המצוקה בשוק הזיכרונות, כך עולה מדיווחים, עומדת להוביל לעוד מהלך דרמטי למדי בשוק המחשוב האישי: הגבלת זיכרון ה-RAM של המחשבים לשמונה גיגה-בייט בלבד. היצרניות השונות צריכות להתמודד עם עלייה מסיבית במחירי זיכרונות ה-RAM, בעיקר של זיכרונות ה-DDR5. על פי הדיווחים, הן עומדות להתחיל להציע מחשבים, ניידים בעיקר, עם פחות זיכרון מאי פעם. על הנייר, בעיקר בשוק הביניים. חברות כמו דל ולנובו ימשיכו להציע את האפשרות לרכוש ניידים גם עם זיכרון RAM של עד 16 גיגה-בייט, אבל כברירת מחדל, רוב המחשבים יצאו מהמפעלים עם זיכרון של שמונה גיגה-בייט, וזה יתחיל לקרות בקרוב. מי שירצה יוכל לבחור באפשרות להרחבת זיכרון, אולם העלויות יהיו גבוהות מאוד. בשוק הגבוה, לדוגמה, מחשבים שמגיעים עם 16 גיגה-בייט והבעלים רוצים במקום זאת לקבל אותם עם 32 גיגה-בייט צריכים לשלשל כבר כיום לקופת היצרנית יותר מ-500 דולר תוספת. לא רק עליית המחירים משפיעה על המהלך הצפוי הזה של היצרניות, אלא גם ההיצע, שהולך ומצטמצם, בתקופה שבה יותר ויותר קווי ייצור מופנים לטובת ה-AI. כמו כן, לפי ההערכות בשוק, ההשפעה צפויה להיות מורגשת בקרוב גם על שוק זיכרונות האחסון.

המצוקה בשוק הזיכרונות, כך עולה מדיווחים, עומדת להוביל לעוד מהלך דרמטי למדי בשוק המחשוב האישי. היצרניות השונות, שצריכות להתמודד עם עלייה מסיבית במחירי זיכרונות ה-RAM, בעיקר של זיכרונות ה-DDR5, עומדות להתחיל להניע מחשבים, ניידים בעיקר, עם פחות זיכרון מאי פעם. על הנייר לכאורה, בעיקר בשוק הביניים. חברות כמו דל, לנובו והאחרות ימשיכו להציע את האפשרות לרכוש ניידים עם 8 עד 16 גיגה-בייט זיכרון RAM, אבל כברירת מחדל רוב המחשבים יצאו מהמפעלים עם זיכרון 8 גיגה-בייט החל בקרוב. מי שירצה יוכל לבחור באפשרות להרחבת זיכרון אבל העלויות יהיו גבוהות מאוד. בשוק הגבוה, לדוגמה, מחשבים שמגיעים עם 16 גיגה-בייט והבעלים רוצים במקום זאת לקבל אותם עם 32 גיגה-בייט, כבר צריכים לשלשל היום לקופת היצרנית יותר מ-500 דולר תוספת. לא רק עליית המחירים משפיעה על המהלך הצפוי הזה של היצרניות, אלא גם ההיצע שהולך ומצטמצם, בתקופה האחרונה יותר ויותר קווי ייצור מופנים לטובת ה-AI. כמו כן, אם זה עוד לא קרה, ההשפעה תורגש בקרוב גם על שוק זיכרונות האחסון.

פרצת נתונים ב-700Credit, חברה שמספקת דירוג אשראי בארצות הברית, פגעה ב-5.8 מיליון בני אדם. הנפגעים הם בעלי מכוניות שנרכשו מסוכנויות רכב שהינן לקוחות של החברה. 700Credit גילתה את הפגיעות בסוף אוקטובר, אבל לקח לה חודש וחצי כדי לדווח עליה – היא עשתה זאת רק לפני כמה ימים. 700Credit, שממוקמת במישיגן, מספקת דיווחי אשראי, אימות זהויות ושירותים נוספים ליותר מ-21 אלף סוכנויות מכירת והשכרת כלי רכב וסוחרים ברחבי ארצות הברית. היא כותבת באתר שלה כי "אנחנו הספקית הגדולה ביותר בארצות הברית של דו"חות אשראי, נתוני אשראי 'רכים', אימות זהות, זיהוי הונאות ופתרונות ציות והלימה לרגולציות". הודעות שונות של החברה והרשויות החברה הודיעה על המתקפה ומספר הלקוחות שנפגעו ממנה למשרד התובע הכללי של מיין. במקביל, החברה פרסמה הודעה באתר שלה, שבה היא כתבה כי "אנחנו מצטערים להודיע לכם שהתעשייה שלנו הותקפה שוב, על ידי גורם רע, שהייתה לו גישה בלתי מורשית למידע אישי מזהה (PII) – כולל שם, כתובת ומספר ביטוח לאומי. החקירה נמשכת והכי חשוב – אין אינדיקציה לגניבת זהות, הונאה או שימוש לרעה אחר במידע בקשר לאירוע זה". לפי 700Credit, "שכרנו מומחי אבטחת סייבר, ואלה לא זיהו כל השפעה על הרשת הפנימית שלנו. המומחים אישרו שכל הפעילות מוגבלת בתוך שכבת היישום 700Dealer.com. אנחנו מאשרים שאין השפעה תפעולית על העסק שלנו, ואנחנו ממשיכים לספק שירותים כמתוכנן". משרד התובע הכללי במיין פרסם הודעה שונה מזו של החברה: "רשומות מסוימות באפליקציית האינטרנט הנוגעות ללקוחות של לקוחות (כלומר, הסוכנויות למכירת כלי רכב – י"ה) הועתקו בלא אישור". מה אומרים מומחים וחוקרי אבטחה? מומחים מתחו ביקורת למה לקח לחברה הנפרצת זמן כה רב לעדכן על האירוע. זו לא הגיבה לביקורת כלפיה. חוקרי אבטחה העריכו כי מקור האירוע הוא בתצורה שגויה שהוגדרה בממשקי API – מה שאפשר לשחקני האיום לקצור ולהוציא נתונים בין החודשים מאי לאוקטובר השנה. על אף שלקוחות שנפגעו זכאים לקבל הגנה על הזהות שלהם ובקרת אשראי למשך שנה בלא תשלום, 700Credit המליצה לנפגעי הפריצה לעקוב מקרוב אחר חשד לגניבת זהות או להונאה, ולדווח מיד על כל אירוע לחברת כרטיסי האשראי ו/או לבנק. שנת שיא נוספת בקצירת הנתונים בארה"ב לפי ITRC – מרכז משאבי גניבת זהויות, ארצות הברית נמצאת בדרך לשנת שיא נוספת בקצירת נתונים בסייבר: מספרן זינק ב-11% והגיע ל-1,732 במחצית הראשונה של 2025. ברבעון השלישי של השנה נחשפו 835 מקרים של דליפת או גניבת נתונים – נתון שהוביל לכ-23 מיליון קורבנות. המרכז הזהיר בשבוע שעבר שלקוחות קצה עלולים להיפגע פעמיים: פעם אחת מעצם גניבת הנתונים ופעם נוספת מהייקור של המחירים. בעקבות עליית היקף הפריצות, מרכז משאבי גניבת הזהויות חשף כי 38% מהחברות שנפרצו העלו את מחיריהן בשנה האחרונה בעקבות אירוע הפריצה.

דנאל משאבי אנוש, מהחברות הוותיקות בישראל בתחום הגיוס וההשמה של כוח אדם, משלימה בימים אלה בנייה של אתר אינטרנט חדש, שהוקם על גבי וורדפרס. הפרויקט מבוצע על ידי אמן דיגיטל מקבוצת אמן. החברות לא מסרו את היקפו הכספי של הפרויקט, אולם גורמים בשוק מעריכים כי מדובר במיליון שקלים. הפרויקט כלל הגדרה משותפת של אסטרטגיית האתר, מיפוי מסעות הלקוח והתאמתם לקהלי היעד המרכזיים – מועמדים לעבודה ומעסיקים. מאמן דיגיטל נמסר כי האתר החדש מסנכרן בין המידע המצוי בו למערכת ה-CRM של דנאל, מאפשר ניהול תוכן יעיל על גבי תשתית עדכנית ומציע חוויית שימוש שכוללת אזור שיווקי, אזור אישי וסוכנים חכמים לאיתור משרות. "התוצאה היא אתר שמייעל משמעותית את תהליך החיפוש וההתאמה של מועמדים למשרות, ומספק ערך משופר ללקוחות הקצה", אמרו בחברה. זיו אברמוביץ, סמנכ"ל הפיתוח של קבוצת אמן. צילום: ניב קנטור זיו אברמוביץ', סמנכ"ל הפיתוח של קבוצת אמן, אמר כי "רצינו לאפשר למועמדים חוויה מדויקת ומקצועית, שמביאה לידי ביטוי את הערכים והחדשנות של דנאל. שילוב של טכנולוגיה מתקדמת, עיצוב מוקפד ותהליכי עבודה חכמים מאפשר לדנאל לתת למועמדים ולמעסיקים שירות איכותי, מהיר ונגיש". אדיר ארי, סמנכ"ל השיווק של דנאל, אמר כי "הפרויקט נבנה מתוך חשיבה על חוויית המועמד והמעסיק, עם דגש על חיבור חכם בין תוכן, טכנולוגיה ותהליכי גיוס מתקדמים. רצינו להנגיש את המידע בצורה נוחה, לייעל את תהליכי ההתאמה למשרות ולהעניק חוויה הוליסטית, שתשפר את התהליך מול המועמדים והמעסיקים. אמן דיגיטל יצרה עבורנו פתרון שנותן מענה אמיתי לצרכים שלנו, כיום ובעתיד". על דנאל ואמן דיגיטל דנאל משאבי אנוש היא חלק מרכזי בקבוצת דנאל, שיש תחתיה שמונה חברות, שכל אחת מהן מתמחה בפלח אחר של עובדים ומעסיקים. מדי שנה מוצאת דנאל לאלפי מועמדים את המשרות המתאימות להם, ומסייעת בכך לאלפי מעסיקים לבנות את הצוותים שלהם. אמן דיגיטל מתמחה באסטרטגיה וטרנספורמציה דיגיטלית של פרויקטי טכנולוגיה גדולים ומורכבים, ומספקת פתרונות לאפיון, עיצוב וחוויית משתמש (UI/UX), פיתוח והקמת נכסים דיגיטליים איכותיים – בפרט לאתרי אינטרנט, לאפליקציות ולמערכות מורכבות, ועושה זאת תחת קורת גג אחת. כחלק מהפעילות שלה, החברה פיתחה אתרים ואפליקציות שמשמשות מיליוני אנשים מדי יום, עבור חברות כמו שופרסל, yellow, בנק הפועלים, קבוצת יוניון, ישראכרט, הוט, אלטשולר שחם והפניקס.

האם מקרה בני גנץ והפריצה שהייתה או לא הייתה לטלפון שלו חוזר על עצמו? קבוצת ההאקרים האיראנית חנדלה (handala) טענה היום (ד') כי הצליחה לפרוץ לטלפון הנייד של נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר. זאת, כחלק ממתקפה שהם קראו לה "מבצע תמנון" (Operation octopus). אולם, מומחי סייבר הטילו ספק באמינות הפרסום, או ההתרברבות, של הקבוצה האיראנית. להוכחת טענתם, ההאקרים פרסמו נתונים שנקצרו לכאורה ממכשיר ה-iPhone 13 של בנט, בהם צילומים שלו במפגשים ציבוריים, צ'טים שניהל וחלק מרשימת אנשי הקשר. ההאקרים פנו לבנט בזלזול וכתבו: "נפתלי בנט היקר… פעם התגאית בהיותך מגדלור של אבטחת סייבר… כמה אירוני שה-iPhone 13 שלך נפל כל כך בקלות לידי חנדלה. המבצר הדיגיטלי שלך היה לקיר נייר שמחכה להיפרץ". השם "מבצע תמנון" מהדהד לקריאותיו בעבר של בנט לחסל את התמנון האיראני. "דעו: התמנון לא רק צופה, אתם כבר לכודים באחיזתו", כתבו חברי הקבוצה. מלשכתו של בנט נמסר כי "הנושא נמצא בטיפול בידי גורמי הביטחון והסייבר הרלוונטיים. המכשיר אינו בשימוש כיום". האם זאת לא פריצה אלא מבצע השפעה-תודעה? כמה מומחי הגנת סייבר הטילו ספק באמינות הפרסום של הקבוצה האיראנית. זאת, מכמה סיבות: האתר שבו האירוע פורסם בראשונה אינו מוכר, וכן סמיכות הזמנים בין הפרסום בחו"ל לזה שבארץ. לכן, אמרו אותם מקצועני אבטחה, "ייתכן שהטלפון של ראש הממשלה לשעבר בנט כלל לא נפרץ, ומדובר בכלל במבצע השפעה-תודעה". מומחים אחרים העריכו כי פרטי המידע שנקצרו לא נלקחו מהנייד של בנט, אלא מתוך רכיב מחשוב כלשהו, לא בהכרח טלפון נייד, ששייך למישהו מסביבתו הקרובה של ראש הממשלה לשעבר. הם הזכירו שגם בעבר הופיעו דיווחים, שרק בחלקם היו נכונים, שלפיהם טלפונים ניידים של בכירים בפוליטיקה הישראלית נפרצו על ידי האקרים מאיראן. מקרה מפורסם שכזה היה הטענה לפריצה לטלפון של בני גנץ. גם אז. אחת מקבוצות הסייבר האיראניות המובילות במשרד המודיעין האיראני פועלות כמה קבוצות, כאשר חנדלה היא אחת המובילות שבהן, ומומחים מדרגים אותה כ-"הכי רצינית" מבין קבוצות הסייבר האיראני. בעבר היא עסקה על בסיס יומי בפריצות לאתרים ולמערכות של חברות ישראליות, ולעתים הצליחו בכך. שמה של הקבוצה משויך לפריצות לאתר הכנסת – טענה שהוכחשה על ידי הפרלמנט הישראלי, למערכת של חברה שמספקת לחצנים לגני ילדים בישראל, למערכת IT של המשטרה, לאתר של החברה להגנת הטבע ולמערך ה-IT של המכללה האקדמית רמת גן. חברי חנדלה מציגים את עצמם כקבוצה האקטיביסטית (של האקרים אקטיביסטים), פרו-פלסטינית, שהוקמה במהלך המלחמה בין ישראל לחמאס, אולם חוקרי אבטחה מטילים ספק בדבר זהותם האמיתית. מה שכן ידוע הוא שמדובר בקבוצה איראנית. משמעות השם חנדלה, או חנט'לה, היא פקועה – פרי שטעמו מר, ויש מי שסבור שהשם מהדהד למרירות של הפלסטינים במאבקם לזהות ולעצמאות מדינית. אפשרות אחרת היא הדהוד לדמות קומיקס של הקריקטוריסט נאג'י אל על, שהופיעה בפעם הראשונה לפני יותר מ-50 שנה. יצוין שיש חוקרי אבטחה שחושבים שלא מדובר בהאקרים איראניים, כי דמותו של חנדלה משמשת גם כסמל התנועה הירוקה באיראן. תנועה זו קמה לאחר הבחירות לנשיאות איראן ב-2009, על מנת להפיל את שלטונו של מחמוד אחמדינג'אד.

נועה צבר מונתה לסמנכ"לית הכספים בחברת אמפת'י (Empathy), חברת טכנולוגיה המשנה את הדרך שבה מתכננים ומנווטים את הרגעים המאתגרים בחיים. נועה היא בעלת ניסיון של למעלה משני עשורים בניהול פיננסי של חברות טכנולוגיה. היא שימשה יותר מחמש שנים  מנהלת הכספים בחברת ארטליסט (Artlist) ולפני כן שיחקה תפקיד מרכזי בהנפקה של חברת פיבר (Fiverr), שבה כיהנה כסמנכ״לית כספים  בתקופת ההנפקה והצמיחה המואצת שקדמה לה. לפני כן הייתה סמנכ״לית כספים בחברת LiveU, וכן כמנהלת בכירה ב-EY ישראל, עם התמחות בליווי סטארט-אפים בתעשיית ההיי-טק בפעילות החשבונאית בישראל ובארה"ב וכן בביקורת של חברות ציבוריות בנאסד"ק. צבר היא בעלת תואר שני במינהל עסקים עם התמחות בניהול פיננסי מאוניברסיטת תל אביב ובשש השנים האחרונות היא נמנית עם קבוצת המנטוריות בתוכנית Woman2Woman.

עלייה לישראל במדד ה-AI: המדינה דורגה באחרונה במקום השביעי במדד בינלאומי, שמשווה בין השקעות, חדשנות ויישום בינה מלאכותית ב-93 מדינות בעולם. מדובר בעלייה של שני שלבים מהמקום התשיעי בשנה שעברה – היפוך מגמה לעומת הירידות בשנים שלפני כן. עם זאת, השקעה בתשתיות טעונה שיפור. המדד, שפותח על ידי Tortoise Media, נחשב לאחד המדדים הנחשבים בעולם בתחום. במקום הראשון בו נמצאת ארצות הברית, ואחריה סין, סינגפור, בריטניה, דרום קוריאה, צרפת וישראל. קנדה, גרמניה ואיחוד האמירויות הערביות משלימות את העשירייה הראשונה. את המקומות האחרונים מאיישות מדינות מתפתחות כגון עיראק, אתיופיה, קמבודיה וסיירה ליאון, שסוגרת את הדירוג. המדד מוכיח: המזהירים מהשקעה ממשלתית חסרה בתשתיות AI – צודקים חלוקה לקטגוריות מעלה כי בהערכת הטאלנטים, ישראל נמצאת במקום התשיעי, בעוד שארצות הברית כובשת את המקום הראשון. כמו במדד הכללי, סין וסינגפור נמצאות במקומות השני והשלישי, בהתאמה. הן כובשות את הצמרת גם בדירוג התשתיות, אלא ששם ישראל נמצאת במקום ה-23 הנמוך – מה שמסביר את האזהרות שלפיהן ישראל לא משקיעה מספיק בתחום. תחום התשתיות כולל השקעות במחשוב עתיר ביצועים (HPC), ייצור מוליכים למחצה ויכולות חשמל. כמו כן, ישראל דורגה במקום ה-12 בסביבה התפעולית (שבו סינגפור נמצאת בפסגה), במקום החמישי במחקר, בשביעי בפיתוח, ב-14 באסטרטגיה הממשלתית, בשלישי בהשקעות הפרטיות ובעוצמה, ובמקום התשיעי בדירוג הסקייל. ארצות הברית נמצאת בשלישייה הראשונה בכל הקטגוריות – חוץ מהסביבה התפעולית, שם היא מדורגת במקום ה-45 (!). בשנים הקודמות, הניקוד לישראל בכלל הקטגוריות היה נמוך מאוד, והפערים בינה לבין המדינות שדורגו מעליה היו משמעותיים. היכן מדורגות השכנות שלנו? ערב הסעודית, שמשקיעה בזמן האחרון הון רב מאוד בבינה מלאכותית, נמצאת במקום ה-14 והיחסית מכובד, קטאר במקום ה-36, בחריין ב-44, מצרים שלושה שלבים נמוך יותר, ירדן במקום ה-51, כוויית ב-59, וסוריה ולבנון כלל לא נכללות בו. מה הממשלה בכל זאת עושה בתחום ה-AI? בין הפעולות שנקטה הממשלה לשיפור מעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית נמצאות התוכנית הלאומית ל-AI, ששותפים לה משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד האוצר, מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החדשנות, DDR&D והמועצה להשכלה גבוהה; הקמת מרכז מחקר מדעי אקדמי למדיניות בינה מלאכותית באוניברסיטת תל אביב; הקמת פורום המומחים הלאומי ל-AI, שמייעץ לממשלה; והקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית – מהלך כלל ממשלתי, שהוא תוצאה של מסקנות ועדת נגל, שיפעל במשרד ראש הממשלה וישמש כגוף מתכלל, שינחה את פעילות הממשלה בתחום. החלטת הממשלה שהתקבלה לפני שלושה חודשים על בניית המטה מפקיעה חלק מסמכויות משרד המדע בתחום ה-AI. עם זאת, עד כה לא נעשו צעדים מעשיים למימוש ההחלטה והקמת המטה. אם אלה יינקטו בהמשך, ייתכן שזה יסייע להמשך השיפור במעמדה של ישראל בתחום הבינה המלאכותית. שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הגיבה על דירוגה הגבוה יחסית של ישראל במדד ואמרה כי "עם כניסתי לתפקיד מיקדתי מאמץ ארגוני והשקענו משאבים משמעותיים בפיתוח הבינה המלאכותית כמשאב לאומי, מתוך הבנה שהעתיד הכלכלי והטכנולוגי שלנו תלוי במצוינות המתמשכת, בהתוויית תוכנית לאומית לבינה מלאכותית ובהחלת רגולציה גמישה, שתאפשר צמיחה אסטרטגית לכלכלת ישראל. העלייה בדירוג הבינלאומי מוכיחה שהעבודה המאומצת והמערכתית שהובלנו משיגה את המטרות שהצבנו".

בעולם התעשייה והייצור, כל מהלך של חדשנות טכנולוגית משפיע ישירות על מהירות, איכות ועלויות הפיתוח. בשנים האחרונות, כניסתה של הבינה המלאכותית למעגל התכן והייצור, לא כתיאוריה עתידית אלא ככלי עבודה ממשי, מתחילה לשנות את חוקי המשחק. בעבר, תהליך פיתוח מוצר חדש התבסס על ידע מצטבר, ניסוי וטעייה, והיכולת האנושית לנתח נתונים רבים. כיום, בעזרת אלגוריתמים של למידת מכונה ויכולות חיזוי מתקדמות, ניתן לזהות יותר תקלות אפשריות כבר בשלב התכנון, לאתר דפוסי שימוש לא יעילים ולשפר את ביצועי המוצר עוד לפני שיוצר אב־טיפוס ראשון. היתרון הגדול של AI הוא יכולתה לנתח כמויות אדירות של מידע – הן משלב התכן ההנדסי והן ממערכות הייצור והשירות – ולתרגם אותן לתובנות מעשיות במהירות וביעילות. כך, ההנדסה הופכת מתהליך מבוסס בינה אנושית לתהליך היברידי, מבוסס נתונים. "הפוטנציאל האמיתי של AI בא לידי ביטוי כאשר מחברים בין עולמות התכנון והייצור. למשל, טכנולוגיות, שמשמשות לאיסוף נתונים ממכונות חכמות ומערכות בקרה מאפשרות לנתח את תפקוד קו הייצור ולהפיק תובנות." טכנולוגיית ה-AI מאפשרת למעצבים ולמהנדסים לקבל החלטות מושכלות יותר. מערכות תכנון מאפשרות לנתח את אופן העבודה של אלפי משתמשים, לזהות דפוסים חוזרים ולהציע שיפורים או פתרונות בזמן אמת. כך, כלי התכנון הופכים לעוזרים אינטראקטיביים ולא רק משמשים כתוכנות שמבצעות פקודות, אלא מערכות שמבינות את ההקשר ויודעות לייעץ. הפוטנציאל האמיתי של AI בא לידי ביטוי כאשר מחברים בין עולמות התכנון והייצור. למשל, טכנולוגיות, שמשמשות לאיסוף נתונים ממכונות חכמות ומערכות בקרה מאפשרות לנתח את תפקוד קו הייצור ולהפיק תובנות. כשהמידע הזה משולב עם נתוני התכנון, ניתן להבין כיצד החלטות תכנוניות משפיעות על איכות הייצור או על תחזוקה עתידית – ולבצע אופטימיזציה רציפה לכל שרשרת הערך. כך נוצרת “שרשרת המידע הדיגיטלי" (Digital Thread) שמחברת את כל שלבי חיי המוצר, מהרעיון ועד השטח, ומאפשר ל-AI לפעול כמנוע אינטגרטיבי שמאחד מידע מפוזר לכדי תובנה אחת. שמירת הידע הארגוני חברות רבות מתמודדות עם אובדן ידע מצטבר. מהנדסים ותיקים פורשים, עובדים מתחלפים, והידע המקצועי אובד. מערכות AI מספקות פתרון חלקי לכך באמצעות איסוף ולמידה של דפוסי עבודה ארגוניים. בעתיד, ניתן יהיה לפתח מודלים מותאמים לכל חברה, שישמרו את "ה-DNA ההנדסי" שלה. למשל, איך נפתרה בעיה מסוימת, באילו טכניקות, תבניות תכנון או חומרים משתמשים, ואילו החלטות הובילו לתוצאות הטובות יותר. כך הופך הידע הארגוני מנכס תלוי־אדם לנכס דיגיטלי שנשמר, נלמד וממשיך להתפתח והידע החשוב הזה, קריטי לייעול ומיקסום תהליכי התכנון והייצור והבאת המוצרים לשוק בהקדם. מה קורה בשטח לצד ההתלהבות מהטכנולוגיה, חשוב לזכור, שהטמעת בינה מלאכותית בתעשייה היא תהליך הדרגתי, ואנחנו עדיין בשלבים מוקדמים. היכולת של AI לספק ערך אמיתי תלויה בזהירות שבה היא מוטמעת. לא בהבטחות גדולות, אלא בתוצאות בשטח. חברות שמיישמות את הטכנולוגיה מתוך ראייה ארוכת טווח, תוך בחינת ערך אמיתי ולא רק כאפקט חדשנות, הן אלו שיראו את הפירות הראשונים. חשוב להבין שבינה מלאכותית אינה מחליפה מהנדסים או קווי ייצור, אלא היא מעצימה אותם. בעולם שבו השוק משתנה במהירות, הזמן הוא משאב קריטי, וטעויות עלולות להיות יקרות. ולכן, כל כלי שמסייע בקבלת החלטות מבוססת נתונים הופך להכרחי. ללא ספק בעתיד הקרוב נראה יותר ויותר חברות משלבות AI כחלק בלתי נפרד ממערכות ה-PLM, ה-CAD וה-ALM שלהן, כשהמטרה ברורה: להפוך את המידע ליתרון תחרותי אמיתי   הכותב הוא , סמנכ"ל בחברת PTC.