אם ברצונה של ישראל לנצל הזדמנות אזורית אמיתית, עליה להביא לשחרור כל החטופים – החיים למשפחותיהם והמתים לקבורה – ולסיים לאלתר את המלחמה בעזה. לא תיתכן פריצת דרך דיפלומטית אזורית כל עוד ישראל נתפסת כמבקשת לכבוש מחדש את עזה ולספח את הגדה המערבית

ילד אחד מכל שלושה מוצא בבינה המלאכותית לא רק כלי, אלא חבר. מישהו לדבר איתו בלילה, כשכולם ישנים והוא שוכב במיטה וחושב למה העולם כל כך מסובך

מערכת הביטחון, צה"ל ומדינת ישראל מתגמלים היטב את מערך המילואים, אבל תגמולים אלו לא יכולים להחליף את דאגת האישה, את שעת המשחק עם הבת בגן השעשועים, או שעת סיפור לבן לפני השינה. אבל, כשבוחנים מהו הדבר שמטריד יותר מכל את אנשי המילואים אזי כלל הדברים מזוקקים למילה אחת: ודאות

השיבה הביתה ביישובי הנגב המערבי אינה עוד עניין “פריפריאלי”, אלא מבחן לאומי: האם נצליח לבנות רשתות אנושיות לצד קירות בטון? המדינה, על שלל זרועותיה, צריכה להוציא מסר ברור, עקבי ואמפתי

אנחנו מעדיפים לאסוף רגעים ולא רהיטים - אבל האם זה סימן חיובי? או אולי תמרור אזהרה שמסמן בעיה עמוקה יותר? כמו תמיד, התשובה מורכבת

ב-7 באוקטובר 2023 לא ידענו ליישם את לקחי מלחמת יום הכיפורים, שהתרחשה בדיוק 50 שנה קודם. דווקא לכן, בחלוף 58 שנים, עלינו להתייחס אל לקחי ששת הימים. אחרי המלחמה מול איראן, עלינו לשים לב למה שקורה בתוכנו

שוב נמנע פירוק הקואליציה במחיר של פייק חוק גיוס שמבטיח מרחב זמן לחקיקה, בלי שיש בזמן מלחמה מנגנונים וסנקציות שיבטיחו גיוס בפועל של תלמידי ישיבות. אין שום בשורה למשפחות שממשיכות ושולחות את ילדיהן לשירות משמעותי ומסכן חיים, ולא בטוחות שיקבלו אותם בחזרה

העימות בין ממשל טראמפ לבין קהילת המודיעין האמריקאית על "האמת המודיעינית" סביב הישגי התקיפה בפורדו, שב ומשקף ביתר שאת את מערכת היחסים העדינה בין מקבלי ההחלטות לבין ראשי סוכנויות המודיעין - והסכנה הכרוכה במצב זה