עם הזמן למדו האוקראינים כיצד להתמודד מבצעית עם איום הכטב"מים והצליחו להגיע לאחוזי יירוט מרשימים למדי. האוקראינים רצו ואף שמחו לשתף פעולה עם ישראל ולסייע לה ועל ישראל לשקול בחיוב את הידוק הקשרים הביטחוניים והצבאיים איתה

צופה מהצד היה עלול לחשוב שמתנגדי הממשלה אולי מעדיפים להמשיך לשלוח את ילדיהם לצבא, להילחם במלחמה שמובילה ממשלה שאין להם אמון בה, ובלבד שגם החרדים יסכנו את חייהם של ילדיהם

חופש הביטוי בישראל הוא פלסטלינה בידיים של המשטרה והיא בעצמה פלסטלינה בידיים של פוליטיקאים. בן גביר ומשטרת ישראל (בדימוס) יכולים להתעמר במי שאפשר. ומשילות? הצחקתם אותי

עם כניסת כוחות צה"ל לדרום לבנון, החל יוניפי"ל לשמש מגן אנושי עבור המחבלים. הדרישה של ישראל לסלק אותו מהאזור במהירות היא מוצדקת והכרחית

בישראל ממשיכים לדבוק בסיסמת "הניצחון המוחלט", מבלי להפנים שאויב אידיאולוגי קנאי מעין זה מעדיף למות ולא להיכנע או לוותר

העיסוק בהנצחה בזמן כזה מלמד על סדר עדיפויות שגוי, על מה חשוב למי שאמור להוביל אותנו בימים אלה – חלקו בהיסטוריה או ההיסטוריה עצמה. מדרג כזה עלול להשפיע על מארג השיקולים המהותיים שלו ועל ההחלטות שיקבל, וכבר היו דברים מעולם