מאחר שלא ניתן להפריד בין האוכלוסייה השיעית בלבנון לארגון הטרור שנבט מתוכה, הקריאה לפירוק חיזבאללה מנשקו היא פיקציה פוליטית. הדרך היחידה להכרעתו לא עוברת בעוד ועוד חיסולים אלא בגביית מחיר כואב של שמיטת הקרקע מתחת לרגליים, פשוטו כמשמעו

יום הקלפי עוד רחוק, אבל בסביבה המקורבת לראש הממשלה כבר השיקו קמפיין שטוען שגונבים להם את הבחירות. בליכוד מעריכים: חרף התחייבות נתניהו, הפסקת האש תקשה על קידום חוק הפטור מגיוס.  ובינתיים לפיד נקלע לצומת פוליטי ושוקל לדחוף לאיחוד משולש 

למרות ההבטחות שליוו את ההסכם עם חיזבאללה בסוף 2024, מצאנו עצמנו עכשיו פעם נוספת כפסע מירי קורנטים על יישובי הגדר, פלישה וחטיפת אזרחים וחיילים. שוב הוכח: כשהיריב הוא מדינת טרור או ארגון איסלאמי שייעודם הוא השמדת ישראל, אין עם מי לדבר

האיום הקיומי של המשטר האיראני עלינו הוא אמיתי, מוחשי ולא תלוי בפיוס שלנו עם הפלסטינים או בזהות ראש הממשלה. אם חפצי חיים אנחנו חובתנו להלחם בו עד תום. המלחמה הנוכחית במשטר האיראני וגרורותיו היא צודקת, הכרחית וקיומית עבורנו

למרות ההקפאה של הקמת המדור לטיפול בעבירות ביטוי והסתה, בפרקליטות רחוקים מלהיות רגועים, ומתריעים מפני הפיכתה של המשטרה לגוף פוליטי שמטרתו לדכא את מתנגדי השלטון. שמחת העניים היא שהמפכ"ל מפחד מבג"ץ יותר מאשר מבן גביר. לפחות בינתיים