דו"ח האחריות התאגידית לשנת 2025 שמפרסמת היום בזק מציג את הישגיה, יעדיה והאתגרים לשנים הבאות בתחומי סביבה, חברה וממשל של הקבוצה, הכוללת את פלאפון, yes ובזק בינלאומי Tech. לצד שימור החוסן הלאומי של ישראל בתקופת חירום, צמצום הפער הדיגיטלי, קידום גיוון והכלה, ומאמצים מתמשכים לצמצום השפעות סביבתיות, הדו"ח השנה מציג התקדמות משמעותית בתהליכי ה-ESG של הקבוצה באופן שמציב אותה לצד החברות הגלובליות המובילות בתחום. בדו"ח זה בוצעה לראשונה ביקורת חיצונית על פליטות גזי חממה ופורסם דו"ח פליטות חממה, הכולל כיסוי של למעלה מ-65% מרכש המוצרים של הקבוצה, במטרה לנהל ולעקוב בצורה משמעותית יותר אחר שרשרת הערך שלה. בנוסף, גיבשה בזק אסטרטגיה שמגדירה את מוקדי ההשפעה והיעדים המרכזיים של פעילות ה-ESG בקבוצה וכן קבעה יעדי ESG עדכניים לטווח הקצר והבינוני, כחלק ממפת דרכים להטמעה בליבת הפעילות. לפי הדו"ח, נכון ל-2025, ישנן 39% נשים מנהלות בקבוצה, כשהיעד הצפוי הוא 50%  נשים בתפקידי ניהול עד 2030. בנוסף, ישנן 42.8% נשים בדירקטוריון, והקבוצה מתחייבת לשמירה על ייצוג נשי משמעותי בדירקטוריון שלא יפחת משיעור של 40% עד 2030. עוד עולה, כי 18% מהעובדים הם מאוכלוסיות מגוונות ועד 2028 (הקדמת היעד בשנתיים) צפוי חלקם לעמוד על 20%. בהיבטי אימפקט חברתי מרכזי, בזק תרמה יותר מ-10 מיליון שקלים לקהילה, המשיכה בפעילות ענפה של "קרן מחוברים" שהוקמה כיוזמה חברתית לאומית, המשקיעה מדי שנה מיליוני שקלים בסיוע, תמיכה ושיקום לחיילי צה"ל שנפצעו במהלך שירותם, לחיילי וחיילות המילואים ולבני ובנות זוגם. בנוסף נמשך פרויקט "דוקו-יאנג" של yes, התומך ומלווה פנימיות וכפרי נוער ביצירת סרטי דוקו, ובזק בינלאומי מקיימת פעילויות חינוכיות ומעשיות שמקרבות צעירים לתחומי ההיי-טק והסייבר משלב התיכון. בהיבטי התייעלות סביבתית, הקבוצה הציגה ירידה של 7% בעצימות פליטות גזי החממה בהשוואה ל-2024, לצד 17% התייעלות בצריכת חשמל בהשוואה ל-2024 וירידה בצריכת המים הכוללת בכ־3% בהשוואה ל-2024. פי 2.5 מכשירים עברו מיחדוש על ידי פלאפון ביחס ל-2024 ו-38% מצי הרכב של הקבוצה הוא היברידי או חשמלי, עם צפי להגעה ל-50% עד שנת 2029. בנוסף,  הקבוצה פרסמה לראשונה דו"ח פליטות חממה מכלול 3, הכולל כיסוי של יותר מ-65% מרכש המוצרים של הקבוצה, שיאפשר לנהל ולעקוב בצורה משמעותית יותר אחר שרשרת הערך. תומר ראב"ד, יו"ר קבוצת בזק: ״אני גאה לפרסם זו השנה השביעית את דו"ח האחריות התאגידית של קבוצת בזק. הדו"ח משקף את מחויבותנו לפעול לטובת החברה, הקהילה והסביבה לצד צמיחה בת־קיימא וממשל איכותי וכן יצירת ערך ארוך טווח לכלל מחזיקי העניין. הקבוצה מגדירה את עתיד התקשורת בישראל כעמוד השדרה הדיגיטלי של המדינה וכמנוע מרכזי לצמיחתה הכלכלית. באמצעות השקעה מתמשכת בתשתיות לאומיות עוצמתיות ומתקדמות, אנו מאפשרים קישוריות חכמה לכל בית, עסק ומוסד ציבורי ברחבי הארץ. הקבוצה נשענת על חוסן פיננסי, חדשנות טכנולוגית מבוססת AI וראייה אסטרטגית, ומחזקת את מעמדה התחרותי של ישראל בעידן הדיגיטלי. בשנה מאתגרת, מודגשת חשיבות היציבות, האחריות והשירות הרציף עבור לקוחותינו. הקבוצה פועלת בשקיפות, משפרת דיווחים ומעמיקה השפעה על שרשרת הערך ומחויבת  להשקיע בטכנולוגיה ובאנשים, קידום חדשנות וחיזוק החוסן החברתי, הסביבתי והכלכלי בישראל".

מיקרוסופט מנסה לפשט את תוכנית ה-Windows Insider שלה, בתקווה למשוך אליה יותר בוחני בטא – במיוחד לקראת גל גדול של שינויים שרוצה החברה לשלב ב-Windows 11 בחודשים הקרובים. לפי פוסט שפרסם בסוף השבוע אחד ממנהלי המוצר של המערכת, המטרה היא להציע מבנה ערוצים פשוט יותר להבנה, שגם יקל על המעבר ביניהם. בקרוב יהיו ב-Windows Insider שני ערוצים בלבד: ערוץ בטא, בו המשתתפים יבחנו תכונות חדשות לפי שהן ישולבו באופן קבוע במהדורה היציבה של מערכת ההפעלה, ולצידו ערוץ ניסיוני, שבהתאם לשמו, ישמש את מיקרוסופט כדי לבחון רעיונות חדשים – חלקם בשלבים ממש מוקדמים, וחלקם כנראה לא יצליחו לעבור את הסף הראשוני הזה. אבל, זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע: אלה שיבחרו בערוץ הניסיוני יצטרכו לבחור עבור מה הם רוצים לנסות, ונכון לעכשיו יש שלוש אפשרויות – גרסאות עתידיות של Windows, הגרסה הנוכחית של המערכת, 25H2, והגרסה המתקרבת, 26H1. זה המבנה שצפוי מהיום והלאה, עם עדכון גרסאות, כמובן, עם חלוף הזמן. מעבר לכך יוכלו המשתמשים, ולא משנה אם מדבור בגרסאות הצרכניות או העסקיות של Windows Insider, להשתמש בדגלים כדי לסמן תכונות שהם רוצים לבדוק ואת אלה שלא. מה שיוצע יהיה זמין באופן מיידי להורדה ולהתקנה עבור כל מי שמשתתף בתוכנית. כאמור, המעבר בין הערוצים, או עזיבת התוכנית, אמורים להיות הגיוניים וקלים יותר. לפי מיקרוסופטף היא רוצה שהיכולת לעבור בין גרסאות לא יוביל לאיבוד התוכנות וההגדרות. "זה יאפשר, ברוב המקרים, למשתמשי Insider לעבור בין גרסת ניסיונית, גרסת בטא וגרסת תצוגה מקדימה עם אותה גרסת ליבה או לעזוב את התוכנית ללא צורך בהתקנה נקייה", נכתב בהודעת החברה.

בזמן שהעולם העסקי והטכנולוגי מרותק למהפכת הבינה המלאכותית היוצרת וליישומי הטקסט והתמונה והחידושים המתרחשים בתדירות גבוהה, מתחוללת במקביל מהפכה משמעותית ועמוקה בנקודת המפגש שבין הקוד הדיגיטלי לבין המרחב הפיזי המוחשי, או בקיצור, בעולמות ה-Physical AI. בעוד שהבינה המלאכותית היוצרת מצטיינת בעיבוד וייצור של מידע ודאטה בעולמות הדיגיטליים, ה-Physical AI מעבירה את היכולות הללו אל המרחב הפיזי. היא מאפשרת למערכות אוטונומיות להבין, לקיים אינטראקציה ולפעול בתוך העולם הממשי בזמן אמת, תוך גישור על הפער שבין קוד לפעולה פיזית. מדובר בשינוי תפיסתי, שבו ה-AI היוצרת אינה מכוונת בעיקר ליצירת תוכן, אלא משמשת גם כתשתית טכנולוגית, המתרגמת פעילות אנושית במרחב הפיזי לנכסים דיגיטליים בעלי ערך כלכלי ומקצועי מוכח. כך, ה-Physical AI מתמקדת בפיצוח אתגרים של ראייה ממוחשבת בזמן אמת והפיכת אירועים חיים למאגרי נתונים מובנים, המאפשרים הפקה אוטומטית ללא מגע יד אדם. בתחום הווידיאו, ה-Physical AI דורשת פתרונות תוכנה של אתגרים טכנולוגיים מורכבים ובראשם היכולת לתרגם זרם וידיאו דו ממדי להבנה תלת ממדית של התרחשות בזמן אמת. בספורט, למשל, מדובר בשימוש במערכות צילום חכמות, שמצליחות להפיק אירוע שלם באיכות גבוהה ללא צורך בצוות הפקה אנושי. המערכת אינה רק "מצלמת", אלא מבינה את ההקשר של הפעולה, מזהה אובייקטים בתנועה מהירה, חוזה את מסלול האובייקטים ומקבלת החלטות בימוי ועריכה בשניות. הטכנולוגיה הזאת מאפשרת דמוקרטיזציה של יכולות שבעבר היו נחלתן של מעצמות טכנולוגיות וכלכליות בלבד ואת הנגשתן למקומות שסבלו ממחסור בנראות בשל חסמים כלכליים של הפקה מסורתית. "עבור הקהילה בישראל, שמתמודדת עם צורך חיוני בשימור החוסן הלאומי, הטכנולוגיה הזו מהווה גשר קריטי לשמירה על רציפות גם בתקופות של ריחוק פיזי או מגבלות התכנסות. אותן יכולות AI אינן רק כלי לייעול תהליכים אנושיים וטכניים, אלא המנוע הכלכלי החדש, שמתרגם את המציאות המוחשית לשפה של נתונים ומאפשר לכל פעילות אנושית לקבל את הבמה הראויה לה בעולם הדיגיטלי" המשמעות הכלכלית המשמעות הכלכלית של המעבר ל-Physical AI היא הפיכת כל מרחב ציבורי לנקודת יצירת ערך, המבוססת על דאטה זמינה ונגישה. ברגע שאירוע פיזי הופך לנכס דיגיטלי מתמשך נוצר היצע תוכן עצום, המאפשר למפרסמים להגיע לקהלים ממוקדים ומעורבים במיוחד דרך מה שמוגדר ככלכלת הזנב הארוך. היכולת הזו מאפשרת לעסקים מקומיים לתמוך בקהילה שלהם מתוך ידיעה שהדאטה והווידיאו המופקים מייצרים קשר רגשי ומקצועי ארוך טווח עם קהל היעד. מעבר לצד השיווקי, הנתונים שנאספים מהווים בסיס לניתוח ביצועים ולשיפור יכולות אנושיות במרחב הפיז, שכן כל תנועה מתורגמת לסטטיסטיקה יישומית, המשפרת את קבלת ההחלטות בכל הדרגים המקצועיים. יתרה מכך, המהפכה הזו מייצרת פרדיגמה חדשה של בעלות על תוכן, שבה כל משתתף במרחב הפיזי הופך לבעלים של התיעוד הדיגיטלי שלו. היכולת להפיק רגעי שיא אישיים מאירוע ספורט ותקצירים באופן אוטומטי, הופכת את הפעילות הגופנית וכל משחק ספורט לנכס שניתן לשתף ברשתות חברתיות להעצמה אישית או להציג בפני גורמים מקצועיים. עבור הקהילה בישראל, שמתמודדת עם צורך חיוני בשימור החוסן הלאומי, הטכנולוגיה הזו מהווה גשר קריטי לשמירה על רציפות גם בתקופות של ריחוק פיזי או מגבלות התכנסות. אותן יכולות AI אינן רק כלי לייעול תהליכים אנושיים וטכניים, אלא המנוע הכלכלי החדש, שמתרגם את המציאות המוחשית לשפה של נתונים ומאפשר לכל פעילות אנושית לקבל את הבמה הראויה לה בעולם הדיגיטלי. במבט אל סוף העשור, השילוב הסינרגטי בין תוכנה מתקדמת ל-Physical AI יגדיר את חזית החדשנות הטכנולוגית. בעולם שבו פיתוח תוכנה הופך ליעיל ואוטומטי מאי פעם באמצעות סוכני AI, היכולת להטמיע בינה עמוקה בתוך המרחב הפיזי מעניקה לחברות יתרון תחרותי בלתי רגיל. שילוב זה יוצר ערך ייחודי שאינו ניתן לשעתוק, ומאפשר לארגונים להוביל את השוק דרך פתרונות מוחשיים, חכמים ואוטונומיים לחלוטין. אנו נמצאים בנקודת המפנה שבה ה AI יוצאת מהשרתים הממוזגים אל המגרשים ואל הרחובות תוך יצירת שוק גלובלי חדש, שבו הערך אינו נמדד רק בשורות קוד, אלא ביכולת להשפיע על החיים עצמם בזמן אמת. חברות שישכילו להטמיע את שכבת המידע הזו בתוך פעולות יומיומיות פשוטות יצליחו לייצר מנועי צמיחה חדשים, שיגדירו מחדש את המושג חדשנות שימושית בעולם שבו הדיגיטל והפיזי הופכים לישות אחת בלתי נפרדת, המייצרת ערך לכל אדם ובכל מקום.   הכותב הוא CPTO בחברת פיקסלוט.  

יגאל ברונפמן, ששימש בתפקידי ניהול שונים ביבמ ישראל וכחבר הנהלת החברה, הלך ביום ו' האחרון לעולמו בגיל 82, לאחר שסבל בשנים האחרונות ממחלת הפרקינסון. הוא הובא למנוחות עוד באותו היום, ובלוויה השתתפו ותיקים ביבמ ישראל ומנכ"ל החברה, שי בנאים. ברונפמן התחיל לעבוד ביבמ בראשית שנות ה-70, לאחר שסיים את לימודיו בטכניון. כמהנדס מערכות בחטיבת הביטחון, הוא נטל חלק בפרויקטים טכנולוגיים חשובים. בהמשך הקריירה שלו שימש ברונפמן בתפקידי ניהול מכירות ביבמ ישראל מול מגזרי הביטחון והפיננסים, ולאחר מכן מילא תפקידי ניהול שונים במטה אגף השיווק והיה חבר בהנהלת החברה. ברונפמן השאיר אחריו אישה, סימונה, ארבעה ילדים ו-11 נכדים. "אדם שכיף להיות לידו ואיתו, בעל לב רחב" איציק מלאך, מוותיקי תעשיית ה-IT בישראל, ולשעבר מנמ"ר וחבר הנהלה בבנק לאומי, ספד לו בלוויה: "יגאל, חבר יקר – קשה לנו לעמוד כאן היום ולדבר עליך בלשון עבר. רק לפני יומיים ביקרנו אותך והיום הלב מסרב להאמין שאתה כבר לא אתנו". "היית אדם שהכי כיף להיות לידו ואיתו. היית בעל לב רחב ללא גבולות למשפחתך וחבריך. החיוך שלך, יושרך וכנותך היו כאלה שנכנסו ישר ללב. למדנו ממך כל כך הרבה דברים, ובהם מהן חברות נאמנות, יושרה והוגנות. אני מסתכל סביבי ורואה כמה אנשים אהבו וכיבדו אותך. זה בכלל לא מפתיע אותי, כי בכל אחד מאיתנו השארת חותם, בדרכך. תודה על הזכות שניתנה לנו להיות החברים שלך, תודה על הזיכרונות המשותפים במפגשים, בטיולים ובאירועי השמחות שעברנו ביחד, בכיף ובאהבה", הוסיף. לסיכום אמר מלאך: "יגאל, תחסר לנו, ולכם, משפחה יקרה – סימונה הלביאה, יוסי, אורי, דיאנה ומאיה – אנחנו, החברים, נמשיך להיות כאן עבורכם. יגאל, נוח על משכבך בשלום".

 XChat, אפליקציית המסרים העצמאית של X, מקבלת תאריך השקה רשמי. האפליקציה החדשה ל-iPhone ול-iPad צפויה להגיע בתוך שבוע. עמוד ייעודי ב-App Store כבר מציג הצצה לעיצוב, כולל אייקון מפורט, ומציין את ה-17 באפריל כתאריך השקה. לפי תיאור האפליקציה, XChat תאפשר למשתמשים "לשוחח עם כל אחד ב-X במרחב פרטי וממוקד שנבנה במיוחד לשיחות". האפליקציה לא תכלול פרסומות או מנגנוני מעקב, וההתכתבויות בה יהיו מוצפנות מקצה לקצה. בהצצה לאפליקציה נחשפו פיצ’רים, כמו חסימת צילומי מסך, שליחת הודעות נעלמות, ניהול שיחות קבוצתיות ואפשרות לשיחות וידיאו. XChat נמצאת בשלבי בדיקות מאז השנה שעברה, וכעת ניתן לבצע הזמנה מוקדמת דרך ה-App Store לקראת ההשקה ביום שישי הקרוב.

OpenAI הודיעה בסוף השבוע כי היא זיהתה תקלת אבטחה שקשורה לכלי צד שלישי בשם Axios (אין קשר לאתר), שהספריות שלו נמצאות בשימוש רחב בידי מפתחים, בעיקר בסביבת macOS. לפי החברה, פריצה של האקרים צפון קוריאניים, ככל הנראה, הביאה לכך שבסביבת GitHub Actions, תזרימי העבודה של OpenAI גרמו להורדת גרסת נוזקה של ספריית הקוד. תזרים העבודה הזה מקושר ישירות לתהליך האישור והזיהוי של האפליקציות של OpenAI עבור סביבת מערכת ההפעלה של אפל למחשבים שלה, כולל קודקס, הדפדפן אטלס וגם אפליקציית ChatGPT לשולחן העבודה. לפי החברה, סיסמאות ומפתחות הפיתוח לא הושפעו מבעיית האבטחה הזו. היא ציינה כי שורש הבעיה היה תצורה שגויה בתהליך העבודה של GitHub Actions – שכבר טופלה. כמו כן, OpenAI טוענת שלא נמצאה עדות לכך שהייתה גישה לבסיס המשתמשים שלה, וכן לא לקניין רוחני. כל מי שמשתמש באפליקציות של OpenAI בסביבת macOS נדרש עתה להוריד אותן מחדש, בגרסה מעודכנת שמתייחסת לאיום הזה, כדי שניתן יהיה להשתמש בהן בלי להסתכן בהורדת אפליקציות מזויפות. החל ב-8 במאי, גרסאות ישנות יותר של מוצרי OpenAI ל-macOS יפסיקו לקבל עדכונים ולא יתפקדו יותר כראוי, אם בכלל.

שרה צפריר, מנמ"רית בית החולים רמב"ם, פורשת לגמלאות לאחר 29 שנים בתפקיד. כמחליפתה מונתה אל"מ (מיל') הגר טראו, לשעבר רמ"ח ארכיטקטורה באגף התקשוב בצה"ל. צפריר מסכמת בראיון לאנשים ומחשבים את שנותיה הרבות בתפקיד – מהניהול היומיומי ועד לפרויקטים הגדולים, מהמהפך הדיגיטלי שעבר על בית החולים רמב"ם ועד להיבט המחשובי בטיפול באירועי החירום בבית החולים הגדול בצפון ומהגדולים במדינה כולה. צפריר החלה את עבודתה ברמב"ם מיד לאחר שסיימה לימודי הנדסת תעשייה וניהול ומערכות מידע בטכניון, בתחילת שנות ה-80. בתחילה היא עבדה במחלקת או"ש, שטיפלה גם בתחום המחשוב, שהיה אז בחיתוליו בבית החולים. לאחר שהוחלט להקים יחידה נפרדת למחשוב, היא מונתה לאחראית מחלקת או"ש. ב-1994 עזבה צפריר את בית החולים לטובת נסיעה לארצות הברית, בעקבות שליחות של בעלה ממקום עבודתו. צפריר מספרת שגם שם היא עבדה בארגון בריאות גדול, וכן בבית חולים גריאטרי. לאחר ששבה לארץ עם משפחתה ב-1997, היא חזרה לעבוד ברמב"ם, כמנמ"רית, בתחילה תחת איתן מלמד, שבהמשך שימש כמנמ"ר משרד הבריאות. כעת, כאמור, היא פורשת מתפקיד זה. רמב"ם – החלוץ בפרויקטי הרשומה הרפואית האחודה לדברי צפריר, היו כמה פרויקטים גדולים, שאותם היא הובילה בשנותיה בתפקיד והשאירו חותם עד ימינו אלה. "אחד הפרויקטים, שהובלתי כבר מההתחלה ופועל עד היום, הוא הרשומה הרפואית האחודה – תיק רפואי ממוחשב אחוד לכל בית החולים. כאשר התחלתי בתפקיד, לכל מחלקה הייתה מערכת מקומית משלה, וזיהיתי את הצורך בפלטפורמה אחת שתחבר בין המערכות. בתקופה ההיא, לא היו מערכות כאלה בשוק", אמרה. היא הוסיפה כי "נכנסתי לתפקיד עם חזון מאוד ברור: למחלקות שונות ולדיסציפלינות שונות יש צרכים שונים, וכדי לתת מענה מתאים וישים לכולם, המערכת צריכה להיות גנרית – מה שמחייב פיתוח מנוע גנרי, שבאמצעותו ניתן לבצע התאמות לכל אחת מהמחלקות בבית החולים, מבלי לערב מתכנתים". במשך 10 חודשים ב-1999, מתחת לרדאר וללא תקציבים ייעודיים, פיתחו צפריר וצוותה את הפרוטוטייפ הראשון, שהתקבל בהתלהבות על ידי מנהלי המחלקות הכירורגית והפנימית, ואלה החליטו ליישם את הפתרון מיידית בשתי המחלקות, עם ליווי צמוד של אנשי ה-IT של רמב"ם. "זו הייתה ההתחלה של הרשומה הרפואית של רמב"ם, שנקראת פרומתיאוס – שהלכה והתרחבה עם השנים", אמרה צפריר. לדבריה, "העיקרון של מנוע גנרי מאפשר הכנסת מחלקות חדשות למערכת בצורה מהירה ופשוטה. המערכת פועלת עד היום ברמב"ם ובעוד 15 בתי חולים, והיא ממשיכה להתפתח בהתאם לצרכים. באחרונה התחלנו במהלך לשדרוג ומודרניזציה של התיק הרפואי לצרכי ההווה והעתיד, וזו אחת המשימות הרבות שהמחליפה שלי תעסוק בהן". בית החולים רמב"ם. צילום: ShutterStock לאורך השנים היו ניסיונות לייצר רשומה רפואית אחודה, ואתם הייתם מעין "אי בודד". במשרד הבריאות לא ממש אהבו את זה. "במשרד הבריאות בחרו בתחילה בפלטפורמת סאפ, כהרחבה של מערכת נמ"ר, ליישום רשומה רפואית אחודה לבתי החולים הממשלתיים. אנחנו, ברמב"ם, בחרנו שלא להצטרף ליוזמה זו, שכן הייתה לנו מערכת שמילאה את כל הפונקציונליות הנדרשת, עם שביעות רצון גבוהה, ולא ראינו סיבה להתחבר למערכת חדשה, שרק התחילו לפתח אותה". תהליכים נוספים שהביאו לשינוי בארגון הם פיתוח תחום ה-BI, ובהמשך עולם הביג דאטה, שמהווה התשתית למהפכת הבינה המלאכותית שבית החולים עובר. מה עשיתם בנושא זה? "המידע הוא אחד הנכסים המרכזיים של בית החולים, וזיהינו את הצורך בפלטפורמה אחת שתשרת את כולם. הלכתי ללמוד את הנושא בשירותי בריאות כללית, שהיו חלוצים בתחום. תשתית ה-BI מחוברת למחסני הנתונים ומייצרת אמת ארגונית אחת. מעליה פיתחנו, בין השאר, דשבורדים למנהלים, ששימשו אותם גם במלחמות האחרונות, שבהן קלטנו בתי חולים נוספים, על צוותיהם ומטופליהם, כדי שיעבדו באזור הממוגן שלנו. שיקפנו ותכללנו את כל המידע לטובת תהליכי קבלת ההחלטות ברמב"ם ובבתי החולים הנוספים". ככלל, טיפול במצבי חירום היה חלק גדול מהעיסוק שלך. איך אגף ה-IT השתלב בכך? "אירוע החירום הראשון שאיתו התמודדתי היה מלחמת לבנון השנייה. אז גובשה תפיסת המיגון והורדת מחלקות לתת קרקע. בהיבט שלנו, נדרשנו לפתח מערכת מרכזית לחמ"ל, שתשמש את כל הגורמים ברמב"ם שפועלים בחירום. כיום, כל פעילות בית החולים, מרגע ההכרזה על מצב חירום – ואף קודם לכן – מתנהלת מחדר מצב ייעודי, על בסיס מערכת שו"ב שפיתחנו. גם בחרבות ברזל ובמלחמות עם איראן היינו מעורבים במעבר לתת קרקע. זה היה מהלך לוגיסטי מורכב, שדרש מענה לתשתיות, למערכות ולציוד המחשוב. סימנו מראש את כל הציוד שעבר לתת קרקע. צריך לציין שבכל מחלקה יש מחשב ייעודי לחירום, שמחובר לגנרטור ולמדפסת, והנתונים נשמרים בו בשגרה אחת לשעה. במעבר לתת קרקע, מחשבים אלה הם הראשונים שיורדים ומחוברים לרשת". מה את משאירה למחליפה שלך? אילו אתגרים מצפים לה? "ראשית, הנושא המרכזי הוא אסטרטגיית הדאטה – לוודא שהמערכות שלנו מוכנות לדור הבא של הטכנולוגיה. יש לא מעט מערכות לגאסי שצריך לשלב בסביבת בינה מלאכותית. בנוסף, בית החולים זקוק לאסטרטגיית דאטה מקצה לקצה, כולל טיפול בחדשנות, סטארט-אפים ושיתופי פעולה. המחליפה שלי גם תיישם את תוכניות העבודה של האגף, שבנינו במשותף, כדי לעמוד ביעדי ההנהלה, בהתאם לסדרי עדיפויות ותקציבים". לסיום, מה את לוקחת איתך מכל השנים הללו בתפקיד? "אי אפשר לתמצת את זה במשפט אחד. ברמה האישית, יש לי תחושת סיפוק עצומה. אני לא מתחרטת על אף רגע שנשארתי ברמב"ם כל כך הרבה שנים. אני מאמינה שהשארתי חותם, יחד עם הצוותים המצוינים שניהלתי, בארגון שעוסק בהצלת חיים. בכל פרויקט זה היה הדבר שעמד לנגד עינינו". אל"מ (מיל') הגר טראו, המנמ"רית הנכנסת של בית החולים רמב"ם. צילום: דוברות בית החולים רמב"ם אל"מ (מיל) טראו, כיצד את רואה את תפקידך החדש? "ראשית, להמשיך את המורשת של קודמתי, שרה צפריר, שהותירה נכס אנושי ומקצועי המחובר ל-'ביזנס' של בית החולים, וכן תשתית טכנולוגית חזקה. המשימה שלי היא לקחת את המורשת הזו ולוודא שהיא ממשיכה ומתפתחת לעידן הבינה המלאכותית, תוך התמקדות בחדשנות בעלת ערך ולא בחדשנות לשמה. נהיה ממוקדים בפרויקטים ארוכי טווח, שמטרתם לחולל שינוי עמוק ומשמעותי באופן הגישה לרפואה הדיגיטלית, ולא ב-'ניצחונות קטנים' מיידיים. אני חייבת לציין שזכיתי לקבלת פנים חמה מכל עובדי האגף והנהלת בית החולים, ומרגישה שמצאתי בית חדש".

מומחי אבטחה חוששים שהבינה המלאכותית עלולה לא רק לשמש האקרים יותר ויותר לתקיפות, אלא אף להטות את הכף לטובתם. לדבריהם, ככל שהבינה המלאכותית מסוגלת יותר לזהות פגיעויות תוכנה, עולה החשש מפני תרחיש אסון אפשרי, שכבר "זכה" לשם Vulnpocalypse – אפוקליפסת הפגיעויות. בכתבה ששודרה בסוף השבוע ב-NBC דווח שאנת'רופיק הודיעה שתסתיר מהציבור את המודל האחרון שלה, Mythos Preview, מחשש שיכולות גילוי פגיעויות מתקדם עלולות לגרום לנזק משמעותי כשיגיעו לידיים הלא נכונות. החברה משתפת את המודל עם קבוצה מוגבלת של ענקי טק ושותפים – כדי לחזק את ההגנות שלהם. הממשל והמוסדות הפיננסיים המרכזיים בארה"ב מטקסים עצה לפי לוגן גראהם, מוביל מחקר סייבר התקפי באנת'רופיק, "גם אם המודל המדובר לעולם לא ייחשף לציבור, הרי שהמתחרים שלנו, כולל אלה בסין, ישחררו דגמים עם יכולת פריצה דומה בחודשים ובשנים הקרובות. יש להיערך למצב חדש זה". סקוט בסנט, שר האוצר האמריקני. צילום: Maxim Elramsisy, ShutterStock הדאגה הגיעה לרמות הגבוהות ביותר בממשל טראמפ. בעקבות הודעת אנת'רופיק, סקוט בסנט, שר האוצר האמריקני, כינס בשבוע שעבר פגישה עם מוסדות פיננסיים מרכזיים במדינה "כדי לדון בהתפתחויות המהירות שמתרחשות בעולם הבינה המלאכותית". "בקרוב – יתרון גדול מאי פעם להאקרים" "יש לנו הרבה יותר פגיעויות ממה שרוב האנשים אוהבים להודות. לתקן את כולן היה קשה כבר בעבר, ועל אחת כמה וכמה עכשיו. כעת הן הרבה יותר קלות לניצול על ידי מגוון רחב בהרבה של יריבים פוטנציאליים", אמר קייסי אליס, מייסד באג קראוד, פלטפורמה לחוקרי סייבר שמחפשים פגיעויות, "הבינה המלאכותית יוצרת מצב שבו הכלים האלה זמינים להרבה יותר אנשים". לפי מומחים, "לעיתים קרובות, האקרים פורצים למערכות על ידי גילוי דרכים לנצל פגמים בתוכנה. המאבק מסלים: הרעים מחפשים נתיבים והזדמנויות חדשות לתקוף, והמגנים מנסים לעדכן את הקוד שלהם כדי לחסום אותם. חלק מהמודלים של הבינה המלאכותית, הוכיחו שהם מיומנים מאוד בגילוי מהיר של פגיעויות אלו". אליס אמר כי "בקרוב האקרים יוכלו להשתמש בבינה מלאכותית כדי להעניק להם יתרון גדול יותר מאי פעם. מגן צריך להיות ערוך כל הזמן, בעוד שהתוקף צריך להצליח לפרוץ רק פעם אחת". קייטי מוסוריס, מנכ"לית ומייסדת שותפה של לוטה סקיוריטי, חברה שמחברת בין חוקרי פגיעויות למפתחי תוכנה, צופה "תרחישים הדומים בתפיסה לאלה שבהם ספקיות ענן גדולות חוו השבתות. בהחלט נתחיל לראות השבתות גדולות, שישפיעו בהמשך על תעשיות אחרות, כמו שתעשיית התעופה סבלה באירוע קראודסטרייק".