להוריד עוד באופן משמעותי: הטבאלט המוביל של אפל, ה-iPad Pro, עם מסך 12.9 אינץ' דקיק וללא מקלדת, שוקל קצת יותר כ-630 גר'.
כמובן שהמחשבה הראשונה שליוותה אותי עם ההכרזה על המחשב הייתה מה התמורה, על מה ויתרו? אז בפועל אני מתקשה למצוא. למעשה, למרות דקיקותו ומשקלו, המחשב עבר אפילו, לפי דיינבוק, את מבחני ה-MIL-STD-810 הקשיחים מאוד של הצבא האמריקני, כך שהוא לא ממש אמור "לפחד" מנפילה מגובה סביר כפי שיכול לקרות בזמן שמניידים אותו ממקום למקום. הוא גם לא נופל בזמן הסוללה. בדיינבוק מדברים על 14.5 שעות עם סוללת ה-42Wh שלו, ובבדיקות הוא בהחלט הגיע לזמן יפה מאוד של 5:35 שעות, שמראות שהוא לא ממש יהיה צמא לחשמל לאורך יום שלם.
הוא גם מציע מסך נהדר, לפחות בדגם המסוים שהגיע לבדיקה: מדובר במסך IGZO בציפוי מאט של שארפ, בבהירות נהדרת של 470 ניט, שמאפשרת עבודה באור שמש מלא, כשבחדר, גם בבהירות מינימלית, אין כל קושי לראות היטב את המוצג על המסך.
גם מבחינת ביצועים אין כל תלונות, אם משווים למחשבי אולטרה בוק סטנדרטיים אחרים שאינם תומכים במגע. הדגם שהגיע לבדיקה צויד ב-Core i5-10210U, מעבד דור עשירי ממשפחת ה-Comet Lake ב-14 ננו-מטר, שהגיע יחד עם 8 גיגה-בייט זיכרון DDR4 וכונן SSD בנפח 256 גיגה-בייט. מעבר לכך הוא מציע מצלמה שמלווה בחיישן אינפרה-אדום לזיהוי לצורך שימוש ב-Windows Hello, כמו גם חיישן טביעות אצבע המשולב במשטח השליטה ומשמש לאותו צורך.
המשטח, כמו גם המקלדת, נוחים מאוד לשימוש ומגיבים היטב, ולמרות שמדובר במחשב יחסית קטן, גם אין ויתור על יציאות, כמו שנתקלים לעיתים במחשבים דומים, כולל כמובן USB Type-C, שיכולה לשמש גם לצורך טעינת המחשב.
דיינבוק, שמה החדש של חטיבת המחשוב של טושיבה, שנרכשה ברובה על ידי שארפ - שהיא בכלל חברה שנשלטת בידי פוקסקון, היא אחת החברות היפניות הבודדות שפעילות כיום בשוק המחשוב. היא לא מציפה את השוק כמו חברות אחרות, אבל סדרת ה-Portege - עם הגוון הכחול העמוק הייחודי שלה - הייתה מתחילת דרכה ממוקדת בדקיקות ובמשקל ותקשרה באופן הישיר ביותר שאפשרי עם הפרויקטים התואמים של אינטל, מהאולטרה-בוק ועד פרויקט אתנה בימים אלו. ה-Portege X30L-G בהחלט ממשיך ליישר קו עם המגמה הזאת - ועם העובדה שממש לא צריך לוותר על ביצועים, ועם תג מחיר שהוא סביר ואף יותר מכך, של 4,999 שקלים בתצורה שבה הגיע לבדיקה, הוא בהחלט צריך להיות ברשימה של מקבלי ההחלטות עבור מי שמחפש ניידות גבוהה.
27/01/20 09:01
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
רשמית: אנדרואיד 11 תושק בכנס המפתחים של גוגל, שיתקיים ב-12-14 במאי באמפיתיאטרון שבמאונטיין ויו, קליפורניה, שהחברה הודיעה עליו בציוץ בדף הטוויטר של כנס המפתחים. . * * .???? * . * ☄️.
* . ???? * . * ???? *
. * #GoogleIO * .
* . is coming * ✨ *
. . * ✨ . * . * *
* ???? . . * ⭐️ * . *
Visit https://t.co/4Z0BwBPuco to discover more. pic.twitter.com/hwsv3DDFGS
— Google Developers (@googledevs) January 23, 2020 ועידת המפתחים השנתית של גוגל מתקיימת מדי שנה במשך שלושה ימים וכוללת סדנאות והדגמות למפתחים, אבל בדרך כלל הרצאת המליאה ביומו הראשון של הכנס כוללת הודעות והשקות של מוצרי החברה.
החדשות הגדולות הצפויות בוועידת 2020 יהיו ההכרזה על גירסת 11 של מערכת ההפעלה אנדרואיד, שתכלול תכונות חדשות ושיפורים ותשוחרר גם בגירסת בטה למפתחים.
עוד צפויה הכרזה של יורשיהם של מכשירי הביניים Pixel 3a ו-Pixel 3a XL, - ה-Pixel 4a ו-Pixel 4a XL, שיציעו שיפורים ויכולות צילום לקו מכשירי ה-Pixel 4, אבל במחירים זולים יותר.
בנוסף, צפויים עדכונים לרוחב שירותי גוגל השונים, כמו חיפוש, Assistant, מפות ועוד. ייתכן סביר מאוד שגוגל גם תכריז על מוצרים ושיפורים בקו מוצרי Home שלה.
27/01/20 13:30
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
חברת הסייבר המודיעיני קובוובס (Cobwebs), אשר פיתחה מנוע חיפוש לצורכי מודיעין מינתה את דניאל ניסמן למנהל החטיבה העסקית של החברה.
ניסמן הינו מומחה בעל שם עולמי בתחום המודיעין הפיננסי ובתחום הלבנות הון של סכומי עתק בפרט. בעבר עבד כמנהל בכיר בחברת המודיעין Sqope SA, היושבת בלוקסנבורג, היה מייסד ונשיא הסטארט-אפ לוונטיים גרופ והיה מנהל בכיר בחברת המודיעין מקס סקיוריטי. בנוסף עבד ניסמן גם בשירות האו"ם כמתאם צבאי בשטח בין צה"ל לבין כוחות האו"ם והוא משמש פרשן קבוע לענייני מודיעין וביטחון בוול סטריס ג'ורנל, ב-NYT, ב-Al Monitor ועוד.
27/01/20 13:53
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
ישראל חייבת לעדכן את חוקי הפרטיות אם היא רוצה להמשיך לעבוד עם אירופה ועם קליפורניה. כך אומר עו"ד אנדרו דייסון, יו"ר משותף לקבוצת הפרטיות הגלובאלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית DLA PIPER בראיון לאנשים ומחשבים. דייסון הגיע לארץ לסדנה, שבה הוכשרו משפטנים ישראלים בדבר השינוי בחוקי הפרטיות, לקראת יישום חוק הגנת פרטיות הצרכן בקליפורניה (CCPA).
DLA PIPER היא פירמת עוה"ד הגלובאלית הגדולה בעולם, עם משרדים ביותר מ-40 מדינות, ובהן ישראל.
דייסון מוביל בפירמה את תחום הפרטיות והביטחון בבריטניה, ובמסגרת זו מייעץ לרגולטורים מרכזיים ולמוסדות במגזר הציבורי בבריטניה ולחברות בריטיות ובינלאומיות בנושאים הנוגעים לענייני דטה, אבטחת סייבר וטכנולוגיית מידע.
"שלא כמו חוקים העוסקים בנדל"ן, לדוגמה, שבהו התנאים משתנים בקצב נמוך יותר, בתחום חוקי הגנת הנתונים התרחשו דברים רבים בעולם, כמו תקנות הפרטיות של האיחוד האירופי, GDPR, שבימים אלה מלאו שנה וחצי לתחילת יישומן, וכמובן התקנות החדשות של קליפורניה. בין היתר, מתאפשר להעביר נתונים באופן חופשי בין אירופה לבין ישראל. אם ישראל רוצה לשמור על מעמד זה, עליה לשדרג את חוקי הנתונים", מסביר דייסון.
"החמרת חוקי הפרטיות תהיה חשובה במיוחד לחברות ישראליות, בדגש על סטארט-אפים שמבקשים להימכר לתאגידים שמבוססים בקליפורניה, כפי שהיה חשוב עד כה וימשיך להיות חשוב למי שעושים עסקים עם אירופה, שזה כמעט כל המשק. במהלך תהליך המיזוגים והרכישות, כשחברה נדרשת לעבור בדיקת נאותות, במידה שיימצא שהיא לא עומדת בתקנות הרלוונטיות, ייתכן שהערכת השווי שלה תיחתך משמעותית. הסיבה היא, שהחברה הרוכשת תצטרך להשקיע ממון רב ביצירת אותה תאימות ל-CCPA מאפס".
"כל חברה ישראלית צריכה להיות מודעת לחוקים החדשים. למשל, יש חברות המספקות שירות לחברות היושבות בקליפורניה, קל וחומר ישירות לצרכנים בקליפורניה. על ההנהלות להיות מודעות לאופן התפתחות החקיקה והאכיפה שלה בשטח. על רואי החשבון להיות אחראים ישירות על הציות".
תחום נוסף שאליו התייחס דייסון הוא השלכות הברקזיט. לדבריו, "הברקזיט נותן לבריטניה הזדמנות לעשות דברים באופן שונה, כך שאנחנו יכולים להיות חופשיים יותר לשנות את החוקים. אנו יכולים להיות דינמיים יותר משאר אירופה, וכמובן מפחדים מכך באיחוד האירופי.
"המתח של בריטניה לקראת היציאה מהאיחוד הוא בין ההזדמנות ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחת הכלכלה הדיגיטלית לבין הכיוונים שאליהם פונה האיחוד האירופי, שהוא ללא ספק השכן הקרוב ביותר שלנו. הכלכלה היא גלובלית, אבל אני חושב שאירופה מחפשת להגביל את הכלכלה הדיגיטלית ולשמור אותה בשליטתה, בעוד בריטניה תוכל לחזק את הקשרים שלה עם ארה"ב בכלל ועם קליפורניה בפרט. נוכל להיות הרבה יותר גמישים מאשר גרמניה וצרפת.
מה ההבדל בין GDPR ל-CCPA?
"אין הרבה הבדל, למעשה ניתן לומר שהחוק הקליפורני הוא תת פרק של ה-GDPR, אם כי יש כמה הבדלים קטנים אך חשובים. למשל, בנושאים כמו הצהרות הפרטיות, או הצורך בקליפורניה לקבל את הסכמת הלקוח לשימוש בנתונים, שהוא חזק יותר מזה שבאירופה ויוצר קושי לעסקים הדיגיטליים. חשוב לוודא, שהלקוח מקבל את המסר הנכון. במקומות שבהם אין הבדל, ניתן להשתמש באותן הודעות ללקוחות. בכל אופן, שני חוקי הפרטיות הללו הם חלק מהחתירה של העולם להגברת הרגולציה על המרחב הדיגיטלי".
27/01/20 14:53
5.71% מהצפיות
מאת אנשים ומחשבים
מאת: הילל יוסף
"המנמ"ר פועל בכמה חזיתות במקביל: הוא נדרש לספק יותר ויותר שירותים ואפליקציות; הוא נדרש לעשות זאת מהר יותר; הוא משקיע משאבים רבים מדי, בכוח אדם ובכסף, בתחזוקת התשתיות; הוא אינו מחובר באופן מספיק הדוק להיבטים העסקיים בארגון שלו; מוטת השליטה שלו על מערך ה-IT שבראשותו לא טובה מספיק. המענה לחלק מהאתגרים הללו הוא עבודה גם בענן הפרטי וגם בזה הציבורי – ענן היברידי - על מנת לענות בצורה המיטבית על הצרכים העסקיים המגוונים של הארגון", כך אמר אנדרו ברינדד, סגן נשיא למכירות ולתפעול, נוטניקס לאזור EMEA (ר"ת אירופה המזה"ת ואפריקה).
ברינדד דיבר לקראת אירוע NEXT on Tour Tel Aviv. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, ייערך ביום ג', ה-4 בפברואר 2020, במרכז הכנסים אווניו, קריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מלקוחות החברה ושותפיה העסקיים.
"כל מנמ"ר, בכל ארגון", אמר ברינדד, "מתמודד עם מגוון של מגמות טכנולוגיות: השיבוש הדיגיטלי, בינה מלאכותית, עבודה בסביבה מרובת עננים, האינטרנט של הדברים (IoT) ומחשוב קצה (Edge). בצד כל אלו, עליו לסייע לארגון למצוא קווים עסקיים חדשים, מנועי צמיחה מבוססי IT". לדבריו, "המנמ"ר צריך להתחיל בטרנספורמציה הדיגיטלית. זהו מהלך ארוך ומורכב, הכולל כמה אתגרים: חידוש התשתיות, עבודה בעולמות הישן, המסורתי - לצד העולם החדש, אג'יליות באספקת אפליקציות, צמצום סיכונים, והפחתת הוצאות התפעול על ה-IT. כל זאת, לצד הצורך במעטפת אבטחת מידע כוללת, להגנה מפני שלל איומי הסייבר". "השוק", אמר ברינדד, "בשל יותר למחשוב ענן, וזה טוב לנוטניקס, כי אנו מזריקים לתחום חדשנות טכנולוגית. מגמת הענן ההיברידי תמשיך להיות המגמה המובילה, ובתוכה, תשתיות הענן מהוות את הבסיס להקמתו בחצר הלקוח. כך, הלקוח הארגוני מקבל תועלת תפעולית: גמישות באספקת שירותים מהירה, מבוססת תוכנה. אנו מסייעים למנמ"רים להתמודד עם המורכבות בניהול התשתיות. נוטניקס עושה זאת עם כלי ניהול פשוטים, עם יכולת לשנע את המידע הארגוני מהדטה סנטר בחצר הלקוח אל הענן הציבורי ובחזרה – ועם ממשק ניהול פשוט".
"נוטניקס", ציין ברינדד, "מציעה לארגונים תשתיות IT עם מודל צריכה גמיש, כמו הצריכה שנעשית בענן ציבורי, עם יכולת גידול. כך הלקוח הארגוני מקבל את היתרונות של הענן עם מערכות מאוחדות, HCI, על גבי תשתית מרכזית, בעזרת התפישה של SD, 'מוגדר תוכנה'. עוד אנו משלבים בפתרון בינה מלאכותית ולימוד מכונה, לטובת תפעול יעיל וניהול חכם. כך, אנו מספקים ללקוחות הארגוניים גמישות בתנועה בין העננים, פרטי, ציבורי וסביבה מרובת עננים, או ענן היברידי".
"אנו מסייעים למנמ"רים", סיכם ברינדד, "לבנות ולעצב מחדש את תשתיות ה-IT שלהם, ולעשות זאת עם צמצום העלויות והפחתת המורכבות – עם מודל דמוי ענן ובאופן מודולרי. הייחודיות שלנו היא במיקוד בתוכנה, לצד עבודה עם כלל תשתיות החומרה, בלא נעילה של הלקוח, ובהצעת חופש בחירה – עם דגש על חוויית משתמש אחודה".
להרשמה לאירוע לחצו כאן.