אף שלבג"ץ כלים להכריע בין הגרסאות, רצוי שיימנע מלעשות כן כדי לא להרבות את הנזק שקטטה זו כבר גרמה 

במדינה דמוקרטית, הדרג המקצועי אמור לשרת את המדיניות שקובע הדרג המדיני, לא להתנהל כאילו השירות שהוא עומד בראשו הוא ישות עצמאית, מנותקת מהריבון – הציבור באמצעות נבחריו. בכך, חתר בר תחת יסודות המשטר הדמוקרטי והוסיף למוטט את האמון הציבורי, הנחוץ כל כך דווקא בזמנים אלה

הממשלה יכולה להודיע לבג"ץ כי היא עומדת על כל טענותיה העקרונית, ואולם ברמה המעשית נוכח הודעתו של בר על מועד סיום הכהונה הממשלה מקבלת כי החלטת הפיטורים תיכנס לתוקפה ב-15 ביוני, וכך למעשה הממשלה שומטת הקרקע מתחת לעתירות ולרצונו של בר כי יינתן פסק דין עקרוני כנגד החלטת הממשלה

אנו יודעים ממסמכי חמאס שנתפסו כי הפילוג בחברה הישראלית שנגרם עקב המאבק על הרפורמה במערכת המשפט שכנע את המחבלים שישראל פגיעה וניתן לתקוף אותה בקלות. באופן דומה, בוויכוח על נפגעים אזרחיים בעזה, חמאס יזהה סימן נוסף להידרדרות אחדותה של ישראל

אם ממשלת ליברמן-גולן תקום, היא תפתח דף חדש בישראל. בפעם הראשונה בשנות דור, כמעט 50 שנה מ-1977 ועד היום, למעט הפסקה בת שנה וחצי של ממשלת אהוד ברק, הליכוד והחרדים לא יהיו בשלטון ויעברו לאופוזיציה

קובי פרץ הוא זמר מוכר, ומותר לו להחזיק בדעות על ענייני השעה - אולם איני מצליחה להבין כיצד עיתון בעל תפוצה אדירה כ"ידיעות אחרונות" מצא לנכון לפרסם, בעיצומם של ימי הזיכרון הממלכתיים, ראיון כל כך אלים, מפלג ומסית.

איך יכול להיות שטקס המשואות התפרק ככה? הוזל ככה? במצב בו יש מתקפה בשידור חי נגד הרמטכ"ל, חרם על ראש השב"כ בטקס רשמי, התעלמות הפגנתית בזמן נאום נשיא העליון, והפיכת הפרקליטות ותאגיד השידור לשקי חבטות. אז מה זה כבר לפרק את יום העצמאות?

מה תעשה ממשלת ישראל ומה תעשה האופוזיציה לממשלת ישראל בתום החגיגות המוצדקות של שיבת החטופים הביתה? מה התוכנית המדינית ליום המיוחל שבו כבר לא יהיו ישראלים נמקים במנהרות עזה ההרוסה?