הרצון לאזן אינו מחייב להציב צלם בהיכל העיתונות. הטנגו העדין והמסוכן עם מכונת הרעל עלול להעניק לה את האמינות שאנחנו מרוויחים בעבודה קשה. מותר להתווכח על הרכב הממשלה; אסור לוותר לשם כך על מחויבותנו לאמת

בלי מנגנוני בקרה מתפקדים ועם קמפיין שמלבה מלחמת אזרחים, נתניהו הוא האחרון בערך שאמור להחליט בימים אלה אם להכניס מיליונים למקלטים

מול סטודנטים שחשבו שישראלים הם אנשים רעים, בבונדסטאג ובעיריית ברלין, נוכחתי שוב בכוחה של דיפלומטיה ציבורית, אבל גם בהבנה שאמון העולם תלוי באחריותה של ישראל לאזרחיה

מה היינו רואים אילו התבוננו בטורקיה באותה דקדקנות שבה קראו כלי התקשורת שלה את הבחירות אצלנו? היינו רואים מדינה שמבינה שהפערים בתפיסת הביטחון בין מפלגות הימין משני צדי הגושים בישראל מצומצמים, ולכן חילופי שלטון כשלעצמם לא צפויים לשנות את יסודותיה 

הנטייה האפוקליפטית של נתניהו, שכבר הכריז שהיחסים אבודים ועלינו להיערך לכך, כולל מעבר לכלכלת קריפטו, אינה פתרון

מעולם לא היה כזה מרחק בין תום הלב של אנשים שהצביעו עבור סוגיה כמו "השוויון בנטל" לציניות המשפילה של פוליטיקאים שהפסיקו לספור אותם אחרי שקיבלו את קולם

חובתה של כל הנהגה חדשה לשנות את הגישה כלפי הציבור החרדי, ולהכיר את צרכיו, וזה אולי לא יקרה מיד דרך לשכת הגיוס. אל תפספסו את המומנטום, אפילו הרב לנדו אמר

לאור הבחירות הימין מוכן ללכת את כברת הדרך, אבל השמאל שנחל מפלה עדיין מסרב