במסגרת החוזה בשווי של יותר מ-230 מיליון דולרים, החברה תייצר כ-20,000 רכבי JLTV יחד עם כ-10,000 נגררים US Army חברת AM General האמריקאית, ספקית בינלאומית לפתרונות ניעות צבאיים, זכתה בחוזה בשווי של יותר מ-230 מיליון דולרים לייצור רכבים טקטיים קלים (JLTV). החברה תייצר כ-20,000 רכבי JLTV יחד עם כ-10,000 נגררים לאספקה לזרועות השונות של צבא ארה"ב. החוזה הוא ל-5 שנים (עם אפשרות הארכה לעוד 5 שנים) והאספקה צפויה להתחיל בתוך 17 חודשים מחתימת החוזה. AM General מיוצגת בישראל על ידי חברת "קאריל", המייצגת מספר של חברות מובילות בתחום הביטחוני.  

גבי פורטנוי, ראש מערך הסייבר, מסיים שנה ונראה כי עבודה בשיתוף פעולה היא נר לרגליו: ״הגנה לאומית בסייבר אפשר לעשות רק יחד, בשיתוף פעולה.״  תמונה באדיבות מערך הסייבר  בפגישה שנערכה היום (ד) בין עיתונאים טכנולוגים והנהלת מערך הסייבר הלאומי, התגלתה ״רוח מפקד״ שונה מזו שנכחה במערך בעבר. הפגישה נערכה לציון שנה לכניסתו לתפקיד של גבי פורטנוי, במטרה לשקף את פעילות המערך בשנה האחרונה. בפגישה נכחו רועי פרידמן - ראש אגף אסטרטגיה, טום אלכסנדרוביץ - ראש אגף הגנה טכנולוגית, גבי פורטנוי - ראש המערך, ארז תדהר - ראש ה-CERT ושהם אלכסנדר - דאהן ראש אגף מדיניות.  ובכן, אמנם הנבואה ניתנה לשוטים, אך לפחות על פי ״רוח המפקד״ של פורטנוי, המהלכים שמערך הסייבר עושה, נעשים בשיתוף פעולה מלא ככל הניתן עם כלל הצדדים ונראה כי המשק משתף פעולה. לפי פורטנוי, כ-97 אחוזים מהחברות שהמערך פנה אליהן, הסכימו לשתף פעולה, ללא צורך בחקיקה.  המערך מנהל גם פורומים שונים כדי להעמיק את שיתופי הפעולה בתחום הסייבר במשק הישראלי. פורום ״האורגן״ - שולחן עגול של השירותים הביטחוניים (שב״כ, מוסד, מלמ״ב, צה״ל והמערך). פורום מתפ״ס - שולחן עגול לטיפול בפשיעת רשת (משטרה, שב״כ, רשות הפרטיות, רשות הלבנת הון, מערך). יש מעורבות של המערך בפרויקט נימבוס, במטרה לדחוף משרדי ממשלה לענן.  יש פריחה בהסכמי שיתוף פעולה, ברמות שונות, עם 90 מדינות בעולם. תמיכה של מערך הסייבר הישראלי במדינות שנפגעו קשה ממתקפות סייבר, ביניהן אלבניה וקוסטה ריקה. קשרים של המערך עם חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו בואינג, מיקרוסופט, אמזון וגוגל. ביוזמה הגלובלית למלחמה בכופר, מובילה אותה ארה״ב, ישראל והאמירויות בונות פלטפורמה לשיתוף מידע בין המדינות החברות.  לכל אורך הדיון, פורטנוי חזר והדגיש את החשיבות של שיתופי פעולה ומידע עם כמה שיותר גורמים בארץ ובחו״ל. ניכר כי צורת עבודה שיתופית היא נר לרגליו.  רגולציה וחקיקה ״רגולציה״. עלתה המילה בשיח, ואנשי המערך התכווצו. אחר כך עברו לחיוכים ובסוף אפילו הצליחו לצחוק על הנושא. ״המילה שאסור להגיד ליד השולחן״. למה האי נעימות? ובכן, לא סתם. המערך, בגלגולו הקודם, רצה להעביר נוסח חקיקה דרקוני, בסיפור שאפילו הגיע לחדשות. השיח הציבורי בנושא ייחס למערך תכונות של שירות ביון סובייטי שרוצה לחדור לחיי הפרט של האזרח ולחצרות העסקים.  תחת הנהלה חדשה, מסבירים במערך שאותה הצעת החוק (שלא פורסמה בגרסתה האחרונה לציבור), ירדה מהפרק. ״תשכח מההצעה ההיא״, הסבירו לי בכירי המערך בדיון. ״אנחנו בפאזה אחרת״. אז מה כן? ובכן, במערך מסבירים, ובצדק, שצריך חקיקה מסדרת לצורך הגנה בסייבר. ״בוא לא ניתמם. בלי חקיקה שתאפשר ניטור, פיקוח, אכיפה וענישה, יהיה קשה עד בלתי אפשרי לקדם את ההגנה הלאומית בסייבר״, מסבירים במערך. והם צודקים.  מה עשה פורטנוי? ובכן, בחכמה, בחר דוגמאות להעתקה ממדינות דמוקרטיות מובהקות. כאלו, שאף אזרח ישראלי לא יוכל לטעון שהמדינה בעייתית בהקשרי זכויות פרט. ביניהן, בריטניה, אוסטרליה, גרמניה. המערך בחן את החקיקה והרגולציה במדינות אלו, מרביתן, מקצועית, מתבססות על מסגרת תקינה אמריקאית בשם NIST 2.0, עם התאמות מקומיות למדינה המסוימת. כך רוצה המערך לעשות גם בישראל.  הליך החקיקה נמצא בשלבים מוקדמים מאד, אין אפילו טיוטאת חקיקה להראות לציבור. כך לפי המערך. עם זאת, כן אומרים במערך, בשקיפות ראויה לציון, כי המטרה היא להכניס כ-500 חברות במשק תחת החקיקה. ל-330 חברות תשתיות קריטיות המפוקחות כיום על ידי המערך, צפויות להצטרף עוד כ-170 חברות.  במערך מסבירים כי המטרה היא להעלות את רמת החוסן של שרשרת האספקה בשירותים קריטיים לאזרח. ״הרעיון הוא שהפיקוח על ה-500 חברות ידחוף את כל המשק למעלה בהיבט חוסן בסייבר״, אומרים במערך.  בשלב זה אין צפי לו״ז להליך החקיקה, גם בשל המורכבות המשפטית הטמונה בהליך כזה וגם בשל העובדה שהכנסת והממשלה, עסוקות כרגע ברפורמה משפטית. לכן, כל חקיקה אחרת, תחכה למועד מאוחר יותר.  כיפת סייבר לאומית עוד שינוי לטובה במערך הוא ההודאה בכך שהמערך לא מתכוון להחליף חברות אבטחת מידע מסחריות, בשירותים מסובסדים על ידי הממשלה. כיפת הסייבר הלאומית עתידה להיות פורטל לעסק או לאזרח הפרטי שיאפשר הבנת הסיכונים האישיים. המטרה: העלאת מודעות להגנה בסייבר.  הפורטל יכלול כעשרה שירותים שונים, ברמות עומק שונות, לשימוש עצמי של בעל העסק או האזרח. ״הפורטל יאפשר לצרכן להבין אם הוא בבעיה וברמה ראשונית, מה הבעיה. משם הוא יצטרך להחליט אם הוא נעזר בחברת אבטחת מידע מסחרית לתיקון הליקויים״, מסבירים במערך. ״אנחנו לא מחליפים חברות מסחריות ואין לנו כל כוונה כזו. המטרה היא לאפשר לכל עסק או אזרח להיות מודע לסיכוני הסייבר אליהם הוא אישית חשוף. אנחנו נציע כלים בפורטל. המשתמש יחליט אם הוא רוצה להנות מהם.״  המטרה בכיפת ברזל לאומית היא ליישם חמש שכבות של הגנה למשק. הפורטל יהיה שכבה אחת מתוכן. למערך יש כיום 42 מקורות מידע (פידים) שהוא רוכש, המספקים מודיעין למערך ולמשק הישראלי. ״חסרים לנו נתונים על המשק הישראלי״, אומר פורטנוי. למשל, המערך לא יודע מה ממוצע עלות תקיפת סייבר בשקלים נגד מטרה ישראלית. יש רק נתונים בינלאומיים. כך לגבי מאפיינים נוספים של מרחב הסייבר הישראלי. המערך כן יודע להעריך, מתוקף תפקידו, כמה סוגי נוזקות נמצאים כל שנה במרחב הסייבר הישראלי. ״אין היום ארגון עסקי או ממשלתי שיכול להתנהל ללא נתונים. זה הבסיס לאפקטיביות של הארגון״, אומרים במערך. ״אחר כך השאלה תהיה איך מנתחים את כל הנתונים שיאספו אודות המשק הישראלי, עם פחות מ-200 עובדים במערך הסייבר. יש לנו תשובה לזה - אוטומציה של תהליכים.״  במערך מסבירים שכבר היום מתחילים להכניס פיילוטים עם כלים לניתוח נתונים. אחת הדוגמאות היא איתור אנומליות אוטומטי ברשת מחשוב. שם הפתרון לא נמסר. ״באמצעות כלי אוטומציה, נוכל עם מעט מאד אנליסטים, לנתח כמות אדירה של נתונים ולהוציא התראות יותר מדויקות למשק הישראלי. השאיפה היא לבצע ניתוח ראשוני אוטומטי ואת הממצאים ינתחו אנליסטים אנושיים. כך ארגון קטן יוכל לנתח הרבה מידע.״  ״לא משמישים חולשות יום-אפס״ נושא נוסף שעלה בדיון הוא תכנית המערך לחשיפה אחראית של חולשות. כאשר חוקר קוד מוצא חולשה ביישום או אתר מסוים, הוא נמצא בבעיה. אם יפנה וידווח לבעל היישום או האתר, הוא עלול להיות חשוף לתביעה משפטית (כבר קרה בעולם) או לאיומים מצד בעל היישום או האתר. מצד שני, החוקר מבין שאם לא יפרסם, והחולשה לא תתוקן, ישנם גולשים תמימים חשופים שיכולים להנזק ממנה.  זו הסיבה שמדינות, ביניהן ישראל, פתחו תכנית לדיווח אחראי על חולשות תוכנה. בישראל התכנית החלה לעבוד לפני כשנה וחצי. בשנת 2022, הוגשו לתכנית כ-770 דיווחים. תכנית זו טובה לשני הצדדים. החוקר מוגן משפטית ויודע שהבעיה תטופל. בעל היישום או האתר יודע שהוא מקבל מידע חיוני מהמערך לשיפור אבטחת המוצר שלו ודיסקרטיות עד לתיקון הבעיה (לעיתים תיקון קוד אורך זמן. בפרק זמן זה תוקף ששומע עליה, יכול לנצל את החולשה).  ישראל היא אחת המדינות הבודדות שיכולה לחתום חולשות בעצמה. קרי, אם מתגלה חולשת יום-אפס על ידי חוקר בישראל, והוא מדווח עליה למערך, לאחר וידוא, המערך חותם אותה עבור כל העולם (CVE). מאותו רגע, כל מוצר אבטחת מידע ״מכיר״ את החולשה ואפשר להגן מפניה.  אחת השאלות היא האם המערך, כאשר מקבל לידיו חולשת יום אפס, משמיש אותה, יחד עם המוסד, צה״ל או שב״כ, עבור אינטרסים ישראלים. ״מה פתאום״, אומרים בתוקף במערך. ״כל תהליך הדיווח על חולשות שקוף ומדווח לארגון בחו״ל שמרכז את המידע על חולשות בעולם. בקרוב התהליך יעבור אוטומציה כך שיהיו כמה שפחות ידיים בין הדיווח הראשוני לבין החתימה והדיווח לחו״ל. גופים ביטחוניים שצריכים חולשות, יש להם חוקרים משלהם. הם לא מקבלים חולשות ממערך הסייבר הלאומי. נקודה.״  אסטרטגיה לאומית בסייבר אחד היעדים שהציב פורטנוי למערך הסייבר הוא לפרסם אסטרטגיית סייבר לישראל בשנה זו. האסטרטגיה תתפוס עד שנת 2025. ״בסייבר, שנתיים זה המון זמן״, מסביר פורטנוי. ״תראה מה קרה עם ChatGPT. אנחנו מדברים על בינה מלאכותית כבר מעל עשור. פתאום, יצא יישום לשוק, וטרף את הקלפים. כל המציאות של מרחב הסייבר השתנתה עם כניסתם של כלים כמו ChatGPT. מישהו דמיין את זה לפני שנה?״  לאחרונה פורסם כי ChatGPT מסוגל לכתוב נוזקות ובכך להוריד את סף הכניסה לעולם פשעי הסייבר, גם לכאלו עם ידע אפסי בקידוד. מאמרים אחרים טוענים כי ChatGPT יכתוב הודעות פישינג ויקשה מאד לזהות כי מדובר במתקפה. ישנו חשש גם מיישומים בהעתקת קול למתקפות וישינג ודיפ-פייק שיהנדסו שידורי טלוויזיה לטובת קמפיין מידע כוזב.  אחד השינויים שעשה פורטנוי על מנת להתמודד עם בעיות האמון ברשת האינטרנט, הוא לשים דגש על הזדהות אמינה. בין היתר על שימוש בביומטריה לצורך אימות זהות איפה שניתן חוקית. בנוסף, פורטנוי מאמין בתשתית ענן (על פני OnPrem), לצורך הגנה בסייבר.  ״הממשלה צריכה לעבור לנימבוס (ענן ממשלתי), וכמה שיותר מהר״, מסביר פורטנוי. ״צעד נוסף שעשינו בשנה האחרונה הוא לאחד את מרכיבי ההגנה במערך תחת חטיבת הגנה אחת. ככה הסקטורים והתשתיות הקריטיות תחת אותה חטיבה. הסינרגיה מוסיפה. התחלנו לעבוד גם מול מאגדים מקצועיים כמו עורכי דין ורואי חשבון. המטרה היא להעלות את החוסן של עסקים אלו בכמה רמות. הם משרתים הרבה לקוחות במשק.״  עוד מהלך שעשו במערך הוא להפוך 14 משרות בכירות - לדרג ג׳וניור. ״זה מוסיף דם חדש לארגון״, מסביר פורטנוי. ״וזה גם מאותת למשק - תעסיקו ג׳וניורים. תנו להם צ׳אנס. זה רק יעשה לכם טוב.״  לסיכום, ניכר שישנה רוח חדשה במערך הסייבר. שיתופי פעולה, שינויים ארגוניים, כיפת ברזל לאומית ורצון להיות יותר שקופים עם הציבור ועם העיתונות.  ״יש מתח מובנה בין הפרטיות לאבטחת מידע. יש מתח מובנה בין רגולציה לבין עלויות כספיות. יש מתח מובנה בין זכות הציבור לדעת לבין הדיסקרטיות הנדרשת לאמון שלנו מול עסקים בישראל. המציאות בסייבר מורכבת וצריך להחליט איך מנהלים את המתחים. איפה קובעים את נקודת האיזון. ״הכי טוב זה לקבוע את האיזון יחד. משרדי הממשלה, הממסד הביטחוני והמגזר הפרטי. הגנה לאומית בסייבר אפשר לעשות רק יחד, בשיתוף פעולה.״ 

החל מעוד כשנה וחצי, ייכנסו ישירות לקו הייצור במפעל המרכבה בתל השומר (מש״א)  קרדיט לתמונות: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון   בשבועות הקרובים ייחל משרד הביטחון למסור לצה"ל נגמ"שים מבצעיים ראשונים מדגם 'איתן' והראשוניים יימסרו לחטיבת הנח"ל. ראש מנהל הרכב בארה"ב תא"ל מיל. מישל בן ברוך חתם השבוע על הסכם לייצור מאות תובות לנגמ"ש הגלילי הממוגן 'איתן' בעסקה בשווי של יותר מ-100 מיליון דולר.  חברת אושקוש דיפנס תייצר את התובות מכספי הסיוע האמריקני. את נגמ"ש 'איתן' פיתחה מנהלת  הרק"ם מנת"ק במשרד הביטחון. התובות יגיעו לארץ מארה"ב החל מעוד שנה וחצי וייכנסו לקו הייצור של הנגמ"שים במפעל המרכבה בתל השומר (מש"א).   

״פליפר״ רכיב ייחודי ההופך כל מכשיר קשר רדיו למכשיר קשר לוויני ומאפשר לכל כוח טקטי לפעול מחוץ לאזור כיסוי הרדיו תמונה: גילת טלקום גילת טלקום מציגה בתערוכת IDEX 2023 בדובאי את פתרונותיה לעולם התקשורת הביטחוני-ממשלתי.  ״פליפר״ רכיב ייחודי ההופך כל מכשיר קשר רדיו למכשיר קשר לוויני ומאפשר לכל כוח טקטי לפעול מחוץ לאזור כיסוי הרדיו, בכל נקודה על כדור הארץ (BLOS) ועדיין להיות מחובר לרשת הקשר. הרכיב עצמו, מבית Comcrete, הנו מתאם קטן המתחבר בקלות למכשיר הקשר הסטנדרטי, קל משקל ונישא על האפוד ללא צורך בנשיאת ציוד קשר לווייני נוסף.  תרון בשם G-Switch שהוא המקבילה המבצעית ל- IoT האזרחי, ומשמש קופסת פיקוד ושליטה לציוד מרוחק. היישומים: תצפית, האזנה, ניטור. השליטה עליו מתבצעת באמצעות תקשורת לוויינית.   Iridium Go Exec, ראוטר לוויני קטן וידידותי המאפשר בתפעול פשוט לפתוח גישה לאינטרנט וטלפון שדומה בחווית השימוש שלו לרשת WiFi מקומית. גילת טלקום, נבחרה בינואר האחרון כאחת מבין שמונה מפיצים בלעדיים בעולם ע״י חברת אירידיום לשווק באופן בלעדי את הפתרון.   ״אנו נרגשים להציג לראשונה, בסיוע של סיב״ט, את הפתרונות הייחודיים באירוע החשוב הזה, והחדשנות שאנו מציגים בעולם התקשורת הטקטית זוכה להתלהבות והתעניינות״ מספר עמי שניידר, סמנכ״ל החטיבה הממשלתית-בטחונית בגילת טלקום.   ״החדשנות הישראלית מצליחה אפילו להפתיע ולהמציא מחדש תחומים ותיקים כמו עולמות התקשורת הטקטית ולהתאים עצמה טוב יותר למציאות הנדרשת היום מכוחות צבא מתמרנים, היערכות של גופים בשגרה וחירום, ממש כמו במקרה של משלחת החילוץ הישראלית שיצאה לטורקיה בעקבות רעש האדמה והתבססה על מגוון הפתרונות שלנו״.     

פוטין הודיע שחתם על צו להכנסת שלוש מערכות נשק חדשות לשדה הקרב, ואיים שארצו עלולה לחדש את הניסויים הגרעיניים http://kremlin.ru הנשיא פוטין שב והשמיע ביום אזהרה גרעינית למערב, והודיע שהוא משעה את רוסיה מהסכם START שמטרתו הפחתת ראשי נפץ גרעיניים מול ארה״ב.  פוטין הודיע שחתם על צו להכנסת שלוש מערכות נשק חדשות לשדה הקרב, ואיים שארצו עלולה לחדש את הניסויים הגרעיניים. בנאום בפרלמנט במוסקווה לקראת יום השנה למלחמת אוקראינה הודיע פוטין שרוסיה תשיג את כל מטרות המלחמה, והאשים את המערב בניסיון להרוס את רוסיה. "האליטות של המערב אינן מסתירות את מטרתן ואינן מבינות שאין שום אפשרות להביס את רוסיה בשדה הקרב". את ארה"ב האשים בכך שהיא הופכת את הסכסוך לעולמי, והודיע שרוסיה משעה את השתתפותה בהסכם START החדש. "אני נאלץ להודיע שרוסיה משעה את השתתפותה בהסכם", אמר. פוטין הוסיף ואמר כי בוושינגטון יש אנשים שמתכננים לחדש את הניסויים הגרעיניים, ולכן על משרד ההגנה וגורמי הגרעין ברוסיה להיות מוכנים לערוך ניסויים של הנשק הגרעיני הרוסי, אם יהיה בכך צורך".  בהמשך נאומו אמר: "לפני שבוע חתמתי על צו להכנסת מערכות נשק קרקעיות חדשות לשדה הקרב". סוכנות רויטרס מוסרת כי לא ברור לאיזו מערכת התכוון פוטין. בהקשר זה אמר פוטין שאוקראינה איימה בעבר לתקוף מתקן שנמצא עמוק בתוך שטח רוסיה ובו נמצאים מפציצים גרעיניים. בעת שפוטין נשא את נאומו בפרלמנט נותקה הגישה לאתרי הטלוויזיה והרדיו הממלכתיים במוסקווה למשך שעתיים בזמן נאום הנשיא, ונכתב שדובר ב"עבודות טכניות".  יבגני פריגוז'ין, מייסד כוח וגנר, האשים את שר ההגנה הרוסי שויגו ואת הרמטכ"ל בכך שמנעו אספקת תחמושת ללוחמי כוח וגנר באוקראינה, בניסיון להרוס את הכוח. התנהגותם גבלה בבגידה, אמר, והוסיף כי ראשי הצבא מונעים אספקה מלוחמי הכוח שלו ממניעי שנאה אישית לו, לפרוגו'זין.  הנשיא ביידן עבר אתמול מקייב לפולין, ובשיחותיו עם הנשיא הפולני הדגיש את חשיבות ההגנה על ביטחון אירופה והגדיר את נאט"ו כברית החשובה ביותר בהסטוריה, וכי הברית חזקה. לפני שובו לוושינגטון, ייפגש ביידן עם תשע חברות האגף המזרחי של נאט"ו כדי לחזור על תמיכת ארה"ב בברית הצפון אטלנטית.

התאגיד הגרמני ריינמטאל צפוי לייצר את החלק המרכזי-אמצעי של גוף מטוס הקרב F-35 תמונה: לוקהיד מרטין שת"פ בינלאומי בין תאגידי ענק בייצור מטוסי קרב: תאגידי לוקהיד מרטין ונורת'רופ גראמן חתמו על מסמך כוונות עם התאגיד הגרמני ריינמטאל לייצור בגרמניה של החלק המרכזי-אמצעי של גוף מטוס הקרב F-35. מייק שומייקר, סגן נשיא לוקהיד מרטין, אמר ל-BREAKING NEWS כי ייצור החלק האמצעי של המטוס בגרמניה חיוני לעמידה בביקוש הגדול למטוסים אלו בעולם. נורת'רופ גראמן היא שותפה עיקרית של לוקהיד מרטין בייצור החמקנים, ומייצרת אף היא את החלק האמצעי, את ציפויי הכנפיים וכן מערכות חיישנים, אביוניקה ותוכנות הדרכה למשתמשי המטוסים.  ייצור החלק האמצעי של גוף המטוס דורש טכנולוגיות מיוחדות המשלבות אוטומציה עם מומחיות בייצור ושימוש בכלי עבודה וייצור. התעשייה הגרמנית תורמת לפרוייקט המטוסים משנת 2001 וההסכם החדש לייצור חלק מהמטוס מהווה תרומה חשובה לתעשיה הגרמנית ותוספת כוח אדם מיומן בייצור מטוס קרב דור 5. בבריטניה ייצרו את החלק האחורי של גוף המטוסים. מטוסי F-35  טסים היום ב-37 בסיסי אוויר בעולם, ותשע מדיניות, כולל ישראל. כיום נמצאים בשרות 890 מטוסים, 1,890 טייסים וקרוב ל-14 אלף אנשי תחזוקה.   

פתרון נוסף שיוצג על ידי החברה הוא ה- µMPR (Micro Maritime Patrol Radar): מכ"מ מוטס מיניאטורי עם טכנולוגיית קניין מתקדמת להגנה על גבולות ימיים   תמונה: BIRD Aerosystems BIRD Aerosystems תציג את מערכת ההגנה המוטסת כנגד טילים AMPS, כולל SPREOS DIRCM, מערכת אמצעי נגד כיווניים אינפרה-אדומים מתקדמת וקלה, בתערוכת IDEX באבו דאבי. לדברי החברה, מערכת ההגנה המוטסת מפני טילים של BIRD מספקת הגנה למטוסים צבאיים ואזרחיים מפני האיום הגובר של טילי קרקע-אוויר (MANPADS). המערכת נועדה לזהות, לאמת ולסכל אוטומטית התקפות טילי קרקע-אוויר באמצעות שיבוש מאתר ה-IR של הטיל. מערכת ה-SPREOS DIRCM יכולה לאשר שמדובר בטיל אמיתי ולא אזעקת שווא ובמקביל להעריך במדויק את אופי האיום, לעקוב אחריו ולכוון אליו לייזר להשמיד את האיום. BIRD גם תדגים את פתרון ה-ASIO שלה למשימות סיור ימי ומעקב גבולות, פתרון מעקב אווירי-ימי-יבשתי המספק גישה רב-שכבתית להגנה על מים טריטוריאליים מפני איומים ביטחוניים, כלכליים ואקולוגיים. פתרון נוסף שיוצג על ידי החברה הוא ה-Micro Maritime Patrol Radar: מכ"מ מוטס מיניאטורי להגנה על גבולות ימיים. המערכת אידיאלית להתקנה על פלטפורמות אוויריות בלתי מאוישות קטנות, מסוקים קטנים וכלי טיס בעלי כנף קבועה. ה- µMPR של בירד יוצג על גבי המסוק הבלתי מאויש Black Eagle 50H תוצרת חברת סטדיקופטר ועל גביOrbiter 4 STUAS של תוצרת אירונאוטיקס.