העיסוק האובססיבי בגרטה, הוא מין דרך משונה לפצות על קיץ שחון בסלבריטאים: אומנם קייטלין ג'נר תכבד בנוכחותה את מצעד הגאווה – הא לך, אבי מעוז! – אבל חוץ ממנה, ישראל של 2025 היא מקום שבו יש אבק ואין כוכבים

פרישה מהממשלה תביא לכך שלא ממשלת הימין תגייס את החרדים, אלא ממשלת יאיר גולן תגייס. ובמבחן המציאות: לא זה יגייס ולא זה יגייס. בחורי הישיבות אכן ייקלעו לסנקציות קשות, אבל ימשיכו לשקוד על לימוד התורה

כשבית הכנסת של הרב הראשי לשעבר יצחק יוסף הותקף השבוע – כולם, החל בפוליטיקאים וכלה בתקשורת – זעקו וגינו, ובצדק. אבל איפה הם היו כשבתי כנסת, קהילות ומתפללים ליברליים מותקפים השכם וערב? 

בציבור מסתמנת אחידות שורות נדירה. אם החרדים ימשיכו להתבצר ב"נמות ולא נתגייס" הם יביאו לבחירות, ולא יוכלו עוד לשמר את הפטור מגיוס

הדרכים למנוע ואקום בראשות ארגון רגיש וחשוב כמו השב"כ הן או שהממשלה תבקש מרונן בר להישאר בתפקידו עד למינוי ממלא מקום או מינוי קבוע, והסיכוי לכך הוא כמובן אפסי, או שסגן ראש השב"כ המכהן ימונה כממלא מקום

כפי שהשופטים עצמם מודים - ההכרעה בפרשת החלפת העוברים אינה נוגעת רק לגורלה של סופיה. היא מעצבת את גבולות מוסד ההורות כולו. פסק הדין לא רק הכריע בעניינה של ילדה אחת - הוא שינה את כללי המשחק

כן. לבוא. כן. להפגין. כן. להיות שם. לא להשאירם שם עם אורחיהם במיטב מחלצותיהם מהארץ ומחו"ל, והמנות המפונפנות והיקרות בשיא הניתוק, היהירות והאטימות

ההתנגדות למינוי דוד זיני לראש השב"כ, בעקבות "הסביבה שבה גדל", היא מסר לחרדים: בדרגים הזוטרים אתם רצויים, אבל מעבר נצטרך לבחון כמה אתם מיושרים