עובדי חברת הסייבר טנאבל (Tenable) השתתפו ביום התנדבות במיזם חזית הבית שבעמק חפר – המסייע למשפחות שנפגעו במלחמה לאבזר את בתיהן ולבנות מחדש את שגרת חייהן. שנה אחרי סיומה הרשמי של המלחמה, אלפי משפחות עדיין זקוקות לסיוע בריהוט ואבזור בתיהן. במסגרת הפעילות השתתפו עובדי מרכז הפיתוח והמטה הישראלי של ענקית הסייבר האמריקנית בסדנאות נגרות, טקסטיל וחממה, והכינו פריטים ואביזרים עבור בתיהן של משפחות שנפגעו במלחמה. מיזם "חזית הבית" הוקם בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, במטרה לסייע למשפחות שנעקרו מבתיהן ולנפגעי המלחמה להשיב לעצמם את תחושת הביטחון, היציבות והשייכות באמצעות ריהוט ואבזור סביבת המגורים. המיזם פועל מתוך תפישה שלפיה בית אינו רק מבנה פיזי, אלא מרחב המעניק ביטחון ובסיס משמעותי לתהליך השיקום האישי והמשפחתי. התנדבו במיזם לציוד הבית למשפחות שנפגעו במלחמה. עובדי טנאבל ישראל. צילום: דרור סיתהכל אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן עד כה סייע המיזם ליותר מ-4,300 משפחות ברחבי הארץ, אולם אלפי משפחות נוספות עדיין ממתינות לסיוע בריהוט ובאבזור בתיהן.  בלב פעילות המיזם עומד האנגר בשטח של כ-2,000 מ"ר בעמק חפר, הפועל כמעין חנות חינמית לריהוט ולאבזור הבית. במקום פועלות כ-20 מחלקות הכוללות ריהוט, כלי בית, תאורה, טקסטיל, אמנות, פריטי ילדים וצמחי בית, לצד נגרייה וסדנאות לשיפוץ ולמיחדוש רהיטים. המשפחות שמגיעות למקום יכולות לבחור בעצמן את הפריטים המתאימים לביתן, בליווי צוות המתנדבים. במיזם פועלים יותר מ-260 מתנדבים ומתנדבות. במהלך יום ההתנדבות נחשפו עובדי טנאבל לפעילות המיזם ולסיפוריהן של המשפחות המתמודדות עם השלכות המלחמה. בהדרכת צוות חזית הבית הם לקחו חלק בעבודה מעשית בסדנאות השונות, כחלק מהמאמץ המתמשך לסייע למשפחות ליצור מחדש סביבת מגורים ביתית ונעימה.  ולאד קורסונסקי, מנהל טנאבל ישראל וה-CTO של טנאבל העולמית: "אנחנו רגילים לעבוד יחד על אתגרים טכנולוגיים מורכבים, אבל ביום הזה התגייסנו כצוות למען מטרה מסוג אחר. המפגש עם חזית הבית המחיש לנו עד כמה תהליך השיקום של המשפחות עדיין נמשך, וכמה משמעות יכולה להיות גם לעזרה מעשית ופשוטה. אנחנו גאים בעובדים שלנו על ההתגייסות ושמחים לקחת חלק במאמץ שמסייע למשפחות לבנות מחדש את ביתן ואת שגרת חייהן". עידו רובינזון, מנהל מיזם "חזית הבית": "כשמשפחה מאבדת את הבית שלה, היא מאבדת הרבה יותר מרהיטים וחפצים. הבית הוא המקום שבו אנחנו מרגישים בטוחים, ולכן שיקום של בית הוא גם שיקום של נפש. בשלוש השנים האחרונות סייענו ליותר מ-4,300 משפחות, אבל יש עדיין אלפי משפחות שזקוקות לעזרתנו. ההתגייסות של עובדי טנאבל היא בדיוק הרעיון שעומד מאחורי 'עם שלם עושה בית'. כשאנשים וחברות נרתמים יחד, אפשר לעזור לעוד משפחה לחזור ולהרגיש בבית".

אוהד יאסין נכנס השבוע לתפקידו כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, שאליו הוא מונה בספטמבר. הוא מחליף את מיכל ברוורמן בלומנשטיק, שפרשה אחרי 13 שנים במיקרוסופט, מהן 6.5 שנים בתפקיד. יאסין משמש גם כסגן נשיא תאגידי במיקרוסופט ואחראי על תחום העננים הריבוניים הבינלאומיים בענקית מרדמונד. בתפקיד זה הוא אחראי על עיצוב האסטרטגיה הגלובלית של Azure בתחום ועל פעילות ענני השותפים הלאומיים ופעילות הענן הפרטי, ומוביל צוותים ברחבי העולם העובדים עם לקוחות במטרה לחזק את ריבונותם הדיגיטלית. הוא כתב בפוסט בלינקדאין עם כניסתו לתפקיד החדש כי "התעשייה שלנו משתנה בקצב חסר תקדים, ואני מאמין שיש לנו תפקיד מרגש וחשוב בעיצוב העתיד – בתחומי הבינה המלאכותית, אבטחת הסייבר ועוד". עוד הוא כתב כי "אני נזכר במה שאנחנו יכולים לבנות יחד, עד כמה מהר אנחנו מסוגלים להסתגל לשינויים ועד כמה העבודה שלנו משפיעה מדי יום על העולם כולו. הלקוחות שלנו סומכים עלינו שנסייע להם להשיג יותר, והאמון הזה הוא שנותן לנו את הדלק להמשיך ולעשות בדיוק את זה". לדבריו, "צפויים דברים נהדרים למרכז הפיתוח בישראל בשנים הקרובות". המינוי – אחרי מעל עשור של עשייה במיקרוסופט יאסין הצטרף למיקרוסופט ב-2014, ומאז היה שותף לצמיחתו ולהתרחבותו של מרכז המחקר והפיתוח בישראל. במהלך שנותיו בחברה הקים והצמיח קבוצות מוצר ופעילויות חדשות בתחומי הענן, הבינה המלאכותית, התוכנה והחומרה, שהשתלבו בפעילותה הגלובלית של מיקרוסופט. לפני הצטרפותו למיקרוסופט עבד יאסין במשך כעשור בסאפ. קודם לכן הוא עבד במשך כחמש שנים בחברות סטארט-אפ ישראליות. ניסיונו משלב עשייה יזמית עם הובלת צוותים ופעילויות בחברות טכנולוגיה גלובליות. מיקרוסופט ישראל – שהינה חברה אחרת ממיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח – עוברת טלטלה ניהולית בחודשים האחרונים: לפני כחודשיים נכנס נתי אמסטרדם לתפקידו כמנכ"ל. הוא החליף את אלון חיימוביץ', שנאלץ לפרוש מתפקידו עקב בדיקה שערך המטה העולמי של החברה בעניין שימוש ביישומי ענן של מיקרוסופט שכללו, לדבריה, מעקב אחר שיחות של פלסטינים בעזה. אמסטרדם הגיע למיקרוסופט מאנבידיה, שם הוא שימש כמנהל הפעילות שלה בישראל.

כ-20 בכירים מהמשק הישראלי, ובהם מנכ"לים, מנהלי טכנולוגיות ומנהלי אבטחת מידע, בילו שלושה ימים במרכז המחקר הקוונטי של יבמ בציריך שבשוויץ. את הביקור, שנקרא Follow the Qubits, הובילה קבוצת ה-IT והטכנולוגיה מלם תים, במסגרת תוכנית Israel's Quantum Fellows של Qubit-IL, איגוד הקוונטום הישראלי. במשלחת השתתפו בכירים ממגזרי הבריאות, האנרגיה, התשתיות, הפיננסים והביטחון, ובהם נציגי בזק, טבע, נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז), משרד הבריאות, רפאל, כאל, בנק ONE ZERO, הראל ביטוח ופיננסים, מכבי שירותי בריאות, לאומית שירותי בריאות, מרכז החדשנות של שירותי בריאות כללית, המרכז הרפואי איכילוב, המרכז הרפואי מאיר, לשכת המסחר והחדשנות ישראל – מדינות המפרץ ועוד. לצד הרצאות, סדנאות וסיורים בליווי בכירי המעבדה, המשתתפים ראו מקרוב את מערכת IBM Quantum System Two ואת פלטפורמת Qiskit לפיתוח בקוד פתוח. משלחת הבכירים הישראלית במרכז המחקר הקוונטי של יבמ בציריך צילום: קבוצת בכירים ישראלים מצטלמת ליד המחשב הקוונטי של יבמ בציריך חלק מהמפגש הוקדש לאיום המכונה Harvest Now, Decrypt Later: אגירת מידע מוצפן בידי גורמים עוינים, כדי לפענח אותו בעתיד בעזרת מחשוב קוונטי. מומחי יבמ הציגו כלים לניהול המעבר להגנה קוונטית (QSMO) ורכיבים קריפטוגרפיים (CBOM), שנועדו לאפשר לארגונים להגן על המידע שלהם כבר היום. במסגרת המשלחת התקיים גם פאנל ממשלתי בהובלת Qubit-IL, עם נציגי הסוכנות הלאומית לבינה מלאכותית ושל Swiss Quantum Initiative, שעסק בהיערכות ממשלות לעידן הקוונטי. את משרד ראש הממשלה ייצג ד"ר אריאל סובלמן, יועץ השבבים למחשוב-על במטה הלאומי לבינה מלאכותית, שדיבר על המחשוב הקוונטי כנושא לאומי. "עשרים ארגונים חוזרים הביתה עם תמונה ברורה" שי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים צילום: רועי שור שי בסון, מנכ"ל משותף בקבוצת מלם תים, אמר כי "עידן המחשוב הקוונטי כבר אינו חזון רחוק אלא מציאות עסקית וטכנולוגית שמתהווה בימים אלו ממש, וישראל בדרך להיות מעצמה בתחום". סהר דולב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של מלם תים, הוסיף כי "המחשוב הקוונטי עומד לשנות את כללי המשחק בעולמות הסייבר, ההצפנה ועיבוד הנתונים". תמי מאזל שחר, מנכ"לית Qubit-IL, אמרה כי בתחום הזה "הפער בין מי שנערך מראש למי שממתין נמדד בשנים". לדבריה, "המשלחת הזו היא צעד מעשי בכיוון: עשרים ארגונים שחוזרים הביתה עם תמונה ברורה של מה צריך לעשות, ומתי". אבי ויזל, שגריר המחשוב הקוונטי ביבמ ישראל, סיפר כי במהלך הביקור הוצג החיבור בין מחשוב קוונטי לבינה מלאכותית. לדבריו, הושם דגש משמעותי גם על "המוכנות וההיערכות לעידן הנושא מוכר לקהילה הישראלית: Qubit-IL השיקה לאחרונה תוכנית לדור הבא של יזמי הקוונטים, והממשלה הודיעה כי תשקיע 100 מיליון שקלים בהקמת תשתית מו"פ לקוונטום. המשלחת לציריך הייתה צעד נוסף באותו כיוון, הפעם מצד המשתמשים הארגוניים. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות.

מדי יום מתקיימות בארגונים אינספור פגישות שבהן מתקבלות החלטות, עולות הסתייגויות, מוגדרות משימות ונחשף מידע חשוב. אלא שחלק גדול מהידע הזה נשאר מפוזר בין הקלטות, סיכומים אישיים, התכתבויות וזיכרונם של המשתתפים, ולעיתים נעלם ברגע שהפגישה מסתיימת. עד לאחרונה, כלים מבוססי בינה מלאכותית שימשו בעיקר לתמלול ולסיכום פגישות. כיום מתפתחת שכבה חדשה של אינטליגנציית פגישות: מערכות שהופכות את תוכן השיחות למאגר ידע ארגוני נגיש, שאפשר לשאול עליו שאלות ולזהות בו החלטות, משימות, סיכונים ונושאים חוזרים. פגישות מפסיקות להיות אירועים חולפים בלוח השנה והופכות למקור ידע חי, שאפשר לחזור אליו ולהפיק ממנו ערך לאורך זמן. להישאר בעניינים בלי לבזבז שעות בפגישות במשך שנים התקבעה ההנחה שכדי להוביל, מנהלים חייבים להיות בחדר. אלא שבמציאות של ריבוי פגישות, הודעות ומקורות מידע, הניסיון להיות נוכחים בכל דיון עלול להפוך בעצמו לצוואר בקבוק ניהולי, ולהשאיר פחות זמן לחשיבה, לקבלת החלטות ולהובלת אנשים. דוח מגמות העבודה של מיקרוסופט לשנת 2026 מצביע על השינוי: 66% מהעובדים המשתמשים ב-AI דיווחו כי היא מאפשרת להם להקדיש יותר זמן לעבודה בעלת ערך גבוה, ו-58% אמרו שהם מבצעים באמצעותה עבודה שלא יכלו לבצע שנה קודם לכן. הפתרון אינו עוד סיכום פגישה לקוני שנשלח בדואר האלקטרוני ונשכח כעבור יום, אלא הפיכת הדיון עצמו למקור מידע דינמי ונגיש. עבור מנהל או מנכ"ל, ה-AI יכולה להפוך למעין עוזר אישי. עשר דקות לפני פגישה חשובה, המנהל יכול לבקש: "עדכן אותי במה שקרה עד עכשיו, אילו החלטות כבר התקבלו, אילו נושאים עדיין פתוחים ומה דורש את תשומת לבי היום". העוזר יכין תדרוך קצר המבוסס על היסטוריית הפגישות, כולל פגישות שהמנהל לא השתתף בהן. ה-AI אינה מחליפה את שיקול דעתו, אלא מקצרת את הדרך מהמידע להבנה. לשחרר את הרסן בלי לאבד שליטה ההתעקשות על נוכחות בכל פגישה נובעת לעיתים מחרדת השחרור: החשש שאם המנהל לא יהיה בחדר, איכות הביצוע תרד והשליטה תאבד. כאשר תוכן הפגישות מתועד, מאורגן ונגיש בהתאם להרשאות, נוצרת עבור המנהל רשת ביטחון: הוא יכול לחזור להחלטות, לבדוק משימות ולהתערב רק היכן שנוכחותו באמת נדרשת. גם העובדים מרוויחים. מחקר שבחן שימוש בעוזר מבוסס AI בקרב עובדי שירות לקוחות מצא שיפור ממוצע של 14% בפרודוקטיביות, ובקרב עובדים מתחילים ובעלי מיומנות נמוכה יותר נרשם שיפור של 34% בתפוקה. ה-AI מנגישה לעובדים פחות מנוסים ידע שבעבר היה זמין בעיקר לוותיקים, והמנהל מתפנה ממעקב אחר פרטים קטנים למשוב, לפיתוח עובדים ולהחלטות מהותיות. מזיכרון ארגוני לסוכנים ההזדמנות הגדולה היא ברמת הארגון כולו. כיום, אנשי הפיתוח דנים בבעיה טכנית, צוות המכירות שומע תלונה דומה מלקוח ומחלקת התפעול מזהה עיכוב הקשור לאותה בעיה, אך לא תמיד קיים מנגנון שמחבר בין השיחות. כשהפגישות מתועדות וניתנות לחיפוש, מערכת חכמה יכולה לחבר את הקצוות ולהפנות אליהם את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, וכך נוצר בהדרגה זיכרון ארגוני משותף. בשלב הבא, כשמערכות כאלה יחוברו למערכות הארגוניות, סוכני AI יוכלו לזהות שבכמה פגישות הוזכר עיכוב באותו פרויקט, להכין טיוטת עדכון או להזכיר לבעלי משימות שלא הושלמו. אבל בלי ממשל נתונים, הרשאות, אבטחה ופיקוח אנושי, גם סוכן חכם עלול לפעול על בסיס מידע חלקי ולהציג מסקנות שגויות. לא כל פגישה אפשר, או רצוי, להחליף משא ומתן, פתרון קונפליקטים, שיחות רגישות ובניית אמון אינם מסתכמים ברשימת החלטות ומשימות. גם מערכות AI עלולות לטעות או להחמיץ ניואנסים, והקלטת פגישות וניתוחן מחייבים מדיניות ברורה בנושאי פרטיות, הסכמה, הרשאות גישה ושמירת נתונים. המטרה אינה להוציא את המנהלים מכל הפגישות, אלא לאפשר להם לבחור באופן מושכל היכן נוכחותם מוסיפה ערך אמיתי. ה-AI אינה מחליפה את המנהיגות, אלא מסירה ממנה חלק מהרעש האדמיניסטרטיבי. וכאשר הידע שנוצר בפגישות נשמר, מאורגן ונגיש, הפגישה אינה באמת מסתיימת כשהשיחה נגמרת. זה הרגע שבו הידע שנוצר בה יכול להתחיל לעבוד. מוני בולוצ'ניק, הוא סמנכ"ל תפעול ומוצר בחברת אודיוקודס, המתמחה בפתרונות Voice AI מתקדמים לארגונים.

אפל הודיעה כי קהילת התמיכה של אפל (Apple Support Community), הפורום המקוון שבו משתמשים עוזרים זה לזה לפתור תקלות במוצרי החברה, תיסגר לצמיתות ב-20 בנובמבר 2026. ההודעה פורסמה בפורום עצמו בלי אזהרה מוקדמת, ומאז ערב יום שלישי (10.11) הפורום נמצא במצב קריאה בלבד ואינו מקבל פוסטים חדשים או תגובות. "החל מהיום, האתר לא יקבל עוד פוסטים חדשים והוא זמין במצב קריאה בלבד", נכתב בהודעה. אפל הוסיפה כי המשתמשים יוכלו להמשיך למצוא הדרכה ותמיכה אמינות באתר התמיכה הרשמי שלה, והודתה לחברי הקהילה שהקדישו מזמנם ומהידע שלהם כדי לעזור לאחרים. לדברי אפל, ההחלטה התקבלה "לאחר הערכה זהירה של האסטרטגיה ושל צורכי הלקוחות". החברה לא פירטה מעבר לכך ולא מסרה נתונים על מספר המשתמשים בפורום. מה יקרה לתוכן ולנקודות ההודעה עצמה אינה מתייחסת לגורל השרשורים שנצברו בפורום לאורך השנים. לפי דיווחים, אפל מסרה שהאתר יוסר מהרשת לחלוטין ולא יישאר כארכיון לקריאה, כך שתשובות ופתרונות שכתבו המשתמשים עצמם עלולים להיעלם מתוצאות החיפוש. הפורום הפעיל גם שיטת ניקוד: משתתפים צברו נקודות על תשובות מועילות וטיפסו בדרגות עד דרגה 10, והמובילים שבהם צברו יותר ממאה אלף נקודות. ההודעה אינה מציינת מה יעלה בגורל הנקודות, הפרופילים ותוכנית ההוקרה Community+ של הפורום. 28 שנים וארבעה שמות הפורום הוקם ב-1998 בשם Apple Tech Exchange, ב-2000 שונה שמו ל-Apple Discussions וב-2011 ל-Apple Support Communities. בגלגול של 2011 נוספו לוחות נפרדים לכל מוצר ומעקב אחר תשובות, וב-2022 קיבל את שמו האחרון. לאורך השנים הפך לאחד המקומות המרכזיים שבהם בעלי iPhone, Mac ומכשירים אחרים של החברה חיפשו פתרונות לתקלות. עובדי אפל השתתפו בדיונים מדי פעם, אך את רוב התשובות כתבו משתמשים מתנדבים. משתמשים ברדיט הגיבו לסגירה בתחושות מעורבות. חלקם הצטערו על אובדן מקור מידע שימושי בחיפושים בגוגל, ואחרים טענו שהפורום הופיע שוב ושוב בראש תוצאות החיפוש בלי לספק תשובה מועילה. לאן פונים מעכשיו הסגירה מצביעה ככל הנראה על כך שאפל מעדיפה שהלקוחות יקבלו תמיכה טכנית מנציגיה הרשמיים ולא ממשתמשים אחרים. במקביל, הפורום איבד בשנים האחרונות קהל לקהילות מתחרות, ובהן רדיט ופורומי התמיכה של אתרי טכנולוגיה. אפל מפנה את המשתמשים לאתר התמיכה הרשמי שלה ולאפליקציית Apple Support, שבה אפשר לשוחח בצ'אט עם נציג, לתאם שיחה או לקבוע תיקון. זה אינו הצמצום הראשון בערוצי התמיכה של החברה: ב-2023 הפסיק חשבון התמיכה של אפל ב-X לספק מענה אנושי. הסגירה מגיעה בתקופה עמוסה לאפל: לפי החברה, מאה אלף אפליקציות כבר מותאמות ל-iPhone Duo החדש, ולאחרונה היא פרסמה את הדו"חות הראשונים בעידן המנכ"ל החדש. מעתה, מי שיחפש עזרה מאפל יופנה לערוצי התמיכה הרשמיים של החברה.

מיקרוסופט פרסמה השבוע 1,235 תיקונים לפגיעויות במוצריה, במסגרת עדכון האבטחה החודשי שלה לנובמבר. בין התיקונים נכלל גם תיקון לפגיעות "יום אפס", שלפי החברה כבר מנוצלת לרעה בידי האקרים. ההיקף אמנם נמוך מזה של אוקטובר, שבו נשבר שיא התיקונים של החברה, אך הוא ממשיך את רצף העדכונים העצומים של השנה, אחרי שיאים קודמים ביולי ובספטמבר. בספירות שאינן כוללות את התיקונים לדפדפן Edge ולהפצת Azure Linux, מספר הפגיעויות במוצרי החברה עומד על 1,094, ובכל מקרה מדובר בעומס כבד על צוותי האבטחה בארגונים. פגיעות יום אפס בתוכנת הדואר פגיעות יום האפס, CVE-2026-124194, היא פגיעות זיוף (Spoofing) בתוכנת הדואר Outlook. לפי ניתוח של דסטין צ'יילדס מ-Zero Day Initiative, קובץ הודעה שנבנה במיוחד גורם ל-Outlook להתחבר לכתובת רשת שבשליטת התוקף בלי האזהרה הרגילה. כך נחשף גיבוב הסיסמה (NTLMv2) של המשתמש, שבאמצעותו התוקף יכול להזדהות בשמו. "התוקפים כבר מנצלים אותו, הוא צריך רק לחיצה אחת על קובץ אימייל, והוא פוגע ב-Outlook, שכמעט כל ארגון מריץ", הסבירו חוקרי אבטחה. מיקרוסופט לא פירטה מתי החלו ההתקפות ומי עומד מאחוריהן, ובעבר כבר נחשפו בתוכנה חולשות שאפשרו לעקוף תיקונים קודמים. רוב הפגיעויות: העלאת הרשאות רוב הפגיעויות שתוקנו החודש, 536, הן פגיעויות של העלאת הרשאות (EoP). אחריהן באות פגיעויות של הרצת קוד מרחוק (296) ושל חשיפת מידע (157), ו-66 מהפגיעויות מדורגות קריטיות, רובן מסוג הרצת קוד מרחוק. אחת הפגיעויות שהחוקרים הדגישו היא CVE-2026-112967 בשירות הרשת של Xbox Live ב-Windows. מדובר בפגיעות שמאפשרת הרצת קוד מרחוק והשתלטות על המחשב, והיא קיבלה ציון חומרה גבוה של 9.8 בסולם CVSS. ניצולה אינו מחייב הזדהות או פעולה כלשהי של המשתמש. חוקרים ציינו כי "עם בינה מלאכותית שהופכת את יצירת הטלאים ואת ניצול הפגיעויות לכמעט מיידיים, חלון האיום נפתח ברגע שהעדכונים האלה יוצאים". הדברים מצטרפים למחקר שפורסם השבוע, ולפיו מחצית מהחברות בעולם פגיעות למתקפות סייבר המבוססות על בינה מלאכותית. לא רק מיקרוסופט מיקרוסופט לא הייתה ענקית התוכנה היחידה ששחררה ביום שלישי עדכון אבטחה גדול. היקף התיקונים ששחררה סאפ בנובמבר היה הגדול ביותר אי פעם: 43 פגיעויות שטופלו, ובהן 12 עדכוני אבטחה בדירוג החומרה הגבוה ביותר ו-13 פגיעויות בעדיפות גבוהה לתיקון. ההיקף כפול מהממוצע החודשי של החברה ב-2026, וארבע מהפגיעויות קיבלו ציון 10.0 בסולם CVSS, הציון המרבי. ג'ייק נוט, ראש מודיעין האיומים בחברת ניהול החשיפות watchTowr, סיכם בקצרה: "אולי פשוט נלך הביתה". לדבריו, "רוב צוותי האבטחה עדיין לא התאוששו לגמרי מהחודש האחרון של פגיעויות קריטיות, תיקוני חירום והכול עם מותג '2shell', והנה אנחנו מוצאים את עצמנו שוב, עם עדכון יום שלישי".

בנק ישראל העניק ביום שלישי רישיון מותנה והיתר שליטה להקמת בנק חדש לרבולוט, חברת הפינטק הבינלאומית שבסיסה בלונדון. הבנק ייקרא "בנק רבולוט ישראל (בהקמה)", והרישיון ניתן לאחר שהפיקוח על הבנקים סיים את בחינת המיזם ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, והמפקח על הבנקים, דניאל חחיאשוילי, הודיעו לבעל השליטה בקבוצה, ניקולאי סטורונסקי, על השלמת הליך הבחינה, והנגיד מסר את הרישיון לנציגיו. לפי בנק ישראל, זהו הרישיון השלישי שניתן לבנק חדש בישראל מאז דצמבר 2019, אחרי כ-40 שנה שבהן לא נפתח בארץ בנק חדש. שלב ראשון בדרך לבנק פעיל הרישיון המותנה מאפשר לרבולוט להשלים את ההיערכות להפעלת הבנק בתחומי הרגולציה, הטכנולוגיה והתפעול. הבנק עדיין אינו רשאי להציע שירותים לציבור, והפיקוח על הבנקים ימשיך ללוות את ההקמה עד להשלמת אבני הדרך, להפעלת הרישיון ולהסרת ההגבלות ממנו. מועד ההשקה, השירותים ומבנה העמלות טרם פורסמו. זה אינו הצעד הראשון של רבולוט בישראל. ב-2023 קיבלה מבנק ישראל קוד זיהוי לחיבור למערכת התשלומים, וביולי 2025 הייתה בין ארבע חברות התשלומים שקיבלו רישיון למתן שירותי תשלום, שמאפשר להפעיל ארנקים דיגיטליים, להמיר מט"ח ולסלוק תשלומים, אך לא להעמיד אשראי. עד היום החברה לא הציעה שירותים לציבור בישראל. מאפליקציית מט"ח לבנק גלובלי האם יצליח לעורר שינוי בנוף הבנקאות המנומנם בישראל? ניק סטורונסקי, בעל השליטה ברבולוט. צילום: רבולוט רבולוט נוסדה בלונדון ב-2015 והתחילה כאפליקציה שהבטיחה עמלות המרה זולות מאלה של הבנקים. כיום היא משרתת יותר מ-80 מיליון לקוחות בעולם, ובמכירת מניות שהושלמה בתחילת נובמבר הוערכה ב-115 מיליארד דולר, לעומת שווי של 75 מיליארד דולר שנה קודם לכן. ב-2025 הסתכמו הכנסותיה בכ-4.5 מיליארד פאונד, עלייה של 46%, והרווח לפני מס הגיע לכ-1.7 מיליארד פאונד. מתחילת 2026 פתחה רבולוט בנקים בבריטניה, במקסיקו, באוסטרליה ובניו זילנד, וקיבלה רישיונות בנקאיים בצרפת, בקולומביה ובארגנטינה. בבריטניה, שוק הבית שלה, קיבלה רישיון בנק מלא רק במרץ השנה, אחרי שנים של עיכובים. איום על הבנקים הוותיקים, וגם ביקורת במדינות שבהן התבססה, רבולוט הפכה למתחרה של ממש לבנקים הוותיקים. באירלנד, לפי החברה, ל-80% מהאוכלוסייה הבוגרת יש בה חשבון, ומנכ"ל הבנק הפורטוגלי Caixa Geral de Depósitos, פאולו מסדו, אמר ביוני כי 2025 תהיה השנה האחרונה שבה רווחי הבנק שלו יעלו על אלה של רבולוט. הצמיחה המהירה מלווה גם בביקורת. ב-2024 וב-2025 רבולוט הייתה הבנק שעליו הוגשו הכי הרבה תלונות בבריטניה בנושא הונאות תשלום, ובליטא, שדרכה היא פועלת כבנק באירופה, נקנסה בשל כשלים במניעת הלבנת הון. בספטמבר אישרה החברה כי מידע אישי של לקוחות נחשף לגורם לא מורשה, אחרי שנענתה לבקשות מזויפות שנשלחו מכתובת של סוכנות ממשלתית. גם האשראי שהיא מעמידה עדיין קטן מאוד ביחס לפיקדונות, ובחברה עצמה מודים שמעט מדי לקוחות משתמשים בה כחשבון העיקרי. הנגיד: "דרך המלך להגברת התחרות"   מנסה להגביר את התחרות בין הבנקים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. צילום: יוסי גמזו לטובה ירון סיפר כי בשלהי 2022 נסע ללונדון לפגוש את ראשי רבולוט, "כשעוד הייתה חברה קטנה יחסית, במטרה לשכנע אותם להיכנס לשוק הבנקאות בישראל". לדבריו, "דרך המלך להגברת התחרות היא בהכנסת שחקנים נוספים לענף", והשלמת הליך הבחינה מהווה "סגירת מעגל". חחיאשוילי ציין כי הפיקוח קידם, במסגרת מתווה הרישוי המדורג, רגולציה מותאמת לבנקים קטנים וחדשים. לדבריו, כניסת רבולוט טומנת "פוטנציאל להרחבת התחרות ולהגדלת מגוון השירותים והמוצרים הפיננסיים המוצעים לציבור הלקוחות והעסקים בישראל". בראש הבנק החדש יעמדו היו"ר ד"ר שמואל (מולי) בן צבי והמנכ"ל אורי נתן, לשעבר מנכ"ל פפר, הפלטפורמה הדיגיטלית של בנק לאומי. "המטרה שלנו היא לייצר תחרות אמיתית בשוק הבנקאות הישראלי באמצעות סביבת שירותים פיננסיים דיגיטלית מובילה ברמה העולמית", אמר נתן. הבנקים הדיגיטליים בישראל: צמיחה בלי רווח רבולוט נכנסת לענף שבו שולטים חמישה בנקים גדולים, ושבו לפי נתוני בנק ישראל לישראלי הממוצע יש 1.1 חשבונות בנק בלבד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי הרפורמה בבנקים הקטנים, שנכללה בחוק ההסדרים האחרון, "נושאת פרי". וואן זירו, הבנק הדיגיטלי הראשון שהוקם בישראל אחרי יותר מ-40 שנה, החל לפעול בתחילת 2023 ומונה כיום כ-200 אלף לקוחות. לדברי הבנק, הוא פתח רבע מהחשבונות החדשים בישראל במחצית הראשונה של 2026, ופיקדונות הלקוחות בו הגיעו ל-3.8 מיליארד שקל. למרות הפיטורים והדרך הארוכה לריווחיות, הוא טוען שלא מתכוון למכור את השליטה בוואן זירו. אמנון שעשוע צילום: MotorTrend הדרך לרווחיות, לעומת זאת, ארוכה. וואן זירו הפסידה 214 מיליון שקל ב-2025 ו-84 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2026, ומעריכה כי תגיע לרווח שנתי רק ב-2027. באוקטובר הודיעה על פיטורי 30 עובדים, כ-10% מהצוות, ובתחילת החודש דווח כי בעל השליטה, פרופ' אמנון שעשוע, בוחן מכירה של השליטה בבנק לפי שווי של 1.1 עד 1.2 מיליארד שקל. שעשוע מסר בתגובה כי "המידע אינו נכון". בנק אש, הבנק הדיגיטלי של ניר צוק, מייסד פאלו אלטו נטוורקס, קיבל רישיון בסוף 2022, אך עדיין פועל בהיקף מצומצם ועם בסיס לקוחות קטן. במרץ חתמה ישראכרט על מזכר הבנות לרכישת הבנק לפי שווי של 400 מיליון שקל, אך ביולי ביטלה את העסקה, אחרי שהמזכר פקע בלי שנחתם הסכם מחייב. המבחן של רבולוט יהיה ביכולתה לתרגם את הפעילות הבינלאומית שלה להצעה תחרותית בשוק המקומי. הניסיון של וואן זירו ושל אש מלמד שגיוס לקוחות בישראל אפשרי, אבל הפיכתם לעסק רווחי לוקחת שנים.

MongoDB – מחברות הדאטה-בייס הגדולות בעולם – קיימה את כנס MongoDB.local Tel Aviv, שבו השתתפו מאות מפתחים ומפתחות, מנהלי טכנולוגיה, מקבלי החלטות עסקיות ונציגים מסטארט-אפים ומארגונים. הכנס הוקדש כולו לשאלה אחת: איך לוקחים סוכן AI שעבד טוב ב-דמו, ומטמיעים אותו בעבודת הארגון בצורה יעילה ומבוקרת. "בשנה האחרונה ה-AI הפכה להרבה יותר מסתם באזוורד", אומרת גבריאלה כהן, סגנית נשיא לאזור ישראל, מדינות צפון אירופה ובנלוקס ב-MongoDB. "אחד מהמשתתפים אמר בכנס ש-99.9% מהקוד שלו נכתב על ידי סוכנים. זה שינוי יסודי שהתרחש בזמן קצר מאוד". משה רביב, מנהל ארכיטקטורת פתרונות של MongoDB בישראל, מסמן את נקודת הזמן: "הרבה ארגונים כבר הפסיקו להתנסות. עכשיו הם צריכים לתרגם את זה למוצר שמגיע ללקוחות שלהם, ולכן זה גם צריך לעמוד בסטנדרטים מסוימים". משה רביב, מנהל פתרונות ארכיטקטורה של MongoDB בישראל. צילום: גיא סידי ומיכאל נווה Atlas Agent Engine: "ההכרזה הדרמטית ביותר" מבין שלוש ההכרזות של החברה על מוצרים חדשים שמתאימים לארגונים בעידן ה-AI, כהן מגדירה את Atlas Agent Engine כדרמטית ביותר. "זו פלטפורמה לניהול סוכנים מקצה לקצה: ה-guardrails, ניהול העלויות, האבטחה והחיבור לדאטה", אומרת כהן. "זו הפעם הראשונה ש-MongoDB משחררת מוצר שלא תלוי במסד הנתונים שלה. הוא יכול להתחבר לכל מקור מידע". איך זה עובד בפועל? כהן נותנת דוגמה ממערכת החזרים כספיים: "אני מגדירה לסוכן מה מותר לו לראות ומה מותר לו לעשות. למשל, עד 50 דולר הוא מחליט לבד אם לזכות את הלקוח. מעל 50 דולר, הוא מעביר את זה לאישור של אדם". רביב מסביר למה ארגונים לא צריכים לבנות את כל זה לבד: "בלי פלטפורמה כזו, לפני שהתחלת לעבוד על האיכות של הסוכן שלך, אתה צריך לפתח אבטחה, ניטור, guardrails ושליטה על מה שהסוכן ניגש אליו בארגון. אני רוצה שהארגון יתמקד בכמה שהסוכן שלו איכותי, ולא בכמה שהוא מאובטח או סקיילבילי. בדברים האלה אנחנו יודעים לטפל". Atlas Infinite: "השינוי הארכיטקטוני המשמעותי ביותר שעשינו" רביב מתאר את Atlas Infinite כ"שינוי הארכיטקטוני הכי משמעותי שעשינו אי פעם".  "אנחנו מפרידים בין כוח המחשוב לאחסון", הוא מסביר. "כשצריך להוסיף שרת כדי לעמוד בעומס, הדאטה לא צריך לזוז לשום מקום. זה אומר גמישות, מהירות, ועלות הרבה יותר נמוכה". מה זה נותן לקופות חולים, לחברות ביטוח ולבנקים? "עוד לפני המוצרים החדשים, פלטפורמת הדאטה הפכה לקריטית עבורם", אומרת כהן. "המודל צריך לרוץ על דאטה. ככל שהדאטה מסודר ונגיש יותר למודלים, התוצאות טובות יותר והעלויות נמוכות יותר. אצל ארגונים מסורתיים, הדאטה הרבה פעמים תקוע במערכות ישנות". ובארגונים מפוקחים, מוסיף רביב, פלטפורמה שכבר עומדת בתקנים חוסכת חלק גדול מהעבודה: "בבריאות ובפיננסים יש רגולציה ממש מוגדרת. אם השכבה שלך כבר מגיעה עם תעודת עמידה בתקן, עברת חלק מהביקורת שאתה צריך לעבור". גם רמת הטעויות שארגון יכול לסבול שונה לגמרי. משתמש פרטי יכול להסתפק ב-AI שצודקת ב-90% מהמקרים, אבל ארגון לא יכול להרשות לעצמו את זה. "המקום של האיכות הוא האופן שבו אתה ניגש לדאטה הארגוני שלך", אומר רביב. "זה מה שאמור לדייק לך את התוצאות". לסטארט-אפים, לדברי כהן, הגמישות היא העיקר: "לא להיות תלויים באף ספק ענן, והיום גם לא בענן בכלל. אנחנו רואים מגמה חזקה, בטח באירופה, של חברות שרוצות שהדאטה וה-LLM ירוצו אצלן. היכולת לרוץ בענן, אצל הלקוח או במרכז נתונים, עם אותן יכולות בדיוק, היא קריטית".