מומחי אבטחה גילו לפני ימים אחדים דלת אחורית בנתבים של Zbtlink Electronics הסינית. בתגובה, החברה הודיעה כי היא משעה את מכירות הנתבים הללו. כמו כן, היא הסירה את התוכנה המושפעת מאתר האינטרנט שלה והודיעה שהיא מפתחת עדכונים לטיפול בבעיה. חלק ממומחי האבטחה כינו את הפגם "הדלת האחורית הבוטה ביותר שנראתה עד כה בנתב. היא נמצאה במגוון דגמים, שנמכרים תחת מותגים שונים". עוד הם ציינו כי "המחקר הוא הדבר הכי קרוב ל-'אקדח מעשן': מומחי סייבר ומחוקקים רבים טוענים כבר שנים שאי אפשר לסמוך על נתבים מסין". דלתות שניתנות לניצול באינספור דרכים השעיית המכירות ביום ה' האחרון באה בעקבות גילוי של VulnCheck, חברת אבטחת סייבר. זו זיהתה יום קודם דלת אחורית ביותר מ-20 דגמי נתבים תוצרת היצרנית משנג'ן. את הדלת האחורית גילה ג'ייקוב ביינס, מנהל הטכנולוגיה הראשי של VulnCheck. הוא כינה אותה "Endlessdoors" – כי ניתן לנצל אותה לרעה באינספור דרכים. המומחה בחן 20 דגמים מתוצרת Zbtlink ומצא שתל על הקושחה של כל אחד מהם, שמתקשר אוטומטית עם שרתי ענן בסין. הדלת האחורית התחברה אוטומטית לכתובת IP ספציפית ולדומיין רשום בסין, ועשתה זאת בכל 35 שניות. מי ששלט בדומיינים אלה, או חטף אותם, היה עלול להשתלט על הנתב ולנצל אותו כדי לגשת למכשירים אחרים באותה רשת, כתב ביינס בניתוח הדלת האחורית. ביינס אמר כי "נתבים שפרוסים ברחבי העולם עדיין פגיעים להשתלטות עוינת דרך הדלת האחורית". לדבריו, "הפתרון היחיד הוא להסיר אותם מהרשתות שלהם ולנטר כל סימן של פגיעה". Zbtlink מסרה בתגובה כי היא מודעת למחקר, שמצא שהפגם עלול לאפשר גישה ושליטה במכשיר ואולי גם במכשירים אחרים ברשת. מעבר לכך, היא לא הגיבה לדיווחים, פרט לכך שכאמור, היא מפתחת פתרון לבעיה. הנתבים של Zbtlink נמכרים בעולם תחת השם שלה ותחת המותג Wiflyer, בין היתר בפלטפורמות מקוונות כמו אמזון. הם משמשים בעיקר בעסקים ולא רשתות ביתיות. החוקרים שחשפו את הנוזקה העריכו ש-100 אלף נתבים כאלה פרוסים ברחבי העולם, אך "ה-'אוכלוסייה' האמיתית שנפגעת עשויה להיות גדולה יותר מ-20 הדגמים שבדקנו". העובדה שהנתבים מתוצרת סין נמכרים תחת מותגים שונים, לפעמים עם מדינות מוצא שונות, היא אחד האתגרים במניעת איומי האבטחה שבאים איתם. בנוסף, רבים מהם מקבלים תגיות שונות ומסופקים כסטנדרט על ידי ספקי אינטרנט אמריקניים, כך שלקוחות פשוט לא יודעים מי ייצר את הנתב שלהם. חששות גוברים לאבטחת הסייבר של ציוד הרשתות הסיני הגילוי על הדלת האחורית בנתבים של Zbtlink מגיע ברקע חששות גוברים במערב בנוגע לאבטחת סייבר ולסיכונים שמציב ציוד רשתות מתוצרת סין. ממשלת קנדה פרסמה בשבוע שעבר הנחיית אבטחה בנוגע לפגיעות הנתבים. מוקדם יותר השנה, הממשל האמריקני אסר על ייבוא ומכירה של כל הדגמים החדשים של נתבים סיניים, בנימוק של סיכונים לביטחון הלאומי. זאת, בעקבות הגילוי מהשנה שעברה, שלפיו אלפי נתבים של אסוס נפגעו על ידי רשת בוטים ותקפו מכשירים של סיסקו – D-Link ו-Linksys. כמו כן, החשש מנוזקות הוביל את מדינת טקסס לתבוע את TP-Link, יצרנית נתבים סינית במקורה, שכעת ממוקמת בקליפורניה. בתביעה, שהוגשה בפברואר, נכתב כי הנתבים שלה משמשים את ממשלת סין לביצוע מתקפות סייבר בארצות הברית.  

בשעות הבוקר המוקדמות אתמול (ש') הגיש מנהיג הרוב בסנאט האמריקני, ג'ון ת'ון, בקשה רשמית לקביעת הצבעה פרוצדורלית (קלוצ'ר) על חוק ה-CLARITY (ר"ת Digital Asset Market Clarity Act) הידוע גם כ-הצעת חוק 3633 או פשוט בכינוי 'חוק הקריפטו'. יצוין כי החקיקה המתגבשת, המכונה 'חוק הקריפטו', נחשבת לניסיון הרציני ביותר של ארה"ב להוציא את תעשיית הנכסים הדיגיטליים מ'שטח ההפקר' הרגולטורי שבו היא פועלת כיום ולהפוך אותה למפוקחת ומרוסנת יותר.  המהלך הפרלמנטרי האחרון של ת'ון נועד לסלול את הדרך להצבעה מלאה על החוק, מיד עם חזרת הסנאט מפגרת הקיץ באמצע ספטמבר.  צעד עכשווי זה של ת'ון הבהיר כי חרף העיכובים, ראשי המפלגה הרפובליקנית מאמינים כי ביכולתם לגייס את 60 הקולות הדרושים כדי להתגבר על פיליבסטר בסנאט, שבו הם מחזיקים כיום ב-53 מושבים בלבד (כלומר, הם נדרשים לתמיכתם של לפחות שמונה סנאטורים דמוקרטים). למרות הקידום המהותי של ההצעה בסוף השבוע, דחיית ההצבעה המקורית עצמה – שהייתה אמורה להתקיים לפני היציאה לפגרה – פגעה קשות בציפיות השוק. פלטפורמת החיזוי Kalshi שיקפה זאת, כאשר סיכויי מעבר החוק בשנת 2026 צנחו מ-25% ל-16% בלבד. מכשולי האתיקה וההון המשפחתי של הנשיא המניע המרכזי לדחיית הדיון המקורי היה נעוץ בדרישות הנוקשות שהציבו הדמוקרטים בנושא כללי אתיקה ומניעת ניגודי עניינים עבור פקידי ממשל פדרליים. הדמוקרטים הצביעו על כך שמשפחת הנשיא דונלד טראמפ רשמה הכנסות חסרות תקדים של מעל 1.4 מיליארד דולר ממיזמי קריפטו משפחתיים בשנת 2025. כדי לגשר על הפערים, גיבשו סנאטורים משתי המפלגות הצעת פשרה מיוחדת שנשלחה לבית הלבן. לפי הדיווח באתר פוליטיקו, ההצעה קבעה כי פקידי ממשל פדרליים ובני זוגם ייאלצו לוותר לחלוטין על אחזקותיהם בחברות נכסים דיגיטליים ששוויין עולה על מיליון דולר, או כאשר האחזקה מהווה מעל 10% משווי התאגיד. טובע ברווחי קריפטו ומטבעות מם. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. צילום: אילוסטרציה. ChatGPT הבנקים נגד המטבעות היציבים: נוסח הפשרה חזית פוליטית נוספת התנהלה מול המגזר הבנקאי המסורתי, אשר נלחם בעוצמה כדי להגביל את היכולת של חברות קריפטו להציע תגמולים על מטבעות יציבים (סטייבלקוינס), מחשש לפגיעה ישירה בפיקדונות הבנקים. נוסח הפשרה ששולב בחוק יצר מתווה ביניים מתוחכם: הוא אסר על מתווכי קריפטו לשלם ריבית "פסיבית" על החזקת מטבעות יציבים (בדומה לריבית בנקאית מסורתית), אך התיר חלוקת תגמולים מבוססי פעילות אמיתית – כגון תוכניות נאמנות, עסקאות תשלומים, העברות כספים, אספקת נזילות או ביצוע סטייקינג (Staking). ????IT'S OFFICIAL: ???????? The U.S. Senate is scheduled to VOTE on the CLARITY ACT on Tuesday, September 15. pic.twitter.com/NQXWoc9VDa — JackTheRippler ©️ (@RippleXrpie) August 9, 2026 הסדר הרגולטורי וההקלות בתעשייה הטקסט האחוד של החוק, שהשתרע על פני 616 עמודים (לאחר שמוזגו נוסחי ועדת הבנקאות וועדת החקלאות ביולי), ביקש לעשות סדר במלחמות הסמכות הרגולטוריות בארה"ב.  החוק העניק לרשות לפיקוח על חוזים עתידיים, ה-CFTC, סמכות בלעדית על שוק הספוט של "סחורות דיגיטליות" (הכוללות את הביטקוין והאת'ריום), בעוד שהרשות לניירות ערך האמריקנית, ה-SEC, שמרה על סמכויותיה בכל הנוגע לנכסים המוגדרים כחוזי השקעה. כמו כן, החוק הציג "מבחן רשת בוגרת" כדי לקבוע מתי פרויקט מבוזר מספיק כדי לעבור מפיקוח ה-SEC לפיקוח ה-CFTC. לצד זאת, שולבו בחוק הקלות משמעותיות: הגנות למפתחי DeFi: מפתחי תוכנה, כותבי קוד, מפעילי צמתים וספקי ארנקים בשירות עצמי קיבלו הגנה מפורשת, המבטיחה שלא יוגדרו אוטומטית כסוכני תיווך פיננסיים או כמעבירי כספים. מעבדות בינה מלאכותית (AI): הבנק הפדרלי וסוכנויות פיקוח נוספות נדרשו להקים חטיבות מיוחדות שיאפשרו למוסדות פיננסיים לבצע ניסויים בטכנולוגיות AI ללא חשש מרגולציה מכבידה. מנגנון הודעת כוונות: הרישום הזמני המורכב של זירות מסחר וברוקרים הוחלף במנגנון מהיר ויעיל של הגשת "הודעת כוונות להירשם" (Notice of Intent). קולות מהשטח: בכירים מגיבים העיכובים הפרלמנטריים לצד המהלך האחרון בשבת עוררו תגובות רבות בוושינגטון ובתעשייה. מנהיג הרוב בסנאט, ת'ון, מסר בשיחה שדווחה בתקשורת כי "הדמוקרטים התעקשו שלא לקיים הצבעה על ה-CLARITY. בכל מקרה, עבדתי בצמוד ליוזמי החוק. הסנאטורית סינתיה לאמיס הייתה נהדרת, ואנחנו דואגים שהחוק הזה יעלה בראש סדר העדיפויות מיד כשנחזור". בקרב הרגולטורים, יו"ר ה-SEC, פול אטקינס, שהוא מינוי של ממשל טראמפ, התייחס לצורך הבהול בהסדרה וציין: "הסוכנות מוכנה, רוצה ומסוגלת להוציא לפועל כללים שנוגעים בדיוק בנושאים הללו, אך חוק ה-CLARITY נחוץ באופן קריטי, כדי להבטיח את עתיד השוק הדיגיטלי ולהעניק לו כיוון ברור קדימה". באתר The Block דווח כי מנכ"ל המועצה הרעיונית לקריפטו, ה-CCI (ר"ת Crypto Council for Innovation) הגדיר את דחיית ההצבעה המקורית כ"מאכזבת", אך הדגיש כי "הכיוון הכללי של המהלך לא השתנה".  באותו דיווח, מנכ"לית הלשכה הדיגיטלית (The Digital Chamber) מסרה בנימה אופטימית יותר כי נציגי התעשייה "ינצלו את השבועות הקרובים כדי למצוא מכנה משותף שיאפשר את קיום ההצבעה עם חזרת הקונגרס". בסופו של יום, חוק ה-CLARITY הוא הרבה מעבר לטכניקה רגולטורית – הוא מבחן המציאות של ארה"ב מול עתיד הכלכלה הדיגיטלית. העיכובים והמחלוקות האתיות שהתרחשו עד כה הם רק סימפטום למתח העמוק שבין החדשנות הטכנולוגית לבין השמרנות המוסדית. לפיכך, כשהסנאט יתכנס שוב בספטמבר, ההצבעה לא תהיה רק על סעיפים משפטיים או על הגדרות של נכסים, אלא על השאלה אם ארצות הברית תבחר לאמץ את העתיד הדיגיטלי תחת מסגרת ברורה, או שתמשיך להותיר את השוק בערפל רגולטורי, שעלול להוביל להמשך בריחת ההון והכישרונות אל מחוץ לגבולותיה.

בזמן שרוב בני הנוער מבלים את החופש הגדול בחוף הים או מול המסכים, מאות חניכי תוכנית "ניצנים" מצאו את עצמם בחופש שונה לחלוטין – במשרדי וויקס (Wix), בחברת רד האט (Red Hat), במעבדות ייצור מתקדמות, ובקמפוס אוניברסיטת תל אביב. במשך ימים שלמים הם פיתחו מוצרי בינה מלאכותית, כתבו קוד, בנו מערכות אלקטרוניות ועבדו על אתגרים אמיתיים לצד מהנדסים ואנשי פיתוח מהתעשייה. מתוך מחנה וויקס. צילום: תוכנית ניצנים בשבועות האחרונים קיימה התוכנית מחנות קיץ ייחודיים בשיתוף החברות וויקס, רד האט ו-מייקלאב (MakeLab), לצד פתיחת אוניברסיטת הקיץ לנוער, שמטרתה לחשוף את בני ובנות הנוער לעולם ההיי-טק והאקדמיה באמצעות התנסות מעשית ולמידה לצד אנשי המקצוע המובילים. במחנה, שהתקיים במשרדי וויקס, נחשפו החניכים מהצפון לעולם פיתוח המוצרים בעידן הבינה המלאכותית באמצעות פלטפורמת Base44. במהלכו הם פיתחו פתרונות דיגיטליים לצרכים אמיתיים, למדו כיצד נראה תהליך פיתוח מוצר ועבדו בצוותים לצד אנשי פיתוח, מוצר ועיצוב. במקום הראשון זכתה קבוצת חניכות מטבריה, מעלות ונהריה, שפיתחה את הפרויקט "עושות סדר" – מערכת המסייעת בניהול פרויקט סיוע לקשישים לקראת חג הפסח. במחנה של רד האט התנסו החניכים המצטיינים מאזור השפלה והדרום בעולם הקוד הפתוח. הם עבדו עם כלי פיתוח מתקדמים, פתרו אתגרי תוכנה ואף יישמו שיפורים במערכות קיימות. הפרס הראשון הוענק לצוות מבאר שבע, שפיתח פיצ'ר חדש למערכת בדיקות, המאפשר לבחון האם דמות במשחק הצליחה לעבור את כל המכשולים במסלול האופטימלי ביותר.  במקביל, במחנה Spark שהתקיים בסטודיו מייקלאב, למדו חניכים מבאר שבע ואשדוד כיצד להפוך רעיון למוצר עובד. במהלך שלושה ימים הם תכננו ובנו ג'וקבוקס אישי באמצעות הדפסה בתלת-ממד, חיתוך בלייזר, הלחמות ותכנות – עד ליצירת מערכת נגינה פעילה בעיצוב אישי. לצד מחנות הקיץ יצא לדרך גם שיתוף פעולה חדש עם אוניברסיטת תל אביב, במסגרתו משתתפים חניכי התוכנית באוניברסיטת קיץ לנוער. במשך חמישה שבועות הם לומדים קורסים אקדמיים, פוגשים חוקרים ומרצים וחווים את חיי הקמפוס כבר בתקופת התיכון – צעד שנועד לקרב אותם לעולם ההשכלה הגבוהה ולתעשיית ההיי-טק. משתתפי המחנה ברד האט. צילום: תוכנית ניצנים האקדמיה וההיי-טק בשירות הפריפריה כיום משתתפים בתוכנית "ניצנים" כ-3,500 בני ובנות נוער מדי שנה, רובם מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית. על פי נתוני התוכנית, כ-62% מבוגריה מהפריפריה משתלבים בהמשך בתפקידים טכנולוגיים בצה"ל, באגף התקשוב ובאמ"ן.  קורין כהן-מתוק, מנהלת תוכנית "ניצנים", אמרה: "המטרה שלנו היא לא רק ללמד טכנולוגיה, אלא לפתוח דלתות להזדמנויות שבני ובנות נוער מהפריפריה לא תמיד נחשפים אליהן. כשחניכים עובדים כתף אל כתף עם מהנדסים, מפתחים ומעצבי מוצר, הם לא רק רוכשים ידע – הם מתחילים לראות את עצמם כחלק מהעתיד של תעשיית ההיי-טק הישראלית". עוד הוסיפה כהן-מתוק: "השותפות עם חברות ההיי-טק והאקדמיה מאפשרת לנו להפוך את חופשת הקיץ לחוויה משמעותית של למידה, יצירה והתנסות. אלו כלים שמלווים את החניכים הרבה מעבר למחנה הקיץ – לשירות הצבאי, ללימודים האקדמיים ולקריירה העתידית שלהם". תוכנית "ניצנים" הוקמה לזכרו של אודי אלגרבלי ז"ל, קצין קשר בצנחנים שנפל בלבנון, ביוזמת הוריו מרדכי אלגרבלי וג'ורג'ט אלגרבלי, ובשיתוף מפקדו, ארנון זוארץ. לאורך השנים הפכה התוכנית למיזם לאומי לצמצום פערים, הפועל בשיתוף משרדי הממשלה, צה"ל, האקדמיה וחברות ההיי-טק, במטרה להעניק לבני ובנות נוער מהפריפריה הזדמנות שווה להשתלב בחזית הטכנולוגיה הישראלית.

רה-ארגון דרמטי נרשם באחרונה בזרוע הבינה המלאכותית של גוגל – גוגל דיפמיינד (Google DeepMind). ד"ר דמיס חסאביס, מנכ"ל ומייסד דיפ מיינד. צילום: מתוך ויקיפדיה ענקית הטכנולוגיה ממאונטיין ויו ניצבת בפני שינוי מבני עמוק, שנתפש בעיני גורמים בתעשייה כסימן נוסף לסופו של עידן העצמאות של מעבדת המחקר הבריטית דיפמיינד שלה. במסגרת המהלך, סר דמיס האסאביס – המייסד והמנכ"ל המיתולוגי של דיפמיינד – עוזב את תפקידו הניהולי היומיומי ועובר לכהן כיושב ראש המעבדה ובמקביל כמדען הראשי של חברת האם, אלפבית. את מקומו בניהול השוטף יתפוס קוראי קבוקצ'וגלו, מי שהיה עד כה הטכנולוג הראשי של דיפמיינד וארכיטקט ה-AI הראשי של גוגל. קבוקצ'וגלו יכהן כסגן נשיא בכיר (SVP) ולא כמנכ"ל, וידווח ישירות למנכ"ל גוגל ואלפבית, סונדר פיצ'אי. בין מדע לחזון עסקי: מאחורי הקלעים של חילופי התפקידים במכתב ששלח לעובדים הסביר פיצ'אי את הרציונל שמאחורי השינוי הדרמטי, וטען כי המטרה היא להאיץ את קצב הפיתוח: "עשינו התקדמות יוצאת דופן באספקת כלל שכבות הבינה המלאכותית שלנו. יש לנו כישרון מדהים, כוח מחשוב ברמה עולמית, ומוצרים שמביאים את ה-AI ליותר אנשים מכל חברה אחרת", כתב. הוא הוסיף כי "עלינו להאיץ את כל העבודה הזו ולהישאר ממוקדים בחזית ה-AI. במקביל, מעולם לא היה רגע חשוב יותר לעיצוב העתיד של ה-AGI (בינה מלאכותית כללית) והמדע". פיצ'אי ציין כי האסאביס תיאר בעבר את החברה כמי ש"עומדת למרגלות הגבעות של הסינגולריות", והצהיר כי "אני לא יכול לדמיין אדם מתאים יותר מדמיס" להוביל את העיסוק הממוקד בבטיחות ה-AGI ובעתידה. בהתייחסו לסינגולריות טכנולוגית מתכוון פיצ'אי לנקודה היפותטית שבה בינה מלאכותית תעלה על האינטליגנציה האנושית ותוכל לשפר את עצמה בקצב מואץ, באופן שיהפוך את המשך ההתפתחות הטכנולוגית לקשה לחיזוי או לשליטה. קבוקצ'וגלו, המנהל הנכנס, זכה לשבחים רבים מפיצ'אי שציין כי: "קוראי נמצא בדיפמיינד מימיה הראשונים, ובמהלך 13 שנותיו שם, הוא הקים את צוות הלמידה העמוקה שלנו והוביל פריצות דרך כמו WaveNet ו-DQN". I’ve been working towards AGI my whole life, and as we enter this pivotal moment, I’m stepping into a new role as Chair of Google DeepMind & Chief Scientist of Alphabet. This will allow me to focus on long-term strategy, and accelerating scientific breakthroughs, including… — Demis Hassabis (@demishassabis) August 5, 2026 "מלא התרגשות וביטחון לקראת הפרק המדהים הבא שלנו!" מנגד, במזכר פנימי לעובדים שיתף האסאביס עמדה דומה: "הגענו לרגע מכונן בהיסטוריה האנושית. עבדתי לקראת AGI כל חיי וכעת… אני מרגיש שזה בהישג יד. קריטי שנקבל יחד את ההחלטות הנכונות בשלבים הבאים, על מנת להבטיח שכל זה יילך כשורה עבור האנושות".  בפוסט פומבי שפרסם ברשת החברתית X כדי לאשר את המהלכים באופן רשמי, בחר האסאביס להדגיש את ביטחונו בהנהגה החדשה וכתב: "אני נרגש מכך ש-קוראי יתקדם להוביל את המעבדה כסגן נשיא בכיר, לצד ג'וש וודוורד וצוות ההנהלה שלנו. אני מלא התרגשות וביטחון לקראת הפרק המדהים הבא שלנו!". גם במזכריו הפנימיים וגם בהצהרתו הפומבית ב-X הבהיר האסאביס כי המעבר יאפשר לו להפנות זמן יקר לקידום בריאות האדם במסגרת חברת הבת איסומורפיק לאבס (Isomorphic Labs). "תמיד האמנתי שהיישום המוביל של בינה מלאכותית צריך להיות שיפור בריאות האדם… ואיזה כלי טוב יותר יש להפגנת ערכה החד-משמעי של הטכנולוגיה לעולם מאשר סיוע בריפוי מחלות כמו סרטן", ציין. Announcing Discovery Loop! I am very excited to announce that, along with my longtime friends and collaborators @Sanjay_Ghemawat, @OriolVinyalsML and @quocleix, we are founding Discovery Loop (@DiscoLoopAI), a Public Benefit Corporation whose mission is to automate machine… pic.twitter.com/ancoplyNvN — Jeff Dean (@JeffDean) August 5, 2026 גל עזיבות בצמרת והקמת "דיסקברי לופ" אלא שבמקביל לשינויי המבנה, גוגל חווה "בריחת מוחות" דרמטית לחברות מתחרות ולמיזמים עצמאיים. ג'ף דין, המדען הראשי האגדי של גוגל והעובד ה-30 של החברה, פורש לאחר 27 שנים. דין מקים סטארט-אפ חדש ומבטיח בשם דיסקברי לופ (Discovery Loop), שיתפקד, על פי הדיווחים, כתאגיד לתועלת הציבור וימקד את מאמציו ב-AI לתחומי המדע וההנדסה. אל דין מצטרפים מהנדסי מפתח בכירים ומוערכים במיוחד בהם: סנג'יי גהמאווט (עמית מחקר בכיר בגוגל), אוריול ויניאלס (סגן נשיא למחקר בדיפמיינד) וקואוק לה (ממייסדי גוגל בריין). גוגל עצמה תשמש כמשקיעה מייסדת ושותפת ענן של החברה החדשה. פיצ'אי התייחס לפרישתם של דין וגהמאווט בחום במכתבו: "ג'ף וסנג'יי עזרו להוביל כמה ממעברי הטכנולוגיה המשמעותיים ביותר, מתשתית החיפוש המוקדמת שלנו ועד לרשתות העצביות שעזרו ליצור את עידן ה-AI המודרני… ברמה האישית, זכות גדולה הייתה לעבוד לצד ג'ף וסנג'יי, ואני מאחל להם את כל הטוב שבעולם!". יצוין כי עזיבות אלו מתווספות למעברים בולטים אחרים שאירעו לאחרונה אל שורות החברות המתחרות של גוגל, ובראשם זו של ג'ון ג'אמפר – שחלק עם האסאביס פרס נובל לכימיה על עבודתם בתחום חיזוי מבנה החלבונים באמצעות אלפא-פולד (AlphaFold). ג'אמפר חצה את הקווים אל מעבדת אנת'רופיק המתחרה. לעזיבה זו התלוותה עזיבה מתוקשרת נוספת – מעברו של נועם שזיר, חוקר בינה מלאכותית מוביל, ל-OpenAI. בנוסף, צוות המחקר הייעודי של אלפא-פולד פורק לאחרונה וחבריו פוזרו בפרויקטים אחרים מבוססי ג'מיני, כחלק מאסטרטגיה של איחוד המודלים תחת פלטפורמה אחת. תגובות סוערות וחשש לבטיחות ואתיקה בתעשייה המהלכים הללו עוררו הדים רבים וגררו ביקורת נוקבת מצד בכירים לשעבר וחוקרים בתעשייה. בכיר לשעבר בגוגל אמר בראיון לגרדיאן כי "עידן דיפמיינד כשחקנית עצמאית הסתיים… המעבר ממנהיג-מייסד כריזמטי למינוי של קוראי לתפקיד ניהולי, שאינו מנכ"ל, הוא הסימן המובהק לכך".  הוא הוסיף כי המהלך מוכיח כי "האג'נדה המדעית שבעבר הובילה את המעבדות הללו מפנה את מקומה למציאות מסחרית קרה וקשוחה, שבה החברות רוצות לראות החזר על מאות מיליארדי הדולרים שהושקעו ב-AI", תוך שהוא מציין כי מה שנתפס בתוך החברה כפיגור של ג'מיני בחלק מהחזיתות מול המתחרים הוא מקור לתסכול רב. ג'רמי ניקסון, חוקר AI לשעבר בגוגל ומייסד מכון אינפיניטי ל-AI, הסביר לגרדיאן את חומרת המצב מבחינת גיוס כישרונות וטען כי: "זו בעיה עצומה עבור גוגל… הסיבה העיקרית שאנשים רצו לעבוד בגוגל היא בגלל ג'ף דין, נועם שזיר וחוקרים פנומנליים אחרים. זה כבר לא נכון לומר שאם אתה רוצה לעבוד עם החוקרים הטובים בתבל, עליך ללכת לגוגל דיפמיינד". ניקסון אף הגדיר את דין כמי שהיה "דיפלומט מלאכי" שידע לנווט בארגונים פוליטיים מורכבים. לצד זאת, עובדים בדיפמיינד הביעו אי-שקט רב מהמגמה הכללית. חלק מהם שוחחו עם הגרדיאן ומחו על שיתופי הפעולה של גוגל עם משרד ההגנה האמריקני וגופי ביטחון נוספים. "כעת, האדם שהיינו אמורים לסמוך עליו שישיג את התוצאות הנכונות עבור האנושות זז הצידה", אמר עובד בדיפמיינד לגרדיאן. "החברה הפכה לעוד תת-מחלקה של גוגל". רוזה קרלינג, מנכ"לית ארגון הקמפיינים Foxglove, התייחסה לחששות אלו בציינה כי "עזיבתו של מייסד שותף של חברה שפעם התגאתה בערכיה האתיים צפויה להגביר את הדאגה בקרב עובדי ה-AI לגבי האופן שבו עבודתם תשמש בסופו של דבר בעולם האמיתי". כמו כן, כפי שדווח במגזין טיים, עובדים הביעו חשש ששינוי מבני והעברת צוותי הבטיחות והאתיקה – שפעלו תחת לילה איברהים – לפעילות תחת סמכותם של מנהלים בגוגל עצמה,כמו קנט ווקר או ג'יימס מניקה, יובילו לכך שצוותים אלו "יאבדו את השפעתם" והאתיקה תוקרב לטובת מהירות הפיתוח והשילוח. לפיכך מסתמן כי השינוי בצמרת דיפמיינד הופך ממש כעת ממאבק על תפקידים, לשאלה רחבה בהרבה: האם המעבדה שנולדה כדי לפתור את בעיית האינטליגנציה תוכל לשמור על עצמאותה המדעית והאתית כשה-AI הופכת לליבת העסק של גוגל עצמה?.

קלאודפלייר, שידועה בעיקר כחברה ששירותי האבטחה שלה משרתים חלק גדול מאוד מהאתרים ברשת, נכנסת לרשימת החברות שמציעות דפדפנים. אבל במקרה שלה, Kitesurf – השם שהיא העניקה לדפדפן – לא מיעוד לשימוש של בני אדם, אלא לסוכני AI בלבד. הדפדפן מיועד להרצה ישירה בתשתית ה-Workers של החברה – פלטפורמה שמורצת במכשירי קצה, ללא צורך בשרתים, ומאפשרת למפתחים להריץ קודים המבוססים על ג'אווה סקריפט או טייפ סקריפט על ידי שימוש ברשת הגלובלית של קלאודפלייר, קרוב ככל האפשר למשתמש. קלאודפלייר ויתרה בדפדפן על אלמנטים "אנושיים" כמו לשוניות שמאפשרות לעבור במהירות בין אתרים עמוסי גרפיקה, עיצובים, הרחבות שונות, תצוגה מדויקת מיקום של כל פיקסל, וכן ויתור על שימוש במנוע תצוגה כבד. במקום זה, Kitesurf מתבסס באופן ישיר על מנוע ה-V8 של גוגל ובידוד בין הפעלות. בחברה טוענים כי הדפדפן החדש צורך פי 3-7 פחות זיכרון וזמן מעבד בהשוואה לדפדפן המבוסס על כרומיום, במשימות שבדרך כלל משתמשים בהן בסוכנים. צריכת המשאבים הנמוכה הזו מאפשרת להריץ במקביל הרבה סוכני AI בעלויות נמוכות יותר. פיתוח בשלושה חודשים בלבד בקלאודפלייר מספרים כי מדובר בפרויקט שפותח בתוך 12 שבועות בלבד, תוך שימוש בשפת Rust, שעברה לאחר מכן הידור ל-WebAssembly. כמו כן, Kitesurf כבר עבר מעל 215 אלף מבחני תקן של פלטפורמת הרשת. הדפדפן הדש תוכנן מראש להתמודדות עם סביבות שבהן כל קלט של עמוד נחשב לאירוע לא מאובטח, במטרה, לדוגמה, להגן מפני הזרקת פרומפטים. כמו כן, הוא תומך בשימוש בכלים נפוצים, כולל לקוחות MCP. לפי החברה, שהציגה את Kitesurf בפוסט ארוך ומפותל בבלוג הרשמי שלה, עם התייחסות להרבה אלמנטים טכניים, "Kitesurf מצוין לסוכני AI שצריכים להציג דפים, אך יכולים לקבל את הפשרות של אי שימוש בדפדפן מבוסס כרומיום מלא תכונות, שמציע תצוגה מדויקת. הוא מצוין גם לאוטומציות ויישומים המסתמכים על פעולות מהירות חד פעמיות, כגון חילוץ תוכן מדף או יצירת קבצי PDF או צילומי מסך, עבור אתרים תואמים". בחברה מציעים: "חישבו על Kitesurf כמנוע זמני, מבודד לחלוטין וחסר מצב, שנועד להתקיים רק למשך משימה, וניתן להרחבה היטב לעומסי עבודה פורצים המונעים על ידי AI". מלחמה בזחלני AI ההשקה הזו של הדפדפן מתקשרת ישירות לגישה התקיפה שנוקטת החברה כנגד זחלני AI, כשהיא מאפשרת לאתרי תוכן לחסום את הגישה לזחלני תוכן ובוטים אגרסיביים של חברות בינה מלאכותית, שסורקים את הרשת, או לגבות מהן תשלום. האסטרטגיה של קלאודפלייר, כך היא מספרת, מבקשת למצב אותה כשחקנית מרכזית בכל הנוגע לאופן שבו האינטראקציה מתבצעת בין בני אדם, אתרים ומערכות אוטונומיות, ומהצד השני היא מאפשרת, באמצעות הדפדפן הזה, עבודה קלה יותר עבור סוכני AI שכן עומדים בתקני ההסכמה והתשלום שלה. Kitesurf מצטרף לשוק שבו כבר קיימים לא מעט סוכני AI, בהם Firecrawl ,Browser Use ,Stagehand ו-Comet של פרפלקסיטי. הוא זמין כרגע במסגרת גרסת בטא פתוחה וחינמית, תחת המוצר Browser Run של פלטפורמת ה-Workers, כך שכל מפתח יכול להריץ סוכני AI ישירות בקצה, מבלי להקים צורך בחוות שרתים או לנהל תצורות מורכבות של דפדפנים. בסופו של דבר, Kitesurf יהיה זמין כפרויקט קוד פתוח מלא, כדי לעודד אימוץ נרחב שלו בקהילת המפתחים, בקרב חברות סטארט-אפ וגם בארגונים. הדבר אמור להביא לכך שהדפדפן יהיה שקוף יותר בהיבט האבטחה, וניתן יהיה להרחיב אותו לתמיכה בהתקני רשת נוספים.

במאמרי הקודם "הצלחה בטרנספורמציה דיגיטלית: מדוע מיומנויות ויכולות חשובות מטכנולוגיה", ציינתי שנושא הבינה המלאכותית שולט כיום בשיח העסקי ורוב הארגונים עסוקים בשילובה בארגון. בגלל היריעה הרחבה של טכנולוגיות ה-AI, השימוש בה יכול להתבצע בכל אחד משלבי המסע הדיגיטלי. הצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית מחייבת איזון בין אנשים, תהליכים, נתונים וטכנולוגיה. מחקרים מראים שגורמי ההצלחה הם מנהיגות, תרבות ארגונית תומכת, אנשים בעלי כישורים ומיומנויות, וניהול השינויים המסע הדיגיטלי ושילוב ה-AI הטרנספורמציה הדיגיטלית היא תהליך ארגוני אסטרטגי לשילוב טכנולוגיות דיגיטליות במגוון רחב של פעילויות בארגון תוך התאמת המודל התפעולי והעסקי שלו לעידן הדיגיטלי. במסע הדיגיטלי הארגון מיישום חוויות לקוח חדשות, מפתח תהליכים עסקיים גמישים, מיישם מודלים עסקיים חדשניים, מפתח תרבות ארגונית גמישה ותומכת שינוי, מקדם כישורים ומיומנויות חדשים בקרב העובדים והמנהלים, ממנף את הדאטה והאנליטיקה לתמיכה בתהליכי קבלת ההחלטות ועוד. מטרת המאמר לסקור בקצרה את הנושאים העיקריים שה-AI יכולה להשתלב בהם בשלבים השונים של המסע הדיגיטלי. שלב ה-Why – התנעת תהליך הטרנספורמציה  שלב התחלתי בו הארגון בוחן את אתגרי העידן הדיגיטלי, והאם וכיצד להתניע תהליך טרנספורמציה דיגיטלית בארגון. הפעילויות העיקריות בשלב זה: סדנת הנהלה על הטרנספורמציה הדיגיטלית – סדנה להכרת הטרנספורמציה הדיגיטלית שתעסוק בסקירת הסביבה התחרותית, במודלים עסקיים חדשניים, באיומי השיבוש הדיגיטלי, בשאלה מהי בגרות דיגיטלית, בסוגי הטרנספורמציות, בניתוח Case Studies רלוונטיים, ובפיתוח השפה והמושגים הדיגיטליים. מטרת שלב זה היא להביא את ההנהלה להבנת האתגר הדיגיטלי ויכולת קבלת החלטות על בסיס ידע ויצירת מחויבות ההנהלה לתהליך. סדנה להכרת ה-AI – הצגת נושא ה-AI ואוסף מושגי יסוד – מהי הבינה המלאכותית; סוגי ה-AI (אנליטי, GenAI, Agents and Agentic AI, Physical AI); עקרונות למידת המכונה (Machine Learning); רשתות נוירוניות; המודלים הנפוצים (כמו Supervised Learning, Unsupervised Learning, Reinforcement Learning); חשיבות הנתונים ל-AI; אתגרים וסיכונים כגון הזיות, אתיקה, הטיות, Explainability, פרטיות, אבטחת מידע, רגולציות, מדדי הצלחה, דוגמאות ליישומי AI בארגונים, וכד'. ב-2024 מיכל זיגלמן ואני כתבנו את המאמר "כמה מחשבות על מנהיגות בעידן הבינה המלאכותית" המציג מספר דגשים על השינויים במנהיגות בעידן ה-AI. גיבוש אסטרטגיה – עם סיום הסדנה, ההנהלה תעריך את מידת הרלוונטיות לארגון, תקבל החלטה האם לצאת למהלך של טרנספורמציה דיגיטלית והיכן ניתן לשלב את ה-AI. עליה להגדיר את החזון ואת האסטרטגיה הדיגיטלית הנגזרת מהאסטרטגיה העסקית. בשלב זה ניתן להשתמש ב-GenAI לבחינת חלופות וכיווני פעולה אפשריים, כמתואר במאמרי "האם ניתן להסתייע ב-ChatGPT בגיבוש האסטרטגיה". צוות הובלת הטרנספורמציה – בהנחה שהוחלט על יציאה לדרך, על המנכ"ל להגדיר מי יובל את המהלך ואת ועדת ההיגוי. החלופות להובלת המהלך – המנכ"ל, מוביל דיגיטלי ראשי (CDO), ה-CIO, או מינוי של צוות סמנכ"לים מצומצם להובלת המהלך. במקביל המנכ"ל יחליט על מוביל ה-AI הארגוני (CAIO), שיעבוד במקביל או בכפיפות למוביל הדיגיטלי. שלב ה-What – תכנון מפת הדרכים שלב העוסק בהכנת מפת הדרכים הדיגיטלית (Roadmap/Blueprint). המוביל הדיגיטלי, מוביל ה-AI והצוות שמונה על-ידי המנכ"ל, אחראים על הכנת מפת הדרכים של הארגון, תוכנית הפעולה המתועדפת של מיזמים ופרויקטים שהארגון יבצע. ניתוח הבגרות הדיגיטלית – הצוות יתחיל בניתוח הבגרות הדיגיטלית הנוכחית, כדי להבין את הפערים בין המצוי לרצוי. במאמר "טרנספורמציה דיגיטלית ו-AI – מבט אינטגרטיבי על המוכנות הארגונית" הצגתי שמונה מימדי מוכנות לתהליך, וכיצד ה-AI משפיעה עליהם. הבחינה הדואלית בעלת חשיבות בגלל המאפיינים הייחודיים של ה-AI. גיבוש מפת הדרכים – הצוות יבחן את השינויים הצפויים בסביבה העסקית, מתחרים חדשים ומודלים עסקיים חדשים העלולים לשבש את המודל העסקי הנוכחי של הארגון, יעלה רעיונות למיזמים דיגיטליים לשיפור המיצוב התחרותי, יבצע ניתוחי עלות/תועלת למיזמים השונים, יגדיר עדיפויות ויכין את מפת דרכים. הצוות יכול להסתייע ב-GenAI לפיתוח רעיונות וכיוונים חדשים. מפת הדרכים תוצג לאישור ההנהלה. שלב ה-How – מימוש מפת הדרכים בשלב זה הארגון מבצע את מפת הדרכים שאושרה. רוחב היריעה ליישומי AI גדול מאד – AI אנליטית לתמיכה בקבלת החלטות, לחיזוי, לגילוי חריגות, AI משולבת במנועי המלצה, GenAI במוקדי שירות, Agentic AI לביצוע משימות, רובוטים ברצפת הייצור, וזו רשימה חלקית בלבד. למימוש הפוטנציאל, על הארגון לבחור טכנולוגיות, ספקים פתרונות וחברות אינטגרציה, לבצע רכש של הפתרונות שנבחרו, לגייס מומחי דאטה ומדעני נתונים לפיתוח המודלים, לגייס מיישמי AI, להקים צוותי פרויקט ולמנות מנהלי פרויקט, ולממש את הפרויקטים. נדגיש – אלה פרויקטים עסקיים מבוססי טכנולוגיה המתאפשרים בגלל הטכנולוגיות הדיגיטליות. אל לו לארגון להתייחס לפרויקטים אלה כאל פרויקטים טכנולוגיים, על כל המשמעויות הנובעות מכך, וכמובן תוך תשומת לב מיוחדת לפרויקטים המשלבים AI והמאפיינים הייחודיים שלהם. תשומת לב מיוחדת צריכה להינתן לנושא שינוי התרבות הארגונית ולניהול השינוי, פיתוח המיומנויות והכישורים החדשים וטיפול בהתנגדויות וחששות העובדים מה-AI. שלב ה-Evaluation & Monitoring – הערכה וניטור הדינמיקה בסביבה העסקית גבוהה מאד – מודלים עסקיים חדשים, טכנולוגיות דיגיטליות חדשות, מתחרים חדשים, ציפיות הלקוחות משתנים ועוד. על הארגון לנטר באופן רציף את המשמעויות של השינויים תוך כדי המסע הדיגיטלי שיכול להימשך שנים רבות. הניטור יכול להתבצע על-ידי הצוות הדיגיטלי או פונקציה ייעודית אחרת (למשל סמנכ"ל אסטרטגיה או חדשנות). כלי AI יכולים לסייע בבחינת מתחרים, ניתוח משמעויות, תחזיות והערכת השינויים על מפת הדרכים ועוד. במידת הצורך, הצוות ימליץ להנהלה על השינויים וההתאמות הנדרשות למפת הדרכים. סיכום הצלחת הטרנספורמציה הדיגיטלית מחייבת איזון בין אנשים, תהליכים, נתונים וטכנולוגיה. מחקרים מראים שגורמי ההצלחה הם מנהיגות, תרבות ארגונית תומכת, אנשים בעלי כישורים ומיומנויות, וניהול השינויים. ה-AI מהווה קטליזטור של תהליכי החדשנות ולכן חשוב לשלב AI בתהליכים הארגוניים השונים. הטכנולוגיה מהווה תשתית, אך טרנספורמציה מתרחשת רק כאשר הארגון והעובדים משנים את אופן עבודתם, משתמשים בכלים החדשים, הופכים לארגון מוּנע נתונים, מקדמים בנחישות את החדשנות, ומעודדים את השיתופיות התוך ארגונית. נדגיש – פריסת כלי AI אינה הופכת את הארגון לארגון אינטליגנטי. היתרון התחרותי יהיה שייך לארגונים שיפרסו טכנולוגיות, וביניהן AI, וילמדו כיצד לעבוד ביעילות איתן ולצידן. טכנולוגיה לא משנה ארגונים – אנשים כן. כותב המאמר הוא יועץ בכיר לטרנספורמציה דיגיטלית, BDO Consulting, מרצה בתוכניות MBA במכללות אונו ורופין

OpenAI מתכננת להשיק בשנת 2027 רמקול חכם המבוסס על בינה מלאכותית, כך לפי דיווח של בלומברג. על פי הדיווח, הרמקול יהיה קטן דיו כדי להחזיקו בכף היד, בעל צורה המזכירה סופגנייה – או, יותר נכון, דונאט – ואלחוטי. הדיווח, המתבסס על מקורות אנונימיים המכירים את הפרויקט, מציין כי מחירו של הרמקול צפוי לעמוד על 300 עד 400 דולר – מחיר גבוה משמעותית בהשוואה לרוב הרמקולים החכמים, שמחירם נע בדרך כלל סביב 100-200 דולר, למעט דגמים יוקרתיים של חברות כמו בוס וסונוס. הרמקול אמור להציע חוויה דומה לזו של ChatGPT בטלפון, אך להשתמש במודלים מתקדמים יותר, שיוכלו ללמוד את המשתמש, ולאורך זמן להתאים את השיחות והתגובות אליו. OpenAI לא מסרה תגובה לפרסום

במשך שנים רבות, דשבורד היה הכלי המרכזי שבאמצעותו ארגונים צרכו מידע עסקי, והצליחו בעיקר בדבר אחד: להציב תשובות חזותיות ומעובדות לשאלות שנצפו מראש. אבל נשאר אתגר מהותי: לענות במהירות על שאלות שלא תוכננו מראש, מבלי לנתב אותן דרך אנליסט. בשנים האחרונות צמחה קטגוריה חדשה של מערכות המכונות "לדבר עם הנתונים" (Talk-To-Your-Data), שבנויות על מודלי שפה, ומאפשרות לאדם לשאול שאלה בשפה יומיומית ולקבל תשובה שנשאבת ישירות מהנתונים ה-"חיים" של הארגון. מה שהשתנה לאחרונה הוא שהארכיטקטורה שסביבן הבשילה מספיק כדי להפוך את ההטמעה בסביבת הייצור לאמינה, ולא רק לשאיפה. מה מערכת "לדבר עם הנתונים" עושה בפועל? מאחורי תיבת הצ'ט הפשוטה, מערכת מתקדמת ל-"דיבור עם הנתונים" יכולה לפרש את השאלה, לאחזר את ההסכמה וההקשר העסקי, לייצר שאילתה, לרוב SQL, להריץ ולאמת אותה, ולהחזיר תשובה בשפה פשוטה, יחד עם תרשים ומקורות הנתונים ששימשו אותה. מימושים מתקדמים יותר עשויים להיות מבוססי סוכנים: הם מפרקים שאלה מורכבת לשלבים, קוראים לכלים לפי הצורך, בודקים את עבודתם ומנסים שוב כאשר התוצאה נראית שגויה. יתרון בולט נוסף הוא שהמערכות לא מוגבלות לנתונים מובנים. אותו סוכן יכול לאחזר גם תוכן לא מובנה כגון חוזים, מסמכי מדיניות או פניות תמיכה, ובאמצעות טכניקות אחזור מוגבר (RAG) לצרף אותו למספרים שבמחסן הנתונים. חיבור כזה בתשובה אחת הוא דבר שהבינה העסקית המסורתית מעולם לא תוכננה לספק. עוז נבו, שותף ומוביל תחום דאטה ו-AI בדלויט ישראל. צילום: עצמי חשוב לזכור שהגישה הסוכנית מוסיפה זמן תגובה, עלות ומצבי כשל ולכן, לשאלות פשוטות וחוזרות, לעיתים נעדיף Text-to-SQL מגודר, בעוד שהסוכן שמור לשאלות מורכבות או חוצות מקורות. איחוד מערכי דאטה מבוזרים המכשול ההיסטורי העומד בפני "מקום אחד לשאול בו שאלות" מעולם לא היה רק הממשק, אלא גם מערך הנתונים עצמו. ארגונים מפעילים מערכות מקומיות לצד יישומים בענן והרים של מסמכים, לעתים קרובות עם הגדרות או מוסכמות שמות לא עקביות וללא נתיב גישה מאוחד. במקרים רבים אין צורך להחליף את כל תשתיות הדאטה, אם כי בקנה מידה גדול יש לבחון היטב ביצועים, עלות וממשל. שני עקרונות עשויים לסייע באיחוד: פדרציה ו-וירטואליזציה של נתונים, שמאפשרת לסוכן הסקה על פני מחסנים ומערכות מקומיות דרך מודל זהות ומדיניות אחיד ו-"פרוטוקול ההקשר של המודל" (MCP). פרוטוקול זה מאפשר לחשוף מערכות כמוצרי נתונים מנוהלים שסוכן יכול לקרוא להם. עבור ארגונים עם פיקוח הדוק, היכולת להשאיר את הנתונים במקומם, תוך פתיחת גישה בשפה טבעית, עשויה להיות שיקול משמעותי. השכבה הסמנטית היא ציר המפתח מהניסיון הנצבר עולה שלעתים קרובות, הבעיות אינן נובעות מהזיות של המודל, אלא הן סמנטיות. המודל בוחר בטבלה הלא נכונה, מבצע צירוף (Join) ברמת פירוט שגויה או מבצע אגריגציה באופן לא נכון. שכבה סמנטית מנוהלת שמגדירה מדדים, ממדים, צירופים, רמת פירוט (Grain) והרשאות מעל הטבלאות הגולמיות מונעת את רוב השגיאות הללו עוד לפני שהשאילתה רצה, וגם הופכת כל תשובה לניתנת להסבר. זה מה שמאפשר לתשובה שיחתית להסכים עם הדשבורד במקום לסתור אותו. ארגונים שמפיקים ערך אמיתי מתייחסים לשכבה הסמנטית כאל תנאי מוקדם. בנייתה היא לעיתים מאמץ ארגוני של יישוב הגדרות מתחרות בין פיננסים, מוצר ותפעול לדוגמא, ולא רק התקנה טכנית. המשמעות היא שמרכז ארכיטקטורת הדאטה הוא כבר לא הדשבורד, ואף לא מחסן הנתונים, אלא שכבת הגישה והסמנטיקה המנוהלת, שאותה מתשאלים בני אדם ומכונות כאחד. להשלמת המענה לשאילתות שאינן מכוסות בשכבה הסמנטית נדרש לרוב שילוב עם Text-to-SQL מגודר. מה חשוב לעשות נכון? שלושה נושאים חייבים לקבל תשומת לב. ראשית, הממשל והאבטחה חייבים לחול על הסוכן בדיוק כפי שהם חלים על האדם: הרשאות ברמת הטבלה, השורה והעמודה, כך שסוכן לעולם לא יחשוף נתונים שהמשתמש לא זכאי להם, וכן מעקב ביקורת מלא אחרי כל שאילתה. מערכת שמתרגמת שפה לשאילתות הניתנות להרצה גם מרחיבה את משטח התקיפה, ולכן בקרות נגד הזרקה (injection) והרשאות יתר חשובות. שנית, את הדיוק יש למדוד באמצעות מנגנוני הערכה, אימות אוטומטי של השאילתות, ואדם-בתוך-הלולאה (Human-in-the-Loop) עבור פעולות בעלות השלכות. ושלישית, העלות, הביצועים והתשתית הסמנטית הם מציאויות הנדסיות שיש לתכנן מראש. עלויות מערכות מבוססות AI אינן דטרמיניסטיות בחיזוי עלויות, וזה נושא מהותי, שמעסיק את כלל הארגונים. בהנחה שבונים ממשקים בשפה טבעית מול הדאטה הארגונית, נשאלות השאלות: כמה אנחנו מוכנים לשלם על שאלה בממשק ואיך מודדים החזר על ההשקעה? אלה הן שאלות לא פשוטות, שדורשות ניתוח עסקי – כזה שאנחנו, בדלויט, נדרשים לבצע לעתים קרובות. מדידת העלות עצמה היא צעד ראשון והנדסי באופיו, אך האתגר הגדול יותר הוא הערכת תועלת רציפה כנגד KPIs שלעתים הם סובייקטיביים וייחודיים לכל ארגון. מסגרת הפעלה מגודרת והדרגתית, שמאפשרת ללמוד את פרופיל העלות-תועלת בקנה מידה מבוקר לפני התחייבות רחבה, היא גישה מעשית שארגונים רבים בוחרים בה. הכותב הינו שותף ומוביל תחום דאטה ו-AI בדלויט ישראל.