מתן ילד שלי ביישן, לא מסכים לנשיקה בפומבי. המתנתי עד שהוא התיישב ליד חלון ונופף לי לשלום. אט–אט החל האוטובוס בנסיעה ומתן החל במסע משלו. את מתן שלי לא ליוויתי לכיתה א'. סליחה ילד של אמא, סליחה 

גם 1 בספטמבר הוא סוג של חזרה לשגרה. הוא מזכיר לנו משהו מהחיים שהיו לנו פעם, לפני שהאדמה רעדה. ואם הצלחנו לשחזר דבר אחד ממציאות חיינו שנמחקה באחת, אולי נצליח לחזור לעוד הרגלים ותיקים שכבר נשכחו מאיתנו

בשיא קמפיין ההרעבה חמאס נסוג מהמו"מ. כשראה נחישות ישראלית חזר עם תשובה חיובית. זה הזמן להמשיך ולהגביר את הלחצים שהוכחו כיעילים

אייל זמיר לוקח אחריות על פעולה נטולת תמיכה ציבורית, שתגרום לריסוק אתוס שהוא עצמו טוען שיש להילחם על קדושתו. אם זמיר מסתכל במראה ורואה שם אדם מוסרי, לא ממש נותר לו שיקול דעת

פתח של תקווה עדיין עומד לפתחנו במידה שתקום תנועה פוליטית בעלת אוריינטציה של ימין-מרכז, שתתחייב לחבור רק לממשלה רחבה של הסכמות עם המחנה הציוני בלבד. יש סיכוי רב שהיא תשאב מנדטים מגוש נתניהו הנוכחי - ואולי בכך תביא מזור לתיקו הפוליטי המשתק.

הגיע הזמן לדרוש הנהגה חדשה שתשרטט יעדים ברורים למדינת ישראל, ושלא תפחד להכריע בסוגיות הכי חשובות: החזרת החטופים, סיום המלחמה, הסדר היום שאחרי בעזה ללא חמאס, הסדרת נושא השירות, הגיוס והנטל הכלכלי

בגאווה לאומית מצעידים אותנו נתניהו-קיש-סמוטריץ' אחורה, לעידן הבערות. למי אכפת מבתי הספר? מי צריך ידע אמיתי כששקר הוא אמת, תיאוריות קונספירציה הן מדע, טמטום הוא חוכמה וניבולי פה וקריאות שיסוי קדמוניות הפכו לצלילי שגרה? 

אם מהלך ההתפקדות חרדים לליכוד לא ייבלם, חברי הכנסת יחששו יותר מקולות הפריימריז מאשר מהציבור הרחב. במקום לעמוד לצד הלוחמים, הם יחבקו את ביסמוט ואת חוק ההשתמטות