הסתדרות וארגון המורים נלחמים על תנאי העסקה (עניין חשוב כשלעצמו) אבל לא על האיכות של החינוך. שלוש דוגמאות לכך שהם חלק מהבעיה ולא מהפתרון

לאורך שרשרת מערכות הבחירות סיפרו לנו שזה בעצם אנחנו והם, ליברלים מול אמוניים, ישראל הראשונה נגד השנייה. אבל הקיטוב הזה מלאכותי ופריך

הצורך הדחוף ביותר שלנו הוא להנכיח את המדינה בתוך החברה הערבית - בחינוך, בתעסוקה, בתשתיות. ומה עושים הפוליטיקאים שלנו? את ההיפך הגמור