דווקא אדם שחף מכל פשע צריך לרצות בחקירה גלויה, כזו שתאפשר לו לנקות את שמו. חקירה איננה גזר דין - היא הכלי היחיד להסרת עננה. ובמקרה של ח"כ מילביצקי, שטוען שהחקירה נגדו הפכה גלויה רק בשל מינויו הצפוי ליו"ר ועדת הכספים - מדובר בעננה שרובצת מעליו למעלה מעשור

בזה אחר זה אנחנו נחשפים לעוד ועוד מקרים של צעירים שחזרו מהקרבות בגופם, אך נפשם נשארה בלב עזה. אנחנו, שנפצענו בגוף ובנפש, מבקשים מכם רק דבר - תביטו סביבכם 

ההחלטה להזניח כמעט לחלוטין את שדה התקשורת הבינלאומי – במיוחד במהלך עימות צבאי שמתנהל לעיני המצלמות – מעידה על קוצר ראות חריף

"מה אנחנו בעצם עושים בעזה" היא שאלה שהממשלה צריכה להסביר (ולא עושה כן), לא רק בפני העולם, אלא גם כלפי הציבור הישראלי

אם הצבא זכאי לקרדיט על איראן, הוא זכאי לקרדיט לא פחות גדול ושמן על המצב העגום בעזה. הצבא היה שותף לכל הצעדים, במקרה הטוב, וגם דאג למכור אותם כאירועים דרמטיים וחיוביים בדרך להשגת כל יעדי המלחמה, כאילו שאין סתירה ביניהם

מדינות מערביות מתקדמות, וגם מדינות פחות מערביות ופחות מתקדמות, רוצות שילדים יחיו. יגדלו, יפרחו, יעצבו את העתיד. יהפכו לדור להתפאר בו. במדינת ישראל ילדים מתים. ככה אמהות ואבות למדו שעושים. זה בחוזה עם המקום הזה, זה כתוב בשירים. אבל על מה מתים עכשיו? עבור איזו מטרה? למה ילדים בני 18 כותבים בנייד צוואה? 

הסכסוך האלים בגבול בין תאילנד לקמבודיה, הוא רק אבן דרך אחת בסכסוך בן עשורים בין שתי המדינות, שבמוקד שלו - השליטה במקדש ההינדואיסטי פראה ויהאר בגבולה הצפוני של קמבודיה. מדינת ישראל, לצד דמוקרטיות אחרות עם אינטרסים במרחב האינדו-פסיפי, צריכה לשים לב להתפתחויות - שמעידות איך משפיעה מערכת פוליטית רופפת על המצב הביטחוני