קריסתה של סוריה כפי שהכרנו אותה מציבה איומים על ישראל מכיוונן של איראן וטורקיה - אבל יכולה לפתוח פתח לשינויים חיוביים באזור, כולל מול סוריה עצמה

כדי להצמיח את הצפון מחדש נדרשת תוכנית ממשלתית רחבה ופעילות של ארגוני מתנדבים. אבל הצמיחה תגיע רק אם תושבי הצפון יעמדו במרכז העשייה: יש להקשיב להם, לתת להם להוביל, ולהניע אותם לפעולה למען קהילותיהם שלהם

לפני חמישה עשורים תפסו העלאווים את השלטון בסוריה - מיעוט חלש ועני עלה משולי החברה לצמרת. כעת נשאלות השאלות כיצד הם איבדו את השלטון - ומה יעלה בגורלם

ביום שבו החלה עדות נתניהו, הלכה לעולמה סגנית נשיא בית הדין לעבודה לשעבר השופטת אלישבע (אליקה) ברק - שפסיקתה ביחס לעבודת העיתונאים מהדהדת גם בתיקי נתניהו

מי שמביט במתרחש בזום-אאוט מבין שמתרחשת כאן התנגשות שהיא מעבר למאבק על כוח, שליטה, סמכויות, צווים, מועמדים ושופטים. יש כאן מאבק על דמותה של הדמוקרטיה הישראלית

שופטי העליון, בהנהגת מ"מ הנשיא יצחק עמית, מתעקשים ליפול לכל בור ששר המשפטים עתיר הניסיון הפוליטי כורה להם - ובדרך זו מצדיקים את הטענות שמוטחות בהם על שהפכו עצמם לממשלת-על

מדוע לא להפתיע עם הזמנת מנהיג המורדים הסורים ג'ולאני לביקור בירושלים, כולל תפילה באל-אקצא, בדומה לביקור אנואר סאדאת ב-77'? זה נשמע דמיוני, אבל זה יכול לסמן פיוס עם העולם האיסלאמי

היומרה לייצר היררכיה של סבל כמנגנון לתעדוף ברשימות החטופים היא איומה ונוראית. אין דרך יפה להגיד את זה: מי שלא ישוחרר בסבב הקרוב, כנראה לא ישרוד