אפל מתכננת שדרוג משמעותי במערכת ההפעלה הבאה שלה, iOS 27, שיתמקד בניקוי יסודי של הקוד, שיפורים בממשק ושדרוג אפליקציות ותיקות – במטרה לשפר את ביצועי המכשיר ולהאריך את חיי הסוללה. כך מדווח מארק גורמן, כתב הטכנולוגיה הבכיר של בלומברג, בניוזלטר השבועי שלו Power On. לפי הדיווח, אפל שואפת "לסדר" את בסיס הקוד של המערכת, לשפר אפליקציות ישנות ולבצע התאמות עדינות בעיצוב ממשק Liquid Glass. צעדים אלה אמורים להביא ליעילות אנרגטית גבוהה יותר ולשיפור חוויית השימוש הכוללת. עוד נמסר, כי iOS 27 תתמקד בעיקר בביצועים וביציבות, זאת לאחר תקופה שבה משתמשים רבים התלוננו על ריבוי תקלות, האטות וצריכת סוללה מוגברת. גורמן מתאר את מערכת iOS הנוכחית כ"בלגן מסוים מתחת למכסה המנוע", וטוען כי איכות התוכנה – שבעבר נחשבה לאחד מיתרונותיה המרכזיים של אפל – נשחקה בשנים האחרונות. בין הצעדים המרכזיים שאפל מתכננת: הסרה של "שאריות" קוד ישן ומיותר, ביצוע התאמות קלות בממשק המשתמש, ללא שינוי עיצובי דרמטי, שדרוג אפליקציות ותיקות באופן שיאפשר להן לפעול ביעילות גבוהה יותר לצד ניקוי הקוד, מהנדסי החברה עובדים גם על שיפור חיי הסוללה. על פי גורמן, אפל מקווה ששינויים פנימיים במערכת יביאו לחיסכון באנרגיה, כך שמשתמשים ייהנו מזמן שימוש ארוך יותר בין טעינות. עם זאת, עדיין לא ברור אם אפל תדגיש את השיפור הזה בקמפיינים השיווקיים, או שמדובר בתוצאה טבעית של תהליך האופטימיזציה. בנוסף, אפל צפויה להשקיע מאמצים נרחבים בפיתוח יכולות הבינה המלאכותית ב-iOS 27. לפי דיווחים קודמים, חלק מהחידושים המשמעותיים ל-Siri, שהוצגו בכנס המפתחים WWDC 2024, נדחו לגרסה זו. עוד נמסר, כי החברה מפתחת גרסה מתקדמת של Siri בדמות צ'אטבוט, שעשויה לשנות באופן מהותי את חוויית השימוש בעוזרת הקולית. הצגת iOS 27 צפויה להתקיים בכנס המפתחים של אפל ביוני הקרוב, אז יתבררו פרטים נוספים על השינויים והחידושים שמכינה החברה ליותר ממיליארד משתמשי ה-iPhone  ברחבי העולם.

"אחת השאלות שעולה די הרבה לאחרונה היא איך להשתמש נכון בפלטפורמת קוד בסיס/ללא קוד כדי ליצור סוכן לרמה הארגונית שהינו מאובטח יחסית. הרי מה יכול להשתבש? נו, ברור שהרבה מאוד דברים אם נותנים לסוכנים חופשיות רבה מדי. המטרה שלנו היא לתת לכם את הכלים שיאפשרו לכם לצפות את הבעיות מראש ולמנוע אותן לפני שהמשתמש כבר משתמש בסוכנים. וזה לא רק ברמת הסוכן עצמו, זה יכול להיות חשיפה של מקורות מידע, הטיה וכיוצא בכך, ויש השפעות לא רק על הסוכן, למרות שהוא נמצא ברובד הראשון", כך סיפר טל נאמן, ארכיטקט פלטפורמות דאטה ו-AI ביבמ ישראל. נאמן אמר את הדברים הללו במסגרת סדנת ה-AI הסוכנית של יבמ לארגונים גדולים, שנערכה במסגרת כנס "נימבוס רובד 5" הגדול של אנשים ומחשבים שנערך בשבוע שעבר באולמי לאגו בראשון לציון. לפי נאמן, מטרת הסדנה הייתה להציג כלים לארגונים גדולים שמעוניינים לעבור לשלב הבא של ה-AI, ממערכות AI שמספקות תובנות והמלצות למערכות אוטונומיות, יוזמות ומונחות-מטרות, הפועלות כחלק אינטגרלי מהארגון – או בקצרה, סוכני AI. לדבריו, ליבמ יש מקורות מידע על כל הסיכונים האפשריים להכנסה של סוכני AI, ובמיוחד היא מציעה את ההבנה כי, "ברמת הסוכן חשיפת מידע לא טובה, פתיחה של צוהר להזרקת קוד מטעה, יכולים להתרחש בגלל גישה למקורות מידע ולכלים מסוימים בחוסר אחריות, ואני כמובן רוצה שלא יפגעו בהם. עולם הדאטה אולי נשאר כמות שהיה, אבל עדיין צריך לשדרג כדי שיהיה ממוטב וגם מוגן לצורך שימושי הסוכנים, וכמובן, מי שלא מכנסי ריבונות לסיפור כדי לעבור ביחד על הכל, יוצר בעיה מיידית". הוא הסביר שההכנה של סוכן באופן אישי באמצעות הפלטפורמה שמציעה החברה, WatsonX, הינה פשוטה יחסית למרות העושר של כלים ראשוניים, או דגלים. "יש בה למעלה מ-300 דגלים בתחומים רבים, מ-HR עד כספים, ולא חסרים חיבורים. אמנם בתור התחלה צריך לתת רק שם ותיאור לסוכן שרוצים לבנות, אבל כבר ברמה הזו התיאור חשוב מאוד, כי הוא משמש את ה-AI להבין בדיוק מה המשתמש רוצה. צריך גם לבחור בשלבים הראשונים את החיבורים למאגרי, וגם להגדיר להם פרומפטים ראשוניים, וגם אם זה נשמע הרבה, זה לוקח ממש רק כמה דקות – עשר דקות עבודה ואפילו לא יותר". הוא סיפר שלאחר הפריסה של הסוכן, כל משתמש שיש לו גישה לסוכן הזה יכול להשתמש בו. הוא הזכיר עם זאת שלאחר מכן צריך ניטור, ושהמערכת מציע כחלק מובנה סריקה בזמן אמת של כל הסוכנים הפעילים תוך בדיקה מה הם עושים, כמה שימוש נעשה בהם, ואפילו מאפשרת לבחון את רמת הביקוש ל-API ועוד נתונים שמאפשרים לאחר מכן לשפר את הסוכנים עוד יותר. "מכיוון שזו מערכת שבונים איתה סוכנים שמיועד לארגונים, מראש מובנית בה התנהגות זהירה ברמה גבוהה יותר על מנת למנוע דברים שלפעמים צ'אטבוטים עושים. יש הרבה מאוד הגנה עצמית מובנית שתמנע, למשל, הוראות שיכולות לגרום להוצאת מידע לא חוקי, ולא צריך לעשות שום דבר מיוחד כדי להבטיח את זה. המערכת שאנחנו מציעים גם מסוגלת לבחון את הסוכן עצמו כדי לאתר בעיות, וזה ברמת הריבונות, ואפשר בנוסף להגדיר בתזרים העבודה שבסופו של דבר יהיה אדם בלולאה שייתן את האישור להרצה של הסוכן", אמר נאמן. לסיום הוא סיפר, כי "אחד הדברים הכי מעניינים שאנחנו מתכוונים להשיק עוד השנה הוא מה שאנחנו מכנים בינתיים Project BOB. למעשה זהו סוג של וייב קודינג, שמאוד מוכן לשימוש עם הכלים של יבמ, שעושה משהו מאוד מיוחד וזה גם יכולות שמוכוונות לשרתים ולמיינפריים הוותיקים שעדיין רצים, עם תמיכה בשפות כמו קובול שעדיים נמצאות בשימוש. זו תהיה למעשה גישה מאוד גמישה לבניית סוכני AI".

סרטון בינה מלאכותית חדש, שבו נראים שני כוכבי קולנוע מפורסמים מאוד, מטלטל את תעשיית הסרטים, עד כדי כך שאחד התסריטאים הבולטים חוזה שחורות עבורה. מדובר למעשה בשני סרטונים, בני 15 שניות כל אחד, שנוצרו על ידי הבמאי האירי רואיירי רובינסון, שבין היתר ביים את סרט המדע הבדיוני הימים האחרונים על מאדים. בסרטונים נראים טום קרוז ובראד פיט מכניסים אגרופים זה לזה, כשהם נמצאים על גשר, ובאחד מהם אומר פיט לקרוז: "הרגת את ג'פרי אפשטיין, יא חיה אחת. הוא היה איש טוב". הכוונה היא לעבריין המין המורשע, שהתאבד ב-2019 וכיום נמצא שוב בכותרות. הסרטונים נראים מאוד ריאליסטיים, עד כדי כך שבסרטון שלא כולל דיבור, צריך עין חדה מאוד כדי להבחין שמדובר בבינה מלאכותית. בסרטון שכן כולל דיבור, הדיאלוג בין פיט לקרוז מסגיר שמדובר ב-AI ולא בסרטון אמיתי. Jeffrey Epstein knew too much pic.twitter.com/12u8PQH9nt — Ruairi Robinson (@RuairiRobinson) February 11, 2026 רובינסון כתב כי הוא השתמש כדי ליצור אותו בשתי שורות ב-Seedance 2.0 – הגרסה השנייה של כלי ה-AI של בייטדאנס ליצירת סרטונים, שהיא שחררה בשבוע שעבר. רת' ריס, תסריטאי הסרטים דדפול & וולברין, זומבילנד והאשליה 3, שיתף את הסרטון בחשבון ה-X שלו וכתב: "אני שונא להגיד את זה, אבל זה כנראה אבוד עבורנו". הוא הוסיף כי "בעוד זמן קצר מאוד, אדם אחד יוכל לשבת על מחשב וליצור סרט שייראה (באיכותו – י"ה) בדיוק כמו הסרטים שהוליווד מוציאה כיום. נכון, אם האדם הזה לא מוכשר, זה ייראה רע. אבל אם לאותו אדם יש כישרון וטעם כמו של כריסטופר נולאן, ויהיה מישהו כזה במהירות – זה יהיה נהדר". נולאן הוא במאי בריטי, שבין היתר ביים את הטרילוגיה המחודשת של סרטי באטמן ואת הסרט אופנהיימר על אחד מאבות הפצצה הגרעינית, שעל בימויו הוא זכה באוסקר. This was a 2 line prompt in seedance 2. If the hollywood is cooked guys are right maybe the hollywood is cooked guys are cooked too idk. pic.twitter.com/dNTyLUIwAV — Ruairi Robinson (@RuairiRobinson) February 11, 2026 כלי ש-"מתאים לצרכים של יצירות מקצועיות" הסרטון המהודק של פיט וקרוז מתכתב עם מה שציינה בייטדאנס בהודעה שלה שליוותה את יציאתו של בייטדאנס 2.0: "יש בכלי החדש דיוק פיזי, ריאליזם ואפשרויות שליטה שמתאימים לצרכים של יצירות ברמה מקצועית". עוד ציינה החברה בהודעה כי "תהליך היצירה יותר טבעי ויעיל (מהגרסה הראשונה של הכלי, שיצאה רק לפני כחודשיים – י"ה), ומאפשר ליוצר לשלוט על היצירה שלו כמו במאי אמיתי". בתגובה, האשימו ארגונים מקצועיים בהוליווד את בייטדאנס ב-"שימוש בלתי מורשה של עבודות המוגנות על ידי חוק זכויות היוצרים של ארצות הברית, בסקייל מסיבי". למה חוששים בהוליווד מה-AI? כלי ה-AI גורמים כבר מזה זמן לחרדה קיומית עמוקה בהוליווד. בשנים האחרונות היו שביתות היסטוריות של איגודי כותבים ושחקנים, מחשש שהבינה המלאכותית תחליף אותם. איגוד השחקנים אף הגיע בעקבות השביתה להסכם עם האולפנים הגדולים, שלפיו הם יוכלו להשתמש בקול ו/או בפנים של שחקן ליצירת כפיל דיגיטלי שלו רק בהסכמתו המפורשת ובתמורה לתשלום נוסף. מנגד, האולפנים הגדולים רואים את היעילות שיש בכלי ה-AI – בתהליכי פוסט פרודקשן, דיבוב וליפסינק, בהצערת שחקנים ועוד, כמו גם בצמצום עלויות. יש לציין שלא כולם בתעשיית הסרטים רואים בבינה המלאכותית "אויב" של הוליווד: נולאן קרא בעבר לאמץ את מהפכת ה-AI, אולם אמר שאסור להשתמש במערכות אוטונומיות לקבלת החלטות אומנותיות הנוגעות לסרטים. עוד הוא ציין שאסור להתייחס לתוצרים של AI כאילו הם "יצירה אלוהית". ג'יימס קמרון, הבמאי של הלהיטים אווטאר וטיטאניק, הפך לאחד התומכים הגדולים בשימוש בבינה מלאכותית בקולנוע, בטענה כי היא "מוזילה את עלויות האפקטים בחצי". הוא אף הצטרף לדירקטוריון של חברת Stability AI, שפועלת בתחום. עם זאת, הוא אמר כי שחקני ה-AI הם "נוראיים", וכי התוצרים שלה בינתיים "ממוצעים". אולפני דיסני, יוניברסל והאחים וורנר מנהלים בימים אלה תביעות נגד חברות AI, בטענה שהמודלים מהווים "כר פורה לפלגיאט" – העתקה והפרת זכויות יוצרים. המסר של האולפנים הללו הוא שהם בעד שימוש בבינה מלאכותית, אבל לא על חשבון הקניין הרוחני שלהם.

סלברייט (Cellebrite) הישראלית – שמציעה לגופים ציבוריים ופרטיים פתרונות לחקירות דיגיטליות – תרכוש את SCG Canada, ספקית של פתרונות פורנזיים דיגיטליים ניידים, הפועלת בעולם הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים). היקף הרכישה לא נמסר, אולם גורמים בשוק העריכו אותו בכ-15-20 מיליוני דולרים. העסקה צפויה להיסגר מאוחר יותר ברבעון הראשון של 2026, בכפוף לתנאי הסגירה המקובלים. כלי החקירה הדיגיטלית של הנרכשת מאפשרים גישה לעשרות מהכטב"מים (UAVs) הנפוצים ביותר, וזאת לצורך שליפה, פענוח והדמיה של ממצאי חקירה דיגיטלית חיוניים. הרחבת יכולות בתחומי הפורנזיקה הדיגיטלית והעדים הדיגיטליים הנרכשת קמה לפני כשני עשורים והיא פיתחה את ה-CFID (ר"ת Covert Forensic Imaging Device – מכשיר הדמיה פורנזית סמוי). זהו מכשיר איסוף והדמיה, שהחברה טוענת שהוא הקטן ביותר בעולם, המופעל על ידי סוללה. ה-CFID תוכנן עבור אנשי צבא, מודיעין וגופי אכיפת חוק. הוא מחלץ נתונים מכרטיסי SIM, עורך הדמיה פורנזית, מחלץ נתונים ממכשירים ניידים מבוססי מערכות ההפעלה iOS ואנדרואיד, מעתיק ומוחק קבצים פורנזיים. ה-CFID משתמש בטכנולוגיית SkySafe כדי לתמוך ברחפנים מסחריים מסוגים שונים. הרכישה תרחיב את יכולות הניתוח הדיגיטלי של סלברייט לאיסוף וסקירה של נתונים בקטגוריה המתפתחת במהירות, של "עדים דיגיטליים". פורנזיקה דיגיטלית היא תהליך של חקירה, שחזור ואיסוף של ראיות ממכשירים אלקטרוניים. רחפנים – כלי שהשימוש למטרות שונות בו מתרחב הולכים והופכים ליותר נפוצים בשימוש. רחפנים. צילום: BigStock יצוין כי השימוש ברחפנים ברחבי העולם מזנק, והיקף ההוצאה העולמית בתחום הרחפנים בעולם צפוי לעמוד על 53.5 מיליארדי דולרים השנה, נתון המשקף גידול של כ-20%. לצד המגוון של שימושים מועילים שיש ברחפנים, הרי שהם גם מביאים איתם פוטנציאל לפגיעה ולביצוע עבירות פליליות. כך, בשנה החולפת בארה"ב נרשמו כ-1.2 מיליון הפרות חוק הקשורות לרחפנים, מה שהופך את הזיהוי הפלילי והמניעה לאלמנט קריטי באיזון ההתפשטות העולמית של רחפנים. רחפנים מייצרים כמות אדירה של פרטי נתונים, הכוללים יומני טיסה, קבצי וידיאו, חיבורים לאנטנות סלולריות ועוד. לאחר השלמת העסקה סלברייט תציע ללקוחותיה ולשוק פתרון נייד, המופעל באמצעות סוללה, ואשר מאפשר גישה מהירה והדמיה של נתונים קריטיים למשימה בנקודת האיסוף. יכולות אלה תומכות בקבלת החלטות חכמות ומהירות יותר, שעשויות בסופו של דבר להציל חיים. בנוסף, גופי אכיפת חוק ברחבי העולם ירכשו יכולת פורנזית בעלת ערך, לנוכח השימוש ההולך וגובר ברחפנים מסחריים למגוון רחב של מטרות זדוניות, כגון הברחת סחורות אסורות מעבר לגבולות ולתוך בתי כלא, וכן שיבוש תנועת תעופה, אירועים רבי משתתפים ותשתיות ציבוריות. לדברי תומאס הוגאן, מנכ"ל סלברייט, "הנתונים והממצאים מרחפנים יהיו בשנים הקרובות מקור המידע השני בחשיבותו אחרי טלפונים ניידים במרדף אחר צדק ובטיחות. הדבר חל על ארגונים מכמה מגזרי פעילות, כולל ביטחון לאומי, רשויות אכיפת חוק מקומיות ועסקים פרטיים, המתמקדים באבטחת המרחב האווירי סביב תשתיות קריטיות, ומוקדי התקהלות כמו שדות תעופה ואצטדיוני ספורט. עם הרכישה, נחזק את הצעת הערך שלנו ואת הפלטפורמה מבוססת AI שלנו לניתוח מקורות נתונים מרובים. זהו רכיב קריטי בחקירות ובאיסוף נתונים בעידן המודרני". ברנט סאלו, מייסד ומנכ"ל SCG Canada, אמר כי "ביליתי שנים כמומחה לפורנזיקה דיגיטלית, והייתי גם משתמש נלהב של סלברייט. אנחנו עדיין רק מגרדים את פני השטח בכל הנוגע למה שנתוני רחפנים יכולים לספר לנו". נזכיר כי בחודש יוני האחרון, סלברייט הודיעה שהיא רוכשת את קורליום (Corlium), שפיתחה תוכנות וירטואליזציה שמבוססות על מעבדי Arm. סכום הרכישה עומד על 200 מיליון דולרים, 170 מתוכם – במזומן.

כותב: יוסי אסא, מנכ"ל קבוצת פיתוח פתרונות דיגיטל וענן בחטיבת התוכנה של קבוצת peax. עבור ארגונים עתירי לקוחות, המעבר לשירות עצמי דיגיטלי הוא כבר לא רק מהלך טכנולוגי, אלא שינוי תשתיתי וארגוני רחב. מהלך הטרנספורמציה שהשלימה יס (yes) במהלך השנה האחרונה ממחיש כיצד מעבר לענן, לצד הרחבת השירותים הדיגיטליים, יכול לשנות באופן מהותי את חוויית הלקוח ואת מודל התפעול הארגוני. המהלך כלל הקמת אתר חדש, בניית מערך שירות עצמי מתקדם ומעבר לתשתית ענן, כחלק מתפיסה ארכיטקטונית כוללת שנועדה לייצר תשתית גמישה, סקיילבילית ובעלת זמינות גבוהה. הפרויקט בוצע על ידי אידאו דיגיטל (Ideo Digital) מחטיבת התוכנה של קבוצת peax, במסגרת תהליך רחב של שינוי תשתיתי וארגוני. מעבר ראשון לענן כחלק משינוי תשתיתי במרכז המהלך עמד מעבר ראשון מסוגו ב-יס לתשתית הענן של AWS – מהלך ארגוני ותפעולי מורכב, שפתח את תשתיות האתר לסביבה גמישה ומתקדמת יותר. המעבר תוכנן מתוך ראייה ארוכת טווח, במטרה לאפשר יציבות תפעולית, שיפור ביצועים ויכולת התמודדות עם עומסי שימוש גבוהים, לצד עמידה בדרישות אבטחת מידע מחמירות. האתר החדש תומך כיום במאות אלפי גולשים מדי חודש ומספק זמני תגובה מהירים גם בתקופות של ביקוש גבוה. לצד ההיבט הטכנולוגי, כלל המהלך גם בניית תהליכי עבודה חדשים והובלת שינוי תפיסתי בקרב יחידות עסקיות וטכנולוגיות בארגון. שירות עצמי כבסיס לחוויית לקוח רציפה הרחבת יכולות השירות העצמי והפחתת התלות במוקדי השירות עמדו בליבת הפרויקט. במסגרת זו פותחו אתר חדש ואזור אישי מתקדם, שמאפשרים ללקוחות לבצע מגוון רחב של פעולות באופן עצמאי – החל מהצטרפות לשירות ורכישת חבילות תוכן, דרך ניהול חשבון ושינוי מועדי ביקור טכנאי, ועד לקבלת תמיכה בנושאים טכניים. הפתרון תוכנן מראש כחוויה רב ערוצית (omnichannel), שמייצרת רציפות בין המענה הקולי, האתר וה-ווטסאפ, ומאפשרת ללקוחות לעבור בין הערוצים השונים מבלי לאבד את ההקשר השירותי. נתונים המעידים על שינוי תפעולי ההשפעה של המהלך ניכרת גם ברמה הכמותית: כיום, כ-60% מפניות הלקוחות של יס מתבצעות בערוצים הדיגיטליים, כ-75% מהשיחות שמתחילות בצ’ט מסתיימות במענה מלא ללא צורך בהתערבות אנושית וכ-25% מלקוחות החברה עושים שימוש קבוע באזור האישי לביצוע פעולות שוטפות. נתונים אלה משקפים לא רק שינוי בהתנהגות הלקוחות, אלא גם טרנספורמציה בתפיסת השירות ובהיקף העומסים על מערכי התמיכה. תשתית אסטרטגית להמשך התפתחות דיגיטלית המהלך תוכנן מראש כתשתית אסטרטגית ארוכת טווח ולא כפתרון נקודתי, במטרה לאפשר הרחבה מתמשכת של השירותים הדיגיטליים והטמעת יכולות מתקדמות נוספות בהתאם לצרכים העתידיים של הארגון. גליה קיסלבסקי, מנהלת אגף פיתוח ויישומים ב-יס, מסכמת: "הפרויקט אפשר לנו להקים תשתית שירות דיגיטלית יציבה וגמישה, המבוססת על ענן ומספקת זמינות עסקית גבוהה. התשתית שנבנתה מהווה בסיס להמשך פיתוח וחדשנות בשנים הקרובות. העבודה המשותפת עם אידאו דיגיטל הייתה מקצועית ומוצלחת. החברה הובילה את הפרויקט במלוא המחויבות, תרמה מניסיונה בפרויקטים דומים והביאה לידי ביטוי סטנדרטים גבוהים של איכות". לדבריה, "הפרויקט תרם להעמקת שיתוף הפעולה בין יחידות הארגון ויצר שפה משותפת סביב מטרה מרכזית – חוויית לקוח מיטבית. בנוסף, עלו יוזמות משלימות, ובהן העמקת תהליכי מדידה, ריענון ובנייה מחדש של מאגרי הידע הארגוניים, תוך התאמתם לעולמות ה-AI, וכן גיבוש מתודולוגיות עבודה שימשיכו ללוות את הצוותים גם לאחר סיום הפרויקט". "הפרויקט הושלם בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, והתוצרים שסופקו היו ברמה מקצועית גבוהה ובעלי ערך משמעותי לארגון", מציינת קיסלבסקי.      

אתמול (א') הוגשה לבית המשפט בקליפורניה תביעה משפטית מעניינת, שיכולה לשנות השלכות בעולם הבינה המלאכותית. השדרן והעיתונאי הוותיק דיוויד גרין הוא התובע ולא סתם אלא שהוא עצמו יצא למאבק חזיתי נגד ענקית הטכנולוגיה גוגל (Google). גרין תובע את ענקית הטק בטענה שכלי ה-AI שלה, NotebookLM, שיבט את קולו ללא רשות.  כדי להבין את המשמעות של הדברים ימוין כי גרין אינו "עוד שדרן" עבור הקהל האמריקני; מדובר באחת הדמויות המזוהות ביותר עם הרדיו הציבורי בארה"ב, ובעיתונאי מוערך שהגיש במשך יותר מעשור את תוכנית הבוקר הפופולרית Morning Edition ברשת NPR עד לשנת 2020. כיום גרין מנחה את הפודקאסט הפוליטי Left, Right & Center בתחנת KCRW. הקול של גרין הוא סימן ההיכר המקצועי שלו, מותג שנבנה בעמל רב במשך עשרות שנים של עיתונות משודרת, ולכן הטענה כי גוגל עשתה בו שימוש ללא רשות בכלי ה-NotebookLM שלה – המייצר סיכומים קוליים למסמכים (Audio Overviews) – מטלטלת את תעשיית התקשורת. כלי AI מתקדם נוסף של גוגל. NotebookLM. החברים לא זיהו שזה אינו קולו של גרין הפרשה החלה להתגלגל כאשר גרין הוצף בפניות מצד חברים, בני משפחה ועמיתים למקצוע, שהיו משוכנעים כי שמעו אותו מקריין ביישום החדש של גוגל, וביקשו לדעת האם הוא משתף פעולה עם החברה. בראיון לוושינגטון פוסט, תיאר גרין את הרגע שבו האזין לראשונה לקול הכל כך דומו לקולו, הבוקע מהמערכת, כרגע בו חש "מבועת לחלוטין". לטענתו, האלגוריתם לא הסתפק בחיקוי גוון הקול הכללי, אלא העתיק בדייקנות את המקצב הייחודי שלו, את האינטונציה הספציפית ואפילו את השימוש שלו במילות קישור ואתנחתות אופייניות כמו "אה" (uh). גרין הביע חשש עמוק כי הטכנולוגיה עלולה לשמש להקראת תכנים שקריים או תיאוריות קונספירציה בקולו, דבר שיפגע אנושות באמינותו העיתונאית, ולא רק בה. משתמשים עלולים לסבור שמאחר שהוא, גרין, הקריין – התוכן לבטח אמין לחלוטי. גרין הדגיש בראיון איתו כי "הקול שלי הוא ככל הנראה החלק החשוב ביותר במי שאני". בתגובה לכתב התביעה החמור, המאשים את החברה בהפרת זכויות יוצרים ובגניבת זהות קולית ללא פיצוי או קרדיט, גוגל מסרה הכחשה גורפת. דובר מטעם החברה ציין בהודעה רשמית כי "הטענות הללו חסרות בסיס", והתעקש כי הסאונד של הקול הגברי ב-NotebookLM מבוסס על שחקן מקצועי שגוגל שכרה ושילמה לו כדין, אם כי החברה טרם חשפה את זהותו של אותו שחקן. המקרה הנוכחי מזכיר את הסערה הציבורית משנת 2024 סביב השחקנית סקרלט ג'והנסון ו-OpenAI. במקרה הוותיק יותר ג'והנסון נותרה נדהמת מכך ש-OpenAI השתמשה בקול הדומה לשלה כקולה של העוזרת הקולית שלה שמכונה Sky (ופועלת ביחד עם ChatGPT), זאת למרות שמוקדם יותר סירבה לבקשתו של מנכ"ל החברה, סם אלטמן, לדבב את הסייעת. ככלל, המאבק המשפטי הנוכחי שמנהל גרין מצטרף לשורה של מאבקים משפטיים המנסים לשרטט את הגבולות האתיים והחוקיים של טכנולוגיות חיקוי הקול. מומחים מעריכים כי תוצאות המשפט יכולות בהחלט להשפיע על חקיקה פדרלית עתידית, כמו חוק ה-NO FAKES (ר"ת Nurture Originals, Foster Art, and Keep Entertainment Safe) – הצעת חוק פדרלית בארצות הברית שנועדה להתמודד עם האתגרים המשפטיים שמציבה טכנולוגיית הבינה המלאכותית בתחום החיקוי הדיגיטלי. פסיקה תקדימית גם בנוגע לחיקוי קולי יכולה לקבוע סטנדרטים חדשים להגנה על קניין רוחני בעידן שבו ה-AI מסוגלת לשכפל כמעט כל מאפיין אנושי.

מסתבר שאילת היא כבר מזמן לא רק עיר תיירות, אלא גם מרכז טכנולוגי. כפי שדווח, באחרונה התקיים בעיר הדרומית מפגש מיוחד, שארגנו מרכז החדשנות SeaNovation ורשות החדשנות, במטרה לחבר בין סטארט-אפים לבין מענקים ומימון. מאות יזמים, חוקרים ותושבי אילת והערבה הגיעו ל-SeaNovation כדי לקדם טכנולוגיות "כחול-לבן" מול בכירי הרשות. זה היה אירוע עבודה אינטנסיבי – מעין "ספיד-דייטינג" – בין היזמים המקומיים לנציגים מכל החטיבות של רשות החדשנות. ומטרת האירוע הייתה ליצור חיבור ישיר למענקים, מסלולי מימון ואפילו שיתופי פעולה בינלאומיים. במהלך המפגש, אורי שמש, מנכ"ל SeaNovation, הציג את פעילות המרכז ואת המסלולים המיוחדים ליזמים.  שלומי קופמן, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הבינלאומית ברשות החדשנות, סיפר על הדרכים להנגיש את כלי הסיוע הממשלתיים והבינלאומיים. שמש הסביר שהחזון הוא להפוך את אילת למגנט ליזמים מכל העולם, באמצעות תשתיות ייחודיות שמשמשות כ-Beta Site חי, לפיתוח ויישום טכנולוגיות בתחום המים, ביטחון המזון והמדבר הקיצון.  לדבריו, "אנחנו מאמינים ב'משולש הזהב' – תשתיות, הון ואנשים – כבסיס להצלחת מיזמים". בנוסף, הוא ציין שהם מחברים מיזמים למכוני מחקר, מלווים אותם עם מנטורים ובשלב זה מקדמים גם הקמת גוף השקעות ייעודי. בניגוד לכנסים רגילים, האירוע הזה התמקד בעבודה מעשית (Hands-on). אחרי סקירה קצרה וסיפור הצלחה של הסטארט-אפ המקומי v-corals, המשתתפים עברו לשלב "השולחנות העגולים". בפורמט ה"ספיד-דייטינג", היזמים נפגשו פנים אל פנים עם ראשי החטיבות הרלוונטיים ברשות החדשנות, ויצאו משם עם כלים פרקטיים שיעזרו להם לקדם את המיזמים שלהם. דיילי ציפי צפתה, נצפתה וחזרה עם תמונות ספיד דייט ליזמי טכנולוגיה במרכז החדשות SeaNovation באילת. צילום: יח"צ שלב השולחנות העגולים בהשתתפות יזמי הטכנולוגיה במרכז החדשות SeaNovation באילת. צילום: יח"צ

בשבועות האחרונים חלה עלייה דרמטית במספר מתקפות הכופרה על ארגוני SMB בישראל – כך חשף בועז דולב, מייסד ומנכ"ל קלירסקיי, במפגש של פורום CSC של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ב') במשרדי SQLink. מדובר בהמשך של מגמת עלייה: לפי נתוני מערך הסייבר הלאומי, בשנה שעברה חל זינוק של 55% בכלל מתקפות הסייבר על ארגונים ישראליים – מתקפות כופרה ואחרות, כאשר המגזרים המותקפים ביותר הם הפיננסים, הממשלה והשירותים הדיגיטליים. מבדיקת אנשים ומחשבים, נתונים אחרים מצביעים על זינוק של 48% במתקפות הכופרה על ישראל ב-2025, כאשר 75% מכלל מתקפות הסייבר (כופרה ואחרות) נגד ארגונים ישראליים הן על עסקי SMB. דולב אמר במפגש, שאותו הנחו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים, ודורון סיון, מנכ"ל מדסק מבית SQLink, כי ההסבר לעלייה במתקפות הכופרה על ישראל "נעוץ ביכולות המיכון של קבוצות התקיפה". מתקפות אלה נעשות קלות וכדאיות יותר עבור ההאקרים, עקב האוטומציה, שמאפשרת להם "לירות לכל הכיוונים" ולפגוע בעסקים קטנים ובינוניים, שבעבר לא היו שווים את המאמץ הידני של ההאקר. עוד סיבה לעלייה הדרמטית במתקפות הכופרה נגד ארגונים ישראליים, העריך דולב, היא "הירידות בשער הדולר ובערך הביטקוין – מה שדורש מההאקרים יותר פעילות להשגת הרווחים מהמתקפות". מחוללת מהפכה בעולם מתקפות הסייבר. בינה מלאכותית. צילום: Jub ka Joy, ShutterStock הוא ציין במפגש את המגמות השונות בתחום הסייבר, ובראשן ההשפעה של הבינה המלאכותית בכלל וזו היוצרת בפרט. "ה-AI וה-GenAI מחוללות מהפך, משפרות את איכות והיקף המתקפות בסייבר, מסירות את רף הכניסה לעוד ועוד תוקפים ומאיצות את פעילותם. בראש נמצאים האקרים בחסות מדינות. אלא שהתוקפים אינם רק בחסות מדינות", אמר. כך האויבים משתמשים ב-AI למתקפות סייבר לפי דולב, "איראן עושה הכי הרבה שימוש בבינה מלאכותית במתקפות שלה. היא מובילה ותמשיך להוביל ב-2026 בהיקף המתקפות מבוססות ה-AI. עם זאת, סין ורוסיה הן המדינות שעושות את השימוש המתוחכם ביותר ב-AI בסייבר". הוא ציין כי "המגמות הצפויות השנה הן: המשך מתקפות על הענן הציבורי, כשגוגל, אמזון ומיקרוסופט הן בראש היעדים, משום שיש להן מערכות קריטיות, שמאפשרות לרעים לחדור למחשבי המשתמשים; שיפור דרמטי במתקפות מבוססות ה-AI; המשך ההתפתחות במתקפות שרשרת אספקה; ועוד התקדמות, ואולי אף קפיצת מדרגה, בעולם הקוונטי". "הרעים יפעילו תקיפות עם סוכני AI, שיפעלו 24 שעות ביממה, והסוכנים יתפשטו במהירות. כמו כן, השנים 2026-2027 יתאפיינו במתקפות משמעותיות על תשתיות קריטיות. ב-2027-2028 נראה 'מודלים מקומיים'. כלומר, שדה הקרב יהפוך לבלתי נראה, כי גופים רבים שמשתמשים ב-AI ציבורי יעברו לפתח במערכות מקומיות. לכן, המגנים יאבדו את הנראות, ולא יוכלו לדעת מי תוקף אותם עם AI", העריך. "מנוע LLM פרסי" דולב הסביר על פעילות הסייבר של המדינות שהינן האויבות המרכזיות של המערב, ובראשה איראן – שהיא גם המדינה שאחראית על מרבית מתקפות הסייבר שמבצעים האקרים שלוחי מדינות נגד ישראל. "ב-2025", אמר, "איראן ניצלה את מנועי ה-AI באופן מעמיק. בינואר השנה ראינו את SloppyMIO – נוזקה שהאיראנים פיתחו על ידי מודלי שפה גדולים (LLMs). איראן עברה את נקודת המפנה, ממחקר – לבניית כלי תקיפה בפועל. יש לה יכולת כיום לייצר 'מנוע LLM פרסי'. זה ימנע מאתנו לדעת מה היא עושה". הסינים – המובילים העולמיים בשימוש ב-AI למתקפות סייבר. צילום: Shutterstock סין היא המובילה העולמית בתחכום במתקפות סייבר מבוססות AI. "היא מובילה בפיתוח נוזקות ובאיתור חולשות. בסוף 2025 הסינים עברו משלב הניסוי – לריגול אוטונומי. יותר מ-25 קבוצות APT סיניות תועדו, כאשר 80%-90% מההאקרים הסינים משתמשים בקוד של קלוד מבית אנת'רופיק", ציין. שנייה לסין בתחכום היא רוסיה. "היא מנצלת את ה-AI באופן אסטרטגי, עם חדשנות ברמה גבוהה ונראות נמוכה. כבר ביולי 2025 הרוסים הטמיעו שאילתות LLM בזמן ריצה. יש להם יכולות התחמקות, עם יצירה דינמית של פקודות, בלא חתימה קבועה", אמר דולב. מלחמת הרחפנים הראשונה דולב דיווח על "גבול דרמטי" שנחצה בחודש שעבר במלחמת רוסיה-אוקראינה, באמצעות נשק שובר שוויון של האוקראינים: רחפנים. "בינואר השנה, כמות החיילים הרוסים שנהרגו במערכה באוקראינה, 34 אלף. הייתה גדולה מזו של המתגייסים לצבא הרוסי – 30 אלף. זאת, בזכות יכולת ייצור הרחפנים על ידי אוקראינה. אלה מתפקדים כחיילים לכל דבר והורגים חיילים רוסים רבים. ב-2025 האוקראינים ייצרו 1.5 מיליון רחפנים והשנה הם צפויים להכפיל את הכמות לשלושה מיליון. זוהי מלחמת הרחפנים הראשונה, וזו מלחמה מטורפת, שמשלבת בתוכה אירועי סייבר", אמר. רחפן אוקראיני במלחמה עם רוסיה. צילום: Papparazzza, ShutterStock אחרונה ברשימה הלא חביבה הזאת היא צפון קוריאה, שממשיכה לנצל מתקפות סייבר לטובת רווח כספי. "היא הגדילה ב-220% את היקף החדירה לחברות מערביות, באמצעות התחזות לעובדי IT מרוחקים", אמר דולב. "ההתחזות שלהם מצוינת, והם עוברים בהצלחה את הראיונות הטכניים", הוסיף דולב. לסיכום הוא ציין כי "בעתיד הקרוב, מתקפות הסייבר ינועו בין 'אנרכיה' ו-'דמוקרטיזציה' – כי כלי התקיפה נמכרים בדארקנט, וכך הרעים יחוללו מתקפות באפס מאמץ. הרבה עבודה צפויה למנהלי.ות האבטחה בארגונים השנה. הרעים עברו ב-2025 מ-PoC ל-AI – למימוש מבצעי בפועל, והשנה הם יעשו זאת באופן מלא".