דרוש שיח בצה"ל על ערכים. מהות הדמוקרטיה, תפקידי מערכת המשפט במדינה דמוקרטית. מהות החקיקה הפרלמנטרית, בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ | החשש: חדירת המחאה לשורות הצבא הסדיר צילום: דובר צה״ל  קריאות שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים לא להכניס פוליטיקה לצה"ל נשמעות מיושנות: הפוליטיקה כבר בפנים. עמוק בתוך שורות צה"ל. לאימון של חטיבת צנחנים בצאלים השבוע היתה התייצבות בשיעור נמוך מהרגיל. מאות לוחמי מ"מ, שייטת 13, סיירת צנחנים, קציני חטיבות שריון, טייסי קרב של טייסת סופר-מבצעית, אנשי סייבר התקפי של אמ"ן. 50 בקרי טיסה ו-40 מפעילי כטמ"מים.  מה כל זה אם לא מעורבות עמוקה בצה"ל של נושא פוליטי וכמיהה של אנשי מילואים, שהם גם אזרחים, לשימור הדמוקרטיה. החדירה הזאת של פוליטיקה לצה"ל זו 'תרומתה' (השלילית) של ה"רפורמה" לאחדות הצבא והעם.   בינתיים מדובר במערך המילואים. אך מי מבטיח שהתופעה לא תתפשט מעבר למילואים, אם תימשך החקיקה. ההמשך עשוי להגיע לצבא הקבע. קצינים וקצינות בדרגות הביניים ובדרגות בכירות שיטענו שהחוזה שלהם עם צה"ל מבוסס על שרות בצבא הקבע של מדינת ישראל דמוקרטית. סכנת הסרבנות  השלב השלישי עלול להיות המסוכן ביותר: חדירת המחאה לשורות הצבא הסדיר, למרות שסירוב מכל סוג שהוא של חייל בשרות סדיר מסבך אותו עם החוק. איש מילואים יכול להבדיל בין קריאה לשרות בצו 8 או לשרות תקופתי לבין התנדבות לשרות.  פריבילגיה זו אינה עומדת לזכות חייל סדיר. ואולי יימצאו הורים שינסו לשכנע את בנם/בתם המלש"ב/ית שלא להתגייס, לנקוט בכל הצעדים המוכרים כדי להימנע מגיוס. מקרים כאלו יהיו כמובן בגדר סרבנות והשתמטות. א-פרופו השתמטות: כך נשמעה השבוע זעקתו של רס"ן במילואי מ"מ: "אנחנו משתמטים? לנו קוראים סרבנים? עשרות ח"כים בכנסת ישראל לא שרתו בצבא יום אחד, תומכים ברבבות משתמטים מגיוס (לפי חוק) ועמלים קשה לחוקק חוקים חדשים שישימו קץ לגיוס חרדים לצבא אי פעם". פורסם השבוע שהרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי העביר מסר לשר הביטחון. מסר שאלה: מה צריך הצבא לעשות אם החקירה תימשך ובג"צ יפסול את החוקים. זה עלול להיות שבר אמיתי. לא נדע למי לציית אם בג"צ יפסול חקיקות ממשלה והצבא עלול להיקלע לבעיה קשה ביותר, גורס הרמטכ"ל. ובכן, הפוליטיקה היא כבר עמוק בשורות הצבא, והשאלה היא כיצד מתמודדים. שלב ראשון – הקשבה. בימים אלו נאמרים בנושא ה"רפורמה" והמחאה הציבורית דברים קשים ברמות התרגשות אמת מפי אנשים שממעטים לדבר ולהגיב.  ראש הממשלה ושריה, הסכיתו ושמעו: כך קרא השבוע לראש הממשלה נתניהו אלוף מיל. אורי שגיא: "ביבי, הייתי במרחק של 20 מטרים מאחיך יוני שנפל באנטבה. היו שם עשרות לוחמים אנרכיסטים, טרוריסטים, מוגלה, שהלכנו לעזאזל כדי לחלץ 103 בני ערובה. לוחמים שהיום מפנים אליך את גבם". אמר השבוע בדם ליבו גיורא שלגי, לשעבר מנכ"ל רפאל, בעל שני פרסי ביטחון ישראל: "זו מלחמה על הבית. לא פחות ממלחמת יום הכיפורים. זו ממלכה דורסנית. אילו הייתי יותר צעיר, לא הייתי כאן". בשבועות האחרונים נשמעו דברים קשים חסרי תקדים מרמס"ד לשעבר, מראש שב"כ לשעבר, משופט לשעבר בבית המשפט העליון, מרמטכ"לים לשעבר, מפכ"ל לשעבר, ראשי מממשלה לשעבר, מיו"ר לשעבר של הוועידה לאנרגיה אטומית.  מה מותר ומה אסור ללובש מדים אלו אישים שכולם יחד במצטבר תרמו למדינה, לביטחונה ולשלומה מאות שנות מומחיות מקצועית, הצטיינות והקרבה אישית. האם לא ראוי להקשיב לאנשים האלו, שבאים מעיר, ממושב ומקיבוץ, חילונים ודתיים, אשכנזים ובני עדות המזרח. חלקם אגב מינויים של נתניהו. כל אלו שרתו את המדינה ואת ממשלותיה מימין ומשמאל, ממשלות מפא"י, המערך, מפלגת העבודה, חרות, מח"ל והליכוד. ממשלות דוד בן גוריון, מנחם בגין, נפתלי בנט, יאיר לפיד ובנימין נתניהו. חלק מהם שרתו שנים ואיש לא ידע ואיש לא שמע את דעותיהם והשקפותיהם הפוליטיות. פשוט מילאו תפקידיהם.  עד שלפתע עכשיו הם זועקים, מוחים, משתתפים בהפגנות בחוצות הערים, מתראיינים ואומרים דברים שחייבים להדיר שינה מעיניהם של יוזמי ה"רפורמה" המשפטית. בעברית פשוטה הם אומרים שדמוקרטיה אין פירושה שליטת ממשלה על המערכת המשפטית, שה"רפורמה" המוצעת וה"מתחוקקת" בקצב מזורז מקרבת דיקטטורה, שלטון טוטליטרי. ממשלה שממנה את שופטיה בעוד חברים בה נאשמים, חשודים, מורשעים.  התגובה הטבעית של מפקדים בצה"ל, מהרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר, מפקד שייטת 13 ואחרים היא לאסוף את הקצינים ביחידות ולדבר אתם. נכון עשו המפקדים, ונדרשת מערכת הסברה מקיפה בצה"ל, בעיקר בקרב החיילים הסדירים, אך גם לאנשי מילואים.   נדרשות סדרות חינוך, אפילו על חשבון אימונים, כדי שיהיה מובן לכל חייל וחיילת מה מותר ומה אסור, מהות סרבנות, אי התייצבות למילואים והשתמטות. למי מותר ולמי אסור להשתתף בהפגנות. מה מותר ומה אסור ללובש מדים לכתוב ברשתות החבריות ובתקשורת. בסיכום: דרוש שיח בצה"ל על ערכים. מהות הדמוקרטיה, תפקידי מערכת המשפט במדינה דמוקרטית. מהות החקיקה הפרלמנטרית, בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ.  מהי בכלל דמוקרטיה?  זכויות וחובות של האזרחים, מה משמעות ה"חוזה" שבין האזרח לבין ממשלתו. הוא משלם מיסים ומשרת את המדינה (שרות צבאי) והיא חייבת לספק לו ביטחון אישי וציבורי ושרותים. בחירות ומפלגות, רוב ומיעוט, זכויות הפרט, זכויות האדם, זכויות האזרח, האשה והלהט"בים. כלל לא בטוח שציבור אנשי מילואים, קבע וסדיר בצה"ל מודעים ומכירים היטב את משמעויות מגוון הערכים האלו, ואולי כדאי לרענן חומרים משעורי אזרחות בתיכון.  מותר להעריך שה"ריכוכים" לא יסלקו את המחאות מהרחובות. מחאת הציבור הישראלי תלך ותתפשט, ובמקביל תתרחב מחאת אנשי המילואים. יתכן שנהיה עדים לתופעות של "אי שרות מילואים" בקנה מידה גדול, עד כדי סיכון למבנה הפנימי של יחידה זו או אחרת.  האחריות מוטלת על ראש הממשלה, שר הביטחון ושרי הממשלה. הם קוראים את הדיווחים והדוחות המודיעיניים, יודעים אלו סכנות מבית ומחוץ צפויות בטווח הקצר והארוך, בחודשי פסח, חגי האביב וחודש רמדאן. הם קוראים את החומר מאיראן, מחיזבאללה ומחמאס. מול סכנות אלו עומד לרשות ההנהגה צבא מקצועי ולוחמים ברמות הגבוהות ביותר. ובכל זאת אנו עדים בימים אלו להתעוררות ציבורית של אנשי צבא במילואים שלא היתה כמוה מאז מלחמת יום הכיפורים. הם לא יהיו מוכנים לשרת משטר שאיננו דמוקרטי מלא-מלא ובמלוא מובן המלה.