אמירתו של קיסינג'ר שלפיה לישראל אין מדיניות חוץ אלא רק מדיניות פנים נכונה ביסודה, אבל מה שמתחולל מ-7 באוקטובר הוא הקצנה מדאיגה של התופעה

בוויכוח על איך לא לגייס את החרדים, כולם נשמעים קצת צודקים. האופוזיציה והקואליציה מאשימות זו את זו בשימוש פוליטי בחוק - זו למטרת מריחת זמן ושרידות פוליטית, וזו למטרת הפלת הממשלה. אז אם כולם קצת צודקים - איך נדע מי דובר אמת, ומי מרמה? 

בממשלת גולדה, חודש וחצי אחרי פרוץ מלחמת יום כיפור כבר הוקמה ועדת חקירה ממלכתית – ועדת אגרנט. ובממשלת 7 באוקטובר? יותר משנתיים חלפו מהטבח, ובינתיים קדחת.  יש רק ניסיונות להקים קריקטורה של ועדת חקירה, ועדת קומבינה לטיוח

האמירה של איזנקוט על ממשלת 58 בתמיכת הערבים עוררה סערה, אבל במצב הפוליטי הנוכחי, כאשר אין ניצחון מובהק לאף אחד מהגושים, איזנקוט הרמטכ"ל ניצח את איזנקוט הפוליטיקאי והלך על כל הקופה

השבוע תעלה לקריאה ראשונה בוועדת חוקה הצעת חוק שתאפשר להעמיד לדין את המשתתפים באירועי 7 באוקטובר. צורמת מאד לעין העובדה שהצעת החוק אינה כוללת הענקת מעמד כלשהו לנפגעי הטבח

במקום להוריד את הלהבות, ולהרגיע את האווירה העכורה בתוך המפלגה או לגלות קצת דאגה כלפי חיי היהודים בגרמניה, החליט אחד משני מנהיגי מפלגת הלינקה להגביר את הלהבות

אני פוגש מדי יום באנשים שתוהים: ״איך לא למדתי את השפה הערבית והתרבות הערבית קודם״, לשמחתי - רבים מהם אומרים זאת כי ברצונם לקרב ולהגדיל את הטוב, ולא רק כדי להיזהר ולהישמר מהרע 

הנורמליזציה עם ישראל מהווה עדיין סמרטוט אדום בקרב חלקים נכבדים בציבור המצרי הממאן לשתף פעולה עמה ברמה הפומבית, גם כאשר שיתוף הפעולה נועד להיטיב עמה