חברת האנרגיה אייראנג'י הודיעה היום (ה') על מינויה של שלי לנצמן לדירקטורית בחברה. לנצמן הייתה בעבר מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, ומאז 2020 היא משמשת כשותפה מייסדת בקבוצת NED הישראלית-בריטית, שמתמחה בייזום, פיתוח והקמה של תשתיות דיגיטליות מתקדמות וחוות שרתים בישראל ובאירופה. אייראנג'י היא חברה שבראש הדירקטוריון שלה עומד אלוף (מיל') יפתח רון-טל, יו"ר רשות שדות התעופה ובעברו יו"ר נמלי ישראל וחברת החשמל. כמנכ"ל אייראנג'י משמש טל רז. החברה פיתחה טכנולוגיית CAPP (ר"ת Compressed Air Power Plant), שמבוססת על אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס בנקרות מלח. בחברה אומרים שהטכנולוגיה מיועדת לספק אנרגיה רציפה למשך שעות ארוכות ואף ימים, ומהווה פתרון משלים לאנרגיות מתחדשות ולמערכות אגירה קצרות טווח עבור תשתיות קריטיות, ובהן חוות שרתים, מרכזי מחשוב ותשתיות בינה מלאכותית. ניסיון של 24 שנים במיקרוסופט ושש שנים ב-NED במסגרת תפקידה כדירקטורית, לנצמן תפעל להרחבת פעילות החברה בתחומי האנרגיה ואגירת האנרגיה, ותשתמש לצורך כך בניסיונה הניהולי ובהיכרות העמוקה שלה עם עולמות הדאטה סנטרים והמחשוב. לנצמן עבדה במיקרוסופט במשך 24 שנים, שבהן היא מילאה שורה של תפקידי ניהול בכירים בחברה – בישראל ובזירה הבינלאומית. היא מונתה למנכ"לית מיקרוסופט ישראל ב-2015 והובילה את פעילות החברה בישראל בתקופה שהתאפיינה בצמיחה מואצת בתחומי מחשוב הענן, הטרנספורמציה הדיגיטלית והחדשנות העסקית. בהמשך, כאמור, היא הייתה שותפה מייסדת בקבוצת NED, שם היא נמצאת עד היום. באייראנג'י אומרים כי ניסיונה בהובלת מיזמי תשתיות דיגיטליות רחבי היקף, לצד היכרותה עם צורכי האנרגיה של חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם, צפויים לתרום לקידום האסטרטגיה העסקית של החברה, להעמקת הקשרים עם שחקנים מובילים בענף ולפיתוח שיתופי פעולה חדשים בישראל ובאירופה. "האנרגיה קריטית להמשך צמיחת הכלכלה הדיגיטלית" לדברי רון-טל, "הצטרפות שלי לנצמן לדירקטוריון מחזקת את אייראנג'י בנקודת המפגש שבין אנרגיה, טכנולוגיה ותשתיות דיגיטליות. היא מביאה עימה ניסיון ניהולי ועסקי עשיר, לצד היכרות עמוקה עם עולם הדאטה סנטרים ועם צורכי חברות הטכנולוגיה המובילות בעולם. עבור אייראנג'י, מדובר בתוספת משמעותית, שתסייע לנו לקדם את אסטרטגיית הצמיחה של החברה". לנצמן ציינה כי "ככל שהביקוש למחשוב, ענן ובינה מלאכותית ממשיך לגדול, כך הופכת האנרגיה לגורם קריטי בהמשך הצמיחה של הכלכלה הדיגיטלית. פתרונות אגירת אנרגיה ארוכת טווח יהיו נדבך מרכזי בתשתיות העתיד. אייראנג'י פועלת במפגש שבין שני העולמות הללו, ואני מצטרפת לדירקטוריון החברה על מנת לתרום מניסיוני לקידום האסטרטגיה, החדשנות והצמיחה שלה".

אין ויכוח שלוג'יטק היא היצרנית המובילה של מקלדות ועכברים, במיוחד אחרי שמיקרוסופט זנחה את חובביה לאנחות לפני שנים ספורות. החברה מציעה מגוון רחב של מקלדות ועכברים, כאשר הרבה מאוד מהם – כמו ערכת המקלדת-עכבר החדשה יחסית Comfort Plus MK880 – אלחוטיים, ואף תומכים בכמה מכשירים במקביל. הפעם המקלדת, K880, היא כוכבת האירוע. לא מדובר במקלדת ארגונומית לפי ההגדרה היבשה, אבל היא בנויה בצורה גלית משהו – כששיא הגל הוא בדיוק במרכז המקלדת העיקרית. זה תורם למנח טבעי הרבה יותר של כפות הידיים לעומת מקלדת טיפוסית ישרה לחלוטין. בנוסף, לוג'יטק שילבה במקלדת משענת רכה ונוחה במיוחד לכל אורכה, עם מרקם נעים למגע, שתורמת בפני עצמה לנוחות העבודה, גם כשזו אורכת שעות רבות. מקלדת 108 מקשים המקשים ב-K880 מציעים ירידה עמוקה ונוחה מאוד, ובאופן מפתיע היא אפילו משמיעה רעשים נחמדים, כאלה שחובבי מקלדות מכניות אוהבים, במיוחד גיימרים. זו מקלדת 108 מקשים, כלומר יש גם מקלדת נומרית מלאה בצד ימין. יש בה לא מעט מקשים מיוחדים, שארבעה מהם נמצאים מעל המקלדת הנומרית. אלה מאפשרים, כברירת מחדל, להפעיל את יישום המחשבון, לכבות/להפעיל את המיקרופון – דבר שיכול להיות חיוני מאוד בשיחות ועידה, להעביר תצוגה למסך אחר שמחובר למחשב וגם לבצע יציאה מהירה מהמערכת. יש עוד מקשים מיוחדים שמקושרים לפונקציה, כולל מקש להתחלת הקלדה קולית, וביניהם גם מקשי המדיה, שקצת לא נוח להשתמש בהם בלחיצה עליהם ועל מקש ה-Fn ביחד. הצד של העכבר העכבר, M850 L, הוא טוב ונוח לשימוש, בדרך כלל – אם אתם משתמשים ביד ימין ואין לכם יד קטנה. עם זאת, הוא לא מצטיין כמו המקלדת. העכבר בא עם כרית רכה חדשה מעל החלק הקדמי של העכבר עם הכפתורים, אבל זה לא לגמרי מורגש. כך או כך, עבור היד המתאימה מדובר, כאמור, בעכבר נוח לשימוש. יש ל-M850 L מרחב DPI בעל טווח ארוך במיוחד, עם מהירות תנועה של 400 עד 4,000 נקודות לאינץ'. ניתן להגדיר את הטווח בקלות יחסית ולעבור בקלות עם כפתור ה-DPI שנמצא למעלה. כמו כן, יש לו שני כפתורים ראשיים כל כך שקטים, שלפעמים לא ממש בטוחים שהלחיצה בוצעה – כי אין משוב. הכפתורים הצדדיים כבר יותר רעשניים, ומזכירים בהיבט הזה את המקלדת. הדבר היחיד שהפריע לי הוא שכפתור ה-DPI ממש קרוב לגלגלת, שדרך אגב יודעת להתאים את מהירות הגלילה שלה, כך שהוא ניקר מדי פעם את כף היד. ה-Logitech Comfort Plus MK880. צילום: יח"צ כרגיל אצל לוג'יטק, תוכנת השליטה שמלווה את ה-Comfort Plus MK880 מאפשרת התאמה ברמה גבוהה במיוחד עבור כל כפתור בעכבר ומקש פונקציה במקלדת, ובעצם לעשות זאת עבור כל תוכנה בנפרד. כך, למשל, ניתן לקבוע שכפתורי הצד בדפדפן יהיו אחראים לתזוזה קדימה ואחורה, אבל במעבד התמלילים הם יהיו אחראים להעתקת טקסט נקי או מסוגנן. ההגדרות מאוד פשוטות לבחירה, ואפשר לבצע פעולות מסוימות בסיוע בינה מלאכותית, עם פתיחת חלונות מיידית לביצוע שאילתות ועוד. זמן העבודה אחד ההיבטים היותר חשובים, במיוחד כשזה נוגע למערכות מקלדת ועכבר אלחוטיות, הוא זמן העבודה. המקלדת זקוקה לשתי סוללות AAA והיא מבטיחה עד 36 חודשים של עבודה, ואילו העכבר מסתפק בסוללת AA אחת עבור עד 24 חודשי עבודה. אני מכיר רבים שיחליפו את המקלדת והעכבר עוד לפני שהסוללות יתרוקנו – וזאת בטח לא הפעם הראשונה שאני כותב את המשפט הזה או דומה לו. במחיר שוק של 479 שקלים, ערכת המקלדת-עכבר Comfort Plus MK880 של לוג'יטק היא ערכת עבודה מצוינת לכל שולחן עבודה – כולל כזה שהוא מגוון מאוד וכולל גם הרצת משחקי מחשב. עם זאת, מדובר במקלדת גדולה מדי, שמקשה לנייד אותה ממקום למקום. זאת, מעבר לכך שאין דונגל בערכה. אולם, מי שעובד עם מספר מערכות הפעלה ישמח לגלות שהערכה תומכת ב-ChromeOS, באנדרואיד ואפילו ב-iPadOS, ואם עובדים איתה בסביבת מקינטוש, המקשים מסומנים בהתאם, עם opt ו-cmd.

פרופ' גדי אריאב, אחד מבכירי חוקרי תחום טכנולוגיות המידע בישראל, הלך היום (ה') לעולמו, לאחר מאבק במחלת הסרטן. פרופ' אריאב הוא חוקר בעל שם עולמי, עם קריירה אקדמית ענפה: הוא היה חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול על שם קולר באוניברסיטת תל אביב וראש המרכז לחקר עסקים גלובליים בפקולטה. פרופ' אריאב עמד בראש ועדת האיתור למקבלי אות המנמ"ר המצטיין בתחרות מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערכת מזה 22 שנים. קבוצת אנשים ומחשבים הודיעה היום כי האות ייקרא מעתה על שמו. לאורך השנים התמקד פרופ' אריאב במחקר של מערכות תמיכה בהחלטות (DSS), ארכיטקטורה וניהול של בסיסי נתונים והשפעת ה-IT על האסטרטגיה הארגונית. כמו כן, הוא עסק בחקר ניהול חדשנות ובחקר צמיחה גלובלית בשווקים שונים. הוא עשה את הדוקטורט שלו באוניברסיטת פנסילבניה ומחקריו פורסמו בכתבי עת מובילים בתחומם. "איש נדיר, ערכי ומעורר השראה" חבריו לסגל המרצים בפקולטה לניהול ספדו לו היום: "גדי היה איש נדיר, נעים הליכות, עמוק, ערכי ומעורר השראה, עם אכפתיות עמוקה לכולם. לאורך עשרות שנים היה גדי חלק משמעותי מהפקולטה לניהול, ותרם רבות להתפתחותה ולעיצובה. כחבר סגל בתחום ניהול טכנולוגיה ומידע, כמי שהיה מעורב בייזום ובהובלה של תוכניות אקדמיות חדשניות, ובהן ה-MBA למנהלים, תוכנית קלוג-רקנאטי, בית הספר לניהול היי-טק על שם ז'ורז' לאוואן וההתמחות בייעוץ עסקי, הוא הותיר חותם עמוק על הפקולטה ועל דורות של סטודנטים ועמיתים". "גם לאחר פרישתו, גדי המשיך להיות מעורב באופן פעיל ומשמעותי, לייעץ ולתרום – תמיד מתוך אכפתיות גדולה ומחויבות אמיתית לפקולטה", הוסיפו. חברי הסגל סיימו במילים: "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא… גדי יחסר לנו מאוד". בהודעה מטעם משפחתו של פרופ' אריאב נכתב כי "גדי נפרד מאיתנו לאחר מאבק מעורר השראה במחלתו. הוא הותיר אחריו אופטימיות, חוכמה ואהבה, שיישארו איתנו ועם כל מי שהכיר אותו תמיד. הלווייתו תיערך בחוג המשפחה". לא עוד תחרות לחלוקת פרסים בפברואר האחרון, פרופ' אריאב ניהל והוביל את תחרות אות המנמ"ר המצטיין – כמדי שנה, ולמרות מחלתו. מיד לאחריה הוא ביקש לסיים את תפקידו זה. פרופ' אריאב לא ראה בתחרות עוד חלוקת פרסים. מבחינתו, זו הייתה דרך להכיר באנשים שמובילים את מערכות המידע בארגונים, להציב מודלים לחיקוי ולחזק את הקהילה המקצועית. כבר ב-2015 הוא אמר כי "קהילה מקצועית שהיא חפצת חיים זקוקה לגיבורים שלה כדי לסמן את מודל המצוינות שלה". לפרופ' אריאב היה חלק מרכזי בקהילת ה-IT בישראל, והוא היה אחד האנשים המזוהים ביותר עם השיח המקצועי של קהילת מערכות המידע בישראל. הוא יחסר מאוד גם לנו, במערכת אנשים ומחשבים.

ממר"ם היא אחת היחידות הטכנולוגיות הנחשבות של צה"ל. למרות זאת, עד היום לא היה לעמותת בוגרי היחידה אתר אינטרנט. באחרונה המצב הזה השתנה: העמותה השיקה אתר שלדבריה אמור להיות "הבית הדיגיטלי של בוגרי יחידת המחשוב הראשונה של צה"ל, ממר"ם, ושל כל מערך התוכנה והמידע הצה"לי". באתר ניתן לראות מידע על עמותת בוגרי ממר"ם; על התוכניות שלה לסטארט-אפים ולשילוב משוחררים משירות קרבי בהיי-טק – שעד כה היו להן אתרים עצמאיים; על האקו-סיסטם וההשתלבות של בוגרי היחידה בו; ועל הקהילות וההטבות שהעמותה מעניקה לחבריה. כמו כן, הוא כולל קטעי עיתונות וכתבות אודות העמותה ופעילותה, וטפסים להתנדבות וליצירת קשר. האתר מוצג בעברית ובאנגלית. "האתר מאפשר חיבור חזק יותר לקהילה, ואנחנו יכולים באמצעותו להציג כרטיס ביקור שלם ויותר טוב של עשייתנו, במקום דיגיטלי אחד. הסנדלר כבר לא הולך יחף", ציינו בעמותת בוגרי ממר"ם. יוסי מלמד, יו"ר העמותה, אמר כי "אחרי המון שנים של עשייה הרגיש הצוות שלנו שעמותה שמייצגת את קהילת המחשוב הגדולה במדינה – לא ייתכן שתמשיך להתנהל בלי אתר אינטרנט מסודר. ואמנם, בחודשים האחרונים עבדנו על האתר החדש. כל אות, כל מילה וכל תמונה שיש בו מייצגות 67 שנים של קהילה שיוזמת, עושה ובונה את ההיי-טק הישראלי. האתר החדש מספר את העשייה שלנו בכל התחומים, ובעיקר בעולמות היזמות, הסיוע לקרביים שרוצים להיכנס להיי-טק, וסיפורי ההצלחה המדהימים של הבוגרים והבוגרות שלנו".

מכבי שירותי בריאות השלימה בימים אלה מגה פרויקט הגירה לסביבת ענן של Microsoft Dynamics 365 – מערכת CRM שמשרתת כ-8,000 משתמשים, שמספקים שירות לכשלושה מיליון מבוטחי הקופה. במסגרת הפרויקט הועבר לענן בסיס נתונים בנפח של 4.2 טרה-בייט – מהגדולים שעברו מיגרציה לענן, ובוצעה מודרניזציה של מאות רכיבים טכנולוגיים. מכבי לא פרסמה את היקפו הכספי של הפרויקט, אולם גורמים בשוק מעריכים כי מדובר בעשרות מיליוני שקלים. בהטמעת המערכת ובפיתוחה השתתף ISD, שהינו גוף של מיקרוסופט העולמית שמתמחה בפרויקטים מסוג זה. את ההטמעה הובילה חטיבת הטכנולוגיות של מכבי, בראשות קובי כץ, ביחד עם חטיבת השירות והשיווק, בראשות ענת ליכטיג אחיעז, ואלעד מערכות. "ניתוח לב פתוח בזמן אמת" לדברי כץ, "הפרויקט מהווה אבן דרך משמעותית במהלך שמובילה מכבי להעברת מערכותיה לתשתיות ענן מתקדמות. מעבר זה מאפשר גמישות טכנולוגית גבוהה, האצת חדשנות, הרחבת יכולות בינה מלאכותית ותמיכה בפעילות רפואית ושירותית רחבת היקף, עבור מיליוני מטופלים". "מערכות CRM בארגון רפואי כמו מכבי הן מערכות קריטיות, שמשפיעות על אלפי משתמשים בארגון, על הרציפות התפקודית שלו ועל השירותים שהוא מעניק למבוטחים", אמר. הוא הוסיף כי "זהו אחד הפרויקטים הגדולים שעשינו בשנים האחרונות. כאשר הצגנו את הפרויקט להנהלה, הגדרתי אותו כ-'ניתוח לב פתוח בזמן אמת'. בסוף שבוע אחד הורדנו את המערכת הישנה והעלינו את החדשה – ללא תקלות. זאת, לאחר שביצענו שורה ארוכה מאוד של הכנות, תכנון ובדיקות. גם בחלומות הטובים ביותר שלי לא האמנתי שהעלייה תהיה חלקה כל כך". לדבריו, המעבר לענן כלל הקמת ארכיטקטורה מודרנית, המבוססת על תשתיות אינטגרטיביות שמאפשרות חיבוריות וראייה של 360 מעלות על המטופל, תוך חיבור מלא למערכות נוספות בענן, בעולמות אוטומציית השיווק והאומני-צ'אנל. זאת, לצד רמת אבטחת מידע גבוהה, גמישות טכנולוגית ותמיכה ביכולות בינה מלאכותית. במכבי אומרים כי הפרויקט יביא להאצת חדשנות בקופה ולהרחבת השימוש שלה בסוכני AI. "אנחנו מאפשרים לעובדים לפתח בעצמם סוכנים, על בסיס תשתיות מתאימות שפרשנו, תוך ניהול ופיקוח מרכזי", אמר כץ. לסיכום הוא ציין ש-"מעבר ליכולת לייעל תהליכים, הפרויקט הזה נוגע, בסופו של דבר, באופן ישיר בכל אחד ממבוטחי מכבי, ומאפשר לה ליישם את האסטרטגיה שלה, שכוללת רפואה מותאמת אישית וחוויית שירות מתקדמת וחדשנית".

המנוי היקר שמציע נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, עבור גישה מיידית לפוסטים שלו בטרות' סושיאל אינו חוקתי, כך נטען בתביעה פדרלית שהוגשה אתמול (ד'). אתר ‎The Intercept‎ והקרן לחופש העיתונות (‎Freedom of the Press Foundation) הגישו תביעה משותפת נגד טראמפ ונגד צוות הרשתות החברתיות של הבית הלבן, בטענה שהם מגבילים את גישתם לפרסומי הנשיא ב־טרות'. התובעים טוענים, כי טראמפ הפר בכך את זכויותיהם מכוח התיקון הראשון והתיקון החמישי לחוקה האמריקנית. טראמפ משתמש באופן תדיר בפלטפורמה שבבעלות החברה שלו כדי להודיע על החלטות מדיניות, צווים נשיאותיים, שינויי כוח אדם ואף הכרזות הנוגעות למלחמה. חברת טראמפ מדיה (Trump Media‎), המחזיקה בטרות' סושיאל, החלה למכור ברבעון האחרון גישה ישירה לממשק התכנות שלה (API). החברה מסרה כי מנויים לשירות יקבלו גישה בזמן אמת לפרסומים של טראמפ ויוכלו לראות אותם אלפיות השנייה לאחר פרסומם וזמן קצר לפני שהם זמינים לציבור הרחב. עם זאת, לדברי ‎ניקל סאס, היועץ המשפטי הראשי של ‎Citizens for Responsibility & Ethics בוושינגטון, המייצג את התובעים בתביעה, משך הזמן עד שהפרסומים הופכים לציבוריים אינו משנה — קצר ככל שיהיה. לטענתו, עצם קיומו של פער בגישה אינו חוקתי. לדבריו, אין חריג של זוטות כאשר מדובר בהגבלות על זכויות יסוד המעוגנות בתיקון הראשון. "גם אם העיכוב נמשך אלפיות השנייה בלבד, עדיין מדובר בהפרה של התיקון הראשון. ‎הבית הלבן לא השיב לבקשה לתגובה. בשיחת המשקיעים הראשונה בתולדותיה, שנערכה ביום ב' השבוע, מסרה ‎טראמפ מדיה, כי חתמה על יותר מעשרה הסכמים עם לקוחות שרכשו את ה-API לרשת החברתית, בהם חברות העוסקות במסחר בתדירות גבוהה, שמוכנים לשלם 60-100 אלף דולר בחודש עבור הגישה המועדפת. טראמפ הוא, בפער גדול, המשתמש הפעיל והנעקב ביותר בפלטפורמת טרות' – שמספר המשתמשים הפעילים בה קטן יחסית ושמעולם לא דיווחה על רווח. ברור כי החברה, וגם גורמים בוול סטריט, מאמינים שלגישה המיוחדת הזו יש ערך משמעותי. אולם ייתכן שטראמפ מוכר גישה למשהו שכלל אינו שייך לו מבחינה משפטית, למרות שהוא מפרסם אותו בפלטפורמה שבבעלותו. סאס טוען, כי הצהרותיו הרשמיות של הנשיא אינן מידע פרטי השייך לחברה, אלא שייכות לארצות הברית בהתאם לחוק הרשומות הנשיאותיות (‎Presidential Records Act‎). בתביעה טוענת הקרן לחופש העיתונות, כי ‎הגישה לממשק התכנות‎ עלול להגביל את יכולתה לאסוף באופן אוטומטי את כל פרסומי הנשיא ולזהות אילו מהם כוללים טענות או התבטאויות נגד כלי התקשורת — אחד השירותים המרכזיים שהארגון מציע. The Intercept‎ טען מצידו, כי הוא עלול להפסיד למתחריו בדיווח מהיר על חדשות. משום כך, טוענים התובעים, המוצר ‎Truth API עשוי להפר גם את הוראות ההליך ההוגן וההגנה השווה המעוגנות בתיקון החמישי לחוקה. לדברי סאס, הממשלה אינה יכולה לקבוע באופן שרירותי מי יקבל גישה למידע ציבורי. לטענתו, הנשיא ואנשיו מאפשרים באופן סלקטיבי גישה להצהרותיו אך ורק על בסיס נכונותם של גורמים לשלם לחברה הפרטית שבבעלותו. בחודש שעבר קראו הסנאטורים הדמוקרטים ‎אליזבת' וורן ואדם שיף‎ לרגולטורים הפדרליים לחקור האם ‎Truth API‎ חוקי. המחוקקים הגדירו את התוכנית כ"שימוש לרעה מזעזע במשרת נשיא ארצות הברית" וקראו לבדוק האם ההסדר מפר את חוקי ניירות הערך הפדרליים.

חברת הפינטק הישראלית איטורו של האחים אסיא הודיעה כי רכשה את חברת הברוקראז' האמריקנית טרייד זירו. מדובר בעסקת מזומן ומניות בסכום של עד 231 מיליון דולר. מטרתה היא להרחיב את האחיזה של איטורו בשוק האמריקני. ההודעה באה כחלק מפרסומם שלשום (ג') של הדו"חות הכספיים של איטורו לרבעון השני. החברה אמנם הכתה ברבעון את תחזיות האנליסטים בסעיף הרווח הנקי למניה – זה עמד על 68 סנט – שלושה סנט מעל הקונצנזוס בוול סטריט וגידול של יותר מ-20% משנה לשנה, אך גם הציגה צניחה של 34% בהכנסות ל-1.6 מיליארד דולר. זאת, בעיקר עקב ירידה של קרוב ל-600 מיליון דולר בהכנסות מנכסי קריפטו. הרווח הנקי הציג צמיחה של 77% ל-53 מיליון דולר. קצת על טרייד זירו טרייד זירו נוסדה ב-2015, ופועלת בארצות הברית, קנדה ושווקים נוספים. היא מציעה פלטפורמות מסחר, תשתית גלובלית לברוקרים ולסוחרים וקהילה פעילה, ותיתן לאיטורו דריסת רגל בשוק הקנדי. בהודעת הרכישה נכתב כי "ביחד, היכולות האלה יוצרות הזדמנויות להגביר את החדשנות במוצר ואת חוויית הלקוח, ולהרחיב את מגוון המוצרים והשירותים שנציע בשתי הפלטפורמות". "צעד חשוב בבניית עסקי איטורו בארה"ב" יוני אסיא, מייסד משותף ומנכ"ל איטורו, אמר כי רכישת טרייד זירו היא "צעד חשוב בבניית העסקים שלנו בארצות הברית". לדבריו, "טרייד זירו בנתה עסק מצליח, עם טכנולוגיות שמבדלות אותה מהמתחרים וקהילת סוחרים פעילה מאוד. הקומבינציה הזאת מאפשרת לנו מסלול מהיר יותר להשקת מוצרים חדשים ללקוחות בארצות הברית, ולחזק את הצעת הערך שלנו". לדברי דניאל פיפיטון, מייסד משותף ומנכ"ל טרייד זירו, "החברה נבנתה על ידי סוחרים אקטיביים ועבורם, וכל מה שאנחנו עושים מאז 2015 היה ועודנו לטובת הקהילה הזאת". הוא ציין כי "הפלטפורמה ומיליוני המשתמשים של איטורו נותנות לנו אפשרות להרחיב באופן ניכר את החדשנות שלנו, בעוד שתשתית הברוקרים-סוחרים וכלי המסחר שלנו יחזקו פלטפורמת מסחר רחבה יותר". העסקה כפופה לתנאי סגירה מקובלים ואישורים רגולטוריים, והצדדים צופים כי היא תיסגר במחצית הראשונה של 2027. רכישה שלישית השנה טרייד זירו היא החברה השלישית שאיטורו רוכשת ב-2026. מוקדם יותר השנה היא רכשה שתי חברות ישראליות: את זנגו, שמפשטת את הניהול של ארנקי המטבעות הווירטואליים, תמורת 70 מיליון דולר, ואת בורסת הקריפטו Bit2C, בסכום שלא פורסם אולם הוערך ב-10 מיליון שקלים.

אנת'רופיק מצטרפת למרוץ לרכישת דקארט, ולפי דיווח שפורסם היום (ה') בבלומברג, היא מנהלת עם החברה הישראלית מגעים לרכישתה תמורת שישה מיליארד דולר. באחרונה דווח כי גם אמזון, נביוס ו-SpaceX מתעניינות ברכישת דקארט, אולם במקרה של האחרונה, אילון מאסק הכחיש את