אילה מילר, מי שכיהנה כראש תחום פיתוח ההון האנושי להיי-טק ברשות החדשנות וכסמנכ"לית אחריות תאגידית גלובלית בטבע מצטרפת לוועד המנהל של SID-ישראל – ארגון הגג של קהילת הפיתוח הבינלאומי והסיוע ההומניטרי בישראל. לצד מילר מונתה לוועד המנהל גם פרופ' דורית ניצן, מומחית בעלת שם עולמי בתחומי בריאות הציבור. מילר, מנהלת מטה התיאום הלאומי לצפון וסמנכ"לית אסטרטגיה בפורום הכלכלי-חברתי מבית נשיאות המגזר העסקי, תיכנס כאמור לתפקיד חברת הוועד המנהל של SID-ישראל – הארגון מאגד יותר מ-150 ארגונים, חברות, גופים אקדמיים, משקיעים ומומחים עצמאיים הפועלים בתחומי הפיתוח והסיוע ההומניטרי בישראל ובעולם. היא מביאה עימה יותר מ-20 שנות ניסיון בהובלת אסטרטגיה, שינוי ארגוני ובניית שותפויות בין המגזר העסקי, הציבורי והחברתי. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", היא מובילה פלטפורמות לאומיות לשיתוף פעולה רב-מגזרי בתחומי החירום והשיקום במסגרת תפקידה במטה התיאום הלאומי לצפון. צפריר אסף, יו"ר הוועד המנהל של SID-ישראל, מסר: "הצטרפותה של אילה מילר היא חיזוק משמעותי לוועד המנהל ולקהילת SID כולה. אילה מביאה איתה ניסיון רב בחיבור בין המגזר העסקי, הממשלה והחברה האזרחית, ובהובלת שותפויות מורכבות ומהלכים רחבי היקף. הניסיון שלה בעולם העסקי, בהיי-טק ובבניית שיתופי פעולה יסייע לנו להרחיב את החיבורים בין קהילת הפיתוח והסיוע הישראלית לבין המגזר העסקי והטכנולוגי, ולרתום יותר ידע, חדשנות ומשאבים ישראליים להתמודדות עם אתגרים בישראל ובעולם". לצד מילר מונתה לוועד המנהל, כאמור, גם פרופ' ניצן, מומחית בעלת שם עולמי בתחומי בריאות הציבור, הרפואה ההומניטרית וניהול מצבי חירום. פרופ' ניצן כיהנה במשך יותר מ-17 שנה בתפקידים בכירים בארגון הבריאות העולמי (WHO), וכיום עומדת בראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון.

פניקס קונטקט ישראל הודיעה על מינויו של אלכס פלדמן לתפקיד מנהל פיתוח עסקי בתחום הביטחוני, כחלק מהרחבת פעילותה בשווקים אסטרטגיים בישראל. פלדמן מביא עימו יותר מ-23 שנות ניסיון בתחום המכירות והפיתוח העסקי, לצד היכרות מעמיקה עם התעשייה הישראלית וניסיון רב בעבודה מול לקוחות בתחומי התעשייה, התשתיות והביטחון. במסגרת תפקידו יהיה פלדמן אחראי על הרחבת פעילות החברה במגזר הביטחוני, פיתוח הזדמנויות עסקיות חדשות, חיזוק קשרים עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, וקידום שיתופי פעולה ארוכי טווח עם גופים מובילים במשק. המינוי מהווה חלק ממהלך אסטרטגי רחב של פניקס קונטקט ישראל להעמקת פעילותה בשוק הביטחוני, שנמצא בשנים האחרונות בתהליך מואץ של דיגיטציה, אוטומציה ושילוב טכנולוגיות מתקדמות. מגמות אלה מייצרות דרישה גוברת לפתרונות שמשלבים אספקת חשמל אמינה, תקשורת רציפה בין מערכות ויכולות בקרה מתקדמות, במטרה להבטיח רציפות תפעולית, זמינות גבוהה ויכולת התמודדות עם סביבות עבודה מורכבות ותובעניות. ארגונים ביטחוניים ותעשיות מתקדמות נדרשים כיום להתמודד עם היקפי מידע הולכים וגדלים, דרישות מחמירות לאמינות תפעולית וצורך בקבלת החלטות בזמן אמת. מציאות זו מחייבת תשתיות מתקדמות, המאפשרות חיבור רציף בין רכיבי השדה, מערכות הבקרה והמערכות הארגוניות, תוך שמירה על יציבות תפעולית, אבטחת מידע ויכולת התאמה לשינויים טכנולוגיים. פתרונות החברה מסייעים ללקוחות לייעל תהליכים, לשפר את ניהול המשאבים ולהבטיח זמינות גבוהה של מערכות קריטיות לאורך זמן. תחומי הפעילות של פליקס קונטקט בין תחומי הפעילות המרכזיים של פניקס קונטקט ניתן למצוא פתרונות בתחומי החשמל, האלקטרוניקה התעשייתית ומערכות הבקרה, לצד מערכות תקשורת תעשייתית, ספקי כוח, הגנות מתח, פתרונות לניהול והעברת נתונים ופלטפורמות אוטומציה מתקדמות. טכנולוגיות אלה מיושמות במגוון רחב של פרויקטים בתחומי התעשייה, האנרגיה, התשתיות והביטחון, ומשמשות בסיס למערכות שבהן אמינות, בטיחות ורציפות תפעולית מהוות תנאי הכרחי להצלחה. הביקוש הגובר למערכות חכמות ומקושרות מייצר צורך בפתרונות המאפשרים אינטגרציה בין עולמות החשמל, התקשורת והבקרה. באמצעות שילוב בין רכיבי חומרה תעשייתיים, מערכות תקשורת מתקדמות ופלטפורמות אוטומציה פתוחות ניתן ליצור סביבת עבודה אחודה שמאפשרת שיפור ביצועים, ניהול יעיל יותר של משאבים והפחתת זמני השבתה. יכולות אלה הופכות למשמעותיות במיוחד בפרויקטים ביטחוניים ותשתיתיים, שבהם כל רכיב במערכת חייב לפעול ברמת אמינות גבוהה ובתיאום מלא עם כלל המערכות הסובבות אותו. פניקס קונטקט על קצה המזלג פניקס קונטקט היא חברה משפחתית גלובלית, שמרכזה בבלומברג, גרמניה. היא פועלת מאז 1923 בתחומי האלקטרוניקה התעשייתית, החשמל ומערכות הבקרה. הקבוצה מעסיקה כ-21 אלף עובדים ברחבי העולם, פועלת באמצעות יותר מ-100 חברות בת ונציגויות, ומספקת פתרונות לתעשייה, אנרגיות מתחדשות, תשתיות ומערכות אוטומציה מתקדמות. לאורך השנים ביססה החברה מעמד של שותפה טכנולוגית עבור יצרנים, מפעילי תשתיות וארגונים תעשייתיים ברחבי העולם. שילוב הידע ההנדסי, הניסיון המצטבר וההשקעה המתמשכת בחדשנות מאפשרים לחברה לתמוך בפרויקטים מורכבים לאורך כל מחזור החיים שלהם – משלב התכנון והאפיון, דרך ההקמה וההטמעה ועד לתפעול השוטף והתחזוקה. בחברה מציינים כי הרחבת הפעילות במגזר הביטחוני מהווה נדבך משמעותי באסטרטגיית הצמיחה שלה לשנים הקרובות. מינויו של פלדמן נועד לתמוך בהעמקת הנוכחות בשוק זה, לחזק את הקשר עם לקוחות ושותפים אסטרטגיים, ולהנגיש את הידע, המוצרים והפתרונות של פניקס קונטקט לפרויקטים ביטחוניים ותעשייתיים מתקדמים בישראל.

אלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים אוטיסטים, הכריזה הבוקר (ג') על השקת ALUTech – תוכנית האצה לסטארט-אפים ומפתחים שפועלים בתחום האוטיזם.  התוכנית מציעה גישה ישירה לאוכלוסיית יעד של עשרות אלפי אנשים ומשפחות, לצד 50 שנות ידע קליני ומקצועי ורשת מנטורים – ובראשה ועדה מייעצת של בכירי היי-טק ו-AI, שנרתמו בהתנדבות לבחור את הסטארט-אפים. ההרשמה לתוכנית תיפתח היום (ה-21 ביולי 2026), ותאפשר לסטארט-אפים ויזמים להירשם במשך שנה לתוכנית אישית שתימשך שלושה חודשים. הנתונים בארץ ובעולם מצביעים על קהילה רחבה וצומחת, הזקוקה לפתרונות מותאמים. על פי ארגון הבריאות העולמי, כ-1% מאוכלוסיית העולם מאובחנת על הרצף האוטיסטי, נתון המשקף כ-78 מיליון בני אדם ברחבי העולם. מגמה זו מורגשת היטב גם בישראל: על פי נתוני הביטוח הלאומי, בישראל יש כ-68,000 ילדים מאובחנים על הרצף האוטיסטי, בקצב גידול שנתי של 18%-20% בשנה. נתונים אלו מדגישים לא רק את היקף קהל היעד, אלא בעיקר את הפוטנציאל המשמעותי והביקוש הגובר לכלים ופתרונות טכנולוגיים עבור אוכלוסייה זו והמשפחות. הרבה מהפתרונות הטכנולוגיים שמנסים לתת מענה לקהל הזה נתקלים בחסמים מגוונים: לסטארט-אפים אין גישה לאוכלוסייה, מחסור בידע קליני, והיעדר ערוץ מובנה לאמת פתרונות – ALUTech באה לסגור את הפער הזה. מעניקה סיוע ותמיכה לילדים ובוגרים אוטיסטים. האגודה הלאומית אלו"ט. צילום: שלומי מזרחי התוכנית תתמקד בשלושה אתגרים מרכזיים שאלו"ט זיהתה התוכנית בנויה סביב שלושה אתגרים מרכזיים שאלו"ט, בסיוע אוטיסטים ואנשי מקצוע, זיהתה כחסרים מענה: התאמה חושית של סביבות, זיהוי מצוקה מוקדמת וויסות רגשי, ותיווך חברתי ופיענוח קודים. בשלב הראשון יתקבלו עשרה סטארט-אפים שיעברו כל אחד מהם באופן אישי תוכנית של 12 שבועות שכוללת פגישות דו-שבועיות עם מנטורית ייעודית מאלו"ט, גישה מובנית לאוכלוסייה לצורך פיילוט, משוב ישיר מאוטיסטים ומרכזת הנגשה, וחיבורים לגורמים מממנים ואנשי מקצוע רלוונטיים. בנוסף, חברת וויקס (Wix) תומכת בפרויקט ותעניק ליזמים שלוש הרצאות בנושאי יזמות והרצאה של Base44, שיתקיימו בקמפוס וויקס. המנגנון הכלכלי נועד להוריד חסמי כניסה לאפס: ההשתתפות חינמית לחלוטין, ללא מניות וללא העברת IP. התוכנית פתוחה גם לפתרונות טכנולוגיים שלא פותחו במקור עבור קהילת האוטיזם, ובלבד שניתן להתאימם לצרכיה.  את הפרויקט מלווה וועדה מייעצת של בכירי היי-טק ו-AI, שנרתמו בהתנדבות מלאה, ובהם: עינת שמעוני סמנכ"לית בכירה וחוקרת טרנדים טכנולוגיים ב-STKI; אמיר שבט – משקיע בכיר בסטארט-אפים בתחילת דרכם ובכיר לשעבר בטוויטר (Twitter); טוויץ' (Twitch) וגוגל (Google); יהונתן וקסלר, CTO וממייסדי  Q-AI, שנקנתה על ידי אפל (Apple); יואב חפר, יועץ למנכ"ל, יזם, לשעבר מנכ"ל אלו"ט; אפרת מנצור – יועצת אסטרטגית בתחום ה-AI המלווה את אלו"ט בתחום הטמעת AI; שירי טלר, מנהלת בכירה בתחום התפעול בחברת למונייד (Lemonade); גדי וינריב, יו"ר אלו"ט; דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט; קרן כהנא, מובילת תחום ה-AI באלו"ט; ונעם אורן, מנמ"ר אלו"ט. דדי עטאס, מנכ"ל אלו"ט: "כעמותה הלאומית בתחום האוטיזם בישראל אנו רואים בקידום פתרונות טכנולוגיים לאוכלוסייה זו כחלק מהמשימה שלנו. פתרונות טכנולוגיים שיסייעו לאוטיסטים יסייעו לאנשים עם מוגבלויות שקופות נוספות, כמו פוסט טראומתיים. ALUTech יודעת לתת מה שחסר לכל יזם שרוצה לבנות כלי שיתן מענה לצרכים האמיתיים של האוטיסטים ובני משפחותיהם: קהילה, ידע ושטח. היתרון שלנו טמון בנשות מקצוע מובילות ומומחיות בתחומן, פריסה ארצית וצוותי עבודה שפוגשים את האוכלוסייה הזו כל יום". אמיר שבט, חבר הוועדה המייעצת של ALUTech, הוסיף: "מה שמייחד את התוכנית הזו הוא שאנחנו מתכננים לחבר באופן ישיר בין סטארט-אפים ויזמים שרוצים לפתור בעיה בתחום האוטיזם, לבין קהל הלקוחות שלהם. זהו קשר שאלו"ט נמצאת בעמדה הטובה ביותר לאפשר. כך נוצר פוטנציאל לערך מיידי עבור כל הצדדים".

סמסונג אלקטרוניקס אמריקה (Samsung Electronics America) נמצאת בעיצומו של מהלך רה-ארגון דרמטי, שבמסגרתו תעביר את מטה הפעילות המרכזי שלה בארה"ב מהעיר אנגלווד קליפס שבניו ג'רזי לפלאנו, טקסס, עד סוף השנה.  המעבר המורכב מלווה בגל פיטורים נרחב: על פי מסמכי התרעה רשמיים (המתחייבים מחוק ה-WARN האמריקני), 739 משרות יקוצצו בניו ג'רזי – נתון המהווה למעלה מ-60% מכוח האדם בקמפוס הזכוכית החדש של החברה, שנחנך רק בספטמבר האחרון. בנוסף לקיצוץ זה, כמאה עובדים מחטיבת המובייל בפלאנו יאבדו את עבודתם, כמו גם 179 משרות מחברת הבת סמסונג SDS אמריקה (Samsung SDS America), המספקת שירותי IT. בפועל, כך מסתמן, מדובר בקיצוץ מאות משרות בתחום מוצרי האלקטרוניקה בארה"ב. בסמסונג מתעקשים למסגר את המהלך כרה-ארגון אסטרטגי ולא כצמצום הנובע ממשבר או קושי תזרימי. החברה ציינה כי למרבית העובדים המושפעים בניו ג'רזי הוצעו חבילות רילוקיישן לטקסס, ומסרה בתגובה לסוכנות הידיעות רויטרס (Reuters) כי מטרת העברת המטה היא "לקדם שיתוף פעולה הדוק יותר, לשלב צוותים נוספים באקו-סיסטם טכנולוגי ו-AI צומח, ולייעל את המבנה הארגוני". עם זאת, החברה הודתה בהצהרותיה הרשמיות באשר למהלך כי "תהליך זה יכול להוביל לשינויים במבנה כוח האדם שלנו, כגון עובדים שאינם יכולים לבצע רילוקיישן או פונקציות מסוימות שעוברות אופטימיזציה כדי להבטיח שהתפקידים שלנו תואמים לסדרי העדיפויות העסקיים". SAMSUNG IS LEAVING NEW JERSEY. 739 JOBS CUT ON THE WAY OUT. Cutting over 700 roles and moving HQ to Texas. Samsung files nearly 40% of their H-1B filings across 5 main entities in Texas. Coincidence? pic.twitter.com/CPVLmXqCUt — LayoffHedge (@LayoffAI) July 20, 2026 "הפרויקט בטיילור מתוכנן להיות פעיל עד סוף השנה" ריכוז המאמצים וכוח האדם בטקסס אינו מקרי ומהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה של סמסונג. מעבר למטה המובייל בפלאנו ולמפעלים הקיימים באוסטין, החברה נמצאת בשלבים מתקדמים של הקמת מפעל ייצור שבבים חדיש ומתקדם בעיר טיילור שבטקסס, בהשקעת עתק של 17 מיליארד דולר.  מישל גלייז, דוברת סמסונג אלקטרוניקס, סיפקה ל-Taylor Press עדכון אופטימי לגבי הקמפוס ההולך ונבנה: "הפרויקט של סמסונג בטיילור מתוכנן להיות פעיל עד סוף השנה… אנו צופים שמצבת העובדים שלנו בטיילור תעמוד על 1,500". התשתיות החדשות קורצות גם לשותפות עסקיות ענקיות, כמו חברת טסלה (Tesla), שחתמה עם סמסונג על עסקת ייצור לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים בארכיטקטורת 2 ננומטר. אילון מאסק, מנכ"ל ענקית הרכבים החשמליים, הדגיש את חשיבות המהלך כשציין כי "המיקום האסטרטגי של מפעל טיילור של סמסונג בטקסס הוא חשוב מאוד". הפיטורים הללו, המשפיעים בעיקר על חטיבות מוצרי הצריכה וכן על חטיבת המובייל של החברה, מתרחשים בנקודת זמן אירונית עבור הקונצרן הדרום-קוריאני. מהפכת הבינה המלאכותית יצרה דרישה עצומה לשבבי זיכרון, וזו עתידה לארגן לחטיבת השבבים של סמסונג רווח תפעולי רבעוני שובר שיאים של קרוב ל-58 מיליארד דולר. אלא שאותה התייקרות חדה בעלויות רכיבי הזיכרון פוגעת כעת בשולי הרווח של חטיבת הסלולר, אשר נאלצת לרכוש אותם במחיר מופקע. ברקע התחרות הגוברת מצד אפל (Apple) ומותגים סיניים זולים, חטיבת המובייל צפויה כעת לרשום את ההפסד הראשון אי פעם בתולדותיה.

"עושים בנקאות אחרת" היה פעם סלוגן פרסומי של אחד הבנקים הגדולים. בשנים האחרונות, עם כניסתם של הבנקים הדיגיטליים, כמו אש ו-וואן זירו, הבנקאות הפכה להיות לגמרי אחרת ממה שהכרנו בעבר. היא ידידותית למשתמש, ואם הרצל יגיד שמי שהיה באחרונה בסניף הבנק שלו ירים את היד – לא נראה הרבה ידיים מורמות, אם בכלל. בתקופה האחרונה, תפקיד הבנק השתנה, והוא נוטל חלק הרבה יותר אקטיבי מבעבר בחיים הפיננסיים שלנו. הוא כבר לא רק שומר על הכסף שלנו בכספות, אם להשתמש בדימוי פשטני. את חלק לא מבוטל מהשינוי של תפקיד הבנק בחיינו ניתן לייחס לבינה המלאכותית, שבדומה לוורטיקלים אחרים, חוללה שינוי מהפכני בשוק שהיה פעם אפרורי מאוד. רציתי להאיר זרקור על הנושא וישבתי לשיחה עם ניב נצר, מנהל מוצר ב-וואן זירו. נצר משווה את רמות התפעול של בינה מלאכותית בבנקאות לתחום הנהיגה האוטונומית, שאיש מוכר בו הוא אחד ממייסדי הבנק, פרופ' אמנון שעשוע. לדברי נצר, בדומה לנהיגה אוטונומית, בבנק הדיגיטלי יש ארבע רמות תפעול, או ארבעה שלבים, של בינה מלאכותית מול לקוחות: השלב הראשון הוא בנקאות מסורתית, ללא שום אלמנט חכם. השלב השני הוא פרו-אקטיבי – הודעות על אירועים וקצת רכיבים חיזויים, כמו "אתה עלול להיכנס למינוס" או "בוא תפתח חשבון חיסכון" אם יש לך יתרה גדולה. רוב הבנקים כבר עושים את זה. ניב נצר, מנהל מוצר ב-וואן זירו. צילום: אור לוי השלב השלישי מבוססת על ניתוח דפוסי שימוש אישיים של הלקוח, ובנקודה הזו הבנקאי או הבנקאית החכמה (לזו של וואן זירו קוראים אלה) משתמשים ביכולות הבינה המלאכותית ומציעים הצעות מותאמות אישית ללקוח, מתוך היכרות אישית של ממש. מעל כל אלה נמצא השלב הרביעי, שלדברי נצר וואן זירו כבר הגיע אליו. בשלב זה מדובר כבר בבינה מלאכותית יוצרת – הבנק מאפשר ללקוחות לבקש מאלה בקשות למידע בשפה חופשית ולהחליט על מה הם מעוניינים לקבל עדכונים. כך, למשל, הלקוח יכול לשאול כמה עולה לו הריבית, ולקוח אחר יכול לברר כמה הוא מוציא בחודש על וולט. גם ערכות הנתונים והעולמות שמהם בנקאי ה-AI שואב מידע מתרחבים למקורות מידע שמחוץ לגבולות הבנק המטפל, כמו בנקים אחרים וחברות אשראי. כך הלקוח יכול לקבל תמונה מלאה על ההוצאות והפיננסים שלו. "הנגישות הפשוטה לעולם הפיננסי – הדור הבא של הבנקאות" לדברי נצר, "הנגישות לעולם הפיננסי, שמאפשרת לחבר כל כך הרבה סוגי מידע ולהנגיש אותו ללקוח, היא הדור הבא של עולם הבנקאות. המידע הזה מאפשר ללקוח להתנהל פיננסית יותר טוב, ושהכסף יעבוד עבורם. יש אמנם פער בין דורי, אבל ככל שזה פשוט יותר – כך הוא מצטמצם. קל להבין משפט כמו 'תגיד לי מה אתה רוצה ואני אעשה את זה עבורך'. ה-AI היא המנוע לכך, כמו שהיא המנוע להרבה דברים אחרים". "ב-וואן זירו, אנחנו עושים עבודה של 360 מעלות", הסביר נצר. "אלה מעדכנת לקוחות, עם בערך 2,000 מקרים בחודש, על אוברדראפט בבנק אחר, ומציעה להעביר כסף מהחשבון בוואן זירו. זו חשיבה שכאילו היא לא נכונה עבורנו עסקית, אבל היא ממוקדת לקוח". "זה מאוד רלוונטי לעולם החיסכון הפנסיוני", המשיך. "הלקוח יכול להיכנס לאפליקציה, לראות מה קורה עם החיסכון הפנסיוני שלו הן אצלנו והן במקומות אחרים. למשל, להבין שלא הופקד לו החודש חיסכון פנסיוני. ראינו שזה עוזר מאוד לאנשים". שינוי מקצה לקצה גם בעבודה של הבנקאי האנושי בדומה לתעשיות אחרות שסקרתי כאן, במדור, חדירתה של הבינה המלאכותית משנה מקצה לקצה גם את העבודה היומיומית של הבנקאים, הטלרים ושאר העובדים האנושיים של הבנק. היא נוטלת מהם את המשימות השגרתיות, מעבירה אותן לנציג השירות הדיגיטלי ומפנה את העובדים להתעסק במקרים המורכבים יותר. במקרה של הבנקאות הדיגיטלית, המספרים מסחררים – לטענת נצר, אלה מנהלת כיום 85% מהאינטראקציות עם הלקוחות של וואן זירו. אלה, הבנקאית הדיגיטלית של וואן זירו. צילום: וואן זירו עם זאת, הוא הדגיש כי "אנחנו לא רוצים להחליף את הבנקאי האנושי, אלא רוצים לייצר הרמוניה בין אלה לבינו. אלה לא יכולה לעשת את הכול, וברגע שהיא נתקלת במקרה כזה – היא מסכמת את הצרכים של הלקוח ומעבירה את הטיפול לבנקאי האנושי. ככה אנחנו חוסכים גם את הצורך לספר לבנקאי את כל הסיפור מחדש. גם הלקוחות מרוצים וגם הבנקאים, כי הם מתעסקים עם הדברים היותר מעניינים". נצר סיפר ש-"כרגע אנחנו לא מאפשרים ביצוע פעולות דרך AI (וזאת הרמה החמישית – נ"ל), אבל זה במפת הדרכים שלנו. זה אמנם היה אפשרי עוד כשיצאנו עם אלה, אבל הלקוחות לא סומכים על הדבר הזה. הגישה של הלקוחות השתנתה עם האימוץ של הבינה המלאכותית, ולכן נחזיר את זה בהמשך". "אלה היא הבנקאית הכי טובה שלנו", סיכם נצר. "בנינו צוות שתפקידו הוא לנהל את אלה – המנהלים שלה עוקבים אחרי התשובות שהיא נותנת ובודקים אותן. הבדיקות הן אוטומטיות בחלקן הגדול, אבל יש בכל יום גם בדיקות ידניות, כמו שבודקים עובדים אנושיים. אלא שכאן מנהלים 'עובד' שעורך מעל 10,000 שיחות עם לקוחות ביום, וההשפעה מדהימה". הוא שאמרנו – מהפכה בעולם הבנקאות.

התאחדות התעשיינים הודיעה על הקמת מרכז להטמעת בינה מלאכותית בתעשייה, במטרה להאיץ את כניסת טכנולוגיות ה-AI אל מפעלי התעשייה ולהפוך אותן לכלי עבודה מעשי, נגיש ומשמעותי. המרכז יהווה תשתית לאומית לתעשייה ויעסוק, בין היתר, בתמיכה בפיילוטים ובניסויי היתכנות, בהכשרות ובהדרכות מקצועיות, בהקמת קהילות ידע ופורומים ללמידת עמיתים, בקיום כנסים ייעודיים, במיפוי טכנולוגיות מתקדמות ובחיבור מפעלי התעשייה וחברות ההיי-טק לפתרונות טכנולוגיים, גופי מחקר ומוסדות אקדמיים. "על התעשייה הישראלית להפוך לחוד החנית ביישומי ה-AI" בראש המרכז יעמוד נעם גולדשטיין, אשר ישמש כיו"ר המרכז בהתנדבות. גולדשטיין כיהן בעבר כנשיא חטיבת האשלג ב-ICL וכמנכ"ל מפעלי ים המלח. "על התעשייה הישראלית להפוך לחוד החנית ביישומי הבינה המלאכותית, מה שישפר את הפריון וכושר התחרות ויתרום רבות לכלכלה", אמר גולדשטיין. המרכז יישען על אגפי ומשאבי ההתאחדות וביניהם: איגוד ההייטק, אגף הכלכלה, המכללה להכשרות וניהול ועוד, וזאת לצד חיזוק במומחים וגורמי מקצוע, בהתאם לצורך וככל שיידרש. כמו כן, הקרן ההדדית של המעסיקים תתמוך בחבריה אשר ישתמשו בשירותי המרכז להטמעת ויישום כלי AI. נשיא התאחדות התעשיינים, אברהם נובוגרוצקי: "הקמת המרכז נועדה לצמצם את המרחק שבין החדשנות הטכנולוגית לבין רצפת הייצור. המרכז מבקש להפוך את הבינה המלאכותית ממושג שמעסיק בעיקר חברות טכנולוגיה ויחידות חדשנות לכלי עבודה מרכזי בתעשייה הישראלית. אתמול פרסמנו סקר שערכה התאחדות התעשיינים על סמך נתוני הלמ"ס, שמצא פערים משמעותיים בקצב אימוץ הבינה המלאכותית בתעשייה, לעומת הקצב בתעשיית ההיי-טק. על פי סקר זה, רק 42 אחוזים מכלל מפעלי התעשייה אימצו כלי AI בתהליכי ייצור, לעומת 76 אחוזים בחברות תוכנה ופיתוח.

בשנים האחרונות מייסדים למדו לדבר באופן אוטומטי על Runway – כמה כסף נשאר בקופה, לכמה חודשים הוא מספיק, מתי נכון לצאת לסבב גיוס נוסף, ואיפה אפשר להתייעל בלי לפגוע בצמיחה – אבל המציאות הכלכלית החדשה של סטארט-אפים ישראליים מחייבת להסתכל על ה-Runway בצורה רחבה יותר.   בחודשים האחרונים, במקביל להתחזקות השקל מול הדולר ולאימוץ ההולך וגובר של פתרונות AI, יותר ויותר חברות מגלות שקצב שריפת המזומנים שלהן מושפע מגורמים שלא היו במרכז השיח עד לפני זמן לא רב. מייסדים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ומנהלי טכנולוגיה צריכים להתחיל להתייחס לעלויות AI כמו לכל רכיב תפעולי מרכזי אחר. לא כמשהו שבודקים בדיעבד, אלא כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי כשהדולר נחלש ה-Runway מתקצר רוב הסטארט-אפים בישראל מגייסים את ההון שלהם בדולרים, אך חלק משמעותי מההוצאות השוטפות שלהם מתבצע בשקלים – למשל, שכר עובדים, ספקים מקומיים, שכירות, שירותים ותפעול. כשהדולר נחלש מול השקל, כל דולר שגויס שווה פחות במונחים של ההוצאות בפועל. זו אינה רק תנודה פיננסית או אירוע חשבונאי. מדובר בשחיקה ישירה של מרחב הפעולה של החברה.[Text Wrapping Break][Text Wrapping Break]. בשנים האחרונות עלות השימוש במודלים עצמם נמצאת במגמת ירידה, בזכות התחרות בין ספקיות ה-AI והשיפור ביעילות המודלים. אך במקביל, היקף השימוש גדל בקצב מהיר הרבה יותר. מוצרים מבצעים יותר קריאות למודלים, משלבים סוכני AI, עובדים עם חלונות קונטקסט ארוכים יותר ומבצעים תהליכים מורכבים יותר. התוצאה היא שבמקרים רבים החשבון הכולל של החברה עבור ה-AI ממשיך לגדול.  בשלבי הפיתוח הראשונים, שימוש ב-AI נראה לעיתים כמו עוד שירות ענן או עוד API, אך כשהמוצר מתחיל לצבור משתמשים, ההוצאה הזו הופכת במהירות לסעיף תקציבי משמעותי.  נקודת העיוורון: כמה באמת עולה כל אינטראקציה? אחד הדברים שמאפיינים חברות בשלבי Seed ו-Series A, הוא בניית מוצר מבוסס AI. אך הן אינן בונות במקביל מודל כלכלי מלא של עלויות השימוש. הן יודעות כמה עולה לגייס מפתח, כמה עולה קמפיין שיווקי או שרת בענן, אבל לא תמיד הן יודעות כמה עולה כל אינטראקציה של משתמש, מה יקרה כשהיקף השימוש יגדל פי עשרה, ואיך זה ישפיע על הרווחיות. מייסדים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ומנהלי טכנולוגיה צריכים להתחיל להתייחס לעלויות AI כמו לכל רכיב תפעולי מרכזי אחר. לא כמשהו שבודקים בדיעבד, אלא כחלק בלתי נפרד מהמודל העסקי. האם כל פעולה באמת מחייבת קריאה למודל? האם ניתן להשתמש במודל קטן או יעיל יותר? האם התמחור של המוצר משקף את עלות ה-AI? והאם החברה יודעת לזהות את הרגע שבו צמיחה במספר המשתמשים מתחילה להפוך לצמיחה בהוצאות? האתגר האמיתי: שני כוחות שמעצבים מחדש את ה-Runway דווקא בתקופה שבה התחזקות השקל שוחקת את ערך ההון שגויס, חברות רבות משקיעות יותר ב-AI כדי להתייעל, להאיץ את הפיתוח ולייצר יתרון תחרותי. ההתייעלות הזו אמנם מייצרת ערך, אבל היא גם יוצרת מבנה עלויות חדש.  לכן, גם ניהול החשיפה למטבע וגם ניהול כלכלת ה-AI צריכים להפוך לחלק מאותה שיחה ניהולית. לא די שסמנכ"ל הכספים יעסוק בשער הדולר והמנהל הטכנולוגי יעסוק במודלים. ההחלטות הללו משפיעות זו על זו, ובסופו של דבר כולן מתכנסות לשאלה אחת – כמה זמן באמת נשאר לחברה עד שתזדקק להון נוסף.  החברות שיצליחו בשנים הקרובות לא יהיו בהכרח אלה שיגייסו את הכי הרבה כסף או יטמיעו הכי הרבה-AI. הן יהיו אלה שיבינו את הכלכלה שמאחורי הטכנולוגיה, ימדדו נכון את העלויות שלהן ויקבלו החלטות על בסיס נתונים ולא על בסיס תחושות. בסופו של דבר, Runway הוא כבר לא רק מספר שמופיע במצגת למשקיעים. בעידן ה-AI, הוא נקבע לא רק לפי כמה כסף גייסת, אלא גם לפי כמה חכם אתה מנהל אותו.  כותב המאמר הוא מנהל תחום סטארט-אפים בבינת תקשורת

קלאודרייד (Cloudride) משיקה את OverC-AI – פלטפורמה ייעודית עבור מקבלי החלטות כלכליות וטכנולוגיות, המציגה תמונה פיננסית מלאה ומדויקת על הוצאות ה-AI השונות בארגון: סוכנים אוטונומיים, מודלים ועומסי עבודה בענן. בלי הפתעות בחשבונית ובשיתוף פעולה מלא בין אנשי הכספים לצוותי הפיתוח. המערכת נועדה לגשר על הפער המובנה שבין מחלקות הפיתוח וההנדסה, ומספקת כלים מתקדמים לאופטימיזציה של עומסי עבודה של AI, מבלי להאט את קצב הפיתוח. הדשבורד הראשי של OverC-AI – פלטפורמה לשיקוף וניהול עלויות AI בענן. צילום: צילום מסך על ידי חברת קלאודרייד השטח המת של ה-AI: מה שאתם לא רואים עולה לכם ביוקר ככל שחברות פורסות יותר ממשקי צ'אט, מודלים בקוד פתוח ומערכות AI אג'נטיות (Agentic AI), מתפתח בארגון "שטח מת" פיננסי עצום. עומסי העבודה של ה-AI צורכים טוקנים ומשאבי מחשוב באופן שקט וכמעט ללא יכולת מעקב סדירה. OverC-AI נועדה לפתור בדיוק את החיכוך היומיומי שנוצר בארגונים בין ה-CFO שמתריע כי "עלויות ה-AI יוצאות משליטה", לבין ה-VP R&D שדורש "המתחרים שלנו עוקפים אותנו בסיבוב, אנחנו חייבים עוד משאבים!". המערכת מאפשרת לארגון לראות, לקבוע ולנהל את כלכלת ה-AI שלו בצורה חלקה. שלוש יכולות הליבה: ניטור, הגדרת גבולות וניהול שוטף בניגוד לכלים ריאקטיביים המציגים את תמונת המצב רק בדיעבד – לאחר שחשבון הענן כבר הגיע – פלטפורמת OverC-AI מונעת את חריגות התקציב קרוב לזמן אמת. הפלטפורמה מתבססת על שלושה עוגנים מרכזיים: ????️ SEE נראות מלאה: קבלת תמונת מצב קרובה לזמן אמת על כל משתמש, אייג'נט ומודל בארגון. המערכת מספקת פירוט עלויות מדויק לכל מודל LLM, שיוך צריכה לפי צוותים, פרויקטים וערוצי צריכה, וכן מעקב ממוקד אחר אייג'נטים אוטונומיים הפועלים ברקע וצורכים טוקנים "מתחת לרדאר". ???? SET הצבת גבולות ברורים: הגדרת מכסות ותקרות תקציב מדויקות (Budget Caps & Quotas) לכל זהות, משתמש, צוות או אייג'נט. המערכת מבטיחה אפס הוצאות לא משויכות, כך שכל טוקן שנצרך ממופה אוטומטית לפרויקט פנימי או סביבת עבודה מוגדרת. ???? MANAGE אכיפה מבוססת זהות: הפלטפורמה מאפשרת אכיפת הרשאות מבוססת IAM מבלי לפגוע בביצועים (Zero-latency). ברגע שזהות מגיעה לתקרה שהוגדרה לה, המערכת מפעילה Instant IAM Deny שמנתק גישה בבטחה באופן אוטומטי. עומסי העבודה של ה-AI צורכים טוקנים ומשאבי מחשוב באופן שקט וכמעט ללא יכולת מעקב סדירה – חלוקה למודלים בפלטפורמת OverC-AI. צילום: צילום מסך על ידי חברת קלאודרייד כשה-CFO פוגש את ה-VP R&D: המערכת שמחברת בין כל הקצוות בארגון העלות הכוללת, כמות הטוקנים והאירועים החריגים, מוצגים במערכת על גבי דשבורד דינמי, המאפשר מבט ממעוף הציפור עד הפרט הקטן ביותר של כל פעילות הבינה המלאכותית בארגון שלכם – מהרמה הפיננסית, כמו למשל באפשרות לתיוג אוטומטי ושיוך עלויות לדיווח P&L מדויק, ועד הרמה הטכנולוגית, כדוגמת הצגת נתוני צריכה המאפשרים לתכנן קדימה, לזהות צווארי בקבוק ולצמוח באחריות. רוצים לראות איך OverC-AI עובדת על הסביבה שלכם? לחצו כאן לתיאום דמו עם מומחי קלאודרייד