אחת התובנות החשובות של תורת המשחקים היא שלא צריך שמישהו ירצה בתוצאה הרסנית כדי שהיא תתרחש. מספיק שכל אחד מהשחקנים יפעל לפי הערכותיו, כשההערכות אינן תואמות זו את זו, או כשהאינטרסים מתנגשים 

שיר הפרידה שלי מהליכוד היה עוד לפני טבח 7 באוקטובר, עליו מסרב ראש הממשלה נתניהו לקחת אחריות. כשנתניהו החליט לרסק את שומרי הסף, כשכל ערכי ז'בוטינסקי עליהם גדלנו היו למרמס, מתחתי ביקורת, אבל כאשר החליט לחתום על הסכם עודפים עם הכהניסט בן גביר שבסלון ביתו הייתה תלויה תמונתו של מאיר כהנא, היה זה הקש ששבר את גב הגמל

סערה כמו זו שפרצה סביב דברי ינון מגל על גדי איזנקוט לא קרתה כשאנשי ציבור, אנשי תרבות ובידור הגחיכו את מירי רגב, דוד אמסלם, שלמה קרעי ואמיר אוחנה

מפלגת "הציבור החרדי" לוקחת סיכון משמעותי, וכנראה לא תעבור את אחוז החסימה. אך לא בהכרח מדובר בפתק לפח

שר החינוך לוקח אותנו אחורה 22 שנה, אבל מתנהג כאילו אף אחד לא רואה. זאת שיטה שלמד מהמנהיג שלו: מה שאתה לא חוקר הציבור לא יודע, ומה שהציבור לא יודע לא כואב לו

נטבחנו. דיממנו. כאבנו. הזדקקנו. חלקנו לא קמנו. עמדנו עם דגלים דוממים בצד הדרך. תרמנו. נלחמנו. חיכינו לתשובה. חיכינו להצלה. למילת נחמה. למילת תקווה. לתוכנית. לדרך חדשה. גילינו עוצמות יחד כעם. גילינו שבעוצמות הללו אנחנו לבד