בזמן מלחמה הציבור מאבד את סבלנותו ואת נכונותו להתחשב במי שעושים כל שביכולתם כדי להשתמט – אלו המסרבים לקחת חלק בהגנה המשותפת, אך תובעים ליהנות מהביטחון, מהשגשוג וממשאבי המדינה

בהופעתו המתנשאת והשחצנית של איתמר בן גביר בפני פעילי המשט לעזה הוא רמס את מעמדה ואת ערכיה של מדינת ישראל - אותם ערכים שהאמנו שעדיין נותרו בנו 

ההוויה היהודית התרגלה להכיל מורכבויות כחלק מזהותה. היהודי נע בין קידמה למסורת, בין שוויון לחירות, מקיים דיאלוג בין אוניברסליות לפרטיקולריות, ומשלב בין לאומיות לדתיות

היום אולי כבר אין צורך להאיר פיזית את הדרך ל"חיידרים" בפנס, אבל האימהות הן מי שממשיכות להוות ציר קריטי בהישרדות והמשכיות עולם התורה

רבים מקרב הציבור הימני טוענים שנושא הגיוס הוא רק אמתלה להפלת ביבי ורואים בציבור הדתי המתנגד לחוק כאידיוטים שימושיים. לצערנו גישה זו עלולה לתפוס מקום, אחרת מדוע אין מספיק חברי כנסת מכל הסיעות המתגייסים לחוקק חוק להארכת השירות הסדיר - בנפרד מסוגיית הגיוס - על מנת להקל על משפחות המילואים

סגירתה של עלמא היא תעודת עניות לכולנו – חילונים, דתיים ומסורתיים. תרבות, כל תרבות, מתפתחת מתוך דיאלוג וחיכוך. ולכן זהו אינטרס משותף לא לאבד בית מדרש חשוב כל כך

ישראל מתנדנדת מקצה לקצה, בין תקווה להיסטריה, תלוי מי היה האחרון שהקשבנו לו. מאבדים את השפיות ואת החמלה בין לבין משימות הניקיון

אין פה שום דילמה, רק דיל רקוב: ועדת חוץ וביטחון תתכנס היום לא כדי לעודד השתמטות תמורת ניצחון, אלא תמורת חודש וחצי בשלטון. 900 ימי מילואים של ילדינו, עבור עוד 45 ימים בראשות הממשלה